הגלישה באתר מסוכנת

אנונימי

_{דף נבירה עצמית, דף מצחיק}

_{ראו גם: מתמכר אל מה חדש / התמכרות לאתר באופן טבעי / מכורים לאינטרנט}

שלום. בשבוע האחרון קרו לי שני דברים מסוכנים בעת שגלשתי באתר: בתחילת השבוע שמתי על האש סיר עם שמן, והתכוונתי לבשל. עד שהשמן יתחמם, ישבתי לגלוש קצת בבאופן טבעי. תוך שאני גולשת, שמעתי קולות תסיסה מעניינים ותהיתי מה עושים השכנים שמפיק רעש כזה מיוחד. אחרי כמה דקות קמתי בבהלה למטבח וראיתי שהשמן נשרף, והגז עדיין דלוק.
התקלה השניה אירעה כעבור מס' ימים: הדלקתי אש, העמדתי סיר קטן עם מים על האש. גלשתי בבאופן טבעי בינתיים, וכששבתי למטבח גיליתי שהמים גלשו וכיבו את האש. הגז ממשיך לצאת.

אני גולשת באינטרנט די הרבה (אין טלוויזיה), ומעולם לא קרה לי כדבר הזה. אבקש להזהיר את שאר הגולשים המכורים ולפנות ליוצרי האתר: אולי תוכלו להקפיץ איזו שקופית מדי כמה דקות בה יהיה כתוב משהו כגון "שכחת משהו על הגז?" תודה וכל טוב

מתמכר אל מה חדש
ועכשיו (חדש!) גם:
האתר ירד מהפסים

אולי תוכלו להקפיץ איזו שקופית מדי כמה דקות בה יהיה כתוב משהו כגון "שכחת משהו על הגז?"
דחוף להעביר את זה ל-הצעות לשיפור בצ'יק צ'ק!!!!
גם אני רוצה!!!!

מנסיון רב בתחום, אני מציע להחליף את סימן השאלה בחלון המוקפץ לסימן קריאה:
"שכחת משהו על הגז!"

מוכר, מוכר. אבל לדעתי זה קשור להנקה. אמא שלי צוחקת עלי שהילדה רגילה לאכול הכל בטעם ברביקיו, ואף שואלת אותי "מה את מכינה? גזר בטעם ברבקיו?"

עירית_לוי

_אולי תוכלו להקפיץ איזו שקופית מדי כמה דקות בה יהיה כתוב משהו כגון "שכחת משהו על הגז?"
דחוף להעביר את זה ל-הצעות לשיפור בצ'יק צ'ק!!!!_
רעיון גדול

אולי להוסיף לשקופית גם תמונה?

הצעה נוספת לשקופית

תמונה

מצטרפת לתחינה, גם לי אין טלויזיה ואני צריכה תזכורות רבות רבות רבות, שיקופיות, חצוצרות, תרועות, מה שיש

ועוד דבר לא פחות חשוב, להקפיץ תמונה של בן הזוג, מחשש לשיכחה.... (לא מעיזה להכנס לדף הזוגיות שלנו משתפרת )

עוד משהו למכורים:
תמונה

ועוד משהו. (בגלל הגשם, אין היום שריפות, סוף סוף אני יכול לגלוש בנחת).
תמונה

עדכון מהשטח: אחרי שכתבתי מאה פעמים "לא אבשל תוך גלישה בבאופן טבעי", קמתי באופן הפגנתי והלכתי לאפות עוגה. החלטתי שעד שהעוגה תהיה מוכנה כמעט, לא אחזור למחשב. זו עוגה של 20 דקות. בקיצור, הכנסתי את השוקולד ושות' להמסה במיקרוגל והסתובבתי.
הטלפון צלצל, אני עונה, מוציאה את הקערה מהמיקרוגל ותוהה: מענין, למה התערובת נראית כמו שקשוקת שוקולד? זה אף פעם לא נראה כך כשהכנתי את העוגה. אולי הייתי צריכה לטרוף את הביצים קודם? יש ממש חתיכות של חביתה בתוך השוקולד. אהה! הביצים לא היו צריכות להיכנס למיקרוגל! הן מצטרפות רק לשלב האפיה!
עשיתי חישוב: לזרוק את התערובת (200 גר' חמאה, 200 גר' שוקולד, 5 ביצים, כוס סוכר) ולהכין הכל מחדש או ללכת על זה ולקוות שהאורחים הערב לא יבחינו בחתיכות החביתה בעוגה? הולכת לבדוק אם החביתה לא נשרפה בתנור.

ולקוות שהאורחים הערב לא יבחינו בחתיכות החביתה בעוגה?
זה מה שנקרא אופטימיות זהירה?

אם בישלתי סלק עד שהוא נשרף, כולל הסיר, זה עדיין נחשב שאני מבשלת אוכל בריא וטרי, נכון?

סלק ברבקיו זה מאוד טעים. מניסיון.

ודווקא הערב האורחים, מאחרים כרוניים, מגיעים בזמן! הולכת לסדר ת'בית

עכשיו אני מבינה למה במרכז המסחרי כאן יש כל הזמן שריפות. כל הזמן חשבתי שזה כדי לספק תעסוקה לחברות הביטוח עכשיו אני מבינה שפשוט גולשים בבאופן ואני לא ידעתי.

איזה דף מצחיק!

מרוב

[רועי, אנחנו זקוקים לדומע עם צחוק]

אם בישלתי סלק עד שהוא נשרף, כולל הסיר, זה עדיין נחשב שאני מבשלת אוכל בריא וטרי, נכון?
וכרובית???

האורחים מאתמול בערב לא אמרו כלום על חתיכות החביתה בעוגת השוקולד.
מסקנות אפשריות:

אנחנו לא אניני טעם, בניגוד לחברים שלנו, שהם ממש לא אניני טעם. אז אולי הם לא שמו לב?
מצד שני, הם לא ביקשו פרוסה נוספת. בד"כ העוגה הזו נטרפת.
אכלנו מהעוגה בבוקר. חתיכות החביתה לא נעימות, אבל כשיודעים שהן שם, אפשר להוציא אותן.
לא אבשל או אתכנן בישולים תוך גלישה בבאופן טבעי.
בלי נדר.

אופס, שכחתי, יש לי משפחה פה בבית, אולי כדאי שאני אלך לראות אם כולם חיים?

אה, זה בסדר, הם חיים. שמעתי אותם צורחים: אאאא-באאאאאאאאא, אאאא-באאאאאאאאא

לא אבשל או אתכנן בישולים תוך גלישה בבאופן טבעי.
אצלנו ימותו מרעב ככה.

אצלנו ימותו מרעב ככה.

אני מפנה אותכן לFLY-LADYה
שימו טיימר כאשר אתן נכנסות לאתר .
ככה אני עושה מאז שנשרף לי האוכל .

שימו טיימר כאשר אתן נכנסות לאתר
או שתשימו את עמדת המחשב במטבח, כמו אצלי- אפשר לרפרש בין קילוף לעירבוב, וגם כל המשפחה בסביבה.

אצלי המחשב ממוקם שני מטר מהכיריים. זה באמת מונע את רוב השריפות.
טיימר? הצחקתן אותי. אתן באמת מפסיקות לגלוש כשהוא מצלצל???
<אורית צריכה טיימר עם סנוז, כמו השעון המעורר>

תכל'ס, אני צריכה שמישהו יבוא וייקח אותי מהמחשב, אפילו עם הכיסא..

אפשר לעשות קבוצה ב.א (באופן אנונימיים) D-:

יש כבר.
מהחדשים אנונימיים.

וגם הדף הנוכחי הוא מקבילו של מתמכר אל מה חדש .

שליחה על ידי יעל_צ* » 10 מרץ 2005, 09:22

אתמול שכחתי סיר על האש עקב גלישת יתר במה חדש. רק ריח העשן במטבח הזעיק אותי.
המוני אפונים קטנים ושחורים נדבקו לתחתית הסיר ומסרבים להתנתק.
א. האם ניתן לקבל פיצוי מההנהלה? ב. איך מורידים את כל הג'יפה הזאת?

איך מורידים את כל הג'יפה הזאת?
יש לי שיטה, אבל היא לא אקולוגית, אז אני מוכנה לספר לך רק אם לא תגלי לליאת שאני אמרתי לך את זה, טוב ?

שליחה על ידי יעל_צ* » 10 מרץ 2005, 09:29

יש לי שיטה, אבל היא לא אקולוגית, אז אני מוכנה לספר לך רק אם לא תגלי לליאת שאני אמרתי לך את זה, טוב ?
טוב!

^{עם מסיר שומן. ששש}

יציאה מאוחרת מהארון: טוב שם טוב זו אני.

אני משרה עם סודה לשתייה להרבה זמן, וזה עובד.
גם אבקת כביסה עובדת, פשוט מפני שיש בה המון סודה לשתייה...

שליחה על ידי יעל_צ* » 12 מרץ 2005, 17:36

ראו ב טיפים ופטנטים את הטיפ האקולוגי (עם הלימונים) שקיבלתי מ ענת גביש לגבי הסיר.
טיפ שעבד נפלא והסיר חזר לקדמותו.

האתר בהחלט ממכר בצורה מסוכנת
הצילו

נסה את תכנית 12 השלבים של מהחדשים אנונימיים.

ובכן.
האתר נבדק על ידי מומחים מטעמינו, ונמצא כי הינו בלתי מסוכן כלל.
עם זאת, ארצה להזכיר מספר כללי בטיחות בסיסיים בנוגע לשימוש באש בבית, בזמן גלישה.

יש לשמור על יד אחת על המקלדת, בעוד השניה מווסתת את חוזק האש על הגז.
אם הגז ומחשב בחדרים נפרדים יש לפתור זאת על ידי הבאת הגז אל המחשב, או המחשב אל הגז.
אז תקנו לפטופ.
אני מכיר חנות, "ברדוגו מחשבים". יעשו לכם מחיר. זה אח שלי.
או שתקנו כיריים ניידות על גלגלים.
ותחברו את הגז בשלט רחוק.
או שתשברו את הקירות בבית, וכך תסירו את מחסום הראיה.
"ברדוגו שיפוצים" יעשו לכם את זה ברבע מחיר, ובלי מע"מ.
האש מסוכנת!
אבל יש גרועות ממנה.
ובכלל, כדאי שתעברו לבשל בלי שמן.
זה סותם ת'עורקים, וחבל.
"ברדוגו צינתורים" יפתחו לכם את הדרך ללב, בכלום כסף.
ובכלל, אולי עדיף בלי אש, ובלי אינטרנט.
מפחדים שיהיה משעמם? "ברדוגו הפעלות בע"מ" יסדרו לכם אחלה של עניינים, ממש בחיני חינם.

מבקשת מ יוחנן בצק להמציא בדחיפות אייקון לסעיף 1

_אולי תוכלו להקפיץ איזו שקופית מדי כמה דקות בה יהיה כתוב משהו כגון "שכחת משהו על הגז?"
דחוף להעביר את זה ל-הצעות לשיפור בצ'יק צ'ק!!!!_
זה בעצם היה המרגיעון הראשון, לא?

אולי תוכלו להקפיץ איזו שקופית מדי כמה דקות בה יהיה כתוב משהו כגון "שכחת משהו על הגז?"

אולי: "שים לב ! כשאתה גולש - גם הסיר גולש..."

טוב, אני יודעת שזה לא הסיר אלא מה שבסיר, אבל 'חלב', למשל, לא נשמע לי באופן טבעי.

אבל 'חלב', למשל, לא נשמע לי באופן טבעי.
למה?

כי הוציאו ממנו את הפרה

זאת אומרת (-:

אולי יש המפשירים על הגז חלב שאוב....

בת שלוש, וכבר יודעת את האפקט של לשים משהו על הגז וללכת שנייה למחשב:
"זה שרוף..אמא לא יודעת לבשל...אמא, אל תצאי מהמטבח, כי אחר כך זה יוצא לך שרוף"

"זה שרוף..אמא לא יודעת לבשל...אמא, אל תצאי מהמטבח, כי אחר כך זה יוצא לך שרוף"

צחוקים צחוקים.
הגלישה באתר הזה בהחלט מסוכנת ,
במובן הזה שיש פה מימד התמכרותי וזה די משתלט על כל הזמן ה"פנוי" ו...גם הלא פנוי ולא משאיר זמן לדברים אחרים להתפתח ולבוא.
סליחה אם יצאתי משביתת שמחות.

הגלישה לחיים חופשיים ובדיקה עצמית מסוכנת...ממכרת...ועלולה להיות מושא לקנאה של כל הסובבים.
ראו הוזהרתם!

אני גמורה מעייפות, ועדיין תקועה פה באתר.
שמישהו יוציא אותי מפה!!!!
(נו טוב, בקבר יהיה לי הרבה זמן לנוח.)

מקפיצה ותוהה - האם הגלישה כאן עדיין ממכרת ?

כל מי שקצת ותיק טוען שהאתר היום זה לא מה שהיה פעם, פעם היו כאן אנשים מיוחדים, פעם היו דיונים ברמה והיום ? האתר של היום, הגולשים של היום, אחח ירידת הדורות (מתרחשת במהירות שיא בעידן המחשבים כידוע)

תפילה_לאם

האם הגלישה כאן עדיין ממכרת ?
אצלי זה בתקופות.

אני כאן קרוב ל-9 שנים.
בשנתיים האחרונות כותבת הרבה פחות וגם קוראת משמעותית פחות.
אני יכולה לא להיכנס יומיים ולא להרגיש קריז.
מצד שני, לא מעלה על דעתי להפסיק להיכנס לכאן בכלל.

נגדיר את השאלות ברור יותר :

כמה זמן אתם כאן ?
האם אתם חושבים שהאתר היום פחות מעניין ? למה ? מה השתנה מאז שהגעתם ועד היום ? מה ניתן לשפר כאן ?

נהיה פה ריבוי עצום של דפי תמיכה חסרי קשר לנושאי הליבה או משהו שמזכיר אותם, ואלו דפים שלא מחזקים את הקהילה אלא את הפרט
נהייתה אופנה לפתוח דף לכל שאלה שעולה על הדעת
חסרה לי מאוד כתיבה על חינוך ביתי, התלבטויות הוריות, הגיגים בנוגע להתפתחות אישית

לפעמים נדמה שפשוט נאמר כבר הכל. ולפעמים לא.

לי אישית חסרות כאן הרבה כותבות שפעם היו פעילות ועזבו מסיבות שונות ומשונות. יש לי תחושה שהדור שירש אותן פחות מעז. אני וודאית שזה דור עם חוכמה לא פחותה ורעיונות מעולים, אבל משהו בניצוץ של התעוזה, להגיד ולבדוק מה יקרה, ולשים על הדף - התפוגג קצת.

מילה למען ההגינות - מה שכתבתי הוא לא על סמך בדיקה. ב"מה חדש" אני בודקת רק דפים מעטים מאוד שיש לי כרגע עניין בהם.
בגלל התחושה שנוצרה בעבר, ושאותה תיארתי, הפסקתי לעבור על מה חדש לעומק. אז יכול להיות שהיום המצב שונה לגמרי.

אפשר לענות גם?

כמה זמן אתם כאן ?
שבע-שמונה שנים.

האם אתם חושבים שהאתר היום פחות מעניין ? למה ? מה השתנה מאז שהגעתם ועד היום ?
אני חושבת שהיום יש במה חדש פחות דפים שמושכים אותי להיכנס אליהם, פעם הייתי יכולה לעבור כמעט אחד אחד לפי הסדר ולהיכנס או להסתקרן ולרצות להיכנס.
חסרה לי מאוד כתיבה על חינוך ביתי, התלבטויות הוריות, הגיגים בנוגע להתפתחות אישית. אין ספק שפעם היו יותר דפים כאלה.

לי אישית חסרות כאן הרבה כותבות שפעם היו פעילות ועזבו מסיבות שונות ומשונות.
גם לי. וגם חסרה לי קצת האווירה. זה לא משהו קונקרטי, יש שיגידו שאלה אנרגיות מיוחדות שהיו לאתר והיום כבר פחתו.
ההומור, הקלילות, הקהילתיות, החום. אף פעם לא באמת הייתי חלק מהקהילה (במובן זה שמעולם לא הגעתי למפגשים או פגשתי מישהו מהאתר) אבל היה כיף להיות עדה לזה ונוכחת בזה מהצד.

ועדיין, אני נכנסת המון לאתר, קוראת לא מעט, לפעמים גם כותבת.
עדיין כמעט כל נושא, סוגייה, רעיון, התלבטות שיש לי אני קודם מחפשת מידע או התייחסויות כאן ורק אח"כ במקומות אחרים ברשת.
(סתם דוגמה, בזמן האחרון רציתי לחזור לקרוא יותר וחיפשתי המלצות על ספרים טובים, המקום הראשון שאליו ניגשתי הוא דפי המלצות הספרים כאן באתר, ואכן קראתי בעקבות ההמלצות שם כמה ספרים נהדרים).
ועדיין אני חושבת שיש כאן, גם היום, אוסף של כותבות (וכותבים) מעניינים, מקוריים, ובעיקר שזה מקור מידע בלתי נדלה וחשוב ביותר.

נהיה פה ריבוי עצום של דפי תמיכה חסרי קשר לנושאי הליבה או משהו שמזכיר אותם, ואלו דפים שלא מחזקים את הקהילה אלא את הפרט.

מסכימה. ועדיין, כל כך קשה להגיד למישהי שכותבת ״לא כאן״.

נהייתה אופנה לפתוח דף לכל שאלה שעולה על הדעת

דווקא זה היה גם בעבר, ופשוט סידרנו אחר כך. היום פחות מסדרים, אולי בגלל שיש תחושה שהבלגן גדול מכדי שיהיה אפשר להשפיע עליו.

חסרה לי מאוד כתיבה על חינוך ביתי, התלבטויות הוריות, הגיגים בנוגע להתפתחות אישית.

גם לי. אני חושבת שאחד הדברים שמסלקים מכאן כתיבה כזאת ונושאים כאלה זה מלחמות, כולל מלחמות על פוליטיקה. קשה לדבר בפגיעות וברגישות כשלידך אנשים צועקים ופוגעים.

אני חושבת שיש הרבה נושאים שפעם היה אפשר למצוא ולדבר עליהם רק בבאופן, היום אפשר למצוא אותם בחלק מהקבוצות בפייסבוק למשל "מאמאטבע", ותאכלס הגלישה בפייסבוק יותר נוחה מאשר פה.
אני גם קוראת היום פחות מאשר מפעם, ובאמת יש ימים שלמים שאני לא נכנסת.
למה אני כן נכנסת? כי יש דפים שמדהים אותי לקרוא את התגלגלות שלהם לאורך שנים, כי יש פה אנשים שלא נמצאים בפייסבוק, צוויליך למשל, כי האינפורמציה פה לא הולכת לאיבוד, כי אני יכולה לכתוב באנונימיות כשלא בא לי להחשף.

תודה לכל העונות, התייחסותכם חשובה ומעניינת

פלונית, מעניין מה שאת כותבת, אני לא מכירה בכלל את הפייסבוק ולא ידעתי שהוא השתנה לאחרונה.
האנונימיות - יתרונות רבים לה אבל לפעמים דווקא היא מפריעה לי נורא באתר.

יונת, מה דעתך ? היום האתר פחות "שווה" ? וסתם סטטיסטית גולשים בו פחות ? כותבים בו פחות ? איך תסכמי כאן את תריסר השנים בהם האתר קיים ?
את חושבת שיש היום יותר מלחמות באתר ?, כי אני דווקא חווה את האתר כיותר נעים לי היום מבעבר (כולל תקופות שלא הייתי כאן), אבל אולי זה רק אצלי כך.

האוכל על האש אז אשוב בהמשך (גמבה מאודה קלות במעט שמן זית, צילי את תהיי גאה בי)

ותאכלס הגלישה בפייסבוק יותר נוחה מאשר פה.
לי הגלישה פה יותר נוחה מבפייסבוק. אולי כי אני לא משתמשת הרבה בפייסבוק אז עוד לא התרגלתי אליו, אבל אני גם לא רוצה להתרגל וכאן מאד נוח, אין בכלל מה להשוות לדעתי, אלא שתי פלטפורמות שונות.
נהייתה אופנה לפתוח דף לכל שאלה שעולה על הדעת
אני דווקא לא שמתי לב שנפתחים הרבה דפים בזמן האחרון, להיפך דווקא היה נראה לי שנפתחים הרבה פחות.

חשבתי גם שאולי הקיטורים באים מחמת ההרגל

נניח אדם הכיר את האתר וממש נדהם והתרגש בהתחלה, בשלב מסוים הוא התרגל אליו והאתר הפך לבנאלי משהו , ויש איזה קטע נפוץ לחשוב שהעבר היה יותר טוב מההווה אבל אולי כי בעבר זו הייתה תגלית והיום זה כבר הרגל - מה דעתכם ?

והערה כפרנית על מלחמות באתר, שמתי לב שכשיש מריבה באתר היא יוצרת הרבה מהומה ב מה חדש והרבה גולשים מתקבצים סביבה, לעתים יותר מנושאים חשובים ומרתקים, אז אולי אנשים נהנים גם לריב לפעמים ? אולי זה קצת מוסיף לאדרנלין ? מה דעתכם ?

האם רמתו הדרדרה ? האם הוא פחות מעניין היום ?
לדעתי לא. יש איזה מן עניין כזה שפעם בכמה זמן נאנחים ואומרים, אח, כמה טוב היה כאן פעם, אח, כל האנשים הטובים עזבו (אומרים שהיה פה שמח לפני שנולדתי, והכול היה פשוט נפלא עד שהגעתי).
זה קורה בעוד מקומות ואין לזה שום בסיס במציאות. אנשים באים והולכים, ככה זה בכל מקום, תמיד מעניין יותר או פחות, תמיד זה תלוי בקוראת ובמצב רוחה, וכל השאר דיבורים.

הגיגים בנוגע להתפתחות אישית.
זה לא דפי בלוג ?
וזה משהו שמשתדלים שלא יהיה בבאופן לא ?

פעם בכמה זמן נאנחים ואומרים, אח, כמה טוב היה כאן פעם, אח, כל האנשים הטובים עזבו
נכון. אני כנראה זקנה מספיק בשביל להרשות לעצמי

אז רק מדייקת, למקרה שזה לא הובן - האנשים פה בעיניי מצוינים. ממש אחד אחת. ופגשתי אישית רבות מאוד ולא ידעתי את נפשי מרוב אושר מהאיכות האנושית שמרוכזת פה.
ככה, למען הפרוטוקול.

קשה לדבר בפגיעות וברגישות כשלידך אנשים צועקים ופוגעים.
בטח. וגם - פתאום דברים יומיומיים (שהם בעצם הכי מעניינים בעיניי) נראים נורא קטנים. כאילו, מה, אני אעלה עכשיו איזו התלבטות בשאלה איך להעסיק את הילדים כשבדף לידי מדברים על פתרון הסכסוך היהודי ערבי והנה, הנה, תכף, עוד שנייה ממש פותרים אותו?

כאילו, מה, אני אעלה עכשיו איזו התלבטות בשאלה איך להעסיק את הילדים כשבדף לידי מדברים על פתרון הסכסוך היהודי ערבי והנה, הנה, תכף, עוד שנייה ממש פותרים אותו?
טוב זו חשיבה שמאלנית, ימני יגיד לעצמו הסכסוך היהודי ערבי ממילא לא ייפתר לפחות נדון בנושאים שניתן לקדם (-8

ועוד דבר, השמות של הדפים הפכו נטולי הומור. משהו נורא ענייני כזה. ולי זה קצת מוציא את החשק. מכניס תחושה של כבדות.

אני לא חושבת שאני כזאת ותיקה (אם כי נראה לי שאני פה נצח) אבל האמת שאני מעדיפה את האתר כמו שהוא עכשיו.
נכון שכותבות דגולות אינן פה ונכון שזה חבל, אבל האמת שאני תמיד הרגשתי שאני צריכה לפסוע על קצות האצבעות בהיכלי החכמה האלה ועכשיו קצת יותר משוחרר לי.

והידע העצום שיש פה לא הלך לשום מקום. האנשים עדיין חיים בטקסטים האדירים שהם כתבו ואני עדיין נהנית מהם.

אני די מכורה אבל האמת שתמיד אני מכורה למשהו ואם לא פה, אז אני אהיה ג׳אנקית של מקום אחר. טוב, האמת שאני ג׳אנקית של כמה מקומות אחרים. וגם את זה אני מחבבת בבאופן, זה לא מקום שדורש בלעדיות.

עכשיו קצת יותר משוחרר לי
אם זה מה שהיה צריך כדי להצמיח כאן כותבת כמוך - קונה בשתי ידיים.

אחרוג מהסגנון המקובל פה ולא אצטט.
לדעתי קרו כאן שני דברים:

החלפת ידע יום-יומי רלוונטי לאורח חיים טבעי בגידול ילדים עברה למאמאטבע. אין מה לעשות, כדי לשאול מה עושים עם שמן רוונסרה (נראה לי שככה אומרים את זה) עדיף שם. מקבלים הרבה יותר תגובות בהרבה פחות זמן.
כתיבת פייסבוק משפיעה על איך שאנשים כותבים. גם עבודות אקדמיות, גם בבאופן. המאפיין העיקרי של הכתיבה הזאת היא קיצור יתר, וכן, אנשים ונשים כותבים גם פה יותר בקיצור.
אף על פי כן , באופן זה המקום הכי חכם באינטרנט. מידע הכי בדוק, תובנות הכי עמוקות, וכן, גם כותבות הכי מצחיקות. בקבוצות אימהות של פייסבוק אין אף פעם הומור.
התלבטויות אמיתיות על החיים אני עושה רק כאן. נקודה.
יש כאן גם היום כותבות מעולות, ואגיד שבחה של אישה בפניה: אבישג א , מיכל בז , ציל צול , יעליפו מהמושב , צוויליך וכמובן בשמת א .שאין מה לעשות שכל+פז"מ באתר הופכים אותה לאישיות אינטרנטית וזה לדעתי יופי טופי.

תודה עדי, אני מודַה לך על המחמאה.

את מאמאטבע איני מכירה, אבל מה שכתבת גרם לי לחשוב על האבולוציה שעוברים אתרים כבאופן תחת ההשפעה של חידושי הטכנולוגיה.
אולי אכן השימושי שבו משתנה - פחות טיפים לגבי שמן... רוונסרה (לא, לא מגגל את זה. יש לי גבולות), ויותר התעמקות רעיונית, יצירתית, אידאולוגית.

זוכרות את ICQ? הרעיון המדהים של קישור לרשימת חברים, צ'אט ומסרים... כל כך ניינטיז, מה? אבל אז זה היה שיא ההייפ. אח"כ בא משהו אחר ובסוף פייסבוק הצליח איפה שנכשלו ג'ינגיס חאן, היטלר והתסרוקות המנופחות של שנות ה80, והשתלט על העולם.

שיהיה לכן ברור: לילדים שלנו האתר הזה יהיה שווה ערך לאנצי' בריטניקה לנוער של היום - כבד, מתיש, ארכאי, בלתי נגיש. רק מי מהם שיתעניין - מתוך חיבה לאמא הזקנה בבית שימורי דור הזהב - בתקופת הזוהר של הוריו עשוי לעבור על מה שכתבו פה. לנוד בראש ולהתפלא. כמה הם חפרו. לא יאמן. מלא משפטים עם נושא, נשוא ותואר השם יתברך. ממש כמו בתנ"ך. אולי כשיגדל ילד מהמוני בית אבישג, יעשה הוא את הדוקטורט שלו על התיזה "ההשפעה המכרעת של מדור ההנקה באתר האינטרנט באופן טבעי על מדיניות הסחר הישראלית 2017-2038 - התוויית דרכים, מחלוקות, תנוחות גרעפס".

שכל+פז"מ
איייי, כמה נדמה לי שאצלי אין האחד מוסיף לצמח כמו השני...!
וחבל.

מעבר לזה, נדמה לי שעצם צמיחתו של האתר ותכניו גורמת לד"ר גוגל להפנות לכאן יותר ויותר מחפשים שלא ממש באו להינות, אלא כמו הלכו לפארק הירדן לרייב מטורף ובדרך כשלו אל תוך מעגל של מוזרים, נשים עם תינוק על הציצי וגברים עם עצם בזקן. בחלקם, להיפך.
"....!.....? מה זה - זה??"
"אתם מוזמנים להצטרף. אנחנו משוחחים על הנקה אחרי בר מצווה/חינוך ללא חינוך/סבון ללא סבון/מערכות יחסים פוליאמוריות בעידן המונקאפ - רטרוספקטיבה."
ואז אנחנו מקבלים דפים לרוב, בהם רמת הפתיחות ורמת הדיון הפורה מתמוטטים אל תוך עצמם.

אבל הכל לטובה. כאן ביקום של באופן, ללא הטייסות התועות האלו של הפצץ-והימלט מהיקום האמיתי של טוקבקיסטי Yנפט, היינו מתחילים לחשוב שאנחנו ממש צודקים...

צוויל (טוקבקיסטים, למי שלא קרא בוויקיפדיה, באים מטוקבקיסטאן, איזור הררי בדרום טגוביתניה)

_יונת, מה דעתך ? היום האתר פחות "שווה" ? וסתם סטטיסטית גולשים בו פחות ? כותבים בו פחות ? איך תסכמי כאן את תריסר השנים בהם האתר קיים ?
את חושבת שיש היום יותר מלחמות באתר ?_

לא. אני חושבת רק שהוא דליל יותר. היחס אות לרעש ירד. עדיין נכתבים כאן דברים טובים ובעלי ערך. אבל האחוז שלהם מכלל התוכן -- ירד.
וזה משהו שקורה בהרבה אתרים, כנראה אין מה להילחם בזה אלא צריך לדעת איך לנצל את זה -- בדומה למה שעושים אתרים כמו reddit ו-stackoverflow. אני עוד לא יודעת איך בדיוק לתרגם את השיטות שלהם לבאופן, אבל נראה לי שהכיוון שהם לקחו הוא זה שמצליח להתמודד היטב עם כמויות גדולות של משתמשים שיוצרים כמויות גדולות של תוכן.

_שכל+פז"מ
איייי, כמה נדמה לי שאצלי אין האחד מוסיף לצמח כמו השני...!
וחבל._
ולכן אתה אחראי למשפט העל מותי "הגיע הקמין, חלוד כמו מילואימניק בתרגיל חטיבתי" וגו'

ואני רוצה להוסיף עוד משהו:
היום בשיטות בעו"ס הנושא היה מה זאת קהילה, ולי כול הזמן היה בראש "באופן טבעי". זאת הקהילה שלי.

|@|

צוויל

אהההמ.. זה אמור היה להיות פרח, עדי.

צוויל

באופן טבעי לא מרגיש לי כמו הקהילה שלי לעת עתה.
המקום שלו פחות משמעותי בחיי החנ"ב שלי, בחיים ה"באופנים" שלי.
אני מכירה פה פחות אנשים
מרבית האנשים שאני פוגשת לא כותבים פה,
הוא לא חופף את המעגלים החברתיים שלי, אלא מעין ישות נפרדת.
הנושאים הנידונים פה פחות מעניינים אותי.
נפתחים עדיין דפים מעניינים ומתפתחים דיונים מרתקים בעיני, רק שמספרם מועט.
בשני דפים שהתעניינתי לא הצלחתי להביא את עצמי לכתוב.
אני פחות מתעניינת בתכנים ובכתיבה שהיא מאוד מאוד אישית ויורדת לפרטים.
באופן אישי, כרגע בחיי, הרצון שלי הוא לא לשקוע ולחפור בתוך הסיפורים והדרמות האישיות שלי ויש לי פחות עניין בהתבוססות בכאלו של אחרים. במיוחד כשאני לא מכירה אותם ואין לי גם צפי כזה.
עם זאת, מצויים פה כותבים שאני מאוד אוהבת לקרוא, ומתקיים פה לעיתים סוג של קסם בדיונים, עומק שאני לא מוצאת במקומות אחרים
סגנון הכתיבה ואופן התקשורת פעמים רבות לא נעים לי. אני חווה אותו כתוקפני ומתלהם. זה מרחיק אותי. סוג של תגובות טוקבקיסטיות
כתוצאה מכל אלו, אני לא מביאה לפה דילמות או תכנים שלי.
כשאני מרגישה שיש לי מה לתרום אני בשמחה עושה זאת.
אני פחות מעורבבת רגשית

עדיין באופן הוא סוג של אוטומט, תשתית, התוויה בהרד דיסק שלי, סוג של בית, גם אם כרגע אני מרגישה פחות שייכת.

אהההמ.. זה אמור היה להיות פרח, עדי.

עלינו עליך! אתה מתפז מהצד!

עדי א וחלוקית, אני מאוד מזדהה עם מה שכתבתן.

תוך כדי מעקב אחר הדיון פה אני שואלת את עצמי מה אני עוד עושה פה (שנה תשיעית, כמו שכתבתי איפשהו למעלה)
ואני חושבת שיש לזה שתי תשובות:

כי אני רגילה
כי אני לא מכירה מקום אחר שאפשר לקרוא בו את בשמת. ומכיוון שקשה לי לחשוב על בנאדם שלמדתי ממנו יותר ממה שלמדתי מבשמת, זה הופך את השיטוט באתר, גם כשבשמת לא במה-חדש ולכן לא יוצא ממנו כלום בסופו של דבר (חוץ משעמום, בזבוז זמן והרבה אינפו' מיותר), לכדאי.

איזה קטעים יעל, את כאן רק בגלל בשמת ?
אולי תבקשי ממנה לשלוח לך הודעות למיייל כשהיא כותבת כאן שלא תבזבזי את זמנך לריק (-: (נכתב חצי בחיוך אבל יכול להיות רעיון טוב לא?)

חלוקית, את הרבה שנים כאן לא ?
מה השתנה מבחינתך באתר ? פעם כתבו כאן יותר אנשים מהמעגל החברתי שלך ?
אתם בחינוך ביתי ? למה משפחות בחינוך ביתי מהמפגשים שלך לא כותבות כאן ?

אני גם בחינוך ביתי וחברות שלי מהחינוך הביתי אין מצב שיגלשו באינטרנט בכלל ובבאופן בפרט, אבל זה בלי קשר לרמת האתר. מעניין אותי למה אמהות בחינוך ביתי לא כותבות כאן אלא מעדיפות אתרים אחרים.

יונת, עם ובלי קשר לשאלות שהעליתי כאן, אני חושבת שכדאי מאוד להגביל כתיבה אנונימית באתר, אנשים אנונימיים מרשים לעצמם להתבטא באופן מאוד מכוער בחסות האנונימיות, אני אישית נפגעתי באתר מלא מעט מאנונימיים והתרשמתי שלא רק אני. אז ידוע לי שיש גם מעט מאוד אנשים שירשו לעצמם להעליב גם בשמם אבל לרובנו יש איזו רמת בושה בסיסית וכשאנחנו כותבים בשם שלנו אנחנו יותר פתוחים לקבל ויותר נזהרים במילותינו.

אני חושבת שכדאי מאוד לאפשר כתיבה אנונימית ללא ביקורת, מי שרוצה לבקר יתכבד ויכתוב בניק מוכר. אני חושבת שזה נפלא שבחסות האנונימיות אנשים יכולים להעלות נושאים אינטימיים אבל ביקורת אנונימית רק מורידה את הרמה של האתר.

איזה קטעים יעל, את כאן רק בגלל בשמת ?
זהו שאני כאן בעיקר מכוח ההרגל (בגלל זה ציינתי את ההרגל כסיבה ראשונה) אבל קריאה מזדמנת של דברי חכמה בשמתיים היא עיקר התועלת שאני מפיקה מגלישה כאן... תכלס.