איך אומרים בעברית

[נועה*]

איך אומרים: שש הנשימות או ששת הנשימות? לי נשמע שש ולא ששת אבל אולי אני טועה...
תודות.

[סלעית*]

שש הנשימות.
נשימה היא נקבה - שש נשימות בלי יידוע, שש הנשימות עם יידוע - המספר לא משתנה.
במילים שמינן זכר, כמו כובע למשל, המספר מסתיים בה"א - שישה כובעים, ולכן עם יידוע - ששת הכובעים.

[נועה*]

תודה סלעית, כך חשבתי אך לא הייתי בטוחה.

[פלוני_אלמונית*]

איך כותבים בעברית:
אייל או איל?
מעיין או מעין?
איילה או אילה?

האם משתמשים בכתיב שונה בנסיבות שונות?

[סלעית*]

לפי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב בכל המקרים האלה י כפולה.
אבל - אם מדובר בשמות פרטיים אפשר לכתוב כמו בכתיב המנוקד, כדי לשמור על אחידות.
כך למשל "מותר" לכתוב יעקב ואהרן אף שלפי כללי הכתיב חסר הניקוד יש לכתוב יעקוב ואהרון, וכך "מותר" גםרנה ולא רינה, וגם איל ולא אייל.
אפשר לפגוש נגה ונעה לצד נוגה ונועה. זה שם פרטי אז כל אחד (או הוריו) יכול להחליט איך הוא רוצה להיכתב.

[פלוני_אלמונית*]

תודה. לא חשבתי על כך בהקשר של שמות דווקא אבל מעניין שבאמת יש הרבה דוגמאות של שמות פרטיים.

[פלונית*]

איזו מילת יחס מצרפים לפועל מביט? מביט על? מביט ב? גם וגם? אם גם וגם, האם יש הבדל סמנטי בין האפשרויות?
ועוד דבר-
כשמוסיפים תחילית ב- או מ-
האם אומרים צורך בחיווי, בתמיכה ובסיוע, או צורך בליווי, תמיכה וסיוע? נראה לי שהראשון (כמו בים וביבשה) אבל זה נשמע לי מוזר.

[מצ'רה*]

בליווי, תמיכה וסיוע
נשמע באוזני יותר טוב

מביט על? מביט ב?
נראה לי ש גם וגם

[סלעית*]

_בליווי, תמיכה וסיוע
נשמע באוזני יותר טוב_
כעיקרון, יש לחזור על מילת היחס

[לשון*]

אני כמעט בטוחה שאפשר רק מביט ב-.

כעיקרון, יש לחזור על מילת היחס
נכון. במשפטים מסורבלים יש מקום לשיקול דעת.

[כינור_לשירייך*]

לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך.

(אבל במשפטים מסורבלים יש מקום לשיקול דעת{{}})

[פלוני_אלמונית*]

שיקול דעת - גם כשהדברים ברשימה קשורים זה לזה ללא הפרד, ושום מילת יחס לא צריכה לחצוץ ביניהם. למשל, 'קיבלנו חום ואהבה מאבא ואמא' - כלומר, אבא ואמא ביחד, כצוות הורי, לעומת 'מאבא ומאמא' - אולי הם גרושים?

[אמא_של_יונת*]

איזו מילת יחס מצרפים לפועל מביט? מביט על? מביט ב? גם וגם? אם גם וגם, האם יש הבדל סמנטי בין האפשרויות?
הצורה התקנית היא "מביט ב".
"מביט על" נפוץ יותר בדיבור.
כמו במקרים רבים, הצורה הנפוצה והמקובלת אינה הצורה ה"נכונה" התקנית.
לעתים קרובות הצורה הלא-תקנית משתרשת כל כך, שהיא הופכת עם הזמן לתקנית.

[סלעית*]

אם תבדקו בקונקורדנציה תגלו שבתנ"ך יש הרבה מילות יחס שיכולות לבוא אחרי "מביט". אפילו אחרי...

[אלברט*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך אומרים בעברית נכונה צורת רבים
יפים או יפות למילים כמו
חלונות יפים או יפות
מכנסיים יפים או יפות
חלמות יפים או יפות
תחתונים יפים או יפות
מהו הכלל שקובע צורת רבים?
תודה מראש

[מיצי_החתולה*]

חלונות יפים
מכנסיים יפים
חלומות יפים
תחתונים יפים

אם התכוונת מהו הכלל שקובע מה זכר ומה נקבה - בגדול, סיומת Xים היא לזכר רבים וסיומת Xות היא לנקבה רבות, אך כפי שהדגמת היטב, ישנם יוצאים מהכלל, כמו חלונות וחלומות, וישנן צורות זכר רבים שמשום מה החלו להתייחס אליהם כאל נקבה רבות, כמו מכנסיים, תחתונים, מגפיים, משקפיים (מעניין שאת הכל לובשים).

[פזית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מבקשת עזרה איך קוראים בעיברית לקול "הדהירה" הנשמע מהלשון שלנו?
אני יודעת שזה לא שיקשוק לא פעימה ולא נקישה
תודה

[גליה_והבנות*]

פתאום לא בטוחה, איך כותבים -
שרתי / שרתתי / שירתי בצבא?
תודה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שירתתי.
אבל אם גם שרת בצבא- אז גם שרתי וגם שירתתי...

[גליה_והבנות*]

תודה

[יעלי_לה]

שירתתי.

לא, שירתי.
זו הצורה הנכונה, אבל אם את רוצה שהקורא גם יבין, מוטב שתכתבי שירתתי

[גליה_והבנות*]

תודה
יעלי לה

[סגולה_אדמונית*]

האם לאחר המילה "כמדומני" ניתן להוסיף את מילת הקישור "שְ"?
נניח, "כמדומני שהיום יהיה סגריר"?
או יש לאמר (או שאולי - לומר? אוף זה מעייף!), "כמדומני, היום יהיה סגריר"
תודה!

[דג_חתול*]

כמדומני, סגולה טרם קיבלה תשובה (-:

ויש לי גם שאלה:
מה מקור הביטוי :"לא בכדי" ? ז"א , מה זה כדי?

[כינור_לשירייך*]

בגמרא (בבא-מציעא נ"ט ע"ב) מופיע "כמדומה לי שחברים בדלים ממך" - אני די בטוחה שאפשר להשליך מכאן גם על "כמדומני ש".

"לוֹמַר" או "לֶאֱמֹר" או "לֵאמֹר" - שני האחרונים יהיו בכתיב לא מנוקד "לאמור" (אבל מי בכלל משתמש בהטיה הזאת בעברית החדשה).

בִּכְדִי - מקור המילה בארמית, בִּכְדִיב (עיצורים קוליים בסוף מילה נשרו בהמון מילים ארמיות, כגון תיקו שהוא בעצם תיקום (=השאלה תעמוד במקומה), לימא שהוא לימר (=לומר), ועוד). כְּדִיב הוא המקבילה הארמית של כָּזָב. לא בכדי - לא בכזב, לא לשווא, לא סתם.

[עולם_חדש_מופלא*]

תודה על התשובות. זה מעניין.

[דג_חתול*]

תודה!

[דה_דה*]

אשמח לעזרה, פתאום לא בטוחה מה נכון לומר -
"דברים אשר לא נתתי עליהם את הדעת", או
"דברים אשר לא נתתי להם את הדעת" ?

תודה

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

"עליהם".
"להם" - נתתי להם את הספר, נתתי להם מתנה.
את לא נותנת את הדעת לדברים, אלא את חושבת עליהם.

[דה_דה*]

תודה!

[שירה*]

זִהוּיָן (הזיהוי שלהן) בכתיב מלא - יו"ד אחת או שתיים?
אני זקוקה לתשובה לפי כללי האקדמיה. אלפי תודות למושיעה @}

[פלוני_אלמונית*]

זיהוין

על פי כללי הכתיב חסר הניקוד י' עיצורית מוכפלת באמצע מילה, אבל לא אחרי ו'. כלומר, מצוין ולא מצויין, ולכן זיהוין ולא זיהויין.

[שירה*]

תודה רבה!

[פלוני_אלמונית*]

עיטוטוטןחםןוועט עכעכאגכעהה ואע חועייני יטענ יעי יענ יטע כע טט

[אורלי_נ*]

קראתי את התשובה המעניינת של כינור לשירייך וחיפשתי איפה עושים "לייק"

[כינור_לשירייך*]

תודה רבה על הפידבק (-: את מתכוונת למה שכתבתי על בכדי ושות'? זה באמת יצא ברור? (קראתי עכשיו שוב וכרגע זה נראה לי כמו נאום שוצף כזה, שקושר הרבה נושאים ביחד מהר מהר...)

[אורלי_נ*]

כן זה מדהים.
אני מורשמת (אוהבת כאלו דברים ואנשים שיודעים מה הם אומרים וגם להסביר כראוי)
ביג ביג לייק

[מיכל_בז*]

קראתי את התשובה המעניינת של כינור לשירייך וחיפשתי איפה עושים "לייק"

נכון. זה היה ממש מעניין.

[כינור_לשירייך*]

שמחה מאוד לשמוע. תודה.

[סיהרא*]

איך אומרים- נמל (נמל יפו למשל)- עם פתח/קמץ ב"מ" או עם סגול? יש הבדל כשהמילה היא בפני עצמה או בסמיכות?

[יעלי_לה]

נָמֵל - namel
זה כשהמילה בפני עצמה.
בסמיכות: נְמַל - nemal
נְמַל יפו

[סיהרא*]

תודה רבה!!

[אורית*]

היי,
איך אומרים: מסתורין הבריאה והעולם או מסתוריות הבריאה והעולם?
תודה.

[צוויליך*]

מסתורין זה מה שחבוי בעולם

מסתוריות היא תכונה מתכונות העולם


צוויל

[צוויליך*]

שרתי / שרתתי / שירתי בצבא?

שוב שירת נשים בצבא??
אני יוצא מהאולם!

צוויל - מחרחר מחלוקות ופוכר אצבעות בסיפוק

[אמא_של_יונת*]

מִסְתְּרֵי הבריאה.
מסתורין - צורת ריבוי ארמית של "מסתור". (אולי גם צורת ריבוי אצל דוברי ספרדית...)
מסתרי - בסמיכות, כמו מִכנסֵי, דִברֵי וכו'.

[אורית*]

תודה רבה צוויל ואמא של יונת @}

[תמרוש_רוש]

שלום!
האם יש מילה מיוחדת בעברית לעגלה הקטנה הזאת שמתמשים בה בחנויות מכולת וסופרמרקטים כדי להעביר ארגזים ממקום למקום? מין עגלה עם משטח נשיאה שצמוד לרצפה ושני גלגלים גדולים, וידית בגובה החזה, וכשרוצים להניע אותה מטים אותה אחורה כדי שהמשטח יתרומם באלכסון- ודוחפים.

[עדי_דוש*]

תמרוש רוש אני חושבת שקוראים לה עגלת משא או עגלת סבלים
אני לא מכירה מילה מיוחדת

[שפרה*]

אם טמנתי באדמה שתיל - שתלתי,
אם טמנתי באדמה זרע - זרעתי,
אם טמנתי באדמה שן שום - מה עשיתי?

[פלוני_אלמונית*]

אם טמנתי באדמה שן שום - מה עשיתי?
שיננתי (-:

[תמרוש_רוש]

עדי, תודה!
גם אנ ילא יכולתי להיזכר במילה מיוחדת.

[טלילה*]

זו לא שאלת איך אומרים בעברית, אבל כיוון שלדף הזה מתקבצות לשונאיות האתר, אשאל כאן:
אני מחפשת לקבל מהיקום מילון בן יהודה. הצלחתי למצוא ברשת מישהו שמוכר מילון בן יהודה בארבעה כרכים ב70 ש"ח. המהדורה השלמה של מילון בן יהודה נמכרת ביד שנייה בהרבה מאות שקלים, ואפילו בסכומים ארבע ספרתיים, כך ששפשפתי עיניים מול ה70 ש"ח הזה. התקשרתי למוכר, והוא הסביר שאלו לא ארבעה כרכים מהמילון השלם, אלא זה מילון שלם בפני עצמו. האם יש דבר כזה, מילון בן יהודה בארבעה כרכים? מהדורה מוקדמת אולי? (במודעה הוא הוגדר "לאספנים"). ואם כן, מה טווח המחירים הרגיל שלו? ומה דעתכם על העסקה? נשמע שיש כאן קטש?
הבעיה שלי היא שנקודת המכירה מרוחקת ממני מאוד, כך שאם אקנה זה יהיה במשלוח. המחיר מאוד קורץ לי, אבל אני פוחדת לקנות חתול בשק.
כשדיברתי איתו הבנתי גם שיש לו כמה עותקים של הנ"ל למכירה, וזה קצת החשיד אותו בעיניי. נשמע שהוא לא קיבל ירושה מסבתא ומנסה להיפטר ממנה - אלא סוחר בזה, לא?

[דג_חתול*]

בקשר למילה קדירה:
האם זה כי בישלו עם קדירות על האש והן הפכו קודרות?
מה בא ממה, קודר מקדירה או הפוך, אם בכלל?
(נדמה לי שכותבים קדרה בככל, אבל ניחא. נראה לי נכון ככה.)

[כינור_לשירייך*]

טוב, אנסה את כוחי, אבל אני מזהירה מראש שזו לא תהיה תשובה מבוססת מי-יודע-מה.
קְדֵרָה נכנסה לשפה מארמית (קידרא) בתקופת חז"ל.
הפועל קָדַר הוא פועל מקראי, אבל אני מנחשת שגם הוא נכנס ללשון המקרא מארמית. השורש המקביל בערבית הוא ק-ד'-ר, ועל-פי כללי המעתקים הרגילים בין השפות היה אפשר לצפות לשורש ק-ז-ר בעברית (למשל השורש ז-כ-ר בעברית מקביל לשורש ד'-כ-ר בערבית ולשורש ד-כ-ר בארמית).
אם אני צודקת בנחוש שלי, וגם ק-ד-ר נדד אלינו מארמית, השאלה שלך היא בעצם על ארמית.
לי נשמע מאוד הגיוני שיש קשר בין הקדֵרה המשחירה לבין פועל ההשחרה.
מה הוליד את מה? אני לא יודעת, שני הכיוונים סבירים. אבל אני חושבת שיותר תדיר ששם מוליד פועל, ולא להפך (הכיוון הוא מהמוחשי למופשט).

[כינור_לשירייך*]

דבר נוסף - נחל קדרון. הוא מוזכר במקרא כמה פעמים, ולרוב ההקשר הוא ששרפו בו משהו.

[כינור_לשירייך*]

אוי, לא. עכשיו אני מגלה שיש בערבית גם קִדְר = קדֵרה. והאות האמצעית היא ד, לא ד'. אז הסתבכתי.
אפשרות אחת - אין קשר בין קָדַר לקְדֵרָה. כרגיל כשבעברית יש לשני פעלים שורש משותף ובערבית יש הבדל בין השורשים - המשמעות היא שגם בפרהיסטוריה של העברית היה הבדל בין השורשים, והם התאחדו מתישהו מכורח הנסיבות. במקרה כזה האחידות היא רק על פני השטח, וזה עניין אקראי לגמרי.
אבל אפשרות שנייה שיותר מושכת את לבי במקרה הזה - היה כאן ניצחון סוחף של הארמית, והיא חדרה גם לערבית עם הקִדְר הזה. זה מצלצל לי כך כי הקדֵרה הזאת בעצם לא קשורה לשום הטיה אחרת של שורש ק-ד-ר הערבי, ונראית ממש כאילו היא נחתה לשם משום מקום.

אז לסיכום, התיאוריה שלי (ואין לראות בה שום דבר מעבר לתיאוריה): שורש ק-ד'-ר בערבית ושורש ק-ד-ר בארמית המקביל לו, הורו שניהם על לכלוך, השחרה. בעברית לא היה שורש מקביל, עד שחדר אליה השורש הארמי, והיא בלעה אותו כמו שהוא. בארמית נולד מהפועל הזה (כן, נראה לי כרגע שזה הכיוון הסביר במקרה הזה) שם עצם - קידרא. השם הזה חדר בשינויים קלים לעברית וגם לערבית.

נשמע הגיוני? דעות אחרות?

[שיבולת*]

נשמע מאוד מלומד ומנומק ומחכים, תודה!
לי המילה קדרה נשמעה תמיד קשורה לקדר שעושה כדים.
אפ פעם לא הבנתי למה הוא לא כדר?
ואולי הכל קשור להסבר של כינור לשירייך ?

[הרגע_שלפני*]

הצלחתי למצוא ברשת מישהו שמוכר מילון בן יהודה בארבעה כרכים ב70 ש"ח
תבקשי שישלח לך כמה תמונות.
לגבי זה שבמקומות אחרים זה עולה יותר לא הייתי דואגת, לא כל מי שמוכר ספר הוא סוחר ספרים שמודע לתמחור הנכון של הספר שבידו.

[צוויליך*]

ובאנגלית:
cauldron
ובשפות אחרות - קלדרה, גם בגיאולוגית - לוע של הר געש קדום.

ועוד רעיון:
קדרה הינה כרסתנית - עגלגלה - כדורית (קדורית??...)

מדוע זה קדרו פניכם? כלום הקידרים באים?

צוויל

[הרגע_שלפני*]

הביטוי "נכנס איתו שותף"
זה החבר שנכנס איתו שותף בדירה השנה
לי זה נשמע עילג לחלוטין, חבר שלי טוען שכך אומרים באופן פורמלי בלימודי המשפטים. האם זה ביטוי תקני בעברית?

[צוויליך*]

ודאי, במקרה שהוא נכנס אל ביתו עם השותף, למשל.
"נכנס איתו שותף" מתאר זאת במדויק.

אולם אם הוא נכנס איתו לשותפות בעסק, דירה או אוסף מחקים - אז לא.

ועל השפה הפסאודו-גבוהה של עורכי דין לא נותר לי אלא לנחרר בבוז: חחחחררררררמממפפפף!
וזאת, כמובן, לכאורה .

אצל ילדים נוכל לשמוע "אתה בא שותף במונסונו?!" (שותף במלעיל כמובן)

צוויל - לא בא שותף באוסף המחקים המרשים שלו עם אף אחד

[צוויליך*]

ולא, אין למונסונו שום קשר לממטרים טרופיים.
פשוט, אינכם הורים לילדים בגילאי 4-10 בתקופה זאת.
או שאין לכם טלוויזיה ומחשב בבית.

צוויל ("לוק! מהלומה סייסמית!!")

[צוויליך*]

והאם נכון לומר גם "תנשך" וגם "תנשוך" ?

נשבע לכם שעכשיו שאלו אותי בטלפון. באמת.

צוויל

[דג_חתול*]

כינור לשירייך ,
תודה רבה רבה כל כך נעים האופן היסודי שלך תמיד, מחכים, מפגיש מחדש עם דברים שמי ידע על קיומם בכלל ובפגישה פתאום אנחת "אה, מה נשמע" . ממש תודה.
(לא יודעת אם הסברתי נכון, אבל יש משהו כל כך מרגש ומשרה ביטחון, להתוודע ולו לרגע שבטח ישכח לו עוד שניה, לכך שהשורשים הם עמווווווקים כל כך. כמו לטפס לטפס, ולהסתכל מטה פעם בהרבה זמן ולהגיד וואו כמה הלכנו. ולהיזכר "אה אנחנו באים משם, משם באנו? אה. מבינים. גם אם מעורפל. ההבנה ש יש מקום כזה . שממנו באנו. ואולי באמת זה יועיל בבואנו לדעת לאן גם הולכים ולא סתם חיברו את שני אלה. תודה רבה לך.

[אבישג_א*]

איך אומרים בעברית אופרציה ?

[יונת_שרון*]

מבצע, ניתוח, פעולה -- תלוי בהקשר.

[עדי_דוש*]

בלשניות האתר אנא האירו את עייני.
ידידה שלי לומדת עברית באולפן ופספסה שיעור אחד, ניסיתי לעזור לה אבל... איזו בושה אני לא ממש יודעת את התשובה
מתי אומרים מִ ומתי מֵ ? כלומר אני מֵהודו אני מִתל אביב
יש לי הרגשה שזה קשור לאותיות גרוניות אך אני לא בטוחה

[פלוני_אלמונית*]

זכור לי ביטוי - מוציאים זה את זה
נדמה לי שזה מתחום ההלכה, ומשמעו - זה בא במקום זה. או משהו כמו משחק סכום 0
אלא מה? אני לא בטוח שזכרוני נכון. אפשר לקבל עזרה ממי שיודע?

[פלוני_אלמונית*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך אומרים משתלה - עם קמץ מתחת ל מ או מישתלה - עם חירק מתחת ל מ ? (האם זה במשקל משטרה) כנ"ל מרפאה או מירפאה?
\

[רייצ'ל*]

אם חרצתי באדמה קו ארוך ולא כ"כ עמוק כדי לפזר זרעים, איך זה נקרא - תלם?
וממחזרת עוד שאלה חקלאית-עברית מלמעלה:
_אם טמנתי באדמה שתיל - שתלתי,
אם טמנתי באדמה זרע - זרעתי,
אם טמנתי באדמה שן שום - מה עשיתי?_

[פלומה_על_מנה*]

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

איך אומרים באופן טבעי קשה להגיד כי השפה היא לא דבר טבעי אלא מוסכמה אנושית משתנה בעלת ערכים סותרים (וסוטרים לפעמים מאוד). אני באופן טבעי אומר משתלה, כמו משתנה (מעניין מה נשתנה ציבורית) מספרה, מכבסה לעומת זאת אני נוטה להגיד מירפאה. הבלבול בציבור נובע מכך שמי שמחליט לא מדבר כך ואומר לנו מה נכון ומה לא נכון: מגהץ או מגה עץ? מאק רר או מקרר? האם להישמע מלוקק או להישמע בור? הבחירה היא כמו "מי שמרים גרוש לא שווה גרוש, מי שלא מרים גרוש, שווה פחות מגרוש." אתה לא יכול שלא להיכשל. אבל דבר אחד בטוח, הבלבול והבושה הם כלים להשפלת הזולת ולבניית גבולות סוציו-לשוניים-כלכלים תרבותיים. אני משתמש במקארר ולא במאקרר, במגה עץ ולא במאגהץ אבל לא אקנה מחאשב אלא מחשב מאחשב. אז אם את לא רוצה להישמע אלטע זאכן, שזה יכול להיות דבר אלגנטי בעיני אספנים, אימרי מחשב ולא מחאשב. לא עניתי לך כי חברה שלי שעובדת שנים במרפאה שאלה אותי מה נכון, והתשובה היא "אם ישאלו אותך, תגידי למי ששאל: מה דעתך? ולמה אתה כל כך בטוח שכך אמורים להגיד או לומר"

[אמא_של_יונת*]

שפה היא אכן יצור חי ומִשְתַנֶה.
מה שאנחנו קוראים "כללים" של השפה, חלקם הם ניסוח ותמצות של התפתחויות לשוניות בתקופות קודמות, וחלקם מוכתבים מלמעלה, כלומר קביעות של האקדמיה ללשון העברית, שגם הן מסתמכות על הכללים שהתפתחו בעבר.
מכיוון שהשפה חיה, והמציאות הלשונית היום שונה מאד מזו שהיתה בעברנו הרחוק - לפני הגלות, למשל - חלק מהכללים אינם טבעיים יותר.
למשל, יש כללים ביחס לעיצורים גרוניים (ח', ע'), כללים שנגזרים באופן טבעי מההגייה של עיצורים אלה.
אלא שהיום איננו מבטאים אותם גרוניים, ואין הבדל בין הגיית א' לע' ובין הגיית ח' לכ' (רפה). ואם אין הבדל בפועל בהגייה - אין סיבה לזכור את הכללים הקודמים ולהתנהל לפיהם.
לגבי המשקלים השונים של שמות עצם, ניסו לשייך את משקל מִפְעָלָה למקום שבו נעשית פעולה מסויימת, ואת משקל מַפְעֵלָה למכשיר שמבצע את הפעולה. כלומר לפי כלל זה צריך לומר מִכְבָּסָה, מִשְטָרָה, מִסְעָדָה, מִרְפָּאָה, מִשְׁתָּלָה - לעומת המכשירים: מצלמה, מרגמה.
האם החלוקה הזאת באמת תקפה?
רק חלקית.
רובנו אכן אומרים מִשטָרה ומִסעָדה, וחלקנו גם אומרים מִרפָּאה. לא פגשתי אנשים רבים שאומרים מִכבָּסה ומִשתָּלה. ואני מודה שכאשר אני שומעת מישהו אומר כך זה עושה לי צמרמורת.

[מיני*]

להפשיל שרוולים זה להעלות אותם או להוריד?

[אמא_של_יונת*]

להעלות.

[מיני*]

תודה!
אז איך אומרים להוריד שרוולים? לפשוט?
או אולי הכי פשוט להשתמש בפועל של הקטנה שלי - "לשרוול"?

[פלוני_אלמונית*]

אולי לפרוש שרוולים, כי ההפשלה בד"כ מלווה בקיפול כלפי מעלה.

[אמא_של_יונת*]

אז איך אומרים להוריד שרוולים?
אני חושבת שמקובל לומר "להוריד שרוולים", ואינני מכירה ביטוי ספציפי מיוחד לפעולה הזאת.
אני בעד "לשרוול".
אגב, להפשיל שרוולים משמש גם בהשאלה. הכוונה - להתחיל בפועל לבצע את המשימה, ומדובר בעשייה שדורשת מאמץ או החלטיות.
כי מתי מפשילים שרוולים? כשעמודים לעשות עבודה שצפויה להרטיב או ללכלך את הידיים.

[מיכל_בז*]

האם מותר לומר ׳נהייתי׳ כמו: הפכתי ל? כמו ׳נהייתי קצת עייף׳?

ואם מותר, מה למען השם, שם הפועל?

[הרגע_שלפני*]

לא יודעת אם מותר. אבל שם הפועל הוא להיות.

[פלוני_אלמונית*]

נהיה + שם תואר היא צורה רווחת ולא אלגנטית במיוחד. אפשר לומר התעייפתי, כשיש פועל מוכן, או נעשה + שם תואר כשאין. נעשה-להיעשות (ולא לעשות, ולכן גם שם הפועל של נהיה אינו להיות).

[מיכל_בז*]

איך שם הפועל להיות? זה לא הגיוני. זה שם הפועל של אהיה והייתי בפעל ע״ו, אז גם שם פועל של נפעל?

הבעיה שאני רוצה ללמד שיר עם הפועל הזה ואני מכירה את התלמידים שלי מספיק טוב כדי לדעת שידרשו ממני שם פועל. מישהו יודע?

[עברייה*]

להִיוָויוֹת?

[מיכל_בז*]

חברתי הלשונאית אמרה שאסיר דאגה מלבי ושיש פעלים סבילים שאין להם שם פועל. ידעתי את זה על פועל והופעל, אבל לא על נפעל...
תודה על העזרה לכולן!

[פלוני_אלמונית*]

איפה את מלמדת? האם דרושים שם מורים (עם תעודה וניסיון)?

[מיכל_בז*]

פלוני, דבר/י איתי בדף בית.

[אנונה*]

ידיד שלי כותב הוראות הפעלה בנושא מסוים. הוא ביקש את דעתי לגבי הפנייה בלשון זכר ונקבה במאמרים: "איך לפתור את הפלונטר הזה שבשפה העברית כדי שנשים לא תרגשנה מקופחות ?"
יש למישהי/ מישהו כאן רעיון?
תודה וחג שמח.

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אני מתרגמת לפעמים הוראות טכניות. כותבת או בלשון רבים ציווי "סובבו את הכפתור". או בשם הפועל "לסובב את הכפתור" (זה יוצא מעט יותר גולמי, אפשר לפעמים להוסיף "יש לסובב" או "מומלץ לסובב" כדי לרכך את זה).
הפתרון של "סובב/י את הכפתור" נראה רע בד"כ.

האמת שאפילו אם כותבים ברבים זכר "מסובבים את הכפתור" זה עדיין נתפס יותר טוב מאשר "סובב את הכפתור". אבל זו ההרגשה האישית שלי כאישה שקוראת ואולי אחרות חשות אחרת.

[אנונה*]

תודה, איך שלא נסובב את זה זה נשמע לא משהו : )
מצטרפת אלייך לגבי סובב/י, כבר כשכתבתי "יש למישהי/ מישהו" זה נראה לי לא טוב.

[פלוני_אלמונית*]

איך אומרים באופן טבעי קשה להגיד כי השפה היא לא דבר טבעי אלא מוסכמה אנושית
אכן מוסכמה, והכללים נוסחו על בסיס המוסכמות. אלא שלמשל המאחשב שלך, שהיה צריך להיות באמת מאחשב מהתחלה, דוקא בתחילת דרכו הוא היה מחאשב. רק עם השנים הסתגל הציבור לראות בו מאחשב. כמו מאכשיר. ולכן, המאקרר, צריך להיות מאקרר. והמאגהץ לא צריך להיות מגה עץ. הוא לא ממגה בול ומגה בעיר או מגה בכפר.
לא רק המחשב, גם המחלף מתחיל לחלחל בהדרגה. אבל עדיין רבים וטובים מכנים אותו מאחלף, או מיחלף, כמו בתחילת דרכו. )(למרות שזה היה בתקופה שהמחדל פרח, והיה קל להבין שהמחדל והמחלף הם בני דודים - סתם קרובי משפחה מבחינת המבנה הלשוני)