תגובות של אנשים לתינוק במנשא

[פלוני_אלמונית*]

כשאני הייתי קטנה (לא שגדלת בהרבה מאז...) אמא שלי הייתה מסתובבת רק עם מנשא, וזה היה לפני יותר מעשריים שנה, וגם אם אחותי הקטנה הכל עבד עם מנשא. אומנם אין לי ילדים (עדין... יש עוד שנתיים שלוש לפחות...) אבל ברור לי לגמרי שזה הדבר הכי הגיוני לקחת תניוק במנשא, פעם ראשונה ששמעתי שיש תגובות לא כל כך אוהדות!

[פפריקה_הונגרית*]

בס"ד
פל-אלמונית, מזלך- אמא שלך לא תגיד לך כל הזמן שכדאי שתורידי אותו, ותשימי אותו בעגלה, כי את מועכת אותו/חונקת אותו/מונעת ממנו להתפתח/סוגרת אותו/ לא נותנת לו אויר ועוד......
לא תקבלי ממנה מבטים של- "מסכן התינוק, למה היא לא נותנת לו מרחב?" (אה, כן - זו גם היתה ברשימת התגובות.)

אני שמחה בשבילך! באמת! בלי ציניות! ואגב-
הדבר הכי הגיוני לקחת תניוק במנשא -נכון! והחלטה טובה עשית!!!

[ילדת_טבע*]

תגובות אוהדות זה כאן!
כמעט כל פעם כשאני מסתובבת עם היאמו קולטים אותנו בני העדה האתיופית, המבוגרים לפעמים מוצאים לנכון להגיד משהו בסגנון של "בדיוק כמו אצלנו בעדה!" והם ממש מופתעים מזה. סבתא אחת כבר ממש דמעה לי ואמרה "כל הכבוד! באמת כל הכבוד!" כבר פגשתי כאלה גם שהיו עם הבנות שלהן והתינוק השוקולד הקטן שוכב לו בעגלה ואז האמא/סבתא ממרפקת את האם הצעירה שתסתכל איך אני, בלי שורשים ובלי כלום עושה מה שהיא חושבת שהוא הכי טוב (והיא לא מקשיבה לה...).
בכלל אני חושבת הקטנה שלי היא פרסומת מצויינת, יושבת לה שם מאחור ועושה עיניים ושלום לכל עבר. רק בשבוע שעבר פתאום ניגש אלינו גבר זר ואמר: "איפה אני משיג מנשא בדיוק כזה!" כמובן שהפנתי אותו למקור

[נעמה*]

אתמול בשוק פיצ בערסול במנשא, מנמנמת. ופתאום עוצרת לידנו אישה, דוחפת יד למנשא נוגעת בה, אומרת לי: "חם לה" וממשיכה ללכת.
זה היה הכל תוך פחות משניה, ואני הייתי כל כך המומה שלא נותר לי אלא לצחוק.

[פפריקה_הונגרית*]

בס"ד
דוחפת יד למנשא נוגעת בה ......

[אף_חצוף*]

גם אמא שלי היתה מהמעטות שהיה להן מנשא אי אז, לפני 30 שנה. פעם אחת איש מבוגר עצר אותה ושאל "את מאוסטרליה?"

[לוטם_מרווני*]

כשינוקא היה בן חודשיים בערך והלכתי איתו בערסול בשש מטרים מנשא, והנקתי אותו תוך כדי בסופר מרקט, אשה אחת נגשה אלי וחשפה את השד והינוקא היונק ואז המומה נהדפה מההפתעה אחורה ופנתה אלי בטרוניות- "למה לא אמרת לי שהוא יונק?!"
"למה לא אמרת לי שאת מפשיטה אותי" היתה התגובה שלי למצב המביך עד אימה הזה.

[טלי_מא*]

תגובה חיובית
לפני כמה ימים אני בטיול הערב הקבוע במושב, הפעם עם הקטנה ב יאמו על הגב.
עובר איזה סבא שאני לא מכירה ואני, כרגיל, אומרת "ערב טוב".
הוא לא עונה וממשיך ללכת ישר. אני בדיוק פונה לשביל ההקפי, אחרי שהוא מגלה אותה על הגב, כי פניתי, הוא קורא לי בהתפעלות:
"זה ממש מראה מלבב!!"

ולוטם,
ממש ו-
איכס.

[אנטוניה_והלביבה*]

לוטם הסיפורים הקודמים שלך הצחיקו אותי נורא . זה עם ההפשטה-

אצלנו, אחרי כמה חודשים עם מנשא בד ארוך ולופי ועוד כמה עם יאמו- רוב התגובות הן מאד אוהדות ומתפעלות , בהתחלה מהנשיאה ובהמשך מהלביבה המציצה מבפנים ומחייכת לכל עובר ושב בגובה עיניו. למנשא בד ארוך היו המון תגובות סקרניות אבל לא בהכרח שליליות. הקפדתי לענות בסבלנות, בתקווה שבפעם הבאה שהסקרנ/ית יתקלו בזה, התגןבה כבר תהיה חיובית.

רק היום חשבתי שאולי זה שמגיבים כל כך הרבה ללביבה, זה לא רק בגלל המנשא, ובגלל חינה הטבעי וחיוכיה הענקיים כמובן, אלא גם כי אנשים רגילים שתינוקות בגילה המתקדם(9 חודשים) כבר מזמן לא נמצאים במרחב הציבורי בשעות העבודה כי אמאשלהם עובדת והם במעון.

[אף_חצוף*]

לוטם, אני המומה. אני מנסה לחשוב אם יש סיכוי שהייתי מעיפה לה סטירה, או שהייתי יותר מדי בהלם.

[לוטם_מרווני*]

טוב, תגובות חיוביות- יש המון, חלק אפילו עם פן, איך לומר, מעט מוזר-
כמו איש אחד שהביט בינוקה המעורסל בתוכו ואמר- הייתי מוכן להתחלף איתו
ואשה אחת שאמרה- חבל שבימים שאני הייתי אמא לא היתה המצאה כזו
וסבא שלי שכל פעם מתמוגג ואומר לי בנחת- את אמא טובה...
והאתיופיות (כמו אצל ילדת טבע) שפשוט נמסות כשהן רואות על הגב תינוק, ופעם שהלכתי ברחובות בשכונה של אתיופים עם הגדולה (אז חצי שנה) במנשא בד ארוך מקדימה, ופגשנו אתיופית זקנה זקנה זקנה עם קול גבוה ודקיק שבשפת הסימנים ציפצפה אלי באתיופית שאני צריכה להניף את התינוקת ולמקם על הגב, וכשהסברתי לה שאני לא יודעת איך היא ממש הדגימה תוך שימוש בקולות גבוהים ושריקות (הרגשתי כמו בסרט אנתרופולוגי) עד שהנהנתי. בבית ניסיתי את ההנפות והבנתי שזה לא הולך עם 9 קילו תינוקת ומנשא בד גמיש. הרבה ניסיונות ערכתי עד שהבנתי שעל הגב זה לא הולך לי עם התינוקת. למזלי עם הקטן ההנפות עבדו יופי, אפילו קובבה בגיל צעיר. איזה מזל שהקשבתי לאתיופית (וגם ל אמא מתחדשת בטיול מרץ 2004)...

[אילת*]

השבוע קרו לי שני דברים מצחיקים עם בתי המעורסלת:

1. הערבים באו למסוק את הזיתים מהעצים אצלנו בקיבוץ, שנמכרו להם באופן גלובלי. במהלך הטיול שלנו בסביבתם הערבי שאל אותי מה יש לי שם בכיס. הוא חשב שגנבתי זיתים...
2. הבוקר איזה זקן על הספסל אמר לי: נראה לי שזה יהיה בן. הוא, כמובן, חשב שאני בהריון...

[אמא_של_שפן*]

לא ממש תגובה למנשא, אבל לא היה יכול לקרות אחרת:
קיץ שעבר שפן ואני הלכנו לסיבוב סידורים, והיה חם. חם חם חם חם חם.
אז נכנסנו לרגע לסופרפארם לנשום מזגן. נעמדנו איפה שהרוח הנעימה, ושפן הרים את הראש והפנה את הפנים לרוח, עצם עיניים בעונג והמהם המהום שמח של "נעים לי אמא!".
פתאום באה איזו זקנה, תפסה אחת מכפות הרגליים השמנמנות והיחפות שלו שלו וצעקה עלי "אמא שלו יודעת שהוצאת אותו החוצה בלי גרביים?"

[פפריקה_הונגרית*]

"אמא שלו יודעת שהוצאת אותו החוצה בלי גרביים?"
0-:

|-:

[יתרון_האור*]

כמעט כל פעם כשאני מסתובבת עם היאמו קולטים אותנו בני העדה האתיופית, המבוגרים לפעמים מוצאים לנכון להגיד משהו בסגנון של "בדיוק כמו אצלנו בעדה!" והם ממש מופתעים מזה. סבתא אחת כבר ממש דמעה לי ואמרה "כל הכבוד! באמת כל הכבוד!"

איזה כיף!

לוטם מרווני - איזה סיפור /-: )-: S-:

אצלי התגובות ה"רגילות" היו כשהוא היה קטן יותר - הנשימה והגב ה"מתעקם".
והתגובה הספונטנית שלי - "הוא היה בתנוחה הזו 9 חודשים עכשיו, זה מה שהוא רגיל"

מכרה שפגשה אותי ברחוב עם הינוקא (אז 7 חודשים) במנשא בתנוחת בטן לבטן. היתה שמש חזקה אז אני כמובן מכסה לו את הראש עם חיתול דק והוא ישן בשלוה.
היא (ניגשת אלי עם יד מושטת ללחיצה לבבית): מזל טוב! איזה יופי, בן או בת?
אני: בן, ומזיזה טיפה את החיתול שתוכל לראות אותו
היא 0-: (מופתעת לגמרי מגודלו של הגוזל): חשבתי שרק ילדת! זה לא כבד לסחוב אותו?

וברגעים אלה ממש אני חוטפת כמה דקות באופן עם הינוקא (הלא כל כך מרוצה) על הגב תוך כדי הכנת ארוחת ערב

[מנה_מנה*]

תגובה חיובית:
אנחנו במינשארי בקניון. עוצר אותנו איש ואומר: אני צלם חובב ואני אוסף תמונות של תינוקות במינשאים. מינשא כמו שלכם אין לי עוד. אפשר לצלם אתכם?
הוא גם הראה לנו תמונות שהוא צילם של תינוקות אחרים. הסכמנו. שכחנו מזה.
לפני כמה ימים מגיעה בדואר מעטפה עבה עם תמונות מדהימות של האפרוחית במנשא+ למוצלחות ביותר הוא עשה הגדלה ושם במסגרות קרטון (כמו של צילום סוף שנה בגן).
עכשיו אני משוויצה בתמונות בכל מקום.

[גרימוני_בובין*]

מוכרת מבוגרת למדי בחנות בגדים רואה אותי ואת פוצי ביאמו ואומרת לחברה שלה: "כואב הלב לראות מה עושים היום לתינוקות"....
ואני שם!!!!! הלו!!!! מילא את פולטת שטויות, אבל בנוכחותי? !!!

[ענבלולי*]

קראתי פה על התגובות של האתיופים ופתאום נזכרתי שבקניון שלנו היה מאבטח אתיופי שראה אותנו כמה פעמים עם הלופי ואח"כ הבייבי ביורן ותמיד היה צוחק: איך מקדימה? צריך על הגב! ואמרתי לו שאני לא יודעת איך... בילד הבא יהיה לי יאמו!

[וויני_הפו*]

בתור קיבוצניקית עם הגדולה קיבלתי הון תגובות כמו היא לא נושמת ולא נוח לה או למה את עושה לה את זה?
עם הקטן הם כבר התרגלו וגם תגובות של איזה כייף לו כבר שמעתי.
אבל התגובה הכי מצחיקה היתה באחת מהגיחות לעיר הגדולה אני עושה קניות בעלי עם תינוקי במנשא, עובר לידיינו נער ואומר לו: "טוב שלא הכנסת אותו לגרב" אני התגלגלתי מצחוק.

[פפריקה_הונגרית*]

הלכנו לתומנו (אני צעדתי, הוא הצטעד איתי- בתוך מנשארי, בתנוחת צפרדע- כולו עטוף.....) בקניון, ניגשת אליי אתיופית שעובדת בחנות האיפור שם, ושואלת אותי-
"את יודעת מי המציא את זה ככה?" ומצביעה על המנשא, אמרתי- "בטח, אתם...." ואז, לפני שאני מספיקה לשאול אותה משהו לגבי איך שהם מניפים אותם, היא שואלת "אבל אני לא מבינה- הוא נושם ככה???" ממש בתמיהה.... זה הרס אותי! התפקעתי מצחוק!!!
אז "החזרתי" לה- "תגידי, איך שאתם שמים אותם ככה על הגב, הם יכולים להזיז את הראש? כי הם ככה עם הראש למעלה...."
"לא מה פתאום, הם יכולים להזיז את הראש....."
>מה שנראה לי מאוד לא מובן איך, אבל, טוב... בסדר....<

[לוטם_מרווני*]

"טוב שלא הכנסת אותו לגרב" לכריסמיס

[ה_קטנטנה*]

תחליטו אתם אם לשייך את זה לתגובות הטובות או הרעות-
אכלנו ארוחת ערב עם כל המשפחה המורחבת והקטנטן היה על הגב (ביאמו). סבתא שלי ניסתה לשכנע אותי להוריד אותו ושאלה אם זה לא בעייתי, אז אמא שלי ענתה במקומי שבשבילו זה טוב, אבל לי זה לא נוח (ואני הכחשתי בתוקף...).
ואולי כאן המקום להודות לגיסתי שבזכותה אמא שלי כבר מאמינה שהמנשא טוב לתינוקות (היא הסבירה לסבתא שלי שזה לא מונע מהם להתפתח וכו'- ממש ימות המשיח!!!

[פלוני_אלמונית*]

אחות שהייתה צריכה לעשות בדיקת דם אמרה לי כשהקטנה הייתה בתוך מנשא אובר דה שולדר:
את מעקמת לה את הווגינה!

חזרתי הביתה ואמרתי לבן זוגי:
אם תהיה לה ווגינה עקומה, תדע שזה בגללנו...

עכשיו אנחנו מחכים שתגדל, נראה אם יהיו טענות.

[סמדר_נ*]

איך מעקמים וגינה? :-O

[קט_קטית*]

_אני כבר מזמן רציתי לשווק תינוכיס שעל הכיס שלו מודפסות כל התשובות לשאלות.

כן, היא נושמת_



סטארט אפ

תארזי לי 2 כאלה P-:

[צוויליך*]

את מעקמת לה את הווגינה!
לֶאאאאאאאאאא !!!
זה צריך לשלוח לחברה המייצרת, שידפיסו על התווית:

• המנשא נבדק ע"י מהנדסי חלל בחלוקים לבנים והוא מובטח כלא גורם לעיקום וגינלי (סטאטי עפ"י פארבולת שלוסברג) >3.5% (נטו)"

כמו כן:

פעוט: איך הולך אחותנו?
פעוטה: פסדר, רק המנשא הזה כבר שעה וחצי, וואללה התעקמה לי הווגינה.

וגם:

סטארט אפ לתופרת מנשאים - "מכופף הווגינות".

סליחה ותודה.

[אמא_נמרה*]

_את מעקמת לה את הווגינה!
לֶאאאאאאאאאא !!!_

הלבנתם את שיניי, תודה

כאן (בג'ונגל) אני קוצרת מבטים מלאי שמחה, מבטי עם נוסטלגיה, ובעיקר כל מיני זקנות (יש כאן המון) שמושכות לבעלים לשהן בשרוול "תראה, תראה איזה פפוס".
בקיצור, אנחנו בצד ה"ממי" של העולם. גם ילדים קטנים מאד אוהבים לראות כאן תינוקות, ומאד מקובל שאמא נגשת אלי עם עוטה ומבקשת לראות את התינוק שב"חיבוקי" (כך הם קוראים לזה).
משתמשת ב HTSBH, שבלעדיו לא הייתי מסתדרת.

שמתי לב שהרבה נשים כאן הולכות עם מנשאים וכמעט לא ראיתי אותו המנשא פעמיים, חוץ מהבייבי ביורן. עגלות הן בדרך כלל עגלות ספורט-ג'וגינג, משהו שמתאים רק למקום הז שהמדרכות עצמן הן ברוחב של כביש. מאד מקובל לראות עגלת תאומים שיושבים בה פעוטה בת שנתיים ואחיה בן חצי שנה, ומאחור האמא רצה בתלבושת ריצה.

[אמא_של_שפן*]

אף פעם לא קרה לי, אז אני לא יודעת איך הייתי מגיבה ב"זמן אמת", אבל שפן מאד מתעניין בתינוקות לאחרונה, איך הייתן מגיבות לאמא ששואלת אם בן הכמעט-שלוש שלה יכול להסתכל על התינוק שבמנשא? לא סביר שהוא ישלח יד (חוץ מאולי נגיעה זהירה זהירה בקצה האצבע).
אני פשוט הסתובבתי עם בייבי ביורן, אז תמיד היה אפשר לראות אותו. אני לא יודעת איך ההרגשה עם מנשא שבטי.

[אילה_א*]

קשרתי את התינוק בחתיכת בד כמו שחברה שלי שגרה באפריקה למדה מהמשרתות שלה
אז איש אחד ברחוב אמר לי זה מסוכן ,הוא יפול לך .
ועוד אשה עצרה אותי ואמרה לי זה רעיון טוב ככה?

[ילדת_טבע*]

ברוכים הבאים לאבסורדיה...
עוצרת אותי בחורה אתיופית צעירה עם תינוק בן שלושה חודשים ושואלת אותי על היאמו שמחבק את בת הארבעה חודשים שלי על הגב "איזה יופי! איזה רעיון מצויין זה מנשא על הגב! עד עכשיו הייתי לוקחת אותה מקדימה אבל זה כבד לי מידי... איפה קונים כזה?"
חשבתי לשלוח אותה דחוף לדבר עם אמא שלה אבל במקום הפנתי אותה לאתר של לופי.
אם זה לא היה עצוב...

[טלי_ופיצקה*]

_עוצרת אותי בחורה אתיופית צעירה עם תינוק בן שלושה חודשים ושואלת אותי על היאמו שמחבק את בן הארבעה חודשים שלי על הגב "איזה יופי! איזה רעיון מצויין זה מנשא על הגב! עד עכשיו הייתי לוקחת אותה מקדימה אבל זה כבד לי מידי... איפה קונים כזה?"
חשבתי לשלוח אותה דחוף לדבר עם אמא שלה אבל במקום הפנתי אותה לאתר של לופי._


לנו יש 2 תגובות שחביבות עלינו,להגבה בזמני מצוקה,על הטרדות ברחוב:
(מטרידן)-"הוא נושם?!"וכד'...

• "אה,נעשה עוד אחד."..
• "הוא בעונש." (צריך להגיד את זה עם פרצוף רציני,ומהבהלה,כל הפולנים בורחים!)

חברים שלנו היו מסתןבבים עם הבת שלהם ישנה מעורסלת בתינוכים,ככה,שהיד שלה משתלשלת החוצה,והיו תוקעים לה ביד פתק: "הצילו!"

[ה_עוגיה*]

חברים שלנו היו מסתןבבים עם הבת שלהם ישנה מעורסלת בתינוכים,ככה,שהיד שלה משתלשלת החוצה,והיו תוקעים לה ביד פתק: "הצילו!"

זה גדול!

[לוטם_מרווני*]

ענק!

[חגית_פ*]

חדש מהבוקר.

מישהי מהישוב רואה אותי עם קטנצ'יק במנשא ומיד "אוי! לא טוב שהוא במנשא !!"
אני: "למה ?!"
היא: "אאממ.. כי הוא יתרגל להיות במנשא !!"



(ההמשך היה בהייה הדדית בין שתינו ואז הסלולרי שלה הציל אותה ממבוכה ממש מוגזמת וצלצל).

[תזמורת_הים*]

אאממ.. כי הוא יתרגל להיות במנשא

כשהיו אומרים לי שהוא "יתרגל להיות על הידיים" הייתי עונה "אני מאד מקווה, חסר לו שלא".

[רחל_ברמן*]

_ברוכים הבאים לאבסורדיה...
עוצרת אותי בחורה אתיופית צעירה עם תינוק בן שלושה חודשים ושואלת אותי על היאמו שמחבק את בת הארבעה חודשים שלי על הגב "איזה יופי! איזה רעיון מצויין זה מנשא על הגב! עד עכשיו הייתי לוקחת אותה מקדימה אבל זה כבד לי מידי... איפה קונים כזה?"
חשבתי לשלוח אותה דחוף לדבר עם אמא שלה אבל במקום הפנתי אותה לאתר של לופי.
אם זה לא היה עצוב..._
הורגת אותי האידיאליזציה של האתיופים בבאופן. מה את יודעת עליה חוץ מזה שהיא נראית אתיופית? אולי ההורים שלה היו משכילים מאדיס-אבבה שבעצמם השתמשו בעגלה? אולי היא בכלל לא אתיופית, אלא בחורה ממוצא אפריקאי שמשפחתה גרה כבר דורות במערב? אולי היא אומצה ע"י זוג לבן?
טוב, יצא לי קצת תוקפני כלפייך, וזו לא הייתה הכוונה - בסה"כ יש המון הנחות כאלה (כאן באתר וגם בכלל), וזה לא לגמרי בלתי סביר... עד הנקודה שבה היא שואלת אותך שאלה כזו. ואז אולי צריך לזכור שבכלל לא בטוח שאמא שלה השתמשה במנשא, כזה או אחר.

[רחל_ברמן*]

כאן כולם מתלהבים מהמנשא 6 מטר הפארש שתפרתי לי (יש אחד יותר מגניב בדרך, אבל הוא עוד לא מוכן). זה לא מאד נפוץ פה - יש כאן לא מעט מנשאים מערביים, אבל בקושי רואים מנשאי בד פשוטים. הבחורה הבאה בפרוייקט שלנו שיולדת כבר הביעה עניין, אז אולי אני לא אשאר לבד לאורך זמן d-:

[ילדת_טבע*]

רחל ברמן היה עוזר אם הייתי מוסיפה לחוקי ההסתברות שלך שזה היה בלב ליבה של שכונה שמיושבת לרוב על ידי אתיופים והיה לה גם מבטא אתיופי? בטח שהיה עוזר. חבל על הצדקנות.

[בוחרת_באהבה*]

"הוא יכול לנשום ככה?" " נוח לו שם?" - זה קלאסי, כבר לא ממצמצת. אני רק לא מבינה איך לכל האנשים בכל המקומות יש איזו מודעות קולקטיבית לשטות הזו!

"יפול לו הראש" -הוא דווקא נראה מחובר לו די חזק לגוף (אומרת בלב)

מלכת הפנינות עד כה: "תראי אותו לרגע, אני מבטיח שאני לא אעשה לו עין הרע"
?!?!?!

מהמשפחה שנורא משתדלת להבין אותנו:
ברחמים עלי- "הנה הוא כבר ישן, למה הוא עוד עליך?" - כי א-נ-י א-מ-א שלו
לבעלי שהיה אתו כל אחה"צ בלופי במבוכה מהולה בהערכה כלפי האלטרואיזם שלו- "מה הוא היה עליך כל הזמן?" - זה כל כך נעים לשנינו
או בתוכחה: "הנה! אם היתה לכם עגלה היתם יכולים להוציא אותו עכשיו לטיול" - אההה, ועכשיו?

[בוחרת_באהבה*]

אשה מבוגרת מוכרת בקיוסק. אחרי שסגרנו את עניין הנוח לו והנשימה,אני הייתי סבלנית ומכילה, נתתי לה להציץ עליו והסברתי קצת כמה זה טוב להיות קרוב
ואיך הוא כמעט שלא בוכה וכו'
האשה מתרחקת קצת, אור חדש על פניה, בוחנת אותנו "אני לא יודעת... בזמני לא עשו ככה..."
אני בקול מבין "כן, תראי, למדנו מהאתיופיות" (אנחנו גרים ליד מרכז קליטה)
היא פוקחת עינים גדולות "בחיי... בחיייי"

[בוחרת_באהבה*]

וגם כדי לתת קצת נחת:
שכנה מבוגרת בהערכה לבעלי עם הקטנטני בלופי: "כמה שאנחנו טעינו, כל כך רצינו להיות מודרנים, לא הבנו"

[פלוני_אלמונית*]

אתמול, בעודי מטיילת לי עם הקטנצ'יק שלי על הגב במנשא שומעת מישהו צועק לעברי:
"תגיד לה -אמא דיו" וחזר על זה כמה פעמים....
D -:

[מיכלי_לי*]

כשאני הלכתי עם הקטנה בתליני האהוב שלה (זה היה עד גיל שנה ותשע בערך עכשיו כבר חושבת את עצמה גדולה) קיבלנו רק חיוכים וכולם אמרו איזו מותק! (נראה לי שביחוד בסופר שמחו שהיא לא מתרוצצת ומבלגנת כרגיל)

[עודאמא*]

בסופר, תינוקי במנשא על הגב. הקופאית: "מסכן מה הוא בעונש?"

בסופר גם כן - אישה אחת אמרה לי "אפשר לחתוך לך את המנשא ולקחת אותו ואמא לא תרגיש..." ?!@#$$%^

[רחל_אש*]

כל כך צחקתי הבת הקטנה שלי עלי והיא הסתכלה עלי צוחקת.
הולכת עם המנסה ואמרו לי הראש שלה נופל תסדרי אותו,אנשים פשוט בורים.

[לילך*]

בפרדס חנה אני כל הזמן מקבלת פידבקים חיוביים מהאתיופים איזה יופי כמו באתיופיה וכשהיא היא לא על הגב "תשימי אותה על הגב יותר טוב בשבילך ובשבילה" . אתמול הייתי בתלאביב וממש הופתעתי כמה ההערות קיבלתי על זה שהיא על הגב מ" הראש שלה תשימי אותה מקדימה..." וגם שמתי לב שהכן היתה בעיה בגלל חוסר המודעות של אנשים שיש בפנים תינוקת כאשר היא ישנה דחפו אותי כאילו זה תיק

[פלוני_אלמונית*]

מדהים איך התגובות לא משתנות. הייתי חושבת שאנשים כבר התרגלו לראות יותר מנשאים בחמש השנים מאז הלכתי עם הילד הראשון שלי. היום הלכתי עם הקטנה החדשה במנשא עם אמא שלי לקניות. קבלתי את כל התגובות שכתובות כאן. הרבה "איזה מסכן" ו"הוא נושם" ו"מה - בלי ידיים בכלל? שימי שימי יד". התבאסתי כי נראה לי שהלחיצו את אמא שלי. גם הקטע הזה שמציצים לי לתוך המנשא ומכניסים חצי פרצוף לתינוקת בת 3 שבועות בלי לבקש רשות (יש גם כאלו שמבקשים).
בכל אופן מצאתי תשובה ל"הוא נושם?" והיא: "לא יודעת. היא שלישית אז אני לא משקיעה". אנשים מחייכים ועוזבים אותי.
אהה - וגם הייתה מישהי שחשבה שפשוט יש לי ציצי ענקי (הקטנה ממש קטנה ומעורסלת בגובה הציצי). וחמותי העירה לי שאני בלי חזייה למרות שאמרתי לה שהמנשא מסתיר.

[גם_למבי*]

הפלוני האחרון זה אני.

[חגית_פ*]

"לא יודעת. היא שלישית אז אני לא משקיעה".

[תזמורת_הים*]

וחמותי העירה לי שאני בלי חזייה
איזו חוצפה! מה זה ענינה?!

[קלמנ_טינה*]

עולות לאוטובוס כשבתי מציצה ממנשא אובר דה שולדר.
הנהג (האתיופי): "למה את לא שמה אותה על הגב?" (מחווה תנועה קלה כזאת מתחת לכתף)
אני (מחייכת בהפתעה, עוברת לנימה של שיחת נשים): "הו, הלוואי שהיא היתה מסכימה! אתה יודע כמה פעמים ניסיתי?"
הנהג: "היא בטח אוהבת אותך מאוד!"

נדיר לשמוע תגובות מגברים. זה נחמד!

[פלוני_אלמונית*]

שלשום הייתי בסופר.
הרגשתי שאני איזה יצור מוזר.
נכנסתי. הייתה שם מנקה אתיופית. היא נגנבה. כל כך התלהבה לראות קטן ביאמו על הגב. קראה לחברה שלה. עד כאן חביב (-:
מפה זה התחיל להיות הזוי. לא יכולתי לקבל יותר תשומת לב גם אם הייתי נכנסת לסופר ערומה עם חייזר על הראש.

זה נוח לו? נוח לו ? את בטוחה שנוח לו? (הקטן מאושר כפי שלא היה, מוצץ את הרצועות של המנשא ומשמיע קולות קטנים של הנאה)
נשים וגברים (!) מסתכלים בתדהמה. קוראים אחד לשני שיראו את הפלא.
יו! הוא על הגב!
גבר שואל בעצבים את אשתו: הוא בסדר שם? (אני לא מגיבה). שואל שוב. היא אומרת לו: בטח שהוא בסדר. אתה לא חושב שהוא היה בוכה?

הרגשתי כאילו הייתי בעולם מקביל בו מנשאים לא קיימים! מה נסגר עם אנשים?

[פלוני_אלמונית*]

שכחתי-
גברת פלפלת ממחשב אחר

[פידג'ט*]

תגובה מעט מפתיעה -
אני מחלקת דואר עם הגוזל על הגב (חלק קטן מהמסלול). אחד מבעלי הבתים שם עוצר אותי ואומר: "אני רואה אתכם כל הזמן, נראה כאילו הראש שלו מאוד נופל אחורה..."
אני כבר מכינה את עצמי לאיזו תגובה שנונה, ואז: "אולי עדיף לכם מנשא צד?"
באמת שאני לא יודעת לאיזו קטגוריה לשייך את התגובה...

[פלוני_אלמונית*]

גדול...
D-:

[אמא_אינקובטור*]

נכנסתי לדף וקראתי דברים שכתבתי ב-2003. התינוקת הורודה שגרה במנשא עד שלמדה ללכת יושבת עכשיו במטבח עם אחותה ומדסקסת איתה בענייני עבודות יצירה בחרוזים. איך עף טס בורח לו הזמן וכמה שהינקות שלהם חולפת מהר. (ומה זה אומר עלינו?)

[כבשה_בחלון*]

היום הלכתי לבקר את סבתא שלי בבית האבות החדש. ירדנו לאכול ביחד צהריים בחדר האוכל, עם הגמד (בן 5 שבועות) במנשא טליה, בטן לבטן עם הרגליים בתנוחת צפרדע.
אני עומדת ליד אחד השולחנות ומחכה לסבתא שלי שתיקח את הארוחה שלה.
האשה בשולחן (בלחישה רועמת לבעלה): "זה לא בסדר להחזיק ילד ככה עם הרגליים מכווצות"
אני: "הוא דווקא מאד אוהב ככה"
היא: "אבל זה לא נוח לו"
אני " הוא יודע להתלונן כשלא נוח לו, תודה"
היא ניסתה להתווכח איתי שילד בגיל הזה עוד לא יודע מתי לא נוח לו ולא יודע להתבטא (חבל שלא שמעה אותו צורח כמה דקות קודם כשכאבה הבטן)
היא: "בכל מקרה זה מאד מכווץ, זה לא בסדר"
אני: "למה? זה נהדר, זה כמו ברחם"
היא: "הוא כבר מזמן לא ברחם!" (כן, ממש מזמן. למעשה בדיוק עצרנו פה בדרך ללשכת גיוס)
אחר כך אמה לי שככה לא זורם דם טוב ובטוח הרגליים שלו כחולות (!)
הצצתי פנימה והוכחתי לה שרגלי הגמד ורודות ושמנמנות ונחמדות כמו תמיד.

אחרי עוד כמה שניות של הערות מחכימות (זה לא טוב יותר משעתיים, הוא צריך גם להתרחק ממך וללמוד להיות לבד, וכו') ובהיעדר נושא אחר שאפשר להיטפל אליו הגברת תהתה בינה לבין עצמה למה אני מתווכחת איתה, ולמה אני באופן ברור לא מתכוונת לעשות שום דבר ממה שהיא אמרה, ואז שלפה את הטיעון המנצח:
"אני אחות טיפת חלב לשעבר!"

אה.

[קלמנ_טינה*]

והפעם עם אמי בחנות נעליים.
המוכר אומר "לא למדתי הרבה בבית ספר בחיים שלי, אבל דבר אחד למדתי: אין כמו האהבה והקשר בין ילד לאמא שלו כשנושאים אותו ככה. ככה אני גדלתי [באיראן]".
הוא התרגש. גם אנחנו.
כבר אמרתי שתגובות מגברים עושות לי את זה במיוחד?

[פידג'ט*]

D-:
גם אני אוהבת שגברים מגיבים בחיוב למנשא.

והיום 3 אנשים הגיבו בחיוב כשחילקתי דואר עם הגוזל על הגב! ואחת (צעירה!) גם אמרה לי: "אין, אין,את גדולה שאת הולכת איתו ככה!"

נראה לי שתינוק במנשא זה כבר דבר לא נדיר במחוזותינו!

[בלה*]

נראה לי שתינוק במנשא זה כבר דבר לא נדיר במחוזותינו!
נכון. אין כמעט פעם שאני מסתובבת בסופר ולא רואה לפחות אימא אחת עם תינוק במנשא. כיף!

[ילדת_טבע*]

_עולות לאוטובוס כשבתי מציצה ממנשא אובר דה שולדר.
הנהג (האתיופי): "למה את לא שמה אותה על הגב?" (מחווה תנועה קלה כזאת מתחת לכתף)_
הולכת ברחוב, גברת אתיופית חביבה ניגשת אלי בהתרגשות למראה השבלולון ישן במנשא הויאטנאמי שלי, על הגב כמובן.
"איזה יופי!" היא קוראת "ככה זה טוב!" אומרת "אני, יש לי שמונה ילדים כולם ככה!" וממשיכה במונולוג "אני רואה היום עושים תינוקות ככה כמו תולעת! זה לא טוב תולעת!" מחווה על החזה שלה כמו שהיא רואה תינוקות במנשאים בתנוחת ערסול "רק ככה הכי טוב! תינוק זה לא תולעת!"
ומסכמת את דבריה: "אל תדאגי, יהיה בסדר!" וממשיכה לדרכה.

[פלוני_אלמונית*]

_"רק ככה הכי טוב! תינוק זה לא תולעת!"
ומסכמת את דבריה: "אל תדאגי, יהיה בסדר!" וממשיכה לדרכה._
איזו חמודה

[אמא_בגובה_דשא*]

אני בארוע משפחתי, עם הפשושית ישנה על הגב ביאמו, ה"כובע" שלו עליה, ובאופן כללי לא רואים ממנה יותר מדי.
בנדוד של בעלי:
את יודעת שלשלוקר שלך צמחו רגליים?

ולפני יומיים, במכולת איזו אישה העירה את ההערות הרגילות בסגנון "זה לוחץ לה על הרגל" ו"איך את יודעת אם היא נושמת" וכלמיני כאלה,
אז המוכר קורץ לי ואומר:
את בטח רגילה. תינוקות על הגב מושכים אפילו יותר תגובות מתינוקות מקדימה.

[אמא_ל'ה*]

מאבטח בכניסה לכותל: "תפתחי את התיק בבקשה"
<מצביע על היאמו>

[ילדת_טבע*]

"תפתחי את התיק בבקשה"
אוכלת את זה כל שבוע בסופר... כל שבוע מחליפים שם מאבטחים והם תמיד בטוחים שבמבי הוא חפץ חשוד... אין להם מושג עד כמה הם צודקים, אבל אני מעדיפה לשמור אותו במנשא בדיוק מסיבות הללו

ואפרופו סופר, לפני כמה שבועות היינו בסופר אחד, קנינו משהו במעדניה והמוכרת מיד זיהתה את העולל ביאמו על הגב ואמרה "מסכן! אני לא הייתי מסוגלת להיות ככה על הגב!" עניתי לה שקרוב לודאי שזו הסיבה שהיא עצמה לא על הגב ושתינוק מסכן לא נראה ככה (בדיוק השובב ניפנף בשתי ידייו וקרא קריאות לכיוון התקרה עם חיוך ממזרי ושובב - יש שם דמויות פסלים של אנשים על התקרה). האמת שדי נמאס לי כבר בכלל לחייך או לענות או להנהן. אחרי שלוש וחצי שנים זה כבר ממש משעמם ומעייף.

[אמא_ל'ה*]

בסופרפארם, בתור לרוקח. איש מבוגר משמיע קולות של חוסר שביעות רצון.
"אוי, מסכן!"
<מסתובבת לראות מי מסכן>
"התינוק שלך! הראש שלו זרוק אחורה! זה כואב לו!>
<התינוק שלי ביאמו, מנסה לעצב מחדש את מדפי הויטמינים תוך פעיות שמחה>
"הוא נראה כמו אחד שכואב לו?"
"כן!"
"אם היה כואב לו, הוא לא היה בוכה?"
"אולי הוא מתאפק"

[יש_לי_אוצר*]

איך רק עכשיו גיליתי את הדף הזה?
עד עכשיו האוצר היתה במנשא בד ארוך והרוב המוחלט של התגובות היו נפלאות (איזה כיף לה, איזה יופי, ממש כמו ברחם וכו'). עכשיו עברתי למנשא גב ומאז... ממש לא כיף להסתובב בחוץ. לכל אחד יש מה להגיד - אין לה אוויר, היא לא נושמת, לא נוח לה, זה לא בריא, קר לה ועוד.בשבילי יותר מציק מהתגובות זה אנשים שחושבים שמותר להם לגשת ולגעת ברגליים/ידיים השמנמנות שיוצאות מהמנשא בלי לבקש רשות. השיא היה גברת שניגשה בשיא הטבעיות לגעת, כשהערתי לה (רגע לפני הנגיעה) עשתה לי פרצוף כאילו אני לא בסדר, ואחרי רגע סיננה לי שעלי לסתום את פי...

[אלטר_אגו*]

עשתה לי פרצוף כאילו אני לא בסדר, ואחרי רגע סיננה לי שעלי לסתום את פי...
איזו מגעילה.

[עינת_ש*]

עם האובר דה שולדר-
הכי מרגיז שאנשים זרים (מוכרות בחנויות) שולחים יד ומחזיקים בראש שלו, תוך כדי "הראש שלו נופל!". מה אתם נוגעים לי בתינוק?!
קרה לי כמה פעמים.

[כינור_לשירייך*]

>נא לקרוא בנימה הנכונה - לא ביקורת אלא התפעלות עמוקה<

"איך את לא מפחדת שהוא ייפול לך? אתם הדתיים, בגלל שיש לכם אמונה אתם לא מפחדים משום דבר!"

[אמא_בגובה_דשא*]

ענק!!

[טליה_אלמתן*]

זה כמו התגובה הקלאסית ללידת בית: "איזה אומץ!" (מילים עדינות ל"איזה טמטום!") D-:

[מיצי_החתולה*]

לפני כמה זמן, הלכתי עם חמותי ועם הקטנה במנשא, ומישהי נתנה את הרפליקה הידועה של "הוא יכול לנשום ככה?" לרוב אני עונה בסבלנות יחסית, אבל היה לי יום לא משהו והיא הגדישה את הסאה, אז אמרתי לה, "לא, היא נחנקת". ואז באמת חמותי כמעט נחנקה, כשהמשכנו ללכת...

בכניסה לגן העיר, יש שומר אתיופי חביב, ובפעם הראשונה שהגעתי לשם, עם הקטנה על הגב, הוא מבסוט" "או! ככה לובשים תינוק. איזה יופי. אני גדלתי ככה". זה היה מאוד נחמד. עוד אנקדוטה משעשעת היא, שהוא לא זוכר אותי, ומכיוון שיצא שנכנסתי לגן העיר כל יום איזה שבוע כמעט רצוף, הוא אמר לי את זה בכל יום מחדש.

[אליס_בארץ_המראה*]

בארה"ב, לצד הרבה תגובות של "so cute"! שאלו אותי פעמיים - זה ילד או כלבלב?



(אם כי בפעם השניה כבר ידעתי לענות מיד שזה כלבלב, כמובן )

[ניצן_אמ*]

לגיסתי (סן פרנסיסקו) יש מנשא מפונפן לכלבלב. צד.

[דניאלה*]

בכניסה לגן העיר, יש שומר אתיופי חביב, ובפעם הראשונה שהגעתי לשם, עם הקטנה על הגב, הוא מבסוט" "או! ככה לובשים תינוק. איזה יופי. אני גדלתי ככה".
העובדות האתיופיות בסופר ראו אותי פעם עם מנשא גב,
ואחרי התלחששות ניגשה אלי אחת מהן ואמרה לי בביישנות "זה כל כך יפה לך!".
זה היה מאוד מרגש בעיניי

[אליס_בארץ_המראה*]

לגיסתי (סן פרנסיסקו) יש מנשא מפונפן לכלבלב. צד.

וואלה? יש דברים בגו? אבל אז כמובן עולה השאלה המתבקשת... הוא לא נחנק שם בפנים?

<מה עוד ימציאו בחוף המערבי, אני תוהה. מנשא לקביות?>

[דנה_ה*]

נזכרתי במשהו מצחיק שקרה לנו. כשנעמה היתה בת חצי שנה ביקרנו בהולנד. בדרך חזרה , בבדיקות הבטחוניות בשדה התעופה, ניגשה אלי בודקת ובדקה שנעמה היא לא בובה (אשכרה בדקה לה דופק).
ואני חשבתי לעצמי - הנה הוכחה שהבת שלי יפה כמו בובה!

[קלמנ_טינה*]

ואני בגחמה רגעית הלכתי לטיפת חלב עם בתי בת השנה. למה לא? בואו נראה איך זה...
בפתח עומדת אשה עם חלוק לבן, וכשנכנסתי הפטירה ספק לאוויר ספק לשומר "אני לא הייתי רוצה שיחזיקו אותי ככה!"
נזכרתי למה לא הלכתי עד כה.

[רק_טוב*]

לגיסתי (סן פרנסיסקו) יש מנשא מפונפן לכלבלב. צד.
בברלין (שם יש מעט מאוד תינוקות) מסתובבים הרבה אנשים עם כלבים במנשאים.

[הרגע_שלפני*]

בברלין (שם יש מעט מאוד תינוקות) מסתובבים הרבה אנשים עם כלבים במנשאים
ואני ראיתי שם ילדים עם רצועה (באמת)
הכל הפוך!

[ניצן_אמ*]

וואלה? יש דברים בגו?
יש.
יש גם ילדים עם רצועה. גם בחוף המזרחי.

"אני לא הייתי רוצה שיחזיקו אותי ככה!"
קצת עצוב לשמוע.
דווקא אני קיבלתי תגובות הפוכות לא פעם. "איזה כיף לו!"
<כאילו, תינוקות במנשא זה רק זכרים. אם לא ידעתם.>
<כמו שחתולה (מלעיל) זה רק נקבה.>

[אלטר_אגו*]

כאילו, תינוקות במנשא זה רק זכרים. אם לא ידעתם
כל התינוקות בכלל הם זכרים, אלא אם כן הם לבושים במלמלה ורודה. יתר על כן, חובתך האמהית היא להלביש תינוקות נקבות במלמלה ורודה, כדי למנוע הטעית הציבור. תגובות של אנשים לתינוקות{{}}.

[ניצן_אמ*]

או לנקב להם את האוזניים או לשים להם קשת ורודה עם תחרה.
אני לא יודעת אם פעם סיפרתי על איש אחד ברחוב שאמר משהו בזכר, ואמרתי שהיא בת (למה? למה היה אכפת לי שהוא ידע מה יש לה באין-תחתונים? בשביל להעמידו על טעותו? באחס. לא נורא, מטעויות לומדים.) והוא אמר "אז למה את לא מלבישה אותה בבגדים של בנות?" (יש דבר כזה, "בגדים של בנות"? חשבתי שזה היא בת ולובשת בגדים, זה כבר עושה אותם קצת "של בנות" ) לוזוכרת מה אמרתי. בטח שאני לא אוהבת ורוד או משהו. אז הוא אמר "אז איך אני אדע שהיא בת?!"

כאילו, עכשיו אני רצה לקנות ורוד. אחרת איך הוא ידע אם יש לה פין או פות?! אה?! אה?!?!

[אלטר_אגו*]

"אז איך אני אדע שהיא בת?!"
בדיוק ככה.

• זה בן או בת?
• בת (למה וגו' - היום הייתי מתעלמת, לא עברית, לא שומעת, מישהו אמר משהו?)
• איך אנשים ידעו?

... כן, זו בעיה קשה מאד שלי.

[אלטר_אגו*]

(אלה היו מקפים שמציינים דיאלוג)

[ניצן_אמ*]

נו, ובמנשא הבעיה כפולה ומכופלת. לא יודעים אם זה בן, לא יודעים אם זה בת, לא יודעים אם זה כלב או קביה, לא יודעים אם נושם.
קשה... קשה...

[מונו_לוגית*]

בברלין (שם יש מעט מאוד תינוקות) מסתובבים הרבה אנשים עם כלבים במנשאים

אצלנו בארץ כבר הרבה יותר מודרנים - בחנות חיות נתקלתי בטיולון לכלב (טוב, בסדר, זה היה ברמת אביב גימל, אבל זה היה באמת).

[תזמורת_הים*]

במנשא הבעיה כפולה ומכופלת. לא יודעים אם זה בן, לא יודעים אם זה בת
מה פתאום? לבת קונים מנשא ורוד עם פרחים, ולבן- כחול! ואין טעויות!

[ניצן_אמ*]

אצלנו מנשאים בשלל צבעים. לבת לבן ולכל המתעניין. מנשא הצד היה שחור, אז אני לא רוצה לחשוב מה בטח חשבו
<אולי זו דרך טובה להפטר משאלות... מנשא שחור ושקית קטנה עם שאריות מהחתול המשפחתי, בשביל הריח. >
<אוי אוי אוי, התחלתי עם מקאבר.. הושיעו! הן זה מדרון חלקלק, אני יודעת. >