למה לא, שתפי, נורא מעניין אותי איך אצליכם.
המצב אצלנו כרגע הוא שאנחנו עושים בעיקר קקי בכיור (או בקערה).
אין כמעט פספוסים בתחום הזה וגם הקל על הגזים בצורה משמעותית.
חוץ מזה אני ממש ממש משתדלת להשאיר אותה כמה שעות ביום בלי חיתול ולפשפש.
בדרך כלל זה בבוקר, כי הגדולה בגן ואני יכולה להתפנות אליה יותר.
כשהיא מחותלת, אני כמעט לא מורידה לצורך פשפוש אלא אם זה יום ממש חם והיא רק עם חיתול.
ראיתי שזה בלתי אפשרי מבחינתי ללמוד דפוסים וסימנים לפשפוש כשהיא עם חיתול.
(לא יאמן מה רואים בלי חיתול! יום אחד קלטתי שהיא בועטת ברגליים כשיש לה פיפי, איזה מצחיקה!).
אני מאוד מחכה שיתחמם קצת וארחיב את שעות הבלי חיתולים.
לגבי הלילה - עם הגדולה חיכיתי עד גיל שנה, והצטערתי שלא עשיתי את זה קודם. הפעם מקווה להתחיל הרבה הרבה קודם, אולי גם עם בוא הקיץ.
אני נתקלת בכמה בעיות מרכזיות:
- מזג אוויר.
- יש לי צורך הרבה יותר גדול להסתובב בחוץ, מפגשים, סידורים וכאלה - בגלל הגדולה. בחוץ קשה לי מאוד לפשפש כמו שצריך, וגם להיות בקשב. על קקי לא מוותרת כמובן ויש לי גם קערת פשפוש ובקבוק מים באוטו, לנסיעות (כבר השתמשנו בה בהצלחה).
- עייפות וחוסר סבלנות... שלי כמובן.
זהו. קנינו חיתולים רב פעמיים כי אני לא סובלת את הח"פ והם גם לא טובים לה לטוסיק,
אבל בינתיים יש לי הסתיגויות מהם. אם הם ישמשו לי רק כגיבוי לפשפושים, ביציאה מהבית וכאלה,
יכול להיות שאהיה יותר מרוצה מהם. זו המטרה הסופית כמובן.
עם הגדולה היתה לי הצלחה מסחררת, ואני מזכירה לעצמי להנמיך ציפיות בגלל זה, הן שני אנשים שונים.
הגדולה שלי קלטה כל דבר נורא מהר, כל עוד שחררתי לחץ בעצמי.
יצא שבגיל שנה כבר היה מאוד מאוד קל, לא השתמשנו בחיתולים אפילו כגיבוי.
כשהייתה בת שנה ושלוש נסענו לחו"ל ואפילו לא שקלנו לחתל, יום או לילה.
בגיל שנה וחצי אפשר לומר שהייתה "גמולה", כלומר, כבר לא לקחתי אותה לפשפושים ביוזמתי אלא העברתי לה את הפיקוד לחלוטין...
מזכירה לעצמי:
להנמיך ציפיות להנמיך ציפיות להנמיך ציפיות.
בהצלחה לשתינו.
אולי נתארגן על מפגשים קבועים?
חסרה לי מאוד חברת אמהות מפשפשות (-: