תחילת מעבר לאפריקה
תחילת מעבר לאפריקה
אורית!
אז הבנת נכון, אני באמת נמכרתי לחלוטין לאתר הזה. זה מדהים אני יכולה לשבת שעות ולקרוא כל מיני דפים על נושאים שונים. זה מענין, אמיתי וגם אם לעיתים אני לא ממש מסכימה עם הכל אני עדיין מוצאת נקודות השקה....אז זה נחמד מאוד!
אצלנו הכל בסדר. הבנות מבריאות מאיזה וירוס , ורק משתעלות נורא.... האמת הן עושות לי את המוות בענין של אוכל. ואני אמא פולניה היסטרית (כמו שאת כבר יודעת) נלחצת מכל ביס שמתפספס.... תני כמה עיצות בנושא... (ואם גם למישהו אחר שקורא יש אני אשמח לשמוע). אני יודעת שגם הלחץ שאני מגיעה איתו לכל ארוחה משפיע מאוד עליהן וזה חבל לי. אבל אלוהים הן כבר בנות שנה ושמונה והן אוכלות כמו ציפורים....או שככה זה נראה.
מה שלום הבנות המקסימות? מסרי להן המון אהבה מדודה שרון.
טוב ד"ש חם גם מדרור ונהיה בקשר. ביי בינתיים
אז הבנת נכון, אני באמת נמכרתי לחלוטין לאתר הזה. זה מדהים אני יכולה לשבת שעות ולקרוא כל מיני דפים על נושאים שונים. זה מענין, אמיתי וגם אם לעיתים אני לא ממש מסכימה עם הכל אני עדיין מוצאת נקודות השקה....אז זה נחמד מאוד!
אצלנו הכל בסדר. הבנות מבריאות מאיזה וירוס , ורק משתעלות נורא.... האמת הן עושות לי את המוות בענין של אוכל. ואני אמא פולניה היסטרית (כמו שאת כבר יודעת) נלחצת מכל ביס שמתפספס.... תני כמה עיצות בנושא... (ואם גם למישהו אחר שקורא יש אני אשמח לשמוע). אני יודעת שגם הלחץ שאני מגיעה איתו לכל ארוחה משפיע מאוד עליהן וזה חבל לי. אבל אלוהים הן כבר בנות שנה ושמונה והן אוכלות כמו ציפורים....או שככה זה נראה.
מה שלום הבנות המקסימות? מסרי להן המון אהבה מדודה שרון.
טוב ד"ש חם גם מדרור ונהיה בקשר. ביי בינתיים
תחילת מעבר לאפריקה
אוריתי,
אז לאחר טיפת מחשבה אני רוצה להתנצל.....
בהודעה הקודמת שאלתי אותך על עיצות לגבי אוכל, זו היתה מחשבה ספונטנית ביותר אבל פתאום הבנתי שזה לא המקום (בטח שלא לעוד אנשים), הרי זה הדף שלך, אלה החוויות שלך, זה המקום שלך.
אז סליחה אם נדחפתי קצת.....
אז לאחר טיפת מחשבה אני רוצה להתנצל.....
בהודעה הקודמת שאלתי אותך על עיצות לגבי אוכל, זו היתה מחשבה ספונטנית ביותר אבל פתאום הבנתי שזה לא המקום (בטח שלא לעוד אנשים), הרי זה הדף שלך, אלה החוויות שלך, זה המקום שלך.
אז סליחה אם נדחפתי קצת.....
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תחילת מעבר לאפריקה
שרון, מותר להידחף לדפים, מותר אסוציאציות חופשיות (-:
תמיד מישהו יכול לעבור בדף עם רעיון או הפניה לדפים מתאימים.
מה עם לפתוח _דף בית אישי ?
תמיד מישהו יכול לעבור בדף עם רעיון או הפניה לדפים מתאימים.
מה עם לפתוח _דף בית אישי ?
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
שלום לכולם.
לא היו לי כוחות ליכתוב "סיפור מסע" מפורט. חזרתי חולה (שוב) ושתיים מבנותי גם חלו שוב, בקיצור, חזרנו ישר לתוך השיגרה והמחלות ואני מותשת מזה כבר.
רק רציתי ליכתוב שהיה באמת כיף. היתה לנו בעיה עם הויזה בגבול עם טנזניה (שניפתרה בעזרת כסף בחדר האחורי...) ,אבל לא יכולנו להמשיך לטנזניה כמתוכנן. לכן נסענו לשמורה שניקראת "אמבוסלי" (amboseli) , ושם בילינו את חופשתינו, שהרי כבר ארזנו ונסענו יותר משעתיים ולקחנו חופש מהכל, אז ניצלנו זאת למרות שינוי התוכניות. מה שמיוחד באמבוסלי זה הפילים. לא בכל מקום רואים פילים ושם הם מיסתובבים בעדרים. זה מדהים ביופיו. פעם אחת עבר לנו ליד האוטו פיל זכר (הזכרים מיסתובבים לבדם) ענקי. זה היה מדהים לראות את החיה הענקית מיתנהלת לאיטה ממש לידנו.
היו שם גם חיות אחרות כמו זברות, ג'ירפות, גנו, אנטילופות, וראינו אפילו לביאות. הלביאות מתחבאות בעשב וקשה לימצוא אותם, אז תמיד כולם מחפשים ומספרים אחד לשני איפה ראו אותם ביכדי שיוכלו להנות גם.
היה כיף לצאת שוב מהעיר הסוענת והרועשת, הרחק מהלחץ של היום יום.
האיזור בו היינו הוא איזור של שבט המסאי. ליד הלודג' בו ישנו יש כפרים מסאים אחדים והגברים אורבים בכניסה ללודג' ומנסים "לפתות" את המטיילים לבוא איתם לכפר שלהם. אנחנו גם היתפתינו בסופו של דבר.
לקחו אותנו לכפר. וזה היה ממש לא יאומן ליראות איך הם חיים. הם גרים בביקתות שעשויות מעצים ומ...קקי של פרות. המסאים הם רועים. הם מגדלים פרות ועיזים. הביקתות נמוכות כך שאי אפשר אפילו לעמוד בהן ישר ויש בהן רק מקומות שינה, שזה מקום מוגבה שעליו פרוסים עורות של פרות ובאמצע מקום לבישול. זהו. אין להם בעצם שום רכוש חוץ מהעדרים שלהם. הבאר הקרובה היא במרחק שלושה קילומטרים משם והנשים מביאות מים לכפר. האוכל שלהם מורכב רק מהעיזים והפרות - מרק או בשר על האש או שהם גם שותים את הדם. הם לא אוכלים פירות וירקות ביכלל... הגברים רועים את העדרים והנשים מביאות מים, מגדלות את הילדים, מבשלות. היה מדהים ליראות איך הם חיים.
אחר כך, כמובן רצו שניקנה מהם עבודות יד - צמידים, שרשראות, פסלים. קנינו קצת והימשכנו בדרכנו לחפש אריות...
דרך אגב, הנסיעה הארוכה שממנה חששתי כלכך עברה ממש בקלות .כניראה שאנחנו מיתרגלים לנסיעות ארוכות...
זהו. כשחזרנו הביתה חיכה לנו אבא שלי, שהיגיע מישראל באותו היום לביקור . היתה שימחה גדולה. הוא הביא איתו תחפושות לפורים לפי הזמנה ואיפורים למיניהם, וכמובן, במבה, צ'יטוס וביסלי...
אנחנו חוזרים לשיגרה. מחר אני הולכת לגן עם גאיה. בפעמים האחרונות היא צריכה אותי פחות ופחות. אבל עדיין צריכה לדעת שאני קרובה וזמינה. כבר יותר קל והסבלנות מישתלמת.
שרון יקרה. אני אשמח לדבר איתך בטלפון וליעץ לך מניסיוני הדל. היתקשרי כשיהיה לך זמן.
לא היו לי כוחות ליכתוב "סיפור מסע" מפורט. חזרתי חולה (שוב) ושתיים מבנותי גם חלו שוב, בקיצור, חזרנו ישר לתוך השיגרה והמחלות ואני מותשת מזה כבר.
רק רציתי ליכתוב שהיה באמת כיף. היתה לנו בעיה עם הויזה בגבול עם טנזניה (שניפתרה בעזרת כסף בחדר האחורי...) ,אבל לא יכולנו להמשיך לטנזניה כמתוכנן. לכן נסענו לשמורה שניקראת "אמבוסלי" (amboseli) , ושם בילינו את חופשתינו, שהרי כבר ארזנו ונסענו יותר משעתיים ולקחנו חופש מהכל, אז ניצלנו זאת למרות שינוי התוכניות. מה שמיוחד באמבוסלי זה הפילים. לא בכל מקום רואים פילים ושם הם מיסתובבים בעדרים. זה מדהים ביופיו. פעם אחת עבר לנו ליד האוטו פיל זכר (הזכרים מיסתובבים לבדם) ענקי. זה היה מדהים לראות את החיה הענקית מיתנהלת לאיטה ממש לידנו.
היו שם גם חיות אחרות כמו זברות, ג'ירפות, גנו, אנטילופות, וראינו אפילו לביאות. הלביאות מתחבאות בעשב וקשה לימצוא אותם, אז תמיד כולם מחפשים ומספרים אחד לשני איפה ראו אותם ביכדי שיוכלו להנות גם.
היה כיף לצאת שוב מהעיר הסוענת והרועשת, הרחק מהלחץ של היום יום.
האיזור בו היינו הוא איזור של שבט המסאי. ליד הלודג' בו ישנו יש כפרים מסאים אחדים והגברים אורבים בכניסה ללודג' ומנסים "לפתות" את המטיילים לבוא איתם לכפר שלהם. אנחנו גם היתפתינו בסופו של דבר.
לקחו אותנו לכפר. וזה היה ממש לא יאומן ליראות איך הם חיים. הם גרים בביקתות שעשויות מעצים ומ...קקי של פרות. המסאים הם רועים. הם מגדלים פרות ועיזים. הביקתות נמוכות כך שאי אפשר אפילו לעמוד בהן ישר ויש בהן רק מקומות שינה, שזה מקום מוגבה שעליו פרוסים עורות של פרות ובאמצע מקום לבישול. זהו. אין להם בעצם שום רכוש חוץ מהעדרים שלהם. הבאר הקרובה היא במרחק שלושה קילומטרים משם והנשים מביאות מים לכפר. האוכל שלהם מורכב רק מהעיזים והפרות - מרק או בשר על האש או שהם גם שותים את הדם. הם לא אוכלים פירות וירקות ביכלל... הגברים רועים את העדרים והנשים מביאות מים, מגדלות את הילדים, מבשלות. היה מדהים ליראות איך הם חיים.
אחר כך, כמובן רצו שניקנה מהם עבודות יד - צמידים, שרשראות, פסלים. קנינו קצת והימשכנו בדרכנו לחפש אריות...
דרך אגב, הנסיעה הארוכה שממנה חששתי כלכך עברה ממש בקלות .כניראה שאנחנו מיתרגלים לנסיעות ארוכות...
זהו. כשחזרנו הביתה חיכה לנו אבא שלי, שהיגיע מישראל באותו היום לביקור . היתה שימחה גדולה. הוא הביא איתו תחפושות לפורים לפי הזמנה ואיפורים למיניהם, וכמובן, במבה, צ'יטוס וביסלי...
אנחנו חוזרים לשיגרה. מחר אני הולכת לגן עם גאיה. בפעמים האחרונות היא צריכה אותי פחות ופחות. אבל עדיין צריכה לדעת שאני קרובה וזמינה. כבר יותר קל והסבלנות מישתלמת.
שרון יקרה. אני אשמח לדבר איתך בטלפון וליעץ לך מניסיוני הדל. היתקשרי כשיהיה לך זמן.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
שכחתי לספר על מסיבת פורים.
היתה מסיבה של הישראלים שיתקיימה בחצר של אחת המשפחות. החצר היתה, כמובן, ענקית והיה מקום לכולם.
הביאו די ג'יי, ליצנים, מופע אקרובטיקה קצר, תחנות היתוליות, תצוגת תחפושות, מישלוחי מנות, תצוגה היתולית של הגברים כמלכות יופי, בקיצור, הרבה רעש ושימחת פורים. (ולא נישכח גם כמה מטפלות מקומיות שהיצטרפו לחגיגה...).
הבנות נהנו מאוד ואני יצאתי מותשת, אבל שמחתי שיש פה לפחות את זה, חוגגים את החגים בשימחה, אפילו שאני הייתי עושה את זה אחרת.
האמת היא שלא הייתי מופתעת מאופי החגיגה. כניראה שהיתרגלתי...
היתה מסיבה של הישראלים שיתקיימה בחצר של אחת המשפחות. החצר היתה, כמובן, ענקית והיה מקום לכולם.
הביאו די ג'יי, ליצנים, מופע אקרובטיקה קצר, תחנות היתוליות, תצוגת תחפושות, מישלוחי מנות, תצוגה היתולית של הגברים כמלכות יופי, בקיצור, הרבה רעש ושימחת פורים. (ולא נישכח גם כמה מטפלות מקומיות שהיצטרפו לחגיגה...).
הבנות נהנו מאוד ואני יצאתי מותשת, אבל שמחתי שיש פה לפחות את זה, חוגגים את החגים בשימחה, אפילו שאני הייתי עושה את זה אחרת.
האמת היא שלא הייתי מופתעת מאופי החגיגה. כניראה שהיתרגלתי...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
לשפה של המקומיים קוראים - סווהילית.
ישנן מילים שלא קיימות בשפה הזאת. דברים שלא היו פה ליפני שהלבנים היגיעו, אין להם מילה בסווהילית.
למשל: יש מילה לפירות -matunda -מטונדה, אבל אין שמות לפירות. הם מישתמשים בשמות מהשפה האנגלית. חוץ מאננס, שזה "ננסי".הם באמת גם לא ממש אוכלים פירות חוץ מאננס, בננה ומנגו. אבטיח, למשל, שנחשב למעדן אצלנו הם ממש לא אוהבים. העובדות שלי אומרות שהוא מימי מידי...
עוד דוגמא - לכל הנוזלים השומניים, כמו דלק, שמן, נפט, יש מילה אחת - mafuta "מפוטה". גם אם רוצים להגיד שמישהו שמן אומרים מפוטה.
ועוד דוגמא אחת - לנייר וניילון יש מילה אחת - karatasi "קרטסי".
ישנן מילים שלא קיימות בשפה הזאת. דברים שלא היו פה ליפני שהלבנים היגיעו, אין להם מילה בסווהילית.
למשל: יש מילה לפירות -matunda -מטונדה, אבל אין שמות לפירות. הם מישתמשים בשמות מהשפה האנגלית. חוץ מאננס, שזה "ננסי".הם באמת גם לא ממש אוכלים פירות חוץ מאננס, בננה ומנגו. אבטיח, למשל, שנחשב למעדן אצלנו הם ממש לא אוהבים. העובדות שלי אומרות שהוא מימי מידי...
עוד דוגמא - לכל הנוזלים השומניים, כמו דלק, שמן, נפט, יש מילה אחת - mafuta "מפוטה". גם אם רוצים להגיד שמישהו שמן אומרים מפוטה.
ועוד דוגמא אחת - לנייר וניילון יש מילה אחת - karatasi "קרטסי".
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
תחילת מעבר לאפריקה
מעניין! בטח יוצר לא מעט בלבולים, לא?
(מה, לא התכוונת לטגן את החביתה בנפט? טוב אני אזרוק את זה לסל ניירות! )
(מה, לא התכוונת לטגן את החביתה בנפט? טוב אני אזרוק את זה לסל ניירות! )
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תחילת מעבר לאפריקה
אורית, איזה יופי לכם, פיל ענק מתנהל באיטיות ליד האוטו - כבר היה שווה לכם לנסוע לאפריקה!
מה שעוד יותר מדליק בסיפורים החדשים זה הקשב שנפתח לך לשפה. זה מרתק! מדהים הצימצום הזה, כאילו מכוונים רק למהות של הדבר. את נהיית אנתרופולוגית.
ולמה התחפשת?
ואולי תצרפי תמונות? (אז יש או אין מצלמה דיגיטלית בסוף?)
> ברונית מבקרת באתר בתדירות מאוד נמוכה לאחרונה, ובעיקר כדי להתעדכן בקורותייך (-: <
מה שעוד יותר מדליק בסיפורים החדשים זה הקשב שנפתח לך לשפה. זה מרתק! מדהים הצימצום הזה, כאילו מכוונים רק למהות של הדבר. את נהיית אנתרופולוגית.
ולמה התחפשת?
ואולי תצרפי תמונות? (אז יש או אין מצלמה דיגיטלית בסוף?)
> ברונית מבקרת באתר בתדירות מאוד נמוכה לאחרונה, ובעיקר כדי להתעדכן בקורותייך (-: <
-
- הודעות: 169
- הצטרפות: 30 מאי 2003, 08:14
- דף אישי: הדף האישי של מיצי_פיצי*
תחילת מעבר לאפריקה
לגבי השפה : אני שמעתי שבאמהרית אין רבים וכאשר רוצים להגיד משהו ברבים פשוט אומרים אותו פעמיים,כלומר ילד ילד = ילדים.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
טרה רוסה . אני מדברת איתם באנגלית, כך שאין לי בעיות כאלה, אבל אם צריך אבחנה ברורה הם פשוט משתמשים במילה באנגלית...
ברונית יקרה.כבר היתחלתי להתגעגע.
האמת היא שהטיולים פה זה מה שהכי שווה. בארץ אף פעם לא הירשינו לעצמנו לינסוע לכמה ימים, אפילו ללא לצימר, כי זה היה יקר, ופה זה מתאפשר. והחיות האלה, הפילים, הגירפות, הזברות, ליראות אותם בטבע זה באמת חוויה מדהימה.
בקשר לתמונות, אז יש מצלמה דיגיטלית וצילמנו הרבה תמונות, אבל אני לא יודעת איך עושים קישור .
בקשר לשפה הסווהילית, שוב, מה שלא היה פה ליפני האדם הלבן, אין לו מילה ספציפית.
מה שעוד מעניין ,שיש הרבה מילים דומות לשפה העיברית והערבית. למשל - לעזור=סעידיה (כמו סעד),
בן אדם=בין אדם, קיוסקי=בסטות קטנות כמו קיוסקים שיש פה בצידי הדרך.
אם אזכר בעוד מבטיחה ליכתוב.
אה ניזכרתי-סוכר=צוקרי ,דג=סמקי(samaki ) (בערבית אומרים "סמק").
זה באמת מענין בעיני.
מיצי פיצי, מענין מה שכתבת על האמהרית. מה שכן, לאמהרית יש שפה כתובה. לסווהילית אין. היום הם כותבים (מי שכותב...) את שפתם באותיות של אנגלית.
ברונית יקרה.כבר היתחלתי להתגעגע.
האמת היא שהטיולים פה זה מה שהכי שווה. בארץ אף פעם לא הירשינו לעצמנו לינסוע לכמה ימים, אפילו ללא לצימר, כי זה היה יקר, ופה זה מתאפשר. והחיות האלה, הפילים, הגירפות, הזברות, ליראות אותם בטבע זה באמת חוויה מדהימה.
בקשר לתמונות, אז יש מצלמה דיגיטלית וצילמנו הרבה תמונות, אבל אני לא יודעת איך עושים קישור .
בקשר לשפה הסווהילית, שוב, מה שלא היה פה ליפני האדם הלבן, אין לו מילה ספציפית.
מה שעוד מעניין ,שיש הרבה מילים דומות לשפה העיברית והערבית. למשל - לעזור=סעידיה (כמו סעד),
בן אדם=בין אדם, קיוסקי=בסטות קטנות כמו קיוסקים שיש פה בצידי הדרך.
אם אזכר בעוד מבטיחה ליכתוב.
אה ניזכרתי-סוכר=צוקרי ,דג=סמקי(samaki ) (בערבית אומרים "סמק").
זה באמת מענין בעיני.
מיצי פיצי, מענין מה שכתבת על האמהרית. מה שכן, לאמהרית יש שפה כתובה. לסווהילית אין. היום הם כותבים (מי שכותב...) את שפתם באותיות של אנגלית.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
תחילת מעבר לאפריקה
אורית, הי,
מאוד מעניין לקרוא מה שאת כותבת.
אני רוצה להוסיף קצת לדברים שכתבת: המאסאי לא אוכלים את הפרות שלהם. הם מגדלים אותן בתור רכוש, כמו תכנית חסכון שאף פעם לא פודים, רק מחדשים. הם אוכלים את העזים, אבל את הפרות הם רק חולבים, מקיזים דם מהצוואר שלהן (הם מיומנים בזה מאד, וזה לא כואב לפרות) מערבבים בחלב ושותים. אלה החלבונים הזמינים שלהם. הם כן אוכלים פירות וגרגרים אבל לא מגדלים אותם. לעבד את האדמה נחשב בעיני המאסאי כהשפלה.
סואהילי איננה שפה אפריקאית מקורית. היא שפת תערובת של שפות אפריקאיות (בעיקר באנטו) עם ערבית, והיא נפוצה בחוף הצפון מזרחי של אפריקה. מכאן הדמיון לערבית. בקניה היא משמשת כשפה המשותפת של כל השבטים, אבל רק מי שלמד בבי"ס יודע סואהילי. האחרים יודעים רק את שפת השבט שלהם. מי שלמד יותר יודע גם אנגלית.
מאוד מעניין לקרוא מה שאת כותבת.
אני רוצה להוסיף קצת לדברים שכתבת: המאסאי לא אוכלים את הפרות שלהם. הם מגדלים אותן בתור רכוש, כמו תכנית חסכון שאף פעם לא פודים, רק מחדשים. הם אוכלים את העזים, אבל את הפרות הם רק חולבים, מקיזים דם מהצוואר שלהן (הם מיומנים בזה מאד, וזה לא כואב לפרות) מערבבים בחלב ושותים. אלה החלבונים הזמינים שלהם. הם כן אוכלים פירות וגרגרים אבל לא מגדלים אותם. לעבד את האדמה נחשב בעיני המאסאי כהשפלה.
סואהילי איננה שפה אפריקאית מקורית. היא שפת תערובת של שפות אפריקאיות (בעיקר באנטו) עם ערבית, והיא נפוצה בחוף הצפון מזרחי של אפריקה. מכאן הדמיון לערבית. בקניה היא משמשת כשפה המשותפת של כל השבטים, אבל רק מי שלמד בבי"ס יודע סואהילי. האחרים יודעים רק את שפת השבט שלהם. מי שלמד יותר יודע גם אנגלית.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
אמא של יונת
כיף שגם את ניכנסת לדף שלנו.
בקשר למה שהמסאים אוכלים, סיפרתי את מה שסיפר לנו אותו מסאי שלקח אותנו לסיבוב בכפר. הוא טען שהם לא אוכלים שום דבר נוסף חוץ ממה שהם מקבלים מהפרות והעיזים. הוא כן אמר שמשתמשים בצמחים וקליפות של עצים מסוימים בעלי סגולות מרפה כשיש מחלה.
בקשר לשפה, נכון שלכל שבט יש גם את השםה שלו. והנה ,הארת לי עוד פינה בקשר לשפה הסווהילית.
אם כן, איך ולמה ומתי היתהוותה השפה הזאת??
כיף שגם את ניכנסת לדף שלנו.
בקשר למה שהמסאים אוכלים, סיפרתי את מה שסיפר לנו אותו מסאי שלקח אותנו לסיבוב בכפר. הוא טען שהם לא אוכלים שום דבר נוסף חוץ ממה שהם מקבלים מהפרות והעיזים. הוא כן אמר שמשתמשים בצמחים וקליפות של עצים מסוימים בעלי סגולות מרפה כשיש מחלה.
בקשר לשפה, נכון שלכל שבט יש גם את השםה שלו. והנה ,הארת לי עוד פינה בקשר לשפה הסווהילית.
אם כן, איך ולמה ומתי היתהוותה השפה הזאת??
תחילת מעבר לאפריקה
HI ORIT AND SHARON
I CAME TO ARUSHA IN AUGUST 03.
I WISH I KNEW HOW TO WRITE HERE IN HEBREW.
I WAS GLUED TO THE PAGE FOR HOURS.
ORIT I SO MUCH GOING THROUGH THE SAME.
MY SON IS 8 AND MY DAUGHTER IS 6.
IF ANY ONE CAN GUIDE ME IN WRITING HERE IN HEBREW IT IS GREAT.
I DID CHANGED TO HEBREW AT THE BOTTOM BUT IT DOESN'T WORK.
I WIL KEEP IN TOUCH. NAIROBI IS NOT THAT FAR FROM ARUSHA.
I CAME TO ARUSHA IN AUGUST 03.
I WISH I KNEW HOW TO WRITE HERE IN HEBREW.
I WAS GLUED TO THE PAGE FOR HOURS.
ORIT I SO MUCH GOING THROUGH THE SAME.
MY SON IS 8 AND MY DAUGHTER IS 6.
IF ANY ONE CAN GUIDE ME IN WRITING HERE IN HEBREW IT IS GREAT.
I DID CHANGED TO HEBREW AT THE BOTTOM BUT IT DOESN'T WORK.
I WIL KEEP IN TOUCH. NAIROBI IS NOT THAT FAR FROM ARUSHA.
תחילת מעבר לאפריקה
יש. אורית האם ניסיתם להגיע לארושה בסביבות ה-30 לפברואר? בעלי הזמין חדרים בג'קרנדה הוטל למשפחה
על פי בקשת אחד יורם. אח"כ סיפר שהאורחים נתקעו בגבול. טוב שמצאתם אופציה אחרת - אם אלו אתם.
עדיין האופציה של טיול כאן נשארת ברזרבה.
על פי בקשת אחד יורם. אח"כ סיפר שהאורחים נתקעו בגבול. טוב שמצאתם אופציה אחרת - אם אלו אתם.
עדיין האופציה של טיול כאן נשארת ברזרבה.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
תחילת מעבר לאפריקה
אורית,
ערבים נמצאים במזרח אפריקה כבר מאות שנים. הם פעלו שם כסוחרים, כולל סחר בעבדים. טבעי שנוצרה שם שפה מעורבת כזאת (כמו אנגלית שמעורבת מקלטית גרמנית וצרפתית, אידיש שמעורבת מגרמנית ועברית ולאדינו שמעורבת מספרדית ועברית).
ערבים נמצאים במזרח אפריקה כבר מאות שנים. הם פעלו שם כסוחרים, כולל סחר בעבדים. טבעי שנוצרה שם שפה מעורבת כזאת (כמו אנגלית שמעורבת מקלטית גרמנית וצרפתית, אידיש שמעורבת מגרמנית ועברית ולאדינו שמעורבת מספרדית ועברית).
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
דגנית. ואווווווווווווווו.
כן,כן,כן, זה אנחנו שהיינו אמורים להגיע להרושה. כמה מרגש שפתאום אני קוראת שמישהו שקורא את האתר הזה גר שם. איזה כיף.!
ואווווווו. אני פשוט נירגשת מאוד!!!
יורם הוא אח של בעלי והוא גר בדאר א-סאלם. כיתבי לי טלפון ו\או אי מייל ונוכל להיות בקשר.
כמובן שהטיול להרושה רק נידחה מבחינתינו. אולי באיסטר?? אתם בבית ?? עדיין אין תוכניות לחג הקרב עלינו לטובה... שימרי על קשר.
דרך אגב, איך היגעת לאתר??
סיפור- ליפני יומיים היתחיל לעבוד אצלנו נהג חדש. אני מאוד מרוצה ממנו, וזה לאחר נסיונות כושלים עם נהגים אחרים. בקיצור, אתמול נסעתי איתו לקניות, ואז הוא אמר לי שהוא שכח את הרישיונות שלו בבית.
אמרתי לו שהוא יכול לינסוע הביתה להביא אותם בזמן שאנחנו עושים קניות.
בערב סיפרתי זאת לבעלי, והוא כעס מאוד. הוא אמר לי שאסור לתת לו לינסוע לבד לשכונה שלו (שהיא ,כמובן,שכונת מצוקה צפופה מביקתות עץ,או משהו כזה). הם עלולים להחליף חלקים באוטו וליגנוב ממנו כל מיני חלקים. אני ניבהלתי בעצמי ממה שהוא אמר. "את חושבת כמו מערבית" הוא הטיח בי. זה נכון. לא העליתי על דעתי שדברים כאלה קורים, אבל הוא סיפר לי על מיקרים שהיו...
יש דברים שאני עדיין צריכה לילמוד על החיים פה...
כן,כן,כן, זה אנחנו שהיינו אמורים להגיע להרושה. כמה מרגש שפתאום אני קוראת שמישהו שקורא את האתר הזה גר שם. איזה כיף.!
ואווווווו. אני פשוט נירגשת מאוד!!!
יורם הוא אח של בעלי והוא גר בדאר א-סאלם. כיתבי לי טלפון ו\או אי מייל ונוכל להיות בקשר.
כמובן שהטיול להרושה רק נידחה מבחינתינו. אולי באיסטר?? אתם בבית ?? עדיין אין תוכניות לחג הקרב עלינו לטובה... שימרי על קשר.
דרך אגב, איך היגעת לאתר??
סיפור- ליפני יומיים היתחיל לעבוד אצלנו נהג חדש. אני מאוד מרוצה ממנו, וזה לאחר נסיונות כושלים עם נהגים אחרים. בקיצור, אתמול נסעתי איתו לקניות, ואז הוא אמר לי שהוא שכח את הרישיונות שלו בבית.
אמרתי לו שהוא יכול לינסוע הביתה להביא אותם בזמן שאנחנו עושים קניות.
בערב סיפרתי זאת לבעלי, והוא כעס מאוד. הוא אמר לי שאסור לתת לו לינסוע לבד לשכונה שלו (שהיא ,כמובן,שכונת מצוקה צפופה מביקתות עץ,או משהו כזה). הם עלולים להחליף חלקים באוטו וליגנוב ממנו כל מיני חלקים. אני ניבהלתי בעצמי ממה שהוא אמר. "את חושבת כמו מערבית" הוא הטיח בי. זה נכון. לא העליתי על דעתי שדברים כאלה קורים, אבל הוא סיפר לי על מיקרים שהיו...
יש דברים שאני עדיין צריכה לילמוד על החיים פה...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
דגנית, או שאולי אתם רוצים לבוא לפה??
ספרי על עצמך!
מחכה בקוצר רוח לישמוע ממך.
ספרי על עצמך!
מחכה בקוצר רוח לישמוע ממך.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
תחילת מעבר לאפריקה
טוב, אבל לא צריך לכעוס עליך
תחילת מעבר לאפריקה
יופי שענית. לאתר הגעתי ממש במקרה דרך גלישה רכה ונעימה ב"באופן טבעי".
גם לזה הגעתי במקרה אבל ימים ישבתי וקראתי את השיחות המקסימות על ילדים
ומשפחה וחינוך ביתי. רוב הדברים היו לי חדשים מאד. מה יש אנשים
שלא רק מדברים על מה הייתי רוצה אלא גם מבצעים? וככה גם עליתי על השם 'מעבר לאפריקה". כמו שכתבתי, הגענו לכאן באוגוסט. בעלי מוכר ציוד חקלאי.
בני דר בן 8 וחצי ואלי, ביתי, עוד חודש בת 7. קשיי הקליטה שלך מאד מוכרים לי
את הקש הזה אכלתי למכביר (הבדידות, הסורגים, הרחוב המסוכן, אין מה לעשות
עם הילדים ולא כל הישראלים מדברים אל ליבי והגעגועיםםםםם) במשך 7 שנים בקינגסטון ג'מייקה. ארושה היא שינוי מרענן!!! גם הילדים גדלו וגם קרוב יותר לארץ.
מזג האויר נפלא ואפשר ללכת ברחובות. לא להשאיר תיק באוטו ולנעול ואף פעם
לא לעצור שמישהו מסמן לך שמשהו לא בסדר באוטו אבל ההרגשה יחסית ננוחה.
באיסטר מבקרים אותנו סוף סוף אבי ואחותי ולא נהייה כאן הרבה.
האי מייל שלי [email protected]
אבל בטוח נשמור על קשר. אגב, הקטע של הבעל החרד -לאוטו,למשפחה-ידוע ומוכר.
יש לשקול מילים וכעס כי האישה בבית הרבה לבד ואתה המבוגר הקרוב היחיד בד"כ.
טוב די. נתראה.
גם לזה הגעתי במקרה אבל ימים ישבתי וקראתי את השיחות המקסימות על ילדים
ומשפחה וחינוך ביתי. רוב הדברים היו לי חדשים מאד. מה יש אנשים
שלא רק מדברים על מה הייתי רוצה אלא גם מבצעים? וככה גם עליתי על השם 'מעבר לאפריקה". כמו שכתבתי, הגענו לכאן באוגוסט. בעלי מוכר ציוד חקלאי.
בני דר בן 8 וחצי ואלי, ביתי, עוד חודש בת 7. קשיי הקליטה שלך מאד מוכרים לי
את הקש הזה אכלתי למכביר (הבדידות, הסורגים, הרחוב המסוכן, אין מה לעשות
עם הילדים ולא כל הישראלים מדברים אל ליבי והגעגועיםםםםם) במשך 7 שנים בקינגסטון ג'מייקה. ארושה היא שינוי מרענן!!! גם הילדים גדלו וגם קרוב יותר לארץ.
מזג האויר נפלא ואפשר ללכת ברחובות. לא להשאיר תיק באוטו ולנעול ואף פעם
לא לעצור שמישהו מסמן לך שמשהו לא בסדר באוטו אבל ההרגשה יחסית ננוחה.
באיסטר מבקרים אותנו סוף סוף אבי ואחותי ולא נהייה כאן הרבה.
האי מייל שלי [email protected]
אבל בטוח נשמור על קשר. אגב, הקטע של הבעל החרד -לאוטו,למשפחה-ידוע ומוכר.
יש לשקול מילים וכעס כי האישה בבית הרבה לבד ואתה המבוגר הקרוב היחיד בד"כ.
טוב די. נתראה.
-
- הודעות: 2302
- הצטרפות: 30 יוני 2001, 23:50
- דף אישי: הדף האישי של ענת_גביש*
תחילת מעבר לאפריקה
וואו, אני מתרגשת בשבילכן על הפגישה!!
כמה רחוק זה ארושה מניירובי?
וגם ילדים גדולים, איזה כיף. מקווה שיצא לכן להיפגש על אמת ובקלות.
כמה רחוק זה ארושה מניירובי?
וגם ילדים גדולים, איזה כיף. מקווה שיצא לכן להיפגש על אמת ובקלות.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
תודה דגנית. ואוו. אתם בהרושה בערך אותו זמן שאנחנו פה, בניירובי.
אבל אתם כבר ותיקים בחו"ל. 7 שנים בג'מייקה!! זה הרבה זמן. ויש לך ילדים גדולים. הלוואי והיינו גרות יותר קרוב יותר.
לקחתי את האי מייל שלך ומבטיחה ליכתוב.
אני מזמינה אותך להישתתף בדף הזה ובאתר ביכלל. זה כיף. עוד סוג של עיסוק.
שכחתי לספר שאתמול הייתי עם גאיה בגן. באנו בבוקר, הכנסתי אותה לגן. ולאחר כמה דקות.יצאתי.
ניפגשנו שוב בארוחת העשר ולאחר מכן רק בארוחת הצהריים. בקיצור, היא היתה שם יום שלם בילעדי והיה לה כיף! זו היתה הקלה גדולה.כל כך שמחתי. זו היתה הפעם הראשונה שהיא לא חיפשה אותי ולא רצתה אותי במשך השהיה בגן. הסבלנות מישתלמת!
אבל אתם כבר ותיקים בחו"ל. 7 שנים בג'מייקה!! זה הרבה זמן. ויש לך ילדים גדולים. הלוואי והיינו גרות יותר קרוב יותר.
לקחתי את האי מייל שלך ומבטיחה ליכתוב.
אני מזמינה אותך להישתתף בדף הזה ובאתר ביכלל. זה כיף. עוד סוג של עיסוק.
שכחתי לספר שאתמול הייתי עם גאיה בגן. באנו בבוקר, הכנסתי אותה לגן. ולאחר כמה דקות.יצאתי.
ניפגשנו שוב בארוחת העשר ולאחר מכן רק בארוחת הצהריים. בקיצור, היא היתה שם יום שלם בילעדי והיה לה כיף! זו היתה הקלה גדולה.כל כך שמחתי. זו היתה הפעם הראשונה שהיא לא חיפשה אותי ולא רצתה אותי במשך השהיה בגן. הסבלנות מישתלמת!
תחילת מעבר לאפריקה
אורית יקרה!
ניסינו להתקשר אליכם עכשיו אבל מה.... אנחנו נמצאים הרי באפריקה והחכמים פה בחברת הטלפון החליטו לעשות כמה שינויים בסיסמאות לקווי חוץ (היתה לנו סיסמא כדי שלא יוכלו לגנוב לנו שיחות...)אז הכוונה שלהם היתה טובה למנוע גניבות של שיחות אבל התוצאה היא שיש להם עכשיו בעיה בסיסמאות ולא ניתן להתקשר לקווי חוץ ולפלאפונים.אז זהו עכשיו נראה רק מתי הם יצליחו לסדר את הבעיה.... אוי אפריקה אפריקה.....
בכל מקרה שמעתי שרציתם לבוא לביקור באיסתר אבל בגלל אמא שלי אתם חושבים פעמים (כי אתם רוצים לשיון אצלנו), אז חשבתי שאל תחשבו יותר מדי. יאלה תגיעו, תשתמשו בבית של יורם רק בתור בית מלון תגיעו רק לישון בלילה. ובמשך כל היום תהיו פה....יהיה אחלה. נו אל תהיו כבדים... יש לנו הרבה על מה לדבר....
נראה אפשר אולי גם לארגן מזרונים, נסתדר, העיקר בואו!
טוב אני מחכה לשמוע מה את אומרת. מסרי את אהבתי לכולם והעיקר נשקי את תומריקו ואחלי לה מזל טוב.... ניסינו להתקשר אבל את יודעת....
טוב נשתמע....
אה ולדגנית.... אני לא ממש אוהבת להדחף לדף של אורית, אבל לא יכולתי להתעלם..... שמחה לשמוע שיש עוד פליטים באזור.... אנחנו בדאר כמו שבטח הבנת. בכל מקרה אם בא לך נחליף כתובות, ואם אתם באיזור אתם מוזמנים תמיד!
ניסינו להתקשר אליכם עכשיו אבל מה.... אנחנו נמצאים הרי באפריקה והחכמים פה בחברת הטלפון החליטו לעשות כמה שינויים בסיסמאות לקווי חוץ (היתה לנו סיסמא כדי שלא יוכלו לגנוב לנו שיחות...)אז הכוונה שלהם היתה טובה למנוע גניבות של שיחות אבל התוצאה היא שיש להם עכשיו בעיה בסיסמאות ולא ניתן להתקשר לקווי חוץ ולפלאפונים.אז זהו עכשיו נראה רק מתי הם יצליחו לסדר את הבעיה.... אוי אפריקה אפריקה.....
בכל מקרה שמעתי שרציתם לבוא לביקור באיסתר אבל בגלל אמא שלי אתם חושבים פעמים (כי אתם רוצים לשיון אצלנו), אז חשבתי שאל תחשבו יותר מדי. יאלה תגיעו, תשתמשו בבית של יורם רק בתור בית מלון תגיעו רק לישון בלילה. ובמשך כל היום תהיו פה....יהיה אחלה. נו אל תהיו כבדים... יש לנו הרבה על מה לדבר....
נראה אפשר אולי גם לארגן מזרונים, נסתדר, העיקר בואו!
טוב אני מחכה לשמוע מה את אומרת. מסרי את אהבתי לכולם והעיקר נשקי את תומריקו ואחלי לה מזל טוב.... ניסינו להתקשר אבל את יודעת....
טוב נשתמע....
אה ולדגנית.... אני לא ממש אוהבת להדחף לדף של אורית, אבל לא יכולתי להתעלם..... שמחה לשמוע שיש עוד פליטים באזור.... אנחנו בדאר כמו שבטח הבנת. בכל מקרה אם בא לך נחליף כתובות, ואם אתם באיזור אתם מוזמנים תמיד!
תחילת מעבר לאפריקה
הי אורית. רציתי לשאול האם שמעת על בית הספר הבין לאומי בנירובי? אני שואלת בעצם כדי לספר לך שילדי לומדים בסניף דומה בארושה וכולנו מאד מרוצים.
זה מקום ירוק נרחב ויפה - כמו בקיבוץ. כיתות קטנות עם הרבה סייעות וסייעים. שיטת לימוד מאד אישית הרבה עבודה בקבוצות, לומדים על פי נושאים שאותם חוקרים הרבה באופן עצמאי, עם ניסויים ואומנות ומוסיקה וכו - כחלק מהנושא הנלמד (פעם למדו ככה בקיבוצים).
ההורים הם חלק מבורך וחשוב ויש כאן אוירה כיפית. אפילו המורים מתגעגעים בחופשות. הילדים נקלטו חברתית ולימודית כל אחד בקצב שלו. את 3 השבועות הראשונים ביליתי רוב היום בבית הספר.. דבר יוצא דופן אולי אבל אחרי סריקת השיחות באתרים "שלכם" אני מרגישה אפילו יותר שלמה עם זה.
כרגע אני הישראלית היחידה בבית הספר. שיתפתי את הכיתות של ילדי בחגי ישראל (תפוח בדבש בראש השנה, סופגניות וחנוכיה בחנוכה ולפני האתגר אפיית מצות לפסח - יש למישהו רעיון?).
אני רוצה לומר בעצם שלמרות הקשיים במגורים כאן מבחינת בית הספר - אם זה רלוונטי - זה שווה. אין בכלל מקום להשוואה עם מערכת החינוך בארץ. זו מתנה לכל משפחה ולכל ילד. כך אני מרגישה. וגם הבונוס של מפגש עם תלמידים טנזנים, הינדים, סיקים, מוסלמים מלבנון, ילדים מתאילנד, ילדי מיסיונרים סקנדינבים וצאצאים של שושלות מגדלי קפה שהתישבו כאן כבר לפני עשרות שנים מכל רחבי אירופה. כל אחד ותרבותו ומנהגיו וכולם בני אדם כמונו.
אגב למי ששאל ,הדרך בין ניירובי לארושה כ-4 שעות כולל מעבר גבול. הכביש נוח וריק. חדי העיין יבחינו בדרך אלינו בכדור השוקולד מכוסה הקצפת (הקילימנז'רו) באופק. הנוף משתנה כל הזמן ויפה ככל שמתקרבים אלינו (פטריוטית או לא?).
זה מקום ירוק נרחב ויפה - כמו בקיבוץ. כיתות קטנות עם הרבה סייעות וסייעים. שיטת לימוד מאד אישית הרבה עבודה בקבוצות, לומדים על פי נושאים שאותם חוקרים הרבה באופן עצמאי, עם ניסויים ואומנות ומוסיקה וכו - כחלק מהנושא הנלמד (פעם למדו ככה בקיבוצים).
ההורים הם חלק מבורך וחשוב ויש כאן אוירה כיפית. אפילו המורים מתגעגעים בחופשות. הילדים נקלטו חברתית ולימודית כל אחד בקצב שלו. את 3 השבועות הראשונים ביליתי רוב היום בבית הספר.. דבר יוצא דופן אולי אבל אחרי סריקת השיחות באתרים "שלכם" אני מרגישה אפילו יותר שלמה עם זה.
כרגע אני הישראלית היחידה בבית הספר. שיתפתי את הכיתות של ילדי בחגי ישראל (תפוח בדבש בראש השנה, סופגניות וחנוכיה בחנוכה ולפני האתגר אפיית מצות לפסח - יש למישהו רעיון?).
אני רוצה לומר בעצם שלמרות הקשיים במגורים כאן מבחינת בית הספר - אם זה רלוונטי - זה שווה. אין בכלל מקום להשוואה עם מערכת החינוך בארץ. זו מתנה לכל משפחה ולכל ילד. כך אני מרגישה. וגם הבונוס של מפגש עם תלמידים טנזנים, הינדים, סיקים, מוסלמים מלבנון, ילדים מתאילנד, ילדי מיסיונרים סקנדינבים וצאצאים של שושלות מגדלי קפה שהתישבו כאן כבר לפני עשרות שנים מכל רחבי אירופה. כל אחד ותרבותו ומנהגיו וכולם בני אדם כמונו.
אגב למי ששאל ,הדרך בין ניירובי לארושה כ-4 שעות כולל מעבר גבול. הכביש נוח וריק. חדי העיין יבחינו בדרך אלינו בכדור השוקולד מכוסה הקצפת (הקילימנז'רו) באופק. הנוף משתנה כל הזמן ויפה ככל שמתקרבים אלינו (פטריוטית או לא?).
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
סוף סוף חזרתי לאחר שלושה ימים ללא טלפון. זה היה, שוב, מאוד מתסכל, אבל קצר יחסית...
קודם כל לך, ענת, כיף ליראות שאת מיתעדכנת אצלינו בדף. אנחנו מתגעגעים מאוד. מיסרי ד"ש חם ליובלי, וכמובן לגאיה ("הגדולה") ול
שרון יקרה. כפי שהבנת לא היה לנו טלפון ביכלל, ורק היום חזר, אז כשיסדרו לכם את הקו תתקשרי ונדבר. אני אדבר עם אייל על ההצעה שלך. לישון אצל יורם זו אפשרות, רק את בטח יודעת כמה הוא אוהב רעש של ילדים (צעקות, ריבים וכדומה), אז אני קצת חוששת מזה. ולישון על מיזרונים, כך אנחנו ישנים תמיד...
דגנית, שמחה שכתבת שוב. בקשר לבית הספר, אני מאוד מרוצה מזה שאנחנו הולכים אליו עכשיו. אם קראת את כל הדף, אז אנחנו הולכים רק פעמיים בשבוע. זה מספיק בעיני, כי אני הכי מאמינה בחינוך ביתי. פה זה פשוט בעיתי ביגלל צורת החיים פה ולכן חיפשתי אופציה. זה באמת כיף להיפגש עם ילדים מכל העולם ומכל הסוגים.גם אצלנו זה כך. מה גם שהם באמת מאפשרים לי עדיין להיות עם הבנות בכתה ובגן.
ולהגיע רק באופן חלקי. הקיצור, אני לא מחליפה את הטוב שמצאנו.
ודרך אגב, חינוך קיבוצי זה לא בהכרח טוב בעיני. אני יוצאת קיבוץ בעצמי...
סיפור -
ליפני כמה ימים בעלי היה במירפסת בחוץ, ופתאום ראה קוף קופץ מהחומה. אנחנו לא היספקנו ליראות אותו, כי הוא ברח עד שהיגענו. הבנתי שבשכונות פחות צפופות, שבהם יש יותר עצים, רואים קופים לעיתים קרובות.
קודם כל לך, ענת, כיף ליראות שאת מיתעדכנת אצלינו בדף. אנחנו מתגעגעים מאוד. מיסרי ד"ש חם ליובלי, וכמובן לגאיה ("הגדולה") ול
שרון יקרה. כפי שהבנת לא היה לנו טלפון ביכלל, ורק היום חזר, אז כשיסדרו לכם את הקו תתקשרי ונדבר. אני אדבר עם אייל על ההצעה שלך. לישון אצל יורם זו אפשרות, רק את בטח יודעת כמה הוא אוהב רעש של ילדים (צעקות, ריבים וכדומה), אז אני קצת חוששת מזה. ולישון על מיזרונים, כך אנחנו ישנים תמיד...
דגנית, שמחה שכתבת שוב. בקשר לבית הספר, אני מאוד מרוצה מזה שאנחנו הולכים אליו עכשיו. אם קראת את כל הדף, אז אנחנו הולכים רק פעמיים בשבוע. זה מספיק בעיני, כי אני הכי מאמינה בחינוך ביתי. פה זה פשוט בעיתי ביגלל צורת החיים פה ולכן חיפשתי אופציה. זה באמת כיף להיפגש עם ילדים מכל העולם ומכל הסוגים.גם אצלנו זה כך. מה גם שהם באמת מאפשרים לי עדיין להיות עם הבנות בכתה ובגן.
ולהגיע רק באופן חלקי. הקיצור, אני לא מחליפה את הטוב שמצאנו.
ודרך אגב, חינוך קיבוצי זה לא בהכרח טוב בעיני. אני יוצאת קיבוץ בעצמי...
סיפור -
ליפני כמה ימים בעלי היה במירפסת בחוץ, ופתאום ראה קוף קופץ מהחומה. אנחנו לא היספקנו ליראות אותו, כי הוא ברח עד שהיגענו. הבנתי שבשכונות פחות צפופות, שבהם יש יותר עצים, רואים קופים לעיתים קרובות.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
ענת, שכחתי לכתוב את שמה של נועם החמודה שבטח כבר ענקית. אולי הפעם כשניפגש, תומר ונועם יוכלו כבר לשחק...
תחילת מעבר לאפריקה
כן אז בינתיים הטלפון לא חוזר, ואני בספק מתי הוא יחזור, אז טוב שלפחות ניתן לתקשר דרך האתר.
אז לגבי האיסתר, יהיה בסדר, העיקר תבואו.... גם אם תצטרכו רק לישון אצל יורם זה יהיה בסדר זה רק ללילה. אפשר לארגן מזרונים, אבל גם אמא שלי תהיה פה אז רק צריך לראות איך ואם יהיה לכם נוח, אבל נסתדר.....
לגבי הקופים, אצלנו זה די שכיח שמסתובבים פה קופים על העצים, אנחנו כבר לא מתרגשים מזה. אבל התרגשנו מאוד שראינו לפני כמה חודשים בבון ענקי (ואני לא מגזימה) רץ פה בגינה. הוא קפץ ועבר לגדר של השכנים. אבל מאז הוא אורח קבוע מדי כמה שבועות הוא קופץ לביקור, ואז אנחנו מתסגרים בבית עם הילדות, כי זה די מסוכן שיש לך בבון בגינה.......
טוב ד"ש לכולם!
אז לגבי האיסתר, יהיה בסדר, העיקר תבואו.... גם אם תצטרכו רק לישון אצל יורם זה יהיה בסדר זה רק ללילה. אפשר לארגן מזרונים, אבל גם אמא שלי תהיה פה אז רק צריך לראות איך ואם יהיה לכם נוח, אבל נסתדר.....
לגבי הקופים, אצלנו זה די שכיח שמסתובבים פה קופים על העצים, אנחנו כבר לא מתרגשים מזה. אבל התרגשנו מאוד שראינו לפני כמה חודשים בבון ענקי (ואני לא מגזימה) רץ פה בגינה. הוא קפץ ועבר לגדר של השכנים. אבל מאז הוא אורח קבוע מדי כמה שבועות הוא קופץ לביקור, ואז אנחנו מתסגרים בבית עם הילדות, כי זה די מסוכן שיש לך בבון בגינה.......
טוב ד"ש לכולם!
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
יש לי עכשיו רעיון לארגן חוג מלאכת יד לילדי הקהילה הישראלית.
בבית הספר\גן שאנחנו הולכים אליו (שהוא "וולדרוף סקול" ) עוסקים המון במלאכת יד. מפונפונים , דרך בובות פשוטות וחמודות מבד, דרך בובות יותר אחרות מבד, בובות מלבד, בובות בסריגה, והכל ממולא בצמר כבשים, סריגת ידיים, ועוד ועוד. גם קיפולי נייר עושים הרבה. בקיצור, יש בזה שפע של יצירות מקסימות, והכל, כמובן מחומרים טיבעיים, יפים ונאיביים אחרי כל הפלסטיק שאנחנו מוקפים בו, ושובי לב בעיני. (הם טוענים שסריגה למיניה ועריגה עוזרים לפתח את המוח של הילד לכיוון של מתמתיקה...).
זה עדיין בגדר מחשבה ואני צריכה ליראות איך אני מתארגנת עם זה בבית שלי וכמה זה יעלה ,אבל כבר דיברתי עם מישהי מהגן והיא היסכימה לעזור לי.
מקוה שהכל יסתדר וזה יצא לפועל בקרוב.
בבית הספר\גן שאנחנו הולכים אליו (שהוא "וולדרוף סקול" ) עוסקים המון במלאכת יד. מפונפונים , דרך בובות פשוטות וחמודות מבד, דרך בובות יותר אחרות מבד, בובות מלבד, בובות בסריגה, והכל ממולא בצמר כבשים, סריגת ידיים, ועוד ועוד. גם קיפולי נייר עושים הרבה. בקיצור, יש בזה שפע של יצירות מקסימות, והכל, כמובן מחומרים טיבעיים, יפים ונאיביים אחרי כל הפלסטיק שאנחנו מוקפים בו, ושובי לב בעיני. (הם טוענים שסריגה למיניה ועריגה עוזרים לפתח את המוח של הילד לכיוון של מתמתיקה...).
זה עדיין בגדר מחשבה ואני צריכה ליראות איך אני מתארגנת עם זה בבית שלי וכמה זה יעלה ,אבל כבר דיברתי עם מישהי מהגן והיא היסכימה לעזור לי.
מקוה שהכל יסתדר וזה יצא לפועל בקרוב.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
תודה ,שרון.
גינת הירק שלנו גדלה לתיפארת. רק שבאחת הפינות "משהו" אוכל את העלים של הסוקומה,שזה ירק העלים דומה לתרד. רק באותה פינה הם נאכלים. זה מאוד מוזר. כבר שתלנו נגלה שניה והם שוב נאכלים.
אולי זה הקוף שבעלי ראה?? זה רק בפינה שליד הגדר, אז אולי??
סיפור- היום בעלי ניפגש עם ישראלי אחד בעבודה, וההוא סיפר לו שביום גשום אחד הוא ראה את הגנן שלו עומד בחוץ עם מיטריה ומשקה את הגינה...
הגנן ידע שהוא צריך להשקות בכל יום בארבע אחה"צ, וכך עשה...
גינת הירק שלנו גדלה לתיפארת. רק שבאחת הפינות "משהו" אוכל את העלים של הסוקומה,שזה ירק העלים דומה לתרד. רק באותה פינה הם נאכלים. זה מאוד מוזר. כבר שתלנו נגלה שניה והם שוב נאכלים.
אולי זה הקוף שבעלי ראה?? זה רק בפינה שליד הגדר, אז אולי??
סיפור- היום בעלי ניפגש עם ישראלי אחד בעבודה, וההוא סיפר לו שביום גשום אחד הוא ראה את הגנן שלו עומד בחוץ עם מיטריה ומשקה את הגינה...
הגנן ידע שהוא צריך להשקות בכל יום בארבע אחה"צ, וכך עשה...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
במרכז הקהילתי היהודי, שליד בית הכנסת מוכרים מוצרים מישראל. הקהילה מארגנת ומביאה מוצרים שיש להם ביקוש (במכולה). הודיעו שהיגיעו מוצרים חדשים, אז הלכנו ליראות וליקנות. קנינו זיתים ומלפפונים חמוצים של בית השיטה, קפה שחור (דבר שאין פה ביכלל), ממרח שוקולד של עלית (דבר שמעולם לא קניתי כשהיינו בארץ... ), וגם מצות וקמח מצה ליקראת פסח.
יש שם גם אבקת כביסה סוד ומרכך כביסה (פה אין אבקות כביסה קומפקט ביכלל,ומרככי הכביסה מאוד מאכזבים...),אבקות מרק (שאני לא צורכת ביכלל) ועוד כמה דברים . זה כיף שיש קצת מוצרים מוכרים.
אה, קניתי גם טחינה של תלמה (יש פה טחינה,אבל לא של תלמה...) וגם,מה שמעולם לא העזתי ליקנות בארץ, "כריות" של תלמה. הבנות מאוד ביקשו...
עוד יתרון בזה שיש פה קהילה ישראלית גדולה.
אני מרגישה שאני מתחילה להתרגל, ובעיקר, לימצוא את הדברים הטובים. ליראות איך אני מסתדרת עם מה שיש . עדיין הבדידות קשה מנשוא,אבל אולי גם לזה אני מתרגלת...
יש שם גם אבקת כביסה סוד ומרכך כביסה (פה אין אבקות כביסה קומפקט ביכלל,ומרככי הכביסה מאוד מאכזבים...),אבקות מרק (שאני לא צורכת ביכלל) ועוד כמה דברים . זה כיף שיש קצת מוצרים מוכרים.
אה, קניתי גם טחינה של תלמה (יש פה טחינה,אבל לא של תלמה...) וגם,מה שמעולם לא העזתי ליקנות בארץ, "כריות" של תלמה. הבנות מאוד ביקשו...
עוד יתרון בזה שיש פה קהילה ישראלית גדולה.
אני מרגישה שאני מתחילה להתרגל, ובעיקר, לימצוא את הדברים הטובים. ליראות איך אני מסתדרת עם מה שיש . עדיין הבדידות קשה מנשוא,אבל אולי גם לזה אני מתרגלת...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
בתחילת אפריל יש שוב חופש בבית הספר ובגן. זה בין סימסטרים. בכל פעם שאנחנו "ניכנסים לזה" יש פה חופש... הפעם זה לשלושה שבועות וחצי!
בכל יום שישי בית הספר מוציא מעין עיתון. שני דפים עם אינפורמציה על מה קורה.
היום קיבלתי ואיך שפתחתי אותו ראיתי כותרת על מחלת השעלת. כתוב שבכיתה א' אחד הילדים אובחן כחולה בשעלת (זו הכתה של ביתי הגדולה, וכולם שם משתעלים קצת, וגם אנחנו, אז לא היתיחסתי...). כתבו שהמחלה יכולה להמשך בין 4 שבועות ל4 חודשים, ושאין טיפול חוץ מתמציות להקלה.
לא היפחידו אף אחד, רק רצו לידע את ההורים ולהגיד שאם מישהו משתעל הרבה זמן אולי כדאי שילך להיבדק . כתבו שזה עלול להיות מסוכן לילדים מתחת לגיל שנה.
אנחנו עברנו על בשרינו מחלת שעלת קשה, ליפני קצת יותר משנתיים. גאיה היתה בת שנתיים וחצי ואני הייתי בהריון. הגדולה חוסנה ולכן השתעלה רק קצת. גאיה סבלה מקוצר נשימה בזמן השיעולים וזה היה קצת מפחיד ואני טולטלתי בשיעולים קשים עם הבטן הגדולה שלי. היום יש לי ילדה בת שנתיים ולא בא לי שתחלה בזה, לא בגיל כזה.
הקטע הוא שהם כתבו את זה רק כאינפורמציה, ולא ממש היתרגשו... מחלה שבארץ עושים ממנה משהו סופני ונוראי, פה היגדירו כ"מחלת ילדים".
יש בגן כמה אנשים שעובדים שם בהתנדבות. לא ביגלל טוב ליבם, אלא ביגלל שהיבטיחו להם שאולי יבחרו ויעברו הכשרה, ואז יוכלו לעבוד בשכר. זאת שעובדת בגן של גאיה, שמה אליס, ובימי שישי היא מבקשת שניקח אותה טרמפ בדרכנו הביתה. היום שאלתי אותה אם היא תירצה לינסוע איתנו אז היא אמרה שלא כי ניגמר לה הכסף. יותר מאוחר היא ניגשה אלי וביקשה שאתן לה קצת כסף ושהיא תחזיר לי בהיזדמנות. זה היה שוב,מעמד מביך עבורי, הרי ברור שאין לה מאיפה להחזיר לי כסף, הרי אין לה כסף לאכול. (יש לה שלושה ילדים קטנים ובעלה גם אינו עובד...). הסכום שהיא ביקשה לא היה גדול (עבורי), אז נתתי לה.
היא אישה טובה ופשוט כואב הלב ליראות את האנשים האלה ממש מקבצים נדבות...
בכל יום שישי בית הספר מוציא מעין עיתון. שני דפים עם אינפורמציה על מה קורה.
היום קיבלתי ואיך שפתחתי אותו ראיתי כותרת על מחלת השעלת. כתוב שבכיתה א' אחד הילדים אובחן כחולה בשעלת (זו הכתה של ביתי הגדולה, וכולם שם משתעלים קצת, וגם אנחנו, אז לא היתיחסתי...). כתבו שהמחלה יכולה להמשך בין 4 שבועות ל4 חודשים, ושאין טיפול חוץ מתמציות להקלה.
לא היפחידו אף אחד, רק רצו לידע את ההורים ולהגיד שאם מישהו משתעל הרבה זמן אולי כדאי שילך להיבדק . כתבו שזה עלול להיות מסוכן לילדים מתחת לגיל שנה.
אנחנו עברנו על בשרינו מחלת שעלת קשה, ליפני קצת יותר משנתיים. גאיה היתה בת שנתיים וחצי ואני הייתי בהריון. הגדולה חוסנה ולכן השתעלה רק קצת. גאיה סבלה מקוצר נשימה בזמן השיעולים וזה היה קצת מפחיד ואני טולטלתי בשיעולים קשים עם הבטן הגדולה שלי. היום יש לי ילדה בת שנתיים ולא בא לי שתחלה בזה, לא בגיל כזה.
הקטע הוא שהם כתבו את זה רק כאינפורמציה, ולא ממש היתרגשו... מחלה שבארץ עושים ממנה משהו סופני ונוראי, פה היגדירו כ"מחלת ילדים".
יש בגן כמה אנשים שעובדים שם בהתנדבות. לא ביגלל טוב ליבם, אלא ביגלל שהיבטיחו להם שאולי יבחרו ויעברו הכשרה, ואז יוכלו לעבוד בשכר. זאת שעובדת בגן של גאיה, שמה אליס, ובימי שישי היא מבקשת שניקח אותה טרמפ בדרכנו הביתה. היום שאלתי אותה אם היא תירצה לינסוע איתנו אז היא אמרה שלא כי ניגמר לה הכסף. יותר מאוחר היא ניגשה אלי וביקשה שאתן לה קצת כסף ושהיא תחזיר לי בהיזדמנות. זה היה שוב,מעמד מביך עבורי, הרי ברור שאין לה מאיפה להחזיר לי כסף, הרי אין לה כסף לאכול. (יש לה שלושה ילדים קטנים ובעלה גם אינו עובד...). הסכום שהיא ביקשה לא היה גדול (עבורי), אז נתתי לה.
היא אישה טובה ופשוט כואב הלב ליראות את האנשים האלה ממש מקבצים נדבות...
-
- הודעות: 2302
- הצטרפות: 30 יוני 2001, 23:50
- דף אישי: הדף האישי של ענת_גביש*
תחילת מעבר לאפריקה
אורית, כיף לקרוא שאת מרגישה קצת יותר טוב. נשמע שרוח רעננה מנשבת בין המילים אפילו שהבדידות עדיין קשה.
שבת נעימה לכולכם
שבת נעימה לכולכם
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
תודה ענתי. אני באמת מרגישה שאני מתחילה להתרגל. אפילו לבדידות...
למרות שקודם היתקשרה אלי חברה טובה מהארץ, וזה היזכיר לי פתאום כמה אני בודדה פה ,ופתאום נהייתי עצובה. .השיחה שימחה אותי מאוד, אבל רציתי עוד ועוד ושזה יהיה יותר זמין ושנוכל גם להיפגש ו...
למרות שקודם היתקשרה אלי חברה טובה מהארץ, וזה היזכיר לי פתאום כמה אני בודדה פה ,ופתאום נהייתי עצובה. .השיחה שימחה אותי מאוד, אבל רציתי עוד ועוד ושזה יהיה יותר זמין ושנוכל גם להיפגש ו...
-
- הודעות: 431
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 01:00
- דף אישי: הדף האישי של מנג_בין*
תחילת מעבר לאפריקה
אורית,
רציתי להגיד לך שאני מאוד נהנית לקרוא את "עלילות אורית,הבנות והמשפחה בקניה"....
ולא סתם אני קוראת בהנאה, אלא בגלל שכשאני הייתי ילדה כל הזמן היינו אמורים לצאת לשליחות מטעם משרד החקלאות
(לפיליפינים, גרמניה ופורטו-ריקו) ולמעשה בסוף לא יצאנו לשום מדינה...
כל הילדות שלי קיוותי וחלמתי על זה ונורא רציתי לחיות במדינה רחוקה ושונה.
אני בטוחה שכמה שקשה לך עכשיו, אח"כ כשתחזרו לארץ תוכלי להעריך ולהבין איזו חוויה מופלאה עברתם (ובמיוחד הבנות) !
שיהיה לכם רק טוב!!
רציתי להגיד לך שאני מאוד נהנית לקרוא את "עלילות אורית,הבנות והמשפחה בקניה"....
ולא סתם אני קוראת בהנאה, אלא בגלל שכשאני הייתי ילדה כל הזמן היינו אמורים לצאת לשליחות מטעם משרד החקלאות
(לפיליפינים, גרמניה ופורטו-ריקו) ולמעשה בסוף לא יצאנו לשום מדינה...
כל הילדות שלי קיוותי וחלמתי על זה ונורא רציתי לחיות במדינה רחוקה ושונה.
אני בטוחה שכמה שקשה לך עכשיו, אח"כ כשתחזרו לארץ תוכלי להעריך ולהבין איזו חוויה מופלאה עברתם (ובמיוחד הבנות) !
שיהיה לכם רק טוב!!
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
מנג בין, אנחנו מחכים ליום בו נוכל להיסתכל אחורה ולהאנח בחיוך...
אין ספק שהחוויות שאנחנו אוספים פה הן מדהימות. החיים פה ממש מוזרים יחסית למה שקורה בארץ וזה בהחלט מעניין.
דרך אגב, לי תמיד היה ניראה מופרך לגמרי ומפחיד לעבור לארץ אחרת, גם בתור ילדה וגם בתור מבוגר...
אין ספק שהחוויות שאנחנו אוספים פה הן מדהימות. החיים פה ממש מוזרים יחסית למה שקורה בארץ וזה בהחלט מעניין.
דרך אגב, לי תמיד היה ניראה מופרך לגמרי ומפחיד לעבור לארץ אחרת, גם בתור ילדה וגם בתור מבוגר...
-
- הודעות: 431
- הצטרפות: 24 יולי 2002, 01:00
- דף אישי: הדף האישי של מנג_בין*
תחילת מעבר לאפריקה
אני מניחה שאם תסתכלו על הימים הראשונים שלכם בקניה תוכלו למצוא
משהו אחד קטן שיעלה לכם חיוך על השפתיים!
בת קיבוץ שלי (ומשפחתה) יצאו לשליחות בספרד. נפגשנו כאשר היא באה לביקור בארץ, לבד בלי הבנות.
היא סיפרה לי כמה שהיא פחדה מהשינוי, השפה, החיים החדשים (אין מי שיעשה לך כביסה ואוכל...) אבל -
היא אמרה שזה הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים. פתאום רואים שיש עולם כל-כך גדול, הבנות לומדות שפה חדשה, הן
צריכות ללמוד לרכוש חברים חדשים למרות מגבלות השפה והן מצליחות!
בקיצור, היא סיכמה את זה בכך שהם כל הזמן יודעים שזאת רק תקופה (הם נסעו לשנתיים) שתתן להם יותר מאשר הם יפסידו בה.
אגב, שמעת על הבאלגן שקורה עכשיו אצלנו? צה"ל חיסל את השייח' אחמד יאסין ויש מהומות בשטחים. מפחיד. תשמחי שאת בקניה...
משהו אחד קטן שיעלה לכם חיוך על השפתיים!
בת קיבוץ שלי (ומשפחתה) יצאו לשליחות בספרד. נפגשנו כאשר היא באה לביקור בארץ, לבד בלי הבנות.
היא סיפרה לי כמה שהיא פחדה מהשינוי, השפה, החיים החדשים (אין מי שיעשה לך כביסה ואוכל...) אבל -
היא אמרה שזה הדבר הכי טוב שקרה לה בחיים. פתאום רואים שיש עולם כל-כך גדול, הבנות לומדות שפה חדשה, הן
צריכות ללמוד לרכוש חברים חדשים למרות מגבלות השפה והן מצליחות!
בקיצור, היא סיכמה את זה בכך שהם כל הזמן יודעים שזאת רק תקופה (הם נסעו לשנתיים) שתתן להם יותר מאשר הם יפסידו בה.
אגב, שמעת על הבאלגן שקורה עכשיו אצלנו? צה"ל חיסל את השייח' אחמד יאסין ויש מהומות בשטחים. מפחיד. תשמחי שאת בקניה...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
אנחנו נסענו לתקופה לא ממש מוגדרת. עד שנצליח לחסוך מספיק,ודעתינו ,או עד ש"ישבר" לנו. כך שאין לי "דד ליין" מול העיניים, שזה גם קצת קצת מלחיץ.
אבל כבר אמרתי שאני מתחילה לימצוא פה דברים טובים.
שמעתי על החדשות. זה באמת מפחיד. (לא שכאן לא מפחיד. כל הזמן יש ידיעות על עליה בפשע ועל ירידה בביטחון האישי. מ-פ-חי-ד!).
הבנות שלי עכשיו בעיניני סריגה. היתחילו עם סריגת ידיים (שזה בלי מסרגות, רק על האצבעות), ועכשיו עברו לסריגה עם מסרגות. זה הכל דברים שהן לומדות בבית הספר\גן שלהן והן שמחות לעשות גם בבית.
זה מחזיר אותי גם לסריגה. הייתי סורגת ליפני 12 שנה בערך, ומאז עזבתי את זה. עכשיו זה חוזר אלי מכיוון אחר וזה ממש כיף.
אחת העוזרות יודעת ליסרוג ,אז ביקשתי שתזכיר לי איך מתחילים, כי את זה שכחתי לגמרי. עכשיו הן רוצות שרק היא תעזור להן. היא שמחה והן שמחות.
היום הלכנו ליקנות צמר ומסרגות, והן רודפות אחרי ג'ויס (העוזרת) לכל מקום שהיא הולכת.
אבל כבר אמרתי שאני מתחילה לימצוא פה דברים טובים.
שמעתי על החדשות. זה באמת מפחיד. (לא שכאן לא מפחיד. כל הזמן יש ידיעות על עליה בפשע ועל ירידה בביטחון האישי. מ-פ-חי-ד!).
הבנות שלי עכשיו בעיניני סריגה. היתחילו עם סריגת ידיים (שזה בלי מסרגות, רק על האצבעות), ועכשיו עברו לסריגה עם מסרגות. זה הכל דברים שהן לומדות בבית הספר\גן שלהן והן שמחות לעשות גם בבית.
זה מחזיר אותי גם לסריגה. הייתי סורגת ליפני 12 שנה בערך, ומאז עזבתי את זה. עכשיו זה חוזר אלי מכיוון אחר וזה ממש כיף.
אחת העוזרות יודעת ליסרוג ,אז ביקשתי שתזכיר לי איך מתחילים, כי את זה שכחתי לגמרי. עכשיו הן רוצות שרק היא תעזור להן. היא שמחה והן שמחות.
היום הלכנו ליקנות צמר ומסרגות, והן רודפות אחרי ג'ויס (העוזרת) לכל מקום שהיא הולכת.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
עכשיו הבנות יושבות ליד ג'ויס, שמגהצת את בגדינו, ושרות לה שירים באנגלית וסווהילית שהם למדו בגן ובביה"ס, בזמן שהן מחכות שהיא תיתפנה שוב ליסרוג איתן... היא ממש צוחקת כשהן שרות בסווהילית...
תחילת מעבר לאפריקה
הי , כמו שאת מבינה הקו חזר, אומנם עם רעשים נוראיים ועדיין לא שומעים שמתקשרים אלינו, אבל לפחות האינטרנט נגיש....
איזה נחמד לכם שאתם יכולים לקנות מוצרים מהארץ.... פה אין את כל ה"לוקסוס" הזה. האמת אני ממש מעוצבנת על השגרירות בניירובי. הם אמורים להיות אחראיים גם עלינו פה, אבל הם לא שמים עלינו קצוץ.... זה מאוד מעצבן ומרתיח....עזבי כבר את כל המוצרים האחרים, אבל מה יש אם היו מציעים לנו מצות... ודברים אחרים לחג. השגריר שם ממש מגעיל בעיני , נכון שאנחנו ממש מעטים פה... אבל אנחנו עדיין פה!
טוב שטויות...יהיה בסדר.
אמא שלי מגיעה מחרתיים והשמחה גדולה!
איזה נחמד לכם שאתם יכולים לקנות מוצרים מהארץ.... פה אין את כל ה"לוקסוס" הזה. האמת אני ממש מעוצבנת על השגרירות בניירובי. הם אמורים להיות אחראיים גם עלינו פה, אבל הם לא שמים עלינו קצוץ.... זה מאוד מעצבן ומרתיח....עזבי כבר את כל המוצרים האחרים, אבל מה יש אם היו מציעים לנו מצות... ודברים אחרים לחג. השגריר שם ממש מגעיל בעיני , נכון שאנחנו ממש מעטים פה... אבל אנחנו עדיין פה!
טוב שטויות...יהיה בסדר.
אמא שלי מגיעה מחרתיים והשמחה גדולה!
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
היום היינו בגן. לאחת מכיתותו בית הספר יש פרויקט ליבנות בית. אז הם בונים בית מישחק מעץ בחצר הגן.
איך חופרים בור? שופכים מים בכדי לרכך את האדמה, ואז מתחילים לחבוט עם מוט ברזל, עד שהאדמה מתרככת, ואז מוציאים עם היד את מה שאפשר, ושוב חובטים עם מוט הברזל וכן הלאה. עד שהבור מספיק עמוק, ואז מניחים בו את הסנדה ומהדקים מסביב. הבית יהיה מעץ ,כמובן. מרתק לראות איך הם עובדים.
אתמול גאיה היתה עצבנית.היא כעסה וכעסה והיציקה לאור, ואני כבר איבדתי את סבלנותי וצרחתי עליה בחזרה. בקיצור, היה "שמח". אחרי שקצת נירגעה ניגשתי אליה, והיא עדיין יבבה, שאלתי אותה מה קרה והיא אמרה שהיא רוצה לחזור לישראל, למקום שמדברים בו רק עיברית. אז הבנתי כמה מטריד אותה שהיא לא יכולה להיתבטא בחופשיות בגן ועם העובדות. שלא מבינים מה היא רוצה להגיד והיא לא יכולה להסביר את עצמה כמו שצריך. הייתי כלכך שמחה שהיא לא צריכה שאהיה נוכחת בתוך הגן (אני עדיין בחדר ליד עם תומר) שלא חשבתי שיש בעיה. היקשבתי לה והיא בכתה ובכתה...
היא לומדת מילים חדשות בכל יום,אבל עדיין קשה לה להיתבטא באנגלית. היא קצת חסרת ביטחון כשזה מגיע ללדבר באנגלית. החלטתי להגיד לגננת. אז סיפרתי לה בבוקר, והיא היקשיבה בעינין ואמפטיה, ואז היציע שאולי אלמד אותה שיר בעיברית שתוכל לשיר עם הילדים ביום שגאיה באה, ולאחר מחשבה נוספת אמרה שאוכל לתרגם את שיר הבוקר שהם שרים בגן ("בוקר טוב לכולם ויום נעים לכם...") לעיברית וליכתוב לה את זה באותיות לועזיות כך שתוכל לילמוד את השיר. אז כתבתי לה והיא אמרה שבפעם הבאה תישתמש בזה. היא גם ישבה עם גאיה בצד וסיפרה לה סיפור קטן לאט ובשפה פשוטה עם יצירה קטנה והיא סיפרה לי אחר כך שגאיה מאוד נהנתה. אני מקוה שהזמן יעשה את שלו וגם זה יהיה יותר קל.
מזל שיש שם גננת כלכך מקסימה!
איך חופרים בור? שופכים מים בכדי לרכך את האדמה, ואז מתחילים לחבוט עם מוט ברזל, עד שהאדמה מתרככת, ואז מוציאים עם היד את מה שאפשר, ושוב חובטים עם מוט הברזל וכן הלאה. עד שהבור מספיק עמוק, ואז מניחים בו את הסנדה ומהדקים מסביב. הבית יהיה מעץ ,כמובן. מרתק לראות איך הם עובדים.
אתמול גאיה היתה עצבנית.היא כעסה וכעסה והיציקה לאור, ואני כבר איבדתי את סבלנותי וצרחתי עליה בחזרה. בקיצור, היה "שמח". אחרי שקצת נירגעה ניגשתי אליה, והיא עדיין יבבה, שאלתי אותה מה קרה והיא אמרה שהיא רוצה לחזור לישראל, למקום שמדברים בו רק עיברית. אז הבנתי כמה מטריד אותה שהיא לא יכולה להיתבטא בחופשיות בגן ועם העובדות. שלא מבינים מה היא רוצה להגיד והיא לא יכולה להסביר את עצמה כמו שצריך. הייתי כלכך שמחה שהיא לא צריכה שאהיה נוכחת בתוך הגן (אני עדיין בחדר ליד עם תומר) שלא חשבתי שיש בעיה. היקשבתי לה והיא בכתה ובכתה...
היא לומדת מילים חדשות בכל יום,אבל עדיין קשה לה להיתבטא באנגלית. היא קצת חסרת ביטחון כשזה מגיע ללדבר באנגלית. החלטתי להגיד לגננת. אז סיפרתי לה בבוקר, והיא היקשיבה בעינין ואמפטיה, ואז היציע שאולי אלמד אותה שיר בעיברית שתוכל לשיר עם הילדים ביום שגאיה באה, ולאחר מחשבה נוספת אמרה שאוכל לתרגם את שיר הבוקר שהם שרים בגן ("בוקר טוב לכולם ויום נעים לכם...") לעיברית וליכתוב לה את זה באותיות לועזיות כך שתוכל לילמוד את השיר. אז כתבתי לה והיא אמרה שבפעם הבאה תישתמש בזה. היא גם ישבה עם גאיה בצד וסיפרה לה סיפור קטן לאט ובשפה פשוטה עם יצירה קטנה והיא סיפרה לי אחר כך שגאיה מאוד נהנתה. אני מקוה שהזמן יעשה את שלו וגם זה יהיה יותר קל.
מזל שיש שם גננת כלכך מקסימה!
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
שרון
סוףסוף!!!
איזה כיף שאמא שלך מגיע.
בנתיים אני לא יודעת אם אנחנו נגיע, זה תלוי איך יום ירגיש. אני עדיין מקוה שכן. אמא שלך מביאה מצות?? וקמח לקניידעלך??
לא ידעתי שהשגריר של קניה אמור לידאוג גם לכם. פה יש קהילה גדולה שדואגת לעצמה בעינין המוצרים מהארץ. זה לא קשור לשגריר.
בכל מקרה, שישיה לכם כיף עם "מאמא שרון" כמו שהמקומיים פה יקראו לה ואולי ניתראה גם בקרוב.
סוףסוף!!!
איזה כיף שאמא שלך מגיע.
בנתיים אני לא יודעת אם אנחנו נגיע, זה תלוי איך יום ירגיש. אני עדיין מקוה שכן. אמא שלך מביאה מצות?? וקמח לקניידעלך??
לא ידעתי שהשגריר של קניה אמור לידאוג גם לכם. פה יש קהילה גדולה שדואגת לעצמה בעינין המוצרים מהארץ. זה לא קשור לשגריר.
בכל מקרה, שישיה לכם כיף עם "מאמא שרון" כמו שהמקומיים פה יקראו לה ואולי ניתראה גם בקרוב.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
איך יורם ירגיש, כמובן...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
המקומיים סופרים את שעות היום בצורה שונה.
הספירה מתחילה כשמיתעוררים בבוקר, בשעה שבע לפי שעוננו, זו השעה "אחת". וכן הלאה.
שמונה זה "שתיים", תשע זה "שלוש" וכולי.
אני חושבת שבלילה לא סופרים ביכלל, כי ישנים...
אז כשמדברים עם מקומי על שעות צריך לוודא על איזה שעות מדברים
הספירה מתחילה כשמיתעוררים בבוקר, בשעה שבע לפי שעוננו, זו השעה "אחת". וכן הלאה.
שמונה זה "שתיים", תשע זה "שלוש" וכולי.
אני חושבת שבלילה לא סופרים ביכלל, כי ישנים...
אז כשמדברים עם מקומי על שעות צריך לוודא על איזה שעות מדברים
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
גינת הירקות שלנו משגשגת. הקישואים כבר פרחו ומתחילים ליראות קישואים קטנים, המלפפונים פורחים, העגבניות בדרך והתירס כבר ממש גבוה. איזה כיף. פיתאום ראיתי שהקישואים הם בהירים, כמו בארץ (כי הזרעים הם מהארץ...), פה הקישואים הם עם קליפה בצבע ירוק כהה, כמו המלפפונים...זה משהו שהתרגלתי אליו, כניראה.
היום היינו בטיול עם הגן של גאיה. זה היה בגן פארק ציבורי גדול לא רחוק מהבית שלנו. יש דשאים גדולים ועצים רבים מקסימים וגבוהים. הדשאים לא ממש מטופחים, אבל זה לא היפריע לאף אחד. עשינו שם "פסטיבל הקשת בענן" ליכבוד חג האיסטר והאביב. היו שירים וריקודים, סיפור שהגננת סיפרה, ומישחק חפש את המטמון. היה גם כיבוד, חלק מההורים היגיעו (ואנחנו באנו בהרכב מלא!) והיה נעים לצאת קצת מהשיגרה ולהיות במין מיתחם בטוח בו הילדים יכלו לרוץ ולשחק ואנחנו יכולנו לקחת אתנחתא מהחיים ולבלות כמישפחה.
בחופשת חג האיסטר, שיוצא בתוך פסח, אנחנו נטוס לטנזניה לכמה ימים. זה מרגש. אני עדיין לא הייתי שם אף פעם. בעלי כבר ביקר שם הרבה פעמים כי שני אחיו גרים שם.
שמעת שרון?? אנחנו באייייייייייייייייייים!!!
והביקור בארץ ניקבע ל4 במאי!!! גם לזה אני מתחילה להתרגש. נגיע לשבועיים וחצי.
אולי נצליח להגיע ליום העיון אפילו???
ונחגוג את ל"ג בעומר עם משפחות המפגש אצל כשר. ואוו. ניראה איך ניסתדר עם כל התוכניות וכל הדברים שאנחנו רוצים להספיק לידחוס לשבועיים וחצי האלה...
היום היינו בטיול עם הגן של גאיה. זה היה בגן פארק ציבורי גדול לא רחוק מהבית שלנו. יש דשאים גדולים ועצים רבים מקסימים וגבוהים. הדשאים לא ממש מטופחים, אבל זה לא היפריע לאף אחד. עשינו שם "פסטיבל הקשת בענן" ליכבוד חג האיסטר והאביב. היו שירים וריקודים, סיפור שהגננת סיפרה, ומישחק חפש את המטמון. היה גם כיבוד, חלק מההורים היגיעו (ואנחנו באנו בהרכב מלא!) והיה נעים לצאת קצת מהשיגרה ולהיות במין מיתחם בטוח בו הילדים יכלו לרוץ ולשחק ואנחנו יכולנו לקחת אתנחתא מהחיים ולבלות כמישפחה.
בחופשת חג האיסטר, שיוצא בתוך פסח, אנחנו נטוס לטנזניה לכמה ימים. זה מרגש. אני עדיין לא הייתי שם אף פעם. בעלי כבר ביקר שם הרבה פעמים כי שני אחיו גרים שם.
שמעת שרון?? אנחנו באייייייייייייייייייים!!!
והביקור בארץ ניקבע ל4 במאי!!! גם לזה אני מתחילה להתרגש. נגיע לשבועיים וחצי.
אולי נצליח להגיע ליום העיון אפילו???
ונחגוג את ל"ג בעומר עם משפחות המפגש אצל כשר. ואוו. ניראה איך ניסתדר עם כל התוכניות וכל הדברים שאנחנו רוצים להספיק לידחוס לשבועיים וחצי האלה...
-
- הודעות: 134
- הצטרפות: 13 דצמבר 2003, 00:05
- דף אישי: הדף האישי של ציפי_נוראל*
תחילת מעבר לאפריקה
אורית היה ממש מרתק לקרוא את כל הכתוב בדף מזמן לא עשיתי את זה נשיקות וחיבוקים לכלכם
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
משהו שכיף פה, שתמיד יש למי לתת דברים שלא צריך.
נעליים ובגדים שקטנים לבנות ,או שהן סתם לא משתמשות, אפילו כלי בית שנימעס מהם או שנישבר חלק קטן ולא בא לי יותר להשתמש בהם.העובדים שלי יקבלו כל דבר בשימחה גדולה ובתודה. גם לעובדות בגן אני מביאה דברים. זה עושה טוב על הלב כשאני יודעת שבימקום שהדברים האלה ישכבו אצלי חסרי שימוש הם מקבלים חיים חדשים. חברה שהיתה גרה פה היגדירה את זה "שהדברים מקבלים פה חיי נצח". כלומר ישתמשו בהם עד שיתפוררו לחלוטין...
לפני כשבועיים בעלי חזר הביתה עם חולצת כפתורים שניתלשה לה חתיכה גדולה מאחור. הוא אמר שלא בא לו לנסות ולתקן אותה. אני נתתי אותה לגנן והוא ממש קרן מאושר. אמר שאישתו תתקן לו אותה ושזה חולצה טובה מאוד. הוא הודה לי והלך לדרכו.
ולחשוב שכשארזנו בארץ אספתי שקים של בגדים ומשחקים למסירה, ולקח לי שבועות לימצוא לאן לימסור את הכל.
מזה אני נהנית. אני לא צריכה לאגור דברים שאין להם שימוש, ותמיד יש מי שיקבל בשימחה.
נעליים ובגדים שקטנים לבנות ,או שהן סתם לא משתמשות, אפילו כלי בית שנימעס מהם או שנישבר חלק קטן ולא בא לי יותר להשתמש בהם.העובדים שלי יקבלו כל דבר בשימחה גדולה ובתודה. גם לעובדות בגן אני מביאה דברים. זה עושה טוב על הלב כשאני יודעת שבימקום שהדברים האלה ישכבו אצלי חסרי שימוש הם מקבלים חיים חדשים. חברה שהיתה גרה פה היגדירה את זה "שהדברים מקבלים פה חיי נצח". כלומר ישתמשו בהם עד שיתפוררו לחלוטין...
לפני כשבועיים בעלי חזר הביתה עם חולצת כפתורים שניתלשה לה חתיכה גדולה מאחור. הוא אמר שלא בא לו לנסות ולתקן אותה. אני נתתי אותה לגנן והוא ממש קרן מאושר. אמר שאישתו תתקן לו אותה ושזה חולצה טובה מאוד. הוא הודה לי והלך לדרכו.
ולחשוב שכשארזנו בארץ אספתי שקים של בגדים ומשחקים למסירה, ולקח לי שבועות לימצוא לאן לימסור את הכל.
מזה אני נהנית. אני לא צריכה לאגור דברים שאין להם שימוש, ותמיד יש מי שיקבל בשימחה.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
אני צריכה לתקן טעות. בקשר לספירת השעות של המקומיים. כן סופרים גם בלילה. משבע בערב זה שוב "אחת" וכולי. אבל מעניין שמתחילים את הספירה בשעה שקמים בבוקר.
-
- הודעות: 2560
- הצטרפות: 23 דצמבר 2002, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_יונת*
תחילת מעבר לאפריקה
אבל מעניין שמתחילים את הספירה בשעה שקמים בבוקר.
יש בזה הגיון. ההתעוררות בבוקר היא התחלת היום. איזו משמעות יש לזה שהשעות מתחילות באמצע הלילה, כשאנחנו ישנים (נניח)?
פשוט, אנחנו כל כך רגילים להגיון המערבי שלנו, שקשה לנו להיכנס לראש שונה.
יש בזה הגיון. ההתעוררות בבוקר היא התחלת היום. איזו משמעות יש לזה שהשעות מתחילות באמצע הלילה, כשאנחנו ישנים (נניח)?
פשוט, אנחנו כל כך רגילים להגיון המערבי שלנו, שקשה לנו להיכנס לראש שונה.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
אני ממש מסכימה איתך ,אמא של יונת. זה הכי הגיוני.!
המון דברים פה פועלים לפי ההיגיון הפשוט. אנחנו פשוט לא רגילים לזה...
המון דברים פה פועלים לפי ההיגיון הפשוט. אנחנו פשוט לא רגילים לזה...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
היום קטפנו את הקישוא הראשון מגינת הירקות. איזה כיף!!
אולי מחר יהיה עוד אחד מוכן.
זרעתי גם פטרוזיליה, בתיקוה שהיא לא תיאכל... ובצל ירוק. הכל נובט וצומח לתיפארת. אנחנו עוקבים בכל יום.
היתחיל לרדת קצת גשם, מתחילה העונה הגשומה. זה מצנן את הטמפרטורות .
מוזר. בהרגשה שלי צריך להיות אביב ליקראת קיץ, ופה הולך ומתקרר... .
עד עכשיו היה באמת מזג אויר דומה לאביב בארץ-חמים אבל יבש עם גשם פעם ב...
עכשיו זה מישתנה ליותר קריר.
העונה הקרה ממש (שהיא לא מאוד קרה אבל הכי קרה פה) היא ביולי -אוגוסט והיא כמעט ללא גשמים.
ממש מבלבל את כל המערכות
אולי מחר יהיה עוד אחד מוכן.
זרעתי גם פטרוזיליה, בתיקוה שהיא לא תיאכל... ובצל ירוק. הכל נובט וצומח לתיפארת. אנחנו עוקבים בכל יום.
היתחיל לרדת קצת גשם, מתחילה העונה הגשומה. זה מצנן את הטמפרטורות .
מוזר. בהרגשה שלי צריך להיות אביב ליקראת קיץ, ופה הולך ומתקרר... .
עד עכשיו היה באמת מזג אויר דומה לאביב בארץ-חמים אבל יבש עם גשם פעם ב...
עכשיו זה מישתנה ליותר קריר.
העונה הקרה ממש (שהיא לא מאוד קרה אבל הכי קרה פה) היא ביולי -אוגוסט והיא כמעט ללא גשמים.
ממש מבלבל את כל המערכות
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
לכל תושבות המפגשים אצל כשר
שלחתי שוב תמונות באי מייל לכשרים. אתן מוזמנות לעמוד על זכותכן ליראות את התמונות ביום שני הבא!
ענת, את מיתבקשת להידחף קדימה הפעם...
מחר אנחנו הולכים לגן של גאיה. היצעתי לגננת להכין מצות של פסח עם הילדים, למרות שהם בתוך סיפורי חג האיסטר, אבל ביגלל שגאיה חוגגת חגים שונים היצעתי לה את ההצעה. היא אמרה שהיא תנסה להיתארגן על זה למחר (ניזכרתי קצת מאוחר מידי ,כניראה...), פשוט כי ביום חמישי כבר יוצאים לחופש של שלושה וחצי שבועות.
אם נעשה אני מבטיחה לספר.
שלחתי שוב תמונות באי מייל לכשרים. אתן מוזמנות לעמוד על זכותכן ליראות את התמונות ביום שני הבא!
ענת, את מיתבקשת להידחף קדימה הפעם...
מחר אנחנו הולכים לגן של גאיה. היצעתי לגננת להכין מצות של פסח עם הילדים, למרות שהם בתוך סיפורי חג האיסטר, אבל ביגלל שגאיה חוגגת חגים שונים היצעתי לה את ההצעה. היא אמרה שהיא תנסה להיתארגן על זה למחר (ניזכרתי קצת מאוחר מידי ,כניראה...), פשוט כי ביום חמישי כבר יוצאים לחופש של שלושה וחצי שבועות.
אם נעשה אני מבטיחה לספר.
תחילת מעבר לאפריקה
הי אוריתי!
אז אחרי השמחה הגדולה על חזרת הטלפון.... הבנתי שבאפריקה לא צריך להתלהב. עוד באותו היום נותק הטלפון ורק היום אחרי כמעט שבועיים חזר.........
אז הנה אני פה שוב. אחרי שבועיים קשים, מנותקים לגמרי מהעולם החיצון. את בטח יודעת מה זה בלי אינטרנט.
בכל מקרה אמא שלי כבר פה ונחמד מאוד. שמעתי גם שאתם מגיעים וזה גם משמח אותי מאוד.
אז זהו בינתיים , אמשיך להתעדכן על קורותיכם.....
אז אחרי השמחה הגדולה על חזרת הטלפון.... הבנתי שבאפריקה לא צריך להתלהב. עוד באותו היום נותק הטלפון ורק היום אחרי כמעט שבועיים חזר.........
אז הנה אני פה שוב. אחרי שבועיים קשים, מנותקים לגמרי מהעולם החיצון. את בטח יודעת מה זה בלי אינטרנט.
בכל מקרה אמא שלי כבר פה ונחמד מאוד. שמעתי גם שאתם מגיעים וזה גם משמח אותי מאוד.
אז זהו בינתיים , אמשיך להתעדכן על קורותיכם.....
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
אוקיי. היום עשינו מצות בגן. היה ממש כיף. כבר אתמול היתחילו בהכנות (למרות שאנחנו לא היינו בגן). הילדים אספו עצים למדורה, וחפרו בור שבו עשו את באש. היום הבאתי איתי קמח ומלח ואחרי ארוחת העשר הכנתי בצק, וסוזן ,הגננת, הידליקה את האש. ישבתי עם העובדות וכמה ילדים והכנו מצות, עשינו חורים עם מזלג, ואחר כך שמנו על האש, והפכתי... ושמתי על מגש בצד.
זה היה מוזר להכין מצות עם חבורה של אנשים וילדים שאין להם שום מושג מה הם עושים ולמה. בארץ הכל מובן מאליו, אבל כאן זה שונה. למבוגרים היסברתי למה אנחנו עושים מצות בחג הפסח.
לילדים הגננת אמרה לי שהם לא ניכנסים לסיפורים העצובים והמתישים בגיל הזה, אלא רק עושים את האוכל. מקובל עלי...
אחר כך, הגננת, שהיא גם מספרת סיפורים במיקצוע השני, הימציע אלינו סיפור (על אישה וביתה, שנסעו, והכינו את הלחם המיוחד שלהם וכולי..) וזה היה מאוד מרגש בעיני.
בסוף אכלנו את המצות עם ארוחת הצהריים בגן וכולם מאוד נהנו.
זו היתה חווויה מעניינת ומרגשת. בהחלט מעשיר.
הגננת גם היציע שנשב ביחד ונספר לה על החגים שלנו, כך שנוכל להחליט מראש על איזה חגים נזכיר בגן ומה נעשה. זה נישמע טוב.
שרון. עכשיו אני מבינה לאן נעלמת. ניפגש בקרוב!
זה היה מוזר להכין מצות עם חבורה של אנשים וילדים שאין להם שום מושג מה הם עושים ולמה. בארץ הכל מובן מאליו, אבל כאן זה שונה. למבוגרים היסברתי למה אנחנו עושים מצות בחג הפסח.
לילדים הגננת אמרה לי שהם לא ניכנסים לסיפורים העצובים והמתישים בגיל הזה, אלא רק עושים את האוכל. מקובל עלי...
אחר כך, הגננת, שהיא גם מספרת סיפורים במיקצוע השני, הימציע אלינו סיפור (על אישה וביתה, שנסעו, והכינו את הלחם המיוחד שלהם וכולי..) וזה היה מאוד מרגש בעיני.
בסוף אכלנו את המצות עם ארוחת הצהריים בגן וכולם מאוד נהנו.
זו היתה חווויה מעניינת ומרגשת. בהחלט מעשיר.
הגננת גם היציע שנשב ביחד ונספר לה על החגים שלנו, כך שנוכל להחליט מראש על איזה חגים נזכיר בגן ומה נעשה. זה נישמע טוב.
שרון. עכשיו אני מבינה לאן נעלמת. ניפגש בקרוב!
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
תחילת מעבר לאפריקה
הגננת הזאת נשמעת נהדרת!
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
כן טרה רוסה. בזכותה, בהתחשב בזה שזה גן ילדים, זה נעים ומזמין. יש לה רק חיסרון אחד, היא לא ממש יודעת להכיל מצוקה\צעקות מצוקה ובכי של ילדים. עם כל הניסיון שיש לה, זה לוקה בחסר בעיני. וגאיה שלי נוטה ליפעמים ליפצוח בצרחות רמות שמרעידות את כל הגן. פעם אחת נתתי לגננת לגשת אליה, אבל זה ממש לא עבד, אלא היכניס את גאיה ליותר סטרס, אז הגננת ביקשה שפשוט אקח אותה לקצה החצר כך שזה לא יפריע לשאר הקבוצה. זה מקובל עלי!
תיראו מה קורה, הדף הזה הופך להיות "דיווחי גן", ואנחנו ביכלל בחינוך ביתי .
הנהג שלנו נעלם! ליפני כשבועיים הוא אמר שהוא רוצה כמה ימים חופש כי אישתו עברה ניתוח, והיבטיח לחזור אחרי כמה ימים. אבל הוא לא חזר,ובפלאפון שלו עונה מישהו אחר. בקיצור, נעלם! וסוף סוף מצאנו נהג ממש טוב . עכשיו אני בבעיה, כי אחי, שהיה איתנו עד עכשיו וגם נהג בישבילי כשהיה צריך, מצא פה כניראה עבודה ומתחיל בפסח לעבוד (וזה אחרי שנה שלמה שהוא איתנו וממש היתרגלנו...), כך שלא יהיה לי מי שינהג בישבילי. אתם בוודאי שואלים את עצמכם "למה את לא תינהגי בעצמך???". בארץ נהגתי אם לא היתה ברירה, אני לא מהאוהבים לינהוג. אבל פה קודם כל ההגה בצד שמאל, הכבישים משובשים וחוקי תנועה הם המלצה בילבד. אני מוותרת על התענוג המפוקפק לנסות ולינהוג פה עם שלושה ילדים מאחור... אבל צריך להגיע לבית הספר\גן ולקניות (דברים שבארץ לא היו לנו... וקניות בעלי היה עושה... פשוט היינו הרבה בבית או מטיילים בישוב).
מקווה שנימצא נהג טוב בקרוב.
תיראו מה קורה, הדף הזה הופך להיות "דיווחי גן", ואנחנו ביכלל בחינוך ביתי .
הנהג שלנו נעלם! ליפני כשבועיים הוא אמר שהוא רוצה כמה ימים חופש כי אישתו עברה ניתוח, והיבטיח לחזור אחרי כמה ימים. אבל הוא לא חזר,ובפלאפון שלו עונה מישהו אחר. בקיצור, נעלם! וסוף סוף מצאנו נהג ממש טוב . עכשיו אני בבעיה, כי אחי, שהיה איתנו עד עכשיו וגם נהג בישבילי כשהיה צריך, מצא פה כניראה עבודה ומתחיל בפסח לעבוד (וזה אחרי שנה שלמה שהוא איתנו וממש היתרגלנו...), כך שלא יהיה לי מי שינהג בישבילי. אתם בוודאי שואלים את עצמכם "למה את לא תינהגי בעצמך???". בארץ נהגתי אם לא היתה ברירה, אני לא מהאוהבים לינהוג. אבל פה קודם כל ההגה בצד שמאל, הכבישים משובשים וחוקי תנועה הם המלצה בילבד. אני מוותרת על התענוג המפוקפק לנסות ולינהוג פה עם שלושה ילדים מאחור... אבל צריך להגיע לבית הספר\גן ולקניות (דברים שבארץ לא היו לנו... וקניות בעלי היה עושה... פשוט היינו הרבה בבית או מטיילים בישוב).
מקווה שנימצא נהג טוב בקרוב.
תחילת מעבר לאפריקה
כן אכן נפגש בקרוב....
הגננת באמת נשמעת נפלאה, ואיזה יופי סיפור הכנת המצות. אני ממש מאושרת בשבילכם.
לגבי הנהג מחזיקה לך אצבעות, אבל האמת אולי בכל מקרה תנסי לנהוג לבד... השד לא ממש נוראי. תשמעי גם לי זה לקח זמן וגם אני לא מהמשוגעות על נהיגה, אבל היום אני עושה את זה וזה מאוד נחמד להיות עצמאית.
יש כמה מקומות שאני לא מעיזה לנסוע לבדי, זה מקומות באמצע העיר וכדומה, אבל עם כל הזאר אני מסתדרת. בכל מקרה מקווה שתמצאו נהג.......
הגננת באמת נשמעת נפלאה, ואיזה יופי סיפור הכנת המצות. אני ממש מאושרת בשבילכם.
לגבי הנהג מחזיקה לך אצבעות, אבל האמת אולי בכל מקרה תנסי לנהוג לבד... השד לא ממש נוראי. תשמעי גם לי זה לקח זמן וגם אני לא מהמשוגעות על נהיגה, אבל היום אני עושה את זה וזה מאוד נחמד להיות עצמאית.
יש כמה מקומות שאני לא מעיזה לנסוע לבדי, זה מקומות באמצע העיר וכדומה, אבל עם כל הזאר אני מסתדרת. בכל מקרה מקווה שתמצאו נהג.......
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
תודה שרון.עוד שבוע למנייאק!;-)
כשהולכים פה לסופר אף פעם אי אפשר לדעת אם נימצא את כל מה שצריך. ליפעמים יש וליפעמים אין. ואין זה אין בשום חנות בניירובי.! אם זה דברים מיובאים אז אי אפשר לדעת מתי יגיע שוב. אנשים מביאים קונטיינר, מוכרים אותו עד שניגמר, ואז צריך לחכות שיגיע שוב...
אבל אפילו דברים מקומיים. למשל, פעם רצינו ליקנות קוטג',ולא מצאנו במשך כמעט שבועיים...
סתם ככה.
או שיש פה מיצים של פריגת.ישראלי אחד מביא לפה קונטיינרים של פריגת. מידי פעם אנחנו קונים, ואז יש תקופה שאין... ואף אחד לא יודע להגיד בדיוק מתי יגיע שוב. אז מחכים.
עכשיו חיפשתי נייר כסף. יש לי עדיין חבילה שהבאתי איתי מהארץ, אבל היא הולכת להיגמר ורציתי ליקנות בסופר כי ראיתי בעבר שיש. אבל עכשיו אין!! מקוה שיגע בקרוב.
בהתחילה הייתי ממש מתרגזת מזה, אבל עכשיו היתרגלתי:-D
כשהולכים פה לסופר אף פעם אי אפשר לדעת אם נימצא את כל מה שצריך. ליפעמים יש וליפעמים אין. ואין זה אין בשום חנות בניירובי.! אם זה דברים מיובאים אז אי אפשר לדעת מתי יגיע שוב. אנשים מביאים קונטיינר, מוכרים אותו עד שניגמר, ואז צריך לחכות שיגיע שוב...
אבל אפילו דברים מקומיים. למשל, פעם רצינו ליקנות קוטג',ולא מצאנו במשך כמעט שבועיים...
סתם ככה.
או שיש פה מיצים של פריגת.ישראלי אחד מביא לפה קונטיינרים של פריגת. מידי פעם אנחנו קונים, ואז יש תקופה שאין... ואף אחד לא יודע להגיד בדיוק מתי יגיע שוב. אז מחכים.
עכשיו חיפשתי נייר כסף. יש לי עדיין חבילה שהבאתי איתי מהארץ, אבל היא הולכת להיגמר ורציתי ליקנות בסופר כי ראיתי בעבר שיש. אבל עכשיו אין!! מקוה שיגע בקרוב.
בהתחילה הייתי ממש מתרגזת מזה, אבל עכשיו היתרגלתי:-D
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
היום היינו בבית הספר בפעם האחרונה ליפני חופשת הסימסטר.
עכשיו יש לנו חופש עד 27.4 .בתוכו ניסע לטנזניה לכמה ימים ואחר כך תבוא הסבתא לביקור קצר...
יהיה כיף.
לא יודעת איך אסתדר בסימסטר הבא, כי אחי מתחיל לעבוד ואז לא יהיה מי שישאר עם הילדה שאין לה פעילות באותו הזמן. הן לא מוכנות להישאר עם העובדות בבית, אפילו אור, שהיא כבר בת 7 ומתקשרת איתן בקלות לא מוכנה להישאר איתן בלי מישהו מבוגר מהמשפחה.
נחכה ליראות איזה שיעורים אור תיקח ובאיזה ימים, כי הבנתי שהם משנים מעט את המערכת, ואז אחליט,אולי אשנה את הימים שבהם גאיה בגן, ואז ניסתדר איכשהו.
אני מאמינה שניסתדר. אלה הן הפעילויות-חוגים שלהן. אני לא רוצה לוותר על זה כי זה חשוב בעיני.
כשאין רחוב\מיגרש מישחקים\חוגים אחה"צ חייבים לימצוא תחליפים.
אחחחחחחח, איפה המיפגשים בבית כשר???????
עכשיו יש לנו חופש עד 27.4 .בתוכו ניסע לטנזניה לכמה ימים ואחר כך תבוא הסבתא לביקור קצר...
יהיה כיף.
לא יודעת איך אסתדר בסימסטר הבא, כי אחי מתחיל לעבוד ואז לא יהיה מי שישאר עם הילדה שאין לה פעילות באותו הזמן. הן לא מוכנות להישאר עם העובדות בבית, אפילו אור, שהיא כבר בת 7 ומתקשרת איתן בקלות לא מוכנה להישאר איתן בלי מישהו מבוגר מהמשפחה.
נחכה ליראות איזה שיעורים אור תיקח ובאיזה ימים, כי הבנתי שהם משנים מעט את המערכת, ואז אחליט,אולי אשנה את הימים שבהם גאיה בגן, ואז ניסתדר איכשהו.
אני מאמינה שניסתדר. אלה הן הפעילויות-חוגים שלהן. אני לא רוצה לוותר על זה כי זה חשוב בעיני.
כשאין רחוב\מיגרש מישחקים\חוגים אחה"צ חייבים לימצוא תחליפים.
אחחחחחחח, איפה המיפגשים בבית כשר???????
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תחילת מעבר לאפריקה
אנשים מביאים קונטיינר, מוכרים אותו עד שניגמר, ואז צריך לחכות שיגיע שוב...
אורית,מי זה האנשי האלה? יבואנים מוצהרים או אנשים פרטיים?
אולי גם את יכולה לייבא ולמכור?
> ברונית יזמות בע"מ (-: <
אורית,מי זה האנשי האלה? יבואנים מוצהרים או אנשים פרטיים?
אולי גם את יכולה לייבא ולמכור?
> ברונית יזמות בע"מ (-: <
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
ברונית, אהלן!!!!!!
אני יודעת שהישראלים הם פרטיים. שאר היבואנים, טני לא יודעת. אבל אני לא הטיפוס המיסחרי...
אני יודעת שהישראלים הם פרטיים. שאר היבואנים, טני לא יודעת. אבל אני לא הטיפוס המיסחרי...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
סוף סוף היתחילה עונת הגשמים. כל גשם פה הוא גשם זלעפות עם טיפות ענק. זה בוודאי יביא איתו הפסקות חשמל מרובות ו\או הפסקות טלפון, כך שאם אעלם לכמה ימים תדעו למה:-\
שמתם לב לשיויון הנפש בו אני מתייחסת לנושא?? כניראה שהזמן באמת עושה את שלו...
בכל מיקרה, בעוד כחודש אנחנו מגיעים לארץ. זה יתן לנו מנת אביב נעימה @}
שמתם לב לשיויון הנפש בו אני מתייחסת לנושא?? כניראה שהזמן באמת עושה את שלו...
בכל מיקרה, בעוד כחודש אנחנו מגיעים לארץ. זה יתן לנו מנת אביב נעימה @}
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
אפרופו סופר, היום היינו בסופר ולא היה ביכלל גבינה לבנה וקוטג'.אבל נייר כסף מצאתי סוף סוף...
צריך הרבה סבלנות. הקנייתים יש מישפט שאומר שאם ממהרים אין ברכה, ובהתאם, הכל מתנהל פה ל-א-ט ל-א-ט. מהשלא נספיק היום, נעשה מחר...
צריך הרבה סבלנות. הקנייתים יש מישפט שאומר שאם ממהרים אין ברכה, ובהתאם, הכל מתנהל פה ל-א-ט ל-א-ט. מהשלא נספיק היום, נעשה מחר...
תחילת מעבר לאפריקה
הי אורית.
קיבלתי את הדואל ממך וגם עניתי. האם קיבלת?
חג שמח ובילוי נעים
קיבלתי את הדואל ממך וגם עניתי. האם קיבלת?
חג שמח ובילוי נעים
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
תודה דגנית.אני מייד בודקת דואל! בדיוק אתמול אמרתי לבעלי שאני מחכה לתשובה ממך...
אנחנו עדיין משלשלים on and off .ליפני שבוע החלטתי לעשות מעשה וללכת ליבדוק את העיני לעומקו, תרתי משמע! אז הלכנו לרופא, ולאחר מכן אספתי דוגמית של קקי מכל אחד בתורו,(כולל ממני...), ואנחנו מחכים בקוצר רוח לתשובות. האם באמת משהו לא בסדר או שסתם עדיין לא היתרגלנו...
עכשיו תור תומר לשלשל כהלכה, וזו לה הפעם הראשונה מאז היגענו לפה.
אנחנו עדיין משלשלים on and off .ליפני שבוע החלטתי לעשות מעשה וללכת ליבדוק את העיני לעומקו, תרתי משמע! אז הלכנו לרופא, ולאחר מכן אספתי דוגמית של קקי מכל אחד בתורו,(כולל ממני...), ואנחנו מחכים בקוצר רוח לתשובות. האם באמת משהו לא בסדר או שסתם עדיין לא היתרגלנו...
עכשיו תור תומר לשלשל כהלכה, וזו לה הפעם הראשונה מאז היגענו לפה.
-
- הודעות: 2105
- הצטרפות: 05 אוגוסט 2001, 00:39
- דף אישי: הדף האישי של נאוה_פרנס*
תחילת מעבר לאפריקה
היי אורית,
קראתי בגמיעה אחת את כל קורתיכם באפריקה הרחוקה.
בשנות ה- 80 המאוחרות היו הוריי בשליחות באקוודור, בעיר גדולה בשם גוויאקיל.
ביקרתי אותם ב- 1989
התאור של ניירובי מאוד הזכיר לי את אותה העיר.
היה שם רובע שאפילו המשטרה פחדה להיכנס לשם.
הורדתי את כל התכשיטים כי הרגו שם אנשים בשביל שרשרת זהב.
ברובע שהוריי גרו בו, הבתים היו מוקפים חומה ומסורגים, ובחלקם עמד שומר בכניסה.
ברבעים העניים, היו סורגים דרכם נמכרה הסחורה במכולת.
היו מעט ישראלים בעיר, רובם השתייכו למשלחת שאבי עמד בראשה,
והיו הרבה פעילויות חגים ובכלל שהיו קשורות לקהילה היהודית במקום.
בכל אופן, הסיפור שלכם מרתק.
אני זוכרת כמה חששת מהנסיעה, והצטערתי לקרוא שההתחלה היתה גרועה כמו שחששת.
שמחתי לקרוא שאת מתחילה לזרום עם המקום.
מי יודע? בסוף, יהיו דברים משם שיחסרו לך כאן.
ההסתגלות שלך היא ממש יציאה מעבדות לחירות.
מברכת אתכם ב'חג שמח!' ובשנה של זרימה וחדווה.
קראתי בגמיעה אחת את כל קורתיכם באפריקה הרחוקה.
בשנות ה- 80 המאוחרות היו הוריי בשליחות באקוודור, בעיר גדולה בשם גוויאקיל.
ביקרתי אותם ב- 1989
התאור של ניירובי מאוד הזכיר לי את אותה העיר.
היה שם רובע שאפילו המשטרה פחדה להיכנס לשם.
הורדתי את כל התכשיטים כי הרגו שם אנשים בשביל שרשרת זהב.
ברובע שהוריי גרו בו, הבתים היו מוקפים חומה ומסורגים, ובחלקם עמד שומר בכניסה.
ברבעים העניים, היו סורגים דרכם נמכרה הסחורה במכולת.
היו מעט ישראלים בעיר, רובם השתייכו למשלחת שאבי עמד בראשה,
והיו הרבה פעילויות חגים ובכלל שהיו קשורות לקהילה היהודית במקום.
בכל אופן, הסיפור שלכם מרתק.
אני זוכרת כמה חששת מהנסיעה, והצטערתי לקרוא שההתחלה היתה גרועה כמו שחששת.
שמחתי לקרוא שאת מתחילה לזרום עם המקום.
מי יודע? בסוף, יהיו דברים משם שיחסרו לך כאן.
ההסתגלות שלך היא ממש יציאה מעבדות לחירות.
מברכת אתכם ב'חג שמח!' ובשנה של זרימה וחדווה.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
תודה רבה רבה ,נאוה.כיף לי לקבל תגובות וליראות שבאמת קוראים את הדף.
"יציאה מעבדות לחירות"- אמן!
היום היתקשרתי ביכדי לקבל את התשובת לבדיקות שלנו ו... הכל בסדר!:-D
למרות זאת אור סבלה מכאבי בטן כל הבוקר והבטן שלי עדיין מתהפכת בכל לילה
כניראה שעדיין לא היסתגלנו לגמרי...
המשך סיפור הנהג- ליפני יומיים היוא היתקשר סוף סוף לבעלי ואמר לו שהוא עדיין נימצא רחוק (בעיר מולדתו) עם אישתו שעברה ניתוח וצריכה טיפול צמוד בנתיים, אבל הוא רוצה לישמור על מקום העבודה שלו, ושאל אם יוכל לישלוח נהג אחר שינהג לנו עד שיחזור. על הפלאפון שלו סיפר שגנבו אותו ולכן עונה שם מישהו אחר (היה או לא היה???). בכל מיקרה, היגיע הנהג המחליף. הוא בסדר, אבל מאוד לחוץ.
ביגלל שקשה לימצוא פה עבודה, הם ממש לחוצים כשמתחילים עבודה חדשה. למשל, העובדות שלי, בחודשים הראשונים, הייתי מרגישה שהן ממש קופאות ומיתכווצות בכל פעם שעברתי לידן. זה היה מאוד מביך עבורי. החיום זה כבר יותר טוב ורגוע.
אני מקןה שהנהג הזה ירגע מהר ויוכל לינהוג בישבילי בנחת.
עוד סיפור- דיויד שומר הלילה וקיסיטו הגנן חברו יחד ביכדי ליקנות לעצמם "ג'יקו", שזה נפטיה לבישול. הם קנו אחד משומש שדיויד אמר שהוא יתקן, ואז אמרו שהם מחכים למשכורת ביכדי ליקנות סיר לבישול. אנחנו החלטנו ליקנות בישבילם שני סירים. דיויד כל כך שמח כשנתתי לו אותם ולא היפסיק להודות לי.
אז הוא אמר שהוא יחכה למשכורת ביכדי ליקנות נפט. אז החלטנו ליקנות בישבילם קצת נפט להתחלה.
גם על זה הם שמחו והודו לנו. עכשיו נישאר לדיויד רק לתקן את ה"ג'יקו", והכל מוכן לשימוש.
זה שוב היבהיר לי איך האנשים האלה חיים. ממש מהיד לפה. הדברים שקנינו להם הם לא ממש יקרים בקנה מידה שלנו ,אבל עבורם זה המון כסף והם אוספים פרוטה לפרוטה ביכדי ליקנות משהו קטן.
אחת העובדות בגן (קנייתית) אמרה לי פעם שבישראל יש הרבה אנשים מאוד עשירים...
"יציאה מעבדות לחירות"- אמן!
היום היתקשרתי ביכדי לקבל את התשובת לבדיקות שלנו ו... הכל בסדר!:-D
למרות זאת אור סבלה מכאבי בטן כל הבוקר והבטן שלי עדיין מתהפכת בכל לילה
כניראה שעדיין לא היסתגלנו לגמרי...
המשך סיפור הנהג- ליפני יומיים היוא היתקשר סוף סוף לבעלי ואמר לו שהוא עדיין נימצא רחוק (בעיר מולדתו) עם אישתו שעברה ניתוח וצריכה טיפול צמוד בנתיים, אבל הוא רוצה לישמור על מקום העבודה שלו, ושאל אם יוכל לישלוח נהג אחר שינהג לנו עד שיחזור. על הפלאפון שלו סיפר שגנבו אותו ולכן עונה שם מישהו אחר (היה או לא היה???). בכל מיקרה, היגיע הנהג המחליף. הוא בסדר, אבל מאוד לחוץ.
ביגלל שקשה לימצוא פה עבודה, הם ממש לחוצים כשמתחילים עבודה חדשה. למשל, העובדות שלי, בחודשים הראשונים, הייתי מרגישה שהן ממש קופאות ומיתכווצות בכל פעם שעברתי לידן. זה היה מאוד מביך עבורי. החיום זה כבר יותר טוב ורגוע.
אני מקןה שהנהג הזה ירגע מהר ויוכל לינהוג בישבילי בנחת.
עוד סיפור- דיויד שומר הלילה וקיסיטו הגנן חברו יחד ביכדי ליקנות לעצמם "ג'יקו", שזה נפטיה לבישול. הם קנו אחד משומש שדיויד אמר שהוא יתקן, ואז אמרו שהם מחכים למשכורת ביכדי ליקנות סיר לבישול. אנחנו החלטנו ליקנות בישבילם שני סירים. דיויד כל כך שמח כשנתתי לו אותם ולא היפסיק להודות לי.
אז הוא אמר שהוא יחכה למשכורת ביכדי ליקנות נפט. אז החלטנו ליקנות בישבילם קצת נפט להתחלה.
גם על זה הם שמחו והודו לנו. עכשיו נישאר לדיויד רק לתקן את ה"ג'יקו", והכל מוכן לשימוש.
זה שוב היבהיר לי איך האנשים האלה חיים. ממש מהיד לפה. הדברים שקנינו להם הם לא ממש יקרים בקנה מידה שלנו ,אבל עבורם זה המון כסף והם אוספים פרוטה לפרוטה ביכדי ליקנות משהו קטן.
אחת העובדות בגן (קנייתית) אמרה לי פעם שבישראל יש הרבה אנשים מאוד עשירים...
-
- הודעות: 379
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2003, 17:14
- דף אישי: הדף האישי של מייק_בר_רב_אשי*
תחילת מעבר לאפריקה
היום היינו בסופר ולא היה ביכלל גבינה לבנה
מוכָּר...
זה לא רק במדינות העולם השלישי, אלא גם בארה"ב, שבדיה - לדעתם גבינה לבנה היא חומר גלם לתעשיית גבינות "אמיתיות", ולכן לא מוכרים אותן לציבור. ואם כן - זה רק לאפיית עוגות, בחנויות לקונדיטוריה, וזה יקר בהתאם.
בכלל, מעניין להגיע למדינה אחרת כדי להווכח כי מה שמובן מאליו אצלנו אינו כזה אצל זולתנו.
מוכָּר...
זה לא רק במדינות העולם השלישי, אלא גם בארה"ב, שבדיה - לדעתם גבינה לבנה היא חומר גלם לתעשיית גבינות "אמיתיות", ולכן לא מוכרים אותן לציבור. ואם כן - זה רק לאפיית עוגות, בחנויות לקונדיטוריה, וזה יקר בהתאם.
בכלל, מעניין להגיע למדינה אחרת כדי להווכח כי מה שמובן מאליו אצלנו אינו כזה אצל זולתנו.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
בכלל, מעניין להגיע למדינה אחרת כדי להווכח כי מה שמובן מאליו אצלנו אינו כזה אצל זולתנו.
מסכימה איתך, מייק.
למרות שפה מוכרים גבינה לבנה בכל סופר ובמחיר סביר, רק שפשוט לא תמיד יש... . אי אפשר לדעת למה. יכולו להיות גם שפשוט לא היה להם כסף לתקן מכונה שהיתקלקלה, או שלא היספיקו לקבל אספקת חלב...
פתאום ניזכרתי שהיום יום שבת ואתם כולכם "שובתים". כמה מוזר, כבר היתרגלתי שהיום החופשי הוא יום ראשון...
מתכננים לינסוע לטיול קצר לנייבשה. זו שמורה במרחק כשעתיים נסיעה מניירובי. יש שם מכתש יפה שעדיין לא ביקרנו בו. מזל שיש את כל הטיולים האלה שמנעימים את זמננו
פתאום ניזכרתי
מסכימה איתך, מייק.
למרות שפה מוכרים גבינה לבנה בכל סופר ובמחיר סביר, רק שפשוט לא תמיד יש... . אי אפשר לדעת למה. יכולו להיות גם שפשוט לא היה להם כסף לתקן מכונה שהיתקלקלה, או שלא היספיקו לקבל אספקת חלב...
פתאום ניזכרתי שהיום יום שבת ואתם כולכם "שובתים". כמה מוזר, כבר היתרגלתי שהיום החופשי הוא יום ראשון...
מתכננים לינסוע לטיול קצר לנייבשה. זו שמורה במרחק כשעתיים נסיעה מניירובי. יש שם מכתש יפה שעדיין לא ביקרנו בו. מזל שיש את כל הטיולים האלה שמנעימים את זמננו
פתאום ניזכרתי
תחילת מעבר לאפריקה
הי אוריתי!
שמחה לשמוע שאתם נסעתם לטייל, ומקווה שנהנתם. אצלנו קצת יותר קשה עניין הטיולים. כל המקומות היפים מאוד רחוקים מדאר ולכן זה לא מתאפשר לנסוע. אמא שלי פה עכשיו ורצינו לנסוע למיקומי (ספארי) אבל המזג אויר נורא ולא ממולץ לנסוע, ולכן אנחנו בבית.
בכל מקרה מחכים לכם בסוף שבוע........ומתרגשים מאוד!
אייל אמר לי לכתוב לך פה לגבי המקדמיה שביקשנו... אז ככה....
אמא שלי שואלת אם לא קשה לכם להביא אגוזי מקדמיה, קלויים וקלופים. לגבי כמות, זה תלוי כמה אתם יכולים להביא, אבל אם לא קשה אז כמה חבילות (גם תלוי הגודל שלהן כי יש קטנות ויש גדולות).
זהו, אז תודה ומקווים שזו לא טרחה מיותרת. שיהיה שבוע טוב, ואנחנו מצפים............
אגב מה שלום אמוץ? איפה הוא מצא עבודה בסוף?
טוב נשתמע ביי
שמחה לשמוע שאתם נסעתם לטייל, ומקווה שנהנתם. אצלנו קצת יותר קשה עניין הטיולים. כל המקומות היפים מאוד רחוקים מדאר ולכן זה לא מתאפשר לנסוע. אמא שלי פה עכשיו ורצינו לנסוע למיקומי (ספארי) אבל המזג אויר נורא ולא ממולץ לנסוע, ולכן אנחנו בבית.
בכל מקרה מחכים לכם בסוף שבוע........ומתרגשים מאוד!
אייל אמר לי לכתוב לך פה לגבי המקדמיה שביקשנו... אז ככה....
אמא שלי שואלת אם לא קשה לכם להביא אגוזי מקדמיה, קלויים וקלופים. לגבי כמות, זה תלוי כמה אתם יכולים להביא, אבל אם לא קשה אז כמה חבילות (גם תלוי הגודל שלהן כי יש קטנות ויש גדולות).
זהו, אז תודה ומקווים שזו לא טרחה מיותרת. שיהיה שבוע טוב, ואנחנו מצפים............
אגב מה שלום אמוץ? איפה הוא מצא עבודה בסוף?
טוב נשתמע ביי
תחילת מעבר לאפריקה
אה ועוד משהו שנזכרתי.....
אנחנו התחלנו לעשות גבינות בבית. החלטנו שכל פעם לחפש גבינה ולחזור מאוכזבים שאין.... ובמקרה הטוב שכבר יש הן יקרות פה נורא.
אז אמא שלי באה ולימדה אותנו דרך קלה לעשיית גבינה ניסינו והופתענו.....
אז כבר עשינו בכל מיני טעמים, זה כיף טעים, זול, והכי חשוב תמיד בנמצא!!!!!!!!!!
אנחנו התחלנו לעשות גבינות בבית. החלטנו שכל פעם לחפש גבינה ולחזור מאוכזבים שאין.... ובמקרה הטוב שכבר יש הן יקרות פה נורא.
אז אמא שלי באה ולימדה אותנו דרך קלה לעשיית גבינה ניסינו והופתענו.....
אז כבר עשינו בכל מיני טעמים, זה כיף טעים, זול, והכי חשוב תמיד בנמצא!!!!!!!!!!
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
הי שרון
בקשר למקדמיה, אני צריכה ליבדוק. מעולם לא חיפשתי את זה פה, כך שאין לי מושג כמה ומי נגד מי. מבטיחה לחפש. בקשר לגבינות. נישמח ללמוד! למרות שזה לא יקר פה, אבל עדיין לא תמיד בנימצא.
ומה זאת אומרת "מזג אויר נוראי?? אנחנו בונים על ימי שמש חמימים ,בריכה וים!!! וטיולים בשווקים וביכלל.
ספרי מה המזג אויר עכשיו אצלכם ביכדי שנוכל להכין את עצמינו.
עוד שלושה ימים... אנחנו כבר ממש מיתרגשים. גאיה מיתעוררת מוקדם בכל בוקר ושואלת אם היום נוסעים לדאר-א-סאלם...
דגנית, שלחתי לך אי מייל קצר.
היום חזרה השמש.איזה כיף.מתכננים לעשות פיקניק במירפסת(רצינו על הדשא ,אבל הוא רטוב מטל...).
היום בערב ליל הסדר, ואנחנו נישארנו פה לבדינו, בלי מישפחה ובלי חברים. הרגשה מוזרה.
תמיד חלמתי לעשות סדר חברים, בלי לחץ של "אצל מי בתור השנה ,ושהילדים לא יעשו פדיחות וכו'". אז השנה נישארנו בלי הלחץ הנ"ל, אבל גם בלי חברים...
פסח שמח לכולם. אני מעריכה שנעשה ארוחה מישפחתית, ואולי אפילו נחפש את האפיקומן, שהבנות בחכות לו כבר משנה שעברה.
בקשר למקדמיה, אני צריכה ליבדוק. מעולם לא חיפשתי את זה פה, כך שאין לי מושג כמה ומי נגד מי. מבטיחה לחפש. בקשר לגבינות. נישמח ללמוד! למרות שזה לא יקר פה, אבל עדיין לא תמיד בנימצא.
ומה זאת אומרת "מזג אויר נוראי?? אנחנו בונים על ימי שמש חמימים ,בריכה וים!!! וטיולים בשווקים וביכלל.
ספרי מה המזג אויר עכשיו אצלכם ביכדי שנוכל להכין את עצמינו.
עוד שלושה ימים... אנחנו כבר ממש מיתרגשים. גאיה מיתעוררת מוקדם בכל בוקר ושואלת אם היום נוסעים לדאר-א-סאלם...
דגנית, שלחתי לך אי מייל קצר.
היום חזרה השמש.איזה כיף.מתכננים לעשות פיקניק במירפסת(רצינו על הדשא ,אבל הוא רטוב מטל...).
היום בערב ליל הסדר, ואנחנו נישארנו פה לבדינו, בלי מישפחה ובלי חברים. הרגשה מוזרה.
תמיד חלמתי לעשות סדר חברים, בלי לחץ של "אצל מי בתור השנה ,ושהילדים לא יעשו פדיחות וכו'". אז השנה נישארנו בלי הלחץ הנ"ל, אבל גם בלי חברים...
פסח שמח לכולם. אני מעריכה שנעשה ארוחה מישפחתית, ואולי אפילו נחפש את האפיקומן, שהבנות בחכות לו כבר משנה שעברה.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
החלטתי לעשות כמה ממאפייני החג. קודם כל הכנתי קניידעלאך. זו הפעם הראשונה שאני מכינה בעצמי. תמיד היתה איזו סבתא שהכינה לנו. זה היה ממש כיף וקל להפליא.
חוץ מזה לקחתי מתכון לעוגת מצות מהאתר (תודה לכל כותבות המתכונים ) ואכין עוגה יותר מאוחר.
הרי לא יכול להיות פסח ללא עוגת מצות!... גם עוגת מצות זה הפעם הראשונה שאני מכינה בעצמי. הסבתות היו נירתמות למשימה הזאת בשימחה בכל שנה.
הבנות לא מוותרות על אפיקומן. אז גם את זה נעשה בערב. את סיפור ההגדה הן יכולות לספר לנו בעצמן...
זהו. יהיה "מיני סדר" סימלי. זה מוזר שפתאום אני מרגישה ממש צורך לעשות משהו לחג, שזה לא יעבור ללא ציון החג ביכלל. בארץ זה לא היפריע . החג היה בכל מקום, בטלויזיה, וברחוב, ותמיד היתה איזה מסיבת חג שהיצטרפנו אליה.פה, שוב, החגים מקבלים משמעות שונה עבורי, בגולה הרחוקה.
שכחתי לספר על הטיול שלנו אתמול. נסענו למקום מקסים. זה מכתש שהיה לאגם מוקף גבעות ירוקות. המים ירקרקים, וציפורי מים שטות. עליו. ממש קסום. על גדת האגם הקימו לודג' קטן ושקט. ירדנו לשם ושתינו כוס מיץ, נהננו מהנוף הפסטורלי המקסים, לקחנו את הטלפון של המקום והיבטחנו לעצמנו שנחזור להיתארח שם . אפשר לעשות טיול רגלי מסביב לאגם. נישמע כיף.
אולי אחרי שנחזור מהארץ...
חוץ מזה לקחתי מתכון לעוגת מצות מהאתר (תודה לכל כותבות המתכונים ) ואכין עוגה יותר מאוחר.
הרי לא יכול להיות פסח ללא עוגת מצות!... גם עוגת מצות זה הפעם הראשונה שאני מכינה בעצמי. הסבתות היו נירתמות למשימה הזאת בשימחה בכל שנה.
הבנות לא מוותרות על אפיקומן. אז גם את זה נעשה בערב. את סיפור ההגדה הן יכולות לספר לנו בעצמן...
זהו. יהיה "מיני סדר" סימלי. זה מוזר שפתאום אני מרגישה ממש צורך לעשות משהו לחג, שזה לא יעבור ללא ציון החג ביכלל. בארץ זה לא היפריע . החג היה בכל מקום, בטלויזיה, וברחוב, ותמיד היתה איזה מסיבת חג שהיצטרפנו אליה.פה, שוב, החגים מקבלים משמעות שונה עבורי, בגולה הרחוקה.
שכחתי לספר על הטיול שלנו אתמול. נסענו למקום מקסים. זה מכתש שהיה לאגם מוקף גבעות ירוקות. המים ירקרקים, וציפורי מים שטות. עליו. ממש קסום. על גדת האגם הקימו לודג' קטן ושקט. ירדנו לשם ושתינו כוס מיץ, נהננו מהנוף הפסטורלי המקסים, לקחנו את הטלפון של המקום והיבטחנו לעצמנו שנחזור להיתארח שם . אפשר לעשות טיול רגלי מסביב לאגם. נישמע כיף.
אולי אחרי שנחזור מהארץ...
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תחילת מעבר לאפריקה
אורית, אני מקווה שזה המתכון של העוגת מצות שלי שאת מתכוונת להכין! (-:
נתתי אותו פה בשנה שעברה, ואפילו הכנתי אחת ממש לפני חמש דקות,כשינאי מסייע לידי...
פסח שמח לכם, ומזל טוב על האגם המופלא שמצאתם, אני שמחה שמתחיל לכם אביב יפה וגדוש אקשן
נתתי אותו פה בשנה שעברה, ואפילו הכנתי אחת ממש לפני חמש דקות,כשינאי מסייע לידי...
פסח שמח לכם, ומזל טוב על האגם המופלא שמצאתם, אני שמחה שמתחיל לכם אביב יפה וגדוש אקשן
תחילת מעבר לאפריקה
אורית
אז לגבי המזג אויר לא להבהל....כן יש גשמים לפעמים אבל גם זה לכמה שעות ואז מתבהר. נקווה שבסוף השבוע יהיה ימים יפים. אבל בגדול חם פה כל הזמן בטירוף, ככה שגם אם יש קצת גשם זה לא נורא בכלל.
גם אנחנו מאוד מתרגשים ומחכים לכם.
חזרנו עכשיו מליל סדר אצל ישראלית אחת מכאן, היה נחמד. ספרי איך עבר ה"סדר" שלכם. נשמח לשמוע.
אז לגבי המזג אויר לא להבהל....כן יש גשמים לפעמים אבל גם זה לכמה שעות ואז מתבהר. נקווה שבסוף השבוע יהיה ימים יפים. אבל בגדול חם פה כל הזמן בטירוף, ככה שגם אם יש קצת גשם זה לא נורא בכלל.
גם אנחנו מאוד מתרגשים ומחכים לכם.
חזרנו עכשיו מליל סדר אצל ישראלית אחת מכאן, היה נחמד. ספרי איך עבר ה"סדר" שלכם. נשמח לשמוע.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
ברונית יקרה מאוד
פסח שמח לך ולבני ביתך! יכול להיות שזו העוגה שלך. לא כתוב מי כתב את המתכון, אבל זה משנה שעברה. בכל מיקרה היה טעים מאוד.
האגם באמת מקסים, אבל פה לא אביב. מזג האויר מאוד דומה לאביב בארץ, אבל דווקא הולך ומיתקרר. חודשים יולי-אוגוסט הם הכי קרים פה... אך ללא גשם.
אוקיי, שרון. אנחנו כבר אורזים מיזוודה!
לא עשינו ליל סדר. רק ציינו את החג. עוגת מצות,קניידעלאך,מציה, אפיקומן שהבנות לא ויתרו עליו, וקצת שירי פסח. זהו .אחרי כל הבלגן שכרוך בסדר מישפחתי בכל שנה זה היספיק לכולנו...
פסח שמח לך ולבני ביתך! יכול להיות שזו העוגה שלך. לא כתוב מי כתב את המתכון, אבל זה משנה שעברה. בכל מיקרה היה טעים מאוד.
האגם באמת מקסים, אבל פה לא אביב. מזג האויר מאוד דומה לאביב בארץ, אבל דווקא הולך ומיתקרר. חודשים יולי-אוגוסט הם הכי קרים פה... אך ללא גשם.
אוקיי, שרון. אנחנו כבר אורזים מיזוודה!
לא עשינו ליל סדר. רק ציינו את החג. עוגת מצות,קניידעלאך,מציה, אפיקומן שהבנות לא ויתרו עליו, וקצת שירי פסח. זהו .אחרי כל הבלגן שכרוך בסדר מישפחתי בכל שנה זה היספיק לכולנו...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
אוקיי, שרון. קנינו לאמא שלך מקדמיה ועכשיו אנחנו באמת מוכנים! ומתרגשים מאוד!
להתראות מחר.
מי זה דינה קלוז'ני לעזעזל??? ומה פירוש אין מישחקים???
בעית חשמל חדשה בביתינו. דודי חימום המים איינם עובדים. ושוב אותו סיפור עם אותו חשמלאי מפוקפק. כן מגיע, לא מגיע, כן מתקן, לא מתקן, ומתי יחזור שוב???
רק שהפעם למדנו מהניסיון. בעלי צעק על עורך הדין של בעלי הבית, שהוא זה ששולח את החשמלאי והיבהיר לו שזה צריך להיות מתוקן מהר!
תישאלו למה אנחנו לא לוקחים חשמלאי אחר? כי זה לא תיקון על חשבוננו ,אלא על בעלי הבית, וזה מי שהעורך דין שמטפל בעיניניהם שולח...
בנתיים אנחנו הולכים פעם ביומיים-שלושה להיתקלח אצל חברים. די ניג'וס
להתראות מחר.
מי זה דינה קלוז'ני לעזעזל??? ומה פירוש אין מישחקים???
בעית חשמל חדשה בביתינו. דודי חימום המים איינם עובדים. ושוב אותו סיפור עם אותו חשמלאי מפוקפק. כן מגיע, לא מגיע, כן מתקן, לא מתקן, ומתי יחזור שוב???
רק שהפעם למדנו מהניסיון. בעלי צעק על עורך הדין של בעלי הבית, שהוא זה ששולח את החשמלאי והיבהיר לו שזה צריך להיות מתוקן מהר!
תישאלו למה אנחנו לא לוקחים חשמלאי אחר? כי זה לא תיקון על חשבוננו ,אלא על בעלי הבית, וזה מי שהעורך דין שמטפל בעיניניהם שולח...
בנתיים אנחנו הולכים פעם ביומיים-שלושה להיתקלח אצל חברים. די ניג'וס
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
המשך סיפור התיקונים- אז החשמלאי בא ותיקן, כיביכול, ונסע... אבל אז שוב נכבו הדודים...
מיד היתקשרנו אליו שיחזור! הוא חזר ,ומאז הוא נימצא פה כבר שעות, מנסה לימצוא איפה הבעיה האמיתית, בודק ומעלה השערות מהשערות שונות. הלוואי ויצליח לתקן כבר וילך מפה. כל מה שתיכנננו להיום מחכה כי אי אפשר לצאת מהבית עד שיסיים. מעצבן!
מיד היתקשרנו אליו שיחזור! הוא חזר ,ומאז הוא נימצא פה כבר שעות, מנסה לימצוא איפה הבעיה האמיתית, בודק ומעלה השערות מהשערות שונות. הלוואי ויצליח לתקן כבר וילך מפה. כל מה שתיכנננו להיום מחכה כי אי אפשר לצאת מהבית עד שיסיים. מעצבן!
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
ואני לא היתקלחתי כבר שלושה ימים ואני ממש מגעילה את עצמי!
תיכנננו לינסוע להיתקלח אתמול בערב, אבל היתחיל גשם נוראי עם סופת רעמים, אז ויתרתי על זה ודחיתי להיום בבוקר. אבל עד עכשיו אי אפשר לצאת מהבית...
תיכנננו לינסוע להיתקלח אתמול בערב, אבל היתחיל גשם נוראי עם סופת רעמים, אז ויתרתי על זה ודחיתי להיום בבוקר. אבל עד עכשיו אי אפשר לצאת מהבית...
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
זהו. תוקנו הדודים. לאחר שעות ארוכות שהחשמלאי הזה בילה אצלנו הוא היצליח לתקן.
אז היום ניתקלח סוף סוף במיקלחת בביתינו ליפני השינה (הכי כיף), ומחר, לאחר ארוחת הבוקר אנחנו טסים לטנזניה!
אולי אוכל ליכתוב קצת מהמחשב של שרון? ניראה.
חוזרים ביום שני.
אז היום ניתקלח סוף סוף במיקלחת בביתינו ליפני השינה (הכי כיף), ומחר, לאחר ארוחת הבוקר אנחנו טסים לטנזניה!
אולי אוכל ליכתוב קצת מהמחשב של שרון? ניראה.
חוזרים ביום שני.
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
לא תוקן שום דבר
אולי מחר?????????????????????????????????????????????????????????????????????
אולי מחר?????????????????????????????????????????????????????????????????????
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תחילת מעבר לאפריקה
אולי כבר תיתקלחו בטנזניה? D-:
או באיזה צימר בדרך, עם מגבות עבות לבנות...??
> ברונית מושפעת מסרטים הוליוודיים על אפריקה <
או באיזה צימר בדרך, עם מגבות עבות לבנות...??
> ברונית מושפעת מסרטים הוליוודיים על אפריקה <
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
הו ברונית יקרה
הלואי והחיים היו כמו בסרטים...
הלכנו בערב, בגשם שוטף ,שוב להיתקלח במיקלחות זרים...
היום כבר ניתקלח בטנזניה! מאוד מיתרגשים וכבר יוצאים לשדה התעופה.
נימשיך לנסות ולתקן כשנחזור..
הלואי והחיים היו כמו בסרטים...
הלכנו בערב, בגשם שוטף ,שוב להיתקלח במיקלחות זרים...
היום כבר ניתקלח בטנזניה! מאוד מיתרגשים וכבר יוצאים לשדה התעופה.
נימשיך לנסות ולתקן כשנחזור..
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תחילת מעבר לאפריקה
אגב מקלחות זרים -
אני דווקא אוהבת להתארח במקלחות. היתה תקופה שגרתי בתל אביב, ובעצם גם במדריד, שהיה קיץ כל כך חם והביל שכל פעם שהייתי הולכת ברחוב לכיוון חברים, הדבר הראשון שהייתי עושה אחרי כוס מים קרים, זה מקלחת.
אח..היו זמנים.
כמו בן שזה לא כמו להפיק מקלחת למשפחה שלמה ועוד בגשם שוטף )-:
מקווה שהמקלחת של שרון כיפית לאללה. ושתעדכני מהמחשב שלה (-:
אני דווקא אוהבת להתארח במקלחות. היתה תקופה שגרתי בתל אביב, ובעצם גם במדריד, שהיה קיץ כל כך חם והביל שכל פעם שהייתי הולכת ברחוב לכיוון חברים, הדבר הראשון שהייתי עושה אחרי כוס מים קרים, זה מקלחת.
אח..היו זמנים.
כמו בן שזה לא כמו להפיק מקלחת למשפחה שלמה ועוד בגשם שוטף )-:
מקווה שהמקלחת של שרון כיפית לאללה. ושתעדכני מהמחשב שלה (-:
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תחילת מעבר לאפריקה
אוי אלוהים, מה עשיתי..
רק כתבתי שאני אוהבת להתארח במקלחות - ישר התפוצץ לנו הצינור הראשי ועכשיו השיבר סגור עד שיבוא אינסטלטור )-:
כוחה של מילה או סתם פוקס מצער?
אני מקווה שבעל הבית, שנתן לנו פה ארכה קלה בדירה עד שיעבור החג ויתחילו השיפוצים (הוא חוזר לגור כאן, לכן אנחנו צריכים לעזוב) יחליט לתקן בכל זאת ולא לפנות אותנו על המקום כדי לחסוך בהוצאות. כי נראה לי שהתיקון כרוך בלפרק את כל הארונות מטבח, מה שהוא במילא תיכנן לעשות )-: )-: )-:
רק כתבתי שאני אוהבת להתארח במקלחות - ישר התפוצץ לנו הצינור הראשי ועכשיו השיבר סגור עד שיבוא אינסטלטור )-:
כוחה של מילה או סתם פוקס מצער?
אני מקווה שבעל הבית, שנתן לנו פה ארכה קלה בדירה עד שיעבור החג ויתחילו השיפוצים (הוא חוזר לגור כאן, לכן אנחנו צריכים לעזוב) יחליט לתקן בכל זאת ולא לפנות אותנו על המקום כדי לחסוך בהוצאות. כי נראה לי שהתיקון כרוך בלפרק את כל הארונות מטבח, מה שהוא במילא תיכנן לעשות )-: )-: )-:
-
- הודעות: 2401
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2001, 22:47
- דף אישי: הדף האישי של אורית_אוקו_ערוסי*
תחילת מעבר לאפריקה
ברונית יקרה
אני כותבת עכשיו מהמחשב של שרון. אנחנו בדאר-א-סאלם. חם ולח מאוד. המקלחת של שרון היא אחלה
מקוה מאוד שהיסתדרתם עם המקלחת ובעל הבית. צחוק הגורל, הא??
דאר-א-סאלם היא עיר יותר קטנה מניירובי , על חוף הים, חם,חם,חם ולחחחחחחחחחחחחחחחח. אחרי היובש והמזג אויר הנוח של ניירובי,שבכלל נהיה קריר עכשיו, זה שינוי גדול. הכל פחות צפוף ופחות לחוץ. חוץ מזה הרבה סממני אפריקה שכבר היתרגלתי אליהם.
היום נסענו למקום מקסים, ליד הים. היגענו בשעת השפל. הים נסוג עשרות מטרים. זה מדהים.ואחר כך חזר במהירות מדהימה. יש שם כפר נופש יפהפה שקט ושלו.ירדנו לחוף לאסוף צדפים (משהו שבנותיי חיכו לו בקוצר רוח...) ואחר כך ניכנסנו לאכול במיסעדה. חיכינו כמעט שעתיים (!) לאוכל. אבל היה שווה! מרק קוקוס מדהים ודג טעים להפליא. היה שווה לחכות .
תאמינו לי, מזל שיש פה את הטיולים לכל המקומות המדהימים האלה. זה מקל קצת על החיים הבודדים כאן.
אני כותבת עכשיו מהמחשב של שרון. אנחנו בדאר-א-סאלם. חם ולח מאוד. המקלחת של שרון היא אחלה
מקוה מאוד שהיסתדרתם עם המקלחת ובעל הבית. צחוק הגורל, הא??
דאר-א-סאלם היא עיר יותר קטנה מניירובי , על חוף הים, חם,חם,חם ולחחחחחחחחחחחחחחחח. אחרי היובש והמזג אויר הנוח של ניירובי,שבכלל נהיה קריר עכשיו, זה שינוי גדול. הכל פחות צפוף ופחות לחוץ. חוץ מזה הרבה סממני אפריקה שכבר היתרגלתי אליהם.
היום נסענו למקום מקסים, ליד הים. היגענו בשעת השפל. הים נסוג עשרות מטרים. זה מדהים.ואחר כך חזר במהירות מדהימה. יש שם כפר נופש יפהפה שקט ושלו.ירדנו לחוף לאסוף צדפים (משהו שבנותיי חיכו לו בקוצר רוח...) ואחר כך ניכנסנו לאכול במיסעדה. חיכינו כמעט שעתיים (!) לאוכל. אבל היה שווה! מרק קוקוס מדהים ודג טעים להפליא. היה שווה לחכות .
תאמינו לי, מזל שיש פה את הטיולים לכל המקומות המדהימים האלה. זה מקל קצת על החיים הבודדים כאן.
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 07 אפריל 2003, 14:16
- דף אישי: הדף האישי של ברונית_ב*
תחילת מעבר לאפריקה
נשמע מגניב!
חיכינו כמעט שעתיים (!) לאוכל. - שוב אני נזכרת בסיני (-:
מקווה שאספתם המון צדפים, כדי לעשות מוביילים וככה להעביר עוד זמן מתוק עם הילדות..
ואגב פרשיית המיים - הסתדר. העניין נפתר בכך שבוטלה האפשרות למים חמים בברז של המטבח (אבל הוא לא מחשמל, תודה לאל (-; )
וכפועל יוצא - ערמת כלים גדולה ממתינה לידיים האמיצות שיעיזו עליה (-:
חיכינו כמעט שעתיים (!) לאוכל. - שוב אני נזכרת בסיני (-:
מקווה שאספתם המון צדפים, כדי לעשות מוביילים וככה להעביר עוד זמן מתוק עם הילדות..
ואגב פרשיית המיים - הסתדר. העניין נפתר בכך שבוטלה האפשרות למים חמים בברז של המטבח (אבל הוא לא מחשמל, תודה לאל (-; )
וכפועל יוצא - ערמת כלים גדולה ממתינה לידיים האמיצות שיעיזו עליה (-:
תחילת מעבר לאפריקה
אז הנה עברו הימים ואתם כבר חזרה בביתכם....אז רק בירכת ברוכים השבים......
היה אחלה של ביקור! נהנתי לפגשו את הבנות ולדבר איתך ובכלל... עכשיו יש מחשבות מה היה אילו (אילו הייתם כאן ולא שם)......
אמא שלי גם עזבה ועכשיו יש הרבה שקט, לי זה מאוד קשה הפרידות האלה ויקח לי קצת זמן להתאושש.
בכל מקרה נדבר על גלי האתר....נשיקות לכולכם. שי ונעם מוסרות לגיולין בירכת "שיבי" (עם מפיק בב' - מענין מה הכוונה?) חמה.
ומחכה לשמוע עוד ועוד ועוד סיפורים.
היה אחלה של ביקור! נהנתי לפגשו את הבנות ולדבר איתך ובכלל... עכשיו יש מחשבות מה היה אילו (אילו הייתם כאן ולא שם)......
אמא שלי גם עזבה ועכשיו יש הרבה שקט, לי זה מאוד קשה הפרידות האלה ויקח לי קצת זמן להתאושש.
בכל מקרה נדבר על גלי האתר....נשיקות לכולכם. שי ונעם מוסרות לגיולין בירכת "שיבי" (עם מפיק בב' - מענין מה הכוונה?) חמה.
ומחכה לשמוע עוד ועוד ועוד סיפורים.
תחילת מעבר לאפריקה
הי.....
אני מבינה ששוב משהו לא בסדר עם המחשב.....את כבר ממש חסרה פה.
נכנסתי לדף של מנג בין וראיתי שרשמת משהו לגבי המחשב....טוב אני מחכה לך... תחזרי כבר!
אני מבינה ששוב משהו לא בסדר עם המחשב.....את כבר ממש חסרה פה.
נכנסתי לדף של מנג בין וראיתי שרשמת משהו לגבי המחשב....טוב אני מחכה לך... תחזרי כבר!
-
- הודעות: 1
- הצטרפות: 15 אפריל 2004, 17:40
תחילת מעבר לאפריקה
my comuter is broken. hope to get it back tomorrow. can't wait...