על ידי תפילה_לאם » 03 ספטמבר 2013, 00:07
יצא לך רוגאלא טעים ובלוגלא שעונה על הצורך.
זה היה ממקלדת דפוקה בעבודה. טוב שלפחות יצא משעשע.
נשארה פשוט אכילה נעימה שמזינה את הגוף מתי וכמה שהוא צריך.
טוב, נראה לי שהבנתי, ונראה לי שאצלי יש עוד כמה אפשרויות נוסף על מה שהגדרתן. ואני לא בטוחה מי מהן הבעייתית ביותר מבחינתי, אבל לא אתעכב על זה כרגע.
חוזרת לזה:
אני מצדי מרגישה כל כך לא חיונית בימים אלה ובחשק גדול לפחמימות, פריכיות אורז ותפוחי אדמה התחבבו עלי יותר ויותר לאחרונה. אה, גם חשק לפרות, ובערב שבת התענגתי על סלט פרות מגוון וטרי.
וגם ל:
יש מן הסתם לפחות סיבה אחת נוספת שיכולה להסביר את הקושי, אך בינתיים אני בוחנת אותה ביני לביני.
ולמה שכתבה גוונים:
והרי גוגוס עבדה איתי כל כך הרבה על לשים לב שהשינוי התזונתי לא טוב לא לבוא מתוך מאבק
אז ככה. אני בהריון. שבוע 9, והתאפקתי עד עכשיו מלספר.
אתמול היינו לראשונה אצל הרופאה, והנה אני משתפת אפילו שאולי זה קצת מוקדם.
מצד אחד, הרי זה הזמן החשוב ביותר להקפיד על
תזונה ללידת תינוק בריא וגם לדאוג לאמא בריאה וחיונית, שתגדל אותה בתוכה ואחר כך מחוץ לה בשיא החיוניות.
אבל מצד שני, זה זמן שקשה יותר להתמודד בו והיאבק בו עם חשקים כמו גם עם סלידות שמתפתחות ממאכלים ומריחות.
אז אתמול בלילה אכלתי מעוגת השוקולד הטרייה שאפיתי, ועל אף שלרוב אני אופה עוגה פשוטה כזאת, גם כי זה מה שרוב הילדים פה אוהבים (חלילה לא עוגת תפוחים, נאמר), וגם כדי שלא יהיה אטרקטיבי במיוחד עבורי (עוגת תפוחים מפתה הרבה יותר), היא דווקא הייתה לי טעימה להפליא, והייתי צריכה לבלום בכוח כדי לא להמשיך מעבר לשתי פרוסות. ובעוגה הזאת אפילו לא היו מיץ תפוזים וטחינה גולמית, שהרבה פעמים אני בוחשת פנימה. לפחות קמח מלא, סוכר דמררה וחמאה.
ואז המשכתי עם יצר הרע, שנהנה לשחק על הטיעון המוסווה של
השינוי התזונתי לא טוב לו לבוא מתוך מאבק , ואכלתי הערב דגנים מתוקים עם חלב!!! אמנם דגנים אורגניים ללא גלוטן, אבל בהחלט ממותקים ובהחלט עם חלב פרה רגיל לגמרי.
אני מתנחמת בכך שעד הצהריים אכלתי גם אתמול וגם היום פרות ושקדים, והרגשתי שזה טעים ומוצלח לי.
אבל אולי תתאזני על כמות קטנה יורת של שוקולד.
קשה!!!
ברגע שאני פותחת טבלת שוקולד, גם אם היא מוטמנת במקרר או בארון, אני מסתובבת עם זמזום טורדני בראש, שלא נרגע עד שאני גומרת אותה.
_אבל הדיונים בדף שלי עוררו בי את ההכרה שזה עניין פיזיולוגי: ברגע שהגוף חשוף לסוכרים מעובדים, הוא רוצה עוד ועוד, ולכן עדיף להוריד אותם לגמרי.
שואלת - את בטוחה שאצל כולם זה ככה? לדעתי זה נכון רק לגבי חלק מהאנשים. אולי הרוב, לא יודעת, אין לי סטטיסטיקה. אבל כלל לא בטוח שהכלל הזה נכון לגבייך_
אני חושבת שאין לי דרך לדעת אם הסיבה שאני נגררת לאכול עוד ועוד סוכרים ברגע שרק התחלתי היא חולשת אופי, סיבה רגשית או מה שלא יהיה או סיבה גופנית ממש. אבל כיוון שזה פשוט קורה, וכיוון שנחשפתי לטענה שיש אפשרות כזאת, וגם את מסכימה ש
זה נכון רק לגבי חלק מהאנשים. אולי הרוב, נוח לי כרגע להכליל עצמי בקבוצת האנשים שהכלל נכון בקשר להם, ולא לקרוא לעצמי רכיכה, אם לשאול ביטוי מדף אחר שסער לאחרונה...
נשירת השיער שלי הצטמצמה לכמעט כלום.
כסמפטום של בריאות אני חושבת שעדיף שהוא לא ינשור בכמויות
והנה אני עם ההריון הזה ממשיכה לנשור במרץ. התינוקות שלי לא קוראים את ספרי ההדרכה...
ויום הים אכן נשמע תענוג! שירבו כמותו.
[u]יצא לך רוגאלא טעים ובלוגלא שעונה על הצורך.[/u]
:-)
זה היה ממקלדת דפוקה בעבודה. טוב שלפחות יצא משעשע.
[u]נשארה פשוט אכילה נעימה שמזינה את הגוף מתי וכמה שהוא צריך.[/u]
טוב, נראה לי שהבנתי, ונראה לי שאצלי יש עוד כמה אפשרויות נוסף על מה שהגדרתן. ואני לא בטוחה מי מהן הבעייתית ביותר מבחינתי, אבל לא אתעכב על זה כרגע.
חוזרת לזה: [u]אני מצדי מרגישה כל כך לא חיונית בימים אלה ובחשק גדול לפחמימות, פריכיות אורז ותפוחי אדמה התחבבו עלי יותר ויותר לאחרונה. אה, גם חשק לפרות, ובערב שבת התענגתי על סלט פרות מגוון וטרי.[/u]
וגם ל: [u]יש מן הסתם לפחות סיבה אחת נוספת שיכולה להסביר את הקושי, אך בינתיים אני בוחנת אותה ביני לביני.[/u]
ולמה שכתבה גוונים:
[u]והרי גוגוס עבדה איתי כל כך הרבה על לשים לב שהשינוי התזונתי לא טוב לא לבוא מתוך מאבק[/u]
אז ככה. אני בהריון. שבוע 9, והתאפקתי עד עכשיו מלספר.
אתמול היינו לראשונה אצל הרופאה, והנה אני משתפת אפילו שאולי זה קצת מוקדם.
מצד אחד, הרי זה הזמן החשוב ביותר להקפיד על [po]תזונה ללידת תינוק בריא[/po] וגם לדאוג לאמא בריאה וחיונית, שתגדל אותה בתוכה ואחר כך מחוץ לה בשיא החיוניות.
אבל מצד שני, זה זמן שקשה יותר להתמודד בו והיאבק בו עם חשקים כמו גם עם סלידות שמתפתחות ממאכלים ומריחות.
אז אתמול בלילה אכלתי מעוגת השוקולד הטרייה שאפיתי, ועל אף שלרוב אני אופה עוגה פשוטה כזאת, גם כי זה מה שרוב הילדים פה אוהבים (חלילה לא עוגת תפוחים, נאמר), וגם כדי שלא יהיה אטרקטיבי במיוחד עבורי (עוגת תפוחים מפתה הרבה יותר), היא דווקא הייתה לי טעימה להפליא, והייתי צריכה לבלום בכוח כדי לא להמשיך מעבר לשתי פרוסות. ובעוגה הזאת אפילו לא היו מיץ תפוזים וטחינה גולמית, שהרבה פעמים אני בוחשת פנימה. לפחות קמח מלא, סוכר דמררה וחמאה.
ואז המשכתי עם יצר הרע, שנהנה לשחק על הטיעון המוסווה של [u]השינוי התזונתי לא טוב לו לבוא מתוך מאבק[/u] , ואכלתי הערב דגנים מתוקים עם חלב!!! אמנם דגנים אורגניים ללא גלוטן, אבל בהחלט ממותקים ובהחלט עם חלב פרה רגיל לגמרי.
אני מתנחמת בכך שעד הצהריים אכלתי גם אתמול וגם היום פרות ושקדים, והרגשתי שזה טעים ומוצלח לי.
[u]אבל אולי תתאזני על כמות קטנה יורת של שוקולד.[/u]
קשה!!!
ברגע שאני פותחת טבלת שוקולד, גם אם היא מוטמנת במקרר או בארון, אני מסתובבת עם זמזום טורדני בראש, שלא נרגע עד שאני גומרת אותה.
_אבל הדיונים בדף שלי עוררו בי את ההכרה שזה עניין פיזיולוגי: ברגע שהגוף חשוף לסוכרים מעובדים, הוא רוצה עוד ועוד, ולכן עדיף להוריד אותם לגמרי.
שואלת - את בטוחה שאצל כולם זה ככה? לדעתי זה נכון רק לגבי חלק מהאנשים. אולי הרוב, לא יודעת, אין לי סטטיסטיקה. אבל כלל לא בטוח שהכלל הזה נכון לגבייך_
אני חושבת שאין לי דרך לדעת אם הסיבה שאני נגררת לאכול עוד ועוד סוכרים ברגע שרק התחלתי היא חולשת אופי, סיבה רגשית או מה שלא יהיה או סיבה גופנית ממש. אבל כיוון שזה פשוט קורה, וכיוון שנחשפתי לטענה שיש אפשרות כזאת, וגם את מסכימה ש [u]זה נכון רק לגבי חלק מהאנשים. אולי הרוב,[/u] נוח לי כרגע להכליל עצמי בקבוצת האנשים שהכלל נכון בקשר להם, ולא לקרוא לעצמי רכיכה, אם לשאול ביטוי מדף אחר שסער לאחרונה...
[u]נשירת השיער שלי הצטמצמה לכמעט כלום.[/u]
[u]כסמפטום של בריאות אני חושבת שעדיף שהוא לא ינשור בכמויות[/u]
והנה אני עם ההריון הזה ממשיכה לנשור במרץ. התינוקות שלי לא קוראים את ספרי ההדרכה...
ויום הים אכן נשמע תענוג! שירבו כמותו.