תגובות לגליון 50

[אנונימי]

תגובות לגליון 50 של באופן טבעי (באופן 50).
דף עלון.

---

[אורית_אוקו_ערוסי*]

האם שלחתם לי??????
אני כבר מחכה בקוצר רוח!

[אביב_חדש*]

כבר התחלתי לקרוא! איזה יופי ומרגש וחגיגי!

[ענת_גיגר*]

וואו!
<המשך יבוא>

[תבשיל_קדרה*]

עוד לא קראתי, אבל אני ממש אוהבת את העיצוב!
לא קראתי כי אני לא ידעתי מאיפה להתחיל

[ה_עוגיה*]

גילה - מהסוף.
אלמנטרי...

[תבשיל_קדרה*]

נו, על המודעות כבר עברתי. ועכשיו?
אה, קראתי גם את הראיון עם זמבורה. איך זה קרה פה ככה, ולא שמתי לב?

[תוספות_יוםטוב*]

התרגשתי מאד. אני מאחל לעצמי חלק מהרגעים הצלולים שתוארו בגליון.

<וגם: איך מוזר לקרוא את הזמבורה על דף נייר! כאילו יש לזה נוכחות אחרת מאשר על המסך. אפילו ההומור עובד קצת אחרת.>

[איתי_שרון*]

לא קראתי אפילו חצי עדיין, מה שקראתי היה מאוד מוצלח. לדעתי כדאי לאמץ את הפורמט הזה לכל גליון (כלומר שבכל גליון יהיה ראיון כזה).
בפרט:

• השיחה של ורד עם יעל זלאיט היתה מאוד מעודדת עבור זוג כמונו שיש לו הרבה חלומות על טיולים ארוכים (כבר יש לנו תכנית קונקרטית לאחד כזה, אולי אספר עליו ל"באופן" של עוד שנתיים-שלוש )
• השיחה של יונת עם ארני היתה מאוד מעניינת. זה נשמע מאוד מפתה, למרות שאני בספק אם הייתי יכול להתייחס לנחשים ועכבישים גדולים באותה שלוות נפש כמו שארני מתארת.
• אהבתי מאוד את השיחה של ארני עם ענת גייגר. מהקריאה של השיחה, נדמה לי שהתאור של ארני בהתחלה מאוד קולע.

[ענן_בעננים*]

רק עיינתי והתחלתי לקרוא מעט, והגליון משובח
יש בו משהו מאוד מקסים - הראיונות עם אנשים שעבורי הם שמות באינטרנט.

[אמא_של_יונת*]

לדעתי כדאי לאמץ את הפורמט הזה לכל גליון (כלומר שבכל גליון יהיה ראיון כזה).
איתי, אולי לא בכל גליון, אבל יש כמה ראיונות שלא נכנסו לגליון הנוכחי, וכנראה יופיעו בהמשך. (אני שאלתי את המערכת לגבי ראיון ספציפי שהתקיים ולא הופיע בגליון.)

[מיץ_פטל*]

ממש מרתק.....להכיר את האנשים גם מנק מבט של משהו אחר, וגם ללמוד על תהליכים ושינויים שאנשים עשו עם עצמם....

[ארני_ש*]

קראתי , התרגשתי , המון דברים שנגעו בי , עוררו מחשבות , כמה ראיונות ממש הלכו אתי כמה ימים , כמו כשמתעוררים מחלום ונשארת אוירה .
עוד משהו שהעסיק אותי זה איך המראיין בא לידי ביטוי , ואיך ראיון זו הזדמנות להכיר שני אנשים .
ואני ממש רוצה להכיר אותכם לעומק .

[חגית_ל*]

וואוו, איזו התרגשות! מקסים @} למדתי ולמדתי ולמדתי.

משום מה נוצר לי הרושם שלהיות חבר בבאופן צריך שלפחות צד אחד שלא מניק יכניס משכורת טובה מאוד אחרת אין סיכוי לחיות כך. אני אשמח אם מישהו יגלה לי איך אפשר לחיות בעולם המודרני של היום בצורה אוהבת וצמודה בלי הכנסה גבוהה כי זה הקטץ'.

[ענן_בעננים*]

היה לי זמן השבת לקרוא עוד כמה ראיונות (אני קוראת לאט, מעכלת, מתקדמת......)
ובאיזשהו שלב קלטתי שיש לי דמעות בעיניים, ושאלתי את עצמי, "למה את עצובה"?
ואז הבנתי שזה בכלל לא עצב, אלא התרגשות על זה שאנשים מגשימים, ומנסים, ועושים, והמון תודה שהם שם, ושהם מוכנים לשתף בכך אחרים.

גליון מפרה ומופרה

[יפעת*]

חזותית הגליון מקסים, גם ארוך יותר אז זה כיף שהוא לא נגמר כל כך מהר ואז אני מחכה חודשיים בקוצר רוח.
כל רעיון הראיונות הזה הוא נהדר לדעתי כי גם יש פה הזדמנות גדולה להכיר קצת יותר את הקהילה.נחמד לקרוא על כל כך הרבה אנשים אמיצים פרטים שאולי הם לא היו כותבים סתם על עצמם ובראיון חייהם והשקפותיהם מובעים בצורה צנועה ואמיתית.אשמח למצוא ראיונות בכל הגליונות הבאים.
זה לא נראה לי משהוא שממצה את עצמו.
היה כיף לקרוא עד כה ויש עוד אז קריאה מהנה ותודה.

[ורד_לב*]

אני מאד נהנית.
הייתה לי קצת עצבות כשקראתי חלק מהראיונות, על כך שהרבה מהאנשים מרגישים עצמם כ"כ מובדלים ומבודלים מהסביבה החיצונית שלהם, שהרבה כתבו שחסרה להם חברה- זה קצת בעיניי והייתי שמחה אם זה היה קצת אחר.
חוצמזה, אנשים מרתקים ומראיינים נעימים שמאפשרים להסיט כמה וילונות

[יערה @}*]

סופסוף קיבלתי...
אמממ... נעים, יפה ומרהיב, מזמין לקריאה ומרגש.

[ילדה_יפה*]

פשוט הנאה צרופה........@}

[galit_costa_rica*]

please..have you sent it to me???didnt get an answer from you. can not wait..

[חדוה_כשר*]

הי גלית,
כנראה שלא שלחנו לך, וגם אין לנו את הכתובת שלך בקוסטה ריקה. לעומת זאת, נראה ששלחנו את הגיליון האחרון (ואולי גם את זה הקודם) לכתובת הקודמת שלך בגבעתיים. אנא בררי וכתבי לנו שוב את הכתובת ונשלח אליך את שני הגליונות.
וסליחה.

[ליאת*]

לא נעים להיות משביתת השמחות אבל אני לא אהבתי את הגליון האחרון.
סליחה, אבל זה היה בעיני כמו לעלעל ב"לאשה" (מה שקורה, אולי, בתור במרפאה).
הצצה חטטנית ורדודה לחיי אחרים. לא זכיתי במנת ההארה שאני מייחלת לה, וזוכה עפ"ר, מקריאה בגליונות אחרים. סתם, פשוט סתם.

[פלוני_אלמונית*]

אני דווקא אוהבת לעלעל בלאשה. אחלה עיתון עם מלא תמונות ועיצות על איפור ויחסי מין. גם הצצות רדודות וחטטניות לחיי אחרים זה לא תמיד רע. אפשר ללמוד משהו בטעות. אני לא מחפשת הארות במגזינים ואם במקרה יש הארה שכזו אני אומרת תודה.

[ליאת*]

הארה מגליונות אחרים של באופן טבעי, לזו הכוונה.

[פלוני_אלמונית*]

ליאת, גם בגליונות של באופן אני לא מחפשת הארות. בכלל, אני לא מסתובבת בעולם בחיפוש אחר הארות, מי שרוצה הארות יכול לקבל אותן גם מגליונות של לאשה, גם מלרחוץ כלים וגם מלבהות בתקרה. הקפיץ אותי הקטע של לאשה בדבריה של ליאת כי אני מאוד אוהבת לעיין בלאשה וגם הארות יש לי משם, למשל איך למרוח צללית בהירה מתחת לגבות ככה שתאיר את העיניים.

[galit*]

Thank you Hedva. I've got it and I love it.

[ליאת*]

פלונית, "לאשה" או "לגבר", שיבושם לך. אני לרוב, רוצה תמורה בעד הכסף שלי וכן, יש לי ציפיות אחרות, גבוהות ותובעניות מהעלון של באופן טבעי.

[פלונית*]

ליאת, כמה מוזר לקרוא את המילים "סתם, פשוט סתם" כהתרשמות של מישהו מהגליון האחרון. נגיד שהיו ראיונות משעממים, כתובים גרוע, (מה שלא היה כך בכלל, להפך, אבל נגיד.)
העיתון הזה הוא לא עיתון רגיל. הוא עיתון של קהילה. הפעם יצא גליון חגיגי והמערכת החליטה להציג בו חברי קהילה שמרואיינים על ידי חברי קהילה אחרים.

עבור הרבה אנשים באופן טבעי מהווה גם, אבל יותר, ממקום ללמוד בו או למצוא בו הארות. באופן טבעי היא קהילה אמיתית פעילה ומתרחבת,שמורכבת מאנשים. בהתוודעות אליהם יש מעט יותר ממציצנות רדודה. אנחנו נפגוש את האנשים האלה בפיקניק הבא בים ונרגיש שאנחנו מכירים אותם קצת יותר, תודות לעיתון. וגם אם לא נפגוש בהם לעולם, אשרינו שהתוודענו מעל גבי העיתון לאנשים מרתקים, מעניינים, מעיזים. זה נותן אומץ, השראה, מעוף, תקווה ושמחה.
ובקשר לתמורה על הכסף- זה אולי נאיבי מצדי אבל אני מרגישה שתמיכה כספית במפעל (שאינו רווחי במיוחד, אם אינני טועה) כמו עיתון באופן טבעי היא זכות גדולה, ולא עוד מופע צרכנות משעמם של "אני לא ממש מרוצה ממה שמכרו לי."
מי שלא מבין את זה מפספס משהו בגדול, ועדיין, גם הוא יכול להנות מהעיתון. מאחלת לך שתהני, באופן כללי מהחיים וגם מהעיתונים הבאים.

[צפריר_שפרון*]

ליאת,

יש לי ציפיות אחרות, גבוהות ותובעניות מהעלון של באופן טבעי.

כגודל הציפיות - גודל האכזבות.

יש להניח שזה לא רק בעניין גליונות "באופן".
אבל, אם כוווולם היו מבסוטים - היה על עורכי העיתון לבדוק את עצמם.