תינוקת אוכלת חול ים

[אנונימי]

ראו גם: שאלות ותשובות בנושא תזונת פעוטות

[לירון*]

אהלן
שאלתי את השאלה הזאת ב יצר שימור עצמי ולא קיבלתי תשובה אז אנסה שוב
מה עושים עם תינוקת בת 9 חודשים שאוכלת כמויות של חול ים? עד עכשיו פשוט נתתי לה, אבל אבא שלה קצת היסטרי ומתחיל כבר לשכנע אותי שעדיף לא לתת לה. יש תובנות מנשות "עקרון הרצף"?

[רחל_ברמן*]

תובנות עקרוניות אין, אבל אני גם הייתי מהאוכלות חול בכמויות (ועוד מגעיל כזה מארגזי חול ירושלמים מלאים בקקי של חתולים). אני עוד זוכרת את הטעם...

אני כן יודעת שיש תופעה של אכילת אדמה/חול/סיד אצל מבוגרים (הרבה פעמים אצל נשים בהריון) שמצביעה על מחסור במינרלים מסויימים, אבל אני לא יודעת אם זה רלוונטי לתינוקות. תמיד אומרים פה שהסיבה שצריך לתת לתינוקות יונקים תוספי ברזל זה כי הם לא אוכלים מספיק אדמה בימינו, אז אולי זו לא בעיה?

[אומה_לי*]

שני בניי אכלו חול ים בכמויות גדולות, מאוד.
אני אישית מרגישה שהם יודעים מה הם עושים,
כשהבכור התחיל לאכול שבלולים חיים היה לי קשה עם זה אבל זה עבר מהר יחסית.
מה את שואלת?
זה מסוכן? מרגיש לי שלא, אולי באמת לנסות להימנע מקקי של חתולים וכאלה.
בתאבון....

[אורי_יורמן*]

אני בעד לתת לו
אם הבעל מתנגד, אפשר אולי לנסות להסביר לו את היסוד המדעי שמאחורי זה (מחסור במינרלים מסויימים ואולי אפילו ויטמין b12 בקומפוסט, או עוד כל מני ערכים תזונתיים שהמדע טרם גילה)

[תמי_גלילי*]

שיש תופעה של אכילת אדמה/חול/סיד אצל מבוגרים (הרבה פעמים אצל נשים בהריון) שמצביעה על מחסור במינרלים מסויימים, אבל אני לא יודעת אם זה רלוונטי לתינוקות.
רלוונטי. קוראים לזה פיקה (PICA) וזו תופעה שקיימת גם אצל חיות.
ייתכן שיש בזה גם השבעה של צורך סנסורי.

גם אני הייתי בסרט הזה. כתבתי על זה כבר בכמה מקומות, הנה דגימה:

אצל הילד שלי ובן השכנים האוטיסט גילו נוגדנים לחומר הדברה ששימש בעבר בפרדסים, והשימוש בו נאסר מאז 1977. הרופא שהזמין את הבדיקה מעולם לא ראה תוצאות כאלה.
כשהוא אכל בוץ בגיל 10 חודשים, הייתי בגישה של "נו, קצת בוץ לא יהרוג אותו". אז זה באמת לא הרג אותו. זה מקסימום הרג את העתיד שלו. (ע"ע הערתי לעיל על חומרי ההדברה משנות השבעים). הילדים הבאים שלי לא יאכלו בוץ.
( האם מזון אורגני סותר פשטות מרצון )

חול ים הוא אולי בעל הרכב שונה מבוץ רגיל, אבל אני אישית הייתי מגבילה את הכמויות למשהו ששניכם מרגישים נוח איתו. מקצת חול כאמור לא מתים, "כמויות" זו כבר שאלה.

_אני בעד לתת לו
אם הבעל מתנגד, אפשר אולי לנסות להסביר לו את היסוד המדעי שמאחורי זה (מחסור במינרלים מסויימים ואולי אפילו ויטמין b12 בקומפוסט, או עוד כל מני ערכים תזונתיים שהמדע טרם גילה)_
שכחת את המינרלים החשובים כספית ועופרת, וחלבונים מצואה של כל מיני יצורים...

לשיקולכם כמובן.

[רחל_ברמן*]

קוראים לזה פיקה (PICA)
כן! תודה. (עד לפני חודש הייתי בטוחה שנחסכה ממני "טמטמת ההריון" המפורסמת. מסתבר שהיא פשוט מתפרצת אצלי באיחור...)

_אצל הילד שלי ובן השכנים האוטיסט גילו נוגדנים לחומר הדברה ששימש בעבר בפרדסים, והשימוש בו נאסר מאז 1977. הרופא שהזמין את הבדיקה מעולם לא ראה תוצאות כאלה.
כשהוא אכל בוץ בגיל 10 חודשים, הייתי בגישה של "נו, קצת בוץ לא יהרוג אותו". אז זה באמת לא הרג אותו. זה מקסימום הרג את העתיד שלו. (ע"ע הערתי לעיל על חומרי ההדברה משנות השבעים). הילדים הבאים שלי לא יאכלו בוץ._
מה שמזכיר לנו שאפילו אם האינסטינקטים של תינוקות תקינים לחלוטין, הם לא בהכרח מתאימים לחיים במאה ה-21.

[תומיקה_מיק_שועל*]

גדלתי לאמא היפית חולת ים בבת-ים. מזוני העיקרי היה חול. (-; גדלתי יפה ואני בריאה מאד. ממה שאני מבינה, היום מחקרים מראים שילדים שגדלו בסביבה סטרילית ולא אכלו/התפלשו/שיחקו באדמה,חול ולכלוך, מפתחים יותר אלרגיות וחולים יותר, כי הגוף לא חוסן באופן טבעי, ומעבר לזה שהוא לא מכיר חיידקים רבים, הוא גם תוקף דברים מסויימים "משיעמום",(וכך נוצרת האלרגיה) כי הוא לא מתמודד עם המתקפות החיצוניות הבאות מלכלוך.

[תמי_גלילי*]

מזוני העיקרי היה חול. blink גדלתי יפה ואני בריאה מאד.
ראיה אנקדוטלית מעניינת. אני בטוחה שיש עוד הרבה כמוך. אבל ראיות אנקדוטליות הן לא עיקר העניין (ולהזכירך, לי יש ראיה הפוכה - אני זאת שנפלה בצד הלא טוב של הסטטיסטיקה שגם את משתייכת אליה). באותה מידה אומרים "גדלתי על תמ"ל ויצאתי בסדר", "אני לא חוגרת חגורת בטיחות ואני עדיין חיה", "הילד קיבל את כל החיסונים והוא בסדר גמור", וכו'.

ברור שאנחנו לא יכולים לתכנן את חיינו וחיי ילדינו על פי התסריט הכי גרוע, אבל צריך לדעת מה הסיכונים כדי לעשות החלטה מושכלת ומאוזנת.
(למשל, באכילת חול, הסיכון להרעלה אינו הסיכון היחיד שיש להביא בחשבון; יש גם הסיכון של העברת תחושת פחד לילד ומה שמגבלות רבות מדיי יעשו לו, וכדומה).

היום מחקרים מראים שילדים שגדלו בסביבה סטרילית ולא אכלו/התפלשו/שיחקו באדמה,חול ולכלוך, מפתחים יותר אלרגיות וחולים יותר, כי הגוף לא חוסן באופן טבעי, ומעבר לזה שהוא לא מכיר חיידקים רבים, הוא גם תוקף דברים מסויימים "משיעמום",(וכך נוצרת האלרגיה) כי הוא לא מתמודד עם המתקפות החיצוניות הבאות מלכלוך.
יש מחקר שאכן מציע כיוון כזה, ובהחלט צריך להתחשב גם בו - הבאתי קישור לכתבה על מחקר כזה בדף פחד מחיידקים. אבל "מחקרים מראים" זו הגזמה. אין הוכחה חד משמעית, רק השערות.
ותני לי להציע שלצורך החשיפה הזו יספיק תיבול קל בחול ולא צריך כמויות שמספיקות לארוחה מלאה P-: ....

מה שמזכיר לנו שאפילו אם האינסטינקטים של תינוקות תקינים לחלוטין, הם לא בהכרח מתאימים לחיים במאה ה-21.
בדיוק. אני חייבת לצטט שוב את צוויליך מהדף עישון מריחואנה בהנקה :
להקשיב לגוף שלך ואינסטינקטים שלך ולתחושות הבטן שלך כאדם וכאם זה נכון ונבון, אבל לכל ין יש יאנג וצריך לשלב את מוח הזוחל הקדמון עם האונה הקידמית הצעירה והרעננה.

עד לפני חודש הייתי בטוחה שנחסכה ממני "טמטמת ההריון" המפורסמת. מסתבר שהיא פשוט מתפרצת אצלי באיחור...
D-: לא מספרים לך את זה לפני כן על אובדן הזיכרון, but it's never coming back!!!! (צחוק שטני או אנחת הזדהות, תבחרי)

[אורי_יורמן*]

וחלבונים מצואה של כל מיני יצורים
אם הם כבר במצב מאוד מתקדם של פירוק, אז זה חיובי ביותר בעיני. וזה גם לא רע (מנסיון, לקומפוסט אין טעם רע).
אני מאמין בכל לבי שיש באדמה ובמיוחד בקומפוסט (וגם בארגז החול) ערכים תזונתיים שהמדע אפילו לא מכיר.

באופן אישי אני מקפיד לאכול אדמה בכמויות קטנות.

[אורי_יורמן*]

_יש מחקר שאכן מציע כיוון כזה, ובהחלט צריך להתחשב גם בו - הבאתי קישור לכתבה על מחקר כזה בדף פחד מחיידקים. אבל "מחקרים מראים" זו הגזמה. אין הוכחה חד משמעית, רק השערות.
ותני לי להציע שלצורך החשיפה הזו יספיק תיבול קל בחול ולא צריך כמויות שמספיקות לארוחה מלאה ...._
תמי, באופן חד משמעי בקרב אנשים שאני מכיר - יש פה הרבה מעבר ל- "מציע כיוון כזה". כל האסטמתים שאני מכיר הם כאלה בלי יוצא מן הכלל.

[תמי_גלילי*]

תמי, באופן חד משמעי בקרב אנשים שאני מכיר - יש פה הרבה מעבר ל- "מציע כיוון כזה". כל האסטמתים שאני מכיר הם כאלה בלי יוצא מן הכלל.
אורי, יש לי תחושת דז'ה וו קלה מדבריך...
הרשה לי להפנות אותך לדיונים קודמים בינינו בנושאים אחרים. אני אתמצת:

1. אתה מביא ראיות אנקדוטליות, שסביר שלא נרשמו בהן כאלה שלא התאימו לתמונת העולם שלך.
2. אנא היזהר בביטויים כמו "באופן חד משמעי".

אם הם כבר במצב מאוד מתקדם של פירוק
ואם הם עדיין לא במצב כזה? כשמישהו אוכל חול, איך הוא יכול להיות בטוח? (סתם התעניינות)

אני מאמין בכל לבי שיש באדמה ובמיוחד בקומפוסט (וגם בארגז החול) ערכים תזונתיים שהמדע אפילו לא מכיר.
אני נוטה להסכים איתך. אגב, כתבתי כאן באחד הדפים - נדמה לי שהדף טיפול בקנדידה - שעד היום מה שהכי עזר ליותם בנושא זה סוג של פרוביוטיקה בשם PRIMAL DEFENSE שמכיל גם soil organisms. אממה, צריך לאזן בין הסיכוי לסיכון, בעיקר כששניהם לא ברורים. לא ככה?

בכמויות קטנות
אה! מילת המפתח. זה מה שרציתי להגיד.

[אורי_יורמן*]

דז'וו או לא.
אני מכיר המון אסתמטים, וכולם אנשים שגדלו וחיים עד היום במה שאני מכנה "סביבת אקונומיקה". (סביבה סטרילית שכזאת)

_אם הם כבר במצב מאוד מתקדם של פירוק
ואם הם עדיין לא במצב כזה? כשמישהו אוכל חול, איך הוא יכול להיות בטוח? (סתם התעניינות)_
חוק הטעים-לי עובד כאן (מנסיון)

[רחל_ברמן*]

לא מספרים לך את זה לפני כן על אובדן הזיכרון, but it's never coming back!!!! (צחוק שטני או אנחת הזדהות, תבחרי)
שיט, את רצינית? אני צריכה את הזיכרון שלי!

ואורי - אני מכירה לפחות שני אסמתיים (אם כי קלים) שגדלו בסביבה לא סטרילית בכלל. וכמובן, הרבה מאד אנשים שגדלו בסביבה סטרילית ולא אסמתיים. מה שלא אומר שאין קשר (ההגיון שלי אומר שיש), אלא שעדויות אנקדוטליות הן בעייתיות תמיד.

חוק הטעים-לי עובד כאן (מנסיון)
חוק הטעים לי בטח יעבוד בקשר להפרשות וכאלה, אבל אני בספק אם הוא יעזור למקרים של הרעלה, בעיקר אם מדובר בכמויות קטנות. הגוף שלנו לא בנוי להתמודד עם כימיקלים סינתתיים.

[אורי_יורמן*]

על איזה סוג של כימיקלים סינתתיים את מדברת, ואיפה?
על חוף הים? (שם אני מוכרך להסכים)
על ארגז החול? (למה שיהיה שם משהו שכזה?)

לגבי הקשר בין מחלות-נשימה ואלרגיות לחיים בסביבה נקייה מדי-
ראיות אנקדוטליות זה דבר אחד, אבל יש פה סטטיסטיקה שמצביעה על כיוון ברור. אמרתי שב- 100% ? ברור שלא. אבל אני בטוח שגם את, שכתבת עכשיו שאת מכירה שני אסתמטיים שגדלו בסביבה לא סטרילית בכלל (כמה הם ינקו, אגב?), מכירה הרבה אסתמטיים ודומיהם שגדלו על טהרת הנקיון והסטריליות.

[רחל_ברמן*]

על איזה סוג של כימיקלים סינתתיים את מדברת, ואיפה?
אני מדברת על מה ש{{}}תמי גלילי סיפרה קודם:
אצל הילד שלי ובן השכנים האוטיסט גילו נוגדנים לחומר הדברה ששימש בעבר בפרדסים, והשימוש בו נאסר מאז 1977.
זה אישית הדבר היחיד שמדאיג אותי באכילת אדמה וחול. וזה מבאס נורא, כי אני ממש בעד לתת לתינוקות לאכול אדמה, מכל הסיבות שכבר צויינו.

ראיות אנקדוטליות זה דבר אחד, אבל יש פה סטטיסטיקה שמצביעה על כיוון ברור. אמרתי שב- 100% ? ברור שלא. אבל אני בטוח שגם את, שכתבת עכשיו שאת מכירה שני אסתמטיים שגדלו בסביבה לא סטרילית בכלל (כמה הם ינקו, אגב?), מכירה הרבה אסתמטיים ודומיהם שגדלו על טהרת הנקיון והסטריליות.
זהו, שאני לא ראיתי כאן סטטיסטיקה, רק עדויות אנקדוטליות. ושוב, ההגיון שלי אומר שאתה צודק, אבל עוד לא ראיתי לגבי זה את העדויות (וגם לא עדויות נגדיות, כמובן). ולגבי אסטמתיים - הכי אסטמתיים שאני מכירה גדלו בבתים מעשנים, נראה לי שזה הרבה יותר משפיע...
(יש לי אחות אסטמתית ואלרגית שינקה 9 חודשים, גדלה בבית לא מעשן, מאד לא סטרילי, עם כלבים, ועם אחים שגדלו באותו בית ולא סובלים משום בעיה כזו. נו, לא הכל אפשר להסביר בקלות).

[תמי_גלילי*]

על ארגז החול? (למה שיהיה שם משהו שכזה?)
לא מעט שכונות בנויות על שטחים ששימשו בעבר לחקלאות. זה נכון גם בארץ וגם בחו"ל.
(בפלורידה, שם הילד שלי ושל השכנים אכלו בוץ, בנו ובונים הרבה שכונות על אדמות פרדסים).

אמרתי שב- 100% ?
לא בדיוק במילים האלה, אבל התבטאת במילים "חד משמעית".

נו, לא הכל אפשר להסביר בקלות
בדיוק!
אבל זה לא אומר שאנחנו לא מנסים. יש לנו נטייה טבעית לזה - זה חלק ממה שמייחד אותנו כמין, אני חושבת: לנסות להתאים התנסויות לתבניות. אבל היכולת המופלאה הזו, שיש לה יתרונות הישרדותיים ברורים, יכולה להיות חרב פיפיות. כדאי להיות מודעים לתהליך הפנימי הזה כשהוא קורה, ולהשאיר כמה אחוזים של ספק.

[אוק*]

לירון, אני אמנם לא מ מנשות עקרון הרצף, אבל ייתכן שהנקודה הבאה תעזור לך עם החלטה בעניין. התפתחות תקינה ובריאה של גוף ומוח אנושי היא מאד מורכבת ודורשת חומרים רבים בכמויות שונות. לעומת זאת, מספיק חומר אחד רעיל על מנת להביא לגדילה אבנורמלית. לכן אם יש ספק לגבי סוג מזון ספציפי, כל זמן שילד מקבל תנאים מאוזנים לדעתי עדיף להוציא או להפחית מרכיב יחיד ומסוים שמעורר חשש. מאותה סיבה, מקרים פרטיים יכולים לתרום מידע רק במקרה שנוצר נזק משמעותי (לדוגמא, כל מי שיאכל ציאניד בכמות מספקת ימות, ולכן יהיה קל להבחין בהשפעה שלילית), אך לא במקרים חיוביים, כיוון שהשפעות חיוביות הן לרוב מינוריות ויכולות להיזקף לשפע המרכיבים השונים שמשפיעים על בריאותנו. לרוב, בגלל שנדרשת תזונה מאוזנת עבור בריאות מיטבית, כאשר אדם זוקף הטבה קיצונית בבריאות למרכיב אחד ספציפי (ספירולינה, קמבוצ'יון וכו') , זה יהיה הימור די בטוח לנחש שהוא גם מוכר אותו...
(ודרך אגב, במעבר מהיר על מקרים מדעיים לא מצאתי שום תמיכה בכך ש- pica פותרת מחסור בברזל. רוב המחקרים מתמקדים דווקא בצד האבחוני, בכך שאכילת אובססיבית של חומרים ומאכלים מסוימים - מחול וקרח ועד אפר סיגריות ופלסטיק - מעידה על המחסור)

[תמי_גלילי*]

אוק,

[לירון*]

תודה על כל התגובות, לקח לי קצת זמן עד שהגעתי למחשב שוב...
התינוקת שלאנו אוהבת את כל סוגי החול, לא רק חול ים
אנחנו לא נותנים לה תוספי ברזל. האם לדעתכם כדאי לנסות לתת לה ברזל ולראות אם זה משפיע על אכילת החול?

הבנזוג שלי לא השתכנע מעניין ה"ערכים התזונתיים" הוא ממש לא רוצה שהיא תאכל חול והאינסטינקט שלי אומר דווקא כן לתת לה... בעייתי...
פשוט לא הייתי רוצה להגביל אותה בהתנסות עם העולם. כן הייתי עוצרת אותה מלאכול קקי ואוכל של כלבים לדוגמא. אבל חול מרגיש לי בסדר.

[תמי_גלילי*]

לירון,

אני לא מחסידי התיסוף בברזל. ברזל זו מתכת כבדה לכל דבר ועניין ותיסוף מלאכותי בה עלול לגרום נזק. בכל מקרה, לא מתספים בברזל בלי רופא ובדיקות.
מה שאולי כן כדאי (ועדיף בליווי מקצועי, ועוד יותר כי הילדה כל כך צעירה) זה לנסות לתסף אבץ ומגנזיום. הניסיון המצטבר שלי (עם ילדים אוטיסטיים, שסובלים לעתים קרובות מ-PICA - ואגב, אני לא רופאה או בעלת מקצוע, רק אימא) הוא שבעיקר אבץ ומגנזיום עוזרים אם מדובר באכילת חול מהסיבה הזו. אצלנו גם נזקקנו פעם אחת לתיסוף ברזל קצר טווח כשהילד היה כבן שנתיים וחצי, ואחרי זמן קצר אכן הפיקה נעלמה (עד הפעם הבאה, אבל זה כבר לא קשור לכאן...)

הבנזוג שלי לא השתכנע מעניין ה"ערכים התזונתיים" הוא ממש לא רוצה שהיא תאכל חול והאינסטינקט שלי אומר דווקא כן לתת לה... בעייתי...
אני חוזרת על הצעתי למצוא פשרה שתתאים לשניכם. לא צריך לאכול קילוגרמים של חול כדי לגלות מה הטעם והמירקם P-: . האם היית נותנת לה לאכול קילוגרמים של מלח, למשל?
אני חושבת שכל עוד את מציעה לה משהו אחר כתחליף, ומפסיקה את הפעילות בעדינות ואמפתיה ובלי פאניקה, רוב הסיכויים שהיא לא תפתח מזה פחד להתנסות עם העולם.

חול מרגיש לי בסדר.
אני לא רוצה לפגוע בך, אבל זה שאת מרגישה כך, לא אומר בהכרח שחול הוא אכן "בסדר" במציאות. כמו שרחל ציינה, האינסטינקטים שלנו לא מתאימים בהכרח לעולם רווי הרעלים שבו אנחנו חיים.

[סיבילה*]

אם היא היתה מתעקשת על מלח, הייתי שוקלת בחיוב

[תמי_גלילי*]

אם היא היתה מתעקשת על מלח, הייתי שוקלת בחיוב
באמת? קילוגרמים? מתים מזה.

[טלי_מא*]

מתים מזה
לגמרי.
חומר חזק.

[אורי_יורמן*]

תמי, טלי, לא נראה לי שהיא דיברה על קילוגרמים.

אני גיליתי לאחרונה שחוק הטעים לי עבד יופי כשניסיתי לטעום צמחי בר מאיזור מזוהם יחסית בתל אביב. טעמתי עשבים יחסית קרוב לכביש והם היו מגעילים. הם היו יפים וחזקים, אבל מגעילים בטעם. וכשהתרחקתי 100 מטר מהכביש, הטעם היה הרבה יותר טוב, אפילו נהדר.

האינסטינקטים שלנו לא מתאימים בהכרח לעולם רווי הרעלים שבו אנחנו חיים
בהכללה גסה, המשפט הזה מאוד מאוד נכון. אני לא מטיל בו ספק או פגם.
אבל נראה לך שתינוקת תאכל כמויות גדולות של אדמה מלוחה? יש לה חושים.

עד כמה שידוע לי תינוקות בוחרים לאכול על פי שני קריטריונים - משיכה (חושים, בעיקר חוש הטעם), וחיקוי של אנשים אחרים. מכיוון שהיא לא עורכת פה ממש חיקוי של אמא כשהיא אוכלת חול, סביר להניח שלפחות החושים שלה עובדים.

אם יש חשש כללי להרעלה, אפשר פשוט להגביל את הכמויות, לא?

(אפשר אולי לשקול שליחת האדמה ליד ביתכם למעבדה, אם יש לכם את האפשרות)

[תמי_גלילי*]

נראה לך שתינוקת תאכל כמויות גדולות של אדמה מלוחה?
אני מצטטת מדברי השואלת:
אוכלת כמויות של חול ים

אם יש חשש כללי להרעלה, אפשר פשוט להגביל את הכמויות, לא?
זה בדיוק מה שאמרתי, לא?
אני אישית הייתי מגבילה את הכמויות happy למשהו ששניכם מרגישים נוח איתו. מקצת חול כאמור לא מתים, "כמויות" זו כבר שאלה.
(אני שמחה שאנחנו מסכימים )

[אורי_יורמן*]

אוכלת כמויות של חול ים
כמה זה "כמויות"
והאם האדמה מלוחה?
(טעמת אותה בעצמך?)

[אורי_יורמן*]

והאם האדמה מלוחה?
או בעלת טעם רע אחר כלשהו?

[תמי_גלילי*]

אה, אורי, רק עכשיו הבנתי שאתה חשבת שהמטפורה על המלח התייחסה לחול ים המכיל מלח! אז תיקון: לא לזה התכוונתי - השאלה על המלח הייתה רק דוגמה ממחישה למשהו שכשאוכלים ממנו קצת הוא לא מזיק, אבל כמויות גדולות כן מזיקות.

[לירון*]

כשכתבתי "כמויות" הכוונה הייתה שאם אתן לה לשבת ולאכול חול חופשי היא תאכל משהו כמו 3 חופנים בדקה... אז תלוי כמה דקות נותנים לה!

[לירון*]

אה ולא טעמתי את האדמה בעצמי. מדובר גם בסתם חול לא רק חול ים. היא שמה כל אדמה בפה.
אגב, מתי אמור לעבור שלב ה"כל דבר שמים בפה?"

[רחל_ברמן*]

לא יודעת, נראה לי שאצל חלקינו הוא עוד לא עבר p-:

[פלוני_אלמונית*]

גם אצלנו אותו הדבר! תינוק בן 9 חודשים שאוכל חול ים(כשאנחנו בים)
אוכל אדמה כשהוא על האדמה
וכל דבר אחר...

[אמא_לתמרה*]

לירון גם אנחנו מאוכלי החול..תמרה הקטנה(10 חודשים) אוהבת כל מיני סוגים כולל בוץ לארוחת בוקר..
אנחנו משתדלים לא למנוע אבל קצת לדלל את הגישה שלה לחול ..היא נעשת מאוד כבדה על הידיים אחרי כמה מנות של חול (קצת התחשבות בנו ההורים)
בכל מקרה אני הולכת עם תחושות הבטן שאומרות שהכל בסדר ,אלה חלק מחוויות הילדות ומהדרך הארוכה שהיא צריכה לעבור וכדרך אגב היא גם אוכלת בונזו -פשוט מתה על המזון של הכלבה -פה אנחנו כן משתדלים למנוע זלילה חסרת מעצורים (אני סומכת יותר על החול מאשר מזון הכלבים)..
בקיצור לטעמי אין צורך לדאוג
ושיהיה בתאבון

[ילדת_טבע*]

אני מכיר המון אסתמטים, וכולם אנשים שגדלו וחיים עד היום במה שאני מכנה "סביבת אקונומיקה".
אז שלום. שמי ילדת טבע ואני אסמטית. לא חייתי ואני לא חיה בסביבה סטרילית כלל או אקונומית על אחת כמה וכמה (כבר יובלות שלא פגשתי אקונומיקה פנים אל פנים מלבד על מדפי הסופר. אכלתי חול בילדותי. כל חורף כשאני מלבישה לביתי גופיה מתחת לבגדים אני נזכרת בצבע השרוולים של הגופיות שלי כילדה ונערה ואת הצבע של הציפורניים שלי. זה לא ממש הועיל. כנראה שהאסטמה לא ממש נמנעת על ידי ג'יפיות... או שאני היחידה ששוברת לך את ההכללה...

ולנושא הדיון: גם ביתי מאוד אהבה לאכול חול בערך בגילאים המדוברים ואף צעירים יותר (שבעה חודשים?) זה היה יוצא בקקי אחר כך במשך כמה ימים. לא הטריד אותי כהוא זה (לא מכירה יותר מדי ילדים שלא עשו את זה בשלבים מסויימים של ילדותם) זו דרך לחקור את הסביבה וזה גם טעים להם, בעיקר חול ים כי יש בו מלחים וטעמים. אם זה הופך לאישיו בבית אז זה כבר עניין אחר ועם כאלה אין לי יותר מדי עצות מלבד לדבר ולהגיע לעמק השווה.

[עפרה_שחר*]

בריא וטבעי לפעוטות לשים כל דבר בפה- כך הם לומדים. תפקידנו לעודד אותם להתפתח ולחקור את סביבתם (טעם, טקסטורה וכו...) ולהגן עליהם מחומרים מסוכנים (שברי זכוכית, מסמר חלוד, מזרק וכו...) חול ים ואדמה אינם מסוכנים. אין גם אדם שיוכל להבטיח שהם מזינים (אפילו שעמיתי המלומדים והמומחים השתמשו פה במילים מאד ארוכות ולועזיות). מה שכן מזיק- זה דיוני שכל ומעצורים, ויכוחים בין בני זוג- שעולים מול קהל ואנשים שיודעים הכל באופן מוחלט. תלמדו מהילדים שלנו להנות, לשחק לגעת ולטעום ואל תקחו את עצמכם כל כך ברצינות. זה מסכן את בריאותכם, חברים!

[תמי_גלילי*]

היא נעשת מאוד כבדה על הידיים אחרי כמה מנות של חול
D-:

[לירון*]

תלמדו מהילדים שלנו להנות, לשחק לגעת ולטעום ואל תקחו את עצמכם כל כך ברצינות. זה מסכן את בריאותכם, חברים!
תסבירי את זה לבן זוג שלי!! אני ניסיתי כבר עשרות פעמים וזה לא עבד

[רחל_אש*]

הבת הגדולה שלי אכלה חול וגם הקטנה שלי אוכלת חול ואין לי שום בעיה אם זה.
אני מאמינה שהגוף יודע חאיזה דברים הוא זקוק.
אז בתאבון

[פלוני_אלמונית*]

מה לגבי אכילת חול ים אצל פעוט שטרם חוסן לפוליו?

[ילדת_טבע*]

השבלולון שלנו התחיל בסעודות החול שלו בגיל 3 חודשים (ככה זה בלי עגלה עם אחות גדולה). אתמול היינו בגן שעשועים ששם החול מבחינתו היה מעדן ואף גרגר לא מצא את דרכו לפיו. זהו, עבר לו השלב. הוא בן 6 חודשים.
בדרך כלל כשהיינו הולכים איתו לים מבחינתו זה היה כמו מזנון אכול כפי יכולתך. היה יושב לו באמצע החול וזולל בכמויות ואחר כך מקנח כמובן ביניקה הגונה.
סבא שלו שהתלווה אלינו לים פעם אחת סיפר שכשאבא שלו היה תינוק גם הוא נהג לאכול חול, הם הניחו לו (יצא בסדר גמור, אגב) ותמיד היתה איזה נשמה טובה שהיתה מעירה להורים שלא מתיחסים לבנם שהילד אוכל חול, התגובה הקבועה שלו, לדבריו, היתה "שוב אתה אוכל בלי לברך?!" נו, ככה זה כשאתה בוגר בני עקיבה (נכון להיום בודהיסט, הסב).

[פלוני_אלמונית*]

אז מה עם הפוליו? אין סיכון?

[אהבת_עולם*]

מאמר ב'הארץ' מתוך ה'ניו יורק טיימס' - לאכול חול: לילדים זה דווקא בריא

האמת, התרשמתי.
אמנם תמיד חשבתי שלא צריך להפריע לילדים לאכול חול, כי הם בטח יודעים מה הם עושים. אבל לא ממש ידעתי למה.
זה מעניין לגלות שתולעי מעיים זה דבר חיוני לבריאות. את זה באמת לא שמעתי אף פעם.

לצערי, לא התייחסו שם לעניין של מתכות מסוכנות שמגיעות אל החול מן התעשיות המזהמות - שאלו דברים שבימים עברו לא היו נמצאים בחול, לכן היה יותר הגיוני שתינוקות יאכלו חול.
(והרי יש דעה למשל שאוטיזם בחלקו נגרם אצל ילדים שאכלו חול שהיו בו מתכות כאלו. ועוד צרות אחרות).

כך שבעניין הזה אני עדיין תוהה.

אשמח לשמוע הגיגים ותגובות על המאמר.

[אמא_נחה*]

עניין קצת מוזר, אבל בהחלט מצריך בירור:

הקטנטונת שלי, בת שנה ו- 3 חודשים, אכלנית נהדרת (למרות שמשקלה די נמוך..). באמת היא אוכלת ממש כמעט כל מה שאנחנו מגישים לה. העניין הוא שבלתי אפשרי להניח אותה בחוץ על הרצפה - כי גם שם היא אוכלת הכל. לא סתם מכניסה לפה וטועמת אלא ממש אוכלת. היום לדוג' הנחתי אותה בארגז חול והיא פשוט אספה חול ואכלה אותו. בפעם הראשונה אמרתי לעצמי: טוב, נו, ניתן לה לנסות ולגלות בעצמה שזה לא להיט, בפעם השנייה אמרתי: אולי היא צריכה עוד טעימה כדי להיות בטוחה שהיא לא מפספסת כלום, אבל בפעם השלישית והרביעית הבנתי שאני חיבת להרים אותה אחרת לא יישאר לה מקום בבטן לארוחת הערב.. כנ"ל לגבי דשא/שבלולים/ניירות/פינה של קלף/ וכו' וכו'.

מה זה אמור להיות? בגלל משקלה הנמוך והאיחור בהתפתחות שהיה לה עד לא מזמן היא עברה המון בדיקות וכולן (תודה לאל!) יצאו תקינות. לא נראה שיש לה חוסרים במשהו. ויטמין B12 תקין, ברזל טוב וכל השאר גם היה תקין. אולי איזה עניין עם רגישות נמוכה בלשון? אולי משהו עם חוש הטעם? אני כבר לא יודעת מה לחשוב, כי זה באמת קצת מוזר - אתן חייבות להודות.. להנות מלאכול חול?

[אהבת_עולם*]

אני הייתי עם תינוקת בגינה והיא התחילה לאכול חול מלוא הפה.
תהיתי אם להניח לה בכך או שזה יכול להיות בעייתי (המטפלות כמובן כבר התחילו להזהיר אותי).
ליתר ביטחון עצרתי אותה, אבל אני תוהה...

2 דברים שאני חוששת מהם:

1. תולעים מקקי של חתולים
2. סתימת מעיים

זה חול של גינה - לא בארגז חול, אלא באזור שהגינה מאוד רחבה, לא מתוחמת בגדר, ויש הרבה חול מסביב, וגם מסביב לאזור שמוגדר כגינה לילדים - יש הרבה עצים ואדמה,
כך שאני משערת שגם אם חתולים עושים שם - זה לא מתרכז הכל בנקודה אחת. יש להם המון המון איפה לעשות מסביב.
זה נראה כמובן כמו חול (ים) שהביאו במיוחד. לכן נראה לי פחות רלוונטי הנושא של כימיקלים לאדמות חקלאות.

שאלותיי:

לא ראיתי שם קקי של חתולים במו עיניי. רק משערת.
איך אפשר לדעת כמה קקי של חתולים יש שם? והאם קקי של חתולים בהכרח גורם לתולעים?

האם אכילת חול עלולה לגרום לסתימת מעיים?