זכרונות מפפריקה

אנונימי

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי אנונימי »

(אור לג' טבת התשס"ח)
לפני שנה וחמישה חודשים (כמעט) התחלתי השתלמות במקצוע חדש
מקצוע מרתק, מלהיב, מתיש לפעמים, אבל מתגמל.
כל התהליך הזה ממלא אותי בסיפוק, וכל יום מחדש מחזק בי את ההרגשה שהגעתי הביתה.
אני עושה את הדבר הנכון.
אני אני.
אני אמא.
|| || || || || || || || || || || || |*|
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

מאז שנולד אני מגלה את העולם מחדש
פשוט ככה
איך שקולב מפלסטיק נורא מעניין, כמו מבוך כזה. שמתם לב, כמה פיתולים יש להם?
איך חול עף ברוח
איזה כיף זה מקדמיה בפה, במיוחד כשאומרים "אהה-אי-אההה-אי-אהההה"
למדנו להסתובב על התוסיק- שזה מה שקורה כשמזיזים רגל אחת, ואת האחרת לאותו הכיוון, ושוב את הראשונה, ושוב את השניה, ופתאום אנחנו עם הפנים לשמה בכלל
למדנו שקליפה של תפוז זה לא הכי טעים
למדנו לפתוח את הסקוטשים של הנעליים, כי זה יותר כיף ככה
למדנו להתיישב על הסיר, לעשות שם, ולקום
למדנו לשיר בקולי-קולות "לוווווו- בי- לווווו- בי- לוווווו- בי- לווווו" (LO)
למדנו לדפדף בספרים של גדולים
למדנו ללכת, לבד
למדנו שיותר כיף להשאר ליד אמא

אנחנו לומדים
כל יום משהו חדש
כמו אמר שלמה המלך החכם מכל אדם
כל יום חדש תחת השמש
גיליתי שאני יכולה לאהוב אותו עוד. יותר מאתמול. זה מדהים.
חשבתי שכבר אין מקום, שהלב מתפוצץ, צר מהכיל.
לא.
הוא מתרחב מאליו, עם כל חיוך, כל ליטוף שלו, כל תגלית, כל שטיק.
פשוט מדהים.
הוא יכול שעות להיות בחצר
למשוך את הצינור, ואז לכיוון השני
לגלות איזו אבן
לחפור בגינה
למצוא זית על הרצפה, ולשיר איתו
לתפוס עלים ברוח
להתלכלך-להתמרח-לחפש-למצוא-לחיות.
אני חושבת שזה טוב.
איזה מקצוע מאלף זה
אמא
אני לא מפסיקה ללמוד, להתחדש, לגלות את עצמי, לצמוח
איזה סיפוק
איזה מימוש עצמי
איזו מלאות
איזה מקצוע מאלף!
כל יום חדש תחת השמש
מחר יום חדש
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

מקסים.
{@
כוכב_נגה*
הודעות: 500
הצטרפות: 01 אוקטובר 2007, 18:14
דף אישי: הדף האישי של כוכב_נגה*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי כוכב_נגה* »

מקסימה@}@}
תפסתי מקום בשורה ראשונה...
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

[-:
אוי, באו לקרוא.... (מתחבאת מאחורי האנטר)
[-:
אמשיך בלילה
פידג'ט*
הודעות: 189
הצטרפות: 08 מרץ 2007, 16:14

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פידג'ט* »

קוראת נאמנה! חזקי ואמצי...
סימנים_בדרך*
הודעות: 103
הצטרפות: 18 אפריל 2007, 10:52
דף אישי: הדף האישי של סימנים_בדרך*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי סימנים_בדרך* »

איזה כיף! עוד בלוג איכותי לרשימה.. :-)

תפסתי מקום בשורה ראשונה...
אום_אל_קיצקיצ*
הודעות: 1231
הצטרפות: 21 ינואר 2007, 22:53
דף אישי: הדף האישי של אום_אל_קיצקיצ*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי אום_אל_קיצקיצ* »

הי,ברוכה השבה! התגעגענו... נחמד לקרוא... מה שלום ההריון?
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

הי,ברוכה השבה! התגעגענו... נחמד לקרוא... מה שלום ההריון?
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

איזה כיף! עוד בלוג איכותי לרשימה..
[-: [-: [-:
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

ההריון
איך ההריון
המממ
נפרדת לאט מההנקה
קצת חסר לי
קצת מוזר
פתאום הוא לא צריך אותי יותר
פתאום חיבוק זה מספיק
פתאום בלילה הוא מבקש TE , ואפילו לא יונק, נרדם עם הפרצוף צמוד אליי
פתאום הכל השתנה לנו
חזרנו להורים
אני והוא
הוא עזב
יותר נכון הועזב
וטוב שכך
אבל רק שלא יכאב ....
מתכרבלים בקור מתחת לשמיכה
במיטת יחיד
אני
והוא
והבטן
התעוררנו היום יחד
איזה חיוך על הבוקר
תהיות
האם ללמד אותו, או לתת לו לגלות לבד?

מצד אחד-
אם אלמד אותו, אולי אני חוסמת לו אפשרות לגלות דרכים אחרות לעשות את זה, לבדו
מצד אחר-
אם לא אלמד אותו, אולי לא יידע, ואולי דווקא יהנה מדרך אחרת

להציע דברים חדשים?
להציג לו?
או לתת לו לבד, הכל?

האם צעצועים "דידקטיים" באמת תורמים?
חרוזים על מבוך של חוט ברזל
צורות שאפשר להכניס ולהוציא מ"שולחן" פלסטיק, עם פטיש מחובר בחבל
קוביות מעץ

האם ללמד אותו לבנות מגדל?

האם ללמד איך להגיד את המילים נכון?
או שמותר לי לדבר איתו תינוקית
"קח, תיתה" (תשתה)
"איפה הטיפה?" (כיפה)
"נתיקה, אמא רוצה נתיקה..." (נשיקה)

לתת לו לאמר אבא במקום סבא?
או להדגיש ס-בא תגיד ס-בא
יום אחד גילינו ממיר עתיק יומין
חוט חשמל מחובר לקופסא
לטייל איתו ברחבי הבית, משתרך מאחורינו
זה משהו מיוחד
מאיפה האהבה הזאת לחוטים?
חוט של צמר
חוטי חשמל
אזניות משנות התשעים
ממיר זקן
צעיף

והכי הכי
זה לתלות אותם על הצוואר
וללכת לטייל
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

לא רוצה שישאר עם סבא או סבתא
שיבוא איתי
שיהיה לידי
אז מה אם הוא ישן
קשה עליי פרידה ממנו
הים הסתובבנו
נרדם בעגלה
סבא טייל איתו
למה הוא הולך ממני, איתו?
אני רוצה שיהיה לידי
להסתכל על הפרצ'ופי הזה ישן
אני מסובבת?
התעוררות.
אני מאוהבת.
פשוט כך.
איך שהוא מתעורר אליי בחיוך וליטוף.
איך שבבוקר אנחנו מתכרבלים במיטה, ביחד, מתעוררים לאט.
איך שלפעמים אנחנו שוכבים ומסתכלים על חתיכת השמים בחלון, עם הצמרות שבתחתית המסגרת.
איך שהוא מחייך אליי מקצהו השני של החדר כל פעם שהוא רואה אותי.
איך שהוא בא אליי לפעמים, סתם ככה לחיבוק והתפנקות משותפת.
איך שעיניו נוצצות משמחה והתרגשות בכל פעם שאנו לומדים משהו חדש, או בכל פעם שאני חוזרת אחרי שהלכתי, אפילו שזה רק לרגע.
איך שהוא מתעמק בלימוד שלו ומתרכז, כל כולו מרותק.
איך שהוא שם לב לפרטים קטנים, ומתבונן על העולם בסקרנות.
איך שהוא מתרפק אליי.
איך שהוא מנשק אותי, גם בלי שביקשתי.
איך שהוא צוחק יחד איתי תמיד.
לא רוצה הפסקות
לא צריכה
סקרנית מה יעשה עכשיו
מה יגלה
איך יסתדר
מן הרגשה כזאת
שאם אלך
אם לרגע אסתובב
פתאום יקרה משהו מרתק
ואני לא הייתי
שיבולת*
הודעות: 367
הצטרפות: 28 נובמבר 2002, 21:39

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי שיבולת* »

פפריקה מתוקה :-)
העלית בי דמעות מכל הסוגים שמחה עצב והתרגשות...
לוידעת מה עוד אני יכולה לכתוב.
מה שכתבת על מענדל שלך - כאילו כתבת עליי ועל גוגו (בת שנה וחצי)
תודה
ותדעי שאי שם במרחק רשת אלקטרונית (מלאה בחוטים - מענדי!) יושבת שיבולת אחת וקוראת אותך ושולחת לך כוח.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

נורא יפה.

(עושה לי חשק... :-))
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

לוקח איזו שקית
מלאה בכל מני
לטיול ברחבי הבית
גורר על הרצפה
לכל מקום אליו הולך
במין חשיבות עצמית שכזו
איזה קטעים איתו....
סקרן
מחפש
בודק
הופך
מרים
מושך

הכל
רק לא צעצועים....
???
קנינו ג'ירפה
בטורקיז, ופסים של תכלת על הרגליים
איך הוא דלוק עליה....
צוחק, ובודק- את האזניים, את הצוואר...
חמודי.
היינו אצל חברים
הלכנו לטייל
בדרך פגשנו יונים
איזו התלהבות
איזו הצטחקות
הוא ממש אוהב חיות, אני מניחה...
עמדנו
הסתכלנו
עד שהן עפו
תהיות

האם לשבת איתו ולשחק?
האם להדריך, ללמד, להציע?
או לתת לו לגלות בעצמו?
אני שם אם הוא צריך.
האם הוא צריך אותי ככה?
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

יום חורפי כזה חמים ומתוק
איזה יום יש לנו היום
איזו התחלה מתוקה....
שמעתי אותו קצת ממלמל לעצמו
פתאום הפרצוף שלו מול העיניים
והוא נותן לי נשיקה
מתרחק, עם פרצוף עולץ ושיער פרוע לגמרי...

שכבנו לנו עוד קצת ביחד
להתפנק
ינק קצת, ואח"כ עוד קצת ועוד
קמנו
התלבשנו
אכלנו משהו טעים (וגם מזין)
שיחקנו לנו קצת
ופתאום נרדם שוב
(חבל שרק ל10 דקות...)
אצל סבא וסבתא בחצר

היום אנחנו אוספים

אני קוטפת קלמנטינות
הוא אוסף חוויות
מצא לו איזה עציץ ישן זנוח
אסף לו כמה קלמנטינות
ושם בעציץ
והלך לטייל

מצא את המגרפה של סבא
והלך לטייל
תוך כדי שירה אדירה
"אאאאההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההההה"
הוא אוסף עלים של שלכת של פקאנים
ואני אוספת אושר

אני אוספת זיתים
והוא אוסף הכל
מה שרק אפשר
ענף של פקאן
זית מעוך
עטיפה של כיףכף (גם כאלה לפעמים באים אל קירבנו...)
שמש
אבל הכי חשוב
הקטן-קטני הזה
שכבר לא כלכך קטן
מתרוצץ לו
שר לו שירים
מוצא לו דברים
מאושר
גמני...
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי מי_מה* »

@}
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

היתה לנו שבת קצת קשה

הוא פשוט לא רצה ללכת
לא משנה מאיפה
לא רוצה להכנס לעגלה
אוףףף

ורציתי כבר ללכת לישון
או שרציתי כבר ללכת לאכול
או שרציתי ללכת משם
וזה לא עזר
הוא לא רוצה לעגלה
לא מוכן לשמוע
יצאתי מהשבת הזאת עם מועקה שכזו
לא אוהבת לריב
לא אוהבת להתווכח
לא אוהבת להכריח

אבל כשקור נוראי בחוץ
ורק רוצה להגיע הביתה
האם יש מוצא אחר?
סופסופ הוא מוכן לשים קוקו
השיער שלו הנוצתי הזה
נכנס לו בעיניים
ומכסה כמו וילון

תודה רבה באמת
שהוא מוכן סופסופ לשים קוקו....
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

תהיות

האם מישהו קורא את הבלוג?
העליתי שאלות
סקרנית לתשובות, חוויות, סיפורים מהחיים, וסתם דעות.
רק אם רוצים, כמובן...
@}
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

אני קוראת בשקט...
שבע*
הודעות: 55
הצטרפות: 06 נובמבר 2007, 12:46

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי שבע* »

אני קוראת בשקט...
גמני...
מיכלול_ה*
הודעות: 1273
הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי מיכלול_ה* »

גם אני נכנסתי עכשיו, עושה חשק לכתוב גם.
אהבה_טהורה*
הודעות: 626
הצטרפות: 18 יולי 2007, 09:49
דף אישי: הדף האישי של אהבה_טהורה*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי אהבה_טהורה* »

כן, גם אני פה
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

הוא כזה ילד טוב
באופן קצת מפתיע
מרים דברים שנופלים
מקשיב למה שאני אומרת
מגיב לדברים שאני מבקשת
מאמינה בכל ליבי
שבגלל ההנקה
והמנשא התמידי עד גיל 7 חודשים
והשינה המשותפת
והחיבוקים
והנישוקים
וההקשבה למה שהוא אומר
(גם כשעוד לא הבנתי מילולית מה הוא בדיוק אמר שם...)
וה"מהר מהר" שהייתי ניגשת כשהיה מתעורר או בוכה
והבלי חיתולים
בגלל כל אלה
הוא קשוב אליי
הוא מתעניין במה שאני מציעה לו
במה שאני מבקשת
מסתכל לכיוון ששלחתי אותו כשהוא מחפש משהו שנעלם
מרים משהו אם נפל
אפילו ההורים שלי
(אז זה לא כי אני משוחדת... ואני הרי משוחדת!)
אומרים שהוא ילד מאוד טוב ורגוע
וחייכן ועצמאי
וצחקן ושובבון
ושאף אחד לא יגיד לי שפינקתי אותו...
הוא כל-כך לא מפונק!...
אויש הוא כזה מצחיק לפעמים...
איך שהוא בורח ממני
ואני רודפת אחריו (לאט לאט כמובן)
והוא מתגלגל מצחוק....
איך שהוא מוצא את הנעליים של סבא
ומביא לו אותן, תוך כדי שהוא מכריז על המציאה שוב ושוב!
איך שהוא עדיין חסר סלבנות
עד שאתחיל להניק אותו (מתנשף ככה, ומנפנף ברגליים).
איך שהוא צובט לי בלחיים
ומחייך, ונותן נשיקה...
איך שהוא מושיט לי במבה אחת
שאקח לפה ואתן לו
ועושה הההאאאאאם כזה גדול
ולוקח מהפה שלי, ועושה איתי "אף באף" ....
איך שהוא עושה ככה עם הידיים! (איך להסביר???)
איך שהוא מסתכל טוב טוב מסביב
לראות מה עוד יש, מה עוד אפשר, מה פספסנו בסיבוב הקודם....
המבט הזומם בעיניים
שגורם לי לחפש את המטרה
להגיע אליה לפני שהוא מספיק
ולהסתירה עד יעבור זעם...
אבל אי אפשר
אי אפשר
פשוט אי אפשר
לכעוס עליו.
מילון מענדולית מדוברת-עברית

ama - זאת אני...
baba - במבה (כן, בין חטאיי מסתתרת לה איזו חבילת במבה שאני מרשה לסבאוסבתא לתת)
mama - מרק (חדש מהיום)
awa- כף (גם חדש)
iwi או wiwi - קיווי (איזה מילה הא? גם טרי טרי...)
ala- סלט (גם כן מהיום)
mi- מיץ (כנ"ל)
ne- נר (מאתמול או שלשום)
amea- אמן (!!!) (שמתי לב לזה בשישי בערב...)
ay(l)e - עלה או עלים (והוא גם מוצא אותם על העצים בדרך....)
aya- מכה (ואני לא אומרת לו משהו בסגנון "אוי, קיבלת איה...?" זה כנראה משהו טבעי שבא מהם... איזה קטע, נכון?) ומושיט את היד לקבל נשיקה
alo- טלפון (עם התנועה הנלווית....)
alu- נעליים או גרביים (והוא גם מביא אותן....)
dada - דג או ברווז
bata- אמבטיה
abata - הביתה
ham- חם - תנור, אש, נר, סיר, רדיאטור
aam- לאכול או כשמצביע על אוכל
y(l)o - לא (לפעמים בא בשרשרת yloyloylo.... עם מגינה כזאת עולה ויורדת ונענוע תואם של הראש עם השיער מתנפנף)
וכמובן....
edze - את זה!
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

אני קוראת בשקט...

כן, גם אני פה

כן, אבל אני סקרנית
מה יש לאמר לגבי התהיות שהעליתי....
לא חובה...
אני אמשיך לדבר לעצמי...
ואף אחד לא יענה לי..
ולאף אחד לא אכפת....
לא, זה בסדר...
אני בסדר גמור, תודה.
P-: ....
אני*
הודעות: 809
הצטרפות: 04 אוקטובר 2001, 17:25

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי אני* »

מקסים לקרוא. החמודה שלי בת שני וחצי ומדהים לראות שיש כל כךהרבה הקבלות ודברים דומים. ממש מרגש.
הדמיון הוא גם באופן המשחק שתיארת וגם בשימוש בשפה. לדוגמא-
ama אמא (למרות שלפעמים קוראת גם לי אבא)
aba אבא
lotsa לא רוצה
ham בקבוק חם
poor סיפור
ציפ_ציף*
הודעות: 1700
הצטרפות: 05 מרץ 2006, 14:45

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי ציפ_ציף* »

_תהיות
האם לשבת איתו ולשחק?
האם להדריך, ללמד, להציע?
או לתת לו לגלות בעצמו?
אני שם אם הוא צריך.
האם הוא צריך אותי ככה?_

את שואלת שאלות,ולדעתי אין תשובות חד משמעיות.
לרוב את ,אמא שלו דולה מתוכך את התשובות שנכונות לרגע הזה.

אני כאמא,אוהבת לתת להם לשחק בעצמם,הלמידה בתיווכי מגיעה בד"כ שאני רואה את הרצון שלהם ללמוד משהו חדש.למשל אם הקטנצ'יק לומד אותיות עם המלמד והוא מבקש ממני ללמוד אותיות,אני יושבת איתו.
אם הוא מגלה אותיות על המסך שאני כותבת אני באופן ספונטאני שרה איתו את שיר האותיות.זאת רק דוגמה אחת.

_אבל כשקור נוראי בחוץ
ורק רוצה להגיע הביתה
האם יש מוצא אחר?_
לפעמים להחליט בשבילם זאת הדרך הכי מדויקת להתקדם ולפעמים אנחנו אטומות אם אנחנו לא קשובות לצרכים שלהם.
אני בתור אמא לפעמים מקשיבה גם לצרכים שלי (קר לי,אני עייפה וכבדה ואני רוצה כבר הביתה)

מקווה שזה מה שביקשת :-)
ילדת_קיץ*
הודעות: 69
הצטרפות: 21 דצמבר 2007, 00:01

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי ילדת_קיץ* »

מקסים לקרוא. החמודה שלי בת שנה וחצי ומדהים לראות שיש כל כךהרבה הקבלות ודברים דומים. ממש מרגש.
גם אצלי!
קוראת אותך ומרגישה בדיוק כמוך על אותם דברים. מצחיק....
כוכב_נגה*
הודעות: 500
הצטרפות: 01 אוקטובר 2007, 18:14
דף אישי: הדף האישי של כוכב_נגה*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי כוכב_נגה* »

גם אני קוראת אותך.
לאכלכך עונה כרגע כי עסוקה מאד.
אבל נהנית לקרוא, והתשובות של ציפציף נראות לי מספקות לגמרי.
@}
יתרון_האור*
הודעות: 162
הצטרפות: 01 אוקטובר 2006, 00:00
דף אישי: הדף האישי של יתרון_האור*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי יתרון_האור* »

גם אני פה מדי פעם.
הבן שלך מתוק אמיתי!
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

קשה לי כש....

יש פרוסה אחרונה של לחם,
וכפית אחרונה של גבינה לבנה עם זיתים
והוא מבקש
ואני נותנת
והוא אוכל ולא אוכל
מכווצ'ץ' ומועך
ובסוף זורק על הרצפה
מין תחושה כזו גואה בי-
הייתי יכולה לאכול את זה....
מתבאסת מבזבוז של אוכל
אבל אוהבת שהוא מתמרח.
מוזרה קצת, לא?

הוא עייף נורא
ועושה רק שטויות
שופך שתיה
קורע דפים
מתרוצץ וצוחק עד דמעות- צחוק עייף כזה, מסטול...
ואני מנסה להרדים
והוא לא נרדם
ואני כאילו נלחמת-
נו כבר תישן, אתה עייף. עייף מאוד.
(וגם אני...)
ואז אני "נכנעת"
ואורזת בעגלה
והולכת הלוך ושוב, סביב סביב בחצר.
כשכל מה שאני חושבת זה
"נו... תרדם כבר. נו תישן...."

הוא מבקש את זה, ואת זה, ואת זה.
ולא הכל אפשר.
טלפון סלולארי (\-:)
מים, רק כדי לשפוך (עוד פעם) על הרצפה
את האלחוטי, כדי לזרוק אותו שוב
עוד אוכל, כדי למרוח, ולהשליך
ואת זה, ואת זה, ואת זה.....
>תנשמי עמוק... זה עוד כלום...<
אני תוהה
עם בטן של כמעט שמיני-
מה עדיף-
להתכופף כל פעם לשניה, כדי להרים?
או לחכות לסוף היום (או למבט מצמית מאמא שלי) ולהתכופף פעם אחת ארוכה ומזעזעת?

אויש, אני עייפה....
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי ריש_גלית* »

_יש פרוסה אחרונה של לחם,
וכפית אחרונה של גבינה לבנה עם זיתים
והוא מבקש
ואני נותנת
והוא אוכל ולא אוכל
מכווצ'ץ' ומועך
ובסוף זורק על הרצפה
מין תחושה כזו גואה בי-
הייתי יכולה לאכול את זה....
מתבאסת מבזבוז של אוכל
אבל אוהבת שהוא מתמרח._
פשוט תיארת אותנו (אותי ואת המענדי שלי, גם הוא במ'). רק שאצלנו זה דברים אחרים במקום גבינה (נגיד פרוסה אחרונה של לחם אורגני יקר בטירוף והסוף של החמאה... או סוף תבשיל שהכנתי וידעתי שהוא כבר לא רוצה ויכולתי לאכול בעצמי או לשמור למחר בשבילו... או בשר, שיש אצלנו פעם במיליון שנה...) הזדהיתי. מילה במילה. הכעס שגואה - וההנאה מההתמרחות שלו, מהעיסוק האינטנסיבי והמרוכז במשהו שללא ספק תורם לו המון - אבל מה לעשות שזה נעשה עם אוכל, והקושי שלי עם הבזבוז, הקושי השוֹאתי הזה... הרי אנחנו לא באמת רעבים ללחם.
מזדהה גם עם הקשיים כשהוא רוצה ברגל ואת רוצה שייכנס כבר לעגלה ונגיע הביתה מהר. והקור. ולא רוצה להתלבש, ואני לא רוצה להיאבק. לפעמים אני מצליחה להרפות ולומר לעצמי שאחרי הכל אנחנו לא חיים במינוס עשרים מעלות, או שזה לא באמת משנה אם נגיע הביתה בעוד עשר דקות או בעוד חצי שעה. ולפעמים - המון פעמים - אני חסרת סבלנות, צועקת, רוצה כבר הביתה.
בקשר ללמד או לא, לתקן את השפה או לא - אני משתדלת לא ללמד דברים (וזה קשה). ומצד שני בשפה אני משתדלת לא לחזור על שיבושי לשון, גם חמודים במיוחד, אבל גם לא לתקן, אלא רק להגיד נכון כשאני מדברת או מבהירה בקול רם מה הוא אמר.
לדעתי, כן, הוא צריך אותך ככה. איך שאת, איך שיוצא לך... לפעמים משחקת איתו, לפעמים מדריכה, לפעמים רק נוכחת ברקע.
איזה גיל מקסים זה! ונהדר לקרוא אותך ולראות כמה טוב ואושר יוצאים ממך (למרות הקושי. קראתי קצת בעבר את רק שלא יכאב).
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

לא.

לא לעלות
לא, אתה תיפול
לא, אתה תהרוס
לא, אתה תשבור
לא, זה אסור
לא, זה מפריע
לא, זה מסוכן
כמה לא כבר אפשר להגיד לילד קטן וסקרן?
כמה כבר אפשר למנוע, ולהכריח, ולחסום?
חייבים לצאת מכאן.
זה כבר גובל בהתעללות מנטאלית.
זה מעניין לו, ומסקרן ומאתגר ומפתה.
אבל לא!
אסור.
הכל אסור.

לא יכולה כבר עם המוזיאון הזה.
אמא_של_בוטן*
הודעות: 224
הצטרפות: 17 מאי 2007, 12:58
דף אישי: הדף האישי של אמא_של_בוטן*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי אמא_של_בוטן* »

(())
שולחת לך הרבה נוחות,
את כבר בסוף תשיעי, לא?
אם יש עזרה פחות וירטואלית ויותר ממשית שאפשר להציע לך, את יותר ממוזמנת לכתוב לי בדפבית שלי, ואולי אצליח להקל במשהו..
<אחלה מרגיעון- כולנו משפחה אחת >
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

לישון

כבר שבוע וחצי שיש לנו אפיזודות של הירדמות
שעה, שעה וחצי אנחנו בחדר חשוך
עם TE , בלי TE
מחפש לעצמו תנוחות להתרגע
וחוזר אליי לחיבוק
מתיש, ארוך, קשה- פיזית ונפשית
אני אחרי מחלה שהתפתחה לאלרגיה
כבר שבועיים משתעלת בלי הפסקה
(תגידי תודה שלא ירדו לך המים!)
לא יכולה לשבת ככה, כל כך הרבה זמן.
צריכה את הזמן שלי
לך לישון
די.
אני רוצה קצת שקט.
קצת אחרי
איזה שעה
הוא מתחיל להתעורר
מרדימה, במשך 20-30 דקות
ואחרי שעה
שוב.
תנשמי עמוק
זה לא יעבור....
הלידה מתקרבת
עוד חודשיים בערך
מה אני עושה עם תינוק שלא נרדם, ותינוק צמוד?
איך אני עושה את זה?
שביתת פשפושים
(נמצאו פתרונות, חלקיים בלבד)
שביתת לישון
(עוד לא נמצאה נוסחה טובה)
אנחנו מחבקים את רוחל'ה, או מתחבקים עם אמא
או מחפשים את התנוחה הכי טובה לשים את הראש
ולא נרדמים.
אויש
אני עייפה.
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

TE
יד אחת מחזיקה את רוחל'ה
שלא תלך לשומקום
יד שניה על הבטן של אמא
שגם היא לא תברח פתאום באמצע
ראש על יד אחת של אמא
יד שניה של אמא מחבקת
תנוחת פוטבול.
מנדנדת
קדימה-אחורה-קדימה-אחורה
ימינה-שמאלה-ימינה-שמאלה.
נרדמנו.
תודה רבה, ולילה טוב.
עד....
הפעם הבאה.
MEME

בוא חמוד,
בוא לחצר, נשחק בשמש.
MEME!!!
קוטפים קלמנטינות
אני מקלפת
וגם הוא- בערך...
מקווצ'ץ', מפצלח, ואוכל אותן ככה, מטפטפות, עם ידיים עם חול ואולי עוד כמה מבקרים
רק אל תספרו למשרד הבריאות.
לשטוף פנים

האם אני נוראית?

אכלנו יוגורט
אז מה אם הוא מרוח? שישאר.

שיחקנו בחצר- קלמנטינות, חול, אבנים, ועוד כל מני (אה, וגם השוקו מהבוקר...)
מה, למה לשטוף ידיים? זה לא יותר טעים, ככה?

כאן, בארץ פולניה
מנגבים אחרי כל ביס
ורק זאתי, הבת הסוררת לא מנקה אותו.
ממש הזנחה
ממש התעללות
פשוט נורא לראות.
כואב הלב.
הפשושי הזה, השמענדל הזה
מכל המילים שאמא אומרת
תפס דווקא את-
נייר טואלט
או יותר נכון
la toleeeeeee
והיא מתנגנת לו בששון מהפה,
כאילו הייתה איזו פסקה מפרוזה איכותית


דווקא נייר טואלט...
מכל המילים.
איזה פשוש זה.
מאיפה המציאו אותך?
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

חוזרת לכאן מרחוק כלכך כלכך
לפעמים כשקורים דברים
או קצת לפני שאני נרדמת
אני כאילו כאן, מתקתקת אותיות
מנסה לדמיין מה יהיה הניסוח
איך להסביר תנועות ידיים
איך להמחיש מבט, או חיוך
איך לחזור לכאן אחרי כל כך הרבה זמן, כל כך הרבה דברים
מתחילה מהסוף
גיליתי ש....
מותר לישון על המיטה, גם אם אנחנו לא ישנים עליה לאורך,
אני באמצע, גוזלי מכאן ופשושי מכאן.
כן.
היא לא כעסה עלינו, ולא גירשה אותנו.
לפעמים, הפשושי ישן איפה שכאילו הרגליים שלי
והגוזלי, לצד איפה שיכול היה להיות הראש.
ואני- ביניהם לבין הקיר.
זה מותר.
תתפלאו.

גיליתי ש...
אם אני סומכת עליו
הוא יאהב את הגוזלי.
והוא אוהב אותו
מלטף, מודאג כשהוא בוכה
נרגש לגלות שהגוזל מחייך אליו.
מחזיק לו את היד לפעמים, עד שהם נרדמים.
צובט אותו לפעמים מתוך התרגשות...
ניגש פתאום אליו, ונותן לו נשיקה.
לפעמים, לעיתים נדירות ביותר
(פפרי רוצה להאמין שמרפי מבקר בעיקר בבלוגים של בלי חיתולים, ושל הרדמת תינוקות)
הפשושי ניגש אל הגוזלון
ובודק איזה צליל יוצא כשמרביצים לו על הבטן.
איזה פרצוף נעלב.....
לפשושי אני אומרת שהוא לא צריך לעשות את זה,
כי אני אוהבת אותו ואת הגוזלי
ואת הגוזלי ואותו.
לגוזלי אני אומרת
שאני מבינה, זה לא נעים, זה אולי גם היה כואב
אבל שפשושי לא התכוון.
וכשאני מבקשת
הוא בא, מבקש ממנו סליחה
ונותן נשיקה.

גיליתי ש...
אם אני משחררת, הכל הרבה פחות לחוץ
יותר זורם, יותר נעים.
אז לא יהיו זמני הרדמות, וזמני ארוחות
אבל לא יהיה כלכך לחוץ, כלכך מרוץ אחרי השעון.

גיליתי ש...
פתאום הפשושי כבר כמעט בן שנתיים
פתאום הוא רץ במהירות
פתאום הוא אומר משפטים
פתאום הוא כבר לא תינוק כמו שהיה לפני כמה חודשים.
השתנה לי.
פתאום.

גיליתי ש...
בניגוד למה שחברות סיפרו,
זה לא שהפשושי פתאום ענקי לעומת הגוזל
זה הגוזל שכלכך קטן.
כאילו- הפשושי בעצם בגודל הנכון,
הגוזל הוא המיניאטורה...
והגוזלי כבר לא כלכך קטן anymore.
ויש לו 5 מישלן בפולקע'לך
ויש לו גומת חן, ועוד חצי גומ"ח בצד שני
בדיוק כמו לאמא שלו
ויש לו חיוך בדיוק כמו של הפשושי
והוא צוחק כשאני שרה להם שירים מטופשים כמו
"נונו-פנונו ומענדול צ'אפאלול!
צ'אפאלולילי, וצ'אפולילולה!"
מציץ מהמנשא ובודק הכל במבט כזה סקרן שאינו יודע שובע
כמו אחיו.
כמו אחיו, בדיוק.

גיליתי ש...
זה יותר קל ממה שזה נראה
שאני קצת פחות נוראית ממה שאני חושבת
שבסופו של יום-
אנחנו מספיקים לאכול ארוחת בוקר
לנוח בצהרים
לאכול ארוחת ערב
לבקר חברים או ללכת לגינה, מתישהו באמצע
לישון שנת לילה טובה, נעימה ומשותפת
והכי חשוב-
אנחנו מספיקים לגדול.
פשושי גדל לכיוון שלו
גוזלי גדל במשקל
ואני גדלה איתם
איך שזמנים משתנים...

גיליתי ש...
פתאום אני אמא לשנים.
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי ריש_גלית* »

דמעות בעיניים ממך.
את מקסימה אותי.
@}
אמא_נמרה*
הודעות: 1872
הצטרפות: 07 אפריל 2003, 19:23

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי אמא_נמרה* »

מדהימה {@
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

הכל בשניים (כמעט)
כשיום שישי אחד, בדיוק כשעמדתי לקלח את הגוזלי
פשושי התעורר, בבכי, ממאן להירגע,
או לפחות לחכות על הכסא עד שאסיים....
מיד העמסתי אותו על הגב
זה נרגע
וזה התאמבט...
כשאנחנו מתעוררים שלושתנו יחד
(יותר נכון הם מעירים אותי, אני מבחינתי.....)
ואני על הגב
פשושי שם עליי ראש ויונק
וגוזלי שוכב עלי ויונק גם כן...
ומה שאפשר לעשות עם יד אחת-
לפשפש את גוזלי, וגם את הפשוש
להניק את גוזלי, וגם להאכיל את הפשוש
להניק את גוזלי, וגם לקרוא סיפור עם הפשוש
להניק את גוזלי, וגם להכין אוכל
רק לכמה דברים עוד לא מצאתי שכלול-
לשבור ביצה ולהשאיר את החלמון שלם (צריך לבדוק אותה לפני החביתה)
לחתוך סלט או ירקות למרק
להחליף בגדים
חוצמזה, הכל זורם.
יאמו זה פראקטי
גם עם קטני
הוא במנשא, אני כמעט בלי חולצה-
והוא יונק.
ככה אפשר לאכול נורמאלי....
המשך עוד יבוא.
>פפרי מתגעגעת<
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

מה יקרה אם...
נכניס כף לסיר קטן וננסה לסגור את המכסה?
אז היא לא תיכנס.
אז לא נסגור את המכסה.
או שכן, והיא תציץ לה מבפנים.
אז מה.
לא צריך להגיד לו שזה לא נכנס.
זה כן נכנס, רק לא בקונבנציה.

מה יקרה אם...
הוא יטעם מהבצל?
אז יהיה לו לא טעים.
או שכן.
אז מה.
לא צריך להגיד לו "איכס, זה לא טעים, תוציא! תוציא מהפה!"
אולי זה כן טעים?

מה יקרה אם...
אני לא אלמד אותו לאכול עם כף או מזלג?
אז הוא יאכל עם הידיים.
אז מה.
דווקא.... דווקא עכשיו הוא מבקש כף.
וגם כוס משלו לשים בה את האוכל.
כי הוא גדול.
והוא רוצה, וזה בא ממנו.
כמו שלא לימדתי אותו ללכת
לא מוצאת צורך ללמד אותו לאכול.

מה יקרה אם...
הוא יאכל גלידה לבד?
או קוסקוס או אטריות או חביתה או אפרסק?
הוא יתלכלך. או שלא.
וזהו.
מה העניין מזה, עדיין לא הבנתי.

מה יקרה אם...
אני פשוט אשחרר ואסתכל מהצד?
אגלה שיש עולם בעולם הזה, שלא ראיתי
ולא ידעתי בכלל שהוא קיים
ושצריך לחקור, ולזרום, ולגלות לאט לאט.
בקצב שלהם.
מצאנו את הרגל.
שם, בדיוק מולנו, מתנפנפת לה
כשאמא עושה לנו "פסס-פסס-פססססססס" באוזן
(אגב, היא צודקת בד"כ, איזה קטע....?)
ואנחנו מרחפים באוויר
ולפעמים פשושי מסתכל
(ולפעמים לא...)
והרגל גם זזה
ולפעמים גם אפשר לתפוס אותה.
ולפעמים לא.
אבל הרבה פעמים, היא שם....
לפעמים במראה אנחנו רואים פרצוף מחייך
ולפעמים אפילו אחת שנראית כמו אמא!
שמה מול, גם כן, בזמן שאמא עושה לנו "פסס-פסס-פסססס"
דווקא נחמד, המראה הזאת.
והפרצוף....
דווקא פרצוף נחמד....
מוצא חן בעינינו, אולי נזמין אותו לבקר לפעמים...
כשלא נהיה עסוקים בפססססים, ולאכול, ולישון, ולטייל במנשא, ולחייך לפשושי, שאנחנו מאוד אוהבים...
כשיהיה לנו זמן...
בהזדמנות...
מי_מה*
הודעות: 2708
הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
דף אישי: הדף האישי של מי_מה*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי מי_מה* »

שאקלית
שבוע טוב שיבוא עליכם @}
חוחית*
הודעות: 470
הצטרפות: 24 ינואר 2008, 14:06

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי חוחית* »

את כותבת כל כך יפה (אנחה פולנית) @}
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

אבולוציה

פעם קראו לזה tote
ביחד עם הקוטג', הקטשופ והמשאית.
אח"כ החליטו ללכת על aku
זה נשמע הרבה יותר המממ.... בוגר.
כיום, כשעבר קצת זמן
עם פרספקטיבה והתבוננות בנושא,
יש נטיה בולטת לכיוון המילה ato
והיום, לשניה הבליחה המילה tato...
הטרקטור מחכה בסבלנות ליומו....
אגב המשאית כיום היא pisi.
תשמעו, זה לא קל כל העולם הזה-
כלכך הרבה דברים יש לספר
החלטתי לא לשנן לו את המילים
לא להגיד לו
"טרררראק-טור, תגיד טראק-טור"
זה נשמע מטופש
ונראה לי שגורם לו להרגיש חסר יכולת
ביקשתי מסבא וסבתא שלו
שידברו כמו שהם מדברים לאדם בוגר
לא לתקן ולא להדגיש
זה יבוא עם הזמן.
עם הזמן שלו.
עם הזמן של המילה.

אם הוא אומר מילה בדרך שלו
זה לא כי הוא לא הבין
זה כי המילה מחפשת את דרכה
מהמחשבה שלו
אל הפה
ולפעמים הדרך קצת ארוכה...
המילה הרי נמצאת שם
הוא שמע אותה מספיק מפעמים
באופן טבעי, בשיחה, במשפט, בסיפור
איך שהוא אומר אותה זה בסדר.
בסדר גמור.
מילא, כשהוא אומר משפטים ששמע
כמו-
aba-ochel-gol-oto
(הבאתי עם סבא אוכל לתרנגול, באוטו)
או
oni-gan
(רוני בגן)
ויש את
oni-na-oto
(רוני ישנה באוטו)
אבל כשהוא מחבר את הסיפורים בעצמו....
זה כבר סיפור אחר לגמרי...
היום היה
nim-dola
שהכריז כשמצא אבן גדולה
(שזה סינתזה של אבנים, ושל גדולה מהמשאית הגדולה שאנחנו רואים כל שישי בדרך לבית הכנסת...)
והיה גם את....

אוףףף שכחתי!
למה אין לי את המחברת...?
השוסים
(את אלה אני זוכרת, כי איך אפשר בכלל לשכוח...)

יש את pisi המשאית
ואת bum הבלון
יש את monhamon שזה המון-המון
ואת odod -עוד עוד.....
יש את da שהפך לפני כמה ימים ל doda כשהוא אומר תודה
ופעם היה את kuka, והיום זה כבר ipa (כיפה) ו- ova (כובע)....
יש את buyu (לבריאות) למי שעושה atsi (אפטשי) ,
ויש את machat כשעושים מקלחת....
יש pupip (פופיק) ויש otep (רוטב).
אבל הכי הכי-
יש את chaim משקפיים.

(לקחת לי יומיים לפענח את זה.)
כל כך הרבה מילים חמודות
עם סיפורים מאחוריהן
או סתם, כי הן נאמרו
מרגישה כמו אמא טווס
נפוחה מגאווה.
אבל אני לא...
ובעצם זה לא מזה בכלל
הרי לא עשיתי כלום
אני רק נמצאת שם, איתו. איתם.
את השאר....
השאר, הם עושים בעצמם.
ריש_גלית*
הודעות: 2367
הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי ריש_גלית* »

מתוקה.
תמיד שאני קוראת אותך בא לי ללדת עוד חמישה ילדים. בהפרשים של דוסית ("דוסית" שם חיבה, כן? כמו שאת לפעמים קוראת לעצמך). חבל שלא אספיק...
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

שקית.
או תיק.
זה נורא שימושי כשאנחנו "הולכים לקניות בחנות".... וגם נורא חשוב.
אפשר לשים שם-
ארנק של אמא
טלפון (שמת לפני שנים)
עוד טלפון שעשה מקלחת באופן יזום בדלי עם מים.... (אז גם הוא מת)
אטב של כביסה (אם יש יותר מאחד, זה יותר טוב...)
קוביה (מהקוביות למגדל, מעץ)
בלון מפוצץ (שגם מככב כשעושים אמבטיה, ואפשר לכבס אותו...)
ספר תורן
כף או מגרפה
טרקטור
משאית
המטר של אבא (סרט מדידה בקופסת פלסטיק, כזה שקופץ פנימה כשעוזבים אותו)
קופסה של רסקיו (עד שהיא מוצאת את דרכה לפח)
כובע של אמא, או מטפחת, תלוי במצברוח
השמיכה של נונו (הגוזלי)
רפי הג'ירף, או דודי הדג, או חמדה הפרה, או רוחל'ה האפרוחה. תלוי מי עלה בגורל.
פרה ואייל שעושים קולות אמיתיים (עם כפתור בבטן)
אבן שמצאנו (או כמו שהכריז- "nim dola" ....)
עלה מגזם תורני שאנחנו מוצאים לפעמים , או איזה פרח מעניין שמוצאים על הרצפה ברחוב...

אופניים (מפלסטיק. מצאנו ברחוב תלת אופן עם "ארגז" מאחור שאפשר לשים שם הכל כמעט, והיום נפתח וננעל רשמית עם ה mayoyoyo, כי איך אפשר בלי)
אוטו (בינבה. גם נורא חשוב, יש לו תא, שאפשר להחביא לאמא את המפתחות, או את הארנק, או עוד כל מני אוצרות)
ספרים (כמובן, ואם אפשר עוד, אז למה לא)
כדור (יש אחד שאמא קנתה, אחד שסבא קנה, אחד של טניס שסבתא רבא נתנה, ועוד אחד שסבא קנה. כדור בל יעדר...)
צבעים מיוחדים לקיר של האמבטיה
לוחות עץ- אחד עם ביצה עד תרנגולת (כל השלבים) ואחד עם פירות - שוס אמיתי (משחקי התאמה)
"מבוך" חרוזים (בעיקר כי אנחנו אוהבים לספור אותם...)

ויש למעלה, על מדף לגו, משחק של ברגים ואומים בצבעים וצורות-משחק התאמה, ועוד משחקים. הם כל כך לא מעניינים אותו....
אם יעניינו מתישהוא, סבבה. אם לא, יש לו עוד אח, אולי הוא יהיה יותר "שחקן". ואולי לא.
זה בשביל הגדול, כיום (שנתיים...)
כשהיה קטן-
קולב
סרט ממתנה
נייר עטיפה- של ממתק, או של מתנה
גרב
אטב של כביסה
כוס מפלסטיק
(זה מה שעולה לי כרגע בזכרון, עוד מעט בע"ה הקטן יהיה בגיל הדרוש, ונעדכן...)

(רשימת מלאי נכון להיום, מתוך צעצועים מוצלחים, שנראה לי כ דף מוצלח במיוחד...)
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

יש את dai bai הכעוס, כשלא מצליח לו משהו
(כמה ימים לקח לי להבין שזה בעצם "די כבר"....)
יש את ak kel התמים, כשאני לא מרשה לעלות, כי זה מסוכן
(רק מסתכל... כן... בטח!)
יש את ninini שזה צד שני...
ויש המון המון מילים פתאום, שמצאו דרכן החוצה
זה נראה כזה שוויצי לכתוב אותן כאן, מחכה לדברים מיוחדים במיוחד...
גוזלי מחייך
חיוך כזה ביישן
מסתכל עליי, מסתכל, מסתכל, ואז מחייך, מתמוגג
ומפנה מבט הצידה
שאפשר יהיה לראות את הגומ"ח היטב, שלא אפספס.
אוחחחחחחחחחחחחחח
איזה מתיקות...
גם_מחכה*
הודעות: 19
הצטרפות: 09 יולי 2008, 22:20

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי גם_מחכה* »

את נשמעת מתוקה בעצמך: )פפריקה מתוקה: )
נעים להכיר,יחי!
פפריקה_הונגרית*
הודעות: 999
הצטרפות: 17 מאי 2006, 01:14
דף אישי: הדף האישי של פפריקה_הונגרית*

זכרונות מפפריקה

שליחה על ידי פפריקה_הונגרית* »

אחרי הרבה מאוד ימים
הרבה מאוד דברים
טיולים, חיבוקים, כעסים, טעויות, תיקונים...
אחרי שהרבה נקרה בדרכנו...
אני שוב פעם כאן
(נא לשים לב לשעה)
מתפטפטת.
בעיקר לעצמי.
שמתי לב למשהו מעניין...
אחרי שנתיים ו(כמעט) חצי
הוא ממציא מחדש את הדיבור.
וזה ברור שזה מתוך עצמאות
לא מתוך טעויות, או חוסר קליטה, או חוסר תשומת לב...
"אני לא מיזהר ממנך!!!" mizaher mimenach
הוא משפט אחד מהרבה נוספים
שהם בעצם הכרזה שכזאת-
אני יודע איך להגיד! אל תגידי לי איך!
ואני לא מתקנת.
לא כשהוא אומר terakdi במקום tirkedi
לא כשהוא אומר natan במקום natati
ולא בכלל.
ולמה, אתם שואלים?
כי ילד שיודע בע"פ המון דברים-
כמו ברכות, קטע תניא, שירים, פסוקים,
לא יפספס מילה פה ושם.
הוא לא מפספס כלום.
כולם שואלים למה אני לא שולחת לגן.
אני כבר לא עונה.
מפטירה בחצי פה שיש לי הרבה סיבות
ושאני לא רוצה להכנס לזה.
מתחילה להתבונן בתוך עצמי-
לשאול, לתהות, לנסות להבין את עצמי.
דווקא הוא תומך בהשארות בבית
ויש עוד מישהי בקהילה, שמשאירה את בניה בבית...
עלו לי שתי שאלות מהותיות, לדעתי...
אין לי עליהן תשובה.

א.- האם אני באמת מונעת ממנו טוב?
ב.- אולי אני לא שולחת לגן, רק בגלל מה שאני עברתי? אולי גן חבד זה שונה?
ככל שהוא גדל, אני דווקא מתחזקת
במיטה משותפת, בהנקה לטווח ארוך
בחינוך ביתי.
יש כמה קשיים שאצטרך להתמודד איתם,
אבל נראה לי בגדול שזה הכיוון....
הקטני הזה
עומד מגיל 4 חודשים.
לא לבד, אבל זה גם נחשב, לא?
דווקא אני מרגישה שהתפספס לי משהו איתו.
לא לקחתי אותו עליי, כמו שלקחתי את הגדול.
מתישהו בסביבות 6-7 חודשים
פשוט הפסקתי לשאת כמעט לגמרי.
אולי כי הרגשתי שהוא יותר בשל מהגדול "לשחרר" אותי
אולי כי הוא לא היה לבד על הרצפה
אולי כי הוא קצת יותר שמן מהגדול כשהיה בגילו.
>איזה קטע... יש לי "גדול" ו"קטן"..... שני ילדים. לא זה עוד לא נקלט...<
אבל כל החוויה של לבשל כשהוא לצידי,
מניח ראש על הכתף
או כמעט קופץ מהמנשא
לראות איך אני מכינה מרק
התמסמסה לי...
קצת עצוב לי על זה.
עוברת עלינו תקופה קשה.
אני מניחה שמה שמקשה עליי
זה שאני לא יכולה לבוא לכאן
אחרי שהם הולכים לישון
לקרוא שאני לא היחידה
ומה אחרות עושות במצבי.
איך מתמודדים עם גיל שנתיים
איך גומלים מהנקה, מבלי למכר אותו למוצץ
ואם אנחנו כבר שם-
אז איך גומלים ממוצץ.
איך לחזור למקום הרגוע
שלא אומר "לא" על כל דבר.
איך לבנות שגרה כלשהי
ומה טוב יותר-
לזרום עם היום? או לתכנן, ולבנות?
ומה קורה בבתים של אחרים.
ואיך מתמודדים עם שנים-
אחד כזה קטן (9 חודשים) ואחד כזה גדול (2 ו-5).
ומה קורה אם אני לא מוצאת למי ללכת
מכל מני סיבות.
ואיך מתמודדים עם ילד שלא יושב לבד לשחק, אלא אם כן אני איתו
ואיך להתמודד עם זה שהוא שופך כל משחק עם הרצפה
ובכלל
עוד המון שאלות.
ועכשיו 3 בלילה
והקטן התעורר ומסרב לחזור לישון
ואיך מתמודדים עם לילות לבנים
בידיעה ברורה
שגם מחר לא תוכלי לישון....?
ואיך לנשום עמוק ולהירגע....?
>סתם כי אני עייפה, אני לא בהיסטריה, או משבר.<
אולי
אולי
אולי אצליח לחזור לכאן שוב, מחר, או משהו כזה.
ואולי לא...\-: ...
מתגעגעת.
שליחת תגובה

חזור אל “כינויים ואנשים באתר”