תשעת החודשים הבאים

[אביב_חדש*]

יש! הריון רביעי!
היום חזרתי מהרופאה לאחר שבוע בערך של תחושות שהתאמתו.
הקטנה עכשיו בת שנה וארבעה חודשים. היא תהיה בת שנתיים ושלושה חודשים וזה נשמע לי אתגר גדול, למרות שכבר עברתי אתגר כזה כשהשני נולד והבכור היה בן שנה ושלושה חודשים.
ההתרגשות גדולה!

[שרון_ברקת*]

בשעה טובה!!!
אני מניח שאם זה כבר לפרסום, אז לא מדובר ב-תשעת החודשים הבאים , אלא בכמה שבועות פחות...

>שרון מנסה לחסוך אופטימיות, לשימוש בשבוע 41<

[תבשיל_קדרה*]

בשעה טובה!

[עדינה_מאוד*]

אז אני לא מגיעה לטלפן אליך , אז מגיע לי לקבל את המידע הזה ברשת,
מחניקה צהלת שמחה!!!

[עדינה_מאוד*]

למה מחניקה? כדי להשאיר צהלה לטלפון!!

[ה_עוגיה*]

מזלטובמזלטובמזלטוב @}

[עדי_יותם*]

הקטנה עכשיו בת שנה וארבעה חודשים. היא תהיה בת שנתיים ושלושה חודשים וזה נשמע לי אתגר גדול
הריון של 11 חודש בהחלט יכול להיות מאתגר מאוד (-;
את ממש מתרגשת, מה? |תינוק|{@}{(())

[אישה_אחת*]

מזל טוב @} התינוקות שלנו יהיו שוב בהפרש קטן אחד מהשני/ה.

[אביב_חדש*]

מסעדה כן, אני באמת מתחילה להיות מאותגרת שכלית... ונקודת הפתיחה שלי לא היתה משהו...
תודה לכולכם על הברכות!

[בשמת_א*]

שוב מזל טוב ממני!

[אם_פי_3*]

וואו, מזל טוב! איזה יופי!
אני מנחשת שהפעם כבר לא יהיו ויכוחים והתלבטויות על מקום הלידה....

[מיכל_מ*]

מזל טוב! כיף לך! (בשבת ראיתי אותכם והתרגשתי מכם בסרט של שירלי).

[ורד_לב*]

מזל טוב!!!!
ואני זוכרת שאמרת מתישהו שאת סוגרת ת'בסטה. איך שהחיים מביאים לנו אותה
שיהיה בכייף!
>יוווווווו, עוד <

[יונת_שרון*]

מזל טוב! תהני!

[אביב_חדש*]

אני מנחשת שהפעם כבר לא יהיו ויכוחים והתלבטויות על מקום הלידה....
נכון, אפילו כבר דיברנו עם שיין וסיכמנו על הלידה. הפעם זה: כן בריכת לידה/לא בריכת לידה

[אם_פי_3*]

הפעם זה: כן בריכת לידה/לא בריכת לידה
מה יש להתווכח? מכינים אופציה, מקסימום בסוף לא משתמשים (אם כי אישית, אני מאד בעד כן להשתמש)

[אביב_חדש*]

מה יש להתווכח
סתם, ברור שזה לא ויכוח אלא סתם קורזיוז על מה נתווכח...

[אם_פי_3*]

אופס. פאדיחה...

[אביב_חדש*]

זה בסדר, לא קרה כלום...

[אביב_חדש*]

נראה לי שזה יהיה דף בלוג.
יש לי כל מיני בדיקות שצריך לעשות מכיוון שאני נשאית של X שביר.
בשבוע הבא US לגיל הריון (אצלי תמיד מורידים לי שבוע מכיוון שיש לי ביוץ מאוחר במחזור) ואחר כך נלך לייעוץ גנטי.
האפשרויות שעומדות לרשותינו הן סיסי-שיליה ומי-שפיר.
מצד אחד סיסי שיליה היא בדיקה שנעשית בשליש הראשון מסוכנת יותר ויש יותר הפלות אחר כך (למרות שמחקרים שבדקו את הנושא אמרו שכנראה אלו הפלות שהיו קורות בכל מקרה במהלך השליש הראשון). מצד שני, לא צריך לחכות עד כמעט שבוע 30 כדי לקבל תשובה אם הכל בסדר או לא (הבדיקה אורכת זמן רב יותר כי צריך לחכות שהתאים יגדלו חודש וחצי בערך). מצד שלישי, אצל הקטנה, מספר החזרות לא גדל, אז אולי אין לי מה לדאוג? ואם הוא כן יגדל וזה בן (בנים נפגעים בפיגור ב X השביר, ולא בנות שיכולות רק להיות נשאות).
הממממממ
טוב, צעד צעד
בדיקת דם לכל מיני עניינים (טוקסופלזמוזיס, CMV, המוגולובין וכו')
שבוע הבאה US
אחר כך תור לייעוץ הגנטי
ואחר כך נראה...

[אביב_חדש*]

ועוד לא דיברנו על תחושות.
ההתרגשות גדולה, ואני מבינה שלא סתם הילדים עוזבים את המיטה המשפחתית... כנראה ש-נועה ברקת צדקה. הם פינו לנו מקום כדי שנוכל לעבוד על הסוואנה... חה חה חה...
ואולי קצת עצוב לי על הקטנה שכבר לא תהיה קטנה כל כך. הבוקר חשבתי לי שהחודשים הבאים יוקדשו (לא החלטתי אם להתייחס לעצמי ברצינות או לא) לפרידה מהקטנות שלה, מהלבד שלנו.

[בשמת_א*]

ואני זוכרת שאמרת מתישהו שאת סוגרת ת'בסטה
לא חושבת שאביב חדש אמרה את זה. אצלה יש גריין על תיכנון של ששה ילדים...
אולי זו אני? ילדנו בערך באותו זמן את הקטנים שלנו. ואני בהחלט סגרתי את הבסטה.

[אמא_אדמה*]

אביב, המון מזל טוב.
נשמע שאת מאוד מתרגשת ומאושרת.
שיילך הכל חלק!

[קרן_שמש*]

וואו, מזל טוב.
ודרך אגב, איך דיברת עם שיין? היא בארץ?

[ורד_לב*]

טוב, אולי התבלבלתי, אבל כאילו זכור לי שבעלה של אביב חדש רצה 6 ילדים ולה היה נדמה שזהו זה....
נו שוין, זה כ"כ בר שינוי שממש לא צריך להיתפס למלים ולתחושות שהן פאסה. העיקר שיש הריון ויש התרגשות ושמחה ואגב, הקטנה שלך כבר בהחלט נהיית גדולה..... היא כזאת מתוקונת

[מיה_גל*]

מזל-טוב

חדש

[אמבט_ים*]

וואו, איזה כיף לך, צפיתי לא מזמן בלידה של ליבי, התרגשתי עד דמעות ונורא התחשק לי גם.

[יעל*]

אביב שלום, אינך מכירה אותי ובכל זאת מזל טוב גדול, גם אני בהריון שני (חודש חמישי) עם ילד בן שנה ושלושה חודשים, אכן אתגר גדול.
את הלידה הראשונה שלי עשיתי עם שיין בבית וכמובן בבריכה, אני רוצה להמליץ ושוב להמליץ על פלא המים הבילתי יאומן, עברתי את כל הצירים עד כמעט יציאת הראש במים ואז הקטנצ'יק סובב את הראש והייתי צריכה לצאת מהמים על מנת שיהיה יותר לחץ, מרגע צאתי מהמים לא האמנתי איך נשים יכולות ללדת שלא במים, ההבדל עצום. את מוזמנת לשאול כל שאלה אם בא לך על עוד פירוט והמלצות.
ללידה הזו רציתי שוב את שיין אולם נותק לי הקשר איתה עקב נסיעתה לחול, האם היא בארץ? האם תוכלי להעביר לי את מספר הטלפון שלה??
אודה לך מאוד מאוד
המייל שלי: [email protected]
שיהיה לך הריון נפלא, אם לא היה חורף הייתי ממליצה לך להתחיל מעכשיו ולבלות הרבה הרבה בים אבל גם אמבטיה עושה את העבודה.
שוב תודה

[אם_פי_3*]

שתהיה לידה טובה (במים, בטח במים - גם אני לא מבינה איך אפשר אחרת).
ואגב, מה הקשר של בילוי מרובה במהלך ההריון בתוך מים? איזו "עבודה" זה עושה?

[ענת_גביש*]

אביב חדש, איזה יופי, שיהיה בהנאה גדולה

[יעל_של_שי*]

לגבי ה"עבודה" שהמים עושים - שום דבר מחקרי ומוכח. יכולה רק לספר על חוויות אישיות, קודם כל הגוף נח ממאמץ השרירים והיציבה של כל היום, במים את לא מרגישה את הכובד ויכולה מתחת למים לעשות מתיחות תרגילים גילגולים ולצאת כמו אחרי התעמלות טובה בלי שום שרירגכה מכווץ, להיפך. כמו כן אם את צוללת ושרה בתוך המים את שומעת עצמך כמו שהעובר שומע אותך בבטן, את שומעת את נשימותייך חזק בפנים, את הלמות ליבך ואת קולך, שרתי מתחת למים, לפעמים גם תגובות רגשיות שבשום מקום גלוי אחר לא יכולתי להוציא כמו צהלת אושר או אנחה גדולה, והיינו רק שנינו, רגעים אינטיימים באוירה שלו (מים חושך) במקרה של ים הגלים גם הם עושים נפלאות, גם התנועה וגם הרעש , במאמבטיה אני פשוט צוללת כך שאזני מכוסות במים, אפשר להשאיר רק את הפה בחוץ כדי לנשום ולהיות זמן ארוך תחת המים.
תודה לך
יעל

[חגית_פ*]

רק עכשיו ראיתי-

מזל טוב!! מאחלת לך מסע מופלא ומתנה נפלאה בסופו!! תהני !! .

[בת_ההרים*]

בשעה טובה יקירה!
איזה יופי של חדשות. נורי היה בן שנה ושלושה כשהריתי שוב ובן שנתיים ושישה ימים כשהפך לאח גדול.
ספרה לי חברה מהיישוב(רמז- שהיתה רקדנית ידועה ומצליחה מאד) שילדה את בתה הרביעית(בת שנייה. הבכור ואחיו ואח'כ בת ועוד אחת) שבדומה לילד השני, הילד הרביעי מביא איתו "זעזוע" למבנה המשפחתי ונדרש שוב כיוונון מחודש. לפחות ככה זה היה לתחושתה.
בכל מקרה. שיהיה לך הריון נפלא.

[מיכל_שץ*]

מזל טוב!
אביב - את לא מכירה אותי אבל רציתי לשאול אותך אם את יכולה לפרט קצת על התהליך של היעוץ הגנטי (איך זה עובד, איך מתקבלים וכו') מאחר ואנחנו שוקלים הריון נוסף (שני, אנחנו מאוד איטיים הגדולה בת 7!!!) ויש בעיות גנטיות במשפחה שהתגלו רק לפני שנתיים (עם הולדת בנו הבכור של גיסי - אחיו של בעלי), ורציתי לשמוע ממשהיא שכבר עברה פעם את התהליך (גיסתי לא דברנית גדולה)
תודה ושוב מזל טוב

[אביב_חדש*]

תודה על הברכות.
נועה - מקווה שהלידה לא תביא עלינו זעזוע... אבל מה שיהיה יהיה.
מיכל - אני נשאית של X שביר. אני לא יודעת מה את נושאת, אבל לפחות לגבי הX: עשינו בדיקות סקר גנטיות באיכילוב בתחילת ההריון הקודם (#3), שהן בדיקות דם. זומנו לייעוץ גנטי באיכילוב שבו מדברים על מה זה ה X השבור, מה המשמעות אם זה בן, אם זו בת (יש הבדל משמעותי) ומה אפשר לעשות. עשינו דיקור מי שפיר באיכילוב בשבוע 17 וחיכינו בקוצר רוח 10 שבועות לתשובה, שיצאה תקינה לחלוטין, כלומר בתי נושאת X שבור שהורשתי לה, אבל המצב לא החמיר ולכן אין סכנה שהיא תהיה פגועה בפיגור. במידה ויש סיכון כזה, אז ההחלטה כמובן בידי בני הזוג, אבל מדובר בלידה מוקדמת.

הפעם, אחרי אישור של האולטראסאונד שההריון מתפתח בסדר אני הולכת לייעוץ גנטי בקופה (פרוצדורה כזו) ובמקביל אני קובעת תור לאיכילוב. יש לי שאיפה לסיסי שיליה כדי להמנע מכסיסת ציפורניים מוגברת עד השבוע ה 27, ושאם חו"ח משהו יהיה לא טוב, זו עדיין תהיה הפלה מאוחרת ולא לידה מוקדמת.
אוכל להמשיך ולדווח אחרי הייעוצים.

[מיכל_שץ*]

אביב, תודה על התשובה המפורטת - אצלנו יש סיפור די מסובך שבתחילת ההריון הקודם לא ידענו ממנו בכלל - אצל המשפחה של בעלי היה x שביר, אצל סבתא שלו, עדיין לא ברור לי אם זה יכול לעבור בתורשה דרך בנים בריאים או לא. בנוסף גילו מחלה נדירה שנקראת קנבן שאנחנו לא יודעים עליה כמעט כלום. חוץ מזה שהיא די נוראית. נצטרך לחיות ולראות. מה שלא הבנתי זה למה את צריכה ללכת ליעוץ גנטי גם בקופה וגם באיכילוב. היעוץ של הקופה לא טוב מספיק? את מתעתדת ללדת באיכילוב? הרופאת נשים שלך באיכילוב? ועוד שאלה שלי - כמה זה רלוונטי לערב את רופא המשפחה בתהליך?
אשמח לשמוע על המשך ההתקדמות. זה יהיה מגניב אם יווצר פה מעין "יומן הריון" שלך (האם זו הכוונה?)....

[אביב_חדש*]

צריך לעשות ייעוץ פרוצדורלי בקופה למרות שאין צורך ממשי. מכיוון שאני נשאית, המדינה מממנת את הדיקור בכל מקרה. באיכילוב אעשה את הדיקור כי שם עשיתי את האבחון הגנטי בעבר ואלו החוקים כרגע.
נראה לי שעירוב רופא/ת המשפחה תלוי בך בלבד. אני מצאתי את זה לא רלוונטי ועירבתי רק את רופאת הנשים שלי.
X שביר עובר מהאמא לבנים. מכיוון אמא מעבירה רק X והאבא רק Y אי אפשר לקבל את הX השבור מהאבא גם אם הוא נשא. לכן בנים יכולים להיות גם נשאים (במס' חזרות נמוך) וגם פגועים (במס' חזרות גבוה, מעל 150 או 200). נדיר שבנות חולות, וידועים מקרים של בנות עם מעל 200, בריאות לחלוטין.
נראה לי שגם אם האמא והאבא נשאים, אוליל במקרים נדירים, בנות (XX) יהיו פגועות. האמא מעבירה אחד משני ה Xים שיש לה, אז הוא יכול להיות פגום או לא.

[ילדה_יפה*]

איזו התרגשות מזלטוב המון המון המון המון @} @} @} @}

[אביב_חדש*]

ובענייני פרוצדורות וגנטיקה - היום הצלחתי לתפוס סופסוף את המכון הגנטי באיכילוב וביום א' יש לי ייעוץ גנטי, כך שאני לא צריכה ייעוץ בקופה ובוודאי לא פעמיים.

[מיכל_שץ*]

אחלה... אין לי מה להגיד...
אנחנו ממשיכים לנסות... זה קצת מתסכל...
שלוש נקודות...

[אביב_חדש*]

היום קרה משהו נפלא: הרגשתי את הפרפורים הראשונים של העובר/ית. כבר שבועיים אני מבקשת סימן ממנו/מנה אבל כלום. היום, דווקא כשלא הייתי מוכנה, ובדיוק באמצע דיבור, כך שזה לא היה חזק כל כך, אבל היה לי ברור שזה זה. מאוד התרגשתי, כאילו שזה הריון ראשון...

ביום רביעי בבוקר, מי שפיר. נוסעים יחד, אחי המקסים לוקח את הקטנה לטיול-השווצה בעבודה שלו (הוא כזה מקסים, הוא בכלל לומד לפסיכומטרי ועושה הפסקה עבורי. מישהי רוצה טלפון שלו?) ואחר כך נחזור הביתה. ארגנו את אמא של שביט ליום חמישי שתהיה איתנו. אני מתרגשת גם מזה כמובן ומקווה שהכל יעבור חלק. צריך לחשוב חיובי...

יש חניה, יש חניה, יש חניה...
<שלא תחשבו שאביב התרחפנה, זו מנטרה שלימדה אותי מישהי>

[מיץ_פטל*]

אני ממש לא בעניינים אני רואה!!!
אביבי מ ז ל ט ו ב ענקי. הרבה זמן לא התראנו ואני ממש נרגשת.
איזה מקסים. ההפרששלכם יהיה דומה לזה ששלי.
בהתחלה קצת קשה אך אחרי שהיא זחלה והצתרפה לאמבטיות המשותפות, התחילה החגיגה.

[עדי_יותם*]

(-:
איזה יופי!

[מיכל_שץ*]

אביב, אפשר לשאול איזה שבוע את?
אתם רוצים לדעת את מין העובר?

[אביב_חדש*]

אני בשבוע 17, ולא יודעת את המין. הפעם אני לא רוצה לדעת.

[אלמונית*]

אביב ראשית מזל טופ,
שנית להצעתך אם היא רצינית... אז קודם כל בן כמה הוא??????

<והאם הוא רצניני לקשר>

[תבשיל_קדרה*]

_יש חניה, יש חניה, יש חניה...
<שלא תחשבו שאביב התרחפנה, זו מנטרה שלימדה אותי מישהי>_
(-:

[טובי_י*]

מזל טוב אביב חדש !

[אביב_חדש*]

אלמונית - הוא רציני לקשר. בן 25. חמוד מאוד מאוד (טוב, אחי הצעיר).

[אביב_חדש*]

אז עברתי את הבדיקה בשלום. עכשיו בדיוק 24 שעות אחרי. היה קצר וסימפטי כמה שניתן (התלוצצתי עם הרופאים). התור היה ארוך מאוד לצערי ולקטנה כבר נמאס מגני השעשועים מול איכילוב...

[אביב_חדש*]

שבוע 20.
היום הלכתי את הרופאה שלי. היא קיבלה אותי בחום למרות האיחור שלי (5 דקות) אבל היה לי תירוץ טוב... עבודות של חברת חשמל במושב שלה. ומכיוון שכך, לא היה חשמל והיא לא יכלה לשמוע את הדופק בדופלק.
היא לא התרגשה למשמע תוצאות בדיקת הדם שלי שהראו שבלוטת התריס שלי לא במיטבה (0.33 כשהגבול התחתון הוא 0.35) ואמרה שצריך לבדוק את שאר ההורמונים (T3 ו T4). מחר בבוקר אעשה את הבדיקה.
היא ביקשה שנתראה בתחילת יוני עם אולטרסאונד. כששאלתי בשביל מה האולרסאונד, היא אמרה שבשביל מעקב גדילה ונענתה ברצון ובמהירות לבקשה שלי לוותר ואמרה שנעשה (כלומר, היא תעשה) הערכה ידנית. זו היתה הקלה גדולה מכיוון שכבר ראיתי בעיני רוחי איך אני צריכה להתפתל ולהסביר, והיא מטיפה לי מוסר... היא פשוט אשה נחמדה!
בשבוע הבא או בעוד שבועיים סקירת מערכות ואחר כך נתראה בשבוע 26+-. ובמהלך יולי, שיין חוזרת ומעקב הריון ייעשה אצלה.

אני מחכה בקוצר רוח לבדיקת מי השפיר, ורוצה לדעת שהכל באמת בסדר, ושלא עובדים עליי פה.

אה, בעצם היא גם לא התרגשה מכך שבמי השפיר ראו שהשיליה מכסה קצת את הפתח. היא הרגיעה אותי ואמרה שבטח כבר בסקירה נראה שהשיליה נמצאת לה מאחור, ושאם השיליה לא מכסה לחלוטין את הפתח, אין סיבה שהיא תישאר שם. אני ממשיכה עם דמיון מודרך ומותחת את הרחם ומעלה את השיליה כלפי מעלה (ואחורה, שם רובה נמצאת).

[חגית_ל*]

המון מזל טוב @}

את נותנת לי תקווה, אולי גם אצלי יזוז משהו אחרי שהקטנה תעבור את השנה שלה

שיהיה לך הרבה כח והרבה בריאות לכולכם @}

[נועה*]

שימשיך לך ככה. עם ורק עם מחשבות חיוביות.

[אביב_חדש*]

יש!!!!
התקשרו מאיכילוב. הבדיקה תקינה. העברתי רק את הX התקין! הללויה!

[מיכל_שץ*]

מזל טוב!!!
עוד 20 שבועות למנייאק?

[צ'סר_קט*]

ברכותי!

[תבשיל_קדרה*]

מה יהיה? התארח פה חתול עלום, ואני תקועה אתו...

[סמדר_נ*]

@} (על הבדיקה, לא על החתול).

[אביב_חדש*]

אני כבר מרגישה תנועות באופן רציף ותקין, ואפילו יכולה להגיד לאן העובר (אל תתלהבו, המין לא ידוע) זז והרחם מתקשה לו מדי פעם וזז לכל מיני כיוונים. גם בהריון רביעי זה מרגש.

מתחילות לעלות לי כל מיני מחשבות על איך יהיה אחרי הלידה. מי יהיה איתי (בעלי בטוח בימים הראשונים) ומי בשבועיים הראשונים שאחרי זה לעזרה עם הקטנה הנוכחית. היא פעלתנית אבל גם עצמאית כך שזה גם לא קל להיות איתה אבל גם קל כי היא יודעת לעשות הרבה דברים לבד.
איך היא תגיב לתינוק שיבוא? היא כבר יודעת שיש בבטן תינוק. לפעמים מצביעה על הבטן של עצמה ולפעמים על שלי. לאט לאט היא גם לומדת להירדם לבד וזה קורה יותר ויותר בתקופה האחרונה. היא לוקחת שלוקון קטן ונרדמת לצידי. כמובן שבבוקר, אין על מה לדבר, היא לא רואה אף אחד ממטר, רק את אמא, אבל בשאר היום, אבא מנצח בגדול.
היא בסך הכל תהיה בת שנתיים, ואני לא רוצה לצפות ממנה ליותר מדי, אבל משהו באישיות שלה גורם לה להיות כזו שכיף לראות איך היא דואגת לעצמה לצלחת, כפית, מזלג וסכין ומסדרת לעצמה על כסא האוכל שלה, מסדרת כסא נמוך יותר, עולה עליו ועוברת לכסא האוכל ומחכה שנגיש לה.

אני באופן אישי מרגישה זוהרת וזורחת, ואפילו עור הפנים שלי נראה מדהים (טוב, בגבולות העור הפולני שלי) וחלק. אם אפשר היה להיות כל הזמן בהריון ללא תופעות לוואי בתום 9 חודשים, הייתי מאמצת את המצב הזה. אין לי שום תופעה שמעידה שאני בהריון פרט לבטן. אין בחילות, אין בצקות, אין (עדיין) צרבות, ההליכה גם די רגילה ולא ברווזית, את הפטמות שכבר התכהו רק כמה בודדים יכולים לראות...

[מיכל_שץ*]

אך, איזה כיף לקרוא! הקטנה-עוד-מעט-גדולה שלך נשמעת כ"כ מתוקה!

[ברונית_ב*]

[אביב_חדש*]

היום היינו בסקירת מערכות מאוחרת (שבוע 22). עשינו אצל ד"ר וקסמן בתל אביב, דרך הקופה. היה קצר, שקצת הפתיע אותי, כי אני רגילה שהתור אצל ד"ר סילבר מרעננה הוא 20-25 דקות עם הרבה סבלנות ומקום להרבה שאלות (גם דרך הקופה), והייתי אצלה כבר בשלושת ההריונות הקודמים.
למרות שביקשתי לא לדעת את המין, אי אפשר היה להתעלם ממה שראו שם על המסך, וגם אני בעין בלתי מקצועית ראתה גם ראתה את האיבר!
יש לנו בן בבטן!

אחרי הסקירה, וזה הקטע הכי שווה, אחי הזמין אותנו לסביח ב"מזנון של עובד" בגבעתיים, ולמרות שעובד לא היה, ולפי ההבטחות היינו אמורים לקבל ברכה מיוחדת (למתחילים), היה טעים.....

כשהתקשרנו לאמא של בן זוגי מהדרך לספר לה שמדובר בעוד בן, היא אמרה: "יופי, תהיה עוד ברית". אני צעקתי מיד "לא" ובן זוגי השתיק אותי. באמת עדיף שהוא יטפל באמשלו. הוא הודיע לה חד משמעית שאנחנו קובעים וזהו. אחרי הצהריים היא כבר שלחה משלחת (גיסי ואשתו) שהגיעו, אבל לא ממש עניין אותם לדבר איתנו על הברית. החלטה שלנו וזהו. בקיצור, אני מקווה שלא יהיה סיוט איתה.

[ה_עוגיה*]

ממה שאני התרשמתי מהאיש שלך (מהסרט. לא פגשתי אותו) הוא מתיצב יפה מאוד לצידך מול אמא שלו (גם אם רגע קודם הוא בכלל לא הסכים איתך).

בהצלחה @}

[אביב_חדש*]

שבוע 27.
התינוק הזה בועט, שיהיה לי בריא, לא נותן לי מנוחה. אני מתעוררת ממנו באמצע הלילה. הוא בועט באמצע כל מיני מקומות הומי אנשים ורואים את הבטן שלי זזה וזה ממש מצחיק (או מביך חלק מהאנשים).

הקולוסטרום היה אחד הדברים שהפתיעו אותי. הוא לא הגיע. על פי הספרות, הוא אמור להגיע כבר בשבוע 20, אבל אצלי, נאדה. והקטנה יונקת ויונקת, וכאילו כלום לא מפריע לה. ניסיתי לסחוט, ואני מיומנת, תאמינו לי, ואין כלום. חברות, יועצות הנקה שהיו אצלי בשבועות ניסו גם הם ולא הצליחו לסחוט אפילו טיפה לרפואה. חשבתי להתחיל לדאוג, ואפילו כתבתי אתמול שאלה לד"ר מירה ליבוביץ' בפורום שלה כדי שתגיד לי אם לדאוג או לא וההודעה לא הצליחה לעבור והתקבלה הודעת שגיאה.
היום בצהריים, סחטתי שוב, והופיעו שתי טיפות בכל ציץ. איזו שמחה.
ברוך בואך קולוסטרום דור 4, כמו שאחת מהחברות הסוחטות שלי כתבו לי...

[תבשיל_קדרה*]

ואפילו כתבתי אתמול שאלה לד"ר מירה ליבוביץ' בפורום שלה כדי שתגיד לי אם לדאוג או לא וההודעה לא הצליחה לעבור והתקבלה הודעת שגיאה

אפילו האינטרנט חושב שאת דואגת לשוא.

[בת_ההרים*]

בחיי שלקרוא אותך עושה לי חשק.
מותר לשאול בת כמה את?

[לוטם_מרווני*]

אביב- איזה יופי של הריון, תענוג לקרוא ומרגש.
ושאלה לי- אמרות:
והקטנה יונקת ויונקת, וכאילו כלום לא מפריע לה
בתור אחת לא מנוסה, אפשר לשאול- מה היא יונקת - אין חלב? והאם זה לא מציק לך?

[אביב_חדש*]

נועה - אני בת 32 וחצי.

ענבל - עכשיו היא יונקת קולוסטרום אבל כבר 3 חודשים בערך שהיא לא יונקת כלום. למרבה הפלא, היא לא מציקה לי. חוץ מההתחלה כשהיתה קצת רגישות, כבר אין כלום.

[אביב_חדש*]

שבוע 29.
לפני שבוע נסעתי לעשות העמסת סוכר. תשמעו, זה דוחה. 1/4 כוס סוכר בכוס מים. זה פשוט מגעיל. לקראת הסוף דיללתי כי לא יכולתי לעמוד בזה... אבל אל תספרו לאפ'חד. בערך שעה וחצי אחרי ההעמסה כמעט התעלפתי בסופרמרקט, ומי שמכיר אותי יודע שאני לא מהמתעלפות. הירידה החדה בסוכר, ממש היפו.
עשיתי גם מעקב טיפת חלב והיה חביב. הכל תקין.

היום הייתי אצל הרופאה שבדקה אותי והעריכה את העוברון 1200 גר' (אחותו הוערכה באותו גיל 1620 גר' לצורך ההשוואה) ואמרה שזה תקין והוא ממש לא נראה עובר גדול. שמענו דופק בדופלר, הראש באגן (ושלא יזוז משם!). קבענו להיפגש בעוד כמה שבועות כשאהיה בשבוע 35.
ההמוגלובין לא משהו, וגם ה B12 אז בדרך חזרה קניתי שני סטייקים לעשות בערב ואני צריכה להתחיל למצוץ טבליות של B12.
מי זוכרת איפה יש הכי הרבה B12 במזון? וברזל? אני לוקחת פלורדיקס אבל כנראה צריכה חיזוק נוסף.

התחלתי ללכת הליכה קצת מתנדנדת, אבל זה גם כי אני קצת מוותרת לעצמי על יציבה נכונה. לפעמים באמצע הלילה אני לא מוצאת את מקומי במיטה ועוברת לבדוק, כמו זהבה ושלושת הדובים את שאר המיטות בבית, אולי השתנה משהו. הכי מצחיק זה שהתנוך של האוזן מתקפל לי על הכריתי וזה נורא כואב...

[בת_ההרים*]

b12 באגוזים. זה משמין אבל עמוס בויטמין.
<נועה וויתרה על העמסת הסןכר החל בהריון השני>

[עידית.ק*]

כנראה אני הלא שפויה היחידה שנהנתה מבדיקת הסוכר בהריון, סחטתי לימון שלם לתמיסה ושתיתי בכייף...

[שרון_ג*]

איכס!
ואני הייתי צריכה לעשות גם העמסה מלאה , ואח"כ רצו שאעשה עוד אחת מלאה.

[ה_עוגיה*]

תגידו, ההעמסה הזאת זה הכרחי? גם לי זאת זכורה כחוויה קשה...

[שרון_ג*]

זו בדיקת סינון לגילוי סכרת הריונית.
תינוקות של סכרת הריונית זקוקים למעקב יותר צמוד עקב יותר בעיות במהלך ההריון, הלידה והתקופה הקצרה שלאחר מכן.
לכן כדאי לדעת.

[ה_עוגיה*]

השאלה היא אם אין מדדים אחרים שאפשר לדעת בעזרתם.
אולי יש נשים שאפשר לראות עליהן במובהק שהן לא ואז הבדיקה מיותרת.

[שרון_ג*]

יש נשים שאפשר לראות עליהן במובהק שהן לא
לא לפי הרפואה הקונבנציונלית לפחות.

[ב_דרך*]

אני לוקחת פלורדיקס אבל כנראה צריכה חיזוק נוסף
גמלי היתה בעיה של המוגלובין נמוך ופלורדיקס לא הספיק. נעזרתי בתמיסה של שרון קוצר וההמוגלובין עלה פלאים תוך שבוע.

[אם_פי_3*]

ראו בדף סכרת הריונית. עפ"י הנסי גואר והמאמרים שקישרתי שם, ההעמסה מיותרת ומזיקה, ולא עומדת בשום קריטריון של טיפול רפואי סביר. מבחינת הדרך לבצע את ההעמסה, בפעם האחרונה המליצו לי על שימוש בספרייט במקום מים כבסיס לגלוקוז - וזה אכן הפך את זה להרבה יותר סביר (לא צריך להגזים, לא טעים, אבל בהחלט בר שתייה).

[אמא_נמרה*]

כנראה אני הלא שפויה היחידה שנהנתה מבדיקת הסוכר בהריון, סחטתי לימון שלם לתמיסה ושתיתי בכייף...

עידית, את לא לבד,
גם אני לא סבלתי מזה בכלל, זה היה כמו לשתות תה מאד מאד מתוק, פינוק שאני לא מרשה לעצמי, והנה, היה מתבקש באמתלה 'רפואית'.

<לא מוותרת על העמסת סוכר גם בהריונות הבאים>

[אמא_נמרה*]

אופסס.
עפ"י הנסי גואר והמאמרים שקישרתי שם, ההעמסה מיותרת ומזיקה, ולא עומדת בשום קריטריון של טיפול רפואי סביר.

הולכת לקרוא שם.

[אמא_של_יונת*]

תסלחו לי על הבורות, אבל איזו מין בדיקה זו, שבה יוצרים מצב חריג (סוכר בכמות מסחרית) כדי לדעת אם אין בעייה?
זה קצת כמו לפני כמה שנים, שבדקו אם סוכרזית (או סכרין, לא זוכרת) מזיק לבריאות, האכילו חולדות במעבדה בכמות סוכרזית שהיתה שוות-ערך ל-800 כדורים ליום לאדם - והגיעו למסקנה שאכן, זה מזיק לבריאות...

[אביב_חדש*]

שבוע 32
אני מרגישה שלא נשאר עוד הרבה זמן, ובמקביל יש עוד הרבה זמן, בערך חודשיים.

לגבי הברזל וה B12 שלי, התחלתי בהמלצתו של שרון קוצר לקחת יותר פלורדיקס והוא יירקח לי מרקחת של צמחים וישלח לי בדואר. אני מקווה שזה יסתדר ויהיה במגמת עליה למרות ששרון אמר שרמת המוגלובין כמו שלי (10.7) לחודש ההריון שלי ממש בסדר. רק צריך לשמור שלא יירד חו"ח.

חוץ מזה אני מרגישה לווייתנית למדי. לווייתנית מחוץ למים. קשה לי להסתובב במיטה, קשה לי להירדם בחום הזה עם הלחות הזאת. אני מקפיאה את כל בני הבית בלילה וישנה בסלון, והקטנה ישנה לבד במיטה המשפחתית שלה ...
(מישהי אמרה לי שכבר יעיפו אותי מבאופן על זה שהקטנה ישנה לבד).

אני משתדלת לתפוס תנומות עם הקטנה כשהיא הולכת לישון לפנה"צ או בצהריים וזה עוזר לי לשרוד עוד כמה שעות.
המיילדת שלי חזרה לארץ ויש לי תחושה שזה באמת מתקרב.

התחלתי לדמיין את הלידה שלי, ולמרות שהיה לי ברור בלידה הקודמת שבלידה הבאה ארצה בריכת לידה, בדמיונות שלי אני לא בתוך בריכה, אלא על הקרקע (כמו ש-רונה בראון כתבה פעם). חברה תיתן לי בריכה, רק שתהיה כאן, ואם ארצה אמלא אותה, אבל בינתיים היא לא חלק מהפנטזיה שלי.

דיברתי עם גיסתי שתחיה שאני רוצה שתצלם גם את הלידה הזאת, והיא נענתה בשמחה (כפל לשון).

הדף הזה עוזר לי לעבור את השבועות בקלות, פתאום שמתי לב שהפעם הקודמת היתה בשבוע 29.

[יהודית_שפמן*]

לגבי הבריכה אם את רוצה בריכה לסגולה שתעמוד על הקיר ותתן לך את הכוח מוכנה לתת לך את שלי חדשה לגמרי עם מזל ללידה קצרה (:
בהצלחה מקוה לראות אותך
יהודית שפמן

[עידית_ק*]

אביב, קראתי את הדף שלך וגם את הלידות הקודמות. ממש מרגש , את כותבת מאוד יפה .
קצת נלחצתי עם העניין של הקולוסטרום ואולי לשוא אני מחכה... קראתי שהחלב משתנה בערך בחודש הרביעי ואז תינוקות רבים מפסיקים לבד לינוק.
האם גם את ילדיך הקודמים הנקת בזמן הריון ואם כן איך הם קיבלו את התינוק החדש וההנקה?

[אביב_חדש*]

יהודית - תודה לגבי הבריכה. אם לא יסתדר עם החברה השניה, אדבר איתך... אני רוצה שיהיו לי לידות קצרות, אבל שהמיילדת גם תספיק להגיע וגם המסעדה.

עידית - אני לאחושבת שיש מה להילחץ מהקולוסטרום (תראי, לי הלחץ לא עזר. הוא הגיע כשרצה להגיע). את הקטנה הינקתי תוך כדי הריון ובמקביל לאורך שנה ורבע. היה משהו מאוד מקבל ונוח בהנקה במקביל. חוץ מזה שהילד הגדול היה פותר לי גודשים וסתימות, זה היה מאוד נוח לא להרחיק אותו ממני יחד עם ההנקה.
אני מקווה שזה יעזור לי גם הפעם.

[עידית_ק*]

האמת שה ממש מרגיע, כולם מלחיצים אותי לגמול אותה, שאחר כך לא יהיו סצינות קנאה. היא נרדמת לרוב עם ציצי ובימים אלו הפסקתי את הנקת הלילה ולהפתעתי הלילה זה היא ישנה רצף עד רבע לחמש. הישג.
אני ממש מאחלת לך לידה קלה.

[אם_הבנים_שמחה*]

טוב, אז רקיום הגעתי לדפזה.
כבר כמעט פספסתי את המזל טוב עלהריון.
אז מזל טוב.

[אביב_חדש*]

שבוע 35!
היה צריך להיות 36 אבל קיבלתי שבוע ביציאה. הסבר:
לפני שבועיים נפגשתי עם המיילדת. הראיתי לה את כל הממצאים מתחילת ההריון ומהאולטרסאונד האחרון והחלטנו פה אחד שכדאי להוריד שבוע. תמיד היה פער של שבוע בהריון והרופאה לא חשבה שצריך להוריד שבוע, גם בUS של שבוע 8. קיבלתי את זה בשמחה רבה. אני מעדיפה פחות שבוע מאשר שיתחילו להלחיץ אותי בלי טעם לגבי מוניטורים וכו'.
מעבר לזה שהיום גיליתי שהרופאה שלי יוצאת לחופש מעוד שבועיים ועד קצת אחרי התאריך המשוער. כך לא אצטרך לפגוש אותה ושתלחיץ אותי לגבי התאריך.

---

ילדים בלידה:
הילדים רוצים להיות בלידה. הצעיר מצהיר הצהרות וכמו שאני מכירה אותו הוא גם יעמוד בהן. הוא אומר שהוא רוצה שהלידה תהיה במים (והיא מתוכננת להיות כזו באופן עקרוני) ושהוא רוצה בלידה להביא לי את השתיה, ושאם אצעק חזק מדי כמו שבסרט של הקטנה שנולדה, הוא יילך לארון במקלחת וישים את "הכחולים האלו שסותמים את האוזן, כן אמא, כבר מצאתי אותם מאחורי המראה" כדי שלא יהיה לו חזק מדי. ושאם ישעמם לו, הוא יצא לשחק תופסת בחוץ (עם מי?) וחוץ מזה הוא מתרגש כי אחרי הלידה תגיע יום ההולדת שלו (6).
הבכור לא רצה להיות באופן עקרוני, אבל הוא קיבל מצלמת וידאו שמצלמת ישר לקלטת VHS והוא מעוניין לצלם את הלידה. תפאדל. עד עכשיו לא רצה בכלל להיות וביקש ללכת לשכנים בזמן הלידה. אם יתחרט, האופציה הזו פתוחה עבורו, וגם עבור הצעיר כמובן.

מה אומרים לילדים? ראינו את סרט הלידה כבר כמה פעמים בתקופה האחרונה, עם ווליום כזה ששומעים את הצעקות שלי (לא סוף העולם) ודיברנו על זה שהלידה כואבת, אבל בסוף יוצא תינוק קטן. מכיוון שאני לא מהזן שצועק "משה, מה עשית לי" או "אני הולכת למות" יותר קל לי להסביר להם שגם אם אגיד ש"אני לא יכולה יותר" זה לא באמת שאני לא יכולה יותר, זה רק אומר שהתינוק ממש קרוב לאוויר/מים.

הצעיר שאל אם הוא יכול להיכנס למים, ואמרתי שאולי, נראה איך ארגיש, ויכול להיות שלא ארצה שיגעו בי בכלל. הוא אמר שאם לא ארצה שיחבק אותי, אז הוא רק יתן לי נשיקה... איזה מלאך...

---

אני מרגישה שהכל כל כך קרוב. העריסה בדרך אלינו (עריסה מקסימה מעץ שאח של הזוגי עשה במו ידיו לבתו הבכורה) ואז אניח בה מזרון, והגנה מהעץ מסביב.
קניתי סדיניות ליתר בטחון אם החבילה מ-ב דרך לא תספיק (אפשר להחזיר לסופר), קניתי שמן ללידה, סדיני פלנל, הבגדים כבר על המדף, יש תה סרפד, נתחיל לשתות מחר (אני לא אוהבת במיוחד).

החלטתי שאני צריכה לעשות משהו עם עצמי ולהתכונן ללידה. אני עדיין אי שם בלידה הקודמת ולא התחלתי עדיין לפנטז מה בדיוק יהיה בלידה הזו. צריך להשתחרר מהלידה של הקטנה ולעבור הלאה. לא שהיא לא היתה חוויה רעה, או לא טובה, חו"ח, נהפוך הוא - מצויינת. אבל צריך התקדם הלאה ולשחרר.
התחלתי לדבר עם העובר על מה יהיה. תשובות בחלומות...

---

מבחינה רפואית, יום אחד הלכתי למעקב בטיפת חלב לל.ד וחלבון ושות'. הגעתי עם כל הג'מעה, לא הספקתי לנוח 15 דקות ולחץ הדם היה מעל הנורמה שלי בהריון והרופאה כבר ביקשה שאעשה מעקב כל שבוע. לשמחתי כאן בקיבוץ הסכימו לבדוק לי את הל.ד ואני עושה את זה בתנאים אופטימליים של מנוחה 10 דקות, הולכת רק עם הקטנה והכל בסדר כמובן.

ההמוגלובין שלי לא משהו - התחלתי ב 12, ירדתי ל 10.7 ואחר כך עוד ל 10.1. זוועה וגבולי ללידת בית. התחלתי לקחת Gentle Iron של סולגאר למרות תופעות הלוואי, לוקחת פלורדיקס, לוקחת טיפות של שרון קוצר, אוכלת כבד פעמיים בשבוע (מזל שאני אוהבת) ומשתדלת לשים לב בכלל לכל נושא התזונה.
בעוד שבוע אלך שוב פעם לבדיקת דם לראות מה המצב. מקווה שיש שיפור.

---

חוץ מזה אני מרגישה מצויין. מצליחה מדי פעם לגנוב שנ"צ עם הקטנה וזה עוזר לי להעביר את החלק השני של היום בצורה טובה יותר.

בקרוב - בקרוב.

[בת_ההרים*]

אביבית...נדמה לי או שגם את מאילו שמתעברות באותו חודש?(אני רואה שליבי תהיה בת שנתיים סביב תאריך הלידה וגם הבן השני...)
גבי המוגלובין-התחילה עונת הרימונים. יאמי ומלא ברזל.
חוץ מזה שאת נשמעת מצויין ואני רואה לידה מהירה ו/אך אינטנסיבית.

[מנג_בין*]

יש תה סרפד,
למה זה עוזר?