לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

פשוט להרפות ולהפסיק להתנגד, לחייך.
פעם, בשיחת פוסט-ריב שלנו, הוא אמר לי שהוא רב איתי כל כך הרבה כי יש לי פרצוף כועס, וגם הדגים לי איך זה נראה. מאז אני משתדלת לעבוד על מאור הפנים שלי...זה באמת היה נראה די מבהיל.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי יעלי_לה »

זה קשור?
לא יודעת, אולי.
אצל הגדול שלי זה מתבטא, למשל, בנטייה לאקסטרים בשימוש במתקני גן שעשועים. גם מגע חזק. ועוד כל מיני דוגמאות שכרגע לא עולות לי לראש. בגדול, חיפוש של קצוות.
לקח לי שנים להבין שזה קשור לקשיים בוויסות, ואכן יש לו כל מיני.
לקח לי שנים גם לקשר את סגנון התקשורת המתנגד (עם השנים זה התפתח להתחכמויות בלתי נגמרות) שלו לעניין הזה.

הוא יוצר את הדינמיקה הזו שתוביל אותי לכעוס עליו. זה יכול להיות? - אצל הילד הפרטי שלי, לגמרי.
אני בהחלט לא חושבת שזה משהו שילדים עושים ברגיל. זה ממש מנוגד לתפיסה שלי, וזו מן הסתם עוד סיבה שלקח לי זמן להבין את זה בקשר אליו.
אבל ברגע שהבנתי שזה קשור לצורך שלו בקצוות, כי זה עוזר לו לווסת את עצמו, אני יכולה להביא את הקצה בלי לכעוס באמת מבפנים.

אם הילד שלך באמת מחפש שתכעסי עליו, וזו הנחה שצריך לבחון מאוד בזהירות אם בכלל, זה יכול להיות קשור גם לדברים אחרים לגמרי.
מצטרפת להמלצה על טיפול רגשי כלשהו. טיפול באמנות או ברכיבה (ואולי עוד סוגים) יכול גם להציף קשיי ויסות אם ישנם.
ואם*
הודעות: 71
הצטרפות: 26 דצמבר 2014, 14:40

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי ואם* »

טיפול באמנות או ברכיבה (ואולי עוד סוגים) יכול גם להציף קשיי ויסות אם ישנם.
בהחלט. וגם משקף לילד באופן בלתי אמצעי וברור (ולא מילולי) את הקושי ואת העובדה שיש מה לעשות
צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

טיפול באמנות או ברכיבה (ואולי עוד סוגים) יכול גם להציף קשיי ויסות אם ישנם.
אוקיי, תודה. אני חשבתי לכיוון של מוסיקה - הוא מאוד אוהב. אלך להחכים קצת בנושא של ויסות רגשי ומשמעויותיו.
ואם*
הודעות: 71
הצטרפות: 26 דצמבר 2014, 14:40

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי ואם* »

אני חשבתי לכיוון של מוסיקה - הוא מאוד אוהב.
גם אצלנו, ודרך הקופה, כך שלא יקר.
אגב בן כמה הוא?
מתחת לגיל 4-5, רוב המטפלים ימליצו על טיפול דיאדי, כלומר יחד עם אחד ההורים.
אצלנו קצת יותר גדולים אז זה טיפול אחד על אחד של הילד והמטפל, ופגישה תקופתית עם ההורים, בנפרד
ואם*
הודעות: 71
הצטרפות: 26 דצמבר 2014, 14:40

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי ואם* »

ויש עוד הרבה סוגי תרפיה - בתנועה, בריקוד, עם בעלי חיים ועוד
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי יונת_שרון* »

לגבי חיטה: יש ילדים (ומבוגרים) שחיטה גורמת להם לאיזשהו חוסר שקט, או אפילו זעם ותוקפנות.
כמובן שיש הרבה דברים אחרים שיכולים לגרום לתופעות כאלה, אבל לדעתי שווה לנסות גם את הכיוון הזה.
סנונית_הסיפורים*
הודעות: 157
הצטרפות: 09 אוקטובר 2012, 10:38
דף אישי: הדף האישי של סנונית_הסיפורים*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי סנונית_הסיפורים* »

למחפשת:
לא בטוח שזה העניין, אבל לילדים עם רגישות חושית יש התנהגויות דומות למה שתארת אצל בנך
תנסי לבדוק בספר של איליין ארון: "ילד רגיש במיוחד" ולראות אם זה מדבר אליך
תמרול_ה*
הודעות: 1233
הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי תמרול_ה* »

עלה לי משהו פתאום, שכל פעם אני חשה ברפרוף תוך כדי קריאת הדף ורק עכשיו התברר לי יותר.
יתכן שללא הכעס שלך, ללא התגובה שלך, לא יהיה טעם עבורו ליצור פרובוקציות.
הכוונה לא להתאפק בכל הכוח לא להגיב, כי זה כמובן שקוף לגמרי.
אלא באמת לשחרר, לנשום ולנשוף, להגיד לעצמך שזה בסדר גמור. ממש בסדר.
יש איזה עבודה שאפשר לעשות כאן, עם התגובתיות האוטומטית שלנו... עם הפרשנות שלנו לדברים שקורים,
יתכן שהורדת התגובה הפנימית האמיתית, לא הורדת הביטוי החיצוני שלה, תחליש מעט את עוצמת הפרובוקציה.
זה משהו מעין.. אם לא מגיבים לי, לא נותנים לי אנרגיה להמשיך עם הכעסים שלי.

ובמקביל, לתת תשומת לב אקראית כל פעם במשהו, להראות שאת רואה אותו. שהוא לא אויר. הוא צריך את זה כמו אויר לנשימה. זו רק תחושה וכמובן שאין כאן אמת כלשהי.
אולי הוא ככה איתך כי דווקא ממך הוא צריך את האישור הזה. שהוא לא שקוף.
צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

יש ילדים (ומבוגרים) שחיטה גורמת להם לאיזשהו חוסר שקט, או אפילו זעם ותוקפנות.
מעניין. לא שמעתי על זה מעולם. משונה לי לגדל ילדים ללא לחם ופסטה, אבל אקח לתשומת לבי. אולי ננסה להפחית.

תנסי לבדוק בספר של איליין ארון: "ילד רגיש במיוחד" ולראות אם זה מדבר אליך
תודה. אבדוק. נדמה לי שהצצתי בזה פעם אבל בנסיבות אחרות.


יש איזה עבודה שאפשר לעשות כאן, עם התגובתיות האוטומטית שלנו... עם הפרשנות שלנו לדברים שקורים,
בטוח שיש עבודה לעשות בעניין תגובות אוטומטיות. אבל מהניסיון שלי דווקא חוסר תגובה גורר עוד ועוד פרובוקציות. זה באמת יותר בכיוון של תשומת לב. אבל אני מתקשה לתת לו תשומת לב ככה, אפילו שאני יודעת שזה מה שהוא צריך כשהוא מבקש את זה בכוח אני לא מצליחה להתעלות על עצמי. נדמה לי שפה העבודה האמיתית שלי.

ורק כדי לאזן את התמונה, הוא ילד אהוב מחובק ומנושק ונראה ובשום מצב הוא לא אויר. יכול להיות שזה לא מספיק לו או שהוא צריך משהו אחר אבל אנחנו באמת מנסים למצוא את הנתיב המתאים ולפעמים זה אפילו מצליח.
תודה נשים יקרות על כל תשומת הלב. אני לומדת מזה הרבה וחלק מדי פעם גם מצליחה ליישם.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי בשמת_א* »

מעניין. לא שמעתי על זה מעולם. משונה לי לגדל ילדים ללא לחם ופסטה, אבל אקח לתשומת לבי. אולי ננסה להפחית
אם אכן מדובר ברגישות/אלרגיה לחיטה, לא יעזור "להפחית" כי הגוף ממשיך להגיב כל עוד הרכיב נוכח בדם.
כדי לבדוק את האפשרות שזו הבעיה, צריך לסלק לגמרי מהתפריט כל דבר שיש בו חיטה (להסתכל ברשימות הרכיבים), וזה כולל לחם, פיתות, עוגות, עוגיות, פסטה, איטריות ביצים (גם באוכל סיני), בייגלה, בורגול (כמו בטאבולה), קוסקוס, פירורי לחם בשניצל, קמח בתבשילים, ועוד.
רצוי לסלק לשלושה שבועות לפחות, כי לוקח לזה זמן לצאת מהמערכת. אבל הרבה פעמים רואים שינוי כבר אחרי שלושה-ארבעה ימים.
צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

צריך לסלק לגמרי מהתפריט כל דבר שיש בו חיטה
אבל מה נשאר לאכול? זה ילד שעיקר תזונתו מורכבת מירקות (לרוב חיים, לעיתים יאכל מבושלים), פירות, גבינה (מלוחה, לבנה) ולחם. לפעמים הוא אוכל פסטה. אם הייתן אומרות לי להוריד מוצרי חלב היה לי יותר קל, אבל חיטה? וואו, זה ממש מאתגר אותי. זה קשור לגלוטן? כלומר, לחם ללא גלוטן זה אפשרי?
קוראת*
הודעות: 1643
הצטרפות: 26 מאי 2003, 23:12

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי קוראת* »

אורז, איטריות אורז ושעועית למיניהן (לבדוק שאין בהן חיטה), לחם מקמח חומוס או תירס.
צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

אורז, איטריות אורז ושעועית למיניהן (לבדוק שאין בהן חיטה), לחם מקמח חומוס או תירס
אוקיי, תודה. אורז הוא לא אוכל, אבל איטריות אורז ואחרות זה רעיון.
ונניח שהצלחתי לנטרל את מרכיב החיטה לכמה ימים, מה אמור לקרות? האם הוא יהיה רגוע יותר? שמח יותר? עצבני פחות? כלומר, מה ייחשב כ"ניסוי מוצלח"?
מיכל*
הודעות: 1270
הצטרפות: 09 אוקטובר 2001, 17:11

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי מיכל* »

פסטה ללא גלוטן עשויה מאורז או תירס בד"כ טעימה כמו פסטה אמיתית
יקרה פי כמה וכמה
אבל פיתרון נוח
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי בשמת_א* »

אם הייתן אומרות לי להוריד מוצרי חלב היה לי יותר קל, אבל חיטה? וואו, זה ממש מאתגר אותי
הממממ. אז היית אומרת שהחיטה היא מרכיב נכבד בתזונתו? זה דווקא מחשיד לכיוון של רגישות לחיטה...
בכל אופן, מדובר בניסוי בלבד.

ונניח שהצלחתי לנטרל את מרכיב החיטה לכמה ימים, מה אמור לקרות?
אם הוא אמנם רגיש לחיטה או לגלוטן (גלוטן יש לא רק בחיטה, אלא גם בכוסמין, בשעורה, בשיפון ובעוד איזה שני דגנים, שכחתי כרגע איזה), את תראי שינוי לטובה בהתנהגות.
אם הוא לא רגיש, וזו לא הבעיה, את לא תראי שום שינוי.
יונת_שרון*
הודעות: 8089
הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי יונת_שרון* »

לא כתבת שהוא אוכל בשר, דגים או ביצים. אם הוא לא מקבל את הדברים האלה, אולי כדאי לבדוק חוסרים תזונתיים ולהשלים בתוספים לפי הצורך (ברזל, B12, ויטמינים A ו-D, וכמובן אומגה 3).
נעה*
הודעות: 263
הצטרפות: 27 ינואר 2003, 09:36

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי נעה* »

הי,
מתמודדת עם דברים דומים ושונים - ילד עם רגישות חושית, כמעט בן חמש, הרבה התפרצויות של בכי, תסכול, שירים עם הברות בודדות שחוזרים על עצמם לאורך שעות ארוכות (משהו רפטטיבי ומעצבן לאללה :-)), הצקות לאחות קטנה ועוד.
חושבת להפחית מוצרי חיטה וסוכר כבר הרבה זמן, והנה הדף הזה נותן לי מרץ לעשות כן. מה הייתן אומרות לבחורצ'יק? בבית כמעט לא אוכל גלוטן (יש לחם לפעמים, מעדיף פריכיות), בגן כן - לחמניות פעמיים בשבוע, פתיתים וקוסקוס אחת לשבוע, פה ושם עוגיה או פרוסת עוגה (בימי הולדת). איך מציגים את הצורך להיגמל ודואגים שישמור גם הוא לא לאכול?
תודה!
שבוע טוב.
צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

בשר, דגים או ביצים.
הבית צמחוני אבל ביצים הוא אוכל. חשבנו בכיוון הזה והתחלנו לתת לו ברזל, ולדעתי זה כן עזר. לצערי, הרבה פעמים הוא לא מוכן לקחת את זה...מה שכמובן מחזיר אותי מייד לבעיה המקורית (-:
סנונית_הסיפורים*
הודעות: 157
הצטרפות: 09 אוקטובר 2012, 10:38
דף אישי: הדף האישי של סנונית_הסיפורים*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי סנונית_הסיפורים* »

הי,
אם הבעיה היא באמת של רגישות חושית, אז מהניסיון שלי, מעבר לזה שכמובן עדיף לא לאכול מוצרי קמח לבן וסוכר, אם תנסי ליצור לו תזונה יותר ספציפית את רק תשתגעי מזה.
מאד שווה לנסות למצוא מטפל שמתמצא היטב בתחום של רגישות חושית, ולעבוד יחד.
שילוב של טיפול לילד עם הדרכה הורית טובה יכול לחולל שינוי עצום. מניסיון.
כל טוב,
מציפורי.
צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

תודה לך סנונית הסיפורים. אנחנו מאוד משתדלים לא לאכול קמח לבן וסוכר בבית בלי קשר. לא יכולה להגיד שאנחנו מצליחים ב-100% אבל כן באחוזים גבוהים וכן מאוד משתדלים להיות מודעים לכך. זה נראה לי לא בריא גם לבעלי החושים המכוילים להפליא...(-:

האם את יכולה להמליץ לי על מטפל/ת באזור ירושלים/מודיעין שמתמחה? האם יש לך ניסיון כאמא או כמטפלת?

עניתי על השאלון "ילד רגיש מאוד" (או שמא זה מדי?). לא יכולה להגיד שהתשובה מובהקת, אבל בהחלט יש שם כמה נקודות שמאוד מאפיינות אותו (רגישות לכאב, דיבור במשלב גבוה, חוש הומור "אחר", רגישות לריחות, רגישות לשינויים והפתעות ועוד כמה). יחד עם זאת, היו שם גם כמה שמאוד מאפיינות את אחיו ואני תוהה כמה מהנקודות שם מציינות רגישות של ילדים באופן כללי וכמה זה הילדים הפרטיים שלי? למשל, קשיים במעברים ושינויים מצטיירים בעיני כמשהו שמאפיין ילדים באופן כללי, הלא כן? לומד טוב יותר מהערה עדינה ולא מעונש כבד, זה לא נכון לכולנו?
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי יעלי_לה »

כאמא לילד רגיש מאוד, אני לא כ"כ התחברתי לספר "ילד רגיש מאוד" (לא מצאתי שם הד משמעותי לקשיי הוויסות שאנחנו מכירים).
אולי תמרוש רוש יכולה לסדר לך את התמונה.
סנונית_הסיפורים*
הודעות: 157
הצטרפות: 09 אוקטובר 2012, 10:38
דף אישי: הדף האישי של סנונית_הסיפורים*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי סנונית_הסיפורים* »

הי,
מהניסיון שלי יש לרגישות חושית מרכיב תורשתי מובהק באופן מדהים
ולשאלתך: לא, זה לא נכון לכולנו... רק לרגישים שבנו.....
הניסיון שלי בתחום כבר ממושך, כאדם, כאמא וכמטפלת.
אה, ואני גרה במקרה באזור הזה...
כל טוב!
מציפורי.
צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

יעלי לה, האם אבחנת את הילד שלך כרגיש מאוד לבד או נעזרת באיש מקצוע? ואם כן, האם קיבלתם כלים להתמודדות טובה יותר? האם את מרגישה בשינוי עם הזמן (לטובה או לרעה)?


מהניסיון שלי יש לרגישות חושית מרכיב תורשתי מובהק באופן מדהים
מעניין שאת כותבת את זה. שלחתי את השאלון לאבחון הילד הרגיש מאוד לבנזוגי כדי לשמוע את דעתו והוא מיד בא ואמר לי שנראה לו שגם אני עונה על הקריטריונים.
יעלי_לה
הודעות: 4313
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי יעלי_לה »

האם אבחנת את הילד שלך כרגיש מאוד לבד או נעזרת באיש מקצוע?
הכותרת "ילד רגיש מאוד" מאגדת בתוכה הרבה סוגים של רגישויות שחלקן זוכות לאבחנות מקצועיות שונות. כלומר "ילד רגיש מאוד" זו הבחנה הורית, לא אבחנה מקצועית.
באבחון ע"י מרפאה בעיסוק עלה הנושא של רגישות חושית, שמיעתית ותנועתית, אבל ברמה גבולית שלא הצדיקה הפניה לטיפול לדעת המאבחנת.
זו מרפאה בעיסוק שמתמחה יותר באיך מחזיקים עיפרון מאשר בקשיי ויסות...
מי שעשתה לי סדר בדברים היתה רופאת הילדים הגאונה שלנו, שהראתה לי איך כל הקשיים הרבים והשונים שלו - שלא אפרט מפני צנעת הפרט - הם כולם בעצם ביטויים שונים של אותו קושי לווסת את עצמו. זה ניסוח שלה והוא מתאים בדיוק, אבל למרות שהיא רופאה זה לא ניסוח רפואי או מעולם האבחון המקצועי המקובל. כן יש שיטות שמתייחסות לזה, כמו NDFA - אבל לא הלכנו בכיוון הזה.
המשכנו לטפל בקשיים הספציפיים, אבל עם ההבנה שכולם קשורים זה לזה ואיך - מה שיצר הרבה מאוד אמפתיה שלנו לקושי שלו והרגיע את כל ההתנהלות.
צריכה_עזרה_דחוף*
הודעות: 26
הצטרפות: 06 מרץ 2007, 15:13

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי צריכה_עזרה_דחוף* »

תודה יעלי לה על השיתוף. אמנם אני לא מבינה מה זה אומר קושי לווסת את עצמו אבל מניחה שנתחיל לברר בקרוב מה אצלנו ונראה אם זה "זה".
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

שמי ליאם זגורי מאשדוד אני אח בינוני ואחי הקטן מציק לי אני כל הזמן אומר להורים אבל הם לא עושים שום דבר אולי זה בגלל שהוא הכי צעיר גם אם זה בגלל זה הם לא צריכים להתעלם קשה לי עם אחי הקטן הוא קרצייה איך הייתי רוצה שפעם אחת יקשיבו לי כי הוא הכי קרצייה הוא כל יום מציק וחופר אבל רק בגלל שהוא הקטן אז מתעלמים ממני אני בן11 והוא בן 9 אני גדול ממנו בשנתיים הוריי פשוט מתעלמים ממני וזה מעצבן יש למישהו עצה בישבילי
ליאם_זגורי*
הודעות: 1
הצטרפות: 29 מרץ 2016, 16:00

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי ליאם_זגורי* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

היי זה שוב אני זמני קצר אני עדיין מחכה לעצה
פלוני_אלמוני*
הודעות: 1182
הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*

לא מצליחה להתמודד עם הילד שלי

שליחה על ידי פלוני_אלמוני* »

אפשרי לך לעשות עם אחיך הקטן פעם בשבוע משהו שהוא/אתה אוהבים או כל פעילות אחרת כמו כדורגל למשל ואז אולי זה ישתנה

חזור אל “אתגרים בהורות”