איך שוכחים מישהו

[דתיה*]

פנטי מה היה במפגש היום?

[פלוני_אלמוני*]

פנטי,
שוב, פ ו ק ו ס
השאלות שאנו שואלים את עצמנו - לרכז, לצמצם, לפרק אותן לגורמים.

הרבה לפני שרצית לשכוח מהאחר היו לך חיים. רצית לחיות בתוך זוגיות אוהבת תומכת, הייתה לך תמונה של מי את, מי בן הזוג המיוחל, המשפחה שתקימי

הפוקוס הוסט מתוך הקשיים
האחר הוא לא האישיו
הרבה לפני שאת עוסקת בשאלה איך לשכוח אותו תעסקי בשאלה של מי את בחיי הנישואים שלך
שם הפתרון
להפסיק לשאול איך לשכוח, למה הוא לא שם, איך לשקם והאם בכלל?!
הוא לא האישיו ואף פעם לא היה
הכל הסחות דעת

זאת עבודה של ממש, לשאול את השאלות הנכונות, כל רגע , כל יום וניכר שאת משתדלת
נסי להזכר במערכת המוסר שלך, זו האשה שרצית להיות?
בעלך אולי דפוק, אבל הוא עדיין בעלך ועד שלא תמצאי את הנוסחה להצלחת חיי הנישואים שלך? אין מה להתעסק בשאלות שעוסקות באחר. אין בהן שום טעם.

[פלוני_אלמוני*]

דמי תרחישים

• האחר מאוהב בך עד כלות , אתם עפים יחד, חיים את הפנטזיה בהתגלמותה, מה אז? כמה זמן זה מחזיק מעמד? לא הרבה, נכון?

ומנגד התרחיש והנוכחי, איפה הסוף?

אז מה הטעם לסבל שלך?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
וואו לא ידעתי שאת מטופלת מאמי בענייני אובססיה
זה שאת יודעת את זה אולי יקל עלייך מעט.
ואת מבינה שזה כנראה זה.

נפגשנו במקרה בתיזמון מושלם. פעמיים.
וזה לא מקום קטן. לא יודעת מה להגיד לך
אני תמיד מפחדת לכתוב דברים, שאם איכשהו ביום אפל הוא יכנס שלא יבין שזו אני חחח
וואי על הפאדיחה
הוא חיבק אותי. זה לא פשוט לי. אני שומרת על שתיקה.
חייבת להבין מה לעשות עם בעלי. זו לא דרך חיים מבחינתי.

[פנטי*]

פלוני
הגבתי לשתייה עוד לפני שראיתי את תגובתך.
תודה על הדברים. חיזקת אותי.דרך מהממת מבחינתי ואקרא שוב ושוב.
״הבעיה״ שאני רואה את עצמי אחרת! לא רוצה לבגוד. וגם לא רוצה ״ להילחם״. עד מתי נלחמים?
עצוב לי שאני כותבת את זה.
אני מרגישה שאני אמא שלן והוא ילד שצריך ליטוף והבנה, הכלה, להגיד לו כמה הוא מוכשר וחזק
וכשזה מגיע לצורך שלי להרגיש מוגנת, ביטחון, שיש לי על מי להישען אני לא מרגישה את זה. זו לא הייתה הדינאמיקה בינינו והבנתי את זה בזכות מה שקרה לי. טוב, הגיע הזמן גם לקחת אחריות על זה. זה לא קרה לי- זה מה שאני בחרתי לעשות. והבחור נתן לי את הכח לעמוד על שלי, לצאת מהדפוס של ״ האישה המוכה״- הוא לא הרים עליי יד אף פעם, אבל אלימות מילולית הייתה שם.כי הפכתי לאדישה. כבר לא בכיתי לכרית ונפגעתי מעמקי נשמתי ותיכננתי איך אני עוזבת אותו. פשוט לא היה איכפת לי ממנו. פתאום שברתי מוסכמות, שברתי את החוזה הלא כתוב בינינו.
מה דימיינתי לפני X שנים? לא זוכרת.
אני יודעת מה אני רוצה עכשיו, כל גופי זועק את זה, אך אני מפחדת. מפחדת לחזור ללפני שנה, מפחדת להיפתח שוב, להעניק, לתת מכל כולי. אז קל להגיד תנסי, תתקנו וכו. זה נה שאני מנסה לעשות כבר חודשים. אל מדפוסים קשה להיפטר, צריך עבודה פנימית - ראי כמה אני מנסה לא ליפול לדפוסים של עצמי עם הבחור.
והכי ״ מצחיק״ שהתת מודע שלי שוב נמשך לאותו בחור שמפחד מאינטימיות ריגשית, בחור ״ לא מושג״ ( כמובן פה הוא נשוי, אבל לדעתי גם אם היה רווק, היה מתנהג כמעט אותו דבר).
אז לבגוד זה חרא - כי לא רק בבעלי אני בוגדת, אלא בערכים שלי עצמי. נדרשת עבודה וכח רצון.
מצטט פה שיר שמתאים לי כרגע למצב:

עדיין חולמת ועדיין רוצה
כבר כמה שנים שהיא לא מרוצה
ויש לה הסכם עם עצמה
תמיד כשנשברת עולה לקחת אויר
מי אמר שאישה לויתן זה דבר לא שביר
ואולי החום יעשה את שלו ואולי הקור יגמור אותי
ויש בעולם מקומות נפלאים
הייתי רוצה להיות שם
למצוא את עצמי שוחה חופשיה בעומקים מתאימים לי
לפעמים מרגישה חזקה
לפעמים מתפרקת בלי כוח לדחוף את עצמי
מהדחף שלי לשחות אל החוף

[דתיה*]

פנטי התחלתי להתמכר לסידרה טורקית זה עוזר

[דתיה*]

ואו פנטי איזה שיר חזק!!! לגבי בעלך זה האמת ממש כואב לקרוא. עכשיו הצורך שלך ברור כל כך. השאלה שלי מה ניתן לעשות בנושא? איך את מסתכלת על עתיד חייך לצידו? האם איתו תירצי לחתן לגדל נכדים?

[פלוני_אלמוני*]

כל מה שכתבתי מעלה- כתבת את עצמך במילים אחרות בעבר. המודעות שלך את עצמך לא ברורה מאליה ואת מדהימה ומבינה הכל.
זוכרת שהמח הוא סה"כ שריר? (את אמרת)
מהמח הזה אני כל רגע נתון מבקשת להתפקס(מתה על המילה הזאת! הצליל שלה גורם לי להתיישר מיד)
פוקוס פנטי, פוקוס
הזוגיות מורכבת וברור שאת מתוסכלת והאחר סה"כ בריחה והכי חשוה שיקוף שלך את עצמך.
נסי להזכר בפנטי של אז, בחלומות שלה.
המצב לא פשוט ובטח שלבקש ממך לעשות בדק בית זה לא עניין שנזרק באוויר ולכאחר יד. הלוואי והייתי אשת מקצוע ,הלוואי ויכלתי לתת עצות קונקרטיות, משתפת במה שלי עוזר. שקלת חזרה לטיפול זוגי לפני שבועןת מס', משהו התקדם?
.

[דתיה*]

פנטי איך את היום?
א א את פה? אלינור נעלמה... מי נשאר?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי דתייה
תודה על ההתעניינות
אתמול היה יום רווי בפעילות, היה בסדר.
הוא לא נמצא פיזית בעבודה השבוע. אז קל לי.
שבוע הבא אנחנו אמורים להיפגש.
הפוקוס שלי ברור. מנסה לגייס רצון. הרצון שלי ממש נמוך. בא לי פשוט להיות לבד. עם הבת שלי. אבל לבד. הכוחות שלי אזלו.
ככל שהזמן עובר אני מבינה כמה אני רוצה להיות מאושרת, שמחה, רגועה. עם אנרגיות ולהתעסק הכל הדברים שגורמים לתוצאה ההפוכה, זה באמת החלטה שלנו. יש עבורי בהתעסקות הזו משהו ממכר - אין ספק- מעין טלנובלה טורכית. דרמה, עניין.
מנסה לקרוא דברים בנושא, להבין מעבר.
כי המטרה להמשיך הלאה, להפיק לקחים ולטפל באמת בבפנים

איך את?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
תודה על התזכורת
שקלתי, כיוון שאנחנו בטיפול זוגי, כרגע טיפול פרטני פחות מתאפשר - מבחינה כלכלית וגם ובעיקר מבחינת הזמן
מנסה להבין מה נסגר איתי כבר. למה לא חוזרים לי הרגשות החיוביים? יש לי רתיעה מסקס איתו.
לא בא לי ככ . זה לא שהייתי כזה טיפוס מיני לפני. אני סגורה בקטע הזה.
ההחלטה על ילד שני, מה לעשות. מעמידים אותי בלחץ רב, חשש. איך הגעתי לנקודה שאני בא?
דימיינתי אותי עם 3 ילדים, בשלב הזה עם שניים וכרגע זה נראה לי כמו חלום רחוק.

[פלוני_אלמוני*]

לא יודעת מה עבר עלי אתמול פשוט הייתי על הפנים
ונשברתי. שלחתי לו הודעה בלילה
לא ענה.
ואני בוהה בטלפון ומתפללת שיתקשר שיענה...
וכשבעלי מדבר אלי ורק רוצה לעזור ולתמוך אין לי סבלנות אליו
בא לי לצרוח !
עדין לא כאן ב 100% רק פורקת
(יערה)

[דתיה*]

יערה הוא ענה לך? שולחת לך חיבוקים..


פנטי אני קצת כןעסת כשרואה שהוא שוב רצוף לו בהנגאוט ולמה הוא מתקשר כשאני ברירת מחדל האמת שזה ממש מרגיז!! ואז כשהוא בא זה תמיד שאני על הקצה ומתגעגעת.. מתי כבר יהיה לי אומץ לומר לו אני לא הברירת מחדל שלך

[דתיה*]

פנטי מעניין שאתה סגורה בקטע המיני האם זה דווקא איתו?עם בעלך? איך היה בעבר עם חברים אחרים? לפני שהכרת את בעלך? גם אני הייתי סגןרה פעם אבל זה היה בגלל קטע דתי יותר. ועכשיו לאחרונה נפתחתי

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

האמת עם החבר הקודם לא הייתי סגורה בכלל.
ויחסית עם האחר גם לא.

באמת מעצבן, מה אני אגיד לך. אבל תתרכזי במה שאת יודעת ומבינה.
כל עוד יש לך רווח קטנצ’יק מלהישאר בסבל זה צה שיקרה
חבל שאי אפשר לעצור את הזמן. הגיד לאיזה יומיים
בלי לעשות כלום. הלי השלכות. בלי הסברים. פשוט לעצור

[פלוני_אלמוני*]

עדיין לא ענה
אני חסרת סבלנות
כל צפצוף מקפיץ אותי וזה לא הוא...
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערונת
וואו קשה ממש.
הוא היה מחובר?
איך את?
שמחה שקפצת לעדכן
מאז לא הייתם בקשר? מאז שהיית אצלו בבית מטעם העבודה?
ומה הקטע שלא עונה??? לא אבין את זה לעולם.

[פלוני_אלמוני*]

פנטי,
אין לי אפשרות לדעת אם בכלל קיבל אותה כי זה היה sms רגיל .
אחרי שהייתם אצלם במסגרת העבודה הוא שלח הודעה ועניתי . זהו.
אני מתגעגעת אליו כל כך! אבל גם כועסת ופגועה בגלל שהוא פטפט יותר מדי וזה הגיע עד לחבר האידיוט שלו (למרות שהוא לא סיפר לו ישירות)
עדיין הכל הרוס ממילא.
הקולגה (שיודע) מקשיב לי אבל גם עוקץ ומלגלג על הפרשי הגילאים. עצבן אותי. גם כן, מצטערת שבכלל שיתפתי גם אותו.
מרגישה שאני לא יכולה להסביר את הקשר הזה שיש לי עם הצעיר
מסכימה איתך. אף פעם לא הבנתי מה הבעיה לתת סימן לעדכן מילה קצרה. משהו.
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מלגלג באיזה קטע?
ועזבי, זר לא יבין. טבעי שימתחו ביקורת וכו
אם לא עודה לך טוב לשתף אותו, אל תשתפי.
המטרה שיהיה לך נעים.
הרגשות לא קצת יותר טובים?
פשוט קשה. זה באמת קשה. לחוות את כל הרגשות האילו. תסכול כזה מתמשך, אל מול משהו שמראש נידון לכישלון.

[דתיה*]

לא נעים בכלל שהוא לא עונה!! מתחמק?נסי שוב אולי היום?? התעלמות זה הדבר הכי מרגיז שיש !!!

[דתיה*]

פנטי האמת שהתרגלתי כבר להתנהגות המןזרה שלו .. בדיקת דופק פעם בחודש.. וחזרה לחברה חדשה ישנה וצמידות אליה.. האמת?? כבר פחות מקנאה שהוא עם אחרות למרות ששוחחנו הוא נתן לי הרגשה קצת של דאגה זה עשה לי טוב וגעגוע לרגע אבל עזבי.. תיכף צריכה ללדת כבר לא אהיה פנויה במוח שלי אליו מקווה. אני כבר מרגישה שאני פחות כאובה ועצובה.. יבוא יבוא ישלח לא ישלח שטויות.. באמת שפחות מעניין..מקווה שישאר ככה .. ושלאט לאט הרגש אליו יעלם.. היה בא לי לכתוב לו שאני מתגעגעת לפעם אבל הוא בכלל בעולם אחר אז למה זה טוב?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מתרגלים להכל בסוף ויופי אני שמחה ממש לשמוע!!!!
זה נשמע שאת בדרך הנכונה, באמת.
ואת כבר מבינה שאין טעם לשלוח לו הודעה .. באמת אין טעם.
אני לא חושבת שכדאי ליערה ליצור איתו קשר שוב
היא שלחה הודעה, הוא יכול לענות. הוא הסחת דעת. מכל הבלגן שיש כרגע.

[דתיה*]

לא שולחת.. לא יודעת מה הקטע שלו לבדוק דופק מה המטרה?כשיש לו מישהי

ואת צודקת לגבי יערה מספיק לרדוף אחריהם..

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
חושבת שהמטרה שלו לא חשובה. חשוב מה המשמעות שאת נותנת לזה. לא נדע אף פעם מה המטרה. את יכולה לשאול. אותו. אולי תקבלי תשובה. אך מה זה יעזור? אין איזו מוטיבציה שישתנה... או את... אין ייתכנות לאירוע הזה או לקשר הזה ולכן אני באמת מאמינה שדפוסי התנהגות ישארו כמו שהם.
כותבת לך ומזכירה לעצמי... כשיש מוטיבציה זה ככ קשה, אז כל שכן כשאין באמת דברים ש״חייבים״ כמו לטובת הילדים....(!!!) ושאר ירקות , משכנתא, בית, משפחה מורחבת ועוד
כיף לך בה שיהיה לך תינוקי קטן וחמוד 55555555. הלוואי עליי. אני ממש מפחדת מזה. מלהיות בהריון, ללדת וההשלכות על הזוגיות
הזמן הוא התרופה הכי טובה. בה נעשה ונצליח

[דתיה*]

אמן!! אל תפחדי אבל אם זה משפיע על הזוגיות כמובן שהיתי מתייעצת..בהצלחה לנו!!

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הצעיר עדיין לא ענה ואני בספק אם יענה לי.
זה היה דחף כזה בלתי נשלט להתקשר/לסמס לו וברור לי שזה לא יוביל לשום דבר. הכל נגמר ביננו
התמוסס.
מסכימה אתכן שזו בריחה מכל הבלגן והבעיות .
מה אגיד לכן? שרק יהיה טוב
(יערה)

[פלוני_אלמוני*]

יערה,
מה מפחיד אותך בזה שהוא לא ענה?
לא יודעת מה שלחת לו בהודעה אבל מה היו הציפיות שלך ממנו כשיקרא את ההודעה?

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני,
זה לא עניין של מפחיד, זו פשוט תחושת אכזבה שאין מענה ממנו
ציפיתי שיתייחס, רציתי לשתף אותו במה שעובר עליי . כמובן שאחכה ואני מקווה שיענה לי בסופו של דבר
לא משנה מה סוג הקשר בין שני אנשים, לענות צריך. גם הבן אדם הכי עסוק בעולם מוצא זמן לענות . זו דעתי.
אולי כבר לא אכפת לו ממני , לא יודעת.
ההמתנה הזו להודעה ולצלצול ממנו מטריפה את הדעת. באסה כזו .

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זו הייתי אני בתשובה למעלה
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
מסכימה איתך. גם לפי השקפת עולמי לא משנה מה טיב הקשר בין אנשים כשפונים למישהו עונים.
היו לי תקופות טובות פחות עם האחר ותמיד עניתי.
מקווה שהוא יענה לך בשביל התחושה
וממש קשה לחכות לתגובה כשיש רצון לשתף
מאחלת לך ימים קלים
נשיקות
ותמשיכי לשתף.

[דתיה*]

מצטרפת לפנטי... יערה זה באמת מורט עצבים.. מקווה בשבילך שהוא יענה.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בוקר טוב בנות יקרות
שיהיה לכם סופש נעים

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עדיין לא ענה
ואני רואה באינסטגרם שהוא מפרסם תמונות ומבלה וכייף לו
מרגישה ששכח אותי
אני לא חשובה בעיניו? פשוט בא לי לבכות
היה לי סוף שבוע מזעזע, הייתי ממש עצבנית. כמו שתיארו פה שמצב הרוח לפי האם הוא ענה או לא.
איזו הרגשה איומה . רבתי עם בעלי על שטויות פשוט על שטויות! ומבפנים אני מתפוצצת ובא לי לצעוק תענה כבר ואין תשובה.
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערונת
כנראה שבשלב הזה גם כבר לא יענה.
תנסי לשים בצד ולהכניס לעצמך כמה שיותר היגיון.
את עדיין תחת השפעת סם ההתאהבות.
חוץ מזה שזו באמת התנהגות ככ מסריחה לא לענות. יחד עם זאת. ייתכן שלא רוצה שוב לפתח התכתבות כי יודע שזה לא יוביל לשום מקום.
אין סיכוי בעולם ששכח אותך. הוא גם צריך להמשיך הלאה... את צריכה לטפל בעיניינים שלך.
תמיד נרצה שימשיכו להילחם עלינו ושנרגיש חשובות ומיוחדות וכו. אך מגיע שלב שהצד השני צריך לחשוב על עצמן ולנהוג לפי מה שטוב לו.
מחזקת אותך בתקופה קשה זו. ברגע שתקבלי החלטות ותתחילי לפעול - גם אם לא קיבלת החלטה ״חותכת״ את תראי שדברים יקבלו פרופורציות אחרות.
מדהים מה כוחה של התאהבות. כמה יופי יש בזה ויחד עם זאת כמה כאב כשזה לא הדדי או בר מימוש

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לפעמים צריך לדעת לוותר על אנשים. לא בגלל שאת לא אוהבת אותם אלא בגלל שהם מזמן כבר ויתרו עלייך.

[פלוני_אלמוני*]

יערה,
אני לא חושבת שהוא ויתר עלייך במובן שלא רוצה לשמוע ממך יותר וזהו.
אני גם לא בדיוק זוכרת איך זה נגמר בינכם בפרידה האחרונה ( אם זה היה מצידך ובאיזה עוצמות) אבל אם זו את שרצית לברוח פתאום ולהתרחק מהסיבות שלך יכול להיות יותר מובן למה הוא בחר כעת לעכב את התשובה שלו.
הרי אם נפרדת ממנו בפעם האחרונה לכמה שבועות ככל הנראה הוא נפגע
ועם יד הלב בדרך כלל כשאנו במצוקה גדולה/פחד להיתפס/רגשות אשמה - אנחנו לא דופקות חשבון לאף אחד ולא משנה מי הוא יהיה ונפרדות בלי להסתכל אחורה.
כעת הגלגל , כמו בחיים, הסתובב והוא למעלה אחרי הפניה שלך ולא בטוח מה לעשות איתה.
המתנה כנראה זה הדבר שנכון עבורך כרגע
חיבוק

[דתיה*]

יערונת בבקשה אל תיקחי ללב.. לצערי הרב בימים האחרונים בלי לפרט יותר מידי אני מבינה כמה הצער והעוגמת נפש השפיע על הגוף שלי.. פגיעה אמיתית פיזית!! אני מטופלת עכשיו אבל הכל התפרץ בצורה פיזית לא טובה .. אני בטוחה ואין לי ספק שזה מרוב צער וכאב לב.. מבקשת ממך לא לקחת ללב לכעוס ולהתעצבן.. לא שווה את הבריאות. הכי חשוב מי שקרוב אלינו ללב. שזה המשפחה האמיתית שלנו. עכשיו אני משלמת מחיר קטן.. גם על עצם הסוד שאני אוכלת עם עצמי וגם חודשים על גבי חודשים של צער. ברוך השם לא משהו של סכנת חיים אבל בהחלט לא נעים.. זה יעבור אבל אין לי ספק בדיוק למה זה קרה לי. תשמרו על עצמיכן.. ואני אשתדל לא לכאוב כמה שזה קשה..אבל הם באמת ובאמת לא שווים!!! אנחנו והבריאות לפני הכל!

[פלוני_אלמוני*]

אני מניחה שהוא מנסה להמשיך הלאה
זה מאוד מבלבל כי בפעם האחרונה כשראיתי אותו חייך ושלח לב והודעות לאחר מכן
ופתאום התעלמות הפגנתית כזו
לא מתאים לו אבל כן יכולה להבין שהוא פגוע כי כן אני חתכתי כי זה נהיה מסוכן עם כל הפטפטת
מבינה שעלי לשחרר אבל איך איך משחררים???
הלב שלי קופץ עם כל צלצול
אתמול הוא פרסם המון ברשתות החברתיות ונהנה ובילה ואני ישבתי בבית עצובה ומבואסת
וממש דגדגו לי האצבעות לשלוח לו עוד הודעה לגשש מה איתו ובסוף הצלחתי להתגבר. וואו זה היה קשה
למה אני מעוללת את זה לעצמי?
והבוקר קמתי עם מחשבה שאולי אולי יענה וכמובן שלא . ... שוב באסה איך יוצאים מהלופ הזה???

דתיה יקרה מאחלת לך רק בריאות את כל כך צודקת
שבוע טוב לכולכן
(יערה)

[דתיה*]

תודה רבה.. יוצאים מהלופ על ידי שמשננים לעצמנו..שזה נגמר.. ופשוט הזמן עושה את שלו. יותר מהכל

[דתיה*]

אגב יערה יש מצב שלא קיבל את ההודעה? נסי לשלוח בוואצאפ..

[פלוני_אלמוני*]

ניסיתי במהלך היום. זה נשלח אליו אך לא נקרא.
(יערה)

[א.א*]

חברות אהובות
בתקופה האחרונה אני מקבלת ככ הרבה שיעורים וכל יום אני לומדת על עצמי יותר ויותר
וכל.יום אני מתחזקת
כל אחת יש לה את הזמן שלה לעבד את הדברים ולהפנים ולעכל לי לקח כמעט 20 שנה
חייתי חיים כפולים שעשיתי לעצמי שטיפות מח שאני לא פוגעת בבעלי ולא באחר הדחקתי.ככ הרבה רגשות האמנתי לטיוחים שלי
למעשה אני הייתי הנבגדת והנפגעת העיקרית אני זאת שהתאמתי את עצמי לאחר עד כדי מחיקה שלי ושל הרצונות שלי הייתי מסנוורת מאוהבת(כך חשבתי)ולמעשה חיפשתי כל הזמן אישור חיצוני ליופי שלי לערך שלי ..
ואז לפני חמש וחצי שנים הגיע שיעור אשתו גילתה התכתבויות בנינו ונפרדנו..נרגע קצת וחזרנו לא למדתי מהשיעור(והיו עוד הרבה מאוד שעורים בדרך אבל לא הייתי מוכנה להודות שזה שיעור לטובתי ולא לרעתי)
והשיעור האחרון שאשתו של האחר גילתה לפני שנה וקצת שיש לנו עוד קשר והאחר החליט שזהו אנחנו נפרדים סופית ומההתרסקות הזאת התחלתי לצמוח
להבין ולעכל ולעבד שלא יכול להיות שבגלל משהו חיצוני אני פעם על הגובה ופעם מתחת לאדמה שהפתרון שלי הוא לא זין פעם בחודש וחצי ל20 דקות וגם לא הודעה שטחית בא לי זיון איתך...העלמויות שלא מכבדות הודעות שלא נענות ולא נקראות..אז ברגעים מעטים הוא היה אומר שאוהב ואני חשובה לו ואני מתנה בשבילו שורה תחתונה זה בול שיט
זה ממש לא משנה מה המשמעות שלי בעיניו
משנה איך אני מרגישה מה אני באמת רוצה מה אני באמת צריכה (וזה לא זין אחת לחודש וחצי וסליחה על החזרה של הדברים)
ושוב אני לא מלקה את עצמי זה היה נכון לי
בזמנו והיו תקופות טובות וכייפיות שהיה לזה תפקיד חשוב בחיים שלי ובחיי הזוגיות שלי והייתי צריכה לעבור את כל המסע הזה
ועדיין לומדת וגם אם מועדת מידי פעם לא נורא אני אקום וימשיך קדימה
תעריכו את עצמכם אתם רגישות ומדהימות ויש בכן הרבה כוחות תאמינו בעצמכן ותעשו מה שעושה לכן טוב מבפנים והכי חשוב תאהבו את עצמכם ותבקשו סליחה מעצמכם על זה שאתן מלקות את עצמכן וכועסות על עצמכן
מאמינה שעכשו מורכב קשה אבל יהיה טוב
חיבוקים

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א
ככ מרגש מה שכתבת עכשיו, קוראת את זה שוב ושוב. את ככ צודקת. זה אנחנו שבגדנו בעצמנו.
אנחנו שהתפשרנו, העלמנו עין, תירצנו, כל אחת וסיבותיה שלה. היינו בכלא של עצמנו.
זה שיעור שכל אחת מאיתנו כנראה הייתה צריכה לעבור, או עודנה עוברת. תהליכים ״פסיכים״, ריגשי עם, מצבים הזויים, החלטות, מחשבות, רגשות.
מגיע שלב ההתפקחות - לרצונות שלנו הפנימיים להבנה שלנו. זה שוקע בסוף

[פלוני_אלמוני*]

מבינה שכנראה כבר לא יענה...
עסוק בענייניו ואין לי ברירה אלא לקבל את זה
השאלה איך איך? הוא במחשבות שלי כל הזמן
פעם אני בהיי ופעם בדיכי בחיים לא הייתי במצב כזה
אני מתגעגעת אליו הלב שלי מתפוצץ מרגשות!!! מתה לראות אותו לחבק אותו
מרגישה נטושה לבד במערכה. נעלמה לי השמש.
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה
זה השלב לחשוב בכח על דברים אחרים
להציף את המח בדברים אחרים.
השמש בחוץ - רק תסתכלי בחלון.
תביני למה את מעסיקה את עצמך בסיטואציה שגורמת לך לתסכול וכאב לב.
חבל על הבריאות שלך, את צריכה לחזק את עצמך
לצערי זה לא יבוא ממקום אחר. רק מתוכך.
תחשבי שזה לטובה. מה יתן לך לחזור אליו?
תהיי מסוגלת ליסורי המצפון שהיו לך? להסתכל לבעלך בעינים? ומה עם ההחלטות שהיית צריכה לקבל, קיבלת?
אל תסייע את דעתך ממה שאת באמת צריכה לעשות.
ככ קשה להיות תלוי ככה במישהו / משהו. ליבי איתך
שולחת לך חיבוק ענק

[דתיה*]

א.א. תודה על המילים המחזקות.

יערה יקרה את עוברת את מה שכולנו עברנו..זה סיוט וכאב לב גדול מידי.כמו שאת רואה הוא יושב ונהנה ואת סובלת נורא בתוכך.לא מגיע לו!!
ובבקשה אני אומרת לך נפגעתי בריאותית ואין לי ספק שזה כמעט מגיע מהנפש. וזה לא כיף ולא נעים בכלל. נוספה לי דאגת בריאות חדשה בחיים את מבינה?.אל תגיעי לשם בבקשה.
את יודעת.. כשאני רואה את האחר שלי מחובר רצוף בתוכנה ההיא אני חושבת לעצמי... טוב שאני לא שם.
אני ממש מבינה את הקושי הזה ובאמת זה חלק מהדרך אבל בסוף אני מבטיחה לך שהכאב יקהה..וזה פחות יפריע לך.

המון המון חיבוקים
והוא? מגעיל בהתעלמות שלו ממך.!

[דתיה*]

פנטי נפגשתם?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
מאמי שלי!!! תרגישי טוב במהרה!!!!!!!!
חבל לי ועצוב לי ממש לשמוע שנפגעת בריאותית
המון בריאות
זה פשוט לא שווה את זה!

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
אכן נפגשנו.

[דתיה*]

נכון פנטי יקרה.. אני כבר שנה אוכלת תלב מאמינה שזה השפיע עלי... לא בטוחה שזה בגלל זה ממש אבל אני כן מאמינה בגוף ונפש בהחלט.. לו הייתי יכולה לפרט .. אז היית מבינה שזה יכול להיות קשור.תאמיני לי היה בא לי להטיח בו את זה שהוא ככ פגע בי שהנה התוצאות.. יזיז לו ממש. עזבי לא נכנסת איתו לכלום. ושקט מבחינתו אז יותר טוב.
אבל יש לזה פתרון בעזרת השם לא משהו מסכן חיים..אבל בלי לפרט זה יצטרך טיפול בהמשך.. ספרי קצת מה היה,?במפגש? יכולה חלקית לפחות?

[פלוני_אלמוני*]

אתן צודקות בנות אני פשוט לא אוהבת את כל המשחק "חם-קר" הזה
למה כשהייתי אצלם חייך אליי ושלח שמתגעגע ולב ופתאום לא מגיב?? לא אוהבת התנהגות כזו. וזה גם לא מתאים לו!
זה מטריף אותי, משתגעת מזה וחושבת עליו כל הזמן
בעלי שוב מסתכל עלי ושואל מה עובר עלי ואני לא יודעת להסביר אפילו לעצמי מה קורה לי !!!
אני חסרת מנוחה וכל הזמן תחושה של אי שקט. מועקה כזו. כמו משוקלת כבדה על הלב.
ויש רגעים שדמעות מציפות אותי ככה משום מקום ויש רגעים שאני עם חיוך מאוזן לאוזן
יש לי המון עניינים לטפל בהם המון דברים הרבה יותר קריטיים וחשובים כרגע וכל המחשבות שלי עליו...
(יערה)

[דתיה*]

יערה יקרה! אני קוראת אותך וממש ממש מבינה מה שאת עוברת.. הדברים האלו הכי הכי מתסכלים. החם וקר.. כאילו איך הוא ברגע אחד אוהב וברגע אחד מתעלם. אגב הוא קרא את ההודעה?
הכאב בבטן.. הבור החור הזה שלא נסגר.. כואב כואב אבל בבקשה נסי לחשוב על הדברים החשובים שלך בעיקר שהוא מבלה לו ככה!
האמת מה שעולה לי בראש כל ההתנהגות שלו היא בגלל שאת זו שחתכת והאגו שלו לא נותן לו לענות לך... מחזיר לך כמו שנקרא..
בטוחה שתיכף יתנו לך עיצות יותר מועילות פה ואני מזדהה איתך ומקווה עבורך שהוא יענה לך בסוף.. כי זו הרגשה חרא

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
אני מאוד מאמינה נפש וגוף. וככל הנראה מה שעובר עלייך זה בגלל כל המתח והדאון.
קיבלת אזהרה- תשמרי על עצמך ועל החיים שבתוכך. אף בן זונה מופלץ לא שווה את זה!
חיזקי חיזקי וחיזקי, אני פה איתך.

לגבי המפגש, היה טוב מבחינתי, הרגשתי שאמרתי מה שרציתי, שהתנהגתי ודיברתי כמו שרציתי. יחד עם זאת הייתי רוצה אפילו להבהיר עוד. אך נראה לי שכאילו תמיד יהיה עוד משהו קטן להגיד... בפרט כדאי אפשר לנהל שיחה אמיתית כשיש הפרעות.
שורה תחתונה, יש לנו ציפיות אחרות (לא שזה מפליא אותי), אך יכל סוף סוף לבטא את זה במילים ולא להתחבא. זה עדיין מציק לי , קצת עצוב, אך וזה אך מאוד חשוב, אני לא מוותרת על עצמי!
זה התנאים שלי, ושלי!!! רוצה להיות מאושרת ושלווה, וזו בחירה שלי ויכולת שלי להגיע לשם. להמשיך באותה דרך שגרמה לי לרע זה פשוט בזבוז אנרגיות. יש לי מעט דאונים, אך אפשר להתמודד איתם לרוב. מאמינה שאם נהיה בנתק אצליח להתגבר יותר מהר.
אקח מהמפגש איתו את זה שלמרות הכל, הוא רצה לחזור - בתנאים שלו, אך רצה. ואני כן מאמינה שיש בינינו חיבור ויש רגש. ככל הנראה לי היה יותר ממנו... וכיוון שכך אני רוצה לנהל את זה בדרך שלי. כדי להמנע מאותם מקומות כואבים שהייתי בהם.
אך הדרך שלי לא מתאימה לו. וזה בסדר. אני ידעתי את זה כשהצעתי. אני צריכה להתרכז במה שבאמת חשוב. אני אצליח.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערנות,
ייתכן שזה כן מתאים לו להתנהג ככה, כי הנה הוא מתנהג. כפי שייעצתי בעבר לדתייה ולעצמי, תנסי לתת משמעות אחרת לדברים, משמעות מעצימה.
קבלי בהבנה את רכבת ההרים שאת נמצאת בה.
כח רב יש לסם ההתאהבות. נפלתי בו גם. יוצאים מזה, זה עם תאריך תוקף - אך את צריכה לרצות שזה יפוג, כל עוד את מקיימת בראש ומשחזרת דברים את מזינה את המפלצת הרעבה.
אמרת שיש לך מלא דברים לחשוב ולהתעסק בהם מלבדו -יופי זה מה שתעשי, כל פעם שאת מתחילה לישוב עליו, תחליפי מחשבה. תתאמני זה עוזר. מבטיחה לך מניסיון.
אם פעם מתוך שעה, הייתי חושבת עליו שעה שלמה, היום אני חושבת עליו חצי שעה ובימים עסוקים רבע שעה. זה תלוי בך. את זו ששולטת במחשבות שלך. והרצונות שלך.
תתרכזי ותנסי את האנרגיות למה שבאת
חשוב.
ראי את א.א שכתבה ככ יפה, לקח לה 20 שנה. את מבינה? 20 פאקינג שנה, והיא בדרך החוצה מזה
אז תחשבי כמה זמן את בסיפור? שנה? אולי יעזור מעט להכניס לפרופורציה.
תאמיני לי את לא רוצה שיחזור אלייך, כרגע זה כואב, יחד עם זאת לטווח הארוך זה עדיף לך.
את רוצה להיות ממוקדת ומפוקסת, כדי לאפל במה שאת באמת צריכה לטפל.
חיבוק ענקי. תאמיני זה עובר בסוף. מבטיחה

[פלוני_אלמוני*]

אבל אני כן רוצה שיחזור אליי פנטי!
אני חולמת בלילות חלומות ממש מוחשיים עליו, עלינו על העתיד הכל עוצמתי וממשי.
אני כנראה היחידה פה שבאמת שקלה (בינה לבין עצמה) אם לפרק את החבילה ולהיות עם האחר
וזה כל כך מפחיד אותי!!! המחשבות על זה והאמירה הזו כי אף פעם לא הרגשתי ככה מעולם זה לא עבר לי בראש!
אני פשוט מרגישה שאני לא יכולה בלעדיו עד כמה שזה מטורף והכי מפחיד אותי שאני כבר לא חושבת על בעלי, כבר לא אכפת לי מה הוא מרגיש
נגמרה לי הסבלנות. כועסת עליו בגלל ההתנגדות שלו להרחבת המשפחה ונמאס לי.
תשמעי זה מלחיץ אותי. לא יודעת מה עובר עלי
איך התאהבתי בו ככה? איך? למה דווקא הוא גרם לי לכזה סחרור רגשי?
(יערה)

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערנות
גם אני רציתי שיחזור אליי, גם אני פינטזתי להיות איתו בזוגיות, גם אותי בעלי עיצבן על דברים אחרים
יוצר קל להתעצבן...זה לא הועיל לי.
את ככה כי הפנטזיה עדיין קיימת לך בראש.כי התאהבת ו דימיון הוא הכח הכי חזק בכל זה ומפעיל את הרגש מצויין. כי יש לך חסך, כי את צריכה לפעול, כי יש מסר שמנסה לעבור אלייך בצורת האחר.
להגיד לך שאני הגעתי לשלווה? ממש לא
שלא מתחשק לי לכתוב לו? ללכת אליו? לחבק אותו? להגיד לו אני פה בוא נזרום
מה זה ייתן לי? מה זה ייתן לך?
תסיימי את מה שאת צריכה מבעלך/ עם בעלך ורק אז תקבלי החלטות לגבי הבחור.
זה מצב מתסכל מאוד. את רוצה לחיות חיים כפולים? לקבל פירורים?
את רוצה ילדים וחפה שעה אחת קודם. מה יתן לך להמשיך ככה?

[פלוני_אלמוני*]

בהמשך למה שפנטי כתבה
החסך שלך הוא שהתחתנת בגיל צעיר עם בעלך ופתאום את רואה שיש עוד בחורים
וזה טבעי ונורמלי שאת נמשכת אליו ושפיתחת רגשות. תקבלי את זה אל תלחמי .
את חווה עכשיו תהליכים שרובנו חווינו בעבר לפני הנישואים -לב שבור אכזבה פרידה
אבל היה מה שהיה וזהו.
הפטפטת שלו עברה כל גבול והיתה לך סיבה מצויינת לחתוך אל תחזרי לאחור זה לא יתן לך כלום מלבד ריגוש זמני (אלא אם כן זה מה שאת רוצה לכי על זה)

[פלוני_אלמוני*]

שלחתי באמצע ישיבה עוד הודעה בוואטסאפ (אל תשפטו נשברתי ...קשה לי)
והפעם הוא קיבל וגם קרא!
ולא התייחס בכלל ואני כולי עם דמעות לא יכולה יותר. בוכה בשירותים
לא יודעת למה הוא מתנהג ככה פתאום אבל זה פשוט לא מתאים לו להתעלם ככה.
(יערה)

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערה,
תהיי רגועה. אולי הוא עסוק כרגע? חושב מה לענות ולא זורק תשובה באימפולסיביות? תנסי להתעודד.
הייתה ביניכם אהבה. באיזשהו שלב צריך להחליט האם לקדם את הקשר או לא?! את החלטת שלא לקדם...אם שינית את דעתך אז תיידעי אותו.

א.א מתגעגעת
דתייה טוב לראות שהתפכחת. באמת שהאחר שלך לא שווה.
פנטי, את תהיי בסדר דאון תמיד יש אבל את יודעת להרים את עצמך למעלה.
לגביי, נראה לי שעברו חודשיים שבהם התאפקתי ולא נפגשתי עם החבר שלי. רק הסתמסנו פעם בכמה ימים. היום כבר נשברתי.

[דתיה*]

אז נפגשתם אלינורה?

[דתיה*]

יערה זה מתסכל!!! פשוט כואב בלב!!! ככ מבינה אותך גמאני הייתי בוכה את נשמתי מכזה דבר. לא יפה בכלל!! חיבוק

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

כן, נפגשנו.

[דתיה*]

יערה ובבקשה אל תרדפי אחריו יותר.. בבקשה

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערונת
לא שופטת אותך בכלל, כל אחת וה״סיפור״ שלה.
אני פה כדי לתמוך ולייעץ ולהיתמך.
כל אחת עברה פה סבל כזה או אחר, כמיהה לא מוסברת עד סף שיגעון - אני בכל אופן.
יש לי געגוע, אך תנסי להבין געגוע למה?
האם את באמת מכירה את הבן אדם?
האם באמת היית פותחת איתו פרק ב?
מה שאלינורה כתבה לך היה מכון, אם שינית את דעתך - תודיעי לו. אני לא חושבת של התעלם ולא לענות להודעות זה מכבד. אך זה הדרך שלו ואל תשכחי שהוא קצת ילד.. למרות הכל. ובחרת את הדרך שלך ועכשיו הוא בוחר את שלו.
ודרך אגב, האם באמת בחרת? או שהוא מהווה הסחת דעת מהבחירה?

אלינורה, וואו נפגשתם. רק יכולה לדמיין מה הלך שם. לא פשוט, איך את מרגישה?

דתייה, איך את? הבריאות משתפרת?

ואני? מדגדג לי בקצות האצבעות, מה זה הדבר המפגר הזה? שיעמום? משיכה? ריגוש?

איך אחזיר את המשיכה כלפי בעלי? את הרצון לשוב ולהעניק לו? מרגישה כלואה. מצד אחד בלי האחר כדי ״לחזור לבעלי״, מצד שני משהו חוסם אותי מלחזור אליו - בא לי לברוח ככ רחוק. לעזוב הכל להתנתק.

[פלוני_אלמוני*]

פנטי יקרה אני יודעת שאת ואחרות פה כדי לתמוך ואני מאוד מעריכה את זה
רק ביקשתי בכלליות שלא ישפטו על שנשברתי ושלחתי עוד הודעה בצהריים. הייתי חלשה
והוא עדיין לא ענה.
זה משגע אותי מתאפקת לא לכתוב לו כלום מעבר למה שכבר כתבתי

לדתיה מקווה שאת בטוב. תשמרי על עצמך
(יערה)

[דתיה*]

פנטי יקרה.. קשה לקרוא אותך.. מה סוכם בעצם בינכם לא ממש הבנתי מהשיחה? ימשיך הקשר? יסתיים? מה הוא רוצה? מה את רוצה?
יש איזה סיכוי להחזיר את הרגש שהיה ? לבעלך? אוף ככ מורכב ברור שאת רוצה לברוח אליו אל האחר זה הכי קל ופשוט כשיש לנו קשיים..אבל כמה זה יימשך? לעד? כמה נוכל לברוח? חייב למצוא פתרון אמיתי.

[דתיה*]

יערה את לא צריכה להרגיש רע על זה.. אני כבר בטח הייתי מתחרפנת מהחוסר מענה... התעלמות זה אחד הדברים הבאמת כןאבים.. עדיף שיענו קרח מאשר התעלמות.. אוף איתו.

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי,
אני מרגישה קצת מוזר.
פיזית נהניתי מאוד. נפשית לא התייסרתי אבל התבאסתי שלבעלי אין את הנתונים שלו כדי להביא אותי לשיאים כאלו. מיהרתי להתלבש וללכת לא התחשק לי חיבוקים וקשקושים. אחכ שלחתי הודעות עם שיר וכמה שהיה לי טוב וחיזוקים שאני אוהבת.
הוא היה בלי מצב רוח, יש לו בעיות עם החברה. הם שוב בהריון. אין ספק שזה תרם לבאסה שלי כי כמעט שעה שפך את הלב בפניי לפני שזיין. הרגיז אותי שיש לה כזאת השפעה עליו. הוא לא הצליח לשים הכל מאחוריו ולהתרכז נטו בפגישה שלנו - וזו המטרה בעצם, להנות כמה שעות פעם ב...ולצחוק ולהתענג ולשמוח ולא להתבכיין על החיים.
בשורה תחתונה, נחמד היה לי להיזכר שהגוף שלי מפיק כזאת הנאה כשיש פרטנר מעולה למיטה

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לצערי הרב, לא היה אתמול הרבה יותר מזיון מעולה. לא התחברתי נפשית. לדעתי גם הוא לא התחבר.
זהו. אין לי היי של אחרי פגישה כמו תמיד. התחושה היא של היה ונגמר

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נפשית=רגשית

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אלינורה,
למה את מבואסת שלא היה חיבור? הרי המטרה הייתה לסיים איתו, לגמור את הבגידה בבעלך כפי שרצית לפני חודש
לא עדיף ככה? את עדיין מעוניינת להשאר בקשר עם האחר? מה הציפיות שלך מעצמך וממנו?

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמוני,
תודה שהזכרת לי את המטרה
ואכן עדיף ככה. אין לי ציפיות ממנו או מעצמי.
התבאסתי כי נגמר לי אפילו הריגוש הזה של פעם ב...להרגיש התרגשות, קשה לי להסביר.
בכל מקרה, המרחק וצינון היחסים עשו את שלהם.
כבר לא מבואסת

[א.א*]

אלינורה
זה בדיוק העיניין שאנחנו עדיין רוצות וצריכות את הריגוש והפרפרים בבטן וזה לא מגיע מהבעלים שלנו ששם יש משהו אחר מוכר בטוח שלו "רגיל" יש בבית בטחון ..
גם לי חסר ההתלהבות הציפיה והתשוקה
היחסי מין עם בעלי ממש פרווה יכול להיות גם הגיל והמוכר והזמין שלא עושה לי את זה
אבל יש רוגע ושלווה יש חברות טובה כנראה שצריך להסתפק בזה אחרי 30 שנות נשואין
תתעודדי אהובה
הקטע זה שגם שאני מנסה להעלות בזכרוני את הבילויים עם האחר זה גם לא מעורר אותי בכלל

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

א.א מה נשמע?
נכון מאוד מה שכתבת. צריך ללמוד לחיות בלי הפרפרים האלו בבטן. חוץ מזה אם יש פרפרים יש געגוע/חוסר סיפוק/התלבטות... אז עדיף בלי הדבש ובלי העוקץ.
התעודדתי חיבוקים

[פנטי*]

דתייה
איך אץ מרגישה מאמוש?
מה שסוכם (נשאר סוג של פתוח, כנראה שלעולם לא נסכם) זה שאני רוצה קשר עם רגש, אמון ופתיחות. והוא לא יכול להבטיח את זה. ורוצה ידידות וסקס. ולא להסתבך, שהוא יודע לאן רגש יכול להוביל והוא לא רואה את עצמו ללא הילדים שלו. זא להתגרש. איזו אסקלציה, מי דיבר על להתגרש... אחכ שלח הודעה שאחשוב על זה. וחזרתי על כך שאני אוצה רגש. הרי ברור לי שרגש זה מתכון לצרות. אבל גם פיתחתי אליו רגש! אני לא אשחק אותה שזה בלי רגש וככה זה הסתיים
נפגשנו במקרה מאז דיברנו בנימוס וזהו.
ואת יודעת מה, זה לא רק קשור לרגש, אולי בעקיפין. זה קשור להתנהלות. אני בעד תקשורת פתוחה, להגיד מה מפחיד/מלחיץ/ מציק ואם אין לו את היכולת הזו, זו הבעיה. לא מוכנה לסבול עוד שעה אחת במחשבות על ייזום/ ישתבלל וכו. זה דפוס התנהגות...

[פנטי*]

אלינורה
ייתכן שהפריע לך שהוא טרוד בחברה שלו ולכן לא הרגשת חיבור ריגשי עמוק, ובכל זאת רחוק מהעין רחוק מהלב. אינטימסיביות עושה את שלה ומקרבת.
כמו שפלוני כתבה, תשמחי מזה. זה טוב שאת לא בהיי ושהרגשת סוג של סיום. ואולי התחושה תעבור בעוד כמה ימים.
מתסכל שאי אפשר לחוות את אותן התחושות עם הבעל, אולי אפשר רק לא מצאנו את הדרך?
טוב שקפצת קצת לעדכן.
כיף לך שחווית סקס מדהים ושלא ״נשרטת״ מזה והתחלת לאכול כאפות או להרגיש שחזרת אחורה

[פנטי*]

א.א
זו התקדמות שהזיכרון של האחר לא מעורר. נראה לי שהאסימון נפל.
יפה שיש בינכם חברות, ככ מקסים לשמוע את זה.
ובכלל שאתם עוד מקיימים סקס, לא ברור מאליו.
שלווה זו בהחלט מילה נכונה. וואו, זה כרגע אחד מהמניעים שלי לא לחזור לקשר איתו.
אני ככ עייפה נפשית מהמלחמה הזו להרגיש לבעלי, להימשך אליו - מה לא בסדר בי?

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי,
הכל בסדר איתך. להימשך מינית למישהו במשך כל כך הרבה שנים זה לא מובן מאליו. את לא צריכה להילחם בזה אלא אם הוא מעוניין ומבקש ואז תעשי מאמצים.

תשמעי, אני מתחילת השבוע מציעה לבעלי שנקיים יחסים. ענה לי עכשיו...נדחה לסופ"ש. אני מציעה תמיד כי עם האוכל בא התאבון וחוץ מזה כדי לשמר את הזוגיות המינית ביננו ולא רק החברית והאוהבת. (אגב, בעלי השתפר מאוד, אחרי שדיברנו על זה ומשתדל פעם בשבוע בסופש לשכב איתי. תורידי מחלות, מחזור, ילדים חולים והממוצע יורד). הוא מאוד מפרגן ומשקיע בצעצועים שלי. ברור לשנינו שיש ביננו פער גדול בצורך במין.
אם לא היה לי את הצעצוע שלי שמספק אותי כשבא לי ואת החבר כדי לחוות אורגזמה עם גבר ולא רק עם צעצוע הייתי משתגעת.
ובנימה זו, סולחת לעצמי שאתמול הייתי עם החבר ובגדתי בבעלי, לא פלא שהתפתיתי. תכלס, התאפקתי חודשיים.
מקווה שבעלי יתעורר מינית כדי שלא אצטרך לפזול החוצה

[אלינורה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ופנטי,
אני כבר לא "נשרטת" כי אחרי מה שעברתי עם האחר אני מחוסנת.
זה הפלוס לכל מי שבדף. מי שחווה אכזבה בעוצמות כאלו זה לא קורה שוב.

[פנטי*]

אלינורה
תודה מאמי שהגבת. אני כבר משתגעת. הוא מאוד רוצה בעלי. קבענו פעמיים בשבוע סקס- למעט מחזור. ולפעמים אני דוחה ליום אחרי. רוב הזמן זה מכאני בשבילי, אני עושה את זה כדי לרצות אותו, מתביישת לכתוב, לא חוויתי איתו אורגזמה. אין בינינו פתיחות מינית. ואיפשהו פינטזתי בפעם האחרונה שהבחור ״שלי״ יפתח אותי (תרתי משמע חחח), אבל זה לא קרה.
הבחור גרם לי להרגיש סקסית. עורר אותי.
מדהים שאת יוזמת סקס עם בעלך- איזה אומץ. אני עשיתי את זה פעם וקיבלתי סירוב כמה פעמים (הייתה לי מוטיבציה להיכנס להריון) ומאז לא ככ רציתי לנסות.
לפחות אתם מודעים ומדברים על זה.
תסלחי לעצמך, אני בטוחה שעשית מה שיכלת לאותה נקודה.
מחכה שלא אחשוב על האחר שלי מחשבות נוספות על חזרה. נמשכת אליו כמו דבורה לדבש. וכרגע עוצרת את עצמי. אני רואה אותו והגוף שלי מגיב! אוף! לפעמים הייתי רוצה להיות גבר, בלי רגש. כמה בקלות הם מכריזים את זה. ידידות וסקס
איך בלי רגשות? מי יכול למנן רגש? הו פשוט צץ.
למה הוא בכלל יצר איתי קשר שוב? למה?
הרי כבר הבין עם מה יש לו עסק
מזכירה לעצמי שוב ושוב את ההתנהגות הפחדנית שלו.
עמדתי על שלי. לפחות זה.
המח שלי כבר כואב ממחשבות, מלנתח מלהבין את עצמי. מלנסות לשחק שבא לי על בעלי.

[פלוני_אלמוני*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פנטי, אני חושבת שהשיחה הזו היתה חשובה עבורך וטוב שיזמת אותה
שתדעי איפה הדברים עומדים.
את מרגישה הקלה מסויימת או שאת עוד יותר מבולבלת?
(יערה)

[דתיה*]

פנטי תודה.. פיזית אני גמורה יהיה טוב..
בנות קצת מוזר לי למה גבר בעצם לא רוצה סקס? אצלנו אני זו שעייפה חח ואם אני אציע הוא יקפוץ משמחה..

פנטי אשתף אותך שרק ב3 שנים האחרונות חוויתי אורגזמה אחרי עשור נישואים.. וגם זה רק בגלל שנפתחתי ופתחתי את המוח לא להתבייש ולהתחיל להנות...חבל על כל יום.

[פלוני_אלמוני*]

פנטי מקווה שלא חורגת מיקומי לומר שהסידור של סקס בשביל לרצות את בעלך לא טוב.

[דתיה*]

יערה משהו חדש?

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יערונת
איך את?
לא מבולבלת. דווקא השיחה עשתה לי טוב. פעם ראשונה שהרגשתי כנות ובמילותיו, רק חבל שזה עלה לי בחודש של כאב וסבל. אם הכנות הזו הייתה מגיעה לפני לודשיים כששאלתי את השאלות הייתי אולי במצב אחר.
אני תמיד נהנית ממפגשים איתו ותמיד יש לי טעם של עוד. לא היה במפגש משהו מיני, הכוונה עוד לדבר עוד לצחוק. מבאס אותי שהוא כזה דביל. כי אנחנ נהנים יחד, הוא גם אמר את זה בשיחה.
קצת יושב לי משהו להגיד, אבל אני מבינה שזה כנראה תמיד יהיה ככה. זא לא תמיד, אלא כל עוד יש לי רגש כלשהו ורצון קטנטן קטנטן תהיה לי תחושה של להגיד עוד משהו, להבהיר עוד נקודה. אולי לא אמרתי מספיק, אולי לא הכברתי את המסר...
למרות שבאמת הפעם נראה לי יחסית בסדר. מה שמעצבן שרוב הפעמים נורא קשה לדבר רצוף בגלל שיש המון הפרעות. הייתי ממש שמחה ללכת איתו לאיזה שעה איפשהו מחוץ לעבודה ופשוט לדבר.
טוב אולי גם הייתי רוצה משהו אחר חחחח
אוי ואבוי לי. להתאפס פנטי להתאפס

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני
תודה על התגובה, מבחינתי לא חרגת וזה בסדר
אני יודעת שמקום מרצה הוא כבר לא המקום הנכון לי. אך כל העסק מאוד נפיץ אצלנו, דחייה שלו פוגעת לו מאוד באגו ועושה אווירה לא טובה וגם ככה האווירה לא להיט - וזה באחריותי, הוא משתדל
אני פשוט השתנתי, אני לא אותה פנטי. ואני לא מבינה מי זו הפנטי החדשה הזו, מה עושים איתה?
איך מצרפים אותה למצב החדש שנוצר
מעדיפה כרגע מכאני מאשר עוד בעיות
זה בעלי... לא מישהו זר, אם ממש לא בא לי אני אומרת. פשוט לא ממש משתפת פעולה ואני קצת מרחמת עליו שאני גוש קרח. לא הייתי כזו, לא חיית מין, אבל גם לא גוויה. עם האחר לא הייתי כזו בפעמים המועטות והקצרות ( ביותר) שהיו לנו.
שנים לא גמרתי מסקס.

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דתייה
שאלה טובה, גם אני לא הבנתי את בעלי כשרצה אז רק פעם בשבועיים שלושה. אולי הם טרודים בעבודה/ לימודים? אין לי מושג. זה קטע לא מובן גם לי. כשחזרתי בזמנו לא הבנתי איך הוא מסרב - עוד השקעתי בלבוש. עצוב.
זה לא שלא חוויותי אורגזמות בעברי ( לא הרבה, אבל היו), איך נפתחת? איזה סוויץ עשית?
נראה לי ככ טרחני כל הסיפור הזה.
מעדיפה לעשות לבד וזהו. שיקח את העשר דק שלו ושאוכל ללכת לישון. זה מה שאני מרגישה
אני עייפה. קשה לי לעבוד על זה. עשר שנים של סקס שקט, הרבה מבוכה, ושנים של ריצוי. איך מתמודדים עם זה?
בא לי לצעוק! אאאהההההההההה!!!!!!!!
דבר שאמור להיות ככ יפה, אהבה, סקס, גורם לי לתחושות מעורבות

[פנטי*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ויערונת, דבר חשוב- אני לא יזמתי את השיחה הזו.... זה היא שיזם. אני פשוט הגעתי לשיחה.
אני אחרי מה שעברתי בפעם האחרונה לא התכוונתי ליזום שום דבר.
מה שאלי ערב כתבה נכון, חווינו כאב, סבל, שריפה בלב ככ בעוצמות שיודעים להיזהר, לא להכניס שוב יד למקומות מסוכנים. הפחד שלי להיות באובססיה, תלות ריגשית, לחץ, חרדה, סבל מונעים ממני ליצור איתו קשר. לא יצרתי איתו קשר למעלה מחודשיים
זה הוא שהחליט ליצור וליזום.

[דתיה*]

אני חושבת שזה הגיל שלי.. אמצע 30 פתאום בא לך לחוות סערה של ריגוש.. ואז כשהיה מתח עם בעלי ונכנסתי לצאטים ופתאום גברים נתנו לי הרגשה שיש לי גוף פצצה ואני יפה ומהממת ומושכת.. פתאום עפתי על עצמי וקניתי אביזרים ויישמתי את זה עם בעלי.. גיליתי עולם חדש. שאפשר להנות בסקס ולא להיות בובת מין. או קרח.. שיחררתי .. אפילו לפעמים פינטזתי שאני עם ההוא.. כל התשוקה הזו יצרה בי ריגוש ורצון לחוות סקס טוב ובעלי רק חיכה לרגע הזה..הוא ככ התלהב שאשתו פתאום רוצה סקס.. רוצה לחוות הכל ולנסות... ומאז זה דיי זורם..

[דתיה*]

פנטי כפרה עלייך תשמרי על עצמך אל תיקחי ללב בבקשה!!!