איך אומרים בעברית

פרג (parag) או פרג (pereg) ?
אבן שושן לא מצליח להחליט אבל נוטה לפָּרָג.

אני תמיד חשבתי שבקמץ זה הפרח ובסגול זה התבלין.

תודה @} ששוחחנו על אוזני המן, אני אמרתי בסגול והגורה תקנה לקמץ. פנינו לאבן שושן (הישן) ומצאנו רק בקמץ.

יש ביטוי יותר נעים לאוזן, אולי יותר קצר מ: "מודה בעובדות אבל לא באשמה"? איזה מונח משפטי הולם?

שליחה על ידי מי_מה* » 19 מרץ 2008, 15:21

בסוגיית הפרג אני עם קרוטונית (גם בעוד סוגיות אבל לא נשאלתי...). חוץ מזה הכי טעים מלית תמרים P-:

אני מחפשת ביטוי שנדמה לי שיש:
כשהאש במדורה הופכת קטנה- מחפשת ביטוי מקביל ל- האש תרד
נדמה לי שאומרים - האש תישכח.
אבל אולי זה בטעות כתיב. או שמא- המצאתי ביטוי בעצמי?
תודה

האש תישכח.
אם כבר, תִּשְׁכַּךְ. אני לא שמעתי שאומרים את זה על אש, אבל המשמעות מתאימה. אם כי... נשמע לי נכון יותר לייחס את זה לעצמה (otzma) של האש. העצמה של האש תשכך.

מי יודע איך קוראים לשקע שבאמצע בין האף לפה?

יעלי לה תשכך מאיזה שורש. אני מחפשת במילון. אני מחפשת לפי שכך.

מאיזה שורש
שכך
בהחלט.

הי זו אלאן
יותר נוטה להרפתקאה
ועוד שאלה-
ימה וקדמה דרום וצפון-
זה נכון?
זאת אומרת ימה מערב
קדמה מזרח?

הרפתקה ולא הרפתקאה

צפון = צפון
נגב = דרום
ים = מערב
קדם = מזרח

כלומר: ימה, קדמה = מערבה, מזרחה
(ונגבה = דרומה)

_אני מחפשת ביטוי שנדמה לי שיש:
כשהאש במדורה הופכת קטנה- מחפשת ביטוי מקביל ל- האש תרד
נדמה לי שאומרים - האש תישכח.
אבל אולי זה בטעות כתיב. או שמא- המצאתי ביטוי בעצמי?
תודה_
האש תדעך, הסערה תשכך
האש עמומה, דועכת ונשארים רק גחלים, רמץ

יש ביטוי יותר נעים לאוזן, אולי יותר קצר מ: "מודה בעובדות אבל לא באשמה"? איזה מונח משפטי הולם?
כופר באשמה

אשנה להרפתקה
ולפחות את הכיוונים ידעתי.
אם כן- ימה וקדמה, דרום וצפון
כמובן שיש כאן התאמה לשורה שבאה אחר כך בחריזה.

שיט- קייקים

מֵישיר מבט

מֱלֹא הדירה,

ניקדתי נכון?

מְלֹא הדירה
נראה לי שכך

כן,
רק מְלוֹא (ה-ו' נשארת)

כִּבְכֹל
נדמה לי שנכון
כבכל יום....

בסמיכות מנקדים בקמץ קטן, כִּבְכָל יום

תודה

הועבר מתוך דף על ארוחות ערב. מישהי כתבה "אני לא אוהבת להיות טועה" וענו לה:
את מתכוונת שאת לא אוהבת לטעות (כך בעברית).

איך בכל זאת אומרים בעברית אני לא אוהבת להיות wrong ?
שאלתי גם שם וענו ש "לא כל דבר חייבים לתרגם מילולית. יש גם המון ביטויים בעברית שאי אפשר לתרגם מילולית לאנגלית." וזה כמובן נכון, שלא חייבים,
אבל בכל זאת. " לטעות" זה לא תרגום מדוייק ל "to be wrong"
נכון?

נו, ואיך אומרים באנגלית "לטעות"?: )

עד כמה שידוע לי זה רק to be wrong. כך שאפשר להגיד שזה מדויק.

לטעות: to make a mistake
to be wrong: להיות במצב של טעיה.

אפשר לנסח משפט אחר שבו "טועה" מקבל גוון של מצב, ואז מושג האפקט האנגלי.
למשל, "אני חשה מוקנטת כאשר אני טועה".

_צפון = צפון
נגב = דרום
ים = מערב
קדם = מזרח_

וגם:
צפון = שמאל
דרום = תימן (מ"ימין").

כל הביטויים האלה התבהרו לי רק כשראיתי את מפת מֵדְבָא, שם האוריינטציה היא מזרחה (ולא צפונה כמו במפות המודרניות). במפה זו הירדן זורם משמאל (צפון) לימין (דרום).
אתה פונה קדימה למזרח. כלומר: מזרח

קדם. מזרחה

קדמה או קדימה ("ולפאתי מזרח קדימה").

כשאתה פונה מזרחה, המערב (הצד בו שוקעת השמש בערב) נמצא מאחוריך. בארצנו הים הוא בצד מערב. והוא נמצא מאחוריך.לכן קוראים לו גם "הים האחרון" (במובן "האחורי"). כלומר: ים

מערב

אחור.

כשפניך למזרח, הצפון נמצא לשמאלך והדרום לימינך.
לכן: צפון = שמאל.
דרום = נגב (שפירושו מדבר, מקום יבש), אבל גם תימן (מהמלה "ימין"). בשיר השירים כתוב: "עורי צפון ובואי תימן" -
במובן "דרום".

והמלה "אוריינטציה" עצמה מקורה במלה "אוריינט" - מזרח.

נו, ואיך אומרים באנגלית "לטעות"?
to err כמו במשפט:

to err is human, to forgive divine.

איך בכל זאת אומרים בעברית אני לא אוהבת להיות wrong ?
זה לא תרגום, אבל אני חושדת שהיא לא אוהבת להיתפס בטעותה.

to err
וואלה, שכחתי מהמילה הזאת...: )

איך בכל זאת אומרים בעברית אני לא אוהבת להיות wrong ?

אני לא אוהבת לשגות ,לא אוהבת לעשות טעויות או לטעות

אבל בכל זאת. " לטעות" זה לא תרגום מדוייק ל "to be wrong
נכון . עדיף mistake בשביל טעות . כי wrong הולך גם עבור אוירה שיפוטית : unfit , inappropriate

אולי משהו בכיוון של - לא אוהבת להיות "לא צודקת"...

כי wrong הולך גם עבור אוירה שיפוטית
לאן הוא הולך? ולמה?

יש משהו מטריד אותי, קצת שולי אבל מטריד. אולי המומחיות יפתרו לי את הבעיה:
למה אומרים "משך בִּכְתֵפַיו" אבל "הסיר אבק מִכְּתֵפַיו"? אני חושבת שזה קשור לזה שה"ב" הוא במקור בשוא אבל הופך לחיריק בגלל השוא שאחריו, ואילו ה"מ" בא עם חיריק מהבית. אבל למה זה משנה? כך או כך, השוא ב"כ" הוא שוא נע ואני לא רואה סיבה שלא יהיה בו דגש.

כי ה - "מִ" הוא בעצם "מִן" והדגש הוא במקום ה"ן" שנשמטה.

אה!

ולחשוב שהחבטתי בסוגיה כל כך הרבה זמן. תודה!

אחרי מ' השימוש תמיד דגש חזק, מהטעם שנתנה מרת פירות.

השוא ב"כ" הוא שוא נע ואני לא רואה סיבה שלא יהיה בו דגש.
כשהכ' אינה בראש מילה, השווא כבר לא נע,
הוא נח (או מרחף, תלוי את מי שואלים)

דניאלה, חשבתי שבמקרה כזה הוא מרחף חד-משמעית. מה, לא?

איך אומרים Accountability בעברית?

תודה.

דניאלה, חשבתי שבמקרה כזה הוא מרחף חד-משמעית. מה, לא?
תשמעי... ככה אני למדתי,
אבל יש מי שטוענים שבעצם כל ההבדל בין נח למרחף זה שאחרי מרחף לא יבוא דגש קל,
ולכן אם אין אחריו בג"ד כפ"ת אז הוא נח לכל דבר

איך אומרים Accountability בעברית?

אחריות .

לאן הוא הולך? ולמה?
נכון . בעברית בטח יגידו 'בא' .
לא בא לי להגיד 'בא'.

מי יודע איך קוראים לשקע שבין השפתים והאף? שפן רוצה מאד לדעת, וגם אני.

שטוענים שבעצם כל ההבדל בין נח למרחף זה שאחרי מרחף לא יבוא דגש קל,
אה.
טוב, תלוי למה רוצים להבדיל ביניהם.
אם הסיבה היא אופרטיבית בלבד, אז כן, זה כל ההבדל.
אבל אם מתייחסים אליהם במכלול שלהם, אם רוצים להכיר אותם, אז זה כמו שני אנשים שונים.
כמו להגיד שכל ההבדל בין דני ליוסי הוא שאחד אופה והשני נגר

טוב, תלוי למה רוצים להבדיל ביניהם
נכון. זה משרת בעיקר אנשים שעוסקים בהגייה (כמו יועצי לשון לרדיו)
והם לרוב מתייחסים למרחף כאפס תנועה, אז מבחינתם הוא נח.
מסכימה שמבחינה דקדוקית זה לא ככה

מי יודע איך קוראים לשקע שבין השפתים והאף? שפן רוצה מאד לדעת, וגם אני.

נדמה לי שזה כבר נשאל בדף הזה פעם ולא היתה תשובה... לא זוכרת, אפשר לעשות חיפוש בדף.
למיטב ידיעתי אין לזה מילה במילון, אבל קוראים לזה "נשיקת המלאך".

ישנתי לילה על עניין הדגש, וגיליתי שהתשובה באמת לא עוזרת לי, כי אני לא צריכה הסבר למה יש שם דגש אלא למה אין דגש בשני. אני למדתי ששוא מרחף הוא במהות שוא נע, שבמקרה נשמע כמו שוא נח.

למה אין דגש בשני
אני חושבת שאתה בעצם רוצה לשאול למה יש חיריק ב"ב" של בִּכְתֵפַיו.
ברור לך למה למשל במילה בְּבֵיתו אין דגש בבי"ת השניה - זה בגלל השוא נע של ה- בְּ.
המילה כְּתֵפַיו מתחילה בשווא נע ולכן ה- בְּ הופך ל- בִּ וה כ' נשארת רפה. זה ההבדל.

לא, מה שאני רוצָה לשאול הוא אם לא צריך להיות בו דגש בכל מקרה בגלל החיריק (תנועה קטנה), ואז מה זה משנה שהחיריק היה במקור שוא?

אם לסבתא היו גלגלים תודה על התשובה, אך - אחריות זה ..Responsibility.
Accountability זה משהו אחר... (כנראה שאין בעברית - אם יש -צריך לספר לכמה חברי כנסת, ראשי ממשלה ואיזה נשיא או שניים...)
מישהו?
תודה.

Accountability
נטילת אחריות?

מילון מורפיקס מתרגם: "אַחְרָיוּתִיּוּת, אחריות דיווח, מחויבות למתן דין וחשבון על פעולות (כגון של מוסד ציבורי); נטילת אחריות".

Accountability
במקרים מסוימים אפשר לתרגם כ"חבות" (חבות משפטית, כלומר החובה לתת את הדין, כמו שניסחה הקרוטונית)

מה שאני רוצָה לשאול הו סליחה! לא ידעתי. (כלומר, לא בדקתי).

אם לא צריך להיות בו דגש בכל מקרה בגלל החיריק לא יודעת להסביר למה... מישהו יודע מה הסיבה הטכנית? <הצלחתי לשכוח את חוקי הניקוד והדקדוק לגבי תנועות קצרות וארוכות...>

לא בטוחה שקשור לפה אבל מנסה
פעם גיליתי ששתי משמעויותיה של מילה "שניה" מקבילות לשתי משמעויותיה בשפה האנגלית .
הייתה לי עוד מילה כזאת ואבדה
וראשי טרוד עד מאוד במציאתה
מישהו ?
מישהי?

מעלה

לגבי השווא המרחף והדגש

אני חוזרת לשאלה המקורית:
למה אומרים "משך בִּכְתֵפַיו" אבל "הסיר אבק מִכְּתֵפַיו"? אני חושבת שזה קשור לזה שה"ב" הוא במקור בשוא אבל הופך לחיריק בגלל השוא שאחריו, ואילו ה"מ" בא עם חיריק מהבית. אבל למה זה משנה? כך או כך, השוא ב"כ" הוא שוא נע ואני לא רואה סיבה שלא יהיה בו דגש.
הבנתי מה את שואלת -- ואין שום קשר לחיריק.

במלה בִּכְתֵפָיו --
המלה המקורית היא כְּתֵפָיו
הדגש ב-כ' הוא דגש קל (בג"ד כפ"ת בראש מלה)
בְּ + כְּתֵפָיו --> ה-כ' כבר לא בראש מלה והדגש יורד. as simple as that
זה היה כך גם לולא פירקנו את צרור השוואים הנעים והפכנו את השווא הראשון לחיריק ואת השני למרחף.
הרי גם במלה "בכיף" קורה אותו דבר (צריך לומר בְּכֵיף ולא בְּכֵּיף כי ה-כ' כבר לא בראש מלה)

לעומת זאת במלה מִכְּתֵפָיו --
הדגש הוא דגש חזק משלים
הוא משלים אות שהתמזגה בתהליך פונטי ששמו פרח מזכרוני (דניאלה?????)
במקרה הזה זו האות נ' במלה "מן" (מִן כְּתֵפָיו --> מִנְכְּתֵפָיו --> מִכְּתֵפָיו)
אבל גם פה אין שום קשר לחיריק
אותו דבר קורה בכל אותיות מש"ה:
שֶׁכְּתֵפָיו = אֲשֶׁר כְּתֵפָיו --> שֶׁרְכְּתֵפָיו --> שֶׁכְּתֵפָיו
הַכְּתֵפַיִם = הַל כְּתֵפַיִם --> הַלְכְּתֵפַיִם --> הַכְּתֵפַיִם
(תהליך זהה קורה גם במלים כמו נָתַתִּי (דגש חזק משלים במקום נ' שורשית שהתמזגה) ועוד)

בקיצור, במלה "בכתפיו" אין שום סיבה שיהיה דגש ב-כ' -- לא דגש קל (כי היא לא בראש מלה ולא אחרי שווא נח), ולא דגש חזק (לא חזק משלים כי לא התמזגה שום אות ולא חזק תבניתי כי זו לא תבנית דגושה).
ובמלה "מכתפיו" יש סיבה לדגש (חזק משלים במקום אות שהתמזגה), אז הוא שם - ולא אכפת לו מחיריק.

חברים יקרים
יש חוק בעברית המכונה "משה וכלב", כלומר, התחיליות מש"ה אינן מבטלות בגד כפת בראש מילה, בעוד וכל"ב כן מבטלות. זה הכל. אז אומרים מפּני אך לפני, שפּתחתי וּפתחתי, הכּלבים בכלובים כפעם וכדומה.
שבת שלום

הייתה לי עוד מילה כזאת ואבדה
ישנן כמה כאלה. למשל, משפט sentence.

טוב האמת שהמילה השניה הייתה גם קשורה למילה הראשונה שהיא כאמור שניה
חשבתי אולי דקה אבל לא
למישהו יש רעיון

גם דקה, לא? minute זה גם "קטן".

יש חוק בעברית המכונה "משה וכלב" למיטב הבנתי זה לא חוק, אלא דרך לזכור.

מצאתי עוד מילה period - תקופה ומחזור

minute זה גם "קטן".

כן אם מתעקשים

מעלה
זה אכן קשור לשניה, שמת לב לתשובה הזאת? אולי לזה התכוונת?

הוא משלים אות שהתמזגה בתהליך פונטי ששמו פרח מזכרוני (דניאלה?????)
הִדמות והִטמעות עיצורים?
(אולי יש מינוח מדויק יותר...)

התחיליות מש"ה אינן מבטלות בגד כפת בראש מילה, בעוד וכל"ב כן מבטלות. זה הכל
טוב, אנחנו יודעים את החוק.... השאלה היא למה זה דווקא ככה,
כלומר מה ההיגיון הדקדוקי מאחורי זה?
ואגב, זה לא מדויק... לא מדובר רק בבגד כפת,
כי אחרי אותיות משה מגיע דגש חזק,
כלומר הוא נמצא שם גם אם לא שומעים אותו, גם לא באותיות בגד כפת

_מעלה
זה אכן קשור לשניה, שמת לב לתשובה הזאת? אולי לזה התכוונת?_
לא ואני גם לא מוצאת לה שתי מקבילות באנגלית אפשר עזרה

הִדמות והִטמעות עיצורים?
כן.

יעלי, פשוט חסר לך שלב בכל אחת מהשרשראות, אם אני לא טועה צריך להיות ככה -
הַכְּתֵפַיִם = הַל כְּתֵפַיִם --> הַלְכְּתֵפַיִם -->_ הַכְכְּתֵפַיִם --> _הַכְּתֵפַיִם (הדגש הופך מקל לחזק - אני לא זוכרת אם זה הכּכתפים או הככּתפים אבל הגיוני שזה השני)
מִן כְּתֵפָיו --> מִנְכְּתֵפָיו -->_ מִכְכְּתֵפָיו --> _מִכְּתֵפָיו (שוב, עכשיו הדגש חזק)
כאן החיריק בא עם ה"מן"
בעוד שבתהליך
ב+כתפיו יש שני שוואים נעים שאחד הופך לחיריק ולוקח איתו את הדגש הקל. (פירוק עיצורים)

תודה ניצן, דייקת.

לא ואני גם לא מוצאת לה שתי מקבילות באנגלית
מעלת חום (או זוית), ומכאן הקשר לשניה,
ובהקשר של רם-מעלה, כמו ב of the highest degree.
גם לי היו פעם דוגמאות נוספות, אנסה לדלות.

_התחיליות מש"ה אינן מבטלות בגד כפת בראש מילה, בעוד וכל"ב כן מבטלות. זה הכל
טוב, אנחנו יודעים את החוק.... השאלה היא למה זה דווקא ככה,
כלומר מה ההיגיון הדקדוקי מאחורי זה?_

בואו נעשה סדר:

כשהאותיות בגד כפת באות בראש מילה הן מודגשות. כשאינן בראש מילה, הן לא מודגשות. נקודה.
אחד הדברים שיכול לדחוק אותן ממקומן בראש המילה הן מיליות, כגון אותיות מש"ה וכל"ב.
וכל"ב מורכבות כל אחת מאות אחת בלבד. כשהן מתווספות לראש המילה האותיות בגד כפת נדחקות וכבר אינן בראש המילה, ולכן אינן מודגשות.
האותיות מש"ה לעומת זאת, אינן באמת בנות אות אחת. הן רק מתחזות, כי במקורן הקדום הן מיליות ארוכות יותר: מ- מקורה מִן; ש- מקורה אשר; ה- הידיעה מקורה הָל כמו בערבית אַל- ובשפות שמיות נוספות.
העברית עוד זוכרת שהמלים אינן רק מילה יחידה, והיא מציינת זאת בדגש באות הבאה. כאילו האותיות האחרונות של המיליות נטמעו באות הראשונה של המילים.

למשל - בּית: בְּבית <--> הבּית, שבּית, מבּית

התקציר: בגד כפת מקבלות דגש בראש מילה, מנושלות ממנו כשנדחקות ממקומן בראש המילה, ומקבלות דגש משלים של היטמעות מהמיליות שמקורן במילים ארוכות יותר.

תודה על ההסבר המאלף!
רק הערה לגבי זה: כשאינן בראש מילה, הן לא מודגשות. נקודה.
כלומר כשהן בראש המילה הגרעינית, אבל קודמות להן תוספות. אחרת יש המון מלים כאלו: מעבורת, מכפלת, דכאון וכד'.

_רק הערה לגבי זה: כשאינן בראש מילה, הן לא מודגשות. נקודה.
כלומר כשהן בראש המילה הגרעינית, אבל קודמות להן תוספות. אחרת יש המון מלים כאלו: מעבורת, מכפלת, דכאון וכד'._

יותר פשוט ומדויק: כשאינן בראש מילה או אחרי שווא נח, הן לא מודגשות.
אבל גם לזה יש יוצאי דופן.

אה, סליחה: כשאינן בראש מילה או אחרי שווא נח, הן לא מודגשות בדגש קל.
דגש חזק זה כבר סיפור אחר לגמרי, והוא לא קשור לבג"ד כפ"ת (אלא רק כחלק מכל האותיות שמקבלות דגש).

בגלל זה לא רציתי להסתבך עם זה, והתמקדתי בעיקר בחוק המוכר והמשונן היטב.

האם ניקדתי נכון?
ומכריז בֵּבִיטָחוֹן

אפילו כאן יצא לי חרוז.

בְּבִטָּחוֹן

(הגדלתי כדי שהניקוד ייראה היטב)

הסברון מתבקש: אותיות בכלמו - אם שומעים e מנקדים בשווא נע: בְּ (אף פעם לא בצירה, אם כי נדמה לי שלעתים כן בסגול)
ולא צריך י' אם מנקדים (י' = 'כתיב מלא', כלומר, חסר ניקוד).

באמת נראה הכי נכון.
שווא היה ההצעה הראשונה שלי, שהחלפתי.
והמחשב אמר לי טעות כשכתבתי בלי י' אחרי הב'.
אבל אולי זה סתם תירוץ.
ואיזה כיף שאת נותנת הסבר. תודה מותק.

והמחשב אמר לי טעות כשכתבתי בלי י' אחרי הב'.
המחשב פשוט לא מבחין בניקוד, ולכן מתקן אותך כאילו שאת כותבת בכתיב "רגיל", חסר ניקוד.
בכתיב חסר הניקוד זה אכן האיות הנכון: "בביטחון".
אם מנקדים, מורידים את ה-י', במקרה הזה.

יש לי רשימה של דברים.
אני רוצה שהקורא יציין בקול את ספירת הדברים:
1 (ושיגידאחד, או אחד) ברור ש-אחד,
אז
אחד נהר

חיות גם

שלוש.....
ארבע...
חמש...
השאלה היא אם אחד שניים שלושה ארבעה חמישה
או
אחד שתים שלוש ארבע חמש
כמו שמדברים (למרות שיש טעות, כי אחד זה זכר וכל השאר בנקבה.
או-
אחת. נהר
שתיים אגם
שלוש. חיות גם
ארבע. וכו' וכו'
חמש. וכו וכוי

לא הבנתי. המספרים סופרים משהו? או שזה פשוט רשימה, כמו להגיד א' נהר, ב' חיות וכו'?
אם האפשרות השנייה, אז אחת שתיים שלוש ארבע וכו'.

האפשרות השניה.
אבל זה נראה לי טיפה מוזר לכתוב:
אחת. נהר
לכן כנראה שאשאיר את המספרים:

נהר
אגם

וכו וכו
איך את עונה לי מהר.
תודה, איך ידעת שזה דחוף לי.

מִתְרַצֶה אבא לבקשת ה.....
מנוקד נכון?

נכון?

נכון.
אמנם האות צ' צריכה להיות דגושה, אבל מכיוון שאין הבדל בהגייה וזה לא טקסט שכולו מנוקד, אפשר לוותר על הדגש.

אלאן, ברשימה - מספר סתמי - תמיד אחת, שתיים, שלוש, בלי קשר למין הדבר הנספר. נהר אחד, שני אגמים, אבל אחת - נהר, שתיים - אגם. וגם: נהר אחת, במשמעות נהר מספר אחת. ערוץ אחת! כמו ערוץ שתיים! ותודה על ההזדמנות להביע את עצמי בנושא שמציק לי.

ערוץ אחת! הם פשוט החלו לקרוא לעצמם "הערוץ הראשון" כדע לפתור את הבעיה הזו

.

_מִתְרַצֶה אבא לבקשת ה.....
מנוקד נכון?_
אני חושבת שצריך צירה ב-צ', לא סגול.

אני חושבת שצריך צירה ב-צ', לא סגול.

לא. סגול.

(אולי את משווה למילים כמו מִתְחַשֵּׁב, מִתְקַדֵּם, מִתְקַשֵּׁר, ובגלל זה נראה לך. אבל ה-ה' בסוף המילה משנה את זה.)

איך אומרים, תתחדש או התחדש?
תתחדש זה עתיד והתחדש זה הווה?

היא תתחדש, אתה תתחדש (עתיד)
הוא התחדש (עבר)
התחדש! (ציווי)

אפשר בעברית להגיד על שני אנשים "כולנו"?
לדוגמא, אני נשאלת, מי מגיע? והמדובר הוא בי ובאיש. האם התשובה יכולה להיות-"כולנו".
לי זה נשמע מוזר נורא.
אשמח לתשובה