בחודשים האחרונים הנהגנו במשפחתנו שיחה משפחתית שבועית.
המטרות שלנו היו:
לפתח את יכולת ההקשבה במשפחה ליצור זמן איכות משפחתי קבוע (ל{{}}כל המשפחה) ללבן נושאים חשובים למשפחה לאפשר לכל אחד להעלות לדיון דברים שחשובים לו ליצור "מסורת משפחתית" שבשאיפה תחזיק מעמד מעצם היותה מסורת, גם בשנים מאוחרות יותר, כשהילדים גדולים יותר ויש להם עניינים משלהםהכלל העיקרי הוא שלא מפריעים למי שמדבר, אלא נותנים לו לסיים את דבריו. וגם: לא מדברים באופן פוגע או מאשים.
הרעיון נולד בין השאר בהשראת האקדמיה הדיאלוגית.
מאז שהתחלנו עברנו כברת דרך. לא כל שבוע אנחנו אכן מצליחים לערוך את השיחה, אבל משתדלים.
לילדים עדיין קשה עם זה, אבל הם לומדים לאט לאט.
הבנו שכדי להקל עליהם יש כמה דברים שאנחנו יכולים לעשות:
בכל שיחה לדבר גם על נושאים כיפיים ונעימים (כמו תכניות נחמדות שיש לנו), ולא רק ללבן בעיות להביא שתיה וכיבוד קל לקצר בדיבור, ולקצר את השיחה. לילדים אין סבלנות לנאומים ארוכים. להתמיד
אם יש למישהו כאן מסורת משפחתית דומה, נשמח לשמוע, ולהחליף רעיונות, דעות, התייעצויות.
ובכל מקרה - אני חושב שכדאי לנסות את זה (ולנסות לפחות כמה פעמים כי פעם אחת לא יכולה לייצג באמת).
