לפני ההתבכיינות, קצת רקע:
ביתי בת 9 חודשים.
היא יונקת בשילוב עם אוכל מוצק מגיל חצי שנה בערך.
היא קטנה יחסית (אחוזון 6 בערך) וכנראה בגלל זה גם אוכלת די מעט מוצקים - כמה כפיות זו ארוחה בשבילה.
זה מקשה על הצד הפולני שלי אבל אני מניחה שאלו פשוט הכמויות שלה.
חוץ מהאוכל שאני מציעה לה בערך שלוש פעמים ביום היא יונקת כל שלוש שעות בערך.
בלילה היא יונקת כל שעתיים שלוש.
....
לפני כמעט שבועיים התחילה לצאת לה שן והיא גם היתה חולה.
היו כמה ימים של חום שחשבנו שבגלל השן ואז הופיעה פריחה והרופאה אמרה שזה בעצם וירוס
ובנתיים נשארה נזלת ונראה לי שעוד שן תכף בוקעת...
היא צמודה לציצי כל הזמן הזה. מתעוררת המון לינוק בלילה ובאופן כללי (בעיקר בלילה) צמודה אלי
אנחנו לא ישנים כבר שבועיים וזה מתחיל להיות ממש קשה ומתיש והפטמות שלי פצועות וכואבות.
עוד פרט, אני בהריון (שבוע שמיני בערך), מה שבטח תורם גם לכאבי הפטמות ולחוסר הסבלנות שלי.
....
ביומיים האחרונים נראה שהיא קצת התאוששה וחזרה לאכול מוצקים שבקושי נגעה בהם בשבוע האחרון
אבל הלילות עדיין מלאי התעוררויות. היא יכולה להרדם ואחרי חצי שעה להתעורר שוב ולרצות ציצי כמובן.
אם לא תקבל תצרח צרחות של חתול ששוחטים אותו- משהו שהתפתח אצלה לאחרונה.
אבא מנסה גם לתת לה מלא חום ואהבה אבל הצרחות שלה די מלחיצות אותנו והקריאות מה-מה, מה-מה לא משאירות מקום לספק...
באמת שאני רוצה להמשיך ולהניק מתי שהיא רוצה וצריכה
(אפילו שהרופאה אמרה לי שבהריון אני חייבת להפסיק להניק, אבל על זה כבר קראתי במדור אחר..
)
אבל אני מרגישה אני כבר לא עושה את זה באהבה, בייחוד לא בלילה.. ואני נהיית מתוסכלת וממורמרת
מה שמתסכל אותי עוד יותר, כי הרי כל הרעיון הוא להיות שם בשבילה ולתת לה את החום והאהבה שהיא צריכה
ואני לא מרגישה שאני מצליחה לספק את זה, אלא זה נהיה כורח מעיק.
בנוסף אני כל הזמן בחשש שאולי היא רעבה והחלב של הציצי לא מספק אותה...
עד איזה גיל היא תתעורר כל הלילה לינוק? גם זה מטריד אותי...
אני גם מתה לאיזה לילה חופש אבל לא יודעת איך אפשר לעשות את זה אם בכלל אפשר...
הבכי העצבני נהיה על הרבה דברים, אם משהו לא מתאים לה - להחליף בגד או חיתול,
אם היא רוצה על הידיים ולא מקבלת מיד מענה...
מה שגם מטריד אותי, אני מודה שמורט לי את העצבים.
אשמח לשמוע תגובות לסיטואציה הזו
עד עכשיו רק קראתי דברים באתר וזה תמיד עזר והרגיע ועכשיו לא מצאתי תשובה מספקת אז הנה אני כותבת
תודה
מאיה