כניסה להריון

אנונימי

דף לעריכה:
לשקול איחוד (מלא או חלקי) עם הדף בעיות פוריות תחת השם קושי בכניסה להריון
מעבר לזה אפשר לעשות כאן קצת _פירוק לגורמים - יש פה מידע שיכול לעבור לדפים אחרים (כמו תכנון הריון באופן טבעי, כניסה להריון בזמן הנקה, נידה וכניסה להריון),
_מצב סיכום - לחלק את מה שנשאר לנושאים ולסכם בתוך כמה יחידות של טקסט נפרש.

ראו גם: נידה וטבילה, בדיקות גנטיות ,מדור הריון, תכנון הריון באופן טבעי.

בתשובה לאמא לאחת, ששאלה על זיהוי ביוץ לשם כניסה להריון, כתב צפריר:

הנה שוב אני מתפרץ. ראשית, בעניין זה שאורנה כתבה עליו, של מעקב ומדידת המחזוריות האישית של האשה יש חשיבות עליונה למעורבות בן הזוג. כך מנסיוני בלי שום קשר אם העניין הוא רצון להריון או להימנעות מהריון.

כעת, שם הדף הוא כניסה להריון.
ובעניין זה כמובן שיש לקחת בחשבון את התנהגות הגוף כתוצאה ישירה של מה שמתחולל בנפש.
לפיכך אני מבקש ממך אמא אחת לאחת לא לראות בדברים שאני כותב כאילו הם מופנים אלייך באופן אישי, הרי איני מכיר אותך כלל, אלא להתעלם מהכתוב (במידה ואת מאמינה רק בעניין הפיזי) או לקרוא ככל אחת אחרת.

מצב הרוח יהיה מפתח ברור להיענות הגוף לפריון. במקרים רבים עצבנות ומתח למשל מונעים הריון. הפחד מאי כניסה להריון, התמקדות ברצון להריון והזנחת תחומים אחרים (למשל טיפול בעצמך), החשש ממה יגידו (יש תמיד נשמות טובות ש"מתפלאות" על כך שאינך בהריון, כמו שאצלנו יש תמיד מי שמוצא לנכון לברר האם זה הילד האחרון שלנו - כאילו שזה עניין לציבור), הפחד מבדיקות (במידה ועברת כאלה), וכן הלאה...

בהיבטים אלה יש חשיבות ממדרגה ראשונה להירגעות והגעה למצב של שלווה.
זאת ניתן להשיג על ידי כניסה למצבים מדיטטיביים או בכל דרך שאת מכירה להרגעת עצמך. טיול, בילוי או רחמנא ליצלן "שטיפת כלים".
כמובן שגם אמצעים נוספים יכולים לעזור וכאן מתוך התמחותי אני אוכל להציע לכל המעוניין והמעוניינת, להכנס ל- פרחי באך , ול- הגדרות פרחי באך ולעשות עם המידע הזה כטוב בעינהם. אני כמובן אענה לשואלים בשמחה.

אורנה, אני באמת מודדת ועוקבת כבר ש-נ-י-ם.
צפריר, אתה לא יודע עד כמה אני מסכימה איתך.
אני עובדת גם בכיוון הזה.
מאוד יכול להיות, שהגוף שלי לא משתף פעולה עם הרצון שלי להביא עוד ילד, בגלל כל הלחץ וכו', ואז הוא משבש את דפוסי הביוץ ואינו מייצר את הרירית הנחוצה להפרייה. לכן לא יעזור בעצם המעקב הפיזי, אם לא הגעתי קודם לרגיעה מרחפת (כזאת שבה באמת שום דבר לא נראה ממש משמעותי, והכל זורם בלי לעשות עניין מכלום).

סיקרנת אותי:
במה מתבטאת מעורבות בן הזוג? אני מודה שבן הזוג שלי מבטא לפעמים את מעורבותו ב"בחיים לא יהיה לנו עוד ילד, כי את לא מוכנה ללכת לטיפולים".

אצלנו מעורבות בן הזוג באה לידי ביטוי כך:
אני יודע באיזה יום של המחזור אורנה נמצאת (אני מעדיף לומר - אנחנו נמצאים).
אני יודע מתי מתרחש הביוץ.
אני יודע מתי אנחנו לפני מחזור.
ןכן הלאה...
אורנה מידעת אותי ולעתים כשהיא שוכחת אני פשוט שואל אותה או מסתכל בטבלה.

שלום לכולם,
הגיעה לאזני "שמועה" בדבר נחיצות מגנזיום כתוסף תזונה בתקופה בה מנסים להרות.
אין לי שום מידע על כך אך הבנתי שמינרל זה מעלה את רמת הפוריות. אולי למישהו מידע יותר מדוייק?

ענת, לי אין מידע על המגנזיום, אם כי נדמה לי שגם אני שמעתי משהו כזה.

נזכרתי בעוד "מסמני ביוץ": גם החזה נעשה רך ומלא יותר (גם בתקופת ההנקה).

החיים, אח!
הבוקר שמתי לב לרירית פורייה. ממש נפלא. בעלי חייב היה להיות בעבודה, הילדה כבר היתה לא רק ערה אלא גם בוכה. אני הייתי חייבת להיות באיזו פגישה שאני הייתי המנחה שלה ואנשים באו ממקומות רחוקים לעניין שהיה מאוד חשוב ודחוף להם.

לדעתי, "חלון ההזדמנויות" שלי במקרה כזה הוא די צר. שעות מעטות, ו-להתראות.

לא היתה שום אפשרות לנצל את השעות הפוריות.

אז מה זה שווה לזהות אותן, אם הן נופלות בבוקר של יום רגיל בשבוע, שבו אי אפשר לעשות פתאום "סטופ" לכל החיים ולקפוץ למיטה?

אבל הרי הזרע יכול להמתין שלושה עד חמישה ימים לביוץ, כך שבמידה ובימים האחרונים הועברו נוזלים (ניסוח מחוייך של רועי) יתכן ותהיה התעברות.

צפריר,
אבל יש לי הרגשה, שחלק מהבעיה היא שרק אותן שעות של "חלון ההזדמנויות" באמת פתוחות, כאילו מה שנמצא שם מקודם לא מחזיק מעמד.
באמת אפשר לדעת רק בדיעבד.

ענת,
תודה על העצות. אבל זה באמת לא קל לא לחשוב על פילים ורודים...

אני לא מרגישה באסה מתמשכת ותחושת כישלון. יש רק אכזבה כשאני מגלה ששוב אני הולכת לקבל.

גם בפעם הראשונה לקח לנו שנה וחצי. ואז לא "שכחתי מזה" בכלל - להיפך, רשמתי בקפדנות בלוח שלי. אבל הייתי א. בחופש מוחלט, ב. קיבלתי הילינג, שיאצו, עשיתי "פאולה" ועברתי דיקור סיני באופן קבוע. ג. עשינו מדיטציה כמעט כל יום במשך שלושה או ארבעה שבועות.

לדעתי הכי עזר השילוב של החופש עם המדיטציה: מצד אחד אין לחצים (כל ה"להספיק" וה"צריך"), ומצד שני היינו רגועים ושלווים ביחס לכל דבר. המודעות לשלבי המחזור נשארה רק מודעות.

אחת מתופעות הלוואי של המדיטציה היתה ההרמוניה הזוגית, וזה בוודאי גם תרם.

באותם שבועות קרה לי משהו שלא קרה לי בחיים: איחרתי - ובגדול! - לאירוע חשוב של חברה טובה שלי.

האיחור נבע מכך שהייתי בתחושת "יש זמן" מרחפת כזאת, שבה אין מה לדאוג, בסוף נגיע, הכל בנחת - בניגוד לטבע שלי, שמקפיד על לוח זמנים ומתכנן מראש וכאלה. החברות שלי היו המומות, אבל אני הייתי דווקא מרוצה: הרגשתי שזה שינוי חיובי.

מה עם המקלון המזהה ביוץ (מזהה עלייה של הורמון מסויים שיש בביוץ ) לפי השתן קצת כמו בדיקת הריון?
משהו מכיר, שמע , ראה, יודע?

נשמע לי מאד לא יעיל, כי מדובר על ערכה (יקרה) של חמישה מקלות. אם את יודעת מתי אמור להיות לך ביוץ, את לא צריכה אותם (גם אם רק בערך - אפשר לקחת טווח בטחון) ואם את לא יודעת מתי צפוי הביוץ, את צריכה הרבה יותר מחמישה מקלות כדי לאתר אותו.

קרן_*

הבת שלי כבר בת (כמעט) 10 חודשים ועדיין לא קיבלתי מחזור.
אני מאוד מתגעגעת למחזור ויותר מכך - מה הסיכוי להיכנס במצב כזה להריון ?
אגב, אני עדיין מניקה ואני יודעת שבדר"כ הנקה גורמת לעיכוב בביוץ אבל עד מתי?
אנחנו חושבים על עוד הריון, בעזרת השם, אבל יש לי הרגשה שבלי ביוץ זה לא יקרה בדיוק.....
נשמח לשמוע / לקרוא תגובות.

בעיקרון, זה אינדיבידואלי.
המחזור יכול לחזור לך כל רגע.
אצל נשים מניקות, בארץ, הטווח היותר שכיח נע בין חצי שנה לשנה וחצי.

נישאתי לפני כחודש ואנחנו חושבים על הבאת ילד/ה לעולם. מחשבה זו יחד עם ההתרגשות מלווה ברגשות פחד שמא לא נכנס מיד להריון או על סיבוכים אפשריים ופתאום להכנס לחרדות העלולות להפשיר את הקשר. מה עליי לעשות?

האם להזכר שמיד אחרי נישואין יש סיכוי גבוה יותר לתאומים (ז"א אשה פוריה במיוחד) ירגיע אותך?

לידור, רק נישאתם, תנו לזוגיות זמן
אם אתם פתוחים לאפשרות של ילדים בשלב כל כך מוקדם של הנישואין,
אל תשתמשו באמצעי מניעה אבל...
את נכנסת ללחץ רק מהרעיון שזה אפשרי שיהיו בעיות
ח כ י י י י י י י י י
תני לחיים זמן להיות
אין שום סיבה לבעיות (אלא אם יש ולא שיתפת אותנו)
ילד כדאי שיצמח מתוך הקשר ולא יהיה : "הפרוייקט הבא"
פשוט תהנו אחד מהשניה,
גם אם אתם כבר הרבה זמן יחד, נישואין משנים את הקשר
תנו לעצמכם זמן ומרחב ותנו לעצמכם לזרום עם החיים
ילדים יגיעו, אם לא תילחצו
קחי בחשבון שאם את פוריה יש לך סיכוי של 25% להיכנס להריון - אם הזרע איכותי
לפעמים זה לוקח זמן. אני מציעה לסמוך על היקום שברגע שתהיי מוכנה - יהיה הריון

בהצלחה!!

או מה שנקרא; הזדינו בסבלנות...

אנונימי

לידור,

מצטערת על התגובה המאוחרת, אבל - מוטב מאוחר...
אצלנו, מכיון שידענו שבממוצע לוקח כחצי שנה להצליח להיכנס להריון - בפרט בגילי שהיה אז 31 - החלטנו לנסות כבר 1/2 שנה לפני המועד המקווה. זה היה מאד קרוב לתחילת נישואנו, ותקראי לזה מזל או ביש מזל - הניסיון הראשון כבר הצליח.

התוצאה הסופית היא בן מקסים וחמוד, אבל הוא ילד קיץ וזה ממש לא מה שרציתי.

לנסיון הבא יוקצב חלון הזדמנויות הרבה יותר מצומצם

ושאלה באותו עניין:
אני מניקה ועדדין לא קיבלתי מחזור (כצפוי). האם זה אומר שאיני מבייצת? שלא נוכל להרות עד שכן נקבל (הרבים ברוח צפריר - תודה

) מחזור?

לא. אחרי הריון קורה שיש ביוץ (יותר מפעם) ללא מחזור.

ליאת, כפי שגילה כותבת, לא הייתי מסתמכת על זה, זו הסיבה השכיחה לילדים בצפיפות של שנה -/+

הו לא... ממש לא לסמוך הראיה היא כנראה אני-ילד כל שנה וחצי! (ויש שלושה):;

או שמא

אני מניחה שהילדים זה בכל מקרה

לפחות כשזה לא

ולגבי תיפקוד עם 3 ילדים בצפיפות כזאת אני אומרת:

אנונימי

נאוה,
התלהבת מהסמיילים?
סחתיין

ותודה על כל התשובות. נקווה שתוך חודשים ספורים הכל יסתדר על הצד הטוב ביותר

לאחרונה הכרתי את הירחון ואת האתר והפורומים דרך חברה אמיתית וזה המקום המתאים ביותר להודות לה ולכם על כל העניין.
גם אנחנו נמצאים בנסיונות שנמשכים יותר מהצפוי להריון , הרבה מהדברים שעלו נגעו לנו באופן אישי ונדמה כאילו נכתבו עבורנו.
קראתי באחד הספרים שעוסקים בנושא כי קיים קשר בין אורגזמה וכניסה להריון , האם זה נשמע מוכר? אשמח לקבל מידע בנושא

לאחרונה מתברר יותר ויותר שזוגות שרוצים הריון נוטים לקיים יחסי מין "מתי שצריך".
כאן אולי המקום להגיד שבראש ובראשונה, על מנת להשיג הריון יש לקיים יחסי מין בתדירות גבוהה, לפחות גבוהה מהממוצע (פעם בשבוע?). הכוונת יחסי המין לימים המתאימים, התמקדות בהם ותו לא, או, קיום יחסי מין פעם בשבוע מן הסתם דוחים את ההריון בחלק ניכר מהמקרים.
בקיצור, יש לקיים יחסי מין בכל הזדמנות ולפחות פעם ביום. ראוי לעשות מין מתוך אהבה ולא מתוך "צורך להפרייה".
רק לאחר שמקיימים יחסי מין באופן נמרץ, עקבי ורציף, לאורך שניים שלושה מחזורים, ניתן יהיה להגדיר כי "יש בעיה" בכניסה להריון.

גם אז, קרוב לוודאי שרוב הבעיות נסתרות מאתנו. אז ניתן לצפות להצלחה (אין אף פתרון של "הצלחות מוכחות" שיכול להבטיח את המקרה הפרטי) כאשר מתקיים רצון להריון על ידי שני בני הזוג.
כאן, ראוי שכל אחד מבני הזוג יבדוק אצל עצמו לבדו, מבלי לעמוד בפני הצורך להסביר או לתרץ את החלטתו, האם באמת הוא מעוניין בילד, והאם ההחלטה שלו שלמה.

תהליך זה מתחייב כאשר ההריון המיוחל מתעכב. לאחר מכן ניתן לקבל גם עזרה חיצונית, אלטרנטיבית, קונבנציונלית וכד'...

לכל המעוניינות/נים להיכנס להריון!
פעם קיבלתי מאשה צדיקה "מתכון" של צמחי מרפא לכניסה להריון, שעזר לי 3 פעמים (יש לי 3 ילדים ואני לא משתמשת באמצעי מניעה), ואני יודעת שהוא עזר לעוד עשרות חברות ונשים.
שימו לב, שמכיון שמוסרת המידע היתה אישה דתיה, לא מוזכר המינוח 'ביוץ', אלא 'יום הטבילה'.
ולהלן המתכון: 50 גרם עלה דפנה
50 גרם רוזמרין
50 גרם מרוה רפואית (סוז', Salvia)
50 גרם אקליפטוס

(ניתן לנסות במקום הצמחים המיובשים להשתמש בשמנים אתריים של הצמחים הללו)

אופן השימוש:

מערבבים את כל העלים הטחונים ומחלקים ל5- חלקים שוים.
ביום הטבילה במיקוה יש למלא אמבטיה במים חמים למדי , לשים את 1/5 כמות הצמחים במסננת דקה או בבד גזה ולהערות מעליהם מים רותחים לתוך האמבטיה. האמטיה נראית אז כמו אמבטיה של תה ירוק המדיף ריח חזק. (אם משתמשים בשמנים, יש לטפטף לתוך המים 6 טיפות מכל שמן).

על האישה לשבת בתוך המים באופן כזה שיגיעו לה לפחות עד לטבור, במשך כ20- דקות עד חצי שעה.
יש לחזור על הפעולות 4 ימים נוספים.
בהצלחה!

איפה קונים את העלים האלה? בחנויות תבלינים? ואיפה טוחנים? איזה מין טחינה? אפשר באיזה בלנדר או מיקסר-מוט בבית? אפשר להשתמש בעלי האקליפטוס שנשרו יבשים מהעץ השכונתי?
אני שואלת מתוך חוסר התמצאות מוחלט, וסקרנות גדולה (אני מכירה די הרבה שירצו לנסות את המתכון).

באשר למתכון המוצע, לחלק מהנשים האקליפטוס יכול להיות לא נעים. תנופתו חזקה מאוד.

לשמן עלי דפנה קוראים Laurel Leaf.
את הצמחים ניתן לקטוף לבד ולייבש, ואז לטחון אותם טחינה גסה בבלנדר או במעבד מזון. יותר פשוט לקנות את הצמחים מיובשים וטחונים בבתי טבע או אפילו בחנויות תבלינים.
לי אישית נראה שהיה לי ביוץ מוקדם (ולכן יום הטבילה שלי היה כבר מאוחר מדי:-()והצמחים האלה גרמו לו "להתפרש" על פני כמה ימים.
אגב, גם אם לא נכנסים בעקבות הצמחים האלה להריון, יש בכוחם לסייע בבעיות גניקולוגיות שונות כמו תסמונת קדם-וסתית ועוד.

שלום לכם,

אני רווקה בת 39 המנסה להרות ע"י תרומת זרע.
הטיפולים ההורמונלים הכרוכים בטיפול, משבשים לי לגמרי את הגוף, בין התופעות - התנפחות. על כן החלטתי להיכנס לדיאטה אבל כיוון שאני לא ממש בנוייה לדיאטות, החלטתי לעבוד בצורה של הפרדת אבות המזון (משהו דומה ל"רזים לתמיד"), כלומר: כ-10 ימים לאכול רק חלבונים (בשר, דגים, ביצים, עוף, גבינות, טופו וכדו') וירקות. ואז מס' ימים לאכול רק עמילנים או פחמימות עם ירקות. בשל עקרון ההפרדה אני לא אוכלת קיטניות ששמעתי שמורכבות משילוב של חלבונים ופחמימות (או עמילנים). בנוסף אני לוקחת ויטמינים, ברזל רך וחומצה פולית של סולגאר.

שאלתי היא: האם אני מזיקה לגוף עם תפריט כפי שפירטתי למרות השלמות שאני לוקחת?
ואם כן - האם יש עיצה?

בנוסף, אני רוצה לשתף אתכם בתהייה לגבי דיטאנית של קופ"ח, שהיגעתי אליה עוד לפני תחילת טיפולי הפוריות, בשל חולשה כללית בגוף וחוסר באנרגיות. נדהמתי לגלות שאין היא מבקשת ממני לעשות בדיקות דם ואיננה למעשה מתעניינת במצב הגוף שלי מבחינת ויטמינים מינראליים, תפקוד של בלוטת התריס וכד'. כמובן שלא חזרתי אליה מכיוון שאני לא מאמינה שאפשר להציע טיפול לאדם שאת לא מכירה.
מה דעתכם? האם אני טועה ורצוי להגיע אליה בכל זאת? בעיקר עכשיו כשהגוף צריך להיות חזק בזמן הטיפולים ולקראת ההריון? וכשאני מנסה בנוסף גם לרדת במשקל?

יצא לי ארוך - אני מתנצלת.

אשמח לקבל את תגובותכם.

ברכת אור שימחה ובריאות

כוכבית 2001:
אם את רוצה להיכנס להריון, אני לא הייתי ממליצה לך לרדת במשקל (אלא אם כן את בעודף של 50 ק"ג), וגם אז רק טיפין טיפין. לא טוב לזעזע את הגוף בתקופה כזאת, ולהקשות על עצמך.
טיפול סיני יכול לאזן אותך מאוד, אם כי אין לי עצה נגד השיבושים של הטיפולים ההורמונליים.
למה חייבים לעשות לך טיפול הורמונלי? אין אפשרות לעשות הזרקה ללא כל טיפול הורמונאלי? (סליחה על הבורות, אבל מהיכרותי הצמודה עם הגינקולוגים גיליתי, שהם ששים להתערבויות מיותרות ומזיקות בגוף האשה, כשבכלל לא מוכרחים).

תודה רבה,

אני עכשיו בודקת את האפשרות המעשית של הזרקה ללא ההורמונים הנוראיים, זה קשה והרופאים לא אוהבים את זה, כי ההורמונים מאפשרים להם לתזמן את הביוץ ליום נוח (שלא ייצא על שישי שבת), לכן אני אצטרך במקרה כזה לעשות את ההזרעה באופן פרטי.

שוב תודה לכולן

שימחה, ביטחון ובריאות לכולנו

כוכבית

בהצלחה!!!

גלינו לאחרונה כי לבעלי יש מחסור מוחלט בתאי זרע, האם יש איזה שהוא טיפול לא קונבנציונלי המוכר לכם שניתן בעזרתו לנסות לשפר ולו במעט (כל סוג של טיפול יתקבל בברכה) ?
אשמח לתשובתכם, חג שמח סיגי

שליחה על ידי מיכל_X* » 20 מרץ 2002, 05:58

מתמחים בפוריות הגבר:איל פוליטי (גר באור הגנוז) חני לוינסון (לחפש במדיטף עובדת גם שם)
שניהם עוסקים ברפואה סינית ,חני גם עובדת בבר אילן במרכז לפוריות הגבר (מרכז קונבנציונאלי כמובן).

סתם לעידוד:
חברה שלי לא הצליחה להיכנס להריון שנים. בסוף הצליחה לגרור גם את בעלה לבדיקות. אמרו להם שאין לו בכלל תאי זרע ובחיים לא יהיה להם ילד. מה שקרה הוא, שזה גרם להם דווקא להירגע. זהו, צריך לוותר סופית, ואולי לשקול אימוץ. בערך חודשיים אחרי ההשלמה שלה עם ההבנה שבחיים לא יהיה להם ילד, היא נכנסה להריון...
בעלה כל כך לא האמין, שעד שהילד נולד (העתק מדויק של אביו) הוא חשב שהיא בגדה בו...

מתי לדעתכם כדאי "להרים ידיים" מכניסה טבעית להיריון ולהתחיל בטיפולים? מצד אחד אני די ספקנית שאכנס להיריון באופן טבעי אך מצד שני אני לא רוצה התערבות רפואית. בעלי לעומת זאת חושב שהגיע הזמן להתחיל ושלא כדאי לחכות עוד. אני עושה טיפולים אלטרנטיביים אבל בינתיים זה כנראה לא מספיק.

לא לפני שלקחתם ירח דבש שני - לפחות חודש של חופש ומנוחה ו...
זה לא יותר יקר מטיפולים, וזה בטח יותר כיף!
(לחץ ומתח משפיעים באופן משמעותי על הפוריות גם אצל גברים וגם אצל נשים) - אפשר לקרוא כאן עוד על פוריות האשה והגבר.

שליחה על ידי ענת* » 22 מאי 2002, 09:42

רציתי בבקשה לשמוע מכן תגובות על איקקלומין. מאחר ויש לי שחלות פוליציסטיות, ואחרי המון שנים של גלולות (בניגוד לרצוני), בשל הסתבכות ניתוחית. רשמו לי חצי כדור לחמישה ימים, ואני די חוששת. יש המלצות אחרות? אולי מטפלים בצפון?
אשמח לשמוע עצות.
אגב, הסיבה העיקרית לאיחורים נובעת ממתח...

שליחה על ידי מישהי* » 22 מאי 2002, 10:56

איקאקלומין מגדיל את הסיכון להריון מרובה עוברים.
חוץ מזה זאת התערבות הורמונלית (גם גלולות).
תחפשי עליו חומר לפני שאת מתחילה.
אם את מרגישה שזה מוקדם מדי עדיף לחכות.

איקאקלומין עלול לגרום לכך שרירית הרחם תיעשה דקה מדי, מה שמונע כניסה להריון, אז צריך לשקול את זה אם את מעוניינת בהריון (לא ברור מדברייך, אבל זה הדף). אני אישית הייתי ממליצה לך על טיפולים סיניים בדיקור, שיאצו וצמחי מרפא.

למירב ג - קשה לענות לך באופן כללי.
התשובה תלויה בגיל שלך, בממצאים של הבדיקות שעשיתם וכו'.
שאלות בשבילך (אין הכוונה שתחשפי פה מידע אלא שתשאלי את עצמך ותחשבי על זה):

א. האם עשיתם בדיקות בסיסיות והכל נראה בסדר? (ספירת זרע, בדיקות דם להורמונים אצלך, מעקב עם מדחום וטבלת ביוץ שבה את רושמת את המחזור שלך במשך שלושה חודשים)

ב. כמה זמן אתם מנסים? יותר משנה? כי לפני שעברה שנה של נסיונות שמתוזמנים היטב לזמן הביוץ (ולא דקה אחריו), עם תשומת לב להפרשה הרירית (קראי את כל הדף הזה ואני ממליצה לקרוא גם בספר של אודטה דנין שמוזכר למעלה) - אתם בכלל לא בקטגוריה של "לא מצליחים". שימי לב, שחודשים שבהם הסתבר שפספסתם את הימים שלפני הביוץ ואת הביוץ - לא נחשבים.

ג. עד כמה את מאמינה בעצמך, בגוף שלך, באינטואיציות שלך? עד כמה את סומכת על הגינקולוגים ועל הטיפולים שלהם?
(אני אומרת את זה, כי אני אישית יודעת כל כך הרבה על הטיפולים האלה, שלא נתתי ובחיים לא אתן להם להתקרב אלי, למרות לחץ מאסיבי מצד בעלי וכל משפחתי, שלא האמינו לשנייה אחת שאצליח להיכנס להריון באופן טבעי, ולא תמכו בי לאורך כל הדרך. זה עניין של גישה, של אופי ושל ידע. אם את בעצמך לא מאמינה בעצמך - אז אולי כן כדאי לך לשקול טיפולים. אבל מי אמר שאת בכלל צריכה? ראי א ו-ב)

ד. אפילו מתוך הניסוח של השאלה הקצרצרה שלך עולה כמות אדירה של לחץ ומתח. את "מנסה", אבל עם סטופר ועם "איום" מתנופף של "כישלון" ו"מעבר לטיפולים", ועם בעל שלא סומך על מה שאת עושה ולוחץ לעבור לטיפולים. את בטח גם אשה עובדת וכו'. בקיצור, עומס, לחץ, מתח וכל ה"חבילה" המוכרת.
אני אישית הצלחתי בשתי הפעמים אך ורק אחרי שלקחתי חופש מוחלט מהעבודה. וזה נוסף על הטיפולים האלטרנטיביים וכל היתר. זה קלאסי.

העצה של יונת מצויינת. בכלל להגביר את הרומנטיקה בחיים, ולצאת לאיזה חודש-חודשיים חופש שבו מתנתקים מכל חובות היומיום.
אגב, יש כל מיני ויטמינים שמומלצים, כמו ויטמין E וכו', אבל לוקח להם כמה חודשים להשפיע. גם מדיטציה של שניכם מאוד יכולה לעזור.

שליחה על ידי ענת* » 22 מאי 2002, 12:23

תודה בשמת, אני כן מעונינת בהריון. למרות שעדיין לא ניסינו בדיוק "לפי הספר". אני יודעת שהכל נובע מלחץ, שהחמיר עקב המילואים האחרונים שבן זוגי היה בהם(4 לפנות בוקר, צו שמונה,"חומת מגן"). לא ידעתי שזה התוצר של איקקלומין, דווקא די שיבחו אותו....
חופש זה דבר חשוב וחיוני - אבל איך בדיוק עושים את זה? ואולי זה לא המקום לדון בכך...

שליחה על ידי יעל_ג* » 22 מאי 2002, 13:56

ענת,הבנתי ממה שכתבת, שאת סובלת משחלות פוליציסטיות. אני סובלת מאותה בעיה. המשמעות היא שאני מקבלת מחזור כפעם בשנה. אני מאוד מאמינה בקשר בין נפש לגוף ובהשפעה של מתח נפשי על מצב בריאותי, אבל שחלות פוליציסטיות, על פי הסברי הרופאה שלי, הן מצב מולד.
זה מצב שונה ממצב בו אי הכניסה להריון היא על רקע לא ברור, ואז ניתן לשלוח את הזוג לנופש רומנטי בנווה מדבר על מנת להשתחרר מהמתחים הנפשיים.

במשך שנה שלמה לקחתי איקאקלומין, כולל מדידות חום וקיום יחסי מין פעם ביומיים.זו הייתה שנה קשה ואיומה ונכנסתי לדכאון קשה. ניסיתי גם סוגים שונים של טיפולים אלטרנטיבים להורדת מתח . בסופו של דבר, הלכתי לרופאה פרטית שמאמינה בהתערבות רפואית מסיבית המקצרת תהליכים. היא הזריקה לי מנה כפולה של פרגונל + הזרקת זרע. נכנסתי להריון מיד.
אני יודעת שפתרון זה אינו אהוד על גולשי אתר זה. זהו פתרון אגרסיבי, המחדיר לגוף הורמונים שבוודאי מזיקים. אבל משיג את המטרה, ובמקרה שלי, אפילו מהר.

שליחה על ידי ענת* » 22 מאי 2002, 14:32

תודה יעל, אני עדיין רוצה להאמין שהדברים ייסתדרו. למרות שלפי ארבע שנים, עברתי ניתוח להוצאת ציסטה מכובדת למדי. הגורם לה: לדעתי שוב מתח. הייתי בטיפול הומיאופטי, והיה לי ווסת פעם בחודשיים- שלושה. ואז החל מתח בעבודה (בסוף פוטרתי...) והוא הפסיק לשבעה חודשים שנגמרו בניתוח דחוף. בנובמבר שוב הרגשתי מוכנה לקחת סיכון והפסקתי את הגלולות - והוא הגיע, גם לא סדיר, אבל הגיע. וכאמור נפסק עקב המילואים.
אבל ייתכן וגם חוסר שביעות הרצון שלי ממצבי: נחשבת למצליחה ומשכילה, אבל עובדת במקום ציבורי לא מספק (אני גרה בפרובינציה ואין הרבה ברירות), ואני לא ממש יודעת איך ממשיכים הלאה, ובטוחה שלא רוצה שכשיהיה לי ילד - הוא יראה את אימו מתוסכלת, ואיך מביאים ילד בחוסר וודאות מקצועי וכלכלי. זה לא המקום להתלבטויות, אבל גם המתח שלהן וחוסר הכוון מקשים על ההיקלטות.
אגב, קראתי במספר מקומות שאחת הסיבות לשחלות אלו היא בעייה עם נשיות.

שליחה על ידי מישהי* » 22 מאי 2002, 14:36

בגלל שהאיקאקלומין עושה רירית דקה, נותנים אותו יחד עם זריקת כורגון.
אצלי זה עבד בפעם ראשונה ויותר מדי טוב (3 עוברים).

שליחה על ידי רותי* » 22 מאי 2002, 20:47

אני מניקה שנה וחצי ועדיין לא קיבלתי מחזור.
ההנקה נעשית משך כל שעות היום והלילה.
אני רוצה להכנס להריון (מפברואר אנחנו בלי אמצעי מניעה).
הבעיה היחידה שעדיין לא קיבלתי מחזור.
מה לעשות?

לחכות, או לגמול מהנקות לילה, או לפחות להגיע למצב של 4-6 שעות בלילה בלי הנקה. וגם אז זה יכול לקחת זמן. כדאי ללמוד את שיטת חום השחר כדי שכשכבר יגיע ביוץ, תהיו מוכנים

איקקלומין- נטלתי כשלא הצלחתי לניכנס להריון והגעתי מחצי כדור כפול 5 ימים ל2 כדורים באופן זה. וזה ממש לא עזר. אם הבעיה היא אצל הגבר- אפשר בהחלט להסתפק בהזרעה- IUI בספרות המקצועית. במקרה הזה לא נתנו לי כלוםֱ ולזרע עשו השבחה ומיד זה הצליח בניסיון ראשון.
אבל!!!! לפני הכל בעלי עשה ניתוח "וריקוצל-" להצרה של צינור הזרע (מן קשירה שלו) כדי לאפשר לזרעונים להגיע בקיצור לעניין...
מאז הכל הסתדר.
אם הגבר בסדר, ואצל האשה הביה עדיין- איקקלומין בכל אופן לא נראה לי פיתרון. כשיש ממש בעיה- נוטים לערבו עם פרגונל (קוקטיל מפוקפק למדי...) וגם כשאין בעיה ונשים לחוצות מקבלות אותו מרופא קל דעת לעיתים- נהיות שלישיות ותאומים.
לפני מס' שנים היה מאמר בעיתונות על השלכותיהם של הפרגונל והאיקקלומין ולגבי האחרון יש הבה בעיות גם כן, כמו עידוד ייצור ביציות (שזה עוד משהו שהאיקקלומין עושה) שזה יכול להגביר נטיה לסרטן השחלות באופן די הגיוני...
בקיצור- איכשהו חותמ מרפא, שיאצו וכל דבר כזה- נראה לי הרבה יותר יעיל גם לטווח הארוך!

שליחה על ידי מישהי* » 23 מאי 2002, 10:45

קיבלתי איקאקלומין בגלל שחלות פוליציסטיות ומחזור מאד לא סדיר (גם חודשים בלי).
לא בגלל לחץ.
בכל זאת נוצרה שלישיה.

שליחה על ידי גילה* » 23 מאי 2002, 11:34

מה זה שחלות פוליציסטיות? זה המצב הזה של מחזור לא סדיר, וכשהוא כבר בא זה עם כמה ביציות?

שליחה על ידי יעל_ג* » 23 מאי 2002, 13:11

אלמונית מאוד, לא כל כך הבנתי את המסקנה שהגעת אליה. הבעיה שתוארה על ידי ענת היא בעיה מולדת של שחלות פוליציסטיות אז כיצד חותמ מרפא, שיאצו ושיטות אחרות אמורות להיות יעילות יותר?

יעל ג' - אני לא בטוחה ששחלות פוליציסטיות זה בהכרח מולד. אם אני זוכרת נכון, קראתי פעם שלפעמים זה מופיע "פתאום". אני חושדת, חשד לא מבוסס, לקשר בין הגלולות להוצאת הגוף מאיזון הורמונלי, שיכול להתבטא גם בשחלות פוליציסטיות. מכירה מישהי שלפני התחלת הגלולות היה לה מחזור סדיר, ורק כשהפסיקה גלולות כדי להכנס להריון הוא חזר משובש ואבחנו ש"פ. טיפולים אלטרנטיביים (לא מתמצאת אז לא יודעת איזה) עשויים לעזור להחזיר את הגוף לאיזון ההורמונלי.

שליחה על ידי גילה* » 25 מאי 2002, 09:57

זכור לי במעורפל גם קשר בין ש"פ לעודף משקל. זו לא תכונה שנשארים אתה בהכרח כל החיים.

שליחה על ידי ענת* » 26 מאי 2002, 08:09

אני ממש לא סובלת מעודף משקל..., תמיד היה לי מחזור לא סדיר, עד שנפסק לגמרי בצבא, והגלולות ניתנו לי על מנת "לסדר" אותו. זה אכן סידר, אבל הרס אותי..

שליחה על ידי יעל_ג* » 26 מאי 2002, 11:25

אותו כנ"ל כמו ענת. מעולם לא סבלתי מעודף משקל. מעולם לא היה לי מחזור סדיר - לא לפני לקיחת גלולות ולא אחרי.

שליחה על ידי גילה* » 26 מאי 2002, 21:54

אוי. אוי.חייבת לספר.
מה יש לרופאים עם הקטע של "להסדיר את המחזור?"
חברה שלי, לא חזר לה המחזור אחרי הלידה - אולי חצי שנה (הניקה 4-5 חודשים) - ונתנו לה כדורים "להסדיר".

שליחה על ידי ענת* » 27 מאי 2002, 08:42

ה"להסדיר" פירושו עבורי, לא יודעת איך אצל אחרות - זה לא רק מחזור. ברגע שאין מחזור, כל ההורמונים משתבשים: מצבי רוח, כעסים, בחילות ושאר מריעין בישין. הגלולות נותנות מעין יציבות ומחזוריות לגוף, אבל בל נשכח שהם גורמות לא פחות צרות. ההומיאופטית שלי נתנה הסבר פשוט: כמו שהן מדכאות את הביוץ, הן מדכאות אותך... ובעצם, גוף שאין בו מחזור סובל מתת פעילות -שאותה מחמירות הגלולות. והן בעצם טיפול בסימפטום, לא בגורם

שליחה על ידי יעל_ג* » 27 מאי 2002, 13:12

ענת, אז איך מטפלים בגורם? אולי באמת הגיע הזמן שאתחיל לטפל לעומק בבעיה.

שליחה על ידי ענת* » 27 מאי 2002, 15:09

לפי הרופאים (והייתי אצל המון, כולל מומחים בתל השומר), אין יודעים מהו הגורם, ונותר רק לטפל בסימפטום.
לפי ההומחאופטיה, שעדכה היא השיטה היחידה שהועילה לי - הראייה היא הוליסטית וקשורה קשר הדוק לגורמים רגשיים ונפשיים: טראומות, דיכוי נשיות, הדחקה וכד', ושיטה זו מטפלת בגורם, ובוודאי שאינה מדכאת את הגוף ומערכותיו כמו הגלולות.

מחזקת את התמיכה בהומאופתיה כי זה נראה לי הכי עוזר- מסכימה מאד עם ענת. אני חושבת שליצור מחזור מדומה לא ממש "מרגיל "את הגוף ליצר אותו באופן טבעי. אני אגב מכירה גם כמה נשים (שלוש )שנכנסות להריון כל פעם למרות שהמחזור לא ממש מגיע. יש להם אגב, לכל אחת כבר 5 ילדים...אם את רוצה לפתור את זה לעומק- כי בוודאי את אינך יכולה להסתמך על גלולות מסוגים שונים לכל החיים אחרת את סובלת ממצבי רוח וכו'- לכי על הלא קונבנציונלי כי הקונבניונלי כל כך מאמין בפתרונות מיידיים וקצרי טווח שזה נורא!!!
איזון הורמונלי הוא הא"ב של כל אדם- בוודאי נשים- וזה חשוב הרבה לפני ההריון וההנקה.

שלום
אני גילית לפניי שבוע שיש לי בעיה שנקראת שחלות הפולציסטיות הרופא הסביר בצורה עניינית על הבעיה ואפילו דיי הרגיע
אותי לגביי שכיחות הבעיה אך עדין לאחר שעיינתי וקראתי חומר מיקצועי על הבעיה אני פתאום לחוצה מאוד מה שגם הוא
הסביר שיש קשר ישיר בין משקל לבין הבעיה הוא פשוט הסביר שאני צריכה לרדת במשקל תוך חודש !!!
ואז הוא יתחיל עם טיפול תרופתי רציתי לדעת ממישהי שיש לה אותה בעיה והאם מישהי יכולה להרגיע אותי!!!
אני ובעלי רוצים מאוד ילדים !!!!

שליחה על ידי שירה* » 13 יוני 2002, 13:56

שלום לכולם
אני חדשה כאן ועד עכשיו רק קראתי את הדברים מבלי להשתתף. אני מאוד מתחברת להרבה דברים שכתובים כאן ולכן רציתי להתייעץ.
כבר בערך שנה מאז שהחלטנו שאנו רוצים ילד. לקח לי כמה חודשים לקבל מחזור סדיר (אחרי שנים ארוכות של שימוש בגלולות ובעזרת דיקור וכדורים) ומאז אנחנו מנסים. אני יודעת שזה לא הרבה ושצריך סבלנות אבל לפני כמה ימים שמתי לב שכבר שנה שמחשבותי נסובות סביב העניין הזה, לפעמים באופן יומיומי ונהיה לי פתאום עצוב.
לפני שנה עם הפסקת הגלולות קניתי מספר ספרים בנושא וקראתי באינטנסיביות ומאז החלטתי לעזוב אותם עד שבאמת אכנס להריון כי זה רק תרם להרגשה לא טובה. אמנם בהתחלה חשבתי שזה יקרה ישר, בדיוק לפי התכנונים (אפילו סימנתי ביומן מתי לקחת חופש מהלימודים...) ומאוחר יותר הבנתי שזה יקח זמן אבל בזמן האחרון מתגנבות לליבי מחשבות מטרידות על אפשרות שמשהו לא בסדר. למרות שאני יודעת שיש לכך רק סיכוי קטן ושהמחשבה על כך רק מלחיצה אותי ודוחה את ההריון קשה לי להפסיק להתעסק בזה. אני יודעת שהדבר הכי טוב הוא להנות בינתיים מהזוגיות השקטה אבל אני לא מצליחה ונראה לי שאני ממש נמקבלת את התסמונת הזו של נשים שקשה להן להסתכל על תינוקות של אחרים מרוב קנאה.
אני בת 28, לומדת לתואר שני ודי עסוקה בסה"כ וגם מערכת היחסים שלי עם בעלי נפלאה ובכל זאת אני לא מצליחה להנות ממה שיש ולהפסיק לחשוב באובססיביות (רוב היום זה אובססיבי, נכון?) על כניסה להריון ותינוק.
כל עצה תתקבל בברכה - גם עצות על איך להרגע וגם עצות על קסם שמביא תינוקות (בצחוק...)
תודה מראש על העזרה
שירה

בפעם ראשונה גם לי היה קשה להכנס להריון.מה שעזר לי זה דיקור סיני .
הפעם הינו בטוחים שיקח לנו המון זמן ואני נכנסתי להריון באותו חודש. הפעם יהי לי ילד החורף ואני קצת בהלם מזה.

מה השפיע הפעם?
קודם כל חותם מרפא מרחבי של צפריר.
דבר שני (למי שזה מוזר מידי להתעלם) אני חלמתי על כך שאלת הפוריות אומרת לי שהילד שלי כבר מחכה לי.
ביום בהתעברתי ,אני חלמתי שאני רואה איך זרע וביצית מתחברים ביחד וראיתי את זה באולטרה סאונד.
ואז ,תוך כדי חלום, אני מספרת לבעלי ואנו מחליטים שאנו לא עושים או"ס יותר ומה שיהי יהי.
זו ההחלטה גם שקיבלנו במציאות חודש שאחרי זה.
לא יודעת האם עזרתי לך,אבל אני מאוד מקווה שתצליחי.
עוד דבר,דרך פנג שואי אפשר גם להשפיע על פוריות.
בהצלחה
אלונה

שליחה על ידי שירה* » 14 יוני 2002, 16:01

תודה אלונה
ולא נשמע לי מוזר החלום שלך, נהפוך הוא - נשמע לי מקסים...

שליחה על ידי צ* » 14 יוני 2002, 16:22

הי לכולם,
זו הפעם הראשונה שאני נכנסת לפורום הספציפי הזה. בדיוק היום קיבלתי את המחזור אחרי 5 חודשים בערך מאז שהחלטנו להיכנס להריון. ככל שעובר הזמן אני מגלה עד כמה אינסופית הדרך פנימה ונראה שאין גבול לסיבות לכך שילד בוחר להגיע או בוחר לחכות. מצד אחד אני מרגישה הפעם איכשהו טוב יותר, כי יש לי הרגשה שבכל זאת אני מתקדמת ומתקרבת ליכולת לקבל אל תוכי הריון וילד, ומצד שני באיזשהו מקום זו תמיד אכזבה.
הייתי רוצה שזה יהיה קל יותר, יש לי נטייה לסבך דברים ואני חשה שאני חלק משמעותי בעניין. אני מודה לכולכם על התובנות, העידוד, הטיפים האישיים והיכולת לשתף ולהשתתף. כרגע אני מבולבלת.
שבת מבורכת
צ

צ ואלונה, הזכרתן לי.
בנסיונות שלי להריון הראשון אמרה לי זאת שבאתי אליה להילינג שבועי (להירגע וכו' כדי להיכנס להריון), שהתינוק או התינוקת שלי יגיעו כשהם יהיו מוכנים לבוא אלי. היא אמרה לי "יש נשמה של תינוק שצריכה לבוא אלייך. כשיגיע הזמן שלה, היא תבוא. זה לא משהו שאת יכולה לזרז".
בזמנו זה נשמע לי מאוד מוזר, אבל אמרתי, בסדר, גם זו אמונה שאפשר להסתכל דרכה על החיים. זה בכל אופן עושה אותם קלים יותר, כשאתה מוכן לקבל שהתינוק יקבע והוא כבר יבחר בך והוא או היא יבואו כשיגיע זמנם. יש בזה פתח להרפות קצת מהלחץ ומהדחיפה.
ב"המתנה הפעילה" להריון השני הרגשתי שהאמונה הזאת כבר יושבת בתוכי, והיה מין שקט כזה שאמר "הוא כבר יבוא כשיבוא. הוא יודע יותר טוב ממך". והרגשתי שאני מצדי צריכה לעבוד ולהתפתח כדי לתת לו את המקום, כדי להיות ראויה לו, אבל הוא יבוא בזמן שלו, שאני פשוט לא יודעת אותו.
אצלנו, אחותי ואני גם עושות את זה ביחד (כלומר, עובדות שנים בנסיונות, ובסוף מצליחות ביחד), כך שזה ממש כמו שידור מלמעלה: "זהו זה, עכשיו הזמן, ולכן עכשיו הצלחתן". לי זה נותן ביטחון שההריונות שלי הם מאלוהים והכל יהיה בסדר (אני חילונית גמורה רציונלית וחופשיה בדיעותי, למען הסר ספק).

שליחה על ידי גילה* » 16 יוני 2002, 19:21

מה שהכי מפחיד אותי, זה עכשיו, אחרי שההריון הראשון בא הכי מהר שאפשר, יותר מהר ממה שקיויתי, שלהריון הבא אני אצטרך לחכות, לעבור מסכת יסורים וכו'

מותר לשאול למה?

שליחה על ידי גילה* » 16 יוני 2002, 20:50

1 - פחדים עוד מקודם: מעולם לא היה לי מחזור סדיר, בדיקת דם שעשיתי (לפני מליון שנה) הראתה משהוא לא לגמרי במקום, והרופא אמר שזה אומר שכדי להכנס להריון אני אצטרך אולי כדורים או משהו, אבל זה לא נורא - כי זה ממש נפוץ (אני חושבת על זה עכשיו, וזה נראה לי ממש הסבר מטומטם לבחורה מבוהלת, שלא יודעת בכלל מה לשאול, ואיך דברים אמורים להיות, וזה בדיוק המצב של "אני לא יודעת כלום, הרופא הוא אלוהים").
2 - הלך לי הרבה יותר מדי טוב מכדי שאני ארשה לעצמי לקוות לזה שוב.

שליחה על ידי צ* » 17 יוני 2002, 01:07

הי בשמת. תודה. זה משהו שאני אומרת לעצמי כל הזמן, אבל תמיד תמיד צריך עוד חיזוק, להיזכר.
חוץ מזה, זה נורא כיף לחזור לאתר ולראות שהגבת על מה שכתבתי. שבעצם העזרה מתרחשת אפילו כשאני עושה משהו אחר..!
היום הרגשתי, אחרי כבר כמה זמן, סופסוף, התלהבות יצירתית ומדליקה, דווקא בהקשר של עבודה, ואמרתי לעצמי: "אני חייבת להיות שמחה, לטפל בעצמי, לא להתעכב על כל מיני נסיונות, פשוט לדאוג להצית בי את התשוקה לדברים חדשים, להתרגשות מהחיים". אני ממילא לא אדם של "עכשיו להפסיק הכל ולדומם מנוע" ואני נורא מאושרת כשקורים דברים, ואוהבת לפעול ולעשות. הרגשתי פתאום שזו הדרך הטבעית בשבילי "לעבוד ולהתפתח" כמו שכתבת.
ובכל מקרה, גם לזה יש את הזמן המתאים, שבו זה קורה.
לילה טוב בינתיים.
צ.

שליחה על ידי ש.* » 17 יוני 2002, 10:57

אני זוכרת תקופה כזו כמו ש-צ מתארת, שהכל סובב במחשבותל והאנרגיות כאילו רק סביב דבר אחד- איך אנחמך?
אני שכחנית- אז שכחתי כשהכל יסתדר...
אולי תלכי לטיפול מרגיע- כמו הילינג וכו'- אני זוכרת שאני הלכתי בעצת בעלי כל שבוע למישהי כזו והרגשתי טוב עם זה- הרגשתי שאני עושה משהו. ההמתנה בלי לעשות היא קשה,אז אולי אם תעשי משהו לא קונבנציונלי- זה יועיל לך.
בכלל אני מרגישה שאיזון מכל סוג שהוא - העיקר שתגיעי לאיזון- הוא המפתח...

שליחה על ידי ש.* » 17 יוני 2002, 11:04

לגילה!
אנרגיות שליליות בסוף מצליחות להניע את העולם, היזהרי!
וקווי רק לטוב!!!!!!!
בהצלחה!

גילה, קראת את "כוחו של התת מודע"? שכחתי מי כתב.
ספר חובה.
קראתי אותו, ולמשל התחלתי בהשפעתו להודות לאלוהים על הכסף שהוא שולח לי במקום להתמודד עם מחסור חומרי קשה (חייתי איזה זמן על אוויר...). ופתאום אנחנו לא יודעים מחסור. לא אומרת יותר "אין לי כסף". רק "תודה אלוהים על כל הכסף שאתה שולח לנו". בחיי שזה עובד.
גם חברה שלי עושה אותו דבר בעקבות הספר, ומצבה הפיננסי התהפך לטובה.
בקיצור, לשלוח לעולם את הבקשות החיוביות שלנו בצורת "אומר תודה על מה שיש, אפילו על שטויות", ולא "לשלוח" את הפחדים בצורת "זה מה שיקרה"...

שליחה על ידי גילה* » 18 יוני 2002, 10:33

הבנתי.
אני (בכנות, גם לפני דברייך) מרגישה מבורכת, ומודה על כך.
אני אשתדל לבעוט את הפחדים. מותר לקוות לטוב?

D-:

מה ש"טריקי" פה, לטענתו, הוא, שאם אנחנו אומרים "אני מקווה שאצליח להיכנס להריון" או "אני רוצה לרזות" אז בעצם מה שאנחנו באמת מאמינים בו מתחת לאמירה הזאת הוא "אני לא מאמינה שאצליח להרות" ו"אני שמנה". והאמונה הזאת היא הקובעת.
אגב, אני לא רואה את עצמי כמייצגת אותו או משהו.
סתם אני חושבת שיש משהו במה שהוא אומר, ויש פה רעיון יפה שאימצתי לי והוא עובד, אז מה רע... וזו היתה האסוציאציה שלי לעצה של ש.

שליחה על ידי צ* » 21 יוני 2002, 19:23

שלום לכולם שוב,
לש- אני אכן מטפלת בעצמי בדיקור ושיאצו אצל מטפל מופלא, ובאמת אין לזה תחליף!
ובכל זאת, קשה לומר שאני ממש מאוזנת בימים האחרונים, המון עליות וירידות דרמטיות משהו, שקצת קשה לי להכיל.
עם זאת החלטנו בימים האחרונים לשחרר את הנושא של "כניזה להריון" החוצה, לא מול משפחה - אבל מול חברים, לא "אנחנו מנסים" אלא "אנחנו מאפשרים". גם עצם ההחלטה לשתף יותר אנשים סביבנו במתרחש , וגם עצם שחרור ה"משימה" וקצת יותר trust - מאד נעימים לי.
לאחרונה יצא לי גם לחוות כל מיני דימויים ציוריים לגבי הגוף שלי והרחם. ונראה לי שאני אתחיל לצייר אותם.סוף כל סוף איזשהו אמצעי לא שכלי להתחבר אליו ולטפל בעצמי על ידי עצמי.
שבת שלום לכולכם!

שלום לך

יש לי סוג של רחם שריריני וכנראה גם בעיה בביוץ , אני נשואה מזה שנתיים ולא מצליחה להכנס להריון כמובן אני מטופלת בזריקות ובכדורים אשר לא עזרו לי .
מה את ממליצה לי ולמי לפנות בתחום

רוצה לתקן מספר טעויות שנכתבו בדף זה:

הערה ל"מישהי" - נכון שאיקקלומין עלול לפגוע בהתפתחות רירית הרחם במחזור בו הוא ניתן, אך כוריגון לא נותנים כדי לעבות את רירית הרחם, אלא כדי לתזמן את הביוץ, בכדי שקיום היחסים / ההזרעה / שאיבת הביציות תעשה בזמן האופטימאלי. מה שמעבה את רירית הרחם זה האסטרוגן, שיכול להינתן בכדורים (כוריגון ניתן בהזרקה).

שתי הערות ל"אלמונית מאוד" - א. לא תמיד ניתן להסתפק ב- IUI (הזרעה תוך רחמית) במקרה של בעית זרע. לעיתים יש צורך ב- IVF (למידע נוסף על IVF

ב. בניתוח וריקוצלה לא נוגעים בצינור הזרע, אלא חוסמים וריד שאמור לנקז דם מהאשך, אך לא עושה זאת. הדם שנשאר באשך גורם לחימומו, ובנוסף, הרעלים שאמורים להתנקז ממנו נשארים בו, ושני אלה פוגעים באיכות הזרע ובכמותו.

בעניין שחלות פוליציסטיות - יש לי חברה שסובלת מבעיה זו. עם דיאטה שקיבלה ממרפאה סינית היא מקבלת מחזור כמו שעון. מפסיקה את הדיאטה - מפסיקים להגיע מחזורים. וכל זה במקום לחיות באופן קבוע על גלולות.

ודבר אחרון - מי שמחפשת פורום תמיכה הדדית שעוסק בבעיות פוריות וטיפולי פוריות "קונבנציונאלים", מעבר לאתר הזה, מוזמנת לפורום "פוריות" ב-תפוז וב-נענע תפגשו שם המוווון נשים שחוות את מה שחשבתן שאתן חוות לבד...

איקסי - מהי הדיאטה? אני יודעת שדיאטה דלת-פחמימות והתנהגות כאילו יש סכרת (שאינה תלויה באינסולין) אמורה להועיל. בארה"ב נותנים הרבה פעמים טיפול תרופתי לסכרת לשחלות פוליציסטיות גם אם אין סכרת.

יש לי כבר בת אחת , זה קרה על הפעם הראשונה
השאלה שלי היא האם מריחואנה או חשיש גורמים לזרע חלש או פגום??
אני לא בעניינים האלה ובעלי כן , נניח ואין בעיה של זרע מראש האם עישון מסיבי יכול לגרום לבעיה כזו למרות שיש יחסי מין רגילים עם זיקפה ושפיכה.
תודה מראש

איזה טיפול משלים ממולץ לבצע ( דיקור/שיאצו/ נטורופתיה...) עם אובחני כפוליציסטית

טיפולים שונים טובים לאנשים שונים. אני מצאתי את הטאו שיאצו מאוד טוב עבורי, אבל לא אצל כל מטפל

.... תזונה עובד מאוד טוב וגם דיקור.
אבל שוב: לא לכל אחד.
הכי טוב זה למצוא מטפל שיתאים לך.

רציתי לספר על השנתיים בהן ניסינו להכנס להריון (ולא הצלחנו)
ידעתי שהכול אצלנו בסדר (למרות שנבדקנו לפוריות רק אחרי כמעט שנתיים) ושהסיבה לכניסה להריון היא שאני עוד לא מוכנה לכך, הזמן הנכון עוד לא הגיע.
מצד שני, הרגשתי שהגיע הזמן לילד. כמובן שלא טרחתי להגדיר לעצמי הזמן של מי הגיע (שלי או של הורינו, חברינו מכרינו הלוחצים כולכך...., הזמן עקב גילי הביולוגי וכו')

בכלל לא קלטתי את המשמעות של ילד וחשבתי על זה כמו על תהליך לוואי שעוברים, יולדים וממשיכים לחיות את החיים בדיוק כמו קודם...
לקחתי את זה כמו מן פרויקט שאני צריכה לעמוד בו, אפילו ידעתי מתי הבוץ שלי בדיוק בכול חודש....אבל ההריון לא בא.
היו רגעים רבים של תסכול, עצב, הרגשה שאני לא שווה כלום ("אולי אני מוכשרת בהרבה דברים אבל את הדבר הבסיסי הזה - כניסה להריון - אותו הצליחו כולכך הרבה לעשות לפני אני לא מצליחה להשיג...")

באיזשהו שלב התחלתי להבין שהריון זה לא פרויקט, זו מוכנות נפשית, ושילד זה משהו שנשאר איתך לכול החיים. ואז התחלתי גם להבין שאני מפחדת מאובדן החופש שלי, מהשינוי, מהלא ידוע.
במשך שנתיים נמנעתי לקרוא חומר על הריון והורות ואמרתי לעצמי "כשזה יגיע אתחיל לקרוא". בערך חודש לפני שהריתי הבנתי שאני צריכה לדעת יותר על ה"לא נודע"
וכך הזמנתי לי דרך האינטרנט כמה ספרים על הריון ולידה, ועל השינויים שעוברים על האם.
עוד דבר, זמן קצר לפני כן הלכתי להומאופתית שנתנה לי טיפול להסדרת המחזורים הקשים שהיו לי (שלטענתה הפריעו לי להכנס להריון).

כשהספרים הגיעו אלי כעבור כ-10 ימים כבר הייתי בהריון (אבל עוד לא ידעתי ).
אני מאמינה שעבורי הזמנת הספרים היו סימן לרצון להתמודד עם הפחדים שלי
והיתה הדרך להבהיר למוח שלי שהרגע הנכון הגיע. לדעתי גם הטיפול ההומאופתי עזר. מאוד ממליצה!

מאחלת לכולן שימצאו את הרגע המתאים

אמא לעתיד - ראשית מזל טוב
חוצמזה, אני זוכרת שבהריון הראשון, עוד לפני הבדיקה, הלכתי לאיזו סדנת לימוד בבית של חברים. כדי לכתוב לקחתי מהמדף ספר שכולו תמונות הריוניות. מיד חברה שלי ידעה שאני בהריון. זה היה סימן ברור, ותוך כמה ימים גם היה אישור בכתב.
גם בשמת א דיברה על הנושא הזה של המוכנות הנפשית לקבלת נשמה לחיים.

שלום, למי מכם יש פתרון טבעי לרירית רחם שהפכה לדקה. עקב שחלות פוליציסטיות והיעדר ביוץ ניתן לי איקקלומין (בכמות קטנה יחסית), שלא רק שלא הביא לביוץ ווסת, אלא גרם לרירית להיות דקה יותר. כעת הרופא ממליץ על כמומיות גדולות יותר של איקקלומין וב"תמורה" - אסטרדיול על מנת לעבותה. לא ממש נראה לי (בלשון המעטה) ל"הפציץ" את הגוף בהורמונים. האם ידוע למישהו על מזון/ תוסף /תרופה טבעית להסדרת הבעיה?
תודה

שליחה על ידי בשמת* » 28 יולי 2002, 15:20

מה שאני עשיתי כשהרופא נתן לי איקקלומין (בלי שום סיבה, סתם בגלל גילי הוא החליט שכדאי "לעזור") וזה הפך את רירית הרחם לדקה:

עזבתי את הרופא.
סירבתי לגעת בשום קישקוש מלאכותי נוסף.
הלכתי לטיפול סיני, הילינג ועוד, ונכנסתי להריון באופן טבעי בתוך כמה חודשים.

אם שיבוש אחד של הגוף שלך עבד עקום, לא נראה לי ה"היגיון" ה"רפואי" לשבש עוד יותר כדי ליישר את זה...

גם אני עם שחלות פוליציסטיות. שנה של נסיונות סרק (כי היה ביוץ אולי 7 פעמים ולא ידעתי מתי) ואז מעבר למעקב הפרשות וטיפול סיני בדיקור וצמחים ו... שני פסים (תוך כשלושה חודשים עם וסת אחת לא לגמרי ברורה, אבל ביוץ מאד ברור לפי הפרשות).

האם מעקב ההפרשות הוא המעקב שעליו דובר ב-תכנון הריון באופן טבעי? אני כל כך כועסת על עצמי שהסכמתי ליטול את האיקקלומין בפעם הראשונה (אפילו שהיה בכמןת קטנה), זה אולי יישמע מעט דרמטי אבל אני ממש כועסת על הרופאה שנקטה בכזה חוסר אחריות: ללא מעקב זקיקים, ללא בדיקות דם. אבל בשביל זה יש את המקום הנפלא הזה, בו יש מי שמבין אותי ותומך, אז תודה.

לחוצה - אולי טוב שזה קרה לך ככה, ולמדת את השיעור שלך על רופאים בשלב מוקדם ובלי הרבה נזק (רק קצת). אני די בטוחה שהרופאה הזאת אפילו לא שמעה על מעקב הפרשות וזה גם לא ממש מעניין אותה אם פתאום יהיו לך תאומים או יותר בגלל ההתערבות שלה (מקסימום תעשי דילול. מה אכפת). הרבה רופאים בתחום הריון ולידה לא מאמינים בגוף שלך. הם בקלות יתערבו איפה שלא צריך עם הורמונים, סכינים ושאר מרעין בישין. את והרגשות שלך ממש לא חשובים.

יש לי עודף משקל די גדול..
ובינתיים כולם יושבים לי על הראש ומזהירים שאסור לי להכנס ככה להריון לפני דיאטה, כי יהיה
לי קשה לסחוב וגם הסיכון עולה, ואני יודעת את כל זה אבל לא מצליחה להזיז את עצמי.
וגם אני רואה הרבה נשים גדולות בהריון ומבינה שזה לא בלתי אפשרי רק אולי קצת קשה
ואולי בכלל לא.
אני מאוד רוצה לידה טבעית (הלוואי בבית) ומעניין אותי לדעת האם מיילדות פרטיות לא לוקחות
על עצמן מראש לידת בית במקרה של עודף משקל?
וגם לשמוע סיפורים של לידות של נשים גדולות מהחיים.