זהו סיפור שהתחיל בדף לוג חיים חדשים , הגיע לשיאו ב- 21.12.2003 וממשיך ומתפתח מדי יום ביומו...
נולד לנו ילד מקסים השבוע בלידת בית הכי מדהימה שיכולה להיות.
אני רוצה לספר הכל. מההתחלה . שהכל יהיה מתועד ואני מחכה להגיע למחשב כבר מיום ראשון.
אני מתארת לעצמי שהסיפור יהיה בהמשכים אז תתאזרו בסבלנות...
אני מתחילה מתחילת דצמבר, אז קיבלנו את המפתחות לבית החדש שלנו, בשעה טובה.
כמה חיפשנו וכמה רצינו למצוא לנו את בית חלומותינו ובספטמבר כשמצאנו היינו כל כך מאושרים.
תהליך הרכישה היה איטי ומייגע, אפילו מורט עצבים במיוחד לאישה בהריון אבל הגענו לרגע הגדול והיום הגיע.
חוץ מתכולת בית שלם העברנו איתנו את כל חבורת החתולים שלנו ואפילו 2 חתולים שהאכלנו מהחצר .
סה"כ :10 .
זה היה הדבר שהכי הלחיץ אותי. שרק הכל יעבור איתם בשלום ושיהיו רגועים בדרך.
הכל עבר בסדר. עבדנו כולם בכוחות משותפים כמה ימים ברצף ופרקנו כמעט את כל הארגזים.
התחלנו להרגיש בבית.
מה אני אגיד לכם?
לא קל לעבור דירה בחודש תשיעי.
כל הימים האינטנסיביים האלה השפיעו עלי חזק. מאוד פחדתי שאני אלד מוקדם בגלל כל המאמץ וגם הרגשתי בימים האלה שהתינוק התהפך לי בבטן ועבר למצב עכוז כי כל התחושה שהייתה לי בבטן השתנתה פתאום.
איפה שהיה קשה פתאום נהיה רך והתנועות "עברו דירה"..
מזל שיומיים אחרי היה לי תור לאולטראסאונד ושם נרגעתי.
התינוק עם הראש למטה. הערכת משקל 2.5 קילו נכון לשבוע 37.
כל התקופה של לפני המעבר הייתי מאוד עסוקה במחשבות על הבית החדש והשיפוצים והקניות ודי הזנחתי את המחשבות על ההריון וכשסוף סוף נכנסנו לבית התחלתי לאט לאט להבין שזה אוטוטו קורה.
וזה יכול להיות כל יום.
עדיין המשכתי לעבוד 4 פעמים בשבוע והייתי מאוד אנרגטית.
גם הייתה לי בטן קטנה יחסית אז לא הייתי מוגבלת מי יודע מה בתנועה, למרות שהיה לי קשה להתכופף ולהרים דברים.
אבל רק שתבינו שבאמצע תשיעי מישהי עוד שאלה אותי בעבודה: את בהריון?
ההריון היה מדהים.
הרגשתי ממש טוב, טפו טפו.
חוץ מהבחילות בהתחלה שמי זוכר אותן בכלל ,הכל הלך חלק.
וגם כל כך אהבתי את איך שנראיתי. פשוט פרחתי @} .
השבועות עברו ואני הרגשתי יותר טוב מיום ליום. עדיין לא מעכלת את שעומד לקרות.
התאריך המשוער שלי היה ה-27.12.2003. יום הולדת 30 של בעלי . נר שמיני של חנוכה.
בערך שבוע לפני הלידה פתאום נעלמה לי הבטן. פתאום היא קטנה וחזרה למימדים של חודשיים לפני.
הבנתי שהיא ירדה ובאמת הרגשתי את התנועות הרבה יותר נמוך.
משלושה ימים לפני הלידה השתנה לי המצב רוח. פתאום התחלתי לצחקק המון ועשיתי צחוק מכל דבר. מין צחוק משחרר כזה. היה כיף.
בשבת בצהריים אחותי וההורים היו פה והרגשתי מצוין. אפילו עשיתי את כל הכלים של הארוחה
...בערב ישבנו לאכול ארוחה טובה מול הטלויזיה והתכוננו לראות סופסוף את הארי פוטר שלא ראינו אף פעם.
הסרט התחיל וכשסיימנו לאכול הפריע לי שכל הכלים עדיין על השולחן אז קמתי לשים אותם בכיור.
בדרך חזרה לסלון זה קרה.........
.
. בכלל נהייתי רצינית ועיניינית ביותר כי כאב לי בטירוף. כבר לא חייכתי ולא התייחסתי לשום דבר. רק לכאב.
ברכות וחיים נפלאים
@} ![:-]](./images/smilies/blush.gif ":]"){kind=small}