תזונה אינסטינקטיבית
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
ראיתי שפתחו טרנד, אז אני רוצה גם.
אם יש משהו שאני מוצאת שהוא משותף גם ל{{}}הנקה אינסטינקטיבית וגם ל{{}}לידה אינסטינקטיבית ובעצם לכל קשב עמוק לאינסטינקטים שלנו, זה רעש הרקע המזעזע שעולה מסביב.
במקרה של הנקה זה עודף התיאוריות, הכריות והיועצות, ההפחדות שמא ייגמר החלב, שמא יחסר ברזל, יפגעו השיניים, או שהתינוק ירעב.
במקרה של לידה זה הפחד העמוק והאיום של כל יולדת מבכירה מהכאב הנורא, מהסיטואציה הרפואית המורכבת, מלקחת אחריות על דבר כל כך מסוכן!
שפע של מידע מבלבל ומטשטש את האמת האחת שאין בלתה - הגוף, ואת, יודעים.
אני טוענת, שיודעים גם לאכול.
כמות המידע בנושאי תזונה היא לא פחות ממבהילה. אני מציעה בדף הזה, לנשום עמוק, לשכוח את כל מה שלמדנו על פירמידת המזון, על בשר, על שומנים רוויים, על ויטמינים, על מינרלים, לשכוח את כל מה שלמדנו על "ארוחות" ועל קלוריות, על כמויות ועל הרכב האוכל, ולנסות לסמוך על הגוף.
אני חושבת שמאד קשה לשמוע את הגוף כאשר רוב האנשים מכורים למרכיבי אוכל שנחשבים מזינים בעוד שהם מתחזקים התמכרות. עם זאת, אני מאמינה שאפילו אם מכורים קשות למוצרי חלב, לגלוטן או לשוקולד, לקפאין, לאלכוהול ותקצר היריעה למה עוד, ברגע שמקשיבים באמת באמת, משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה.
לסמוך - על - הגוף.
הוא יודע לאכול נכון וטוב, אם רק נותנים לו את האפשרות.
@}
אם יש משהו שאני מוצאת שהוא משותף גם ל{{}}הנקה אינסטינקטיבית וגם ל{{}}לידה אינסטינקטיבית ובעצם לכל קשב עמוק לאינסטינקטים שלנו, זה רעש הרקע המזעזע שעולה מסביב.
במקרה של הנקה זה עודף התיאוריות, הכריות והיועצות, ההפחדות שמא ייגמר החלב, שמא יחסר ברזל, יפגעו השיניים, או שהתינוק ירעב.
במקרה של לידה זה הפחד העמוק והאיום של כל יולדת מבכירה מהכאב הנורא, מהסיטואציה הרפואית המורכבת, מלקחת אחריות על דבר כל כך מסוכן!
שפע של מידע מבלבל ומטשטש את האמת האחת שאין בלתה - הגוף, ואת, יודעים.
אני טוענת, שיודעים גם לאכול.
כמות המידע בנושאי תזונה היא לא פחות ממבהילה. אני מציעה בדף הזה, לנשום עמוק, לשכוח את כל מה שלמדנו על פירמידת המזון, על בשר, על שומנים רוויים, על ויטמינים, על מינרלים, לשכוח את כל מה שלמדנו על "ארוחות" ועל קלוריות, על כמויות ועל הרכב האוכל, ולנסות לסמוך על הגוף.
אני חושבת שמאד קשה לשמוע את הגוף כאשר רוב האנשים מכורים למרכיבי אוכל שנחשבים מזינים בעוד שהם מתחזקים התמכרות. עם זאת, אני מאמינה שאפילו אם מכורים קשות למוצרי חלב, לגלוטן או לשוקולד, לקפאין, לאלכוהול ותקצר היריעה למה עוד, ברגע שמקשיבים באמת באמת, משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה.
לסמוך - על - הגוף.
הוא יודע לאכול נכון וטוב, אם רק נותנים לו את האפשרות.
@}
-
- הודעות: 1210
- הצטרפות: 09 יוני 2005, 18:20
- דף אישי: הדף האישי של סבטקסט_כפול*
תזונה אינסטינקטיבית
מסכימה שמדובר בנו אבל איך יודעים לכוון את הילדים לתזונה נכונה?
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
דפים בכיוון הזה -
האם להגביל אכילת ממתקים
גמילה ביתית ממתוקים
דפי החיוניות, שמתחילים ב החיוניות שלי חלק ראשון
לגבי ילדים - בתור התחלה, אני חושבת שאחריותנו לזכור שהגוף שלהם לא מתוכנת בכלל בכלל לשפע, למזון התעשייתי, לחומרי טעם, ריח, משמרים, מייצבים, מועשרים מתוספים ועוד שאר מרעין בישין.
פה, עוד יותר קריטי לזרוק לעזאזל את כל האמונות על אכילת ילדים. על זה שהם "אוכלים רק פסטה ופיצה" או "חייבים מתוק/ממתקים" או "לא אוהבים ירקות" זה הכל קשקוש אחד גדול שמתוחזק בהרבה יחסי ציבור ואמונות תפלות והרבה מאד פחדים שהילדים "לא יאכלו" במקום להאמין שהמכונה שלהם הרבה יותר מכווננת משלנו, ועם זאת גם יותר שברירית. שכדי למצוא את התזונה האינסטינקטיבית המתאימה להם, צריך בתור התחלה, לקחת אחריות ולא לבלבל אותם עם אוכל מעובד, סוכרים, תיבול, ועוד שמבלבלים להם את המערכת ומוציאים אותה מאיזון. ברגע שההצע שמוגש להם הוא מזון שאפשר והיה נמצא ומלוקט עבורם ועל ידם לפני אלפי שנים, הם ימצאו בו את הנכון עבורם. הם יתרחקו בעצמם ממה שלא טוב להם.
זו הזדמנות טובה להזכיר את תינוקות ומזון חי.
ואם לזרוק עוד דף לקלחת, אחד מה שימוש מודע בשפה בהורות ששמתי לב אליו אצלנו הוא שאנחנו לא שואלים "טעים לך?" אנחנו מניחים שאם תינוק/ילד אוכל משהו, זה כי זה טעים לו. אין לו שום דפקט מנגנוני שיגרום לו לאכול משהו שלא טעים לו. זה פאק שלנו.
אז בתור התחלה - לא לקלקל.
האם להגביל אכילת ממתקים
גמילה ביתית ממתוקים
דפי החיוניות, שמתחילים ב החיוניות שלי חלק ראשון
לגבי ילדים - בתור התחלה, אני חושבת שאחריותנו לזכור שהגוף שלהם לא מתוכנת בכלל בכלל לשפע, למזון התעשייתי, לחומרי טעם, ריח, משמרים, מייצבים, מועשרים מתוספים ועוד שאר מרעין בישין.
פה, עוד יותר קריטי לזרוק לעזאזל את כל האמונות על אכילת ילדים. על זה שהם "אוכלים רק פסטה ופיצה" או "חייבים מתוק/ממתקים" או "לא אוהבים ירקות" זה הכל קשקוש אחד גדול שמתוחזק בהרבה יחסי ציבור ואמונות תפלות והרבה מאד פחדים שהילדים "לא יאכלו" במקום להאמין שהמכונה שלהם הרבה יותר מכווננת משלנו, ועם זאת גם יותר שברירית. שכדי למצוא את התזונה האינסטינקטיבית המתאימה להם, צריך בתור התחלה, לקחת אחריות ולא לבלבל אותם עם אוכל מעובד, סוכרים, תיבול, ועוד שמבלבלים להם את המערכת ומוציאים אותה מאיזון. ברגע שההצע שמוגש להם הוא מזון שאפשר והיה נמצא ומלוקט עבורם ועל ידם לפני אלפי שנים, הם ימצאו בו את הנכון עבורם. הם יתרחקו בעצמם ממה שלא טוב להם.
זו הזדמנות טובה להזכיר את תינוקות ומזון חי.
ואם לזרוק עוד דף לקלחת, אחד מה שימוש מודע בשפה בהורות ששמתי לב אליו אצלנו הוא שאנחנו לא שואלים "טעים לך?" אנחנו מניחים שאם תינוק/ילד אוכל משהו, זה כי זה טעים לו. אין לו שום דפקט מנגנוני שיגרום לו לאכול משהו שלא טעים לו. זה פאק שלנו.
אז בתור התחלה - לא לקלקל.
-
- הודעות: 1707
- הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
- דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*
-
- הודעות: 3987
- הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
- דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*
תזונה אינסטינקטיבית
הידד, אני מחכה לעוד!
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
ניצן, אני במאה אחוז אתך.
גם אני מרגישה שהמידע בנושא תזונה רק מבלבל ומלחיץ. גם אני מאמינה שיש לנו את היכולת לדעת מה טוב בשבילנו אם נקשיב טוב לעצמנו. ועם זאת, המשפט
ברגע שמקשיבים באמת באמת, משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה
נשמע לי... אופטימי מדי?
זה לא אומר שאני מתנגדת לו, רק שמעניין אותי להמשיך לדבר על זה.
גם אני מרגישה שהמידע בנושא תזונה רק מבלבל ומלחיץ. גם אני מאמינה שיש לנו את היכולת לדעת מה טוב בשבילנו אם נקשיב טוב לעצמנו. ועם זאת, המשפט
ברגע שמקשיבים באמת באמת, משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה
נשמע לי... אופטימי מדי?
זה לא אומר שאני מתנגדת לו, רק שמעניין אותי להמשיך לדבר על זה.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
ברור שאופטימי מדי. זה בדיוק כמו המשפט "אם יולדת תקבל תנאים מיטביים ותשכח את כל בלבולי המוח שבלבלו לה כל החיים היא תפלוט את התינוק בלי כאבים."
חוץ מזה, תביאי, תביאי חיכוך, אחרת הדף לא יתרומם.
חוץ מזה, תביאי, תביאי חיכוך, אחרת הדף לא יתרומם.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
אם לא ברור, אני חותמת על המשפט האופטימי השני בשתי ידיים. אלא שה"אם" הזה הוא אם גדול...
בכל מקרה, אם לא מסמנים מטרה, אפילו אם היא ממש ממש רחוקה, אז קשה להתחיל ללכת.
המשפט הראשון, קצת יותר קשה לי איתו, וכתבתי את דעתי גם בדף על הממתקים ועל ויסות עצמי של הילדים. אני לא מאמינה שאפשר ליצור מצב באמת באמת נקי מהשפעות ומביקורת, מקישור של הדברים האלה לכל מיני רגשות שלא ממין העניין, ולכן, זה נשאר בגדר נעלם מעניין שאני לא חוקרת יותר מדי לעומק (חוץ מאשר כאשר מדברים במונחים של התמכרויות ואני מדברת על קריזים ועל ליפול עד התחתית. לזה אני מתכוונת. אני מובנת?)
בכל מקרה, אם לא מסמנים מטרה, אפילו אם היא ממש ממש רחוקה, אז קשה להתחיל ללכת.
המשפט הראשון, קצת יותר קשה לי איתו, וכתבתי את דעתי גם בדף על הממתקים ועל ויסות עצמי של הילדים. אני לא מאמינה שאפשר ליצור מצב באמת באמת נקי מהשפעות ומביקורת, מקישור של הדברים האלה לכל מיני רגשות שלא ממין העניין, ולכן, זה נשאר בגדר נעלם מעניין שאני לא חוקרת יותר מדי לעומק (חוץ מאשר כאשר מדברים במונחים של התמכרויות ואני מדברת על קריזים ועל ליפול עד התחתית. לזה אני מתכוונת. אני מובנת?)
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
אגב, לגבי ילדים זה מאד פשוט - הם יאכלו מה שאוכלים בבית, בגדול.
מי שמוטרד מהתזונה של הילדים שלו כנראה מוטרד מהתזונה של עצמו (אני, למשל, מהסוג הזה), או שלא מוכן שדברים יהיו בסדר "בגדול", ודורש שיהיו בסדר במאה אחוז.
מי שמוטרד מהתזונה של הילדים שלו כנראה מוטרד מהתזונה של עצמו (אני, למשל, מהסוג הזה), או שלא מוכן שדברים יהיו בסדר "בגדול", ודורש שיהיו בסדר במאה אחוז.
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
תזונה אינסטינקטיבית
מן המפורסמות הוא שבהריון חוש הריח מתחדד, ונשים מרגישות אינסטיקטיבית מה נכון להן לאכול ובעיקר מה לא נכון. יש בדיחות על האישה ששולחת את בעלה באמצע הלילה להביא מלפפון חמוץ עם גלידה, וכו'. וכולם, גם "מיינסטרימים" מקבלים בטבעיות שהחשקים האלה מבטאים צורך גופני אותנטי.
אני אומרת שהפוטנציאל נמצא שם גם לא בהריון, כולל השימוש בחוש הריח כדי להחליט מה לאכול ומה לא. אולי לא לכולם יש חוש ריח של כלב ציד או נשים בהריון, אבל אם מנקים את הסביבה והתזונה אפשר מאוד מאוד לשפר אותו.
לפני שנים ליוויתי בביקור בארץ מישהי שהייתה אז על דיאטה חיה שמזכירה את ההגיינה הטבעית. כשהלכנו ביחד לקניות, כל דבר היא רחרחה לפני שקנתה, ואחר כך כשאכלה היא רחרחה לפני האכילה . נשמע קצת מוזר (ובטח לא כל כך מקובל חברתית), אבל מאוד הגיוני לי היום.
אני אומרת שהפוטנציאל נמצא שם גם לא בהריון, כולל השימוש בחוש הריח כדי להחליט מה לאכול ומה לא. אולי לא לכולם יש חוש ריח של כלב ציד או נשים בהריון, אבל אם מנקים את הסביבה והתזונה אפשר מאוד מאוד לשפר אותו.
לפני שנים ליוויתי בביקור בארץ מישהי שהייתה אז על דיאטה חיה שמזכירה את ההגיינה הטבעית. כשהלכנו ביחד לקניות, כל דבר היא רחרחה לפני שקנתה, ואחר כך כשאכלה היא רחרחה לפני האכילה . נשמע קצת מוזר (ובטח לא כל כך מקובל חברתית), אבל מאוד הגיוני לי היום.
תזונה אינסטינקטיבית
הדף הזה באלי בול בזמן! אני מרגישה שאני ממש נאבקת עם שינוי התזונה שעשיתי.
הורדתי מוצרי חלב לגמרי חוץ מחמאה, הורדתי קופאין ועוד כמה דברים..
אני מרגישה ממש מסכנה ומורעבת שאין לי מה לאכול וכולם מסביבי חוגגים.. על נס קפה ושוקו ושוקולדים.. ואני ממש לא מרגישה יותר בריאה מהם.
בקיצור קשה לי! אני מבולבלת ומתוסכלת! אחרי חודשים של קריאה אינטנסיבית וחקירות בענין התזונה, אני מרגישה שזה נהיה אצלי אידיאולוגיה שצריך לאכול בריא ונכון.
אז כשאני אוכלת משהו שהוא לא בריא אני מרגישה שאני ממש חוטאת לגוף שלי. וכאן בעצם כל הבילבול והתיסכול, מה נחשב אוכל בריא ומה לא??!.....
אז לעניות דעתי זה תלוי למי כמה ומתי.. ומה....
ניצן אמ באמת הצלחת להכניס אותי קצת לאופטימיות בתוך כל הבלאגן.
משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה
הורדתי מוצרי חלב לגמרי חוץ מחמאה, הורדתי קופאין ועוד כמה דברים..
אני מרגישה ממש מסכנה ומורעבת שאין לי מה לאכול וכולם מסביבי חוגגים.. על נס קפה ושוקו ושוקולדים.. ואני ממש לא מרגישה יותר בריאה מהם.
בקיצור קשה לי! אני מבולבלת ומתוסכלת! אחרי חודשים של קריאה אינטנסיבית וחקירות בענין התזונה, אני מרגישה שזה נהיה אצלי אידיאולוגיה שצריך לאכול בריא ונכון.
אז כשאני אוכלת משהו שהוא לא בריא אני מרגישה שאני ממש חוטאת לגוף שלי. וכאן בעצם כל הבילבול והתיסכול, מה נחשב אוכל בריא ומה לא??!.....
אז לעניות דעתי זה תלוי למי כמה ומתי.. ומה....
ניצן אמ באמת הצלחת להכניס אותי קצת לאופטימיות בתוך כל הבלאגן.
משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
ניצן, איזה יופי!
אני כותבת פה דברים שכתבתי במאמר באתר שלי על תזונה אינסטינקטיבית (מרשה לעצמי לשנות קצת ולכתוב יותר חריף, כי בבאופן לא יסקלו אותי אם אני אכתוב שוופלים זה רע (-: )
כנטורופתית, למדתי עשרות רבות של תיאוריות לגבי אוכל, קראתי מאות (אני לא מגזימה) ספרים ומחקרים, ואני כמובן מכירה את התזונה הקלינית המערבית לעומק. תמיד מטופלים שואלים אותי: 'זה נכון ש-X זה לא בריא?' 'זה נכון ש- Y זה בריא?' או- 'מה את אומרת על הדיאטה של רזה לתמיד/ סוג הדם/ טבעונות...'
כשהם מצפים, כמובן, לתשובה של כן, לא, שחור, לבן.
בעיני, אין דבר כזה נכון לכולם, או טוב לכולם. זו גישה מאוד נון- קונפורמית, בממסד התזונתי הקליני בוודאי, אבל גם בקרב הנטורופתים.
בזמן הלימודים, נהניתי להתנסות בכל תפריט או שיטה שלמדתי, ונוכחתי לדעת ששיטה מסויימת יכולה להיות נכונה לי, אבל לא לאחר, ולהיפך.
עכשיו, אני לא מדברת על פתולוגיות, שבהן כמובן יש מזונות שיוצאים מהתפריט וכאלה שנכנסים, אלא לאנשים בריאים.
הדברים האלה גרמו לי להבין, שאין דבר כזה 'פחמימות לא בריאות' 'פחמימות בריאות' 'בשר מזיק לבריאות' 'בשר חיוני לבריאות'. אין דבר כזה שאין דבר כזה...
כשמגיע אלי מטופל שמעוניין לשפר את התזונה שלו, אנחנו משוחחים רבות על התזונה שלו ומעניין אותי מאוד לדעת, מה הוא אכל כילד, מה הוא אהב כילד, מה הוא אוכל היום (יש אנשים שכילדים לא סבלו מזון מסויים, אבל 'התרגלו' כי זה מה שהיה בבית. מוצרי חלב למשל- יש הרבה ילדים שאינסטינקטיבית לא אוכלים אותם, אבל ההורים דוחפים להם ומפתים אותם ומשחדים אותם- כי זה 'בריא' ו'יש בזה סידן' עד שהילד מתרגל להתעלם מחוש הטעם שלו, מהאינסטינקטים שלו, וגם כמבוגר הוא ימשיך לאכול אותם).
עכשיו, חשוב לי מאוד לסייג:
תזונה אינסטינקטיבית יכולה להתקיים רק כאשר המזון הוא טבעי, וכמה שיותר קרוב למקור.
זאת אומרת שאם יש בבית במבה, או עוגת שוקולד, הילד יכול לבחור לאכול את זה במקום האוכל, בעיקר אם הוא כרגע ממש רעב וזקוק לאנרגיה מיידית.
ילד שרגיל לאוכל מומלח, ממותק, עז טעם- לא יאכל אוכל טבעי ופשוט. אין פה אינסטינקטים, כי הם מטושטשים על ידי כל החמרים האלה.
אכילה אינסטינקטיבית יכולה להתקיים כשתינוק שמתחיל טעימות מקבל טעימות של אוכל טבעי: ירק או פרי טרי, ירק מאודה קלות, דגן מבושל בלי תוספות, קטניה מבושלת. אם הוא יקבל כל הזמן מזון מסובך ומעורפל בכמויות (מכירים את המרק-עוף- עם- מאה- ירקות שהיו טוחנים ושמים לילד בבקבוק?), יאכל אותו בלי לטעום (בקבוק), או יקבל חטיפים של מטרנה או איזה חברה שהיא (ביסקוויטים כאלה), או מזון טחון משומר (גרבר) - זה האוכל שהוא יכיר, זה מה שהגוף שלו ידע.
זה לא אומר שאין תקווה, כי שכשמגיע אלי ליעוץ תינוק שזה התפריט שלו, אני מביאה לו איזה חתיכת פרי אורגני, ומיד רואה איך שהאמא פותחת עיניים נדהמות: 'בחיים לא ראיתי אותו נהנה ככה מאוכל'/ 'אף פעם הוא לא אוכל ככה'. בטח שהוא יאכל ככה! יש יותר טעים ממנגו מהעץ?
אני תמיד אומרת: תינוק צריך לאכול אוכל טבעי ופשוט. בלי שום תוספות. הוא לא רגיל לסוכר, גם לא לדבש, גם לא למולסה, גם לא לסילאן. זה אנחנו שרגילים. אז בואו לא נדפוק את היכולת שלהם לאכול as is.
עכשיו, מה קורה אצל מבוגרים? או כשהילדים גדולים יותר? וכבר 'התקלקלו' בתזונה גרועה?
אי אפשר לשנות תפריט של ילד, לרצות שהוא יאכל בריא, ובבית אמא ואבא אוכלים לארוחת בוקר קפה וופלים. אל תצפי שהילד שלך יאכל אורז מלא עם מאש ושאת תשבי עם צלחת של שניצל וצ'יפס. חושבים שאני מגזימה? היתה לי מטופלת בת 12, עם השמנה קיצונית (אוביסיטי), אמא עם סכרת. בפגישות עם האמא הסברתי שכל הבית יצטרך לעבור שינוי. כן, ודאי, אמרה האם. אבל עובר שבוע, ועוד שבוע, והילדה לא עומדת בתפריט. שוב אני מבררת עם האמא, והיא אומרת לי: היא לא משתדלת, היא אוכלת מטוגן ולא בריא.
מסתבר שהאמא המשיכה להכין ארוחות צהריים מטוגנות לכל בני הבית (שניצלים, נקניקיות, קבבים, צ'יפסים וכן הלאה) ולילדה הכינה אוכל מהתפריט.
את מצפה שילדה בת 12 (או אפילו מבוגר!) יצליח לעמוד בריחות של אוכל שהוא מכיר מגיל אפס, מטוגן, מתובל ועז טעם, ויאכל בשלווה אורז מלא, קינואה- מזון שהוא לא מכיר, לא רגיל לטעם שלו, והוא לא שוחה בשמן?
כדי להחזיר ילד, או מבוגר, לטעמים הפשוטים (שמי שמכיר אותם, ונגמל כבר ממזון מתועש, לא יכול לחזור אחורה)- צריך לעשות את זה לאט. מאוד לאט. אי אפשר להוריד בבת אחת את כל הסוכר מהדייסה, אי אפשר להכין בבת אחת אוכל בלי מלח. כי מי שרגיל אליהם- ירגיש שהאוכל תפל ולא ירצה לאכול.
לאט לאט מפחיתים בכמויות. בהתחלה אולי אפילו שומרים על אותה כמות סוכר, אבל מחליפים לסוכר קנים, או לסירופ מייפל, או לדבש.
לא בנו את רומא ביום אחד.
אני כותבת פה דברים שכתבתי במאמר באתר שלי על תזונה אינסטינקטיבית (מרשה לעצמי לשנות קצת ולכתוב יותר חריף, כי בבאופן לא יסקלו אותי אם אני אכתוב שוופלים זה רע (-: )
כנטורופתית, למדתי עשרות רבות של תיאוריות לגבי אוכל, קראתי מאות (אני לא מגזימה) ספרים ומחקרים, ואני כמובן מכירה את התזונה הקלינית המערבית לעומק. תמיד מטופלים שואלים אותי: 'זה נכון ש-X זה לא בריא?' 'זה נכון ש- Y זה בריא?' או- 'מה את אומרת על הדיאטה של רזה לתמיד/ סוג הדם/ טבעונות...'
כשהם מצפים, כמובן, לתשובה של כן, לא, שחור, לבן.
בעיני, אין דבר כזה נכון לכולם, או טוב לכולם. זו גישה מאוד נון- קונפורמית, בממסד התזונתי הקליני בוודאי, אבל גם בקרב הנטורופתים.
בזמן הלימודים, נהניתי להתנסות בכל תפריט או שיטה שלמדתי, ונוכחתי לדעת ששיטה מסויימת יכולה להיות נכונה לי, אבל לא לאחר, ולהיפך.
עכשיו, אני לא מדברת על פתולוגיות, שבהן כמובן יש מזונות שיוצאים מהתפריט וכאלה שנכנסים, אלא לאנשים בריאים.
הדברים האלה גרמו לי להבין, שאין דבר כזה 'פחמימות לא בריאות' 'פחמימות בריאות' 'בשר מזיק לבריאות' 'בשר חיוני לבריאות'. אין דבר כזה שאין דבר כזה...
כשמגיע אלי מטופל שמעוניין לשפר את התזונה שלו, אנחנו משוחחים רבות על התזונה שלו ומעניין אותי מאוד לדעת, מה הוא אכל כילד, מה הוא אהב כילד, מה הוא אוכל היום (יש אנשים שכילדים לא סבלו מזון מסויים, אבל 'התרגלו' כי זה מה שהיה בבית. מוצרי חלב למשל- יש הרבה ילדים שאינסטינקטיבית לא אוכלים אותם, אבל ההורים דוחפים להם ומפתים אותם ומשחדים אותם- כי זה 'בריא' ו'יש בזה סידן' עד שהילד מתרגל להתעלם מחוש הטעם שלו, מהאינסטינקטים שלו, וגם כמבוגר הוא ימשיך לאכול אותם).
עכשיו, חשוב לי מאוד לסייג:
תזונה אינסטינקטיבית יכולה להתקיים רק כאשר המזון הוא טבעי, וכמה שיותר קרוב למקור.
זאת אומרת שאם יש בבית במבה, או עוגת שוקולד, הילד יכול לבחור לאכול את זה במקום האוכל, בעיקר אם הוא כרגע ממש רעב וזקוק לאנרגיה מיידית.
ילד שרגיל לאוכל מומלח, ממותק, עז טעם- לא יאכל אוכל טבעי ופשוט. אין פה אינסטינקטים, כי הם מטושטשים על ידי כל החמרים האלה.
אכילה אינסטינקטיבית יכולה להתקיים כשתינוק שמתחיל טעימות מקבל טעימות של אוכל טבעי: ירק או פרי טרי, ירק מאודה קלות, דגן מבושל בלי תוספות, קטניה מבושלת. אם הוא יקבל כל הזמן מזון מסובך ומעורפל בכמויות (מכירים את המרק-עוף- עם- מאה- ירקות שהיו טוחנים ושמים לילד בבקבוק?), יאכל אותו בלי לטעום (בקבוק), או יקבל חטיפים של מטרנה או איזה חברה שהיא (ביסקוויטים כאלה), או מזון טחון משומר (גרבר) - זה האוכל שהוא יכיר, זה מה שהגוף שלו ידע.
זה לא אומר שאין תקווה, כי שכשמגיע אלי ליעוץ תינוק שזה התפריט שלו, אני מביאה לו איזה חתיכת פרי אורגני, ומיד רואה איך שהאמא פותחת עיניים נדהמות: 'בחיים לא ראיתי אותו נהנה ככה מאוכל'/ 'אף פעם הוא לא אוכל ככה'. בטח שהוא יאכל ככה! יש יותר טעים ממנגו מהעץ?
אני תמיד אומרת: תינוק צריך לאכול אוכל טבעי ופשוט. בלי שום תוספות. הוא לא רגיל לסוכר, גם לא לדבש, גם לא למולסה, גם לא לסילאן. זה אנחנו שרגילים. אז בואו לא נדפוק את היכולת שלהם לאכול as is.
עכשיו, מה קורה אצל מבוגרים? או כשהילדים גדולים יותר? וכבר 'התקלקלו' בתזונה גרועה?
אי אפשר לשנות תפריט של ילד, לרצות שהוא יאכל בריא, ובבית אמא ואבא אוכלים לארוחת בוקר קפה וופלים. אל תצפי שהילד שלך יאכל אורז מלא עם מאש ושאת תשבי עם צלחת של שניצל וצ'יפס. חושבים שאני מגזימה? היתה לי מטופלת בת 12, עם השמנה קיצונית (אוביסיטי), אמא עם סכרת. בפגישות עם האמא הסברתי שכל הבית יצטרך לעבור שינוי. כן, ודאי, אמרה האם. אבל עובר שבוע, ועוד שבוע, והילדה לא עומדת בתפריט. שוב אני מבררת עם האמא, והיא אומרת לי: היא לא משתדלת, היא אוכלת מטוגן ולא בריא.
מסתבר שהאמא המשיכה להכין ארוחות צהריים מטוגנות לכל בני הבית (שניצלים, נקניקיות, קבבים, צ'יפסים וכן הלאה) ולילדה הכינה אוכל מהתפריט.
את מצפה שילדה בת 12 (או אפילו מבוגר!) יצליח לעמוד בריחות של אוכל שהוא מכיר מגיל אפס, מטוגן, מתובל ועז טעם, ויאכל בשלווה אורז מלא, קינואה- מזון שהוא לא מכיר, לא רגיל לטעם שלו, והוא לא שוחה בשמן?
כדי להחזיר ילד, או מבוגר, לטעמים הפשוטים (שמי שמכיר אותם, ונגמל כבר ממזון מתועש, לא יכול לחזור אחורה)- צריך לעשות את זה לאט. מאוד לאט. אי אפשר להוריד בבת אחת את כל הסוכר מהדייסה, אי אפשר להכין בבת אחת אוכל בלי מלח. כי מי שרגיל אליהם- ירגיש שהאוכל תפל ולא ירצה לאכול.
לאט לאט מפחיתים בכמויות. בהתחלה אולי אפילו שומרים על אותה כמות סוכר, אבל מחליפים לסוכר קנים, או לסירופ מייפל, או לדבש.
לא בנו את רומא ביום אחד.
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
לפני שנים ליוויתי בביקור בארץ מישהי שהייתה אז על דיאטה חיה שמזכירה את ההגיינה הטבעית. כשהלכנו ביחד לקניות, כל דבר היא רחרחה לפני שקנתה, ואחר כך כשאכלה היא רחרחה לפני האכילה . נשמע קצת מוזר (ובטח לא כל כך מקובל חברתית), אבל מאוד הגיוני לי היום.
אני כל הזמן מרחרחת, ואמא שלי פעם אמרה לי שזה מעליב (כאילו, שאני חוששת שהאוכל לא טוב). אני השתגעתי להכניס משהו לפה שלי בלי להריח אותו קודם? ומה כל הכיף אם לא רחרוח??
<אני בורכתי/ קוללתי בחוש ריח מפותח ביותר. בורכתי ביום- יום, אבל עכשיו בהריון אני ממש מרגישה שזו קללה>
אני כל הזמן מרחרחת, ואמא שלי פעם אמרה לי שזה מעליב (כאילו, שאני חוששת שהאוכל לא טוב). אני השתגעתי להכניס משהו לפה שלי בלי להריח אותו קודם? ומה כל הכיף אם לא רחרוח??
<אני בורכתי/ קוללתי בחוש ריח מפותח ביותר. בורכתי ביום- יום, אבל עכשיו בהריון אני ממש מרגישה שזו קללה>
תזונה אינסטינקטיבית
ענבל, תודה על המאמר!
מרתק!
מרתק!
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
תזונה אינסטינקטיבית
אז יוצא שמה שענבל אומרת די סותר את מה שניצן אומרת. לפחות לפי מה שהבנתי.
מדברי ניצן משתמע ללכת עם מה שהגוף מבקש, גם אם מדובר בהרגל, גם אם מדובר בהתמכרות לרעלים, בלי 'נכון' ו'לא נכון', לשכוח כל מה שידענו ולתת לעצמנו מה שמתחשק - עד שהגוף יווסת את עצמו.
ומדברי ענבל משתמע שגם אם לכל אחד מתאים משהו אחר, עדיין יש נכון ולא נכון כללי (נניח, לא מתובל מדי, לא מטוגן, לא מתועש - 'טעמים פשוטים' וכד') - ושכן כדאי לעשות הכוונה מסוימת, גם אם לאט ובעדינות, לכיוון הזה.
זה לא סותר בעיניכן?
מדברי ניצן משתמע ללכת עם מה שהגוף מבקש, גם אם מדובר בהרגל, גם אם מדובר בהתמכרות לרעלים, בלי 'נכון' ו'לא נכון', לשכוח כל מה שידענו ולתת לעצמנו מה שמתחשק - עד שהגוף יווסת את עצמו.
ומדברי ענבל משתמע שגם אם לכל אחד מתאים משהו אחר, עדיין יש נכון ולא נכון כללי (נניח, לא מתובל מדי, לא מטוגן, לא מתועש - 'טעמים פשוטים' וכד') - ושכן כדאי לעשות הכוונה מסוימת, גם אם לאט ובעדינות, לכיוון הזה.
זה לא סותר בעיניכן?
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
תזונה אינסטינקטיבית
ובעצם, גם ניצן אמרה בקשר לילדים -
ולא לבלבל אותם עם אוכל מעובד, סוכרים, תיבול, ועוד שמבלבלים להם את המערכת ומוציאים אותה מאיזון.
אז כמו אצל ילדים, גם אצלנו המבוגרים - כבר התבלבלנו מאוכל מעובד, סוכרים, תיבול וכו'.
אז איך אפשר לומר ש אפילו אם מכורים קשות למוצרי חלב, לגלוטן או לשוקולד, לקפאין, לאלכוהול ותקצר היריעה למה עוד, ברגע שמקשיבים באמת באמת, משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה.
אז מה הנכון?
ולא לבלבל אותם עם אוכל מעובד, סוכרים, תיבול, ועוד שמבלבלים להם את המערכת ומוציאים אותה מאיזון.
אז כמו אצל ילדים, גם אצלנו המבוגרים - כבר התבלבלנו מאוכל מעובד, סוכרים, תיבול וכו'.
אז איך אפשר לומר ש אפילו אם מכורים קשות למוצרי חלב, לגלוטן או לשוקולד, לקפאין, לאלכוהול ותקצר היריעה למה עוד, ברגע שמקשיבים באמת באמת, משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה.
- מצד אחד נאמר כאן שיש לנו יכולת אינסטינקטיבית לדעת מה טוב לנו, גם אם התרגלנו לאכול זבל, ושנסמוך על הדחפים שלנו.
אז מה הנכון?
תזונה אינסטינקטיבית
אז היכולת האינסטינקטיבית הזאת הולכת לאיבוד
נראה לי שמה ששתיהן אומרות זה שניתן למצוא אותה שוב...
הרי לא יכול להיות שהינסטיקטים אומרים לנו לאכול מאוכל מעובד, סוכרים, תיבול וכו'
נראה לי שמה ששתיהן אומרות זה שניתן למצוא אותה שוב...
הרי לא יכול להיות שהינסטיקטים אומרים לנו לאכול מאוכל מעובד, סוכרים, תיבול וכו'
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
_עכשיו, חשוב לי מאוד לסייג:
תזונה אינסטינקטיבית יכולה להתקיים רק כאשר המזון הוא טבעי, וכמה שיותר קרוב למקור._
בהחלט.
_ניצן אמ באמת הצלחת להכניס אותי קצת לאופטימיות בתוך כל הבלאגן.
משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה_
רגע רגע. אני מתכוונת שאם את רוצה ופלים, אז תאכלי רק ופלים. ולא תתחילי לארגן לך ארוחות, ולוודא שיש קצת ירק היום. רק ופלים. אין בנאדם בעולם שיכול לעשות את זה. תמיד הראש יתערב ויתחיל לעצור את הנפילה ולמנוע אותה. הדרך הטבעית עדיפה בעיניי. להוציא את כל מה שלא היית יכולה למצוא בטבע לפני 10K שנים, ולאכול בלי שום הגבלות.
לפני שנים ליוויתי בביקור בארץ מישהי שהייתה אז על דיאטה חיה שמזכירה את ההגיינה הטבעית. כשהלכנו ביחד לקניות, כל דבר היא רחרחה לפני שקנתה, ואחר כך כשאכלה היא רחרחה לפני האכילה . נשמע קצת מוזר (ובטח לא כל כך מקובל חברתית), אבל מאוד הגיוני לי היום.
אני זוכרת שכילדה הייתי מרחרחת והיו אומרים לי "את עירקית?"
מסתבר שזה מנהג עירקי מקובל, לרחרח אוכל לפני שאוכלים אותו
נראה לי שמה ששתיהן אומרות זה שניתן למצוא אותה שוב...
אכן.
המשפט שצוטט לעיל איננו עיצה, הוא משפט קצת תלוש ובלתי אפשרי. זה קצת כמו להגיד - "קחו יולדת שיש לה בראש את האפשרות והנטייה ללידה אינסטינקטיבית לבית יולדות קונבנציונאלי, תפציצו אותה פיטוצין ותפקעו לה את המים לפני התחלת לידה ספונטנית, ואז תנסו ואקום ותיילדו אותה בקיסרי. אין מצב שהיא עושה את זה שוב בחיים." מין תלוש כזה. לא המלצה חלילה.
תזונה אינסטינקטיבית יכולה להתקיים רק כאשר המזון הוא טבעי, וכמה שיותר קרוב למקור._
בהחלט.
_ניצן אמ באמת הצלחת להכניס אותי קצת לאופטימיות בתוך כל הבלאגן.
משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה_
רגע רגע. אני מתכוונת שאם את רוצה ופלים, אז תאכלי רק ופלים. ולא תתחילי לארגן לך ארוחות, ולוודא שיש קצת ירק היום. רק ופלים. אין בנאדם בעולם שיכול לעשות את זה. תמיד הראש יתערב ויתחיל לעצור את הנפילה ולמנוע אותה. הדרך הטבעית עדיפה בעיניי. להוציא את כל מה שלא היית יכולה למצוא בטבע לפני 10K שנים, ולאכול בלי שום הגבלות.
לפני שנים ליוויתי בביקור בארץ מישהי שהייתה אז על דיאטה חיה שמזכירה את ההגיינה הטבעית. כשהלכנו ביחד לקניות, כל דבר היא רחרחה לפני שקנתה, ואחר כך כשאכלה היא רחרחה לפני האכילה . נשמע קצת מוזר (ובטח לא כל כך מקובל חברתית), אבל מאוד הגיוני לי היום.
אני זוכרת שכילדה הייתי מרחרחת והיו אומרים לי "את עירקית?"
מסתבר שזה מנהג עירקי מקובל, לרחרח אוכל לפני שאוכלים אותו
נראה לי שמה ששתיהן אומרות זה שניתן למצוא אותה שוב...
אכן.
המשפט שצוטט לעיל איננו עיצה, הוא משפט קצת תלוש ובלתי אפשרי. זה קצת כמו להגיד - "קחו יולדת שיש לה בראש את האפשרות והנטייה ללידה אינסטינקטיבית לבית יולדות קונבנציונאלי, תפציצו אותה פיטוצין ותפקעו לה את המים לפני התחלת לידה ספונטנית, ואז תנסו ואקום ותיילדו אותה בקיסרי. אין מצב שהיא עושה את זה שוב בחיים." מין תלוש כזה. לא המלצה חלילה.
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
אני מכירה באופן אישי כמה אנשים ונשים שניזונים מתזונה טבעונית אדוקה (ללא בשר, ביצים, דגים, מוצרי חלב) והרבה פעמים גם ממעטים מאוד בדגנים- והם נראים בריאים ומאושרים. אני מכירה באופן אישי כמה אנשים שניזונים גם הם מאותה תזונה בדיוק, אבל הם נמצאים בתת משקל, ואינם בריאים כלל וכלל. התזונה הזו, שמתאימה לחלק מהאנשים, פוגעת באחרים. לא נולדנו שווים. יש כאלה שחייבים לאכול בשר, וכל התחליפים שבעולם לא מספיקים להם. הם נעשים אנמים, ולא משנה כמה ברזל מהצומח יאכלו- הם פשוט לא מסוגלים לספוג אותו. הם יקחו תוספים- והתוספים הכי טובים לא יעזרו. אבל כשהם יחזרו לאכול בשר- (כן, הבשר שיש היום, לא בשר ציד משובח) פתאום הצבע יחזור ללחיים ורמות הברזל יתאזנו.
החכמה בעיני היא לא לדבוק באיזה פילוסופיה בגלל שהיא נראית לנו, אלא להקשיב לגוף. (ולפעמים מישהו מבחוץ צריך לעורר אותנו).
ומדברי ענבל משתמע שגם אם לכל אחד מתאים משהו אחר, עדיין יש נכון ולא נכון כללי
זה לא נכון ולא נכון, כמו שהכלל שלי אומר: אינסטינקט מכוון אותנו לדברים שהטבע שלנו מבקש. הטבע שלך לא יכול לבקש המבורגר של מקדונלדס', כי כל קשר בינו לבין בשר מקרי בהחלט.
מטופל דתי שלי אמר לי פעם, שהרב שלו אמר שבאופן עקרוני, מותר לאכול גבינה צהובה עם נקניק, כי אחוז הבשר והחלב שם בטל בשישים וזה מעובד עד כדי איבוד קשר למקור. (כמובן שלמעשה אין נוהגים כך, שלא תוציאו פסק הלכה בגללי (-:)
על זה אני מדברת.
ועם כל זאת, אני בהחלט מאפשרת לעצמי לאכול ולשתות דברים שמתחשק לי, גם אם הם לא בריאים. אז בבית אני מבשלת בריא, אבל אם אני אצל חמותי והיא בדיוק הכינה כרובית מטוגנת- אני לא אסרב (מודה ומתוודה על חולשה קשה לכרובית מטוגנת).
אני חושבת שהנפש חשובה, ואם יש לי תשוקה למזון הזה, אני אספק אותו בגבולות הסביר. אם אני רואה שהתשוקה הזו מוגזמת, אני אעבוד על זה ואנסה לראות מה חסר לי כרגע ואיזה צורך אני לא מספקת.
ופה בדיוק חשוב החינוך למזון בריא- לי לא היה קרייבינג לכרובית מטוגנת, וריחות של בצל מטוגן לא היו מטריפים אותי אם זה לא היה אוכל שהורגלתי אליו בילדותי.
האוכל אליו אנו מרגילים את הילדים שלנו הוא האוכל שמתקשר אצלם אחר כך לבית, לאהבה, לחום, להזנה ולסיפוק (כמובן, במקרה שהבית אכן מילא את הצרכים האלה).
אני יכולה לתת לילד שלי את התחושות האלה כשהוא יריח מרק ירקות, אני יכולה לתת לילד שלי את התחושות האלה כשהוא שותה שייק ירוק, ואני יכולה לתת לו את התחושות האלה כשהוא יראה שניצל וצ'יפס, לחמניה עם שוקו, או טוסט גבינה צהובה.
זו החלטה שלי, ובחירה שלי.
עכשיו, מה אני בוחרת?
תובנה חשובה שעלתה לי לאחרונה:
בהריון, הרבה מאוד נשים משתוקקות למזון של הבית, אוכל שנהגו לאכול בילדותן. אני מקשרת את זה לחזרה למקום הבטוח, מין הגנה אבולוציונית שמונעת הרעלות וסכנות, וגורמת לנשים הרות לבחור במזון שהן מכירות מגיל צעיר מאוד- גיל בו הן עצמן היו רגישות (ילדים רגישים יותר ממבוגרים), ואם שרדו אז- כנראה שהמזון הזה מתאים ולא מסוכן.
אז אם אנחנו מבינים כמה חשובה התזונה שלנו בהריון (איך הולך שם הדף שפתחה בשמת א ? תזונה ללידת תינוק בריא)
אנחנו מבינים כמה חשובה התזונה בילדות.
לי בהריונות יש תשוקה לדברים שאני בכלל בכלל לא אוהבת, אבל אכלתי בילדות (גם בילדות לא אהבתי, אבל הייתי ילדה רזה מאוד ואמא שלי כל הזמן ניסתה לדחוף לי אוכל 'כמו שאמא טובה עושה'). פתאום מצאתי את עצמי משתוקקת לדברים האלה. למזלי אמא שלי דווקא היתה מהאמהות המבשלות, ומהנדירות האלה שהיו מכינות סלט עם כל ארוחה.
אז אני חוזרת שוב:
זו בחירה שלנו, וזו מתנה ענקית שאנחנו נותנות לילדים שלנו.
החכמה בעיני היא לא לדבוק באיזה פילוסופיה בגלל שהיא נראית לנו, אלא להקשיב לגוף. (ולפעמים מישהו מבחוץ צריך לעורר אותנו).
ומדברי ענבל משתמע שגם אם לכל אחד מתאים משהו אחר, עדיין יש נכון ולא נכון כללי
זה לא נכון ולא נכון, כמו שהכלל שלי אומר: אינסטינקט מכוון אותנו לדברים שהטבע שלנו מבקש. הטבע שלך לא יכול לבקש המבורגר של מקדונלדס', כי כל קשר בינו לבין בשר מקרי בהחלט.
מטופל דתי שלי אמר לי פעם, שהרב שלו אמר שבאופן עקרוני, מותר לאכול גבינה צהובה עם נקניק, כי אחוז הבשר והחלב שם בטל בשישים וזה מעובד עד כדי איבוד קשר למקור. (כמובן שלמעשה אין נוהגים כך, שלא תוציאו פסק הלכה בגללי (-:)
על זה אני מדברת.
ועם כל זאת, אני בהחלט מאפשרת לעצמי לאכול ולשתות דברים שמתחשק לי, גם אם הם לא בריאים. אז בבית אני מבשלת בריא, אבל אם אני אצל חמותי והיא בדיוק הכינה כרובית מטוגנת- אני לא אסרב (מודה ומתוודה על חולשה קשה לכרובית מטוגנת).
אני חושבת שהנפש חשובה, ואם יש לי תשוקה למזון הזה, אני אספק אותו בגבולות הסביר. אם אני רואה שהתשוקה הזו מוגזמת, אני אעבוד על זה ואנסה לראות מה חסר לי כרגע ואיזה צורך אני לא מספקת.
ופה בדיוק חשוב החינוך למזון בריא- לי לא היה קרייבינג לכרובית מטוגנת, וריחות של בצל מטוגן לא היו מטריפים אותי אם זה לא היה אוכל שהורגלתי אליו בילדותי.
האוכל אליו אנו מרגילים את הילדים שלנו הוא האוכל שמתקשר אצלם אחר כך לבית, לאהבה, לחום, להזנה ולסיפוק (כמובן, במקרה שהבית אכן מילא את הצרכים האלה).
אני יכולה לתת לילד שלי את התחושות האלה כשהוא יריח מרק ירקות, אני יכולה לתת לילד שלי את התחושות האלה כשהוא שותה שייק ירוק, ואני יכולה לתת לו את התחושות האלה כשהוא יראה שניצל וצ'יפס, לחמניה עם שוקו, או טוסט גבינה צהובה.
זו החלטה שלי, ובחירה שלי.
עכשיו, מה אני בוחרת?
תובנה חשובה שעלתה לי לאחרונה:
בהריון, הרבה מאוד נשים משתוקקות למזון של הבית, אוכל שנהגו לאכול בילדותן. אני מקשרת את זה לחזרה למקום הבטוח, מין הגנה אבולוציונית שמונעת הרעלות וסכנות, וגורמת לנשים הרות לבחור במזון שהן מכירות מגיל צעיר מאוד- גיל בו הן עצמן היו רגישות (ילדים רגישים יותר ממבוגרים), ואם שרדו אז- כנראה שהמזון הזה מתאים ולא מסוכן.
אז אם אנחנו מבינים כמה חשובה התזונה שלנו בהריון (איך הולך שם הדף שפתחה בשמת א ? תזונה ללידת תינוק בריא)
אנחנו מבינים כמה חשובה התזונה בילדות.
לי בהריונות יש תשוקה לדברים שאני בכלל בכלל לא אוהבת, אבל אכלתי בילדות (גם בילדות לא אהבתי, אבל הייתי ילדה רזה מאוד ואמא שלי כל הזמן ניסתה לדחוף לי אוכל 'כמו שאמא טובה עושה'). פתאום מצאתי את עצמי משתוקקת לדברים האלה. למזלי אמא שלי דווקא היתה מהאמהות המבשלות, ומהנדירות האלה שהיו מכינות סלט עם כל ארוחה.
אז אני חוזרת שוב:
זו בחירה שלנו, וזו מתנה ענקית שאנחנו נותנות לילדים שלנו.
-
- הודעות: 12
- הצטרפות: 05 אפריל 2010, 23:42
- דף אישי: הדף האישי של דאנה_אום*
תזונה אינסטינקטיבית
ניצן, איך נפלת לי ככה בול בזמן, בעודי מהרהרת על כך שהקטנטונת שלי מאוד בעניין של נא. ואני ונטיותיי המקולקלות ממש מורידים אותה מהמסלול
היום למשל, לארוחת צהריים היה שניצל ואורז בשמתי. את חושבת שהיא אכלה ? לא. היא רצתה אגס.
בארוחות אחרות למשל אני נותנת לה לחם (קמח מלא) וטחינה (מעולה, גולמית מכפר מר'ר) אז היא אוכלת רק את הטחינה, ככה בכפית
נשאלת השאלה כמה זמן היא תחזיק מעמד עד שהקלקול יחלחל והיא תתחיל להיות מכורה לגלוטן כמו האמא שלה
ואיך לכל הרוחות שוברים את הדפוס הזה של ארוחות מסודרות. זה מרגיש לי ממש טעון תיקון, אבל יש איזה קול בראש שלי שלא נותן לי לשחרר שם
שחושב שאם לא יהיו ארוחות מסודרות אז אני אמא רעה ומזניחה,
שהבנות תהינה רעבות.
היום למשל, לארוחת צהריים היה שניצל ואורז בשמתי. את חושבת שהיא אכלה ? לא. היא רצתה אגס.
בארוחות אחרות למשל אני נותנת לה לחם (קמח מלא) וטחינה (מעולה, גולמית מכפר מר'ר) אז היא אוכלת רק את הטחינה, ככה בכפית
נשאלת השאלה כמה זמן היא תחזיק מעמד עד שהקלקול יחלחל והיא תתחיל להיות מכורה לגלוטן כמו האמא שלה
ואיך לכל הרוחות שוברים את הדפוס הזה של ארוחות מסודרות. זה מרגיש לי ממש טעון תיקון, אבל יש איזה קול בראש שלי שלא נותן לי לשחרר שם
שחושב שאם לא יהיו ארוחות מסודרות אז אני אמא רעה ומזניחה,
שהבנות תהינה רעבות.
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
תזונה אינסטינקטיבית
אני מכירה באופן אישי כמה אנשים ונשים שניזונים מתזונה טבעונית אדוקה (ללא בשר, ביצים, דגים, מוצרי חלב) והרבה פעמים גם ממעטים מאוד בדגנים- והם נראים בריאים ומאושרים. אני מכירה באופן אישי כמה אנשים שניזונים גם הם מאותה תזונה בדיוק, אבל הם נמצאים בתת משקל, ואינם בריאים כלל וכלל. התזונה הזו, שמתאימה לחלק מהאנשים, פוגעת באחרים.
אני מאלו שנכנסים לתת משקל בקלות. כבר כמה פעמים שניסיתי להיות טבעונית- וירדתי מתחת לארבעים קילו.
אני גם לא אוהבת תבלינים, ותמיד אומרים לי שאני "מקולקלת"...
זה כ"כ נכון שלכל אחד בריא משהו אחר, וזה כ"כ מעצבן שמנסים לחנך לתזונה זהה לכולם (שמעתי כבר מליון פעמים את המשפט: "תוסיפי תבלינים. זה לא טו אוכל תפל...).
תודה על הדף
אני מאלו שנכנסים לתת משקל בקלות. כבר כמה פעמים שניסיתי להיות טבעונית- וירדתי מתחת לארבעים קילו.
אני גם לא אוהבת תבלינים, ותמיד אומרים לי שאני "מקולקלת"...
זה כ"כ נכון שלכל אחד בריא משהו אחר, וזה כ"כ מעצבן שמנסים לחנך לתזונה זהה לכולם (שמעתי כבר מליון פעמים את המשפט: "תוסיפי תבלינים. זה לא טו אוכל תפל...).
תודה על הדף
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
דאנה, לא הצלחתי להבין מה הבעיה עם ארוחות מסודרות. אם הבת שלך אוכלת טחינה בהנאה- מצויין. אם היא מבקשת אגס במקום אורז- מעולה.
למה זה סותר ארוחות מסודרות?
(אולי את מתכוונת מסודרות מבחינת 'פחמימות- חלבונים- שומנים'? כי זה עוד מיתוס (-: לחלק מהאנשים זה נכון ואף חיוני, לחלק זה הרסני. (טוב, בשביל זה נטורופתים כמוני קיימים, כדי להתאים לכל אחד את מה שנכון לו. אין נכון ולא נכון, יש נכון לי ולא נכון לאחר, ולהיפך.) אם זה טוב לבתך- אחלה.
למה זה סותר ארוחות מסודרות?
(אולי את מתכוונת מסודרות מבחינת 'פחמימות- חלבונים- שומנים'? כי זה עוד מיתוס (-: לחלק מהאנשים זה נכון ואף חיוני, לחלק זה הרסני. (טוב, בשביל זה נטורופתים כמוני קיימים, כדי להתאים לכל אחד את מה שנכון לו. אין נכון ולא נכון, יש נכון לי ולא נכון לאחר, ולהיפך.) אם זה טוב לבתך- אחלה.
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
עולם- יופי שזיהית שזה לא נכון לך וויתרת על האידאל. זו דוגמה לתזונה אינסטינקטיבית בדיליי, אבל עדיף בדיליי מאשר לעולם לא (שוב, אני מכירה אנשים שפשוט קורסים אבל ממשיכים בתפריטים שלהם 'כי זה בריא'. מה בריא? אתה בריא?
<מכירה בחורה שלא אוכלת ביצים, מוצרי חלב, דגים, בשר, גלוטן, דבש, ירקות סולניים- סובלת מבעיות עור, בעיות וסת, לא מצליחה להיכנס להריון, עיגולים שחורים מתחת לעיניים, אבל ממשיכה לאכול ככה כי זה 'בריא'>
<מכירה בחורה שלא אוכלת ביצים, מוצרי חלב, דגים, בשר, גלוטן, דבש, ירקות סולניים- סובלת מבעיות עור, בעיות וסת, לא מצליחה להיכנס להריון, עיגולים שחורים מתחת לעיניים, אבל ממשיכה לאכול ככה כי זה 'בריא'>
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
תזונה אינסטינקטיבית
אני מכירה באופן אישי כמה אנשים ונשים שניזונים מתזונה טבעונית אדוקה (ללא בשר, ביצים, דגים, מוצרי חלב) והרבה פעמים גם ממעטים מאוד בדגנים- והם נראים בריאים ומאושרים. אני מכירה באופן אישי כמה אנשים שניזונים גם הם מאותה תזונה בדיוק, אבל הם נמצאים בתת משקל, ואינם בריאים כלל וכלל.
איך את יכולה לומר שהם ניזונים מאותה תזונה בדיוק? זה שהם נמנעים מאותם דברים לא אומר שמה שהם כן אוכלים הוא אותו דבר. אחד יאכל רק עגבניות, מלפפונים ואגסים והשני אולי אוכל יותר מגוון ואוכל מדי יום גם אגוזים ושומשום וטחינה ועדשים ונבטים. יש הבדל של שמים וארץ.
איך את יכולה לומר שהם ניזונים מאותה תזונה בדיוק? זה שהם נמנעים מאותם דברים לא אומר שמה שהם כן אוכלים הוא אותו דבר. אחד יאכל רק עגבניות, מלפפונים ואגסים והשני אולי אוכל יותר מגוון ואוכל מדי יום גם אגוזים ושומשום וטחינה ועדשים ונבטים. יש הבדל של שמים וארץ.
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
תזונה אינסטינקטיבית
תודה על הדף!
כשהלכנו ביחד לקניות, כל דבר היא רחרחה לפני שקנתה, ואחר כך כשאכלה היא רחרחה לפני האכילה
גם אני עושה את זה. בצורה כל כך אוטומטית, שכבר הפסקתי לשים לב
כשהלכנו ביחד לקניות, כל דבר היא רחרחה לפני שקנתה, ואחר כך כשאכלה היא רחרחה לפני האכילה
גם אני עושה את זה. בצורה כל כך אוטומטית, שכבר הפסקתי לשים לב
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
איך את יכולה לומר שהם ניזונים מאותה תזונה בדיוק? זה שהם נמנעים מאותם דברים לא אומר שמה שהם כן אוכלים הוא אותו דבר.
נכון. ברגע שמגדירים תזונה על פי הלאוים שלה ולא עם פי החיוב, אי אפשר באמת לדעת למה זה מיתרגם. יש טבעונים שאוכלים כל היום לחם עם חומוס, ויש שחוגגים על סלטים מעלים מלוקטים.
נכון. ברגע שמגדירים תזונה על פי הלאוים שלה ולא עם פי החיוב, אי אפשר באמת לדעת למה זה מיתרגם. יש טבעונים שאוכלים כל היום לחם עם חומוס, ויש שחוגגים על סלטים מעלים מלוקטים.
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
איך את יכולה לומר שהם ניזונים מאותה תזונה בדיוק
כי אני נטורופתית, ואחת המשמעויות של זה היא שאנשים אוהבים לדבר איתי על האוכל שלהם (-:
אני מדברת על אנשים שניזונים מאותה תזונה פחות או יותר. שאוכלים גם אגוזים, זרעים וחמאותיהם, נבטים וכו'.
כי אני נטורופתית, ואחת המשמעויות של זה היא שאנשים אוהבים לדבר איתי על האוכל שלהם (-:
אני מדברת על אנשים שניזונים מאותה תזונה פחות או יותר. שאוכלים גם אגוזים, זרעים וחמאותיהם, נבטים וכו'.
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
ורק לצורך ההבהרה, אני נתתי את עניין הטבעונאות סתם כדוגמה. אני מכירה המון אנשים אחרים שעושים כל מיני דיאטות שלא מתאימות להם בכלל, רק כי חבר שלהם ירד ככה במשקל, או כי הם קראו איפשהו שזה בריא.
-
- הודעות: 3193
- הצטרפות: 13 אפריל 2007, 00:16
- דף אישי: הדף האישי של אורי_יורמן*
תזונה אינסטינקטיבית
ברוח דבריה של ענבל -
קולו של ההגיון הבריא הוא כל כך "הגיוני" ומשכנע, שזה יכול לבלבל אותנו.
הרי התברכנו בעוד מנגנוני החלטה חוץ מהשכל, וחבל לנטוש אותם כשהמסר שלהם לא עונה בקנה אחד עם ההגיון.
קולו של ההגיון הבריא הוא כל כך "הגיוני" ומשכנע, שזה יכול לבלבל אותנו.
הרי התברכנו בעוד מנגנוני החלטה חוץ מהשכל, וחבל לנטוש אותם כשהמסר שלהם לא עונה בקנה אחד עם ההגיון.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
אני חזק מאד עם ענבל. אמנם אנחנו לא חולקות השקפה דומה לגבי מה הם הדברים הבסיסיים שמהם כדאי להתחיל לעבוד אבל אני ממש ממש לא אוהבת המלצות נוסח "לאכול חלבון לא יותר מפעם ביומיים" או "צריך לאכול קטניות מונבטות פעם בשבוע" או כל דבר שמריח מצירופי מזון, שיטות שקשורות לסוגי דם וכו'
אין נוסחאות קסם שפועלות עבור כולם כולם. כמו שתמ"ל לא עונה על צרכיהם של כל התינוקות למרות שמנסים כל הזמן למצוא את הנוסחא האחת? ככה אין תזונה אחת שמתאימה לכולם.
(וכשמנסים לסייע למישהו למצוא את הדרך שהכי מתאימה לו ולנקות קצת את הראש, אין מנוס מתשאול מקיף...)
אין נוסחאות קסם שפועלות עבור כולם כולם. כמו שתמ"ל לא עונה על צרכיהם של כל התינוקות למרות שמנסים כל הזמן למצוא את הנוסחא האחת? ככה אין תזונה אחת שמתאימה לכולם.
(וכשמנסים לסייע למישהו למצוא את הדרך שהכי מתאימה לו ולנקות קצת את הראש, אין מנוס מתשאול מקיף...)
תזונה אינסטינקטיבית
ברגע שמקשיבים באמת באמת, משחררים כל רסן עד הסוף והולכים עם הרעלים שהגוף למד לבקש בלי להכניס את הראש לעסק בכלל, אז הגוף ידע לשמור עלינו בסופו של דבר, וילמד להתבחל מכל אלה.
'צטערת, לא הבנתי.
אם בא לי שוקולד אז לאכול רק שוקולד. ואז מה לחכות לבחילה?
צריכה הסבר
'צטערת, לא הבנתי.
אם בא לי שוקולד אז לאכול רק שוקולד. ואז מה לחכות לבחילה?
צריכה הסבר
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
אם היית יכולה באמת לשכוח את כל מה שאת יודעת על תזונה, וללכת אך ורק עם מה שהגוף מבקש, (אני לא חושבת שאפשר) אז אני מאמינה שהגוף היה לומד ומלמד אותך מהר מאד ששוקולד זה רע מאד ולא היית יכולה לגעת בו יותר.
מאחר שאת צורכת חומר ממכר שרעיל למערכת שלך, בשליטה מסויימת כי הראש מופעל מאד, ואת מבקרת את האכילה ומערבבת אותה עם דברים אחרים - ההתמכרות נשמרת והגוף לא יכול להיות במצב של תזונה אינסטינקטיבית.
כאשר מנקים רעלים, ממכרים וחומרים שנויים במחלוקת מבחינה אבולוציונית, הדרך ל{{}}תזונה אינסטינקטיבית פרושה לפנייך והרבה יותר קל לצעוד בה.
מאחר שאת צורכת חומר ממכר שרעיל למערכת שלך, בשליטה מסויימת כי הראש מופעל מאד, ואת מבקרת את האכילה ומערבבת אותה עם דברים אחרים - ההתמכרות נשמרת והגוף לא יכול להיות במצב של תזונה אינסטינקטיבית.
כאשר מנקים רעלים, ממכרים וחומרים שנויים במחלוקת מבחינה אבולוציונית, הדרך ל{{}}תזונה אינסטינקטיבית פרושה לפנייך והרבה יותר קל לצעוד בה.
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
סליחה, ניצן, אבל אני לא מבינה איך אפשר בעת ובעונה אחת לשכוח את כל מה שאת יודעת על תזונה_ וגם לדבר על _רעלים, ממכרים וחומרים שנויים במחלוקת מבחינה אבולוציונית.
אני חושבת שהרבה יותר נכון ללכת על הרישא מאשר על הסיפא, ומאמינה שקשב עמוק למה שאנחנו צריכים בכל רגע נתון לא יוביל אותנו למה שרע לנו בתמונה הכוללת. לפעמים הוא כן יוביל אותנו לשוקולד, אבל כאן צפה האמונה שלי ששוקולד אינו רע מאד, ובעצם ששום דבר אינו רע מאד, ובכך אני יודעת שאני חלוקה עם רבות מהכותבות. הדבר היחיד שרע מאד - בעיני - הוא ניתוק מעצמך והעדפת קולות חיצוניים על פנימיים.
אני חושבת שהרבה יותר נכון ללכת על הרישא מאשר על הסיפא, ומאמינה שקשב עמוק למה שאנחנו צריכים בכל רגע נתון לא יוביל אותנו למה שרע לנו בתמונה הכוללת. לפעמים הוא כן יוביל אותנו לשוקולד, אבל כאן צפה האמונה שלי ששוקולד אינו רע מאד, ובעצם ששום דבר אינו רע מאד, ובכך אני יודעת שאני חלוקה עם רבות מהכותבות. הדבר היחיד שרע מאד - בעיני - הוא ניתוק מעצמך והעדפת קולות חיצוניים על פנימיים.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
זה מה שאני מנסה להסביר וכנראה לא מצליחה
(אני לא חושבת שאפשר)
ולכן
...
(אני לא חושבת שאפשר)
ולכן
...
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
הגוף שלנו בנוי לאכול אינסטינקטיבי בהנתן מציאות מסויימת מאד. אי אפשר ללדת נינוח ובלי כאבים בחדר לידה עם חומרי הרדמה וצוות טלויזיה רועש בין הרגליים.
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
רגע, חכי שניה.
בואי נקח את האנלוגיה שלך קדימה, ובואי נניח שהיינו יולדות בתכיפות שבה אנחנו אוכלות.
ואז, אחרי הלידה בחדר לידה עם חומרי הרדמה וצוות טלויזיה, היית בודקת עם עצמך איך הרגשת. ואני מנחשת שהיית אומרת לעצמך: הצוות טלויזיה הזה, לא בטוח שהיה נחוץ.
בלידה הבאה היית בלי הצוות, עדיין בחדר לידה עם הרדמה. אולי סבבה לך עם זה, אולי לא; כמו שאמרנו - כל אחד שונה. אבל אם לא סבבה לך את אולי אומרת: כל השכיבה הזו על הגב כל הזמן היתה מעצבנת. אני רוצה לזוז. בלידה הבאה את הולכת ורוקדת, ופחות כואב לך אז אולי את נזכרת שאת רוצה אפידורל רק כשכבר מאוחר מדי, והנה ילדת בחדר לידה אבל בלי חומרי הרדמה, וראית איך זה.
ואז בלידה הבאה את אומרת לעצמך: אבל בשביל מה הייתי צריכה חדר לידה?
וכן הלאה וכן הלאה. לא צריך לקבל את כל התורה כולה בבום, אלא רק לחשוב מה יעשה לך טוב עכשיו, בקטנה.
לא יודעת למה אני מספרת לך את כל זה, הרי את יודעת את זה ואמרת את זה בעצמך לא פעם, אבל איכשהו פתאום נראית לי מבולבלת....
בואי נקח את האנלוגיה שלך קדימה, ובואי נניח שהיינו יולדות בתכיפות שבה אנחנו אוכלות.
ואז, אחרי הלידה בחדר לידה עם חומרי הרדמה וצוות טלויזיה, היית בודקת עם עצמך איך הרגשת. ואני מנחשת שהיית אומרת לעצמך: הצוות טלויזיה הזה, לא בטוח שהיה נחוץ.
בלידה הבאה היית בלי הצוות, עדיין בחדר לידה עם הרדמה. אולי סבבה לך עם זה, אולי לא; כמו שאמרנו - כל אחד שונה. אבל אם לא סבבה לך את אולי אומרת: כל השכיבה הזו על הגב כל הזמן היתה מעצבנת. אני רוצה לזוז. בלידה הבאה את הולכת ורוקדת, ופחות כואב לך אז אולי את נזכרת שאת רוצה אפידורל רק כשכבר מאוחר מדי, והנה ילדת בחדר לידה אבל בלי חומרי הרדמה, וראית איך זה.
ואז בלידה הבאה את אומרת לעצמך: אבל בשביל מה הייתי צריכה חדר לידה?
וכן הלאה וכן הלאה. לא צריך לקבל את כל התורה כולה בבום, אלא רק לחשוב מה יעשה לך טוב עכשיו, בקטנה.
לא יודעת למה אני מספרת לך את כל זה, הרי את יודעת את זה ואמרת את זה בעצמך לא פעם, אבל איכשהו פתאום נראית לי מבולבלת....
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
ואגב זה, אני לא מבינה מה נותן לך הדיבור על התמכרות. איך עולם המושגים הזה עוזר?
הדבר היחיד שעולה על דעתי זה שהוא פוטר מהלקאה עצמית בגין "נפילות", אבל אם ככה אז בואי נעבוד על להיפטר מהלקאה עצמית באשר היא וזהו. למה צריך לעבור דרך דיבורי התמכרות ורעלים?
הדבר היחיד שעולה על דעתי זה שהוא פוטר מהלקאה עצמית בגין "נפילות", אבל אם ככה אז בואי נעבוד על להיפטר מהלקאה עצמית באשר היא וזהו. למה צריך לעבור דרך דיבורי התמכרות ורעלים?
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
תזונה אינסטינקטיבית
כל השיח על תזונה אינסטינקטיבית גרם לי להזכר בתחילת ההריון:
לא ידעתי שאני בהריון (שבוע 8) ויום אחד מצאתי את עצמי אוכלת בשר, אחרי 10 שנות צמחונות (!).
המוח שלי אסר עליי לעשות את זה (בשר=רצח וכו'), אבל הגוף לקח פיקוד ודרש.
אחרי יומיים עלה חשד להריון (שלחתי את האיש בלילה למצוא לחם פרוס מסוג מאוד מסוים, והוא חזר עם בדיקת הריון...)- והתברר שהגוף שלי צדק: הייתי בתחילת הריון, אנמית ובתת משקל. הגוף שלי הבין אינסטנקטיבית שהוא חייב בשר בשביל לשמור על ההריון.
(סליחה על ה"גוש". מאוחר לי...)
לא ידעתי שאני בהריון (שבוע 8) ויום אחד מצאתי את עצמי אוכלת בשר, אחרי 10 שנות צמחונות (!).
המוח שלי אסר עליי לעשות את זה (בשר=רצח וכו'), אבל הגוף לקח פיקוד ודרש.
אחרי יומיים עלה חשד להריון (שלחתי את האיש בלילה למצוא לחם פרוס מסוג מאוד מסוים, והוא חזר עם בדיקת הריון...)- והתברר שהגוף שלי צדק: הייתי בתחילת הריון, אנמית ובתת משקל. הגוף שלי הבין אינסטנקטיבית שהוא חייב בשר בשביל לשמור על ההריון.
(סליחה על ה"גוש". מאוחר לי...)
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
תזונה אינסטינקטיבית
הבעיה היא שבשביל לזהות תחושה של "לא טוב בבטן" צריך קודם להכיר את התחושה של "טוב בבטן". ומי שגדל על חיטה וחלב מינקות, סביר שלא מכיר בכלל את התחושה הזאת כי הרגיל שלו זה יציקה בבטן וגירוי במעיים. דגים לא מרגישים את המים.
(|!| זהירות מגעיל: מלבד אולי אחרי שהגוף מתנקה בעקבות קלקול קיבה.)
(|!| זהירות מגעיל: מלבד אולי אחרי שהגוף מתנקה בעקבות קלקול קיבה.)
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
השאלה היא אם טוב לבנאדם או לא.
מי שטוב לו, מי אנחנו שנבוא ונגיד לו "בעצם לא טוב לך ואתה רק לא מרגיש את זה"? מאיפה אנחנו בכלל יודעים אם טוב לו או לא?
ומי שמתעסק עם השאלות האלה, כנראה משהו לא טוב לו, ואז הוא מרגיש את המים. עוד לא יודע מה לא בסדר, אבל מרגיש שיש שם משהו.
והקביעה שמי שגדל על חיטה וחלב מינקות "הרגיל שלו זה יציקה בבטן וגירוי במעיים" נשמעת לי קצת נחרצת מדי.
מי שטוב לו, מי אנחנו שנבוא ונגיד לו "בעצם לא טוב לך ואתה רק לא מרגיש את זה"? מאיפה אנחנו בכלל יודעים אם טוב לו או לא?
ומי שמתעסק עם השאלות האלה, כנראה משהו לא טוב לו, ואז הוא מרגיש את המים. עוד לא יודע מה לא בסדר, אבל מרגיש שיש שם משהו.
והקביעה שמי שגדל על חיטה וחלב מינקות "הרגיל שלו זה יציקה בבטן וגירוי במעיים" נשמעת לי קצת נחרצת מדי.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
הבעיה היא שבשביל לזהות תחושה של "לא טוב בבטן" צריך קודם להכיר את התחושה של "טוב בבטן". ומי שגדל על חיטה וחלב מינקות, סביר שלא מכיר בכלל את התחושה הזאת כי הרגיל שלו זה יציקה בבטן וגירוי במעיים. דגים לא מרגישים את המים.
וואו כמה נכון.
אוקיי, אני אנסה שוב לקחת אחריות על המשפט רב המשמעות מההתחלה.
קחו ילד שגדל בשבט, ואכל אוכל בריא, ולא יודע שום דבר על פירמידות מזון.
תנו לו כל יום שוקולד או תפוח לבחור לכל היום.
כנראה ינסה את השוקולד. סביר שיתמכר.
אחרי מספיק זמן, לאמונתי ולתקוותי יחזור לתפוח.
מה שיונת כתבה על החיטה? עד שלא הפסקתי אותה למספיק זמן ולמדתי לזהות תחושה של "זה לא רעב זה קריז, וזה קשור לחיטה, ולא צריך להגיב לזה אוטונטית ב"לעשן" חיטה, הייתי עלובה למדי מולה.
לא ידעתי שאני בהריון (שבוע 8) ויום אחד מצאתי את עצמי אוכלת בשר, אחרי 10 שנות צמחונות (!).
הגוף בהריון מבחינת תזונה, לא פחות ממדהים.
בהריון הראשון עליתי 18 קילו והייתי עם בחילות מזעזעות לא יכולתי לשלוט בחיטה ואפילו נצפו סוכריות על מקל כי הייתי עם בחילות ממש עד הסוף ולא השכלתי להבין שזה בעיקר מתחזק את הבחילה ולא מפחית אותה. בהריון השני אותה הענות מוחלט לגוף, אבל בהנחת עבודה של אוכל טבעי - היו תקופות שטחנתי עוף בטחינה, ותקופות שלא יכולתי לראות עוף בטחינה וכו' - היה איזה קשב מדוייק להדהים, לא היו בחילות והרגשתי מצויין ממש.
והקביעה שמי שגדל על חיטה וחלב מינקות "הרגיל שלו זה יציקה בבטן וגירוי במעיים" נשמעת לי קצת נחרצת מדי.
זה בפירוש הנסיון שלי. מעט בודקים את זה, מעט מסוגלים לבדוק את זה.
וואו כמה נכון.
אוקיי, אני אנסה שוב לקחת אחריות על המשפט רב המשמעות מההתחלה.
קחו ילד שגדל בשבט, ואכל אוכל בריא, ולא יודע שום דבר על פירמידות מזון.
תנו לו כל יום שוקולד או תפוח לבחור לכל היום.
כנראה ינסה את השוקולד. סביר שיתמכר.
אחרי מספיק זמן, לאמונתי ולתקוותי יחזור לתפוח.
מה שיונת כתבה על החיטה? עד שלא הפסקתי אותה למספיק זמן ולמדתי לזהות תחושה של "זה לא רעב זה קריז, וזה קשור לחיטה, ולא צריך להגיב לזה אוטונטית ב"לעשן" חיטה, הייתי עלובה למדי מולה.
לא ידעתי שאני בהריון (שבוע 8) ויום אחד מצאתי את עצמי אוכלת בשר, אחרי 10 שנות צמחונות (!).
הגוף בהריון מבחינת תזונה, לא פחות ממדהים.
בהריון הראשון עליתי 18 קילו והייתי עם בחילות מזעזעות לא יכולתי לשלוט בחיטה ואפילו נצפו סוכריות על מקל כי הייתי עם בחילות ממש עד הסוף ולא השכלתי להבין שזה בעיקר מתחזק את הבחילה ולא מפחית אותה. בהריון השני אותה הענות מוחלט לגוף, אבל בהנחת עבודה של אוכל טבעי - היו תקופות שטחנתי עוף בטחינה, ותקופות שלא יכולתי לראות עוף בטחינה וכו' - היה איזה קשב מדוייק להדהים, לא היו בחילות והרגשתי מצויין ממש.
והקביעה שמי שגדל על חיטה וחלב מינקות "הרגיל שלו זה יציקה בבטן וגירוי במעיים" נשמעת לי קצת נחרצת מדי.
זה בפירוש הנסיון שלי. מעט בודקים את זה, מעט מסוגלים לבדוק את זה.
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
כאשר מנקים רעלים, ממכרים וחומרים שנויים במחלוקת
נכון כל כך. אני רואה את זה בקליניקה, אחרי ניקוי (יזום על ידינו או על ידי הגוף) הרגישות מתחדדת, אין קרייבינג לכל מיני חמרים (חיטה, סוכר, קפה...).
הבעיה היא שבשביל לזהות תחושה של "לא טוב בבטן" צריך קודם להכיר את התחושה של "טוב בבטן". ומי שגדל על חיטה וחלב מינקות, סביר שלא מכיר בכלל את התחושה הזאת כי הרגיל שלו זה יציקה בבטן וגירוי במעיים. דגים לא מרגישים את המים.
נכון, נכון, נכון!!!
זה מה שאני מלמדת אנשים שמגיעים אלי. איך אני מקשיב לגוף. כי הגוף נותן את התשובות. הזיהוי של התחושות הפיסיות-מנטליות הוא הצעד הקשה ביותר לאנשים כמונו, שגדלו על חיטה וחלב, ואמהות שחשבו שתפקידן בחיים הוא שנגמור מהצלחת. כשהילד מסיים לאכול ואז משכנעים אותו בהבטחות, איומים, או הסחות דעת שיאכל עוד- אנחנו מלמדים אותו חוסר הקשבה לגוף.
הגוף אמר לו די, ואנחנו אומרים לו עוד.
אני רוצה להדגיש, שהדברים לא נאמרים כביקורת לאמהות, שרובן גדלו במחסור כזה או אחר- ונדירים אלה שלא חוו מחסור בחייהם.
אם זה דור ראשון או שני או שלישי לשואה- זה לעולם לא עובר. אני דור שלישי ועדיין קשה לי לזרוק אוכל. אם זה תקופת הצנע, 'סתם' עוני, וכן הלאה.
אנחנו נושאים את זה בזכרון הקולקטיבי ובזכרון הפרטי שלנו, ומנסים לפטם את הילדים כדי שיוכלו לשרוד.
ואם לחזור להקשבה לגוף- יש אנשים שזה אצלם באופן טבעי , אני תמיד נהנית לראות אנשים שכביכול הם ממש רחוקים מהדרך הטבעית ו'לא מודעים', אבל בעצם יש להם הקשבה מדהימה לגוף. (לפעמים כל מה שהם צריכים זה לגיטימציה ללכת לפי הדברים שהם מרגישים).
אבל רוב האנשים לא, ופה יש עבודה מאוד כיפית של לפתוח את המודעות לתחושות, לקולות, לריחות, לאיתותים. וזה, בעיני, הדבר הכי גדול וחשוב.
א ידעתי שאני בהריון (שבוע 8) ויום אחד מצאתי את עצמי אוכלת בשר, אחרי 10 שנות צמחונות (!).
בהריון הראשון שלי, אכלתי בחודש הראשון בשר בכמויות עצומות. אין לי דרך לתאר כמה בשר (אדום). זו היתה כנראה משימת מילוי מאגרי ברזל, כי בתקופת ההקאות כמעט ולא אכלתי כלום, וכמובן שלא יכולתי ליטול תוספים בגלל שהייתי מקיאה מיד.
וגם לי היו תקופות של צמחונות, מטעמים מוסריים.
בתקופות האלה נראיתי כמו רוח. חיוורת, נשירת שיער, חולשה, כאבי ראש. אכלתי ברזל מהצומח לפי כל הכללים (ואל תבואו לשאול אותי- אכלת גם קטניות? אכלת גם עלים ירוקים? אכלת גם.... כן, אכלתי הכל) ושום דבר לא נספג. לקחתי תוספים, את הכי טובים- לא נספג. הברזל לא עולה.
זה היה בזמן הלימודים, והתייעצתי כל הזמן עם המרצים שלי, עד שהמרצה שלי לביוכימיה (שהיא גם נטורופתית, וגם בודהיסטית צמחונית אדוקה) תפסה אותי ואמרה לי: את חייבת לאכול בשר!! לא לכולם מתאים להיות צמחונים.
לקח לי זמן להיות מסוגלת לחזור לאכול בשר, אבל בסופו של דבר חזרתי, וראו איזה פלא- השיער הפסיק לנשור, הלחיים הוורידו, כל החולשה עברה.
מאז יש לי תקופות קצרות של צמחונות (כמה חודשים)- שהגוף פשוט לא רוצה בשר, ומתנקה. ואז שוב אני חוזרת לאכול. אני בהקשבה לגוף. שואלת את עצמי: האם בא לי עכשיו לאכול את זה, או שאני אוכלת כי זה מונח לפני?
נכון כל כך. אני רואה את זה בקליניקה, אחרי ניקוי (יזום על ידינו או על ידי הגוף) הרגישות מתחדדת, אין קרייבינג לכל מיני חמרים (חיטה, סוכר, קפה...).
הבעיה היא שבשביל לזהות תחושה של "לא טוב בבטן" צריך קודם להכיר את התחושה של "טוב בבטן". ומי שגדל על חיטה וחלב מינקות, סביר שלא מכיר בכלל את התחושה הזאת כי הרגיל שלו זה יציקה בבטן וגירוי במעיים. דגים לא מרגישים את המים.
נכון, נכון, נכון!!!
זה מה שאני מלמדת אנשים שמגיעים אלי. איך אני מקשיב לגוף. כי הגוף נותן את התשובות. הזיהוי של התחושות הפיסיות-מנטליות הוא הצעד הקשה ביותר לאנשים כמונו, שגדלו על חיטה וחלב, ואמהות שחשבו שתפקידן בחיים הוא שנגמור מהצלחת. כשהילד מסיים לאכול ואז משכנעים אותו בהבטחות, איומים, או הסחות דעת שיאכל עוד- אנחנו מלמדים אותו חוסר הקשבה לגוף.
הגוף אמר לו די, ואנחנו אומרים לו עוד.
אני רוצה להדגיש, שהדברים לא נאמרים כביקורת לאמהות, שרובן גדלו במחסור כזה או אחר- ונדירים אלה שלא חוו מחסור בחייהם.
אם זה דור ראשון או שני או שלישי לשואה- זה לעולם לא עובר. אני דור שלישי ועדיין קשה לי לזרוק אוכל. אם זה תקופת הצנע, 'סתם' עוני, וכן הלאה.
אנחנו נושאים את זה בזכרון הקולקטיבי ובזכרון הפרטי שלנו, ומנסים לפטם את הילדים כדי שיוכלו לשרוד.
ואם לחזור להקשבה לגוף- יש אנשים שזה אצלם באופן טבעי , אני תמיד נהנית לראות אנשים שכביכול הם ממש רחוקים מהדרך הטבעית ו'לא מודעים', אבל בעצם יש להם הקשבה מדהימה לגוף. (לפעמים כל מה שהם צריכים זה לגיטימציה ללכת לפי הדברים שהם מרגישים).
אבל רוב האנשים לא, ופה יש עבודה מאוד כיפית של לפתוח את המודעות לתחושות, לקולות, לריחות, לאיתותים. וזה, בעיני, הדבר הכי גדול וחשוב.
א ידעתי שאני בהריון (שבוע 8) ויום אחד מצאתי את עצמי אוכלת בשר, אחרי 10 שנות צמחונות (!).
בהריון הראשון שלי, אכלתי בחודש הראשון בשר בכמויות עצומות. אין לי דרך לתאר כמה בשר (אדום). זו היתה כנראה משימת מילוי מאגרי ברזל, כי בתקופת ההקאות כמעט ולא אכלתי כלום, וכמובן שלא יכולתי ליטול תוספים בגלל שהייתי מקיאה מיד.
וגם לי היו תקופות של צמחונות, מטעמים מוסריים.
בתקופות האלה נראיתי כמו רוח. חיוורת, נשירת שיער, חולשה, כאבי ראש. אכלתי ברזל מהצומח לפי כל הכללים (ואל תבואו לשאול אותי- אכלת גם קטניות? אכלת גם עלים ירוקים? אכלת גם.... כן, אכלתי הכל) ושום דבר לא נספג. לקחתי תוספים, את הכי טובים- לא נספג. הברזל לא עולה.
זה היה בזמן הלימודים, והתייעצתי כל הזמן עם המרצים שלי, עד שהמרצה שלי לביוכימיה (שהיא גם נטורופתית, וגם בודהיסטית צמחונית אדוקה) תפסה אותי ואמרה לי: את חייבת לאכול בשר!! לא לכולם מתאים להיות צמחונים.
לקח לי זמן להיות מסוגלת לחזור לאכול בשר, אבל בסופו של דבר חזרתי, וראו איזה פלא- השיער הפסיק לנשור, הלחיים הוורידו, כל החולשה עברה.
מאז יש לי תקופות קצרות של צמחונות (כמה חודשים)- שהגוף פשוט לא רוצה בשר, ומתנקה. ואז שוב אני חוזרת לאכול. אני בהקשבה לגוף. שואלת את עצמי: האם בא לי עכשיו לאכול את זה, או שאני אוכלת כי זה מונח לפני?
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
הזכרת לי שללידה השניה הגעתי עם 13.9 המוגלובין. מעולם בכל חיי לא הייתי עם המוגלובין כל כך גבוה. זה בגלל שניקיתי הכל, והלכתי לפי צו גופי.
תזונה אינסטינקטיבית
כשהלכנו ביחד לקניות, כל דבר היא רחרחה לפני שקנתה, ואחר כך כשאכלה היא רחרחה לפני האכילה
גם אכילה עם הידיים, מישוש של האוכל, הטמפרטורה, המרקם, לבדוק עם האצבעות לפני שזה נכנס לפה..
גם אכילה עם הידיים, מישוש של האוכל, הטמפרטורה, המרקם, לבדוק עם האצבעות לפני שזה נכנס לפה..
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
גם אכילה עם הידיים, מישוש של האוכל, הטמפרטורה, המרקם, לבדוק עם האצבעות לפני שזה נכנס לפה..
לזה אני מתחברת במקום של תינוקות ופעוטות- לתת להם לאכול עם הידיים, למרוח על השולחן, למרות שזה אומר הרבה עבודת נקיון וכביסה. (אמא שלי משתגעת איך אני נותנת לילד לאכול 'עם הידיים' למרות שהוא כבר גדול ויודע לאכול עם סכו"ם.)
בכלל, אני זוכרת ממש בבירור את התקופה שבה התחלתי לאכול מנגו ותירס ככה מהקלח. לפני כן לא אכלתי (אלא אם המנגו היה חתוך יפה והתירס מופרד מהקלח) כי זה לא אסתטי ונכנס בשיניים.
האיסטניזם וה'נימוס' מאוד מרחיקים אותנו מעצמנו, מהאינסטינקטים ומהכיף והיצירתיות שלנו.
לזה אני מתחברת במקום של תינוקות ופעוטות- לתת להם לאכול עם הידיים, למרוח על השולחן, למרות שזה אומר הרבה עבודת נקיון וכביסה. (אמא שלי משתגעת איך אני נותנת לילד לאכול 'עם הידיים' למרות שהוא כבר גדול ויודע לאכול עם סכו"ם.)
בכלל, אני זוכרת ממש בבירור את התקופה שבה התחלתי לאכול מנגו ותירס ככה מהקלח. לפני כן לא אכלתי (אלא אם המנגו היה חתוך יפה והתירס מופרד מהקלח) כי זה לא אסתטי ונכנס בשיניים.
האיסטניזם וה'נימוס' מאוד מרחיקים אותנו מעצמנו, מהאינסטינקטים ומהכיף והיצירתיות שלנו.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
_גם אכילה עם הידיים, מישוש של האוכל, הטמפרטורה, המרקם, לבדוק עם האצבעות לפני שזה נכנס לפה..
לזה אני מתחברת במקום של תינוקות ופעוטות- לתת להם לאכול עם הידיים, למרוח על השולחן, למרות שזה אומר הרבה עבודת נקיון וכביסה. (אמא שלי משתגעת איך אני נותנת לילד לאכול 'עם הידיים' למרות שהוא כבר גדול ויודע לאכול עם סכו"ם.)_
גם אמא שלי משתגעת מזה שאני אוכלת עם הידיים ומורחת למרות שאני כבר גדולה ויודעת לאכול עם סכו"ם
לזה אני מתחברת במקום של תינוקות ופעוטות- לתת להם לאכול עם הידיים, למרוח על השולחן, למרות שזה אומר הרבה עבודת נקיון וכביסה. (אמא שלי משתגעת איך אני נותנת לילד לאכול 'עם הידיים' למרות שהוא כבר גדול ויודע לאכול עם סכו"ם.)_
גם אמא שלי משתגעת מזה שאני אוכלת עם הידיים ומורחת למרות שאני כבר גדולה ויודעת לאכול עם סכו"ם
-
- הודעות: 1216
- הצטרפות: 26 אפריל 2005, 14:41
- דף אישי: הדף האישי של גברת_פלפלת*
תזונה אינסטינקטיבית
D-:
(אמהות - אי אפשר איתן, אי אפשר בלעדיהן)
(אמהות - אי אפשר איתן, אי אפשר בלעדיהן)
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
תזונה אינסטינקטיבית
גם אכילה עם הידיים, מישוש של האוכל, הטמפרטורה, המרקם, לבדוק עם האצבעות לפני שזה נכנס לפה..
בהחלט. וכשעושים את זה מבינים באמת שאנחנו לא אמורים לאכול, למשל, דברים חמים מאוד - מה שחכמינו קראו לו באופן קולע "שהיד סולדת בו" (למשל בהקשר של דיני כשרות).
בהחלט. וכשעושים את זה מבינים באמת שאנחנו לא אמורים לאכול, למשל, דברים חמים מאוד - מה שחכמינו קראו לו באופן קולע "שהיד סולדת בו" (למשל בהקשר של דיני כשרות).
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
לפעמים אנחנו אוכלים דברים שחוממו (בשר) ואני אומרת להם שמה שלא נעים להם להחזיק באצבעות לא צריך להכנס לפה (תיאורטית היה אפשר להניח להם להבין את זה לבד, אבל יצאו לי חוקרים עזי מצח המתאבדים על המטרות המחקריות שלהם... בייחוד כאשר הם רואים אנשים אחרים עושים את זה.)
-
- הודעות: 879
- הצטרפות: 22 מאי 2008, 16:47
- דף אישי: הדף האישי של פרח_הלימון*
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
תודה פרח @}
-
- הודעות: 184
- הצטרפות: 25 מאי 2009, 19:11
- דף אישי: הדף האישי של טול_טול*
תזונה אינסטינקטיבית
_לסמוך - על - הגוף.
הוא יודע לאכול נכון וטוב, אם רק נותנים לו את האפשרות._
אני עברתי לטבעונות בהודו, בלי להבין כלום בתזונה, פשוט היה לי זמן והקשבתי לגוף מה אני באמת רוצה לאכול ומתי אני אוכלת מהרגל או greed,
בדיעבד אכלתי אז ממש מאוזן ובריא.
הבעיה היא שבתקופות שאני עובדת הרבה או עם סדר יום מאוד לא מסודר, יש לי פחות זמן להקשיב לגוף, הרבה פעמים אני אוכלת מה שיש או מנשנשת משהו מהיר ופחות בריא.
ולגבי לאכול עם הידיים, אמא שלי תמיד התלוננה שעד גיל מבוגר יחסית אכלתץי עם "עשר אצבעות", ואז נסעתי להודו, כשחזרתי לפחות אכלתי רק עם "חמש אצבעות" ולא עם עשר.
מבחינתי לאכול עם הידיים מוסיף חוש להנאה מהאוכל, לא רק טעם, ריח וראיה אלא גם מישוש. וכמובן יש את היתרון של לא לקבל כוויה בלשון.
אבל אחרי תקופה חזרה בישראל חזרתי לאכול בסכו"ם, בידיים אני אוכלת רק בטבע (חוסך שטיפת כלים(-: ).
הוא יודע לאכול נכון וטוב, אם רק נותנים לו את האפשרות._
אני עברתי לטבעונות בהודו, בלי להבין כלום בתזונה, פשוט היה לי זמן והקשבתי לגוף מה אני באמת רוצה לאכול ומתי אני אוכלת מהרגל או greed,
בדיעבד אכלתי אז ממש מאוזן ובריא.
הבעיה היא שבתקופות שאני עובדת הרבה או עם סדר יום מאוד לא מסודר, יש לי פחות זמן להקשיב לגוף, הרבה פעמים אני אוכלת מה שיש או מנשנשת משהו מהיר ופחות בריא.
ולגבי לאכול עם הידיים, אמא שלי תמיד התלוננה שעד גיל מבוגר יחסית אכלתץי עם "עשר אצבעות", ואז נסעתי להודו, כשחזרתי לפחות אכלתי רק עם "חמש אצבעות" ולא עם עשר.
מבחינתי לאכול עם הידיים מוסיף חוש להנאה מהאוכל, לא רק טעם, ריח וראיה אלא גם מישוש. וכמובן יש את היתרון של לא לקבל כוויה בלשון.
אבל אחרי תקופה חזרה בישראל חזרתי לאכול בסכו"ם, בידיים אני אוכלת רק בטבע (חוסך שטיפת כלים(-: ).
-
- הודעות: 879
- הצטרפות: 22 מאי 2008, 16:47
- דף אישי: הדף האישי של פרח_הלימון*
תזונה אינסטינקטיבית
אמא שלי תמיד התלוננה שעד גיל מבוגר יחסית אכלתץי עם "עשר אצבעות", ואז נסעתי להודו, כשחזרתי לפחות אכלתי רק עם "חמש אצבעות" ולא עם עשר.
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
משתפת בכמה דברים שחשבתי עליהם היום.
הרי אין ולו סוג מזון אחד, שמוסכם על ידי כולם, שהוא בריא. ומהצד השני: אין סוג מזון אחד, שאין לו מתנגדים.
למה אני מתכוונת?
ניקח את קבוצות המזון העיקריות. דגנים, מוצרי דגים, בשר ועוף, מוצרי חלב כאלה ואחרים, ירקות, פירות, שמנים.
האם יש קבוצה אחת אפילו, שמוסכם על כולם שהיא בריאה, חיונית לנו?
תשובה: לא.
הצמחונים והטבעונים מתנגדים לאכילת עוף ובשר (גם מסיבות בריאותיות ולא רק מוסריות), מוצרי חלב כבר מזמן הוקצו מחמת מיאוס על ידי תזונאים רבים, יש טוענים כי דגנים הם מקור כל רע, כל מי שיודע כמה רעל יש לנו בים לא אוכל דגים, הרמב"ם סבר כי פירות הם מזון גרוע ומזיק, הרפואה הסינית מבקשת שלא להפריז בצריכת ירקות טריים (מקררררר), הדיאטנים מבקשים להגביל בצורה דרסטית את צריכת השמנים (גם מהצומח), וכן הלאה.
בקיצור, אי אפשר ללכת לפי הדעות של כולם.
אז מה אנשים עושים? (מחק את המיותר)
א. הם מתייחסים לגישה שנראית להם הגיונית, המוח שלהם תופס אותה כרצינית.
ב. הם מתייחסים לגישה שמי שהציג אותה היה משכנע מאוד וכריזמטי (או כותב מוכשר וכריזמטי).
ג. הם שמעו שחבר/ שכן/ בנדוד שלהם אוכל בשיטה הזו וירד המון במשקל/ נרפא ממחלה כלשהי/ מרגיש חפשי ומאושר
ד. הם מנסים את השיטה, ורואים שהיא עושה להם טוב.
בינתיים הם הורידו מהתזונה שלהם אי אלו אבות מזון וחיים כך בשלווה (אולי)
ואז, הם שומעים אחרי יומיים/ חודשיים/ שנתיים על ספר חדש/ שיטה תזונתית חדשה/ דיאטה חדשה, ואומרים לעצמם: רגע, אז בעצם גם גלוטן הוא מאוד לא בריא. אז הם מורידים גלוטן. ירדה להם מהתזונה עוד מסה מכובדת מאוד מאוד של מזונות. התזונה שלהם נעשית מוגבלת ומצומצמת יותר, פחות מגוונת, ולא בהכרח נכון להם לחיות כך.
--
למה כל האנשים האלה טוענים ש- X או Y לא בריא או בריא?
לא כי הם רעים, שונאים את הממסד או את מגדלי החיטה. (טוב, זה בטח נכון לגבי ה'לא בריא', אבל כשמישהו כמו מועצת החלב אומר לכם לצרוך 3 מוצרי חלב ליום, אהם... זה אומר דרשני).
האנשים שטוענים שמוצרי חלב מסוכנים, שבשר רע לבריאות, שדגנים מזיקים והורסים את הגוף- אומרים את זה כי כך הגוף שלהם מגיב למזונות האלה
שוב.
כשאדם, תזונאי, נטורופת, כותב רבי מכר- מכריז כי קבוצת מזון מסויימת רעה לבריאות, הוא אומר זאת מתוך התחושות והתגובות שלו, או של מטופליו.
עכשיו, אבהיר.
אני מדברת על קבוצות מזון, ולא על מזונות מסויימים. כי ברור לכל בר דעת שמרגרינה זה לא בריא (מרגרינה- מזון לא טבעי שנוצר במעבדה.) ברור לנו שעוף שגדל בסוללות כלובים ומקבל הורמונים ואנטיביוטיקה הוא לא בדיוק שיא הבריאות (ויש לשקול חסרונות מול יתרונות), אבל גם שעוף חופש אורגני שצדנו יכול להיות נכון וטוב לחלק מהאנשים. ברור גם שאין שום דבר בריא בממרח שוקולד או בסוכר לבן, שגם הם לא קבוצות מזון.
אני מדברת על קבוצות מזון.
סיבכתי יותר מדי? תכף מסקנות. התעייפתי.
הרי אין ולו סוג מזון אחד, שמוסכם על ידי כולם, שהוא בריא. ומהצד השני: אין סוג מזון אחד, שאין לו מתנגדים.
למה אני מתכוונת?
ניקח את קבוצות המזון העיקריות. דגנים, מוצרי דגים, בשר ועוף, מוצרי חלב כאלה ואחרים, ירקות, פירות, שמנים.
האם יש קבוצה אחת אפילו, שמוסכם על כולם שהיא בריאה, חיונית לנו?
תשובה: לא.
הצמחונים והטבעונים מתנגדים לאכילת עוף ובשר (גם מסיבות בריאותיות ולא רק מוסריות), מוצרי חלב כבר מזמן הוקצו מחמת מיאוס על ידי תזונאים רבים, יש טוענים כי דגנים הם מקור כל רע, כל מי שיודע כמה רעל יש לנו בים לא אוכל דגים, הרמב"ם סבר כי פירות הם מזון גרוע ומזיק, הרפואה הסינית מבקשת שלא להפריז בצריכת ירקות טריים (מקררררר), הדיאטנים מבקשים להגביל בצורה דרסטית את צריכת השמנים (גם מהצומח), וכן הלאה.
בקיצור, אי אפשר ללכת לפי הדעות של כולם.
אז מה אנשים עושים? (מחק את המיותר)
א. הם מתייחסים לגישה שנראית להם הגיונית, המוח שלהם תופס אותה כרצינית.
ב. הם מתייחסים לגישה שמי שהציג אותה היה משכנע מאוד וכריזמטי (או כותב מוכשר וכריזמטי).
ג. הם שמעו שחבר/ שכן/ בנדוד שלהם אוכל בשיטה הזו וירד המון במשקל/ נרפא ממחלה כלשהי/ מרגיש חפשי ומאושר
ד. הם מנסים את השיטה, ורואים שהיא עושה להם טוב.
בינתיים הם הורידו מהתזונה שלהם אי אלו אבות מזון וחיים כך בשלווה (אולי)
ואז, הם שומעים אחרי יומיים/ חודשיים/ שנתיים על ספר חדש/ שיטה תזונתית חדשה/ דיאטה חדשה, ואומרים לעצמם: רגע, אז בעצם גם גלוטן הוא מאוד לא בריא. אז הם מורידים גלוטן. ירדה להם מהתזונה עוד מסה מכובדת מאוד מאוד של מזונות. התזונה שלהם נעשית מוגבלת ומצומצמת יותר, פחות מגוונת, ולא בהכרח נכון להם לחיות כך.
--
למה כל האנשים האלה טוענים ש- X או Y לא בריא או בריא?
לא כי הם רעים, שונאים את הממסד או את מגדלי החיטה. (טוב, זה בטח נכון לגבי ה'לא בריא', אבל כשמישהו כמו מועצת החלב אומר לכם לצרוך 3 מוצרי חלב ליום, אהם... זה אומר דרשני).
האנשים שטוענים שמוצרי חלב מסוכנים, שבשר רע לבריאות, שדגנים מזיקים והורסים את הגוף- אומרים את זה כי כך הגוף שלהם מגיב למזונות האלה
שוב.
כשאדם, תזונאי, נטורופת, כותב רבי מכר- מכריז כי קבוצת מזון מסויימת רעה לבריאות, הוא אומר זאת מתוך התחושות והתגובות שלו, או של מטופליו.
עכשיו, אבהיר.
אני מדברת על קבוצות מזון, ולא על מזונות מסויימים. כי ברור לכל בר דעת שמרגרינה זה לא בריא (מרגרינה- מזון לא טבעי שנוצר במעבדה.) ברור לנו שעוף שגדל בסוללות כלובים ומקבל הורמונים ואנטיביוטיקה הוא לא בדיוק שיא הבריאות (ויש לשקול חסרונות מול יתרונות), אבל גם שעוף חופש אורגני שצדנו יכול להיות נכון וטוב לחלק מהאנשים. ברור גם שאין שום דבר בריא בממרח שוקולד או בסוכר לבן, שגם הם לא קבוצות מזון.
אני מדברת על קבוצות מזון.
סיבכתי יותר מדי? תכף מסקנות. התעייפתי.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
ענבל, זה מאד מאד פשטני וסוג של אד הומינם כללי שכזה.
באופן אישי אני באה מתפיסת עולם שלמה ומלאה שתזונה היא רק חלק ממנה.
אני חושבת שיש הסכמה די רחבה לגבי מה היה זמין לפני יותר מ12K שנים או ליתר דיוק - מה בטוח לא.
ברגע שמעיפים את מה שבטוח לא היה זמין, יש סיכוי לתזונה אינסטינקטיבית (כלומר, שמתייחסת לגוף הפרטי ולזה שהוא שונה, ובעצם לגנטיקה ולאבולוציה ולמה שהביא אותו עד הלום) לעבוד.
באופן אישי אני באה מתפיסת עולם שלמה ומלאה שתזונה היא רק חלק ממנה.
אני חושבת שיש הסכמה די רחבה לגבי מה היה זמין לפני יותר מ12K שנים או ליתר דיוק - מה בטוח לא.
ברגע שמעיפים את מה שבטוח לא היה זמין, יש סיכוי לתזונה אינסטינקטיבית (כלומר, שמתייחסת לגוף הפרטי ולזה שהוא שונה, ובעצם לגנטיקה ולאבולוציה ולמה שהביא אותו עד הלום) לעבוד.
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
ניצן - השאלה היא למה את תוחמת את היכולת האנושית להשתנות ל-12K שנים. ההסתגלות לצריכת חלב היא דבר שקרה, גם אם רק לחלק מהאוכלוסיה. אי אפשר להתעלם מהשינוי הזה, והוא קרה לפני כמה אלפי שנים בלבד.
יתרה מזו, יש הרבה מזונות שאבות אבותייך (ואבותי) לא יכלו בכלל להסתגל אליהם כי מוצאם מהמזרח הרחוק או מאמריקה (פירות הדר? עגבניות? בטטות?) ואת עדיין נותנת להם צ'אנס כי הם היו זמינים למישהו באותה תקופה - למה? מה ההגיון?
אני חושבת שענבל דווקא אומרת משהו לא פחות מדויק - היא מציעה להעיף את כל המזון התעשייתי (שהוא באמת תוצר של המאה האחרונה ולכן בטוח לא הסתגלנו אליו), ואז לתת לגוף הפרטי ולשונות שלו להכריע. ואז יש מי שמבושל הורג אותו, ויש מי שחלב נוראי לו, ויש מי שגלוטן מחרב אותו, ויש מי שלא.
יתרה מזו, יש הרבה מזונות שאבות אבותייך (ואבותי) לא יכלו בכלל להסתגל אליהם כי מוצאם מהמזרח הרחוק או מאמריקה (פירות הדר? עגבניות? בטטות?) ואת עדיין נותנת להם צ'אנס כי הם היו זמינים למישהו באותה תקופה - למה? מה ההגיון?
אני חושבת שענבל דווקא אומרת משהו לא פחות מדויק - היא מציעה להעיף את כל המזון התעשייתי (שהוא באמת תוצר של המאה האחרונה ולכן בטוח לא הסתגלנו אליו), ואז לתת לגוף הפרטי ולשונות שלו להכריע. ואז יש מי שמבושל הורג אותו, ויש מי שחלב נוראי לו, ויש מי שגלוטן מחרב אותו, ויש מי שלא.
-
- הודעות: 2179
- הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*
תזונה אינסטינקטיבית
סיבכתי יותר מדי? תכף מסקנות.
אני מחכה בקוצר רוח. זה נשמע נורא מעניין.
אני מחכה בקוצר רוח. זה נשמע נורא מעניין.
-
- הודעות: 578
- הצטרפות: 18 נובמבר 2005, 17:43
- דף אישי: הדף האישי של דלית_ב*
תזונה אינסטינקטיבית
מה לגבי עלים ירוקים? יש התנגדות? (כקבוצת מזון, ברור שבפרטים יש אי הסכמה).
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
ניצן - השאלה היא למה את תוחמת את היכולת האנושית להשתנות ל-12K שנים. ההסתגלות לצריכת חלב היא דבר שקרה, גם אם רק לחלק מהאוכלוסיה. אי אפשר להתעלם מהשינוי הזה, והוא קרה לפני כמה אלפי שנים בלבד.
תראי, בעקרון, אני לא. אני לא תוחמת מה כן באמצעות זה, זה פשוט כלל אצבע לא רע למה לא.
בגלל המהפכה החקלאית, כמובן.
לא היתה הסתגלות לחלב פרה נקודה. מה שיש, זה התחלה של תהליך שבו חלק מהאוכלוסיה לא מפגינה סימני אלרגיה קשים. זה עדיין לא אומר שיש "הסתגלות" או שזה אפילו מתחיל להיות טוב לבני אנוש ש"הסתגלו". תהליך הסתגלות אבולוציונית לוקח עידנים. הוא מתחיל בלהיות מורעל מדברים (או רגיש מאד לחזקים שבינינו) ממשיך בלהיות פחות מורעל, נייטרלי (אנחנו עוד לא שם ביי א לונג שוט) ואחרי הרבה אלפים של דורות זה הופך להיות טוב לגוף, ובהמשך חיוני לגוף ברמה שאי אפשר בלי. ככה זה פועל.
אני נותנת צ'אנס בדיוק כי אני לא יודעת את המוצא הגנטי המדוייק שלי (אין דבר כזה) אז הדרך היחידה שיש לי היא לבדוק בצורה אינסטינקטיבית. הפלא ופלא - אני רגישה לפירות טרופיים. (ענבל, אני לא אומרת לכולם לא לאכול אותם בגלל זה. אבל סביר בעיניי שישראלים לא צריכים לאכול אותם. מבחינה גנטית.)
תראי, בעקרון, אני לא. אני לא תוחמת מה כן באמצעות זה, זה פשוט כלל אצבע לא רע למה לא.
בגלל המהפכה החקלאית, כמובן.
לא היתה הסתגלות לחלב פרה נקודה. מה שיש, זה התחלה של תהליך שבו חלק מהאוכלוסיה לא מפגינה סימני אלרגיה קשים. זה עדיין לא אומר שיש "הסתגלות" או שזה אפילו מתחיל להיות טוב לבני אנוש ש"הסתגלו". תהליך הסתגלות אבולוציונית לוקח עידנים. הוא מתחיל בלהיות מורעל מדברים (או רגיש מאד לחזקים שבינינו) ממשיך בלהיות פחות מורעל, נייטרלי (אנחנו עוד לא שם ביי א לונג שוט) ואחרי הרבה אלפים של דורות זה הופך להיות טוב לגוף, ובהמשך חיוני לגוף ברמה שאי אפשר בלי. ככה זה פועל.
אני נותנת צ'אנס בדיוק כי אני לא יודעת את המוצא הגנטי המדוייק שלי (אין דבר כזה) אז הדרך היחידה שיש לי היא לבדוק בצורה אינסטינקטיבית. הפלא ופלא - אני רגישה לפירות טרופיים. (ענבל, אני לא אומרת לכולם לא לאכול אותם בגלל זה. אבל סביר בעיניי שישראלים לא צריכים לאכול אותם. מבחינה גנטית.)
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
אגב, לא מוציאה מכלל אפשרות שבקשר לחלב לא תעשייתי, לא מפוסטר, של צאן רועה עשב, חלק מהאנושות כבר במקום הזה - שזה נייטרלי, או אפילו חיוני.
תזונה אינסטינקטיבית
לא בדיוק התנגדות אבל אני מכירה אמא אחת שאלרגית לעלים ירוקים. אין לי מושג מה ואם בכלל זה אומר משהו
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
זה מאד מאד פשטני וסוג של אד הומינם כללי
בכלל בכלל לא!! רגע, חכי, אני לא סיימתי, זו היתה רק ההקדמה (-:
אני חושבת שענבל דווקא אומרת משהו לא פחות מדויק - היא מציעה להעיף את כל המזון התעשייתי (שהוא באמת תוצר של המאה האחרונה ולכן בטוח לא הסתגלנו אליו), ואז לתת לגוף הפרטי ולשונות שלו להכריע. ואז יש מי שמבושל הורג אותו, ויש מי שחלב נוראי לו, ויש מי שגלוטן מחרב אותו, ויש מי שלא.
בדיוק, עוברת אורח, בדיוק לשם אני מכוונת.
אני אומרת, שאין כזה דבר:
'מוצרי חלב גרועים לכולם'
'בשר מזיק לבריאות'
'פירות הם דבר בריא ועל כולם לצרוך מהם כמה שיותר'
'דגנים מזיקים לבריאות'
'יש לצרוך ירקות טריים בכמויות בלתי מוגבלות'
יש אנשים, שהאמירות האלה נכונות לגביהם. ויש אנשים שלא!
אני חושבת שלנו, כבני אדם (גם חוקרים, רופאים, אנשים שרואים עצמם כבלתי משוחדים) יש נטיה לכלול את בני האדם תחת איזה כותרת אחת. (כמו שעושים עם גברים ונשים, גם מתוך בורות וגם מתוך שיקולים כלכליים וגם מתוך שוביניזם- ראו רפואת נשים אמיתית) ולא להתבונן מעבר. אני לא אומרת שכולם כאלה!! אבל הרוב, לחלוטין כן. ואני אומרת את זה מתוך העובדה שלמדתי 6 שנים, עם עשרות מרצים (חלקם מדהימים), קראתי מאות ספרים מקצועיים, ו- 98% מאנשי המקצוע שאותם קראתי או שמעתי, מדברים מתוך אמונה ברעיון מסויים, ו- 2% מדברים על כך שלכל אחד מתאים משהו אחר. אף אחד, מעולם, לא דיבר על אינסטינקטים של המטופל.
משנה א' ללימודי, אנשים היו שואלים אותי: תגידי, יוגורט זה טוב? אז מה את אומרת על בשר? נכון שגלוטן זה רע?
אני חושבת שבתחילת השנה השניה ללימודים שלי, כשהתחלתי להבין את העניינים מנקודת מבט מאוד אחרת ואישית, התחלתי לענות: תלוי למי.
אנשים לא הבינו על מה אני מדברת. טוב או רע? הם רוצים תשובה ברורה (-:
<לפעמים אנשים חושבים שזו דרך להתחמק מתשובה P-:>
אז אני מסבירה: יש אנשים שזה טוב להם, יש אנשים שלא.
לא היתה הסתגלות לחלב פרה נקודה.
לא יודעת אם הסתגלות או לא הסתגלות- יש אוכלוסיות שלמות שצורכות מוצרי חלב פרה, ורואות כי טוב. שוב, אנחנו מבדילים בין מוצרי חלב פרה שרועה באחו, לא מקבלת הורמונים או אנטיביוטיקה והחלב לא עובר פיסטור- מול מוצרי חלב של תנובה. אין מה להשוות, כן?
ועדיין, את יכולה לראות שוני גדול מאוד בתגובות של אנשים לחלב פרה של תנובה, החל מאלרגיות קשות, אי סבילות, ליחה- וכלה באנשים (מעטים) שמקבלים אותם ממש בסדר. (גם אני הופתעתי, אבל עובדה!) פה אני ממש רואה קשר לסוג דם ולארץ המוצא (גם אם נולדו בארץ- ארץ המוצא של ההורים).
מה לגבי עלים ירוקים? יש התנגדות?
<קודם כל אנחנו מדברים על עלים ירוקים אורגניים, כי הרגילים מהסופר הם רעל אחד גדול- שומר נפשו ירחק.>
יש אנשים שכמויות גדולות לא מתאימות להם. זה יכול להיות בגלל מחלות כלשהן, בגלל בעיות במערכת העיכול, וכו'. בכל מקרה, כשאוכלים עלים ירוקים (או כל מזון אחר, בעיקר מזון עשיר בסיבים)- מתחילים מכמויות קטנות ועולים לאט לאט- לא הולכים ישר על חצי ליטר שייק ירוק, כי להרבה אנשים זה יכול לעשות בלגאן רציני.
(אבל, באופן כללי, עלים ירוקים הם אחד הדברים הבריאים שקיימים- שוב, לא לכולם ובכל כמות).
ועוד דבר חשוב מאוד, אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר כמה חשוב!!!
הצרכים שלנו, המזונות שעושים לנו טוב או רע - יכולים להשתנות במהלך החיים
לא להיתקע.
יש תקופות בחיים, שקרניבורים אדוקים מרגישים שבשר פשוט עושה להם רע. הם יכולים להמשיך לאכול אותו, כי הרי 'אני קרניבור ובשר עושה לי הכי טוב'. אבל הם יכולים גם להתבונן פנימה ולשאול: רגע, מה קורה? האם הצרכים שלי השתנו? האם יתכן שהגוף שלי צריך מנוחה והבשר מעייף אותו?
ואז, בכנות, ממקום לא מקובע, לזרום עם השינוי ולא להמשיך מתוך הרגל.
אז יכולה להיות תקופה של כמה ימים, כמה שבועות, חודשים או שנים שבהם ה'קרניבור' הזה לא יאכל בשר. ואולי, מתישהו, הוא יחזור להרגיש את הצורך הזה, ויחזור לאכול בשר.
וההיפך:
אם אני צמחוני, ולא אוכל בשר, ופתאום תוקפת אותי תשוקה עזה לבשר- אני יכול להתנגד, להתכחש, אבל בסופו של דבר, אני מאמינה שהצורך הזה זקוק להתייחסות. יכול להיות שההתייחסות הזו תבוא ממקום של: או קיי, אני מתבוננת עכשיו לתוך הצורך הזה, ושואלת את עצמי (לא שכלתני, אלא אינסטינקטיבי)- מה אני צריכה עכשיו.
ואולי אני אחליט שמה שאני צריכה עכשיו זה בשר. זה לא אומר שאני מפסיקה להיות צמחונית לנצח, אבל אולי חתיכת הבשר הזו פעם ב (כמה שבועות/חודשים/ שנים) תעזור לי, תחזק אותי, תמלא לי מאגרים כלשהם בגוף, ותאפשר לי להימנע מבשר בכל יום אחר בשנה.
ושוב, אני לא נכנסת פה לדיון המוסרי, של לא לאכול בשר מסיבות רוחניות. זה קונפליקט שאני בעצמי לא הצלחתי לפתור, כי אני מאמינה שמבחינה רוחנית בשר הוא לא נכון לנו, וגם לא מבחינה מוסרית, אבל הגוף שלי קמל ממש בלי בשר, ואני רוצה לחיות- אני פותרת את זה על ידי אכילת בשר כשבא לי, כשאני מרגישה קרייבינג (גם אם בתקופות מסויימות זה כל יום, ובתקופות אחרות חודשים לא נוגעת). פעם, לעומת זאת, נהגתי לאכול בשר כל יום, כי ככה הייתי רגילה. גם אם לא כזה בא לי.
יש לנו צרכים שונים, שמשתנים בין ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות (וואו, כמה אוכל אפשר להכניס בגיל הזה, זה לא יאמן), בהתאם למחזור החודשי שלנו (לשים לב להתמכרויות מול צרכים של הגוף: שוקולד וסוכרים מול צורך בפחמימה מורכבת. ושימת הלב הזו, לא בהכרח אומרת: שוקולד הוא התמכרות, אז יש עליו וטו. מותר לאכול שוקולד, אבל אל תשלי את עצמך שזה צורך אינסטינקטיבי של הגוף. זה לא)
להריון - בהריון יש לנו צרכים כל כך אחרים, זה פשוט לא יאמן.
אני, בהריונות שלי, מסוגלת לאכול כמויות הזויות של מוצרי חלב (באופן רגיל אני נמנעת, הם פשוט לא עושים לי טוב) - וכל הכמויות האלה, לא רק שלא עושות לי רע - הן עושות לי טוב!!! הגוף שלי רוצה ומבקש אותן, וכנראה שהוא יודע מה הוא רוצה (עובדה - אין את התגובות הרגילות). זו, תזונה אינסטינקטיבית.
בהריון צריך לשים לב טוב טוב מאיפה התשוקות באות.
למשל:
(פה אני יוצאת לגמרי מהארון)
עובדה: בהריון הזה אני בקרייבינג מטורף להמבורגרים.
בדיקה: המבורגר=בשר אדום
מסקנה: אני צריכה בשר
ישום: אני מכינה לי המבורגר ביתי מבשר איכותי, עם לחמניות home made, ואוכלת בלי שום יסורי מצפון.
(באותה מידה, אישה בהריון היתה יכולה לספק את הקרייבינג הזה במקדונלדס, אלא ששם הוא לא באמת היה מסופק, כי הבשר הוא לא בשר, הלחמניה היא לא לחמניה, והעגבניה היא לא עגבניה. ואז היא היתה צריכה עוד ועוד מהדבר הריק הזה, כמו חבית עם חורים שלעולם לא תתמלא). זו תזונה אינסטינקטיבית, עם מימוש הגיוני (מוצרים לא מעובדים- יש כאן בשר טרי לא מעובד - אמנם לא אורגני, אבל זה מה יש- יש כאן קמח כוסמין, יש כאן ירקות טריים.) התשוקה ממומשת, ובא לציון גואל.
עוד דבר ששמתי לב אליו: בהריון יש תשוקה למזונות שנהגנו לאכול כשהיינו ילדות. למה? ניחוש שלי- זה מזון שאנחנו רגילות אליו (גם אם לא נגענו בו שנים)- הגוף מסמן אותם כמזונות בטוחים (נו, כתבתי על זה בהרחבה, לא זוכרת באיזה דף).
לשים לב לזה.
יכול להיות שהמזונות האלה בכלל לא טובים לנו.
לא תמיד אפשר להתנגד לזה. בשלושה חודשים ראשונים להריון, אני סובלת מהקאות קשות, הדבר היחידי שאני מסוגלת להריח בלי למות זה טוסט מלחם לבן עם גבינה לבנה. גרוע ביותר, אבל יותר טוב מכלום. אבל באמת שאצל רוב הנשים זה לא קיצוני כל כך.
טוב, אני בכלל תכננתי לשבת ולהתפנק לי עם ספר, כמו בכל יום שישי, אבל הייתי חייבת לענות (-:
שתהיה שבת שלום @}
בכלל בכלל לא!! רגע, חכי, אני לא סיימתי, זו היתה רק ההקדמה (-:
אני חושבת שענבל דווקא אומרת משהו לא פחות מדויק - היא מציעה להעיף את כל המזון התעשייתי (שהוא באמת תוצר של המאה האחרונה ולכן בטוח לא הסתגלנו אליו), ואז לתת לגוף הפרטי ולשונות שלו להכריע. ואז יש מי שמבושל הורג אותו, ויש מי שחלב נוראי לו, ויש מי שגלוטן מחרב אותו, ויש מי שלא.
בדיוק, עוברת אורח, בדיוק לשם אני מכוונת.
אני אומרת, שאין כזה דבר:
'מוצרי חלב גרועים לכולם'
'בשר מזיק לבריאות'
'פירות הם דבר בריא ועל כולם לצרוך מהם כמה שיותר'
'דגנים מזיקים לבריאות'
'יש לצרוך ירקות טריים בכמויות בלתי מוגבלות'
יש אנשים, שהאמירות האלה נכונות לגביהם. ויש אנשים שלא!
אני חושבת שלנו, כבני אדם (גם חוקרים, רופאים, אנשים שרואים עצמם כבלתי משוחדים) יש נטיה לכלול את בני האדם תחת איזה כותרת אחת. (כמו שעושים עם גברים ונשים, גם מתוך בורות וגם מתוך שיקולים כלכליים וגם מתוך שוביניזם- ראו רפואת נשים אמיתית) ולא להתבונן מעבר. אני לא אומרת שכולם כאלה!! אבל הרוב, לחלוטין כן. ואני אומרת את זה מתוך העובדה שלמדתי 6 שנים, עם עשרות מרצים (חלקם מדהימים), קראתי מאות ספרים מקצועיים, ו- 98% מאנשי המקצוע שאותם קראתי או שמעתי, מדברים מתוך אמונה ברעיון מסויים, ו- 2% מדברים על כך שלכל אחד מתאים משהו אחר. אף אחד, מעולם, לא דיבר על אינסטינקטים של המטופל.
משנה א' ללימודי, אנשים היו שואלים אותי: תגידי, יוגורט זה טוב? אז מה את אומרת על בשר? נכון שגלוטן זה רע?
אני חושבת שבתחילת השנה השניה ללימודים שלי, כשהתחלתי להבין את העניינים מנקודת מבט מאוד אחרת ואישית, התחלתי לענות: תלוי למי.
אנשים לא הבינו על מה אני מדברת. טוב או רע? הם רוצים תשובה ברורה (-:
<לפעמים אנשים חושבים שזו דרך להתחמק מתשובה P-:>
אז אני מסבירה: יש אנשים שזה טוב להם, יש אנשים שלא.
לא היתה הסתגלות לחלב פרה נקודה.
לא יודעת אם הסתגלות או לא הסתגלות- יש אוכלוסיות שלמות שצורכות מוצרי חלב פרה, ורואות כי טוב. שוב, אנחנו מבדילים בין מוצרי חלב פרה שרועה באחו, לא מקבלת הורמונים או אנטיביוטיקה והחלב לא עובר פיסטור- מול מוצרי חלב של תנובה. אין מה להשוות, כן?
ועדיין, את יכולה לראות שוני גדול מאוד בתגובות של אנשים לחלב פרה של תנובה, החל מאלרגיות קשות, אי סבילות, ליחה- וכלה באנשים (מעטים) שמקבלים אותם ממש בסדר. (גם אני הופתעתי, אבל עובדה!) פה אני ממש רואה קשר לסוג דם ולארץ המוצא (גם אם נולדו בארץ- ארץ המוצא של ההורים).
מה לגבי עלים ירוקים? יש התנגדות?
<קודם כל אנחנו מדברים על עלים ירוקים אורגניים, כי הרגילים מהסופר הם רעל אחד גדול- שומר נפשו ירחק.>
יש אנשים שכמויות גדולות לא מתאימות להם. זה יכול להיות בגלל מחלות כלשהן, בגלל בעיות במערכת העיכול, וכו'. בכל מקרה, כשאוכלים עלים ירוקים (או כל מזון אחר, בעיקר מזון עשיר בסיבים)- מתחילים מכמויות קטנות ועולים לאט לאט- לא הולכים ישר על חצי ליטר שייק ירוק, כי להרבה אנשים זה יכול לעשות בלגאן רציני.
(אבל, באופן כללי, עלים ירוקים הם אחד הדברים הבריאים שקיימים- שוב, לא לכולם ובכל כמות).
ועוד דבר חשוב מאוד, אני אפילו לא יכולה להתחיל להסביר כמה חשוב!!!
הצרכים שלנו, המזונות שעושים לנו טוב או רע - יכולים להשתנות במהלך החיים
לא להיתקע.
יש תקופות בחיים, שקרניבורים אדוקים מרגישים שבשר פשוט עושה להם רע. הם יכולים להמשיך לאכול אותו, כי הרי 'אני קרניבור ובשר עושה לי הכי טוב'. אבל הם יכולים גם להתבונן פנימה ולשאול: רגע, מה קורה? האם הצרכים שלי השתנו? האם יתכן שהגוף שלי צריך מנוחה והבשר מעייף אותו?
ואז, בכנות, ממקום לא מקובע, לזרום עם השינוי ולא להמשיך מתוך הרגל.
אז יכולה להיות תקופה של כמה ימים, כמה שבועות, חודשים או שנים שבהם ה'קרניבור' הזה לא יאכל בשר. ואולי, מתישהו, הוא יחזור להרגיש את הצורך הזה, ויחזור לאכול בשר.
וההיפך:
אם אני צמחוני, ולא אוכל בשר, ופתאום תוקפת אותי תשוקה עזה לבשר- אני יכול להתנגד, להתכחש, אבל בסופו של דבר, אני מאמינה שהצורך הזה זקוק להתייחסות. יכול להיות שההתייחסות הזו תבוא ממקום של: או קיי, אני מתבוננת עכשיו לתוך הצורך הזה, ושואלת את עצמי (לא שכלתני, אלא אינסטינקטיבי)- מה אני צריכה עכשיו.
ואולי אני אחליט שמה שאני צריכה עכשיו זה בשר. זה לא אומר שאני מפסיקה להיות צמחונית לנצח, אבל אולי חתיכת הבשר הזו פעם ב (כמה שבועות/חודשים/ שנים) תעזור לי, תחזק אותי, תמלא לי מאגרים כלשהם בגוף, ותאפשר לי להימנע מבשר בכל יום אחר בשנה.
ושוב, אני לא נכנסת פה לדיון המוסרי, של לא לאכול בשר מסיבות רוחניות. זה קונפליקט שאני בעצמי לא הצלחתי לפתור, כי אני מאמינה שמבחינה רוחנית בשר הוא לא נכון לנו, וגם לא מבחינה מוסרית, אבל הגוף שלי קמל ממש בלי בשר, ואני רוצה לחיות- אני פותרת את זה על ידי אכילת בשר כשבא לי, כשאני מרגישה קרייבינג (גם אם בתקופות מסויימות זה כל יום, ובתקופות אחרות חודשים לא נוגעת). פעם, לעומת זאת, נהגתי לאכול בשר כל יום, כי ככה הייתי רגילה. גם אם לא כזה בא לי.
יש לנו צרכים שונים, שמשתנים בין ינקות, ילדות, גיל ההתבגרות (וואו, כמה אוכל אפשר להכניס בגיל הזה, זה לא יאמן), בהתאם למחזור החודשי שלנו (לשים לב להתמכרויות מול צרכים של הגוף: שוקולד וסוכרים מול צורך בפחמימה מורכבת. ושימת הלב הזו, לא בהכרח אומרת: שוקולד הוא התמכרות, אז יש עליו וטו. מותר לאכול שוקולד, אבל אל תשלי את עצמך שזה צורך אינסטינקטיבי של הגוף. זה לא)
להריון - בהריון יש לנו צרכים כל כך אחרים, זה פשוט לא יאמן.
אני, בהריונות שלי, מסוגלת לאכול כמויות הזויות של מוצרי חלב (באופן רגיל אני נמנעת, הם פשוט לא עושים לי טוב) - וכל הכמויות האלה, לא רק שלא עושות לי רע - הן עושות לי טוב!!! הגוף שלי רוצה ומבקש אותן, וכנראה שהוא יודע מה הוא רוצה (עובדה - אין את התגובות הרגילות). זו, תזונה אינסטינקטיבית.
בהריון צריך לשים לב טוב טוב מאיפה התשוקות באות.
למשל:
(פה אני יוצאת לגמרי מהארון)
עובדה: בהריון הזה אני בקרייבינג מטורף להמבורגרים.
בדיקה: המבורגר=בשר אדום
מסקנה: אני צריכה בשר
ישום: אני מכינה לי המבורגר ביתי מבשר איכותי, עם לחמניות home made, ואוכלת בלי שום יסורי מצפון.
(באותה מידה, אישה בהריון היתה יכולה לספק את הקרייבינג הזה במקדונלדס, אלא ששם הוא לא באמת היה מסופק, כי הבשר הוא לא בשר, הלחמניה היא לא לחמניה, והעגבניה היא לא עגבניה. ואז היא היתה צריכה עוד ועוד מהדבר הריק הזה, כמו חבית עם חורים שלעולם לא תתמלא). זו תזונה אינסטינקטיבית, עם מימוש הגיוני (מוצרים לא מעובדים- יש כאן בשר טרי לא מעובד - אמנם לא אורגני, אבל זה מה יש- יש כאן קמח כוסמין, יש כאן ירקות טריים.) התשוקה ממומשת, ובא לציון גואל.
עוד דבר ששמתי לב אליו: בהריון יש תשוקה למזונות שנהגנו לאכול כשהיינו ילדות. למה? ניחוש שלי- זה מזון שאנחנו רגילות אליו (גם אם לא נגענו בו שנים)- הגוף מסמן אותם כמזונות בטוחים (נו, כתבתי על זה בהרחבה, לא זוכרת באיזה דף).
לשים לב לזה.
יכול להיות שהמזונות האלה בכלל לא טובים לנו.
לא תמיד אפשר להתנגד לזה. בשלושה חודשים ראשונים להריון, אני סובלת מהקאות קשות, הדבר היחידי שאני מסוגלת להריח בלי למות זה טוסט מלחם לבן עם גבינה לבנה. גרוע ביותר, אבל יותר טוב מכלום. אבל באמת שאצל רוב הנשים זה לא קיצוני כל כך.
טוב, אני בכלל תכננתי לשבת ולהתפנק לי עם ספר, כמו בכל יום שישי, אבל הייתי חייבת לענות (-:
שתהיה שבת שלום @}
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
הצרכים שלנו, המזונות שעושים לנו טוב או רע- יכולים להשתנות במהלך החיים
לגמרי. זה חלק מההקשבה לגוף. זה משתנה עם העונות (כח אדיר מימדים ורב עוצמה שההתייחסות התזונתית היחידה אליו היא "איכלו אוכל עונתי" ולא "הקשיבו טוב טוב טוב לגוף שלכם." ! ההמלצה הראשונה היא התחלה סבירה, אבל להקשיב לגוף ולהשתנות שלו יחד עם כל עולם החי, יותר חשובה בעיניי!) זה משתנה עם הגיל, זה משתנה עם הריונות ומצב משפחתי וכו' זה משתנה בגלל שלגוף שלנו יש ציפיות ממה שאמור להיות מסביבו. זו המשמעות של הסתכלות אבולוציונית וטבעית בעיניי. זה אומר שמכיוון שאני לא באמת יודעת מה היו אורחות חייהם של אבות אבותיי ואם הם חיו ליד ים או ליד נהר, היו צריכים לנדוד המון עם הגשמים או שהיו יחסית קבועים באיזורם, אז המקור היחיד למידע הזה הוא הגוף שלי. מי שמקורותיו באיזורים פורים, אין הרבה הבדל בעונות, מי שכמו הרבה בעלי חיים אבותיו נדדו עם העונות - צריך דיאטות ממש שונות בתקופות שנה שונות, צריך המון המון תנועה, לפעמים צומות, וכו'.
למה? כי ההסתגלות היא תהליך מאד ארוך, ומה שהיה בהתחלה כורח (נדודים למשל) הפך לנוח, הפך ללא פחות מצורך גופני בסיסי. זה המהלך.
לכן,
לא יודעת אם הסתגלות או לא הסתגלות- יש אוכלוסיות שלמות שצורכות מוצרי חלב פרה, ורואות כי טוב.
אני מודיעה ברמה גדולה של בטחון שהן לא רואות כי טוב. ממש לא רואות כי טוב. הן אולי לא מפגינות את הסימנים המיידיים שרואים אצל אנשים שעדיין מורעלים בלי סבילות, אבל הם לא הפכו את זה לצורך. את זה אפשר אולי אולי לראות בשבטים של רועי צאן, לא בשום אופן בתעשיית החלב המערבית. זאת אומרת שגם אם אני טולרנטית (כלומר, יכולה לסבול) לקטוז, זה עדיין לא אומר שלא בורח לי סידן מהעצמות ואני לא אהיה חולה מזה בטווח בינוני וקצר.
לגמרי. זה חלק מההקשבה לגוף. זה משתנה עם העונות (כח אדיר מימדים ורב עוצמה שההתייחסות התזונתית היחידה אליו היא "איכלו אוכל עונתי" ולא "הקשיבו טוב טוב טוב לגוף שלכם." ! ההמלצה הראשונה היא התחלה סבירה, אבל להקשיב לגוף ולהשתנות שלו יחד עם כל עולם החי, יותר חשובה בעיניי!) זה משתנה עם הגיל, זה משתנה עם הריונות ומצב משפחתי וכו' זה משתנה בגלל שלגוף שלנו יש ציפיות ממה שאמור להיות מסביבו. זו המשמעות של הסתכלות אבולוציונית וטבעית בעיניי. זה אומר שמכיוון שאני לא באמת יודעת מה היו אורחות חייהם של אבות אבותיי ואם הם חיו ליד ים או ליד נהר, היו צריכים לנדוד המון עם הגשמים או שהיו יחסית קבועים באיזורם, אז המקור היחיד למידע הזה הוא הגוף שלי. מי שמקורותיו באיזורים פורים, אין הרבה הבדל בעונות, מי שכמו הרבה בעלי חיים אבותיו נדדו עם העונות - צריך דיאטות ממש שונות בתקופות שנה שונות, צריך המון המון תנועה, לפעמים צומות, וכו'.
למה? כי ההסתגלות היא תהליך מאד ארוך, ומה שהיה בהתחלה כורח (נדודים למשל) הפך לנוח, הפך ללא פחות מצורך גופני בסיסי. זה המהלך.
לכן,
לא יודעת אם הסתגלות או לא הסתגלות- יש אוכלוסיות שלמות שצורכות מוצרי חלב פרה, ורואות כי טוב.
אני מודיעה ברמה גדולה של בטחון שהן לא רואות כי טוב. ממש לא רואות כי טוב. הן אולי לא מפגינות את הסימנים המיידיים שרואים אצל אנשים שעדיין מורעלים בלי סבילות, אבל הם לא הפכו את זה לצורך. את זה אפשר אולי אולי לראות בשבטים של רועי צאן, לא בשום אופן בתעשיית החלב המערבית. זאת אומרת שגם אם אני טולרנטית (כלומר, יכולה לסבול) לקטוז, זה עדיין לא אומר שלא בורח לי סידן מהעצמות ואני לא אהיה חולה מזה בטווח בינוני וקצר.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
לגבי כל העניין של מוסריות של אכילת בשר - אני מסכימה שזה לא ממש "מוסרי" לאכול בשר תעשייתי. אבל זה גם לא מוסרי לאכול עגבניות תעשייתיות. כל שדה של מונוקולטורה זה לא פחות מרצח וש שואה אקולוגית. כל אחד יעביר את הקו שלו איפה שנוח לו, אבל בואי לא נדמיין שזה איזה משהו אבסולוטי. אני אוכלת רק בשר אורגני, וכאשר זמין לי (כלומר, לא בארץ) רק אורגני ואוכל עשב. מבחינתי, להיות מוסרי, זה להיות מודע ולבחור את האפשרויות הכי פחות גרועות שאפשר מבלי להזיק לעצמי.
לאכול בשר תעשייתי זה דבר שמזיק לבריאות, חד משמעית ומוכח ועל זה כל התפישה של צמחונות בריאותנית מבוססת. אבל לא לאכול בשר בכלל בגלל זה, זה מופרך, כי
א. זה לא מתייחס לאינסטינקט ולגוף ולצורך (בשבטים, נשים בהריון מקבלות בשר ראשונות, ילדים מקבלים בשר מוקדם מאד.)
ב. זה לא מתייחס לבשר טבעי ואיכותי שמוכח (גם מחקרית, אבל בוודאי הגיונית) שהוא מורכב אחרת לגמרי מבשר תעשייתי חולה ומופצץ הורמונים, אנטיביוטיקה ושאר תרופות ורעלים.
לאכול בשר תעשייתי זה דבר שמזיק לבריאות, חד משמעית ומוכח ועל זה כל התפישה של צמחונות בריאותנית מבוססת. אבל לא לאכול בשר בכלל בגלל זה, זה מופרך, כי
א. זה לא מתייחס לאינסטינקט ולגוף ולצורך (בשבטים, נשים בהריון מקבלות בשר ראשונות, ילדים מקבלים בשר מוקדם מאד.)
ב. זה לא מתייחס לבשר טבעי ואיכותי שמוכח (גם מחקרית, אבל בוודאי הגיונית) שהוא מורכב אחרת לגמרי מבשר תעשייתי חולה ומופצץ הורמונים, אנטיביוטיקה ושאר תרופות ורעלים.
-
- הודעות: 2444
- הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
- דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*
תזונה אינסטינקטיבית
- אני מסכימה שזה לא ממש "מוסרי" לאכול בשר תעשייתי. אבל זה גם לא מוסרי לאכול עגבניות תעשייתיות
אני חושבת שמי שכתב את זה לא התכוון מההיבט האקולוגי
אלא מההיבט הזה שפרה היא לא "משהו" אלא "מישהו".
וזה פשוט לא מוסרי לאכול מישהו אחר..
אני חושבת שמי שכתב את זה לא התכוון מההיבט האקולוגי
אלא מההיבט הזה שפרה היא לא "משהו" אלא "מישהו".
וזה פשוט לא מוסרי לאכול מישהו אחר..
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
כל בעלי החיים הטורפים הם "לא מוסריים"? אני חושבת שאנחנו חלק מעולם החי, לא מעליו ולא מתחתיו, אז הסוגיה הזו, מבחינתי, היא חלק טבעי מהחיים. גם נשים בשבטים לא צדות בעצמן את הטרף.
וזה קל להגיד "אקולוגי" ולהתעלם מזה שהמשמעות של זה היא הרס מחייה של מיליוני בעלי חיים (כולל יונקים קטנים, אם חרקים זה לא מספיק "מישהו".) ושהמון בעלי חיים (כולל גורים) מתים בשביל שנוכל לאכול עגבניות.
וזה קל להגיד "אקולוגי" ולהתעלם מזה שהמשמעות של זה היא הרס מחייה של מיליוני בעלי חיים (כולל יונקים קטנים, אם חרקים זה לא מספיק "מישהו".) ושהמון בעלי חיים (כולל גורים) מתים בשביל שנוכל לאכול עגבניות.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
תזונה אינסטינקטיבית
לא היתה הסתגלות לחלב פרה נקודה. מה שיש, זה התחלה של תהליך שבו חלק מהאוכלוסיה לא מפגינה סימני אלרגיה קשים. זה עדיין לא אומר שיש "הסתגלות" או שזה אפילו מתחיל להיות טוב לבני אנוש ש"הסתגלו". תהליך הסתגלות אבולוציונית לוקח עידנים. הוא מתחיל בלהיות מורעל מדברים (או רגיש מאד לחזקים שבינינו) ממשיך בלהיות פחות מורעל, נייטרלי (אנחנו עוד לא שם ביי א לונג שוט) ואחרי הרבה אלפים של דורות זה הופך להיות טוב לגוף, ובהמשך חיוני לגוף ברמה שאי אפשר בלי. ככה זה פועל.
אגב, לא מוציאה מכלל אפשרות שבקשר לחלב לא תעשייתי, לא מפוסטר, של צאן רועה עשב, חלק מהאנושות כבר במקום הזה - שזה נייטרלי, או אפילו חיוני.
זהו, בכל שיחה על מוצרי חלב לדעתי מאוד חשוב להדגיש, שמוצרי החלב שאותו חלק מהאנושות הסתגל אליהם מעולם לא היו מוצרי חלב תעשייתיים. ההבדל מהותי ממש. חלב שיכול היה להיות ממש בסדר הופך פשוט לרעל. זה אוכל זבל תעשייתי.
גם אוכלוסיות שהסתגלו לחלב, מאוד מעניין לראות לאיזה חלב:
יש אוכלוסיות שצרכו את החלב בשתי צורות בלבד: חלב טרי שהרגע נחלב - או גבינה קשה (צהובה).
אוכלוסיות אחרות - אך ורק בצורת יוגורטים למיניהם (כלומר, מוחמץ), וכמובן חלב טרי שהרגע נחלב.
אוכלוסיות נוודות לא יכלו להכין גבינה צהובה, אלא לצרוך כל מיני מוצרי חלב רכים, שזמן ההכנה שלהם קצר יחסית, לא משהו שנשמר זמן רב.
דווקא היהודים גידלו גם צאן וגם בקר: עיזים, כבשים ופרות, בכל שלושת אלפים השנים האחרונות ובכל הגלויות שהיו בהם (לא כולל סין, אבל שם מבחינה גנטית היה הדם הסיני דומיננטי).
וכלה באנשים (מעטים) שמקבלים אותם ממש בסדר. (גם אני הופתעתי, אבל עובדה!) פה אני ממש רואה קשר לסוג דם ולארץ המוצא
את יכולה לפרט קצת יותר על זה?
מאוד מסקרן אותי (ומזל טוב ).
אגב, לא מוציאה מכלל אפשרות שבקשר לחלב לא תעשייתי, לא מפוסטר, של צאן רועה עשב, חלק מהאנושות כבר במקום הזה - שזה נייטרלי, או אפילו חיוני.
זהו, בכל שיחה על מוצרי חלב לדעתי מאוד חשוב להדגיש, שמוצרי החלב שאותו חלק מהאנושות הסתגל אליהם מעולם לא היו מוצרי חלב תעשייתיים. ההבדל מהותי ממש. חלב שיכול היה להיות ממש בסדר הופך פשוט לרעל. זה אוכל זבל תעשייתי.
גם אוכלוסיות שהסתגלו לחלב, מאוד מעניין לראות לאיזה חלב:
יש אוכלוסיות שצרכו את החלב בשתי צורות בלבד: חלב טרי שהרגע נחלב - או גבינה קשה (צהובה).
אוכלוסיות אחרות - אך ורק בצורת יוגורטים למיניהם (כלומר, מוחמץ), וכמובן חלב טרי שהרגע נחלב.
אוכלוסיות נוודות לא יכלו להכין גבינה צהובה, אלא לצרוך כל מיני מוצרי חלב רכים, שזמן ההכנה שלהם קצר יחסית, לא משהו שנשמר זמן רב.
דווקא היהודים גידלו גם צאן וגם בקר: עיזים, כבשים ופרות, בכל שלושת אלפים השנים האחרונות ובכל הגלויות שהיו בהם (לא כולל סין, אבל שם מבחינה גנטית היה הדם הסיני דומיננטי).
וכלה באנשים (מעטים) שמקבלים אותם ממש בסדר. (גם אני הופתעתי, אבל עובדה!) פה אני ממש רואה קשר לסוג דם ולארץ המוצא
את יכולה לפרט קצת יותר על זה?
מאוד מסקרן אותי (ומזל טוב ).
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
לא היתה הסתגלות לחלב פרה נקודה. מה שיש, זה התחלה של תהליך שבו חלק מהאוכלוסיה לא מפגינה סימני אלרגיה קשים. זה עדיין לא אומר שיש "הסתגלות" או שזה אפילו מתחיל להיות טוב לבני אנוש ש"הסתגלו". תהליך הסתגלות אבולוציונית לוקח עידנים. הוא מתחיל בלהיות מורעל מדברים (או רגיש מאד לחזקים שבינינו) ממשיך בלהיות פחות מורעל, נייטרלי (אנחנו עוד לא שם ביי א לונג שוט) ואחרי הרבה אלפים של דורות זה הופך להיות טוב לגוף, ובהמשך חיוני לגוף ברמה שאי אפשר בלי. ככה זה פועל.
מצטערת, ניצן, רמה כזו של נחרצות באמת לא מאפשרת דיון.
מצטערת, ניצן, רמה כזו של נחרצות באמת לא מאפשרת דיון.
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
ענבל -
כל מלה.
כל מלה.
-
- הודעות: 321
- הצטרפות: 01 אוגוסט 2008, 23:28
- דף אישי: הדף האישי של גם_אמא_של_אורי*
תזונה אינסטינקטיבית
_ענבל -
כל מלה._
כל מלה._
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
תזונה אינסטינקטיבית
לאכול בשר תעשייתי זה דבר שמזיק לבריאות, חד משמעית ומוכח
לא בטוחה בכלל. לא ראיתי את כל המחקרים, אבל לפחות חלקם סבלו מאותן בעיות כמו מחקרים אחרים בתזונה (למשל, לא הפרידו במחקר בין בשר מעובד המכיל גם פילרים ומשמרים, לסטייק פשוט). ותלוי גם עם מה אוכלים את הבשר. מחקרים על אנשים שעושים דיאטות דלות פחמימות דווקא מראים שיפור בבריאות. והם רק ויתרו על הלחם או תפוחי האדמה ליד העוף, לא חיפשו דווקא את האורגני אוכל העשב.
<אני בכלל לא פה>
לא בטוחה בכלל. לא ראיתי את כל המחקרים, אבל לפחות חלקם סבלו מאותן בעיות כמו מחקרים אחרים בתזונה (למשל, לא הפרידו במחקר בין בשר מעובד המכיל גם פילרים ומשמרים, לסטייק פשוט). ותלוי גם עם מה אוכלים את הבשר. מחקרים על אנשים שעושים דיאטות דלות פחמימות דווקא מראים שיפור בבריאות. והם רק ויתרו על הלחם או תפוחי האדמה ליד העוף, לא חיפשו דווקא את האורגני אוכל העשב.
<אני בכלל לא פה>
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
תזונה אינסטינקטיבית
והם רק ויתרו על הלחם או תפוחי האדמה ליד העוף.
כמובן בדיאטות כאלה אוכלים יותר חלבון מן החי מאשר בדיאטות שכן מכילות כמויות גדולות יותר של עמילנים ופחמימות אחרות.
כמובן בדיאטות כאלה אוכלים יותר חלבון מן החי מאשר בדיאטות שכן מכילות כמויות גדולות יותר של עמילנים ופחמימות אחרות.
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
תזונה אינסטינקטיבית
_בהריון יש לנו צרכים כל כך אחרים, זה פשוט לא יאמן.
אני, בהריונות שלי, מסוגלת לאכול כמויות הזויות של מוצרי חלב (באופן רגיל אני נמנעת, הם פשוט לא עושים לי טוב)- וכל הכמויות האלה, לא רק שלא עושות לי רע- הן עושות לי טוב!!! הגוף שלי רוצה ומבקש אותן, וכנראה שהוא יודע מה הוא רוצה (עובדה- אין את התגובות הרגילות). זו, תזונה אינסטינקטיבית._
בהריון, מערכת החיסון מורידה פאזה וזה מה שמאפשר את ההריון. זה יכול להסביר למה את יכולה לאכול מוצרי חלב שברגיל עושים לך רע.
(ואאל"ט, זה דווקא תואם את מה שניצן אומרת)
אני, בהריונות שלי, מסוגלת לאכול כמויות הזויות של מוצרי חלב (באופן רגיל אני נמנעת, הם פשוט לא עושים לי טוב)- וכל הכמויות האלה, לא רק שלא עושות לי רע- הן עושות לי טוב!!! הגוף שלי רוצה ומבקש אותן, וכנראה שהוא יודע מה הוא רוצה (עובדה- אין את התגובות הרגילות). זו, תזונה אינסטינקטיבית._
בהריון, מערכת החיסון מורידה פאזה וזה מה שמאפשר את ההריון. זה יכול להסביר למה את יכולה לאכול מוצרי חלב שברגיל עושים לך רע.
(ואאל"ט, זה דווקא תואם את מה שניצן אומרת)
-
- הודעות: 1746
- הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
- דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*
תזונה אינסטינקטיבית
תמי - זה אם מדובר באלרגיה, לא ב-intolerance (שכמובן לא קשור במערכת החיסונית אלא במערכת העיכול ויצור האנזימים).
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
תזונה אינסטינקטיבית
אני אומרת שהפוטנציאל נמצא שם גם לא בהריון, כולל השימוש בחוש הריח כדי להחליט מה לאכול ומה לא. אולי לא לכולם יש חוש ריח של כלב ציד או נשים בהריון, אבל אם מנקים את הסביבה והתזונה אפשר מאוד מאוד לשפר אותו.
אני למדתי לרחרח, וגם לזהות ריחות של חומרי שימור / צבעי מאכל/ בררה אחרת בכמויות גדולות.
אם מישהו השאיר חבילה של עוגיות תעשייתיות על השולחן, ואני בעוונותי רוצה אחת (כי אני מכורה לסוכר בגמילה, ותמיד אהיה כזו) - מספיק לי לרחרח אותן מקרוב, כדי לחטוף בפרצוף את כל הגועל נפש שהם מכילות, ולהתרחק. להתרחק מתוך רצון!
אבל זה משהו שהתחיל אצלי רק אחרי שהתחלתי לאכול אורגני.
(למען הסר ספק, האורגני שלי הוא חלקי, במיוחד היום, אבל היכולת שרכשתי - נשארה)
אני למדתי לרחרח, וגם לזהות ריחות של חומרי שימור / צבעי מאכל/ בררה אחרת בכמויות גדולות.
אם מישהו השאיר חבילה של עוגיות תעשייתיות על השולחן, ואני בעוונותי רוצה אחת (כי אני מכורה לסוכר בגמילה, ותמיד אהיה כזו) - מספיק לי לרחרח אותן מקרוב, כדי לחטוף בפרצוף את כל הגועל נפש שהם מכילות, ולהתרחק. להתרחק מתוך רצון!
אבל זה משהו שהתחיל אצלי רק אחרי שהתחלתי לאכול אורגני.
(למען הסר ספק, האורגני שלי הוא חלקי, במיוחד היום, אבל היכולת שרכשתי - נשארה)
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
תזונה אינסטינקטיבית
תמי - זה אם מדובר באלרגיה, לא ב-intolerance (שכמובן לא קשור במערכת החיסונית אלא במערכת העיכול ויצור האנזימים).
אינטולרנס בהחלט יכול להיות קשור במערכת החיסון, זו כל רגישות שאינה אלרגיה קלאסית (תגובת IgE) ולא רק ייצור אנזימים. אני מניחה שאת חושבת על רגישות ללקטוז, אבל יש גם רגישויות לגלוטן (תגובה חיסונית), לסילצילטים (סוג של פנולים), לכימיקלים ועוד.
אינטולרנס בהחלט יכול להיות קשור במערכת החיסון, זו כל רגישות שאינה אלרגיה קלאסית (תגובת IgE) ולא רק ייצור אנזימים. אני מניחה שאת חושבת על רגישות ללקטוז, אבל יש גם רגישויות לגלוטן (תגובה חיסונית), לסילצילטים (סוג של פנולים), לכימיקלים ועוד.
-
- הודעות: 5688
- הצטרפות: 18 יוני 2005, 03:48
- דף אישי: הדף האישי של תמרוש_רוש
תזונה אינסטינקטיבית
היום הייתי במסיבה, והיתה קופסה עם אזני המן.
בדרך כלל אני נמנעת מלהתקרב אליהן, אבל היום העזתי, פתחתי ורחרחתי.
וואו!!! כמעט נחנקתי מעודפי הסוכר.
החוצה, מיד.
מדהים.
אנא רחרחו את האוכל שלכם. מדהים מה שיכול לצאת מזה.
הדף הזה מעצבן אותי, ואני מקווה שזה רק זמני.
איך, איך בדף על תזונה אינסטינקטיבית, שכבר התארך לבלתי הכר, עוד לא דובר על מנגנון הרעב והשובע?
הרי זה הדבר הכי בסיסי!
(... בעולם עם רעש רקע כל כך חזק - איך מתחילים לנקות את הרעש, כדי להגיע לתזונה אינסטינקטיבית)
להתחיל לשים לב. מתי אני רעבה, מתיש אני שבעה.
מתי אני אוכלת כשאני רעבה, ומתי אני אוכלת כשאני לא רעבה.
מתי אני אוכלת כשאני רעבה מדי, ומה קורה אז.
מתי אני מפסיקה לאכול כשאני שבעה, ומתי אני ממשיכה עוד ועוד.
ומה קורה אז....
וכמובן - אילו תחושות נחוות אצלנו כרעב, אבל הן בעצם משהו אחר
(סתם לדוגמה: מחסור בהתנפחות הבטן, אי התאמה לצרכים הפיזיים, אי התאמה לצרכים הרגשיים, התמכרות)
אחרי שממפים את המנגנון הכי בסיסי הזה, וגם מאתרים כל מיני מלאכי חבלה ששחקו או הרסו לנו אותו קצת (תגמור מהצלחת וכל מיני שדים) - אפשר ללכת צעד אחד הלאה
ולהתחיל למפות רעב למאכלים ספציפיים.
לאיזה מזון אני רעבה הבוקר?
בדרך כלל אני נמנעת מלהתקרב אליהן, אבל היום העזתי, פתחתי ורחרחתי.
וואו!!! כמעט נחנקתי מעודפי הסוכר.
החוצה, מיד.
מדהים.
אנא רחרחו את האוכל שלכם. מדהים מה שיכול לצאת מזה.
הדף הזה מעצבן אותי, ואני מקווה שזה רק זמני.
איך, איך בדף על תזונה אינסטינקטיבית, שכבר התארך לבלתי הכר, עוד לא דובר על מנגנון הרעב והשובע?
הרי זה הדבר הכי בסיסי!
(... בעולם עם רעש רקע כל כך חזק - איך מתחילים לנקות את הרעש, כדי להגיע לתזונה אינסטינקטיבית)
להתחיל לשים לב. מתי אני רעבה, מתיש אני שבעה.
מתי אני אוכלת כשאני רעבה, ומתי אני אוכלת כשאני לא רעבה.
מתי אני אוכלת כשאני רעבה מדי, ומה קורה אז.
מתי אני מפסיקה לאכול כשאני שבעה, ומתי אני ממשיכה עוד ועוד.
ומה קורה אז....
וכמובן - אילו תחושות נחוות אצלנו כרעב, אבל הן בעצם משהו אחר
(סתם לדוגמה: מחסור בהתנפחות הבטן, אי התאמה לצרכים הפיזיים, אי התאמה לצרכים הרגשיים, התמכרות)
אחרי שממפים את המנגנון הכי בסיסי הזה, וגם מאתרים כל מיני מלאכי חבלה ששחקו או הרסו לנו אותו קצת (תגמור מהצלחת וכל מיני שדים) - אפשר ללכת צעד אחד הלאה
ולהתחיל למפות רעב למאכלים ספציפיים.
לאיזה מזון אני רעבה הבוקר?
תזונה אינסטינקטיבית
ניצן,
לאור מה שלמדתי על אבולוציה, התיאור שלך של הסתגלות אבולוציונית לא ברור לי.
א. הייתי מצפה שבני אדם ימנעו מלצרוך מזון שרעיל להם, ולכן גם לא יסתגלו אליו. אם הם כן צורכים אותו, סימן ש: או שיש לו תופעות לואי מגניבות (למשל אלכוהול), או שאין להם ברירה.
אני מניחה שחברות שעברו לתזונה שיש בה צריכה רבה של חלב עשו זאת מחוסר ברירה. עם זאת, הם בודאי הסתגלו לזה ברמה כזו שתאפשר להם להמשיך לעשות זאת.
ב. החל משלב שבו בני אדם מסתגלים למזון מסוים ברמה כזו שרובם מגיעים לבגרות וזה לא פוגע בפוריות שלהם, אני לא רואה שום מנגנון אבולוציוני שיגרום להסתגלות טובה יותר, להגעה למצב נייטרלי, ולמצב שהמזון הזה חיוני לגוף, כי אין יתרון שרידותי למי שמסתגל מעבר לרמה זו. לאבולציה לא אכפת אם לבן אדם יש קשיי עיכול, הוא חולה יותר ובורח לו סידן מהעצמות, כל זמן שהוא מספיק לעשות ילדים.
אשמח אם תוכלי להבהיר יותר.
ניצן,
לאור מה שלמדתי על אבולוציה, התיאור שלך של הסתגלות אבולוציונית לא ברור לי.
א. הייתי מצפה שבני אדם ימנעו מלצרוך מזון שרעיל להם, ולכן גם לא יסתגלו אליו. אם הם כן צורכים אותו, סימן ש: או שיש לו תופעות לואי מגניבות (למשל אלכוהול), או שאין להם ברירה.
אני מניחה שחברות שעברו לתזונה שיש בה צריכה רבה של חלב עשו זאת מחוסר ברירה. עם זאת, הם בודאי הסתגלו לזה ברמה כזו שתאפשר להם להמשיך לעשות זאת.
ב. החל משלב שבו בני אדם מסתגלים למזון מסוים ברמה כזו שרובם מגיעים לבגרות וזה לא פוגע בפוריות שלהם, אני לא רואה שום מנגנון אבולוציוני שיגרום להסתגלות טובה יותר, להגעה למצב נייטרלי, ולמצב שהמזון הזה חיוני לגוף, כי אין יתרון שרידותי למי שמסתגל מעבר לרמה זו. לאבולציה לא אכפת אם לבן אדם יש קשיי עיכול, הוא חולה יותר ובורח לו סידן מהעצמות, כל זמן שהוא מספיק לעשות ילדים.
אשמח אם תוכלי להבהיר יותר.
דרך אגב, נקודה למחשבה: חלב הוא אולי הדבר היחיד שאנחנו אוכלים שנועד במקור להיות מזון לבע"ח (בניגוד למשל לירקות ופירות).
לאור מה שלמדתי על אבולוציה, התיאור שלך של הסתגלות אבולוציונית לא ברור לי.
א. הייתי מצפה שבני אדם ימנעו מלצרוך מזון שרעיל להם, ולכן גם לא יסתגלו אליו. אם הם כן צורכים אותו, סימן ש: או שיש לו תופעות לואי מגניבות (למשל אלכוהול), או שאין להם ברירה.
אני מניחה שחברות שעברו לתזונה שיש בה צריכה רבה של חלב עשו זאת מחוסר ברירה. עם זאת, הם בודאי הסתגלו לזה ברמה כזו שתאפשר להם להמשיך לעשות זאת.
ב. החל משלב שבו בני אדם מסתגלים למזון מסוים ברמה כזו שרובם מגיעים לבגרות וזה לא פוגע בפוריות שלהם, אני לא רואה שום מנגנון אבולוציוני שיגרום להסתגלות טובה יותר, להגעה למצב נייטרלי, ולמצב שהמזון הזה חיוני לגוף, כי אין יתרון שרידותי למי שמסתגל מעבר לרמה זו. לאבולציה לא אכפת אם לבן אדם יש קשיי עיכול, הוא חולה יותר ובורח לו סידן מהעצמות, כל זמן שהוא מספיק לעשות ילדים.
אשמח אם תוכלי להבהיר יותר.
ניצן,
לאור מה שלמדתי על אבולוציה, התיאור שלך של הסתגלות אבולוציונית לא ברור לי.
א. הייתי מצפה שבני אדם ימנעו מלצרוך מזון שרעיל להם, ולכן גם לא יסתגלו אליו. אם הם כן צורכים אותו, סימן ש: או שיש לו תופעות לואי מגניבות (למשל אלכוהול), או שאין להם ברירה.
אני מניחה שחברות שעברו לתזונה שיש בה צריכה רבה של חלב עשו זאת מחוסר ברירה. עם זאת, הם בודאי הסתגלו לזה ברמה כזו שתאפשר להם להמשיך לעשות זאת.
ב. החל משלב שבו בני אדם מסתגלים למזון מסוים ברמה כזו שרובם מגיעים לבגרות וזה לא פוגע בפוריות שלהם, אני לא רואה שום מנגנון אבולוציוני שיגרום להסתגלות טובה יותר, להגעה למצב נייטרלי, ולמצב שהמזון הזה חיוני לגוף, כי אין יתרון שרידותי למי שמסתגל מעבר לרמה זו. לאבולציה לא אכפת אם לבן אדם יש קשיי עיכול, הוא חולה יותר ובורח לו סידן מהעצמות, כל זמן שהוא מספיק לעשות ילדים.
אשמח אם תוכלי להבהיר יותר.
דרך אגב, נקודה למחשבה: חלב הוא אולי הדבר היחיד שאנחנו אוכלים שנועד במקור להיות מזון לבע"ח (בניגוד למשל לירקות ופירות).
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
תזונה אינסטינקטיבית
החל משלב שבו בני אדם מסתגלים למזון מסוים ברמה כזו שרובם מגיעים לבגרות וזה לא פוגע בפוריות שלהם, אני לא רואה שום מנגנון אבולוציוני שיגרום להסתגלות טובה יותר
יש כאן שני דברים שיכולים להשפיע:
לגבי השני: אצל חיות חברתיות (כמונו למשל) גם לפרטים שאחרי גיל הפריון יכולה להיות השפעה משמעותית על ההישרדות של צאצאיהם ושל הצאצאים שלהם (הנכדים). מציעה לעשות חיפוש על "אפקט הסבתא" כדי לראות מחקרים בתחום.
יש כאן שני דברים שיכולים להשפיע:
- מה קורה עם אדם אחד עדיין פורה אבל מרגיש קצת פחות טוב לעומת אדם שני שגם פורה וגם מרגיש מצוין.
- מה קורה אחרי גיל הפריון.
לגבי השני: אצל חיות חברתיות (כמונו למשל) גם לפרטים שאחרי גיל הפריון יכולה להיות השפעה משמעותית על ההישרדות של צאצאיהם ושל הצאצאים שלהם (הנכדים). מציעה לעשות חיפוש על "אפקט הסבתא" כדי לראות מחקרים בתחום.
-
- הודעות: 362
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2007, 16:00
- דף אישי: הדף האישי של ענבל_נתן_בר*
תזונה אינסטינקטיבית
כל הסופשבוע מנעתי מעצמי להיכנס לדף הזה, כי ידעתי שזה לא יגמר בשתי דקות (-:
ניצן- לגבי מוצרי חלב, אין ספק שיש הבדל משמעותי בין מוצרי חלב צאן טריים לבין תעשייתיים. גם כתבתי על זה בפירוט. לא מסכימה איתך לגבי שאר הדיון בנושא (-: (הרחיבה בשמת א בעניין)
מכיוון שאני לא באמת יודעת מה היו אורחות חייהם של אבות אבותיי ואם הם חיו ליד ים או ליד נהר, היו צריכים לנדוד המון עם הגשמים או שהיו יחסית קבועים באיזורם, אז המקור היחיד למידע הזה הוא הגוף שלי.
מה זה לא יודעת - אורחות חייהם של אבות אבותי כל כך מגוונים, שאני עקרונית אסבול מפיצול אישיות קשה אם אנסה להתאים את עצמי אליהם. לסבא של סבא שלי היו שלוש תחנות קמח חיטה בפולין. אז זה אומר שצאצאיו מורגלים אבולוציונית לצריכת חיטה - במקרה לאחי הקטן יש צליאק, אז כנראה שזה לא חד משמעי...
סבא אחר שלי הגיע ממחוז של רועי צאן בתימן, והאוכל שהם אכלו לארוחת בוקר היה בשר!! לא היו מוצרי חלב, לא היו כמעט דגנים, הם היו מלקטים גרגרים ואוכלים בשר.
אפשר לחלק את הילדים במשפחה בחלוקה גסה, ולראות שיש כאלה שלא סובלים (מבחינת טעם ומבחינת הגוף) מוצרי חלב, ואוהבים כל הזמן רק בשר, ולכאלה שלא מתים על בשר ואוהבים מוצרי חלב (זאת אומרת, משהו לגמרי עובר בתורשה, אין לי ספק בכך.)
וזה מתחבר ל-
_פה אני ממש רואה קשר לסוג דם ולארץ המוצא
את יכולה לפרט קצת יותר על זה?_
כן. אני כותבת מהניסיון הקליני שלי, לא ערכתי מחקר או משהו. בקצרה, סוג דם O ממש מעדיפים בשר באופן מובהק. סוג דם B מוצרי חלב. סוג דם A ממש לא אוהבים בשר ורוב הצמחונים שאני פוגשת בקליניקה הם סוג דם A. אני יודעת שזה תואם את התיאוריה של סוג הדם- אבל אני פשוט רואה את זה בקליניקה שלי כל הזמן.
מוצא- זה שוב מתחבר למה אכלו אבות אבותי. וזה הרבה יותר מורכב מסתם 'מזרחי' 'אשכנזי' או אפילו 'מרוקאי' 'הונגרי'. אנחנו הולכים רחוק יותר, לכיוון של האם המקור של המשפחה בכפר, עיר, ליד מקווה מים, בהרים, וכו'.
מעניין מאוד לשאול את הסבא/ סבתא (אם הם בחיים, ואם לא- את ההורים) על אורחות החיים של המשפחות ומה הם נהגו לאכול. אתם תידהמו לראות את ההשפעה של זה על העדפות המזון שלכם היום (-:
לאכול בשר תעשייתי זה דבר שמזיק לבריאות, חד משמעית ומוכח.
או קיי, גם מזיק לנשום (משפט של אנשים שלא רוצים לקחת אחריות על הבריאות (-: )
אבל כשאני נושמת אני חושבת על רווח מול נזק: אני ניזוקה מזיהום האוויר, אבל אני חייבת חמצן!!
אותו הדבר בבשר, לאנשים שזקוקים לו אינסטינקטיבית - הם מקבלים את ההורמונים, האנטיביוטיקה, אבל הם חייבים את הברזל וה- B12 ועוד רכיבים מהבשר, והם לא יכולים לקבל אותם ממקורות אחרים. יש אנשים שלא משנה כמה תוספי ברזל הם יקחו, כמה עלים ירוקים הם יאכלו וכמה קטניות מונבטות - הגוף שלהם לא יודע לספוג מהם ברזל!!!! את יודעת כמה זמן לקח לי להבין את זה? כי אף אחד לא מלמד את העובדות האלה (לא כל כך יודעים אותן).
מלמדים אותנו שיש רכיב X במזון Y, אבל מה עם ספיגה? אנזימים? פירוק?
אנחנו שונים, ואנחנו חייבים להבין את זה.
בהריון, מערכת החיסון מורידה פאזה וזה מה שמאפשר את ההריון. זה יכול להסביר למה את יכולה לאכול מוצרי חלב שברגיל עושים לך רע.
לא, כי אני לא אלרגית ואין לי תופעות של אלרגיה למוצרי חלב, כך שזה לא מהמקום של מערכת החיסון. זה משהו מורכב יותר, שאנחנו לא כל כך מבינים. יש לי איזה הסבר אבל אני צריכה עוד לפתח אותו בראש.
ולגבי תחושות הרעב והשובע - וואו, יש לי כל כך הרבה מה לומר על זה, אבל יש כאן ילד מתוק שרוצה את ההתייחסות של אמא (-:
פורים שמח D-:
ניצן- לגבי מוצרי חלב, אין ספק שיש הבדל משמעותי בין מוצרי חלב צאן טריים לבין תעשייתיים. גם כתבתי על זה בפירוט. לא מסכימה איתך לגבי שאר הדיון בנושא (-: (הרחיבה בשמת א בעניין)
מכיוון שאני לא באמת יודעת מה היו אורחות חייהם של אבות אבותיי ואם הם חיו ליד ים או ליד נהר, היו צריכים לנדוד המון עם הגשמים או שהיו יחסית קבועים באיזורם, אז המקור היחיד למידע הזה הוא הגוף שלי.
מה זה לא יודעת - אורחות חייהם של אבות אבותי כל כך מגוונים, שאני עקרונית אסבול מפיצול אישיות קשה אם אנסה להתאים את עצמי אליהם. לסבא של סבא שלי היו שלוש תחנות קמח חיטה בפולין. אז זה אומר שצאצאיו מורגלים אבולוציונית לצריכת חיטה - במקרה לאחי הקטן יש צליאק, אז כנראה שזה לא חד משמעי...
סבא אחר שלי הגיע ממחוז של רועי צאן בתימן, והאוכל שהם אכלו לארוחת בוקר היה בשר!! לא היו מוצרי חלב, לא היו כמעט דגנים, הם היו מלקטים גרגרים ואוכלים בשר.
אפשר לחלק את הילדים במשפחה בחלוקה גסה, ולראות שיש כאלה שלא סובלים (מבחינת טעם ומבחינת הגוף) מוצרי חלב, ואוהבים כל הזמן רק בשר, ולכאלה שלא מתים על בשר ואוהבים מוצרי חלב (זאת אומרת, משהו לגמרי עובר בתורשה, אין לי ספק בכך.)
וזה מתחבר ל-
_פה אני ממש רואה קשר לסוג דם ולארץ המוצא
את יכולה לפרט קצת יותר על זה?_
כן. אני כותבת מהניסיון הקליני שלי, לא ערכתי מחקר או משהו. בקצרה, סוג דם O ממש מעדיפים בשר באופן מובהק. סוג דם B מוצרי חלב. סוג דם A ממש לא אוהבים בשר ורוב הצמחונים שאני פוגשת בקליניקה הם סוג דם A. אני יודעת שזה תואם את התיאוריה של סוג הדם- אבל אני פשוט רואה את זה בקליניקה שלי כל הזמן.
מוצא- זה שוב מתחבר למה אכלו אבות אבותי. וזה הרבה יותר מורכב מסתם 'מזרחי' 'אשכנזי' או אפילו 'מרוקאי' 'הונגרי'. אנחנו הולכים רחוק יותר, לכיוון של האם המקור של המשפחה בכפר, עיר, ליד מקווה מים, בהרים, וכו'.
מעניין מאוד לשאול את הסבא/ סבתא (אם הם בחיים, ואם לא- את ההורים) על אורחות החיים של המשפחות ומה הם נהגו לאכול. אתם תידהמו לראות את ההשפעה של זה על העדפות המזון שלכם היום (-:
לאכול בשר תעשייתי זה דבר שמזיק לבריאות, חד משמעית ומוכח.
או קיי, גם מזיק לנשום (משפט של אנשים שלא רוצים לקחת אחריות על הבריאות (-: )
אבל כשאני נושמת אני חושבת על רווח מול נזק: אני ניזוקה מזיהום האוויר, אבל אני חייבת חמצן!!
אותו הדבר בבשר, לאנשים שזקוקים לו אינסטינקטיבית - הם מקבלים את ההורמונים, האנטיביוטיקה, אבל הם חייבים את הברזל וה- B12 ועוד רכיבים מהבשר, והם לא יכולים לקבל אותם ממקורות אחרים. יש אנשים שלא משנה כמה תוספי ברזל הם יקחו, כמה עלים ירוקים הם יאכלו וכמה קטניות מונבטות - הגוף שלהם לא יודע לספוג מהם ברזל!!!! את יודעת כמה זמן לקח לי להבין את זה? כי אף אחד לא מלמד את העובדות האלה (לא כל כך יודעים אותן).
מלמדים אותנו שיש רכיב X במזון Y, אבל מה עם ספיגה? אנזימים? פירוק?
אנחנו שונים, ואנחנו חייבים להבין את זה.
בהריון, מערכת החיסון מורידה פאזה וזה מה שמאפשר את ההריון. זה יכול להסביר למה את יכולה לאכול מוצרי חלב שברגיל עושים לך רע.
לא, כי אני לא אלרגית ואין לי תופעות של אלרגיה למוצרי חלב, כך שזה לא מהמקום של מערכת החיסון. זה משהו מורכב יותר, שאנחנו לא כל כך מבינים. יש לי איזה הסבר אבל אני צריכה עוד לפתח אותו בראש.
ולגבי תחושות הרעב והשובע - וואו, יש לי כל כך הרבה מה לומר על זה, אבל יש כאן ילד מתוק שרוצה את ההתייחסות של אמא (-:
פורים שמח D-:
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
תזונה אינסטינקטיבית
ענבל, אני מסכימה עם רוב מה שכתבת. מקוה שתסלחי לי שאני מגיבה רק על הנקודה שהיא בעייתי בעיני:
סוג דם A ממש לא אוהבים בשר.
אני A ואוהבת מאוד גם בשר וגם גבינות.
אני חושבת שכבר כתבתי כאן פעם שהתיאוריה של העדפות מזון לפי סוגי דם די מאבדת את משמעותה ברגע שמבינים מה זה רקומבינציה.
סוג דם A ממש לא אוהבים בשר.
אני A ואוהבת מאוד גם בשר וגם גבינות.
אני חושבת שכבר כתבתי כאן פעם שהתיאוריה של העדפות מזון לפי סוגי דם די מאבדת את משמעותה ברגע שמבינים מה זה רקומבינציה.
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
תזונה אינסטינקטיבית
מה זה רקומבינציה
?
?
תזונה אינסטינקטיבית
משהו מהניסיון הפרטי, בלי תיאוריות גדולות.
מרגישה שהיה לי קשה מאוד לדעת באמת מה טוב לי ומה רע עד שלא הרחקתי את מושא המחקר מהתפריט שלי לפרק זמן מכובד.
רק אחרי שהרחקתי הכל חוץ מירקות, פירות, עלים ואגוזים, אורגניים ולא מבושלים, לפרק זמן משמעותי, התחלתי להבין מה עושה לי טוב ומה עושה לי רע.
הרגשתי שכל ניסיון אחר מערב כל כך הרבה משתנים שמתקשרים ביניהם עד שזה פשוט בזבוז זמן עבורי לטעון משהו על תחושות גופניות ביחס לאוכל במצב הזה. את מה שכן אכלתי אכלתי לפי החשק עד שהצטללה לי התחושה.
בתחושה שלי מה שעשיתי בעצם זה ליצור לעצמי סוג של קבוצת ביקורת למחקר כזה. base line
בלי זה, מה הטעם בתחושות שלנו?
מרגישה שהיה לי קשה מאוד לדעת באמת מה טוב לי ומה רע עד שלא הרחקתי את מושא המחקר מהתפריט שלי לפרק זמן מכובד.
רק אחרי שהרחקתי הכל חוץ מירקות, פירות, עלים ואגוזים, אורגניים ולא מבושלים, לפרק זמן משמעותי, התחלתי להבין מה עושה לי טוב ומה עושה לי רע.
הרגשתי שכל ניסיון אחר מערב כל כך הרבה משתנים שמתקשרים ביניהם עד שזה פשוט בזבוז זמן עבורי לטעון משהו על תחושות גופניות ביחס לאוכל במצב הזה. את מה שכן אכלתי אכלתי לפי החשק עד שהצטללה לי התחושה.
בתחושה שלי מה שעשיתי בעצם זה ליצור לעצמי סוג של קבוצת ביקורת למחקר כזה. base line
בלי זה, מה הטעם בתחושות שלנו?
תזונה אינסטינקטיבית
ואגב, קראתי את פורמן מנתח את האכילה לפי סוג הדם בספר שלו והשתכנעתי שזה פשוט... סליחה ומחילה ממי שנעזרת בזה, קשקוש.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
_ניצן,
לאור מה שלמדתי על אבולוציה, התיאור שלך של הסתגלות אבולוציונית לא ברור לי.
א. הייתי מצפה שבני אדם ימנעו מלצרוך מזון שרעיל להם, ולכן גם לא יסתגלו אליו. אם הם כן צורכים אותו, סימן ש: או שיש לו תופעות לואי מגניבות (למשל אלכוהול), או שאין להם ברירה._
זה לא עובד ככה. כמעט כל בעל חיים ינסה את מה שיש סביבו, ובני אנוש הם דוגמה מצויינת להסתגלות להרבה מאד דברים שלא בריאים להם בעליל (גם ללא תופעות לוואי מגניבות.)
אם תתחילי לתת היום אקונומיקה בכמויות זעירות לכל בני האדם זה ירעיל אותם (או בואי ניקח משהו יותר קל - חומרי הדברה בחקלאות.) אם תמשיכי, יווצרו מוטציות שיכולות לחיות עם זה, ובעוד עשרות אלפי שנים, גם חלק מבניי האדם יוכלו להפיק מזה תועלת (לרגע הייתי מבסוטה כשמצאו את האלה עם הארסן באגם מונו...) בני אדם ממש לא נמנעים מלצרוך רעל שמזיק להם ולא עושה להם היי - להיפך.
אני מניחה שחברות שעברו לתזונה שיש בה צריכה רבה של חלב עשו זאת מחוסר ברירה. עם זאת, הם בודאי הסתגלו לזה ברמה כזו שתאפשר להם להמשיך לעשות זאת.
לאו דווקא מחוסר ברירה, לפעמים זה מכושר המצאה.
_אני אומרת, שאין כזה דבר:
'מוצרי חלב גרועים לכולם'
'בשר מזיק לבריאות'
'פירות הם דבר בריא ועל כולם לצרוך מהם כמה שיותר'
'דגנים מזיקים לבריאות'
'יש לצרוך ירקות טריים בכמויות בלתי מוגבלות'
יש אנשים, שהאמירות האלה נכונות לגביהם. ויש אנשים שלא!_
יכול להיות, אבל האם את מסכימה שלכולם מזיק לאכול פלסטיק? מה בדבר חומרים משמרים? חומרי טעם בהפקה "טבעית"? מיצים מפירות מודברים שעברו פיסטור, הימגון, הוספת מים ואופסנו בפלסטיק? זה כאילו "קל" כי זה בן מאה-מאתיים שנה, אבל אותו עיקרון פועל על טווח יותר גדול של זמן, מהטעם הפשוט שאין יותר מאשר הסתגלות ראשונית בזמן כזה קצר. אין.
חיטה? ירוקה, מהבר, בכמות ובקצב שבו אפשר לאכול חיטה כאשר מפרקים אותה עם האצבעות? כן. חלב צאן הישר מן העטין (משהו שילד קטן יכול לעשות)? כן.
אשר ל"אבות אבותינו" והעובדה שאנחנו מעורבבים - ספרו לי על זה... אבל זה לא פוגע בטיעון שלי, להיפך! כאשר שני אנשים משני שבטים לגמרי שונים יולדים ילדים, יכולים לצאת להם ילדים שכל אחד שונה בתכלית - אחד יכול לאכול גם וגם, אחד רק כמו אחד, אחר רק כמו השני, ואחד לא זה ולא זה - ככה לגבי כל פריט מזון אפשרי. במיוחד כאשר הערבוב הוא כבר רב דורי.
אז מה עושים? ואיך יודעים? תזונה אינסטינקטיבית. לא מנסים לברר מה סבא אכל, זה עקר. מנסים לברר מה אנחנו מותאמים לאכול. מנקים את מה שאי אפשר היה לאכול באופן טבעי (ולא, מג'דרה, עם כל כל האמונה המערבית-הבריאותנית-המוסרנית-הצמחונו-טבעונית לגבי עליונותה התזונתית היא לא מזון טבעי.) ובודקים איך מגיבים למה שנשאר. נסיוני האישי כמו גם נסיונם של רבים אחרים הוא עקבי - כאשר עושים את זה, האינטואיציה בפירוש מתחדדת ועולות תחושות לא מוכרות של רעב ושובע בריאים, של נקיון מהתמכרות ותגובות אמיתיות ראשונות של רגישות לדברים שכבר מזמן חשבנו שאנחנו בסדר איתם...
בהזדמנות זו אני רוצה להביע את חוסר הנוחות שלי מהדף הזה ומסגנון השיח שהתפתח בו.
לאור מה שלמדתי על אבולוציה, התיאור שלך של הסתגלות אבולוציונית לא ברור לי.
א. הייתי מצפה שבני אדם ימנעו מלצרוך מזון שרעיל להם, ולכן גם לא יסתגלו אליו. אם הם כן צורכים אותו, סימן ש: או שיש לו תופעות לואי מגניבות (למשל אלכוהול), או שאין להם ברירה._
זה לא עובד ככה. כמעט כל בעל חיים ינסה את מה שיש סביבו, ובני אנוש הם דוגמה מצויינת להסתגלות להרבה מאד דברים שלא בריאים להם בעליל (גם ללא תופעות לוואי מגניבות.)
אם תתחילי לתת היום אקונומיקה בכמויות זעירות לכל בני האדם זה ירעיל אותם (או בואי ניקח משהו יותר קל - חומרי הדברה בחקלאות.) אם תמשיכי, יווצרו מוטציות שיכולות לחיות עם זה, ובעוד עשרות אלפי שנים, גם חלק מבניי האדם יוכלו להפיק מזה תועלת (לרגע הייתי מבסוטה כשמצאו את האלה עם הארסן באגם מונו...) בני אדם ממש לא נמנעים מלצרוך רעל שמזיק להם ולא עושה להם היי - להיפך.
אני מניחה שחברות שעברו לתזונה שיש בה צריכה רבה של חלב עשו זאת מחוסר ברירה. עם זאת, הם בודאי הסתגלו לזה ברמה כזו שתאפשר להם להמשיך לעשות זאת.
לאו דווקא מחוסר ברירה, לפעמים זה מכושר המצאה.
_אני אומרת, שאין כזה דבר:
'מוצרי חלב גרועים לכולם'
'בשר מזיק לבריאות'
'פירות הם דבר בריא ועל כולם לצרוך מהם כמה שיותר'
'דגנים מזיקים לבריאות'
'יש לצרוך ירקות טריים בכמויות בלתי מוגבלות'
יש אנשים, שהאמירות האלה נכונות לגביהם. ויש אנשים שלא!_
יכול להיות, אבל האם את מסכימה שלכולם מזיק לאכול פלסטיק? מה בדבר חומרים משמרים? חומרי טעם בהפקה "טבעית"? מיצים מפירות מודברים שעברו פיסטור, הימגון, הוספת מים ואופסנו בפלסטיק? זה כאילו "קל" כי זה בן מאה-מאתיים שנה, אבל אותו עיקרון פועל על טווח יותר גדול של זמן, מהטעם הפשוט שאין יותר מאשר הסתגלות ראשונית בזמן כזה קצר. אין.
חיטה? ירוקה, מהבר, בכמות ובקצב שבו אפשר לאכול חיטה כאשר מפרקים אותה עם האצבעות? כן. חלב צאן הישר מן העטין (משהו שילד קטן יכול לעשות)? כן.
אשר ל"אבות אבותינו" והעובדה שאנחנו מעורבבים - ספרו לי על זה... אבל זה לא פוגע בטיעון שלי, להיפך! כאשר שני אנשים משני שבטים לגמרי שונים יולדים ילדים, יכולים לצאת להם ילדים שכל אחד שונה בתכלית - אחד יכול לאכול גם וגם, אחד רק כמו אחד, אחר רק כמו השני, ואחד לא זה ולא זה - ככה לגבי כל פריט מזון אפשרי. במיוחד כאשר הערבוב הוא כבר רב דורי.
אז מה עושים? ואיך יודעים? תזונה אינסטינקטיבית. לא מנסים לברר מה סבא אכל, זה עקר. מנסים לברר מה אנחנו מותאמים לאכול. מנקים את מה שאי אפשר היה לאכול באופן טבעי (ולא, מג'דרה, עם כל כל האמונה המערבית-הבריאותנית-המוסרנית-הצמחונו-טבעונית לגבי עליונותה התזונתית היא לא מזון טבעי.) ובודקים איך מגיבים למה שנשאר. נסיוני האישי כמו גם נסיונם של רבים אחרים הוא עקבי - כאשר עושים את זה, האינטואיציה בפירוש מתחדדת ועולות תחושות לא מוכרות של רעב ושובע בריאים, של נקיון מהתמכרות ותגובות אמיתיות ראשונות של רגישות לדברים שכבר מזמן חשבנו שאנחנו בסדר איתם...
בהזדמנות זו אני רוצה להביע את חוסר הנוחות שלי מהדף הזה ומסגנון השיח שהתפתח בו.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
תזונה אינסטינקטיבית
סליחה על תקיפת המג'דרה, היא פשוט ממש סמל בעיניי לאכילה מהראש שאין בה שום קשר לקשב לגוף. (וזה גם לא טעים. לא באמת באמת טעים. לא כמו תפוח או בשר או דברים שלא צריך לתבל אותם בטירוף ולטגן לתוכם בצל או השד יודע מה עוד כדי ללמוד להנות מלאכול אותם.) אוכלים אותה בשביל "חלבון מלא מן הצומח." לכו לספר את זה לבן שבטים שלא עשה מחקר מעמיק רדוקציוני על הרכב המינרלים והחלבונים של הדברים שהוא מכניס לפה.
-
- הודעות: 1700
- הצטרפות: 23 ספטמבר 2001, 07:34
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_אלמונית*
תזונה אינסטינקטיבית
בהזדמנות זו אני רוצה להביע את חוסר הנוחות שלי מהדף הזה ומסגנון השיח שהתפתח בו.
וואו
וואו
תזונה אינסטינקטיבית
טוב, רגע לפני שהדף היפה הזה הופך לאיכסה - אני מציעה להפסיק.
קראתי קצת אחורה כדי להבין מה קרה. נדמה לי שיש קושי עם סגנון הכתיבה הנחרץ של ניצן. מהצד השני יש קושי עם העובדה שהנחרצות מסבה את תשומת הלב מהרעיון ומפנה אותה לעבר הכותבת.
אני מציעה להישאר ברמת הרעיונות. מותר, ולעתים אף רצוי, להביע עמדה חד משמעית ונחרצת. לא רואה את הנזק בזה. זה עדין מאפשר דיון כי כל אחד יכול להיות נחרץ באותה מידה או פשוט להביע אי הסכמה.
כאשר הדברים זזים לכיוונים אישיים אין לאן לברוח מזה. זו פשוט מתודה משתיקה שמשתקת את הדף.
וכדי להתקדם מכאן בכיוון חיובי אני מציעה את המחשבה הבאה (שבעצם מחדדת משהו שכתבתי למעלה) - בשביל תזונה אינסטינקטיבית אמיתית צריך לדעת מהם האינסטינקטים ולאן הגוף מושך. בגוף שיש בו דברים שנויים במחלוקת אי אפשר לדעת מה האינסטינקטים כי הם פועלים באופן מוגבל. האם יש כאן מישהי שבשבילה ירקות, פירות, עלים ואגוזים, אורגניים כמובן, הם במחלוקת?
קראתי קצת אחורה כדי להבין מה קרה. נדמה לי שיש קושי עם סגנון הכתיבה הנחרץ של ניצן. מהצד השני יש קושי עם העובדה שהנחרצות מסבה את תשומת הלב מהרעיון ומפנה אותה לעבר הכותבת.
אני מציעה להישאר ברמת הרעיונות. מותר, ולעתים אף רצוי, להביע עמדה חד משמעית ונחרצת. לא רואה את הנזק בזה. זה עדין מאפשר דיון כי כל אחד יכול להיות נחרץ באותה מידה או פשוט להביע אי הסכמה.
כאשר הדברים זזים לכיוונים אישיים אין לאן לברוח מזה. זו פשוט מתודה משתיקה שמשתקת את הדף.
וכדי להתקדם מכאן בכיוון חיובי אני מציעה את המחשבה הבאה (שבעצם מחדדת משהו שכתבתי למעלה) - בשביל תזונה אינסטינקטיבית אמיתית צריך לדעת מהם האינסטינקטים ולאן הגוף מושך. בגוף שיש בו דברים שנויים במחלוקת אי אפשר לדעת מה האינסטינקטים כי הם פועלים באופן מוגבל. האם יש כאן מישהי שבשבילה ירקות, פירות, עלים ואגוזים, אורגניים כמובן, הם במחלוקת?
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
תזונה אינסטינקטיבית
לא, כי אני לא אלרגית ואין לי תופעות של אלרגיה למוצרי חלב, כך שזה לא מהמקום של מערכת החיסון.
כתבתי -
אינטולרנס בהחלט יכול להיות קשור במערכת החיסון, זו כל רגישות שאינה אלרגיה קלאסית (תגובת IgE) ולא רק ייצור אנזימים. אני מניחה שאת חושבת על רגישות ללקטוז, אבל יש גם רגישויות לגלוטן (תגובה חיסונית), לסילצילטים (סוג של פנולים), לכימיקלים ועוד.
אלרגיה זו בסך הכל סוג אחד של תגובה חיסונית. יש עוד.
כתבתי -
אינטולרנס בהחלט יכול להיות קשור במערכת החיסון, זו כל רגישות שאינה אלרגיה קלאסית (תגובת IgE) ולא רק ייצור אנזימים. אני מניחה שאת חושבת על רגישות ללקטוז, אבל יש גם רגישויות לגלוטן (תגובה חיסונית), לסילצילטים (סוג של פנולים), לכימיקלים ועוד.
אלרגיה זו בסך הכל סוג אחד של תגובה חיסונית. יש עוד.
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
תזונה אינסטינקטיבית
האם יש כאן מישהי שבשבילה ירקות, פירות, עלים ואגוזים, אורגניים כמובן, הם במחלוקת?
לא בטוחה שהבנתי את השאלה.
לא בטוחה שהבנתי את השאלה.