תוספות יוםטוב

[קלא_אילן*]

<ו-תוספות יוםטוב זה עם ם סופית, אגב. כמו רחםנינוף, שםנדריק, םרגלית צנעני וכן הלאה>

תסקלו אותי, או איך שאומרים היום.

"במרחבי הדיסקלודיה
תמצא אך
רגעים דקים של זמן
בורחים
כי אתה רודף."

מתוך ההיסטוריה את צטרא.

_עניין של פנאי נפשי או איך שלא קוראים לזה אלה שיש להם מספיק פנאי נפשי לדבר על מונחים כמו נפש ופנאי.
אשלח._

תשמע, אני פשוט מעריץ את היכולת שלך לא להיות בעל פנאי נפשי.

<בעצם, למה מעריץ. הרי אם נפש אין לך, בטח שפנאי נפשי אין לך.>

[קלא_אילן*]

אני לא יכול לבדוק עכשיו, בעיות בשרת, אבל תודה בכל מקרה.
תודה!

אני םניח שאני אםצא עניין, ולו רק בגלל שעניין הוא הרבה פעםים עניין של החלטה. אבל אני םניח שלא זאת תהיה הסיבה.



לםרות שערכם ירד פלאים, פרחים עדיין םהווים םשהו.

[תוספות_יוםטוב*]

המרדף הלא-בלתי-מסעיר והדי-בלתי-משכנע אחר הערת השוליים, או: כל זה כמשל, או: תהיות קיומיות לעת משבר תיזה.

אני לא יודע אם סיפרתי לכם, אבל אני כותב תיזה בימים אלה. פיסקה אחת לא-בלתי-חסרת-חשיבות-קריטית טוענת איזה משהו על בסיס הדימויים של אסתר וושתי בנצרות. טיעון חביב שפיתחתי ממשהו שכתבתי לפני שנתיים בנושא, ומאז לא שבתי לבקרו.
ובכן - שבתי לבקרו. וגיליתי שעל מה לעזאזל חשבתי לעצמי. או במלים אחרות: המקור שחשבתי שמדבר על אסתר וושתי בנצרות התגלה כלא-בלתי-שותק-לחלוטין על הנושא.
מאותו רגע נכנסתי לחיפוש לא-בלתי-אובססיבי בעניין. שאלתי את כל חבריי הנוצרולוגים. הם הפנו אותי לכרכים עבי כרס המאנדקסים את כל אבות הכנסיה. התוצאה? לא-בלתי-גורנישט.
עמדתי לי בהיכל הידע של הספרייה המרכזית באוניברסיטה ואמרתי: איפהשהוא פה, בין אלפי הדפים האלה, בתוך הארכיון המפואר הזה של התרבות המערבית נמצאת התשובה שלי. ואני אמצא אותה.
חרשתי את המחשב. חרשתי את הספרים. כלום. כלום. כלום. התיישבתי שוב מול המחשב, הבטתי בו בחדות האופיינית לי רק כשאני מלוהק למערבוני ספגטי זולים במיוחד ואמרתי לו: אתה תמצא.
מצא.
מאמר של איזה מישהו יפני שכותב על אוריגינס ופרשנותו לאסתר.
הספריה כבר כמעט ננעלה. אצתי-רצתי למאמר. חיבקתיו ולא ארפנו, צילמתיו ולא אעזבנו - עד שהבאתיו אל תחנת האוטובוס וקראתיו.

שום כלום. המאמר כולו - לא רק שלא אומר לי איך אוריגינס פירש את אסתר וושתי ביחס ליחסי יהודים-נוצרים (זה מה שחיפשתי) - אלא שטוען שאוריגינס כוכבית-לא-כוכבית עושה את זה, ושבכלל הנצרות העדיפה לא להתעסק עם מגילת אסתר.

אבל. בעודי יורד מהאוטובוס. בהערת השוליים הלפני-אחרונה. שם הוא מפנה למסורת הנוצרית שכן הייתה, שכן פירשה ככה את אסתר. איזה טקסט בלטינית. ועוד איזה ספר. ועוד הערת שוליים.
ובא לציון גואל.

וכל זה אמור בסוף להסתכם בפיסקה אחת קטנה בתיזה. ובשתי הערות שוליים מסוייגות.

<לסיפור זה היה אמור להתווסף איזה הגיג על חיי בימים אלה, אבל אני לא-בלתי-נטול-כל-כוחות-מינימאליים לחשוב מהו. הצעות?>

[קלא_אילן*]

<לסיפור זה היה אמור להתווסף איזה הגיג על חיי בימים אלה, אבל אני לא-בלתי-נטול-כל-כוחות-מינימאליים לחשוב מהו. הצעות?>

לא להתעסק עם נוצרים?

<קלא יום אחד יבין מהו הדבר הטוב שהנצרות הביאה לעולם.>
>אבל זה בטח יהיה רק אחרי שהוא יתחיל לאהוב את "לה טרוויאטה"<

[סמדר_נ*]

הריני לומר חזק ואמץ. @}
>סמדר לא מרבה בחלוקת פרחים ועל כן פרחיה נמצאין נהנין מפטור אינפלציוני<
>צ'לאק, נדמה לי<

[שרון_ג*]

אם מותר להתחנף (שלא לצורך טובות הנאה), ואם זה מעניין אותך, אז רק שתדע שאני מאד נהנית מפירורי התיזה שאתה זורק כאן.

[מ_י_כ_ל*]

יש אווירה חדשה באוויר

[מ_י_כ_ל*]

הצעות?
'על חיי מיום שהפנתי לחי שניה'?

<מיכל סבורה ששתי לחייו הרלוונטיות של יאיר כבר מזמן במצב well done...>

[מ_י_כ_ל*]

תוספות! כבר תגובה? כל כך מהר? מרוב פתע ניטלה ממני יכולת השנינה!

טוב, הסברי רש"י:
הלוא ידוע כי הישבן האנושי עשוי לחי ולחי (ומכאן - הלחיים הרלוונטיות).
לפיכך:

• הערה ראשונה: הצעה להגיג מסכם, כבקשתך (הצעות? זוכר?): "כיצד השתנו חיי מאז שהחלטתי, ביוזמתי ומרצוני החופשי, לשרוף/לדגור/לשבת באופן אינטנסיבי על שתי לחיי ישבני לצורך עבודת המאסטר?"
• הערה שניה: מיכל סבורה כי לחיי ישבנו של תוספות כבר מראות, מן הסתם, את תוצאות בחירתו (לשרוף/לדגור/לשבת), ולפיכך הן כבר שרופות ומשוועות לחופש. מעין מחאה על הישיבה הממושכת שם ועל ההעדרות מכאן.
• כל האמור, תוך שימוש במשחק המילים על אחד מעקרונות הנצרות (והלוא היא, הנצרות, בתחומי עבודתך. חברים נוצרולוגים, עאלק), בענין הפנית הלחי וגו'. וכאן: בתפקיד התוקף - התזה, ובתפקיד מפנה הלחי השניה - אנוכך. וניתן לבחור בין בפרשנות המילולית (- תורם את לחיי ישבנו, האחת וגם ה-ש-נ-י-ה, לצרכי התזה, כלומר דוגר/שורף במלוא הרצינות), ובין בפרשנות המטאפורית, ככוונת המשורר (- נכונותך לחטוף ת'שטו(ת)זה במלוא עוזה ועוד לברכה על כך).

נו, באמת. כל כך פשוט.
<אוי לשנינה הטעונה פרשנות>
<מודאגת>

[א_גרויסע_מויש*]

הי הי הי!
אתה פה!

לאור היותך לא-בלתי-חסר-פנאי-נפשי-ונטול-כל-כוחות-מינימאליים-וכו' אני מתלבטת כאן האם לשלוח לך רשמים מתפעמים (במייל, במייל, תרגע),
או שמא רק לומר קראתי, אהבתי (מאד), וכשיהיה לך זמן וכח נדבר על זה. אה?

[פלוני_אלמונית*]

תי"ט יקר,

אני מבינה כ"כ. בלי להבין למה ואיך מצאתי את עצמי בשיחה עם מנחה פוטנציאלי (שהסכים), עם יועץ תלמידי מחקר (שהתרשם). הגם עוד לא בדוקטורנטים?
אני לא מאמינה שבמו ידי אני מביאה על עצמי את המקום הזה, שמעורר בי רגשות כ"כ עזים של שמחה/דאגה/חוסר ביטחון/התמסרות טוטאלית לזניח (קראתי את התיאור שלך בספריה ונזכרתי/שמחתי/נבהלתי/נמסתי ובעיקר הבנתי, הבנתי)
ולמה, בעצם, זה חשוב לי ??
זה אמנם סוטה לגמרי, אבל תהנה מזה עד כמה שאפשר. אני בכל אופן, לא אגלה לאפחד.

[א_גרויסע_מויש*]

טרם. בענין הדירה ז'תומרת. עוד שבועיים למנאייק.
מה שכמובן אומר שבימים אלו אני לא-בלתי-נטולת-כוחות, לא-בלתי-מרוטת-עצבים, וכמובן, לא-בלתי-נואשת-שמישהו-יוריד-את-ההורים-שלי-מהוריד-הכי-טוב-שלי.

<אז לא הבנתי, חיזוקים/מחמאות/רשמים (איך שלא תקרא לזה) עכשיו או אימתי?>
<כן, כן. גם לא-בלתי-מאותגרת-שכלית. אינטיליגנציה היא אובר רייטד>

[מ_י_כ_ל*]

אה!
שאלת אותי בדפי את השאלה הבאה זה רק נדמה לי - או שיש אווירה חדשה באוויר?
אז עניתי שזה כוכבית לא כוכבית רק נדמה לך, אלא שהשתמשתי במילים שלך (שהנחתי כי תבין, לך תבין...), היינו - יש אוויה חדשה באוויר.

|פח שמן|

<צופה הבאות ומקדימה תרופה למכה - שמן לחלודה>
<גרויסע עסוקה, אבל ביקשתי ממנה (כבר מ-ז-מ-ן) לשאול אותך אם מותר לפורוורדד אלי את מה שהיא קראה. מותר?>
<בבקשה כן! בבקשה כן!>

[א_גרויסע_מויש*]

יש אוויה חדשה באוויר
סמדאאאאאאאר! יש לי משהו בשבילך!

<בושה ונכלמת על השיכחון>

[מ_י_כ_ל*]

שכבר התבדחו על זה כשלא הייתי

[מ_י_כ_ל*]

לא! סתאאם! עדין לא! אם את קרובה של ביקורת ממשתתפים חדשים - !

[קלא_אילן*]

המעט שקראתי אתמול בבוקר (עשר דקות בזמן לפני-אוטובוס. זה די הרבה) נתערבב בחלומותי עם 'גוג ומגוג'. יצא משהו די מוזר. עורבים ויעקבי יצחקים.

[קלא_אילן*]

_אלוהים! אתם חולים! לגמרי! מה זה אמור להביע הכתבי-חידה האלה???
<הייתכן כי תוספות תפקד כרסן השפיות של החבורה?>_

שמעתי היום משפט שאולי יענה על שאלתך."מים עומדים הופכים ביצה".
ואם יש לזה קשר אל התפוגגותך או לא, המיני הייתה קצת כמים עומדים לאחרונה.

<אני ניסיתי. תמיד ניסיתי.>

[עוברת_אורח*]

[עוברת_אורח*]

[סמדר_נ*]

שלומך?
>מאחר שצוטטתי כמי שאמרה שאין מציקין לך באופן אקטיבי, אף על פי שאף אחד לא יכול להראות לי איפה אמרתי דבר כזה, אני מציקה באופן פאסיבי בלבד<

[עוברת_אורח*]

ברגע הראשון קראתי "לואיזה" (אתה יודע, מעין חליטת עשבים לשיפור העיכול, או משהו כזה)
אחר כך הבנתי שנקלעתי לסקציה הפולנית של באופן
ואני, אמנם לא מפוקפקת מוצא אבל גם ללא זיקה לורשה (או ללודז')
לכן, מבחינתי
הפרחים לצה"ל

<למה נפסק הדיון בנושא לגדל ילד "גברי"? זה דווקא היה לי חשוב>

[פלוני_אלמונית*]

>מאחר שצוטטתי כמי שאמרה שאין מציקין לך באופן אקטיבי, אף על פי שאף אחד לא יכול להראות לי איפה אמרתי דבר כזה, אני מציקה באופן פאסיבי בלבד< אה, אמרת את זה בטלפון. פעם, מזמן...

<נגה מביתה של יונה אליאן דאסט>

[פלוני_אלמונית*]

ואללה. ממש נבהלתי כשראיתי את הפלוני אלמוני החדש. חשבתי שזו הייתי אני בלי להרגיש (:-0).
>פלונים אלמונים עליך, תוספות!<

[א_גרויסע_מויש*]

עדיין על רצץ?

[יפעת_הר_אבן*]

יקירי יקירי!
בשיטוטיי ברשת (ועכשיו, החיידק החדש: שירי יהדות ספרד בלדינו. אין מה לעשות. כל עונה והפוסט-דוקטורט שלה)
גיליתי אתר שגרם לי לחשוב עליך מיידית. אתה כוכבית-מוכרח-כוכבית לראות שם את התמונות של התלבושות.
והרי האתר: http://www.psalteria.cz/english/about.htm
חבורת מוזיקאיות צ'כיות שמבצעות מוזיקה אותנטית משלל תקופות ואזורים (בעיקר: אירופה ימה"בית ורנסנסית).
ראית איך כל המוצאים שלי (מרוקו, צ'כיה, הונגריה) התלכדו להם לאתר אינטרנט אחד?
אח, אתה תאהב את זה אני יודעת.

וחוץ מזה ד"ש.
וחוץ מזה נשיקות.
וחוץ מזה מה העניינים, חבר.
(מסרתי לך ד"ש דרך חזקי, שסופסוף נמלא בי האומץ לדבר איתו. והוא אפילו התייחס אליי יפה.)

[סמדר_נ*]

<מציק-מוצק אקטיבי-פאסיבי>
אתה לא רוצה לדעת מה האסוציאציה המיידית שלי לאקטיבי-פאסיבי.
>כן, כן, ככה זה כשמסתובבים מהתיכון ועד היום בחבורה מסוג מסויים<
>אתה בטח כבר כן יודע. לא נורא<
>נוזלית (באופן קוגניטיבי, כלומר)<
>לילה טוב!<

[סמדר_נ*]

אתה רוצה גילוי בשלבים או פתרון מהיר?
>לא, כי אני צריכה לדעת.<
>חדוות גילוי, חדוות גילוי, חדוות גילוי. כבר אמרתי?<

[א_גרויסע_מויש*]

אפשר קצת פירוט? משהו עם יותר משתי מילים?
משהו שמכיל קצת מידע? על ההתקדמות? לוחות זמנים? משהו?

<ואגב, ^{מחכה בקוצר רוח לתוצאות חדוות הגילוי שלך}>

[א_גרויסע_מויש*]

<לו רק היה לי כוח לבדוק איך לעשות אותיות קטנות שיושבות על הלמטה של השורה.>

[אבא_של_יותם*]

אתה חי!
אתה נושם!
אתה כותב.

מה אתם עושים ברשון אחה"צ?
אנחנו מגיעים לי-ם.
גן משחקים אולי?

[מ_י_כ_ל*]

מה זה מקווטה לעזאזל?
תוריד את ה-'ט' ותקבל את הגירסה המעודנת, זו שבה יש להשתמש כשכותבים בדפי.

>חדוות גילוי, חדוות גילוי, חדוות גילוי. כבר אמרתי?<
<סמדר אמרה>

[סמדר_נ*]

אלוהים, עד עכשיו בכלל לא שמתי לב למה שקורה כשמורידים את ה-ט'. פשוט גדול.
>הלא כן, גרויסע?<

[סמדר_נ*]

אולי נאמץ את הגרסא הזו. קלא?

[קלא_אילן*]

אולי נאמץ את הגרסא הזו. קלא?

הבעיה היא שהיא שגויה. זה צריך להיות מווקטה ולא מקווטה.

[סמדר_נ*]

ואללה, צודק.
מיכל, את לא יכולה לעורר תקוות כאלה עם טעויות הקלדה חינניות ואז שקלא ינפץ אותנו אל קרקע המציאות.
>בדקתי שוב: תוספות כתב נכון<
>עכשיו זה לפחות מסביר למה לא זיהיתי את פוטנציאל הבלי ט' קודם<

[קלא_אילן*]

>עכשיו זה לפחות מסביר למה לא זיהיתי את פוטנציאל הבלי ט' קודם<

כבודך שב. וגם כבודי. כבוד המועצה הושב. |מוחה אגל זיעה מהמצח|

[סמדר_נ*]

טוב, טוב, אושיית תיאטרון יהודי במנטובה הרנסנסית שכמוך.
מווקטה זה צ'לאק.
>את האלגוריתם ה-ג-א-ו-נ-י שמוביל לזה באמת תמצא לבד. יש גבול.<

[קלא_אילן*]

יופי. אז נהניתם לי בדף ואותי השארתם בעלטה.

עלטה עכשיו, אבל כשתגלה, כל העלטה הזאת תתלקח ותאיר באור יקרות את חדוות הגילוי, שתעמוד במרכז החדר ותשיר "מזל טוב, מזל טוב, מזל טוב תוספות יוםטוב" תוך כדי ריקוד הודי/פקיסטני/תאילנדי עם אצבעות הידיים.
ראה הוזהרת. רק תדע שנשרף לי הוידאו.

לאור ההדרדרות באיכות ההערות של קלא אילן, שהגיעה לשיאה בהערה זו, משמרות הכבוד של קלותא רק היום מחטף בשקל תשעים חטפו את קלא אילן בכדי למנוע תבוכות נוספות

[מ_י_כ_ל*]

>בדקתי שוב: תוספות כתב נכון<
יופי, יופי, תבדקו בציציות.
זה עדין יותר טוב בלי ט'.

[תוספות_יוםטוב*]

יומני שלום,

שלום.
מה בדיוק פשר הרפיון הזה?
(מה "איזה רפיון"? לא קראת בדף של גרויסע? תגיד, יומן, כהוא זה אני לא מעניין אותך?)
אולי הפחד לסיים. החשש מהריקנות שאחרי. כל כך הרבה אינטנסיביות הייתה כאן - ומה יישאר אחר כך?
ושוב לעמוד בצומת של החלטה.
ושוב לגלות, למרבה ההפתעה, שאחרי כל מה שעשית אתה עומד בצומת הזה כאילו היית אז, בן 20 (ואחר כך שוב. בן 22. ושוב. בן 25. ושוב...), עם אותה התחושה שבעצם אתה לא יודע כלום מהחיים שלך. ואין לך מסלול בעצם. וכל פעם צריך להחליט עליו מחדש. והכל פתוח. ולאו דווקא במובן הלאה-לופטיני-אופטימי-שכזה של המלה.
אז זהו, יומנוש, הקיץ זה שוב אני ואתה. ביחד. עד שנחליט.
זבש"ך. נתקעת אתי.

[ענת_גביש*]

[יערת_דבש*]

הלאה-לופטיני-אופטימי-שכזה -
חזזזק.
<אפשר לאמר, ברוח הימים האלה- במובן-השֶמֶריסטי-האופטימי-וגומר של המלה.>

אבל בכלל נכנסתי כדי לשאול מה התמספרות לא מקובלת על יהדות.

[מ_י_כ_ל*]

ושוב לגלות, למרבה ההפתעה, שאחרי כל מה שעשית אתה עומד בצומת הזה כאילו היית אז, בן 20 (ואחר כך שוב. בן 22. ושוב. בן 25. ושוב...), עם אותה התחושה שבעצם אתה לא יודע כלום מהחיים שלך. ואין לך מסלול בעצם. וכל פעם צריך להחליט עליו מחדש
אתה מוכן להפסיק לעשות לי את זה?!?

|ידיים על העיניים והאזניים| לא שמעתי, לא ראיתי.

חוצמזה, גם לי יש פרסום משלי. הנה:
לוח דרושים יקר,
זקוקה בדחיפות לזוג ידים נוספות, לצרכי כיסוי.

[יערת_דבש*]

אתה כזה חמוד!!

[סמדר_נ*]

אולי הפחד לסיים. החשש מהריקנות שאחרי. כל כך הרבה אינטנסיביות הייתה כאן - ומה יישאר אחר כך?
כמה מוכר... @}
_{אבל מותר לתקן לך את בצומת הזאת_ ל _בצומת הזה? אני יודעת שזה קטנוני, אבל ככה אני}

[מ_י_כ_ל*]

ברח' ישעיהו פרק ו', פסוק 2
נהדר! על 6 ידיים (הממ..כנפיים) אפילו אני לא חשבתי!

<ועכשיו ברצינות - איך בכלל חשבת/זכרת את הפסוק הזה?>

[סמדר_נ*]

תיקנתי.
>ובא לציון<

[קלא_אילן*]

אולי יש גם קשר לקישקשתא?

וגם: גמרתי לקרוא את הראשון ששלחת לי. מייל שואל ומתרשם מתישהו. ראה הוזהרת, פרק 67.3 שורת מחץ 39: "אני מזהיר אותך".

[עוברת_אורח*]

אוף, אוף, אוף
זה שאתה כותב רק עושה יותר געגועים.
זה שאתה כותב את מה שאתה כותב, אז בכלל חסרונך מורגש.

אנה אלכסייבה דונייביץ'

[יהדות,שלום.*]

למקרא דבריך, חשבתי על הצבא-
כל העניין של מספרים אישיים שתמיד עושים בהם שיבושים- קופצים כמה אלפים, חוזרים אחורה וכאלה.
אמנם למטרות מסתוריוּת צבאית מול האויב, אבל אולי גם לה' יש כוונות דומות.

[תוספות_יוםטוב*]

_{סיימתי.}
^{134 עמודים, 515 הערות שוליים, רצץ אחד ארוך.}
_{טוב, נו. זו רק טיוטא ראשונה. היא בטח תחזור עם המון תיקונים}
^{אבל בכל זאת.}



<זאת אומרת: !!!>

[סמדר_נ*]

וואו!!![
האם הנני הראשונה לברך?
קבל @}

[סמדר_נ*]

>מרוב התרגשות יצא לי סוגר אחד<

[נגה_שפרון*]

כל הכבוד!!!

@} @} @}
מזל טוב!

<מזמן לא דיברנו!>

[נגה_שפרון*]

<ממוטט. מנסה לישון.>
זהו? טוב. לא נורא, אם תישן עכשיו תהיה ער אחר כך.

<נגה בהַי מהפוטנציאל הג'מבואי...>

[מ_י_כ_ל*]

שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה או כל-ברכה-אחרת-שנהוג-לומר!!!

אף פעם לא הענקתי כוכב אז הנה - הייה הראשון:

<מאושרת>

[המערה_החשמלית*]

<ממוטט. מנסה לישון.>
אה, סליחה...
>המערה אינה מנערת מנמנמים מרבצם<

[שרון_ג*]

^{כלכבוד לך. מקווה שלא יהיו הרבה תיקונים}

>שרון מדברת בשקט כדי לא להעיר<

[עוברת_אורח*]

[נגה_שפרון*]

_זה מה שאני לוקח אתי מהשהות כוכבית שלכם כוכבית בפארק הירדן 16.09.2003
וואו, לא ידעתי שהשימוש כוכבית בכוכבית-מילה-כוכבית כוכבית כל כך ישן!

[נגה_שפרון*]

איפה ההיסטוריונית שצריך אותה?
בטח ישנה, נשפך לה הקפה ואף אחד לא הכין לה חדש..
<נו מה לעשות, הייתי בבריכה וזה המקום היחידי שכיף להיות בו, עכשיו בירדסטן.>

<מחפש את עצמו. מסתובב ברחבי הבית בחוסר מעש. מרחף.>
זה טוב או לא טוב?

[מ_י_כ_ל*]

איפה ההיסטוריונית שצריך אותה?
קודם תבוא לומר שלום, אחורי זה ת'חפש אותי, קאפיש?

טוב, טוב, ת'שמע, בדיוק (דווקא?) היום, בהשפעת רוח הנוסטלגיה ששרתה עלי, התחלתי לקרוא במעלה הדף שלי. ראה מה מצאתי:
_תוספות יוםטוב (17.02.2004 23:47):
[בלבלה לבלבלה...]
<יאיר חושב להיות ההיסטוריון של האתר. בטח מתישהוא יגלו שאנחנו חשובים, לא?>_

ועכשיו שמתי לב, שהקטע הזה שלך, אף הוא החל במילים טוב, טוב
מה תאמר? קוסמי. פשוט קוסמי.

[נגה_שפרון*]

יאללה, יאללה. אין לי כוח.
רגע, רוח הנעורים השוצפת מבני האצולה הירדנסטנית, המפגינה זלזול חינני בכל הקשישים המלהגים סביבם ככרונכיה. זה כבר לא טוב מספיק?

<בעקבות מה שכתבת יש לך פטור מלענות.>

[בועז_חן*]

לקח לי חודשיים (קצב דגימה נמוך זה תירוץ?) אבל הבנתי שהתחפשת. בטח נמאס לך להסביר למה אבל מקטעי משפטים פה ושם נראה לי שהבנתי. זה לא תירוץ...
אז קודם כל תתחדש.
שנית כל, אתה רחוק מלהיות מוגן. תריץ חיפוש על השם שלך פה ותראה שבזמבורה או אפילו בארכיון שלך המסכה נופלת מייד.
ושלישית, עכשיו שאתה בגוף רבים, תשכח מזה שאני אתחיל להתווכח איתך! זה לא כוחות.

להתראות בסיבוב, ויום טוב
< בועז לא יכל להתאפק... >

[מ_י_כ_ל*]

אתמול ראיתי את הקליפ החדש (והאופס, די יפה) של בריטני
או, אז מצאת מה לעשות עם כ-ו-ל הזמן הפנוי שברשותך. יופי.

[יעל_צ*]

אתמול ראיתי את הקליפ החדש (והאופס, די יפה) של בריטני
ואני כבר בגיל שאני גאה שאני עדיין יודעת מי זאת בריטני.... ועוד זוכרת מה זה קליפ.

[שרון_ג*]

רגע...קְלִיפּ זה כזה שתופס את השיער כשעושים אַבּו-עָגֵילָה כל יום שישי.

בְּרִיטָני זה אחד שבא מהממלכה המאוחדת.

<שרון מנסה את כוחה בשפת הנוער>
<שרון הצליחה לנקד לראשונה בחייה בזכות קופ"ח כללית>
<אל תשאלו>
<ואח"כ כל מה שכתבה היה ב- caps lock והיתה צריכה למחוק ולכתוב שוב מהתחלה>

[שרון_ג*]

זה לא ממילא איזה אלוגריתם ג-א-ו-נ-י שהפצעתם
כן, נכון, אבל ברגע מסויים כל משחק נמאס. במיוחד שכבר כולם הבינו את הפרינציפ וזה סתם מייגע.
חוצמיזה שהאלגוריתם היה הרבה יותר מסובך מזה. הוא היה רב שלבי. לכתוב בקפסלוק אחרי התחכום הזה - משול לירידה מאיגרא רמה לבירא עמיקתא

[שרון_ג*]

לא זכיתי כלל באור מן ההפקר
אף לא בא לך בירושה מאביךָ?.
אנסה להתחשב.
אני כעת יוצאת לכיוון העבודה אז לא אהיה "זמינה" זמן מה.
אשוב בהקדם

<הצלחת לגרום לי >

[שרון_ג*]

בד"כ הדברים שאתה כותב גורמים לי עונג. מעין דגדוג קל שעובר דרך האונה החושבת, אך מתמקם בסופו של דבר במערכת הלימבית (מרכז העונג). ומבחינתי, אין כמו עונג שמקורו בפעילות מחשבתית. (ולא נתדרדר כאן לנושאים אחרים, בבקשה). בכל מה שקשור לעונג שאני מפיקה משיחה עם בני אדם אחרים לפחות.

[עוברת_אורח*]

זה שאני פרנואידית לא אומר שאתה באמת לא כותב לי אפילו מלה....

[פלפולא_חריפתא*]

מזל"ט לרגל השנתיים לצאצא

[מ_י_כ_ל*]

השנתיים לצאצא
וואלה? למה אתה שותק??

[תוספות_יוםטוב*]

תודה!!!
תודה!!!
תודה!!!
<עוד תתחננו שאשתוק>

[פלפולא_חריפתא*]

ואחרי נבירה קצרה בארכיונך, ניסיתי לחפש את השורשים לדיוני הפולניות, ונראה לי שהם נובעים מהמגורים מעל הקונסוליה המדוברת

[תוספות_יוםטוב*]

פלפולא,

או.קיי.
מי אתה?

[שרון_ג*]

המממ...
נהיה מעניין פה...
שווה להשאר בסביבה.

[אחות_של_אבשלום_קור*]

שרון, מותר לגריין חלק מהמשפט שלך עם המערכת הלימבית (אתמול, דף זה, 13:32)?

<תוספות, סליחה על הפלישה. אפרופו, אתמול אותה שרון ג נזפה בי כאשר כתבתי יומטוב ולא יוםטוב,
בהקשר אחר לגמרי>

[שרון_ג*]

היא שלחה לי אימייל, ובסופו ברכה אותי ב"יומטוב"!
מייד חטפה נזיפה!

יעל, נראה לך שהקטע עם המערכת הלימבית יובן כראוי אם יוצא מהקשרו זה?
אם התשובה חיובית - אז חופשי...

[מ_י_כ_ל*]

"יומטוב"
טוב, זו אסכולת אמבנים!

[מ_י_כ_ל*]

וואו! ו-ו-א-ו-! כוכבית-וואו-כוכבית!
סימןשווהסימןשווהסימןשווה-וואו-סימןשווהסימןשווהסימןשווה! (כראוי, בשורה משלו...)

בזוית עיני נקלט השם אלכסי. רצתי כאחוזת תזזית וצללתי אלי הקישור. לא נתאכזבתי - צחקתי, בכיתי, מחיתי דמעה, נזכרתי בימי קדם, עת עלזנו יחד בשדות (זרים). הישובו הימים ההם? הטלגרמה - כציפור שיר המסמלת את בוא האביב, הוא התחיה המחודשת?

יאללה, תחזור כבר, יא נודניק. נגמרו תירוצי המאסטר (כאילו שקנינו אותם קודם ).

מקפיתא
כאן, כאן.

[קלא_אילן*]

מטוס זעיר ללא טייס!!!

[א_גרויסע_מויש*]

איזכיף איזכיף!
ומזל"ט!

<נשאר לך רק הלמעלה של המיטת קומותיים. פ'סדר מצידך?>

[זיסה_וירטוף*]

_איפה בדיוק היית?
מה היה רומו של עולם?
מה היה איך היה?
מאיפה שבת?
<שלום.>_

הייתי בקורס מוסיקה קאמרית של מרכז המוסיקה במשכנות שאננים; הקורס עצמו לא היה במשכנות אלא בזכרון.
אחריו (הוא לקח כמעט שבועיים) הספקתי עוד ללכת ליום וחצי האחרונים של תזמורת בני הקיבוצים כדי להעשיר את סקציית הויולות שם. אה, כן, בקורס ניגנתי ויולה, לא כנור. כנרים יש רבים וטובים ממני.

ומהו שלומך הפוסט-טיוטאי?

[מ_י_כ_ל*]

לא, לא. אני בכלל לא נעלבת. שאני אעלב? למה לי? ממש לא. טוב, אולי. אבל רק קצת. קצת גדול כזה. ענק. כן. ג'מבואי.

[מ_י_כ_ל*]

תחושה נעימה במקצת של ימינו-כקדם מהולה אמביוולנטית בחוסר-נעימות בסיסי
ימינו_? _ימינו_ - הימים? כל _ימינו_ - הלילות? רגע...זה מסיפור אחר. מהתחלה: _ימינו - שלנו או של המיני בכלל?

>מבררת<

ובאתי הנה להגיב תודה בשם אלכסיי וזה. וכבר אל תוך הקלחת.
או, נו, שלא היית זריז מספיק וכבר איתרתי תגובות, ושאלות, ותגובות לשאלות ואפילו תשובות וגם איזה שולחן ערוך קטן (עדין מתחבא תחתיו?) בדפי אחרים, ולא בלתי נעלבתי.

>:-D<

[מ_י_כ_ל*]

היתקלויות
???

<נדומה. מצטנפת בפינת חדר. מתייחדת עם מחשבותיה. תוהה. נוגה>

[מ_י_כ_ל*]

למר יוםטוב יש הרושם הלא בלתי מוטעה שאני מתלוצצת.

[אלפ_דסק*]

אף לך לילה (לבן?) כנ"ל.
>עם כתם על המצח וכתם על הגב/ ושערה של כסף זוהרת בזנב (?)<