שילשול דמי אצל תינוק יונק

אנונימי

הילדה שלי בת 4 חודשים.
מגיל חודש ת לסירוגין. לעיתים השלשול רירי ודמי.
כבר יותר מחודשים שאני נמנעת ממוצרי חלב. זה לא עזר.
עם הזמן החרפתי את הדיאטה.

אחרי שבבדיקה האחרונה (לפני כשבועיים) ראינו שהילדה ממש הפסיקה לגדול (לא עולה במשקל, לא גובהת) וממשיכה לדמם, עברנו לתזונה סינטטית (תמ"ל של חלב מפורק. אמור להיות האוכל הכי לא אלרגני שיש. ככה גם הטעם שלו...).
השלשולים נפסקו, אין דימום. התחילה עליה במשקל וצמיחה.

עכשיו אני מנסה לחזור להנקה.לכבוד הארוע עברתי לתזונה של אורז בלבד (היפ היפ!)
הכוונה היא לשלב בהתחלה הנקה עם תמ"ל כדי לא לגרות את המעי יותר מדי (אמנם נתנו לו שבועיים להתאושש אבל אנחנו לא רוצים להתגרות בגורל).
היום, אגב, ניסיתי להניק והיא לא הבינה מה אני רוצה ממנה. לא דואגת. גם בקבוק היא דחתה בהתחלה.

כדי לתמוך במערכת, פרט להוצאת אלרגנים מהתזונה שלי עשינו לה (ונמשיך עוד קצת) דיקור.
נרשמה לה גם תרופה הומיאופתית לטיפול במערכת העיכול ותרופה מחלב אם לטיפול ברגישות שלה אליו. (עוד לא התחלנו לתת)

בשמת, ראיתי בכלמיני דפים שגם אצלך היתה בעיה של שלשולים ודימום. זה עבר לגמרי עם הסרת מוצאי החלב מהתפריט שלך?
מישהו נתקל בתופעה כזאת כמו שלי שדיאטות לא פתרו את הבעיה?
יש הצעות לפתרונות נוספים?

החשש הגדול שלי הוא שכשנחזור להנקה הבעיה תחזור ואז זו תהיה הוכחה לכך שהיא פשוט רגישה לחלב אם וזהו. זה יהיה הסוף של ההנקה.

עוגייה יקרה, כל הכבוד על ההתמדה! זה נשמע ממש קשה. אין רגישות לחלב אם, אך לא תמיד מגלים למה הרגישות. כיום מצויים בסביבתנו כל כך הרבה חומרים שנכנסים למזונות שאנו אוכלים, שקשה מאד, ולעיתים בילתי אפשרי, לגלות מה הדבר שעובר בחלב שלך שגורם לרגישות. ואת הרי לא יכולה לחיות מאורז בלבד! וגם האורז - מי מבטיח שאין דווקא בו בעיה? או בדשן שנתנו לו כדי לגדול? וכו' וכו'. כוונתי היא היא שלא תרגישי שהחלב שלך גורם לה אלרגיה, כי זה לא נכון, אבל יתכן שלא תצליחי לגלות מה הגורם שעובר בחלב. זו בודאי הרגשה נוראית שההנקה מזיקה לביתך, אבל לפחות תדעי שהיא לא אלרגית לחלב שלך.
אני חושבת שבשמת תוכל בהחלט לספר לך מנסיונה העשיר. היא הפסיקה לאכול הרבה יותר מאשר מוצרי חלב, והדברים מסתדרים, כל עוד היא מקפידה על דיאטה.
כדאי שתדעי שישנן גם תרופות שהאמא יכולה לקחת, שעוזרים לפרוק החלבונים שהיא אוכלת, ובכך מפחיתים תופעות אלרגיות של התינוק.
אני ממש מאחלת לך הצלחה, ואני אעקוב בסקרנות איך הדברים מתפתחים.

לדברי הגסטרו שלנו - יש רגישות לחלב אם. זה קורה כשהתינוק רגיש ללקטוז. בחלב אם יש אפילו יותר לקטוז מבחלב פרה.
זה נדיר אבל כבר היו מקרים.
דיאטה נטולת מוצרי חלב מסייעת במקרים של רגישות לחלבון החלב. ברוב המקרים דיאטה כזאת פתרה בעיית שלשולים דמיים.
למען האמת - זאת הפעם הראשונה שהוא נתקל במקרה שדיאטה כזאת לא פתרה את הבעיה (וכל זה דווקא אצל הנכדה שלו. ועל זה הוא אמר לי: "ברגעים כאלה אני ממש שמח שאני גסטרו-ילדים". גם אני שמחה...)

אמא ל 5 , איזה תרופות מפרקות את החלבונים?

רגישות ללקטוז אינה אלרגיה, אלא חוסר באנזים המפרק לקטוז במעי התינוק. חוסר כזה יכול להגרם על ידי כל מצב של שלשולים משמעותיים, כי האנזים יושב על קצה רירית המעי, והיא נפגעת בשלשולים. אבל אין מצב מולד של רגישות ללקטוז, וזה גם עובר עם הבראת המעי. בהחלט נכון שבחלב אם יש יותר לקטז מאשר בחלב פרה, והוא גם חשוב, וחבל להמנע ממנו לאורך זמן.
הגורמים השכיחים ביותר לאלרגיה בתזונת האם הם חלב פרה, סויה, אגוזים ובוטנים, דגים ופירות ים. אבל כמובן שיש גם דברים נדירים יותר, כולל ביצים, מוצרי קמח, ולמעשה כל דבר. נכון שחלב פרה הוא הגורם השכיח ביותר, אך בודאי לא היחיד.
תרופה שיכולה לעזור היא פנקראז, שזהו אנזימים של הלבלב. התרופה נמצאת בשימוש על ידי רופאים גסטרואנטרולוגים ילדים בארה"ב, איתם אני נמצאת בקשר. אם את מעוניינת אוכל לשלוח פרטים נוספים.
כפי שאת בודאי כבר מבינה, אני עוסקת בנושא באופן מקצועי. למעשה לא רציתי לעשות זאת בפורום הזה, אלא רציתי רק להיות סתם אמא, אבל קשה לי לא להתייחס כאשר אני רואה שיש נושא שאני יכולה לסייע בו.

עוגיה - על איילת מטוטלת שמעת? היא כתבה פה לפני כחודש (מישהו מסוגל למצוא?) מאמר על ניסיונה עם אמהות מיניקות ותזונתן. סיפרה שמניסיונה דווקא אורז (שאמא אוכלת) לא עשה טוב להרבה תינוקות. אין לי מושג לגבי שכיחויות של רגישויות, אבל קצת מפחיד בעיני לבסס את התזונה שלך על מאכל יחיד (עם או בלי הדעה של איילת).

נכון, גם אני זוכת עכשיו שהיא סיפרה שהיו הרבה אמהות שמצאו שדווקא אורז לא עשה טוב לתינוקות. אבל למיטב זכרוני היה מדובר על גאזים, לא על שלשולים. מעניין, כי אני גם תמיד חשבתי שאורז די נדיר בין גורמי האלרגיה.

עוגיה, אילת מסבירה את הנושא מהזוית שלה בדף גזים אצל תינוקות קוליק, ויש שם גם טלפון שלה. בהצלחה!

קודם כל, אני אבקש מיונת להחליף את שם הדף הזה, שעלול להטעות.

ומנסיוני: הבכורה שלי הגיבה בדימום מהמעי למוצרי חלב, חוץ מחמאה.
זה כולל כל מזון שאיננו פרווה - ותתפלאי לגלות מוצרי חלב חבויים בהמון דברים שלא ציפית. למשל, בצ'יפס של מקדונלדס, או בהודו מעושן של "מזרע" או לא-כשר אחר, במיונז איכותי או במרק במסעדה.

עוד דבר שחשוב לדעת:
כל עוד המעי של התינוק ממשיך להיחשף לחומר האלרגני, הוא מגורד ומגורה, פתוח ומדמם. לכן הוא יגיב רע גם לדברים נוספים שאת אוכלת, שלא יגרמו לו גירוי באופן רגיל. כדאי אז שהאם תימנע גם מעגבניות, מהרבה מזון חי, ממוצרים מעובדים ועוד.

עם הינוקא התברר שהוא פי אלף יותר אלרגי. וגם אי אפשר לפספס את זה כי הוא גדל בלי חיתולים, וההבדל בין יום טוב (הרבה פיפי, אולי קקי יפה אחד) לבין יום אלרגי (קקי נוזלי מדי המון פעמים, לפעמים רק טיפות עם כל פיפי, בסוף דם, וגם פיספוסי קקי - כלומר שבורח לו בלי שליטה) ניכר. הוא מגיב כשאני אוכלת:
חלב, וכל מה שיש בו מוצרי חלב כלשהם
סויה, וכל מה שיש בו מוצרי סויה כלשהם (כולל טיפונת שמן סויה שמרחו על הגריל כדי לטגן בשר, ושמן סויה מתחבא בהמון מוצרים)
תירס
אגוזים
(כלומר, מהרשימה של האלרגנים הנפוצים ביותר, הוא אלרגי לכולם חוץ מלחיטה ולדגים, ולגבי דגים - לא סופי... כלומר, לא בדקתי מספיק....)
ועוד: עגבניות, פירות טרופיים, ביצים (אם אני אוכלת ביצה קשה אחת לחמישה ימים בערך, אין לו בעיה. והביצים הן גילוי אחרון, מלפני שבועיים בערך) וכמובן - כל מיני כימיקלים. אני גם חושדת באורז מלא, אבל לא בדקתי מספיק פעמים ויכול להיות שהגורם היה אחר.
כבר שנים שאני אוכלת בבית רק אורגני, כולל ביצים, רוב העוף, ירקות, פירות, פירות יבשים, שקדים, קטניות ועוד.

עם התינוק הזה, התוצאה היא שאי אפשר לאכול במסעדות, אי אפשר לאכול מזון מעובד (שום דבר שבא באריזה, רק מזונות גולמיים כמו פירות, ירקות, בשר, אורז, שמבושלים בבית), וקשה מאוד לאכול בבתים אחרים (כי צריך להיכנס לפרטי הפרטים של המתכונים, ולחקור אנשים אחרים אם הם משתמשים בשמן סויה, ותמיד מתגלה איזה מרכיב בעייתי).

אני אשמח לשמוע עוד על הפנקראז - מה זה בדיוק, ממה זה עשוי, איך זה אמור להשפיע. אני אישית, בגלל ההיסטוריה שלי, חוששת מכל "תרופה", ומכל התערבות בתהליכים הטבעיים של הגוף שלי, אז אשמח לקרוא כמה שיותר.

הדיאטה הזאת לא נורא קשה לי. התרגלתי עוד מהבכורה לבדוק אריזות ולהימנע ממליון דברים, וגם לי הרופא הסיני שלי המליץ על דיאטה נגד האלרגיות שלי (בדרכי הנשימה), כך שגם ככה לא אוכל לאכול "הכל", ובינינו, יותר קל להסביר לאנשים אחרים (ש"לא מאמינים" לי) שאני לא אוכלת עגבניות בגלל הינוקא מאשר בגללי... (והאמת היא, שבגלל שנינו כאחד. לפני שבועיים אכלתי באיזה ערב חתיכה מיניאטורית של עגבניה מסלט שהכנתי לבכורה דק-דק, ולמחרת הוא שלשל לי בבוקר... שוב אוששה ההיפותיזה לגבי העגבניה).
מצד שני, לבעלי ולמשפחתו קשה מאוד. בעיקר מפני שהם לא מאמינים בשום פנים ואופן שהבעיה של התינוק נובעת ממשהו שאני אוכלת. זה נתפס כעוד אחד מהשיגעונות שלי, כמו החינוך הביתי. חמותי גם לא מאמינה שהוא משלשל דם (כל פעם היא מופתעת מחדש: מה, באמת? הוא ממש משלשל דם?), אף על פי שלבכורה היה אותו דבר. ואף על פי שזה גם נבדק במעבדה. בעלי ראה את הדם במו עיניו, כמה פעמים, כשפישפש את הינוקא בכיור או בסיר, ולכן הוא רק לא מאמין שזה קשור למזון שאני אוכלת (טוב, הוא מעולם לא דיבר עם רופא או קרא חומר על הנושא).
הקשר מאוד ברור. כמעט תמיד השלשול יופיע כשמונה שעות אחרי האכילה, והדם תלוי בכמות שנאכלה.

סליחה, שכחתי:
בוטנים בכלל לא ניסיתי, ופירות ים מגעילים אותי (סליחה), אז אי אפשר לדעת אם גם להם הינוקא אלרגי...

תודה תודה תודה. כל כך הרבה מידע חדש.
עשיתן לי את חליבת הבוקר!
אמא ל 5 , את יכולה בבקשה להפנות אותנו למחקרים בנושא?

מעניין אותי אם זה תורשתי. אצלי לא היו בעיות בתור תינוקת ("תנובה" מגיל 0, התפתחתי נהדר) אבל אבא של אור ינק עד גיל חצי שנה ולא התפתח בכלל (אני רואה תמונות שלו מאז. מפחיד!) עד הפסקת ההנקה.
אני מאוד רוצה להמשיך להניק. למרות שההומיאופת חזר ואמר (3 פעמים! למה?!) שהיא ינקה עד גיל 4 חודשים וזה נהדר ולא נורא אם נפסיק - אני לא רוצה להפסיק.
אני מודעת לזה שהמחיר כבד.
מעצבן אותי להיות הקרציה במסעדה ששולחת את המלצרית 4 פעמים למטבח כדי לברר על רכיבים במנה ,
קשה לי עם זה שהפסקתי מתישהו לאכול בחוץ כי כבר לא נשאר מה לאכול
חסרים לי הקינוחים שלא אכלתי כבר יותר מחודשיים (ואני קונדיטורית. קינוחים זאת העבודה שלי, האהבה שלי)
אבל זאת גם התנסות מעניינת.
להיות מודעת לכל מה שנכנס לי לפה כולל הרכיבים הקטנים ביותר והזניחים בדרך כלל
להסתדר עם רשימת מצרכים מצומצמת ביותר ובכל זאת ליצור ממנה ארוחות מגוונות
להתגבר ולהתגבר ולהתגבר (כל השוקולד הזה סביבי....)
ללמוד להנות מאוכל אסור רק על ידי הרחה
להנות מהפשוט. להתענג על מלפפון (כרגע מלפפון זה חלום רטוב)
גם זה שיעור
(ואחרי כמה ימי אורז נראה לי שאין דבר קשה מדי)

אחרי כישלון נסיון ההנקה של ליל אמש ניסתי שוב בהאכלת השחר שלנו. זאת האכלה בה אור רעבה מאוד (אחרי 10 שעות שינה) ואוכלת פחות או יותר תוך כדי שינה. במצב כזה גם אם יתנו לה כתף היא תשאב אותה (ותגיע לחלב!). אז נתתי ציצי. איזה כיף! כמו לפגוש מישהו שלא ראיתי המון זמן.
ההנקה הבאה - מחר.

עוגיה, בהצלחה!
מאוד הזדהיתי עם התיאורים שלך. איזה שיעורים החיים שולחים לנו...
גם אני מאוד הייתי רוצה לדעת מניין זה בא. זה גנטי? עשיתי משהו בהריון? סתם אלוהים רוצה לדרוך לי עוד יותר חזק על הפרעות האכילה שלי ושולח לי גם אלרגיות שלי וגם אלרגיות לתינוקות שלי, כדי שאלמד סוף סוף לפתור את הבעיות שלי בתחום האוכל? אז למה זה קורה לאנשים שאין להם בעיה עם אוכל, שלתינוקות האחרים שלהם אין בעיות כאלה, שלא היו להם הריונות כמו שלי?

מאוד קשה לי "להתגבר" כשמדובר באוכל שאני אוהבת. גם אף פעם לא הייתי צריכה, כי אני רזונת שצריכה תמיד להשמין.
אבל אני מוכרחה לומר, שבשביל שום דבר לא הייתי עושה שינוי תזונתי כזה, חוץ מאשר בשביל הילדים שלי.
בשביל אף אחד ושום דבר אחר (אולי איום במוות שלי) לא הייתי מוותרת כל כך בשויון נפש על הגבינה הלבנה, העגבניות (אח, עגבניות! עוד שלוש שנים יא מנאייק) ועוגת הנפוליאון של אמא שלי (לה כבר הודעתי שעוד שלוש שנים היא עושה לי עוגה...).

המידע על הפנקראז הוא מדיונים עם רופאים העוסקים בהנקה, ואני יכולה לשלוח לכן העתקים מההתכתבויות שלי בנושא. זה לא פיתרון קסם, אך הם מתרשמים שזה עוזר אצל אמהות רבות. אני כאן בסוף שבוע, ואוכל להגיע לזה כנראה רק ביום שני בבוקר - ראשון בלילה אצלכם.
בינתיי - חיזקו ואימצו! זה נשמע ממש קשה מאד.
דרך אגב, רוב האלרגיות חולפות עם הגיל, אז אולי לא צריך לחכות שלוש שנים עם עוגת הנפוליאון...
ועוד דבר - כדאי לשקול ביקור במרפאת אלרגיה, כדי לדעת מה חומרת הבעיה. בדיקות לא תמד מזהות רגישות, אבל אם כן, זה יכול לעזור בעתיד כשרוצים לחזור למזונות הבעיתיים.

אצל הבכורה שלי עבר בגיל 4, לכן אמרתי 3 שנים.
יש סיכוי שאצלו יעבור הרבה קודם???!!!

אני עומדת להעתיק לכאן תכתובת אימיילים ביני לבין רופאים הארה"ב בנושא טיפול ברגישות למזונות שהאם אוכלת. ההתיחסות היא לשני מצבים - דימום במערכת העיכול, כלומר שלשולים עם ובלי דם, וכן ריפלוקס, שגם הוא כנראה מאד קשור לרגישות למזון.
אני מעתיקה כאן קטעים מאי מיילים רבים שעברו בין הרופאים, לרוב בקשר למקרה כלשהו שדנו בו. לא העתקתי את שמות הכותבים, כי לא ביקשתי רשות מכל אחד מהם לצטט אותם, ומדובר כאן באימיילים, לא בחומר שהתפרסם ברבים. אך זה כדי לתת לך רעיון. אם יש לך שאלות נוספות, אל תהססי לשאול. האי מיילים האלה הם על פני תקופה של יותר משנתיים מרופאים שונים, בנוגע למקרים שונים.

A comment on the use of (very) low-dose Pancrease. Dr. Tony Repucci, a
pediatric gastroenterologist in Akron, Ohio, presented at our Ped. GI
meeting 2 years ago a small group of breast fed infants with rectal
bleeding/colitis that he treated with maternal dietary restriction and also
gave the mothers Pancrease MT-4 1 cap/meal. The infants had a high index of
suspicion for having an allergic cause for the bleeding. He had faster and
better resolution of the colitis compared to untreated mothers. The infants
were continued on breast milk. A common mode of therapy for most ped GI's is
to pump and dump the breast milk, put the mother on an elimination diet,
give the infant Pregestimil or Nutramagen and then re-introduce breast milk
in 2-4 weeks. So his approach is rather unique. I have been employing this
approach and have about 20+ infants that have been successfully treated this
way, with all of them continuing to breast feed and have resolution of the
bleeding. The only side effect seen thus far: one mother was taking the
Pancrease on an empty stomach and was dieting, she complained of mild
abdominal pain that resolved with taking the medication on a full stomach
only. I usually continue the Pancrease until the infant is between 6-12
months of age. The theory is that the extra pancreatic enzyme taken by mouth
helps to further digest potential allergens that are being absorbed by the
mother and transmitted via breast milk to sensitize the infant. These
mothers appear to have sufficient pancreatic function.

I have seen babies where wheat products caused this type of reaction.
Mother needed to do a strict elimination of wheat to resolve the symptoms.

This case seems to be fairly typical for the allergic infant sensitized by
milk protein from the mother's breast milk. The resolution of gross blood
per rectum within 2 weeks is usual. But I am very concerned with mothers
severely restricted diet and weight loss. With this situation, I always get
my dietitian envolved. I suggest reintroducing foods back into the mothers
diet fairly quickly, with continued elimination of milk/soy, strawberries,
chocolate and nuts. The mother may need some "counselling" to help with her
worries and somewhat excessive concerns about harming her child. I too have
seen some infants react when mom has wheat in her diet, but I would start
with the former elimination diet before going to more restrictions. Mucous
and occult heme positive stools may persist for 6-8 weeks. As far as the
Pancrease, it may help with the introduction of other foods into the
maternal diet, or it may do nothing at all. I think it is a soft call on
whether to start it at this point in time. I see no reason to withhold
vitamins for the mother. Finally, I would encourage mother to breast feed
for as long as possible, with cautious introduction of foods into the
infants diet. Close monitoring of the infants growth and mother's weight is
essential. And finally be on the lookout for other the development of other
atopic diseases in the infant, ie eczema, asthma, other food sensitivities.
I hope this helps, good luck.....mh

I have seen several babies whose moms were off "obvious" dairy (milk,cheese,
yogurt) per their Pedis recommendation, but the blood in stools and/or
fussiness continued. They are usually then told to wean, but a few make
their way to see me, to ask if there is any way they can keep nursing. I
give them words to look for on the list of ingredients in processed foods,
as possibly meaning cows milk is in there, so they can avoid it completely.
In some babies a very small amount will keep the inflammation going.

And I have been using Pancrease MT4 for mom per Dr. Michael Haight's
protocol...1-2 with meals and snacks that may contain CMP, to break down any
offending proteins ingested into smaller pieces. (I tell them they don't
need to take one to eat an apple, or something they know is "clean"...but
this is not the way Dr Haight uses it as I understand it...he asks them to
take the pills with ALL meals and snacks.)

I am amazed at how many of these babies there are out there.

These pinpoints of blood are not anything to worry about. Likely there is
some inflammation of the gut, but if the child is otherwise well, I would
not worry about it too much.

This is the problem of the baby whose mother has an abundant milk supply.
It is interesting how these babies are always growing like crazy (well,
almost always). I believe that some of the issue comes from not finishing
the first side before offering the other, so that the baby doesn't get as
much high fat milk as it can. In this way the baby develops some lactose
malabsorption. GI specialists don't believe you get blood from lactose
malabsorption, but I think you can. Some babies with this have raw bleeding
bottoms. I realize the gut is somewhat protected, but if their stool can do
that to their skin, why not to their gut? So using compression to finish
the first side has "cured" this problem for several babies I have seen.

Also, if there is concern, Dr. Haight has already mentioned the mother using
pancreatic enzymes with each meal (pancrease 4) to break down protein to
smaller units in the mother's gut, and thus large proteins and polypeptides
not getting into the milk. I have tried this a few times and it seems to
work.

I read with interest a citation in the new 3rd edition of the La Leche
Breastfeeding Answer Book which described using pancrease tablets for the
mothers of exclusively breastfed babies with allergic colitis that have
continued to have hematachezia despite aggressive dietary restriction in the
mothers. I found an abstract describing this treatment, although this study
had only 4 infants involved. I am wondering whether anyone has any
experience with this treatment, or if there are any other suggestions on the
management of persistent hematachezia in the infant, despite dietary
restriction of the mother (no dairy, soy, beef, eggs, fish, or nuts). Thanks
so much for your thoughts!

I now use pancrease capsules fairly frequently and find they work in a significant number of mothers and their babies. It certainly is worth a try. This suggestion was made by Dr. Michael Haight from California a few years ago in this forum, and I star
ted suggesting it to mothers, having little to lose, as most were being pressured to stop breastfeeding. The enzymes also work for colic without blood in the stools. I would guess 50% of the time, but I haven't done a formal followup. However, I propo
sed a study for our hospital, but it has gone nowhere. If someone wants to attempt a study, I can forward you the protocol. Use it with my blessings if you think it's worthwhile, or if not, well, make another protocol.
In my opinion, however, many babies have tiny streaks of blood or tiny drops of blood in their stool, and particularly, if they have no other symptoms, I think we should just leave them alone.

Jane, the idea is that instead of trying to locate the source of the protein (which may not be cow's milk) which may be causing the enteritis, and eliminating it from the mother's diet (which may be very difficult), the mother takes pancreatic enzymes an
d this breaks down, more efficiently presumably, the protein in her diet. This then results in fewer whole proteins and peptides being absorbed from her diet and causing the baby the enteritis and colic.
We have tried this several times and it seems to work, in some cases. It seems to me that it is worth a try. Though not completely harmless, the enzymes rarely cause any significant side effects, and in any case, a trial period would not have to me mor
e than a week or ten days I would say.

I use this once or twice a month...currently I use it in the following
ways:

1) for bloody stools +/- fussiness in conjunction with eliminating all
cowsmilk protein. Then if baby is markedly better, in a few weeks to a
couple of months mom starts trying to reintroduce small amounts. If not
markedly better, then we proceed to eliminating other foods.

2) for fussy babies (normal stools, +/- eczema, +/- reflux) whose
mothers have eliminated all CMP and eggs and wheat and their baby is
worse or no better after elimination diet alone.

3) for any baby whose mother has done the elimination diet for
weeks/months with improvement of symptoms, and now is trying to
introduce small quantities of the offending protein back into her diet,
but finding a return of symptoms.

Are those of you using Pancrease asking women to do any type of
elimination diet as they start the Pancrease, if they are not already
doing it?

I usually suggest dietary methods first. The pancrease is not always easy to get around here, as pharmacists probably don't have a lot of call for it. It does have some side effects (gastric upset), though these are usually less burdensome than elimina
ting food. So first dietary measures. If these work and the mother is finding it too difficult to maintain the diet, or if they don't work (very difficult to eliminate all sources of cow milk protein, for example), I will suggest the pancrease. If th
at then works, the mother can liberalize her diet slowly and see what happens.
I want to point out that the treatment of colic by getting more high fat milk into the baby also works for blood in the stool. I realize that most gastroenterologists will say that you don't get blood in the stool from lactose intolerance, but these bab
ies' bottoms are often a mass of bleeding ulcers. If the stool can do that to their bottoms, why not their intestinal lining (I realize the gut has protections, but then so does the skin). Anyway, better latch, use of compression, etc, has also worked
for eliminating blood from the stool.

I would definitely try the Pancrease for mom: Pancrease MT-4, 1-2 with
meals and snacks. I haven't recommended allergy testing for ones this
young, largely because they do tend to "out-grow" these food allergies
relatively soon. (Though never as soon as the parents would like!) I
would also make sure she has a good list of words to look for in the
ingredients listing on packaged foods that indicate cowsmilk protein
might be present. These babies can be exquisitely sensitive to very
small amounts. There is so much about this we don't completely
understand...but I seriously doubt that allergy to human milk proteins
exists in humans. I suspect little bits of offending protein (whether
it be milk, eggs, wheat, soy) are slipping into mom's diet and keeping
the gut from healing completely, as it would be logistically very
difficult as a 3rd year medical student/parent to subsist on a total
elimination diet.

תודה תודה תודה.

שאלות כאן או באימייל?

עוגיה, עדיף לשאול שאלות כאן.
כמו שאת מבינה, אנחנו שתינו לא היחידות עם הבעיה הזאת, וכדאי שכל מידע אפשרי יהיה מרוכז כאן.

אז כמה הערות ושאלות שלי בעקבות כל החומר (שנדמה לי שקראתי יותר בעיון עכשיו מאשר כשהינוקא היה בן חודשיים וחצי):

הערה: אכן, לא יודעת אם הדגשתי מספיק את הנקודה שעלתה כאן מדברי הרופאים, ש"הוצאת מוצרי חלב" או כל מוצר אחר מהתפריט אין פירושה רק המוצרים הגולמיים הגלויים (חלב, יוגורט, פולי סויה, רוטב סויה, טופו), אלא כמובן כל-כל-כל המוצרים שמכילים איזה אפס-פסיק של רכיב שהגיע מהמזון האלרגני. כבר עם הבכורה נעשיתי מומחית מדרגה ראשונה לזהות כל מרכיב ברשימת המרכיבים של מוצר מזון כלשהו, שבא מחלב. לאנשים רגילים כתוב "קזאין" או "קזאינד" ואין להם מושג שמדובר בחלבון החלב (בדיוק הגורם האלרגני בחלב הזר), ועוד ועוד. אז עכשיו אני מומחית בזיהוי ובחשד למרכיבים של סויה ועוד. למשל: בבשר מעובד לא-כשר, החומר המייצב עשוי מחלבון חלב פרה. במיונז אמיתי (לא זה שיש לו שם כזה מתלמה) יש מוצרי חלב, כך שמיונז אורגני מכיל אותם, למשל. בנקניקיות עוף אורגניות יש קמח סויה. בכל מוצר שכתוב עליו "שומן צמחי" זה יכול להיות שמן סויה או קוקוס או שמן דקלים (זבל שבזבל בלי קשר לבעיות אלרגיה). וברור שכל השוקולדים והעוגות והעוגיות והפשטידות והפאי וכו' וכו'. בארץ יותר קל, כי למעט מקרים של תאונות (וכבר היו כאלה) בארץ מאוד מקפידים ש"פרווה" יהיה "פרווה", כלומר נטול מוצרי חלב מכל סוג, ולא ירמו בדבר כזה (אל תדאגו, יש מספיק רמאויות אחרות). יש גם משהו שנקרא "כשר בחזקת חלבי", וגם ממנו כדאי לאלרגים להימנע, כי זה אומר שהמוצר עצמו פרווה, אבל יש אפשרות שלא ניקו את פס הייצור ממוצר קודם שכן הכיל מוצרי חלב - וכאמור, התינוקות האלה הם סייסמוגרף רגיש במידה מדהימה לכל מולקולה של החומר שהם אלרגיים אליו.

קראתי על האנזים שניתן לאמהות. הואיל ואני עצמי אחת עם רגישות במערכת העיכול (כמה מפתיע...), נראה לי שהחשש שלי מנטילת האנזים הזה לא מקרי. אישית, אני לא סובלת עד כדי כך מהדיאטה המוגבלת. אני מסתדרת עם זה, ועכשיו שיש לי גם תאריך גג (מה שלא היה עם הבכורה, כי רציתי עוד שני ילדים וניחשתי שהם לא ייצאו נקיים מאלרגיות מזון) - זה ממש לא נורא. אני גם רואה, שכל עוד אני מקפידה ונזהרת בקלה כבחמורה, הינוקא בסדר (לא, אני לא מסכימה לטעום את הקרקר החדש הזה, שלפי מה שכתוב על האריזה שלו כל המרכיבים בסדר מבחינת הינוקא - כבר למדתי שיש מרכיבים כימיים נסתרים, שיעשו לו שילשול, וחבל לי על כל יום של שילשולים).

בדיוק כמו שכתוב שם: הינוקא סובל מרפלוקס בדיוק בימים שיש שילשול. גם לפי הרפואה הסינית זה לגמרי הגיוני: חוסר השליטה בסוגרים כתוצאה מתגובת הגוף הולך לשני הכיוונים. יש גם פיספוסי קקי, וגם רפלוקס. ככל שאיתרתי את כל המרכיבים ה"פושעים", כך הלך ונעלם גם השילשול וגם הרפלוקס. שיטת ה"בלי חיתולים" ממש עוזרת לי להיות מאוד רגישה וקשובה לתינוק שלי. נוסף על כל אלה, הינוקא סובל באמת מפריחות ואקזמות קטנות אך ברורות, מלידה. גם מהחלמה איטית להחריד מעקיצות.

ועכשיו עשיתי בדיקת דם (הוא בן 9 חודשים), בגלל איבוד הדם ובעיית הספיגה. נמצאה אנמיה קלה (ההמוגלובין כמעט 10). אז לקחתי אתמול מרשם לטיפות ברזל. ומה אני קוראת בדף המצורף?

למשל, שטיפות הברזל מכילות Cream Essence. מה זה? חשוד כמוצר חלב.
כמו כן, "אין להשתמש אם הינך סובל או סבלת בעבר מליקוי בתפקוד... מערכת העיכול".
והרופא התפלא שלא נתתי לינוקא טיפות ברזל עוד קודם? כשאמרתי לו שלא רציתי לתת לינוקא טיפות ברזל כל עוד היו הדימומים, כי לא נראה לי הגיוני לתת את הטיפות האלה, שלעתים קרובות עושות לתינוקות בריאים "בלגן במעיים", לתינוק במצב מדמם ועם בעיית ספיגה - הוא לא אמר כלום (הוא אגב חושב שאני ממקצועות הרפואה).
ובתופעות הלוואי רשומים עצירות, שלשול ובחילה.
אופס! אולי אמהות שמדווחות על עצירות בתינוקות שיונקים בלעדית שכחו לדווח שהן נותנות טיפות ברזל?

עוגיה, מה השאלות שלך?

אמא ל 5 : קודם כל תודה רבה על כל ההשקעה, ומעבר לזה: ראיתי שרשימת האלרגנים של הינוקא לא הופיעה בתיאורי המקרה שעלו בתכתובת הזאת. אני השקעתי הרבה זמן, קשב ומאמץ (וגם נעזרתי בעובדה שאני מודעת היטב להפרשות שלו ולתופעות שלו) לאתר את האלרגנים שלו, והם - די הרבה יורים באפלה. אולי תהיי את מעוניינת לפרסם מאמר שאינו אלא "תיאור מקרה" של הינוקא, לתועלת המחקר הרפואי? גם בתיאורי מקרה יש תועלת, וקודם כל בזה שאמהות אחרות יכולות לקבל רעיונות מה לאתר. אי אפשר לדבר, לדעתי, על דיאטת אלימינציה "כללית". הייתי גם לוקחת בחשבון במקרה כזה את התיאוריה שמקשרת בין אוכלוסיות אנושיות שונות לבין המזון המותאם להן (תיאוריית סוגי הדם והמזון). כמו כן, אני משתדלת לאכול רק אורגני, ושמתי לב שהכימיקלים למיניהם הם מרכיב אלרגני לא זניח, אז למה לא חומרי ההדברה במזון הלא אורגני? כמו כן יש כאן קשר לכל תעשיית המזון המעובד, שהוא בעייתי לינוקא - מה שמזכיר לי את ההצלחה של דיאטות האלימינציה להמוני הילדים שסובלים מהיפראקטיביות וכו', ומתברר שזה מאלרגיה לכימיקלים במזון, ולמרכיבים דומים לאלה שהינוקא סובל מהם.
סתם הצעה.

עוגיה, תשאלי כאן בבקשה, שכולנו נחכים...

בשמת, נשמע לי דווקא רעיון מצוין לתאור מקרה. בודאי יהיה לזה מקום, אולי ב - Journal of human lactation, או "הרפואה", או לפחות בעתון של לה לצ'ה.
באמת אחרים יכולים ללמוד הרבה, וגם אני כמובן.
כשאחזור נשב על זה.

שמן סויה או קוקוס או יש עוד אחד
דקלים?

תודה, מסעדה. מייד אעדכן.

אמא ל 5 : אם כך, האם יש דברים שחשוב לך שאשים אליהם לב כבר עכשיו וארשום אותם? את יודעת שאחר כך שוכחים...

בשמת, נסי לשים לב תוך כמה זמן יש תפעות מאז אכילת המזונות השונים. ומה את בכלל אוכלת - לפי התאור שלך נראה לי שלא נשאר כלום. האם מזונות בעיתיים שונים נותנים תופעות שונות, או שלכל המזונות אותה תגובה?
מה החלטת עם הברזל? באמת החלטה קשה.

החלטתי לנסות טיפה אחת היום, ולראות מה יקרה.
שמתי אותה על כפית, ועל זה טיפטפתי טיפות מים מינרליים, וזה מצא חן בעיניו! הוא ביקש עוד, ואחר כך לקח את הכפית וליקק אותה!
עכשיו נחכה ונראה.
לגבי התופעות: שמתי לב, שתוך כשמונה שעות, לכל סוגי המזונות.
חתיכת עגבניה קטנה גרמה לשילשול תוך כ-8 שעות, שנמשך כל הבוקר (עוד דבר: שמתי לב שלרוב זה עובר כ-12-24 שעות מאכילת הגורם האלרגני). אבל לא ראיתי שום דם. מנסיוני, אילו הייתי אוכלת יותר, או שהייתי אוכלת כמה פעמים ברצף, זה היה מגיע לדם.
2 כמוסות פרנטל (יחד 80 מ"ג סויה!) גרמו כעבור 8 שעות לשילשול דמי מאסיבי (ראו בעיקר דם). עבר 24 שעות מרגע נטילת הכמוסות (למחרת לפני הצהריים).
חטיף תירס אורגני, וכן גרגרי תירס, וכן קלח תירס, גרמו כולם לשילשול כעבור כמה שעות, אבל לא דם.
ביצים גרמו לטיפות קקי מרובות במשך היום, ברוב הפעמים שעשה פיפי, אבל לא לשילשול מעבר לזה, ואני אכלתי שתי ביצים כל ערב. לא הבנתי שזה היה קשור לביצים, עד שלפני כשבועיים יצא במקרה שלא אכלתי ביצים בערך חמישה ימים, והתופעה נעלמה - וחזרה מייד בבוקר אחרי שאכלתי ביצים.

דווקא נשאר לי הרבה מה לאכול (ותראי מה זה, מזון אורגני, טרי, מבושל בבית... ):
תפוחים ושקדים
אבוקדו
כל הירקות למעט עגבניות, חצילים ופלפלים ירוקים.
עוף, בשר ודגים (לצערי אני כמעט לא אוכלת דגים, וזה גם אומר שלא וידאתי סופית שהוא אינו רגיש לדגים).
אורז, תפוחי אדמה, פסטה, אטריות אורז.
(חברה שלי מכינה לי דברים כמו: סלט סלק, לביבות תרד/מנגולד, כרובית מטוגנת, ברוקולי מאודה, פרוסות קישואים מטוגנות).
לחם שרני אופה בבית (עם קמח מלא), פיתות, עוגת שמרים שרני מכין במיוחד בשבילי.
זיתים
אני גם אוכלת אפרסקים, משמשים, שזיפים, תאנים, דבלים, צימוקים, תמרים.

תפריט יומי רגיל יכול להיראות כך:

תפוח ו-15 שקדים לארוחת הבוקר
תבשיל אורז צהוב עם עוף, בצל מטוגן, צימוקים ושקדים (צלחת ענקית); לביבות מנגולד; סלט סלק; קישוא מטוגן. הכל מטוגן בשמן זית.
2-3 פרוסת לחם עם דבש.
שתי ביציות, סלט ירקות ענקי (חסות, נבטים, שומר, מלפפון, צנונית, בצל, פלפל אדום, פטרוזיליה, פטריות, וכמובן שפע של שמן זית ומיץ לימון), זיתים, לחם או פיתה בלי כלום. (או לחילופין: המבורגר שרני מכין בבית, עם בצל לבן בפיתה, צ'יפס שרני מכין מתפוחי אדמה אורגניים טריים ושמן קנולה, וסלט ענקי).

טוב, האמת, קראתי את זה, ואני לא מתפלאה שקשה לי להשמין...

הלואי עלי לאכול כל כך בריא! שווה אולי להתייעץ עם דיאטנית, אם לא עשית זאת, אם זה מספיק, ואם זה מאוזן, למרות שזה בהחלט נראה כך.
מעניין באמת איך עלית על הרגישויות השונות. חלב וסויה מוכרים, אבל אחרים כמו תירס ועגבניה הרבה פחות. למרות שעגבניה ידועה כגורמת אלרגיה כשאוכלים אותה ישירות, אבל לא שמעתי שגם דרך החלב.
יש לך רשימה של המזונות מהם את צריכה להמנע? זה כמובן מאד אישי, אך יכול לתת רעיונות לאמהות אחרות שתינוקיהן סובלים מבעיה דומה.
אני חושבת שהשילוב של גידול ללא חיתולים, יחד עם המודעות הגבוהה שלך למזון שלך, הם נכס עצום בהבנת הבעיה של שלשול דמי אצל תינוקות יונקים, בעיה לא נדירה, לצערי.

אכן קבעתי עם טובה קראוזה שנשב יחד על התזונה שלי, אבל זה נדחה בינתיים בגלל שהינוקא צורח לי באוטו.
יש לי רשימה של המזונות שמהם אני צריכה להימנע - כתבתי אותה למעלה, בדף הזה:

_חלב, וכל מה שיש בו מוצרי חלב כלשהם
סויה, וכל מה שיש בו מוצרי סויה כלשהם (כולל טיפונת שמן סויה שמרחו על הגריל כדי לטגן בשר, ושמן סויה מתחבא בהמון מוצרים)
תירס
אגוזים
(כלומר, מהרשימה של האלרגנים הנפוצים ביותר, הוא אלרגי לכולם חוץ מלחיטה ולדגים, ולגבי דגים - לא סופי... כלומר, לא בדקתי מספיק....)
ועוד: עגבניות, פירות טרופיים, ביצים (אם אני אוכלת ביצה קשה אחת לחמישה ימים בערך, אין לו בעיה. והביצים הן גילוי אחרון, מלפני שבועיים בערך) וכמובן - כל מיני כימיקלים. אני גם חושדת באורז מלא, אבל לא בדקתי מספיק פעמים ויכול להיות שהגורם היה אחר._

הנה, למעלה תיארתי איך גיליתי על הביצים. ועל העגבניות. ועל התירס.
מזונות חשודים שאכלתי יחד (נגיד, עגבניות, רוטב סויה וחמאה באותו יום) בדקתי אחר כך בנפרד. אם כבר ראיתי שתפוחים, שקדים, אורז, עוף, לחם (של רני) וסלט ירקות הם בסדר, ופתאום אכלתי גם קלח תירס ואחרי כמה שעות היו שילשולים - ברור שזה התירס. וכן הלאה.

פרנטל מכיל סויה?!? של איזה חברה? <עוגיה תולשת שערות ביאוש>
בשמת, אולי את פותחת דף חדש עם "דברים שמכילים דברים שלא ידעתם עליהם"?
לטובת כל אלה שלוקחות בתמימות פרנטל, שאוכלות צ'יפס מקדונלד וחושבות שזה סתם תפוח אדמה ושמן, שאוכלות סורבה וחושבות שזה רק פרי ומים בלי שום חלב בפנים ( האחרון זה תרומה שלי אבל הבנתי שאת אנציקלופדיה מהלכת בנושא)

עוד משהו לרשימה: טיפות A+D לתינוק. יש כאלה על בסיס מים ויש כאלה על בסיס שמן בוטנים (טימטום לדעתי. אלרגן כזה נפוץ)

מה עם תבלינים? הם בטוחים לשימוש?
תערובות תבלינים נותנות פתח לכניסה של רכיבים זרים ולא ידועים. נניח שמשתמשים רק בתבלינים "טהורים" (שבאים שלמים).

בשמת - כשאת מדברת על שלשול דמי, הכוונה היא לכמויות של דם שאי אפשר לפספס, או כאלה שצריך לשים לב היטב?

פרנטל של סולגאר - לא מכיל המון אלרגנים נפוצים, אבל עשוי על בסיס חלבון סויה (מכל האלרגנים שבעולם...).
לקחתי גם את כדורי הברזל מההריון, של אלטמן, וגם כמוסות שמן דגים מקס-אפה של סולגאר, וגם אלה גרמו לו שילשול דמי.
טיפות ויטמין א+ד פשוט לא נתתי...
גם אני גיליתי על הסורבה... פשוט התחלתי לשאול, ולקרוא את כל האותיות הכי קטנות. ואם אין כיתוב - לא נוגעת בכלל. עכשיו, עם הינוקא, פשוט התייאשתי לחלוטין מכל מוצרי המזון המעובדים. אה, ופלים חרובים אורגניים של אדמה - בסדר. לא היתה שום תגובה, וניסיתי כמה פעמים.
על הצ'יפס - אמצא ביום אחר.
אבל תקראו את האריזות. למשל, של הפאי של מקדונלד'ס. אי אפשר לאכול את זה אחרי שקוראים מה יש שם.

כרמית, אי אפשר לפספס את זה בכל מקרה.
או שזה נראה כמו טיפת ריר עם דם בפנים, בולט על הקקי.
או כמו חוט של דם, כאילו יש שם ממש חוט. לפעמים נשבר לאלפי ראשי סיכה קטנים.
או לפעמים, כמו אחרי הפרנטל, כמויות. בסיר היה בעיקר דם. זה היה מבהיל. גם על רקע הכיור הלבן, ראינו כמויות של דם.
גם שלחנו את הקקי למעבדה (בדקו שזה לא טפיל או חיידק). דם, בבירור.
והכי מדהים: הינוקא נראה רגיל, שמח וחייכן ומרוצה מהחיים.

תודה. תמיד כשמדברים על דברים כאלו עולה הפחד שגם אצלנו זה כך ואני מפספסת... פעם אחת ראיתי טיפונת דם, אבל זה היה חד פעמי. כמובן שזה הגביר את החששות...

כרמית, יש דבר כזה "דם סמוי בצואה". אבל האמת, שקשה שלא להבחין בדם אצל התינוק, במיוחד התינוק היונק, כי את רואה את הקקי שלהם, בין אם הוא בחיתול ובין אם בכיור, בסיר, באמבטיה או על האדמה.

לגבי הצ'יפס:
"לדברי קובי שיף, מהנדס המזון של בורגר ראנץ', את הצ'יפס במסעדות הרשת מטגנים בשמן דקלים טבעי. ברשת מקדונלדס משתמשים, לדברי מנהליה, בשמן צמחי מעובד הכולל תערובת של שמן סויה מוקשה חלקית, שמן תירס מוקשה חלקית וחומרים נוספים נגד הקצפה ולשמירה על מראה טרי.
ברשת מקדונלדס בארצות הברית מוסיפים חומרי טעם לטוגנים, מכיוון שבאופן מסורתי נהגו לטגן את הצ'יפס בשמן שהיה בו מרכיב של שומן בקר. ב-1993 עברה הרשת לשימוש בשמן צמחי, והוסיפה את חומרי הטעם כדי לשמור על הטעם המסורתי. אנשי הרשת הישראלית אינם מציינים אם הם מוסיפים חומרי טעם ואילו הם".

שימו לב, אנשי הרשת עצמם מפרטים במה הם משתמשים. מוצרי החלב (לרוב הקזאין, חלבון החלב) חבויים בחומרים המייצבים, "נגד הקצפה" ול"שמירה על מראה טרי".

הלאה:
"השלב הבא מכונה חליטה - מוציאים מתפוחי האדמה את הסוכרים הטמונים בהם, ומוסיפים באופן מבוקר סוכר אחר - גלוקוז או דקסטרוז - בכמות קטנה, שנותנת לצ'יפס את צבעם האחיד. במקדונלדס מציינים כי מוסיפים חומר נוסף (SAPP), המונע השחרה חמצונית של תפוחי האדמה. אחרי ייבוש מטגנים את הרצועות ומקפיאים אותן (לפני ההגשה מטגנים את הצ'יפס פעם נוספת)".
מתוך "פולמוס הבולבוס" מאת ארנה קזין, "הארץ", גלריה, יום חמישי 29 במאי 2003.

וזה רק מקור אחד לגבי הצ'יפס. לגבי מוצרי החלב בצ'יפס, את זה גיליתי כשהבכורה עדיין היתה אלרגית, כלומר לפני יותר משנתיים, ואני לא זוכרת היכן מצאתי את זה.

גם תרופות הומאופטיות מכילות כל מיני תכנים שאף אחד לא יודע והם גם לא חייבים לכתוב את התכולה כי זה כאילו לא תרופה רק תוסף מזון.
סויה די נפוץ בין המרכיבים
וכבר יש דיווחים על מחלות כבד שנגרמו לכאורה על ידי תרופות " לא מזיקות" כאלה שרק הרוקח יודע מה הן מכילות ואין עליהן שום פיקוח או דיווח על תופעות לואי שלהן

הפרנטל של סולגאר לא מכילים סויה או חלב או גלוטן. עכשיו את מי אאשים בקצף ("בעיית ספיגה") שהיה לה בקקי כשחזרתי להנקות ניסיון?

ה עוגיה,
הפרנטל של סולגאר לא מכילים סויה
כמו שבשמת כתבה למעלה - זה פשוט לא נכון.
אל תסתכלי ברשימת המרכיבים (שם, באופן שערוןריתי, לא מופיע סויה), אלא למטה כתוב, בנפרד, "מבוסס על חלבון סויה".

ותבדקי שוב ברשימת המרכיבים: ב"לא מכיל" הארוך - סויה לא מוזכר!
תאמיני לי. קראתי על האריזה, וגם צלצלתי אישית לסולגאר ובדקו את הנושא בשבילי. ואישרו לי.
כל כמוסה מבוססת על 40 מ"ג חלבון סויה, וזה כתוב על הבקבוק.

סליחה טעות התבלבלתי. התכוונתי לGNC. כתוב במפורש מה זה לא מכיל.

אני התאכזבתי מג'י-אן-סי בגלל שהאיכות שלהם נמוכה.
והם לא גורמים לדימום אצל שלך?

איך את מודדת איכות של ויטמינים?
לא חושבת שהם הגורם לדימום. התחלתי לקחת אותם די מאוחר, כשהדיאטה שלי ממש הוחרפה. הדימום התחיל הרבה קודם

ממש מסריחים הויטמינים האלה, אגב...

רגע, קקי-קצף זו גם בעיה?
בזמנו שאלתי ואמרו לי (נדמה לי שלא תשובה מקצועית) שלא. האמת היא שהיה רק בשבועות הראשונים. כבר מזמן לא נתקלתי בו.

סבא גסטרו אומר - בגדול קצף מעיד על איזושהי בעיית ספיגה
אבל, ממש כמו שלשול אצל מבוגר, אם זה מופיע מדי פעם, לא באופן קבוע, ואין בעיות נלוות (אובדן משקל וכד') אז לא צריך להתרגש מזה.

קקי קצף זה מאד שכיח. לא ידוע לי שזה בעיה. אולי כחלק ממכלול, אבל עקרונית, מאד שכיח בתינוקות יונקים, ולא מצביע על בעיה.

אמא ל 5, אני לא יודעת אם קראת את כל סיפורי הבלי-חיתולים של בשמת.
היא סיפרה שאחד הדברים שהצביעו על בעיות היו טפטופי הקקי. אלה דברים שמעולם לא נתקלתי בהם כמעידים על בעיה, אבל כשהיא שמה את האצבע על מה (לא) לאכול, גם זה נפסק.
יכול להיות שכך זה גם עם קצף - זה נורמלי כי זה קורה לכולם (למשל - אני סתם מנחשת! - כי כולן אוכלות ג'אנק, כי בעצם אחוזי הרגישות (מסויימת) לחלב פרה מאוד גבוהים), אבל זה לא אמור להיות ככה.

> גילה מעיזה לחשוב ואפילו להתבטא ליד גדולים ומנוסים ממנה <

בדיוק, אמא ל 5 , גילה באמת הדגישה משהו שעליתי עליו וגרם לי הרבה מחשבות.
היו לי כמה שיחות עם ד"ר דינה צימרמן לגבי "איך נגדיר שילשול בתינוק יונק", לאור העובדה שהינוקא לא עבר את ה-12 יציאות ביום (כך שלא הגיע להגדרה של שילשול) וגם המרקם התאים למה שמתואר על תינוקות יונקים.
אין לי כוח כרגע לכתוב בפירוט, אבל השורה התחתונה היא מה שגילה אמרה: שהגעתי למסקנה, שהנורמה נקבעה לפי אוכלוסייה שכללה תינוקות עם גילויי רגישות, שלא זוהו. אחרי דיאטת אלימינציה התברר, שהדפוס שנראה כנורמלי "לפי הספר" היה בהחלט דפוס שילשולי. ואגב, כשאני רואה אצלו קצף אני מזהה את זה כשילשול (יש עוד סימנים).
בהחלט, לגדל ילדים בלי חיתולים גורם לרגישות גבוהה מאוד לכל דפוס של התינוק, והבחנה בדברים ובקשרים שלא הייתי מבחינה לולא כן.

יתכן מאד שאת צודקת, בשמת. אבל אני מתיחסת לזה כאל נורמלי מבחינה זו שזה לא גורם נזק. יתכן מאד שתינוקות רבים רגישים למזונות שונים, ואלימינציה שלהם תמנע את הקקי עם הקצף. אבל מאחר ואין כל בעיה מבחינת התפתחות, עליה במשקל, מצב כללי וכו', אני לא משוכנעת שאני באמת רוצה להפוך את הבלשות למזון מזיק לחלק מההתנהלות הסדירה של חלק ניכר מהאמהות המניקות. אני אפילו נוטה להסכים עם עמדתו של ד"ר ג'ק ניומן שכמה טיפות דם מידי פעם זה לא משהו רציני שדורש יותר מיד התעמקות. כמובן שכיור מלא דם זה סיפור אחר. אני באמת לא חושבת שרוב האמהות היו מסוגלות לעמוד בהשקעה כמו של בשמת, ואני לא משוכנעת שזה באמת דרוש. התכוונתי שאם אמא שואלת על קקי עם קצף, כאשר כל השאר תקין, אני לא הייתי מציעה לעשות שום דבר.
זו דעתי כרגע, אך כמובן שאני מקשיבה כל הזמן, ואולי אשנה את דעתי.

ומחשבה נוספת, אולי קקי עם קצף אכן אפייני למזונות שונים שנשים אוכלות, או לצורת יניקה מסוימת (לעיתים קרובות, או רחוקות, או הנקות קצרות במיוחד וכו'), אבל זה לא מצביע על רגישות, אלא רק וריאציה לגיטימית? אני נתקלת בזה לעיתים כל כך קרובות, שקשה לי להניח שזה באמת בעייתי. ויתכן שעם אלימינציה של מזון מסוים זה באמת יעלם, אבל האם זה חשוב? כמובן שכל זה נאמר לגבי תינוק שלא סובל מכל בעיה נוספת.

זהו, חשוב לציין שאצלנו זה גרם, כמו אצל הבכורה, לבעיית ספיגה שגרמה לו לרדת בעקומות.

ולכן חשוב כל כך לראות את כל התמונה.

אשר יגורתי בא לי...
הבוקר היו כמה טיפות דם, ואני חושבת שגם שלשול (ההגדרה די אינטואיטיבית, כי הוא יונק בן 3 ח' והקקי הרגיל שלו הוא נוזלי למדי). מה עושים מכאן?
(לא נראה לי אירוע חירום - הוא מרגיש טוב. לי אתמול היה כאב בטן קצר אך חזק. לא יודעת על משהו מיוחד שאכלתי). העליה במשקל לא אחידה (בדיוק אתמול נשקלנו, עלה 140 ג' ב-9 הימים האחרונים, שזה מעט יחסית אליו, אבל כבר היו מרווחים כאלו), בימים האחרונים יונק הרבה פעמים-מעט זמן. אולי קפיצת גדילה.).

כרמית - מה שאמרו לי לעשות כשמצאנו דם זה להפסיק לאכול מוצרי חלב. כדאי להפסיק מיד כי ככל שממשיכים עם מזון שמגרה לו את המעי - הוא מפתח רגישויות נוספות.
אצלנו העצירה בעליה במשקל לא קרתה מיד.
ואני ממליצה להתיעץ עם מומחה.

בשמת - יש לי בשורות בשבילך. סבא-גסטרו חזר מכנס ודיווח על מחקר חדש שעשו אצל תינוקות להורים שהיו בילדותם רגישים למזונות שונים.
נתנו לאמהות חיידקים פרוביוטים במהלך ההריון וגם ב3 חודשי החיים הראשונים של התינוק וזה שיפר את בעית הרגישויות אצל התינוקות האלה.
מעבר לגיל 3 חודשים מערכת העיכול של התינוק כבר "התקבעה" ולכן אין השפעה לטיפול כזה (זה לא רלוונטי לי ולך כרגע אבל לילד הבא - בהחלט).
המחקר לא הושלם ולא ממש סגורים על סוגי החידקים והמינון אבל אפשר לקוות שעד שנזדקק לזה הם כבר ידעו יותר.
מקווה לקבל בימים הקרובים הפניה למחקרים ולהביא כאן.

כרמית - רוב הבעיות של דם ביציאות התינוק אכן נגרמות ממוצרי חלב פרה. לכן זה הדבר הראשון שכדאי להוציא. הכל. למעשה ברץ זה די קל, כי אם כתוב על מזון פרווה או בשרי, מובטח שאין חלב. בחו"ל זה יותר בעייתי, וכמובן כשאוכלים בחוץ. ולעיתים לוקח עד שבועיים עד שרואים שינוי ממשי בצואה. אם אין שיפור מספיק - הדבר הבא הוא סויה. יש הרבה אמהות שמפסיקות מוצרי חלב, ומכניסות במקום חלב סויה, מעדני סויה, טופו ועוד - ואז אם יר רגישות לסויה המצב רק מחמיר, אז לשים לב לא להגזים עם סויה.
מצבים כמו שבשמת ו ה עוגיה מתארות הם מאד נדירים. ואם מדובר רק בכמה טיפות דם, מידי פעם, אין צורך להתרגש מזה יותר מדי, כל עוד כל היתר תקין.
בהצלחה!

אמא ל - לא הבנתי, אם במצב של כמה טיפות לעיתים רחוקות, כפי שנראה שזה אצלנו, כדאי להתחיל עם דיאטות מיוחדות (הוצאת חלב זה די מבצע. אני אעשה את זה אם יש צורך, כמובן), או לא להתייחס (מלבד המשך תשומת לב). אני צורכת די הרבה מוצרי חלב, ועד כה לא נראו בעיות (אפילו "גזים" של שלושת החודשים הראשונים כמעט לא היו לו). תודה!

כרמית - עד כמה שהבנתי, מסרבים, לאור התיאור שלך, להכניס אתכם למועדון האקסקלוסיבי הזה (-;

כרמית, פירוש רש"י:
אם העלייה במשקל ובגובה טובה, התינוק לא סובל (בתי ממש סבלה, בני לא גילה שום סימן של סבל, לדעתי), והתינוק נראה ומתנהג בריא - אפשר להתעלם מהדם, ורק לשים לב.
אצלי, כשהתחיל הדם הם הפסיקו לעלות כמו שצריך, בגלל שלא היתה ספיגה.
לכן היה חשוב להתייחס.
אם זה לא פוגע בו - חבל שתהפכי לך את החיים.

תודה. הדילמה הקבועה בין אמא רגועה מדי להיפוכונדרית פאסיבית...

אמא ל 5: שיתפתי את ורד בוקעי במקרה, והיא שואלת:
אם העוגייה תיקח לקטז, זה יכול לעזור?
האם יש אפשרות לתת לתינוקת לקטז?
האם יש אפשרות להוציא את הלקטוז מחלב האם? זה בעקבות מאמר ב-LEAVEN האחרון, על תינוק שהיה רגיש לשומן החלב (הופ, מצאתי wsn/page2.htmlבמקום]לינק אחר, ועוד wsn/page4.html)]עדכון אז ההורים בנו צנטריפוגה ביתית שהסירה את השומן מן החלב, עד שעברה הרגישות. אני יודעת שלקטוז אי אפשר להוציא בעזרת צנטריפוגה - אבל האם אפשר להוציא בדרך אחרת?

מסעדה, ככל הנראה לא מדובר בחוסר יכולת לעכל ללקטוז
כי אם היתה בעיה כזאת זה היה מתבטא בשלשולים בלתי פוסקים ולא בשלשולים באים והולכים.
גם דם בצואה לא מתאים לזה, כנראה.

הבעיה היא לא לקטוז, אלא רגישות לחלבון כלשהו כנראה. לקטוז הוא סוכר בחלב, והיכולת לעכל אותו נפגעת משלשולים קשים של תינוקות, ואובדת עם הגיל - כי בעל חיים יונק הרי לא שותה חלב בבגרות. לכן מבוגרים רבים רגישים ללקטוז, וזקוקים ללקטאז (האנזים שאובד עם הגיל). אך זה כלל לא קשור לרגישות שמדובר עליה כאן. הלקטאז חוזר לפעילות לאחר הבראה משלשולים, גם אם הוא נפגע. למרות זאת - כאשר תינוק משלשל (עקב מחלה זיהומית) לא מומלץ להפסיק הנקה, נהפוך הוא - הנקה משפרת את ההבראה. תינוק הניזון מתמ"ל צריך לעיתים לעבור לתמ"ל ללא לקטוז. אך כל זה לא קשור למקרה הזה.
עוגיה - מה קורה עם השלשולים? האם את נותנת חלב אם?

כרגע בערך שליש מהתזונה שלה מבוסס על חלב אם (שאוב, למרבה הצער...) והשאר על תמ"ל מפורק.
הצואה יותר רכה ביחס לימי התמ"ל ואם נודה - גם קצת רירית (אני עוצמת עיניים). בכל הפעמים שבדקתי לא היה דם סמוי (דם נראה לעין אין. אני בודקת בקפדנות).
עוד כמה ימים נעלה לחצי. אני מקווה.

תודה. כנראה העברתי לה פרטים לא מדויקים.

הבעיה היא לא לקטוז, אלא רגישות לחלבון כלשהו כנראה
אם כך (שואלת ורד), מה לגבי דיאטה נטולת/דלת חלבונים?

דיאטה נטולת חלבונים נראית לי בלתי אפשרית.
גם בגלל שמעט מאוד מזונות לא מכילים חלבונים בכלל
גם בגלל שאי אפשר להתמיד עם זה לאורך זמן בלי להפוך לחלשים מאוד
מה שאני כן עושה זה לאכול רק מזונות שידועים כלא אלרגנים. שלא נמצאו כאלרגנים.
זה לא הרבה מזונות...

שלושה חודשים אחרי שהכל התחיל
אחרי בערך חודש בדיאטת כלום וגורנישט
אחרי שבוע וחצי בערך שאני נותנת לה במקביל לתמ"ל גם חלב שלי
הילדה עשתה היום קקי, לעיני סבא גסטרו, לא שלשול אבל בבירור צואה דמית.
מכיוון שלא נשאר לי מה להוריד, ירדתי בעצמי מהעניין.

עוגיה, סתם בשביל הסקרנות:
מה הכנסת לפה בחודש הזה? אני שואלת בגלל הסיפור שלי. אודה לך אם תפרטי.

בחודש האחרון:
עלים ירוקים למיניהם (חסה, פטרוזיליה, כוסברה, גם כרוב)
בצל (גם ירוק), שום, תפוחאדמה, בטטה, גזר, קישוא, מלפפון
אורז, קוואקר (דוחה. גם אם זה יהיה המזון האחרון עלי אדמות לא אגע בו)
שמן זית, חומץ אורז
עוף (ובסוף הוא נזכר שגם בקר זה בסדר. אז בסוף גם בקר, הרבה!)
דבש, תמרים, ואחרי שבועיים הוספתי גם תפוחים. איזו הצלה.

נדמה לי שזהו

אכלתי כמויות של תפוח בדבש (ראש השנה 4 פעמים ביום) כי באיזשהו שלב נמאס לי מהאוכל הזה ותפוח בדבש זה כלכך טעים... אני חושבת שבהרגל הזה אני אדבוק

אני חשדתי בדבש שאני אוכלת. עדיף לו כשאני נמנעת מדבש \.
גם באורז מלא. לבן היה בסדר ואני אוכלת הרבה.
לגבי תפוחי אדמה: אני לא סגורה על זה. בכמויות זה כנראה לא היה טוב לו.

כרמית, נדמה לי שכתבתי על זה קודם.
גם ליונת ולי היתה התופעה הזאת של "טיפות קקי" עם הפיפי.
הסתבר לי בדיעבד שהתופעה קרתה כחלק מביטויי האלרגיה שלו.
גם המון קקי ביום היה סימן לאלרגיה.
בימים שהוא לא היה אלרגי - התופעה נעלמה!
אצלו, טיפות הקקי היו כשאכלתי ביצים כל יום.
המון פעמים קקי - מזונות יותר אלרגניים.
הדרגות הבאות בדירוג החומרה: שילשול, ושילשול דמי.
את לא צריכה לעשות כלום אם כל השאר בסדר, אבל כדאי להיות מודעים לעובדה שיש פה תינוק רגיש.
וכן - זה בהחלט מקשה על הבלי חיתולים. זה גורם גם לתינוק לפיספוסים, כי האלרגיה גורמת גם ל"רפיון" של הקיבה הן כלפי מטה (יציאות) והן כלפי מעלה (פליטות וכדומה). אצלנו, יחד עם תופעת ה"טיפות" או ה"הכתמות" היו גם פליטות באותם ימים, בגיל הזה. לפעמים רואים רק גיהוקים, או כאילו "עלה לו".

וואלה, תודה, בשמת. זה מסביר בדיוק מה שקורה אצלינו ובאמת אני אוכלת ביצים כל יום. כבר לא יודעת מה לאכול כי גבינה לבנה אני ממש לא מכניסה לפה.

חגית, כמה זה חמור? אם אפשר לחיות עם זה והעליה במשקל טובה, תאכלי כרגיל.
אגב, אני משתדלת לאכול ביצים קשות מבושלות היטב על פני חביתות או ביציות וזה עוזר.
לדעתי המודעות במקרים שזה רק קצת מפריע לתינוק חשובה יותר לשלב של המזון המוצק - לדעת להיזהר שם במיוחד, להתחיל לאט, לדחות אלרגנים לגיל הרבה יותר גדול, לצפות שלא יהיה עניין מוקדם באכילת מזון מוצק ולהיות רגישים לתגובות אלרגיות.

נראה לי שאכן יש אלרגיה כלשהי. ביצים זה קל, אני אנסה להמנע (דווקא עד עכשיו ניסיתי כן להגיע לאכול ביצה ביום, דווקא בגלל ההנקה). מוצרי חלב זו כבר משימה מסובכת. ניסיתי, אבל לא עמדתי בזה. גם כי צריך תחליפים (זה חלק משמעותי מהמזון שלי) וגם כי יום שלם הצלחתי לשמור - ואז בהיסח הדעת אכלתי או שתיתי משהו שהוא במובהק חלבי... (וכך כל יום). אני אעשה עוד נסיון, כי מתרבים לי הסימנים שהוא כנראה באמת אלרגי.

בשמת, זה התחיל לפני שבוע נדמה לי, ופתאום שלשום היא פלטה הרבה והיא אף פעם לא פלטה קודם, וכשהיא מתעטשת יוצא לה טיפה קקי. גם אני התחלתי לאכול ביצים קצת לפני ההיריון, בעיקר רכות, אבל מאז שהבכורה מסכימה לאכול בעיקר עין או חביתה אז גם אני עברתי לזה. גם עגבניות משפיעות? כי בחודש האחרון התחלנו לאכול גם את זה.

חגית, גם על הינוקא עגבניות משפיעות לרעה. לא דם, אבל שילשול ועוד איך.
גם לי זה נשמע אותו דפוס.

כרמית, זה שהוא אלרגי זה דבר אחד - השאלה היא אם הסבל שלו כרגע מהאוכל שלך עובר את גבול הסביר.
תבדקי מאוד בקפדנות אם התופעות שלו שוות שתהפכי את כל התזונה שלך.
אגב, אני לא אוכלת "תחליפים" למוצרי חלב. פשוט שיניתי את כל התזונה מהקצה לקצה.
תארי לך שאחרי לידת הבכורה הייתי אוכלת משהו כמו 8 מעדן הגולן ליום... לחם עם גבינה לבנה... וקוטג' עם אבוקדו.
ואז?
התברר שצריך להעיף את כל מוצרי החלב מהתפריט. כן, כולל האותיות הקטנות "אבקת חלב" בתור המרכיב ה-32 מתוך 34, וכדומה. בלי מיונז אורגני (יש שם מוצרי חלב). בלי שוקולד (מוצרי חלב, למעט המריר). בלי ביסקוויטים (מוצרי חלב, רואים, שם באותיות הקטנות?). למנה ההיא במסעדה מוסיפים קצת שמנת. בדג הזה יש חמאה.
אל תעשי את זה אם הוא יכול לחיות איתך ככה.

הוא לא נראה סובל בכלל. הוא תינוק רגוע להדהים (כמובן שיש זמנים שפחות, אבל בסך הכל). אבל להוריד ביצים, למשל, זו לא בעיה (אכלתי ביצים בכוונה, בתור "תזונה טובה למיניקה").
הסימנים שלי לאלרגיה זה הרבה קקי, גם בטיפות, מאד מאד נוזלי (נראה לי שמעבר לרגיל, גם אצל תינוק יונק בלבד, למרות שאין לי נקודת יחוס), לפעמים רירי, ומספר פעמים (בודדות, נספרות על כף יד אחת) מצאתי טיפת דם. הוא גם פולט די הרבה (הייתי אומרת הרבה, אבל אחותו הגדולה פלטה הרבה יותר), אבל במיוחד בתקופות שבהן הוא אוכל יותר, וגם עולה יותר במשקל, ולכן אני מעריכה שמעבר לחוסר הבשלות, זו בעיקר פליטת עודפים, וגם מה שעולה עם בועת אוויר (לעיתים קרובות יש גיהוק חזק יבש, ולאחריו פליטה).

בימים שניסיתי בלי מוצרי חלב, בדקתי את האותיות הקטנות של מה שאכלתי (מטבח בשרי כשר ומוצרי פרווה זה אמין, נכון?) אבל בסוף היום קלטתי ששתיתי קפה-מכונה, למשל, בלי לחשוב על כך שהוא כמובן מכיל חלב... ואם האלרגיה לא חמורה, יכול להיות שמספיק להוריד מינון, בלי להפסיק לגמרי, לא?

אכן, כרמית, את צודקת. בהחלט מספיק להוריד מינון.
אגב, גם שלי רגוע להדהים, והיה רגוע ושמח גם עם המון דם ביציאות יום יום. בניגוד לבכורה, אגב, שאצלה זה לווה בכאבי בטן, בבכי, בהתעוררויות ליליות, בעצבנות.
אם הדבר היחידי שקורה הוא הקקי - התינוק לא סובל, העלייה במשקל טובה וכן הלאה - אז תעזבי. אל תאכלי דברים "בתור תזונה טובה למיניקה", אבל גם חבל שתמנעי מעצמך את מה שאת אוהבת.

עדכון: מאז שהפסקתי לאכול ביצים בפני עצמן (אלא רק כחלק ממזונות אחרים, לא יודעת באיזה מינון כי לא אני מכינה), ירדה כמות הפעמים שהוא עושה קקי ביום באופן משמעותי ביותר, וגם נראה שהוא יותר שולט על זה.
[זהירות תיאורים פלסטיים]
עדיין, בזמנים שהוא בלי טיטול (חלק קטן מהיום, לא כל יום), כמעט כל פעם שאני לוקחת אותו לעשות פיפי הוא עושה גם קצת קקי. לפעמים אפילו בלי פיפי. והקקי מאד מאד נוזלי (פעם אחת נדמה לי שהוא היה אפילו צלול, כמו פיפי).
בימים האחרונים יש התגברות משמעותית של הפליטות. חשבתי שזה בגלל שהוא אוכל יותר מבקבוק (שאוב) אבל א. לא נראה לי שמאכילים אותו יותר מדי, לפי הכמות הכוללת, שהיא פחות ממה שהערכתי ב. גם ביום שבו הנקתי בלעדית (ללא בקבוקים שאובים) עדיין היו המון פליטות ענקיות. אני מתלבטת אם זה אלרגיה למשהו (שאין לי מושג מהו) או תגובה גופנית לריחוק ממני (למרות שכאמור, גם ביום שהוא היה איתי כמעט כל היום, זה המשיך). יכול להיות שזו אלרגיה למשהו סביבתי (לא אוכל)?

כרמית, התיאורים הפלסטיים נשמעים כמו אלרגיה למשהו שמגיע למערכת העיכול.
לא נשמע לי הגיוני שזו תגובה גופנית לריחוק ממך. זה לא משהו שיכול להתבטא בשילשול מהסוג שאת מתארת, לפי דעתי, אבל אולי אני טועה.
לפי מה שאת מתארת, נשמע כאילו הורדת אלרגן רציני אחד, אבל נשאר עוד אחד, פחות רציני (אולי אחד, אולי יותר).
השאלה היא איך העליה במשקל שלו. אם הפליטות וה"שלשולים" (כשזה ממש כמו מים זה שילשול, השאר זה לא ממש, רק אחד הסימנים לתגובה לא טובה למזון כלשהו) לא משפיעים על הגדילה או על ההרגשה (כלומר, הוא לא עצבני, בוכה, מתפתל, ישן יותר מדי וכדומה) - אז אני ממשיכה להגיד שלא כדאי לשבור על זה את הראש.

כרמית -
אני חושבת על כל זה - האם יכול להיות שאצל הגדול יש איזו אלרגיה שלא זיהיתם? (אני מצרפת את העליה האיטית במשקל עם "הפתעות" כאלה - שבכלל לא העלת בדעתך שיש איזושהי אלרגיה אצת הקטן, והנה - יש).
(תמחקי אחרי שתקראי).

בשמת - השלשולים הם "רגילים", וגם רמה מסוימת של פליטות (במיוחד בימים שהוא אוכל הרבה, וגם עולה טוב יותר במשקל. בתקופות שכמעט לא היו פליטות, העליה במשקל היתה מועטה - והיו גם סימנים אחרים לכך שהוא לא אוכל מספיק טוב). מה שקישרתי, אולי, לריחוק ממני, זה התגברות גדולה של הפליטות - פשוט כי במזון שלי שום דבר מיוחד לא השתנה (והבקבוקים השאובים שהוא קיבל הם מלפני חודשיים+), וכי הפליטות היו גם כשקיבל בקבוקים שאובים בבוקר, וגם כשהגעתי להנקות+. זו פעם ראשונה שהוא מקבל יותר מבקבוק שאוב אחד ברצף.
גילה - כן, גם אני התחלתי לחשוב כך בעקבות הגילוי על הקשר בין אכילת ביצים לכמות יציאות. אבל אני לא יודעת אם כדאי להכניס אותו למשטר אכילה כלשהו, רק בשביל לבדוק. העליה שלו במשקל/גובה היא אמנם גבולית, אבל זה יכול להיות תוצאה של גנטיקה (אמא שלו ומשפחתה ממש לא גבוהים) או של הפיגור בגדילה תוך רחמית (IUGR) - שלא תמיד משלימים. הציעו לנו להשתתף במחקר בנושא, אבל ויתרנו. כנראה שהוא לא יהיה שחקן כדורסל מקצועי.

טוב, אני צריכה להעביר לכאן את כל השיחות האחרונות מדף הבית שלי, אבל בינתיים עוד עידכון על הינוקא:
כל עוד אני אוכלת (שותה, בעצם) את הפורמולה המגעילה המפורקת ההיפו אלרגנית למבוגרים - הוא ממש מצוין. קקי פעם ביומיים, יפה, לא שילשול, לא דם, טוב לו.
שני נסיונות לתת לו Neocate בתור "תחליף למזון מוצק היפו אלרגני" כדי שבנוסף לחלב אם יקבל עוד משהו "משמין" - הסתיימו בשילשול.
מחר אדבר שוב עם בית החולים, וכנראה נוותר על המשך הנסיונות עם הנאוקייט ונקדים את סדרת הניסויים במזון מוצק "אמיתי".

בהצלחה.

אני לא כ"כ בטוחה שזה הדף הנכון לבעיה שלנו. אני גם מקווה שמה שיש לנו לא באמת בעייתי. לנריה יש קצת דם בקקי, לפעמים. אני אספר את כל הסיפור עם כל הפרטים שנראה לי שיכולים להיות קשורים. זה התחיל, או לפחות אז שמתי לב, אחרי המפגש בבית אורן. נריה הכניס לפה עלה של אלון (דוקר ולא נעים

) הוא לא הצליח להוציא אותו, אפילו אנחנו ניסינו להוציא - שלא כהרגלנו, ולא הצלחנו בסוף הוא בלע אותו. באותו הלילה ב 3 הוא עשה קקי (בד"כ הוא לא עושה בלילה). שהיה בו את העלה הסורר. לא היו כאבים או משהו כזה, פשוט קקי באמצע הלילה. היה מעט מעט ריר עם גוון ורדרד.
למחרת הוא שילשל פעמיים - בלי דם.
מראשון עד רביעי היינו החיפה, עם הבסטה, מוכרים. כלומר לא היתה שיגרה רגילה. נריה אכל הרבה עלים של דשא, קצת ניירות , ואפילו כמה ביסים מבננה וקצת מציצות מתפוח. הכל היה בסדר. ביום רביעי בבוקר היה דם בקקי. לא ריר ורדרד אלה ממש "כוכב" קטן של דם. אז לא נתתי לו שום פרי או אוכל מוצק. ניסית למנוע בליעת עלים וכ"ד - גיליתי שאם אני מצחיקה אותו קל מאוד להוציא מהפה מה שבפנים

. היום בבוקר שוב הריר הורדרד.
נריה נראה טוב, מרגיש טוב, ערני ופעיל.
אולי למשהו יש ניסיון עם דבר כזה?. אני לא אוהבת רופאים ומנסה להמנע מהם. הפעם, בשונה מבד"כ אני ממש מפחדת לגשת לרופא. אני מודאגת, למרות שזה שנריה מרגיש טוב רומז לי שהכל בעצם בסדר. אבל .... בכל זאת הריר הורדרד הזה..... ואני מתחילה לחשוב שאולי אני סתם מודאגת, אולי זה היה הרבה פעמים וסתם לא שמתי לב - בכל זאת בעקבות העלה ההוא ממש חיפשתי מה יש בקקי. וזהו כבר אין לו סבלנות אז אשמח לכל תשובה

חברה שלי אמרה לי שאחרי שנותנים לילד לשחק על הדשא, לא להיבהל מדם בקקי, כי זה קורה לפעמים כשהם אוכלים דשא.

תודה עוגיה - קיוויתי שזה משהו כזה. |אייקון של אנחת רווחה|

וזה גם לוקח למעי איזה שבוע שלם להחלים - ואם הוא שוב אוכל דשא, תתחילי לספור מחדש...

אז תינוק "טבע" ששגר במקום עם דשא יש לו את הרירית הזאת כל בזמן? זו אומנם רירית קטנה שצריך לחפש כדי למצוא ובכל זאת....

כל דשא עושה את זה לכל ילד?
אני מאמינה שלא.
חוצמזה, דשא - טבע? מה הקשר?