תזונה חיה באקלים קר

[אנונימי]

ראו גם: האם אוכל חם באמת מחמם | מרקים חיים | מדור אוכל חי

איך מסתדרים אוכלי אוכל חי כשהם מתרחקים מקו המשווה לאקלים נטול הדרים ואבוקדו?

[טליה_טקאוקה*]

אופק, מה לגבי יפן למשל?? כאן רוב הירקות המקומיים עונתיים (לא מה שיש בסופר) דורשים בישול, כל מיני שורשים ופטריות למיניהם וכמובן אורז ודוחן...
איך אפשר לאכול תזונה שרובה אוכל נע כשהוא לא זמין כאן מבחינה טבעית??
יש עכשיו מעט פירות ועלים ירוקים אבל זה לא נראה לי מספיק...
מה דעתך/ דעתכם??

[with_passion*]

טליה שלום - לא הייתי ביפן אבל אם הייתי ביפן - הייתי עושה מה שעשיתי באזורים קרירים אחרים:

• מחפש אנשים אחרים בעניין הנא באזור - (כמו זאת למשל
• הולך לשווקים הכי בלאדי וטועם הכל.. גם מה שהם נוהגים לבשל - ובודק מה טעים.
• מחפש אנשים בעניין הליקוט, ויוצא איתם לטיולים מדי פעם בכדי לקבל boost לצמחים אכילים וטכניקה.
• אצות אצות אצות. הבנתי שבעקרון אפשר להתקיים רק מאצות. דווקא במקומות קרים יש מגוון טעים של אצות והייתי מוצא מקומות נקיים יחסית לליקוט וקונה אצות יבשות וטריות ומוסיף להכל.
• פירות - העונה קצרה יותר - אבל דווקא פירות "קרים" די נוחים לשימור, אפילו כמו שהם. תפוחים יכולים להשמר חודשים במקום קריר ויבש. גם אפרסמונים (יש בשפע ביפן!). אפשר להקפיא, אפשר לייבש (שזיפים, אגסים, אוכמניות, ענבים), ולהתסיס (חומץ, יין) .. לפני שהחורף מתחיל. ואז בחורף להשרות במים, להוסיף לרסק ירוק.
• ירוקים - במקומות קרים יש יותר ירוקים, הם יותר טעימים ומתוקים, במיוחד בחורף.
• ירקות - גזר וכרוב ועוד שורשים ואחרים יכולים להשמר חודשים בתוך ארגזי חול במרתף.. אפשר גם להתסיס לקימצ'י וכבושים.
• אגוזים (גם כאן רבים מהם זמינים דווקא איפה שקר) - לאסוף בסתו לכל השנה.
• זרעים - להנביט. אם את מרגישה שאין לך מספיק "טרי" - ממש להכנס למין רוטינה כזו של הנבטה מגוונת של כל מה שטעים לך.

אז זה כמה דברים שהייתי עושה, לא הייתי מספיק לעשות את כולם לבד, לכן חיי שיתוף הם אידיאלים (לכל דבר בעצם) - אבל לפי הרצון הייתי עושה מספיק בשביל לא להתפשר עם תזונה סוג ב'. אחרי הכל, תזונה סוג א' מאפשרת לי לעשות יותר, ולהנות מהחיים. גם כשהעברתי חודשיים כמעט בשיקגו באמצע החורף ובלי הכנות מראש - הסתדרתי מצוין וכרגיל על 100% חי.. ליקטתי, הנבטתי, וגם קניתי מעט השלמות מהחנות המקסיקנית השכונתית.

תהיי יצירתית - אני מאד סקרן איזה מטעמים את תרכיבי. ומאד אשמח אם תצרי מחלקה שלמה של מדור מתכוני אוכל חי של מזונות יפנים.. או מזונות עם רכיבים יפנים שאנחנו לא מכירים כל כך.. האמת למרות שאני אוכל הרבה אצות גם כאן.. כשאני מדמיין אצות טריות עכשיו אני מריר. מאד אשמח עם תפתי אותי עם מתכונים של סלטים כאלה עם כל מיני ירוקים יפניים (בר ולא בר), אצות שונות, נבטים של זרעים שונים, וכל מיני מותססים לשיבוח הטעם!

[טליה_טקאוקה*]

הי אופק
תודה על הקישור לבלוג של הרואיסטית בטוקיו.
אני אצור איתה קשר ואשאל אותה כל מיני שאלות. בכל מקרה היא לא יפנית ונראה שהפירות שהיא אוכלת גם לא אורגניים וגם מיובאים. (אני מעדיפה אורגני מקומי)
יש שם קישור למסעדה טבעונאית כאן בטוקיו אולי מתישהו אצליח להגיע לשם (זה כמו ראש פינה-תל אביב) ואולי שם אקבל רעיונות.
אני מדברת עם הבן זוג שלי על אוכל נע- הוא אומר שבתרבות יפן אף פעם לא אכלו נע חוץ מסושי...
אולי הביקור במסעדה יפתח גם אצלו משהו.
רוב הירקות כמו שכבר כתבתי לך, הם שורשיים (עכשיו בחורף) ואי אפשר לאכול אותם נע.
לגבי החמוצים אני לומדת שיטות יפניות. יש שיטה פשוטה שמשתמשים במה שנראה כמו הסובין של האורז. זה לח כמו חול רטוב (פעם ראשונה שראיתי והרחתי את זה חשבתי שזה משהו מהביוב...) ואם מערבבים כל יום ושומרים במקרר זה לא מתקלקל לעולם...
מקובל כאן להכין מלפפון וצנון בעיקר אבל אני מנסה כל מיני.
ניסיתי למשל לאכול שורש לוטוס (רנקון) לא מבושל...מגעיל...מבושל זה מעדן...
אני גרה קרוב לשטח ירוק ליד נהר לא מטופח (כלומר עדיין טבעי וגונגל לגמרי) ומסתכלת כל הזמן על אנשים שמלקטים (בעיקר גברים זקנים) ושואלת אותם שאלות...
וככה לומדת. אז ליקטתי בינתיים המון אגוזי מלך ואגוזי גינקו (גינאן). את אגוזי הגינקו הם מיבשים וקולים. יבשתי ופיצחתי ואכלתי חי . זה היה מאד מוזר..אולי יש סיבה שלא אכלו את זה חי אלא קלוי??
לא ראיתי שמלקטים עלים ירוקים.
טוב אני אשתף אותך במסע שלי לאכול נע ביפן...(אני רק בהתחלה...לא יודעת לאן אגיע...כרגע אוכלת אורז מלא לפחות 3 פעמים ביום...)
אני טבעונית המון שנים אבל התזונה שלי תמיד היתה בכיוון מקרוביוטי.
אגב, לבן זוג שלי גם יש בעיה של רגליים קרות. מאד סובל מזה..
נראה לי שדוקא לו התזונה החיה היתה יכולה מאד לעזור. אבל בינתיים אני שואפת לאכול נע רק בשביל עצמי...
תודה על הדפים מעוררי ההשראה! @}

[with_passion*]

טליה שלום ותודה!
הנה books]עוד מישהי JapaRawfood[/po].html ליצור איתה קשר ולשאול שאלות.. והפעם עם ספר טבעונאי ביפנית (למרות שהסופרת בניו יורק)!
אשמח לשמוע מה גילית לגבי אצות שונות.. וכמובן תמונות של זקנים מלקטים ביערות אגוזים זה פורנא בשבילי חבל על הזמן...!
כל טוב ולבריאות.

[with_passion*]

ד"א אם יכתב פה עוד בנושא יפן.. עוד מילים ועוד תמונות.. אז נראה לי יהיה נחמד לשנות את שם הדף ל{{}}טבעונאית ביפן

[טליה_טקאוקה*]

תודה אופק
אשתדל לצלם מלקטים..
הכנתי גזר מוחמץ (שמים שלם בקופסא עם הסובין אורז ואחרי 24 שעות בערך מוציאים. אם זה יותר מדי זמן זה יכול להיות מלוח מדי.) היה טעים.
אני חושבת שמיסו ונטו הם גם מוצרים חיים נכון?? נטו אנחנו אוכלים כל יום. מיסו אפשר להשתמש לממרחים. המיסו והנטו שאנחנו קונים הוא מיצור מסורתי של משפחה שעוסקת בזה. כמו שהיה נהוג בעבר (היום אין הרבה. רוב האנשים קונים בסופר את התעשייתי.)
אני מנסה לייבש בטטה...
הבטטות היפניות עם קליפה סגולה וצהוב בפנים...מאד טעים מבושל ולא היה לי טעים חי...אז חשבתי לנסות לייבש על רשת כמו פרי.
אני גם מפצחת את האגוז של השזיף המוחמץ (אומה בושי) ואוכלת את הבפנים. אבל אותם אנחנו אוכלים רק אחד ביום-יומיים זה מאד יקר (האורגני) הטעם של האגוז דומה לטעם של השזיף ואני מאד אוהבת את הטעם החמצמץ הזה.
מה עושים עם התה היפני??

[טליה_טקאוקה*]

ד"א אם יכתב פה עוד בנושא יפן.. עוד מילים ועוד תמונות.. אז נראה לי יהיה נחמד לשנות את שם הדף לטבעונאית ביפן?
אתה יכול..אני לא יודעת איך...

הדבר החם עכשיו מבחינת תזונה בטוקיו זה living food
היינו אתמול במסעדה שחשבנו שהיא רק אוכל חי אבל היא בעצם living food שזה גם אוכל מבושל אבל אוכל מותסס עם אינזימים. למשל אורז מלא שמתסיסים אותו כמה ימים ואז הוא נעשה יותר קל לעיכול.
המסעדה היתה קצת מאכזבת מהבחינה שהיתה מאד יוקרתית ולא ידידותית לילדים...(אנחנו כמעט לא אוכלים בחוץ) אבל קיבלתי כל מיני רעיונות וגם קניתי את ה salladacco שכתוב עליו ב
פסטה מירקות המכשיר הזה עשוי ביפן ומשתמשים בו לקישוטים סביב הסושי (לא אוכלים אותם...)
השרתי בטטה במים למשך הלילה ובבוקר חתכתי במכשיר החדש וגם גזר והוספתי עלים ירוקים כל מיני (דומים לתרד. אין בישראל נראה לי) ורוטב שהכנתי מערבוב של מיסו עם מים. יצא טעים ומשביע...

אני שוב שואלת מה לגבי שתיה חמה???

אני מתלבטת לגבי הויטמיקס. בן זוגי אומר שזה שמוסיפים קרח מאד מקרר את המשקה ולכן קר מדי לדעתו. (מעדיפים בטמפרטורת החדר)
וגם הוא אומר שמכשיר כל כך חזק כמו הויטמיקס לא נראה לו טוב מבחינה אנרגטית...

אז מה עושים? רעיונות? (אופק??)

זה מעניין מישהו תזונה נאה ביפן??

[ה_עוגיה*]

אורז מלא שמתסיסים אותו כמה ימים ואז הוא נעשה יותר קל לעיכול.
זוכרת את טרומי סן? אז אצלם היה קטע עם האורז שהיו מכינים אותו מראש (עם אנזימים אולי) איכשהו כדי שיתסוס או משהו כזה, למטרות עיכול קל. הם אמרו את השם של השיטה (שלא טרחנו לזכור). בכלל יש להם גישה טובה לאוכל (והם מכיניסם את המיסו שלהם בעצמם). שווה להכיר...

[טליה_טקאוקה*]

תודה...@}

[with_passion*]

זה מעניין מישהו תזונה נאה ביפן
בתור מישהו שאוהב לטייל בעולם ואוהב נא,אותי מאד מעניין מה שאת כותבת. (מקווה שזה מעניין עוד אנשים... תתפקדו בבקשה!)

אני שוב שואלת מה לגבי שתיה חמה
מה השאלה לא הבנתי..

בהחלט יש כאלו שמכלילים במזון חי מזון מבושל שעבר התססה.. בגלל שהבקטריות חיות. קשה להשיג את זה כי יש נטייה לפסטר ולהרתיח את המזון לאחר ההתססה.

לגבי הויטמיקס - מי אמר שצריך להוסיף קרח? אין שום חובה לקנות בלנדר או כל ציוד אלים ככל שיהיה.. אם אתם מרגישים שיש לכם כל מה שאתם צריכים (מגוון, טעם, חיוניות, שפע..) מהמזון בלי ללהתעלל בו עם בלנדר.. אז אני האחרון שאמליץ לכם לקנות בלנדר. אבל אם אתם שמים לב שאתם משתוקקים למזון מעובד יותר, ואז קונים מזון מעובד רק שעובד על ידי מישהו אחר שבד"כ משתמש במכונות הרבה יותר גדולות מהויטמיקס.. אז אני ממליץ לעבד את המזון בבית..
יש טבעונאים שלא משתמשים בכלום חוץ מסכין חדה טובה (ביפן מייצרים את הסכינים הקרמיות.. רכשתי אחת כזו לא מזמן והיא מאד כיפית) וקרש חיתוך. אני שם לב שרב האנשים בעניין בארץ הם כרגע רק בתחילת הדרך הטבעונאית ומחפשים מגוון קולינרי מתוחכם יותר. הבלנדר פותח ים של אפשריות קלות וזריזות.

חשבתי היום על עוד שם בעברית לraw-foodist על משקל באופן: בְּאופנָאִי\ת
מה דעתך על שם עמוד: באופנאית ביפן

[with_passion*]

יש כאן 5 אנשים טבעונאים ביפן:
http://welikeitraw.ning.com/group/rawjapan

[טליה_טקאוקה*]

תודה אופק!
אין לי הרבה זמן מחשב וכשיש זה בעיקר בזמן הנקה ואז קשה לי לכתוב...
כאן בטוקיו (ברור שבצפון הרחוק קר מאד...) קר אולי כמו אצלכם (ראש פינה, אמירים).


ביפן מייצרים את הסכינים הקרמיות
מה זה??

מה שאותי מעניין זה התזונה הטבעית לאיזור מסויים. שזה בעצם מה שעומד בבסיס המקרוביוטיקה.
מאז שאני זוכרת את עצמי התעניינתי בתזונה ואני גם תזונאית טבעית-הוליסטית במקצועי.
בגלל שאני ישראלית (להבדיל מבן זוגי היפני שזקוק ליותר אוכל מבושל) ויש לי "דם חם" אני ממש מרגישה צורך באוכל חי (אני טבעונית). ובגלל שאני חיה כאן כרגע אז מנסה למצוא את האיזון המנצח בשבילי ובשביל משפחתי: אוכל מקומי, אורגני, בתקציב מוגבל (למרות שאנחנו מוציאים המון כסף על אוכל.),עדיף טרי וכמה שיותר חי או מותסס.
חשוב לציין שהאוכל שחמותי וגיסתי מבשלות/קונות הוא אוכל "יפני מודרני"(מעובד,מתועש, עם כימיקלים) ככה שאין לי ממש ממי ללמוד לצערי...
אז המידע שלך (אופק) ממש עוזר לי במחקר שלי...כמובן שאני בחוץ הרבה עם הילדים באופניים וכשפוגשת קשישים מלקטים (זה לא קורה הרבה) תמיד שואלת ומנסה ללמוד מהם. בכלל מנסה ללמוד ממי שאפשר.(לא כל כך אוהבת לקרוא מחקרים, מעדיפה לחקור בשטח. לקרוא אני אוהבת אבל לא מחקרים...)

את הדיון על יפן עדיף לדעתי להעביר לדף שלי או ל טבעי ביפן (אני לא יודעת איך להעביר). תודה@}