חיים חדשים

שליחת תגובה

זה לא נגדך, זה בעדי
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: חיים חדשים

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 09 מרץ 2019, 22:16

לא כל פעם זה עובד כל כך טוב. עכשיו ינק קצת משמאל, ובימין בקושי יצא משהו, בערך 5 מ"ל.
זה השד שגם לא מספיק מגיב למשאבה.. לא ברור לי מה הקטע שלו, כי שניה אחרי סחטתי ידנית וממש מהר יצאו 5 מ"ל נוספים...
צריכה להבין מה לעשות עם זה, כי הידיים שלי נגמרות מהסחיטות האלה...

לי עזר כשהתחלתי להרגיש את החלב משתחרר קצת אחרי תחילת ההנקה, זו מין תחושה קצת מוזרה של עיקצוצים ולקח לי זמן להבין מה זה
אני מרגישה מדי פעם עקצוצים, לא בהכרח בזמן הנקה.
אבל כשהוא יונק, לרוב אני מרגישה את זה בשד השני, לא זה שהוא יונק ממנו. ואז מחברת את הכוס טפטופים.
לא בטוחה תמיד שאני מצליחה להרגיש מה קורה כשהוא יונק... גם לא התרוקנות של השד.
בעיקר מרגישה אותו צובט את הפיטמה ומחכה ללמוד איך לגרום לו לתפוס פחות כואב.

היום היא באה לעשות לי עיסוי.
הספקנו רק בידיים, בכתפיים ובאיזו הלסת (שאני מחזיקה ממש חזק). אולי תבוא שוב לרגליים ועוד קצת לידיים. הן ממש כואבות לי.
היה נעים ומשחרר, ואחרי זה עשיתי קצת פיתולים לגב.

כששכבתי ככה במיטה, עם הידיים פרושות לצדדים,
דמיינתי אלומות של אור.
בהתחלה הן יצאו החוצה מכפות הידיים, צאבל חשבתי לי שאני צריכה את האור אז עדיף שייכנסו פנימה.
אז הן נכנסו מלמעלה לתוך כפות הידיים הפתוחות.
ומשם לאורך הידיים לתוך הגוף, ואז לשדיים שלי, ומילאו אותן חלב.
ודמיינתי את לולו עליי יונק.

אולי אנסה לחזור על זה כמה פעמים בימים הקרובים, אולי יעשה טוב לחלב, וגם לידיים.

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 09 מרץ 2019, 22:03

חיים חדשים

על ידי שקטה* » 09 מרץ 2019, 21:40

תודה! יש לקנות בארץ לא אונליין איפשהו?

חיים חדשים

על ידי אמא_של_מוש* » 09 מרץ 2019, 21:40

איזה מרגש פרח, חדשות נהדרות (())
מהודעה להודעה רואים את ההתקדמות!
שיהיה שבוע מקסים ושופע

חיים חדשים

על ידי פלונית_אחרת* » 09 מרץ 2019, 21:28

חיים חדשים

על ידי פלונית_אחרת* » 09 מרץ 2019, 21:25

חיים חדשים

על ידי שקטה* » 09 מרץ 2019, 21:08

איפה קונים כוס טיפטופים?

חיים חדשים

על ידי מיכל_בז* » 09 מרץ 2019, 18:25

מדהים! כוס טיפטופים זאת המצאה גאונית פשוט.

חיים חדשים

על ידי פלונית_אחרת* » 09 מרץ 2019, 15:50

איזה יופי לשמוע!

חיים חדשים

על ידי יולי_קו » 09 מרץ 2019, 14:49

נהדר!!! - השינה!!! ההנקה!!! הלולו!!!

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 09 מרץ 2019, 14:31

אז ישנתי כמות לא סבירה של שעות. גם בלילה וגם בצהריים. כל פעם שעתיים-שלוש, בערך 4-5 פעמים.

וגם עכשיו לולו ינק ממש יפה, ותוך כדי חיברתי את הכוס טפטופים (סוף סוף השתמשתי בה), ויצא מהשד השני 30 מ"ל תוך כדי!
ובסוף ההנקה, לולו במקום לבכות מרעב, פשוט נרדם הכי חמוד בעולם.

הלוואי וימשיך ככה.
אמנם מעייף לשבת שעה על הנקה, וגם עוד לא לגמרי אנחנו סגורים על עצמנו - לפעמים הוא מכאיב לי, לפעמים לא מצליח לתפוס, לפעמים אני יושבת עקום ולא נוח לי, ואם אני מנסה לזוז הוא מיד מתעצבן ומוציא את הפיטמה...
אבל זה עדיין ממש שיפור.
לוקח נגיד אותו זמן כמו בקבוק+שאיבה, אבל בלי החלק של המשאבה, ובלי החלק שהוא רוצה על הידיים ואני צריכה לגרום לו להירגע כדי שאספיק לשאוב...
ועדיין יצאתי עם בקבוק חלב בסוף.

מקווה שמחר היועצת תעזור לנו עם הדברים שעוד לא הולכים חלק וזה יזרום יותר בקלות.

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 09 מרץ 2019, 05:54

אז ההנקה שלו ממש שיחררה משהו, וסוף סוף הכמויות חזרו לעצמן.

אז לא שפתאום יש המון, אבל יוצאת כמות שמספיקה לו בשאיבה של 30-40 דקות במשאבה בלבד, בלי סחיטה ידנית.
זה טוב מאוד, כי כבר הלכו לי הידיים... כי הציצים לא הגיבו למשאבה בימים האחרונים.

למרות שעכשיו אחרי 5 שעות קיוויתי שתצא כמות מספיק גדולה שתישאר במקרר ללילה וזה לא קרה... אבל אולי במשך היום אצליח לאסוף קצת ספיירים.

יצא שאתמול אכל רק שתי השלמות קטנות של תמ"ל, וארוחה אחת מלאה בלילה כי לא קמתי לשאוב ב3.

סה"כ הלילה עבר יותר טוב.
שאבתי לפני השינה ואז בעלי נתן לו בקבוק, ככה שישנתי כמעט 3 שעות ברצף.
ואז לולו החמוד העיר אותי בזמן לשאיבה וחזר לישון! ככה שהספקתי לשאוב לפני שקם שוב רעב.

ויתרתי על לקום לשאיבה נוספת אז ישנתי עוד איזה שעתיים ואז הוא קם שוב לאכול.
אכל, נרדם ושאבתי.
עכשיו מקווה לישון עוד שעתיים בערך.

חיים חדשים

על ידי תמרוש_רוש » 08 מרץ 2019, 21:39

(())(())(())(())

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 08 מרץ 2019, 19:50

אז הוא היה און אנד אוף על הציצי במשך שעתיים ומשהו. מדי פעם צרח, כנראה כי לא הצליח להוציא חלב, ואחרי כמה תזוזות וניסיונות או החלפת צד נרגע והמשיך.
בשלב מסוים כבר ממש התעצבן וכלום לא הרגיע אותו.
נתנו לו בקבוק עם חלב שלי והוא נרגע.

אז כנראה הוא לא הצליח להוציא מספיק חלב והיה רעב.

מה שכן, זה היה יותר מ4 שעות אחרי הארוחה הקודמת, אז כנראה משהו הוא כן הוציא אחרת היה בוכה מרעב כבר קודם.

אכל קצת, עשה אמבטיה והמשיך לאכול.

באמבטיה היה ממש מבסוט, ובכה רק כשיצא, כנראה בגלל המעבר וגם כי עדיין היה רעב.
אכל עוד קצת ונרדם.

סה"כ אכל 35, שזה קצת בשבילו אחרי 4 שעות בלי אוכל.
אז אני מנחשת שהצליח לינוק אולי 10-15 ככה, אחרת לא היה שבע עדיין והיה מחפש עוד.

נראה מחר איך מתפתח...

חיים חדשים

על ידי שקטה* » 08 מרץ 2019, 18:00

היי פרח, את. אומרת שאין לך מושג אם יצא לו חלב - לי עזר כשהתחלתי להרגיש את החלב משתחרר קצת אחרי תחילת ההנקה, זו מין תחושה קצת מוזרה של עיקצוצים ולקח לי זמן להבין מה זה. אבל כשמרגישים את זה זה בדרך כלל כשהחלב מתחיל לזרום ממש ואם בשלב הזה הוא מתנתק אפשר לראות ממש שפריץ של חלב. לוקח קצת זמן להגיע לזה אבל עם הכמויות שאת מתארת בשאיבה נשמע לי שאולי זה כבר אפשרי אצלך. בכל אופן גם לדעתי כדאי לתת לו לינוק כל פעם שמתאפשר, המגע שלו עם השד יעודד יותר ייצור. וכן בהחלט קשה למצוא זמן לדברים שאינם הנקה בשלב הזה...

חיים חדשים

על ידי יולי_קו » 08 מרץ 2019, 17:43

פרח,
איזה תינוק משובח הלולו שלך!
אולי לתת לו לשאוב בעצמו ;-) כלומר לינוק, ורק אחר כך לשאוב? אולי זה יתפתח לכיוון של המעטה בשאיבה והגברת יניקה?

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 08 מרץ 2019, 17:25

ועכשיו בעיה (טובה סה"כ...).

תכננתי להתקלח.
תכננתי לעשות לו אמבטיה.
תכננתי לשאוב לארוחה הבאה.

ובמקום זה הוא התעורר אחרי 10 דקות, חיפש שוב אוכל, ינק עוד ונרדם על הציצי.

אז נתקעתי עם זה שאין לי מושג מתי לעשות דברים שהם לא להניק אותו...
והכי חשוב, מתי לשאוב ומתי לתת בקבוק...

אנסה הרבה ציצי ומקווה שזה יעבוד...

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 08 מרץ 2019, 16:43

כל מה שאת מספרת מרגיש לי מופלא
|L|

אז עכשיו היה באמת מופלא.
אני חושבת שהוא שמע שהיועצת מתכוונת לבוא, ורצה לעשות רושם טוב.

פעם ראשונה שנראה לי שהוא באמת יונק.

אכל 45 מ"ל ועדיין נראה לי רעב.
אז נתתי לו ציצי.

הוא התחיל לשהק ולהשתגע. עשה קקי והמשיך לקפוץ עם הראש מצד לצד.
בסוף הצליח להכניס את הפיטמה לפה,
ופעם ראשונה נראה לי שממש תפס אותה טוב.

תמיד זה בורח לו והוא לא באמת מחזיק אותה, אני מרגישה שאם אני לא סוחטת לא יכול לצאת לו כלום.

והיום הוא הכניס ממש טוב, ותפס ככה שאם קצת משכתי זה לא יצא. בהתחלה סתם היה ככה ובהמשך התחיל להיראות כאילו הוא באמת יונק.

כמובן שאין לי מושג אם יצא לו חלב וכמה, אבל הוא ינק במרץ בערך חצי שעה או יותר.
מדי פעם הוציא והכניס חזרה, לרוב לא היה צריך עזרה והצליח להכניס לבד.
היה ערני עם עיניים פקוחות לרווחה, התסכל עליי מלא.
ממש התלהבתי וכל שניה קראתי לאמא שלי ובעלי שיראו את הפלא.

אחרי די הרבה זמן התחיל שוב להשתגע. הוציא מהפה והרחיק את הראש וחיפש לינוק איפשהו באוויר. לא עזר שניסיתי לקרב אותו, הוא התעצבן וכמעט בכה.
ניסיתי צד שני וזה לא עזר...
בסוף החלטתי להחליף לו רגע חיתול כדי שנפסיק להסריח מהקקי שלו...
עדיין כעס קצת, אבל בסוף הסכים לחזור לציצי, ינק עוד איזה 2 דקות ונרדם.

חיים חדשים

על ידי לב_שומע* » 08 מרץ 2019, 15:31

כל מה שאת מספרת מרגיש לי מופלא {@ {@ {@

חיים חדשים

על ידי בשמת_א* » 08 מרץ 2019, 15:02

איזה אמא יש לך! וואו! עוזרת נפלא, ועוד עיסוי! (-: פשוט מקסימה (-: ואני שמחה לשמוע שיש לך עזרה.

מה שחסר לי זה משהו כמו 4 פעמים ביום, עזרה ל10 דקות לשטיפת בקבוקים ולחמם לי אוכל
יש שכנה שיכולה לעזור בזה? תמורת תשלום אולי?

חיים חדשים

על ידי בשמת_א* » 08 מרץ 2019, 15:00

את מתכוונת גם לבקבוק שהוא כבר אכל ממנו?
כן. בטוח להשאיר עד ההאכלה הבאה, ובטח במזג האוויר הנוכחי.

כמובן תנסי להתחיל כל פעם עם הנקה. שיינק כמה שאפשר, תמיד אפשר אחרי זה להשלים בבקבוק. אבל כשהוא רעב, קודם כל לשים על השד. במיוחד אם שאבת ויש לידך בקבוק זמין בטמפרטורת החדר.

וממש משמח שהוא מתעורר בלילה כל שעתיים לינוק או לאכול! נפלא! זה אמנם מתיש עבורך, אבל ממש טוב מבחינתו. דפוסים של תינוק! הוא לוקח ברצינות את התפקיד לאכול ולגדול. תראי אם עובד לך להניק ולהחליף צדדים בכלל בלי בקבוק בלילה. אחזיק לך אצבעות (-:

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 08 מרץ 2019, 14:43

לבקש עזרה/ לקנות עזרה- כמה שיותר.
יותר ממה שאמא שלי עוזרת כרגע לא נראה לי שאפשר לקבל עזרה..
היא לקחה אחריות בלעדית על כל הכביסות שלנו ושלו, על הארוחות שלי ושל בעלי (כולל להכין לו סנדוויץ לעבודה...), שוטפת את הבקבוקים כשהיא נמצאת וערה, כמובן מנקה ומסדרת ומארגנת כהרגלה. עוברת בדרך הביתה לקנות כל מיני דברים שחסרים לנו...
קמה בלילה כשהיא שומעת אותו בוכה ואני שולחת אותה חזרה לחדר לישון...

מה שחסר לי זה משהו כמו 4 פעמים ביום, עזרה ל10 דקות לשטיפת בקבוקים ולחמם לי אוכל. ומישהי אחרת שתשאב במקומי P-:

היועצת כנראה תבוא בראשון.
ומחר תבוא חברה של המשפחה לעשות לי עיסוי. רעיון של אמא שלי כי התלוננתי שהגוף שלי כואב כולו.

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 08 מרץ 2019, 14:37

לא לזרוק!!!!!! החלב טוב לפחות עד ההאכלה הבאה, לא קורה לו כלום, תתעלמי מהכסת"ח של הפגיה
את מתכוונת גם לבקבוק שהוא כבר אכל ממנו?
כי ממה שראיתי, לא רק בפגיה אלא גם כשחיפשתי באינטרנט, ההנחיה היא שמומלץ להשאיר חלב לא יותר מ 3 שעות בטמפרטורת החדר, אבל אפשר גם 4-6 שעות (בפגיה אומרים מיד להכניס למקרר, אבל אפילו שם לא עשיתי את זה, רק אם היה הרבה זמן עד שיאכל אותו).
אבל אם זה בקבוק שהוא כבר אכל ממנו לא להשאיר יותר משעה ככה.

לא חייבים מחמם בקבוקים, הדרך הכי עדינה לחמם חלב אם שאוב היא בקערה עם מים חמים,
זה בעיקרון מה שאני עושה, מים רותחים בספל ותוקעת שם את הבקבוק לכמה רגעים. רק הזמן עד שהמים מתחממים מעצבן אותו.. וגם זה דורש ממני ללכת למטבח להביא מים חמים.
אבל תכלס זה נחוץ רק אם לא הספקתי לשאוב בדיוק לפני הארוחה, כי הוא קצת משנה את השעות שלו.
אם אני שואבת לפני אין צורך לחמם כי החלב פשוט מחכה ליד המיטה שלי.

להשלמות של הסימילאר אני צריכה להתארגן על בקבוקים עם מים לידי ורק לערבב. לזה עוד לא הגענו... בכל, צריכים לקנות עוד בקבוקים מהסוג שהוא אוהב.

אתמול הייתה לי הרגשה שהוא ככל מלא מטרנה וממש התבאסתי. אבל בסוף בדקתי בדף וראיתי שזה היה בין רבע לשליש, הייתה ארוחה אחת וחצי של מטרנה ועוד טיפה השלמות כשלא יצא מספיק חלב והוא רצה לאכול יותר (למשל פתאום רצה לאכול 50 והיה לי רק 40 חלב אם...) .

היום בינתיים יוצאות כמויות שדי מספיקות לו, רק עדיין דורש הרבה סחיטה ידנית (שהורגת לי את הידיים) ודי הרבה זמן כל פעם...

הוא כבר אוכל הרבה יותר טוב. עדיין לא ממש העלה כמויות, אבל מתעורר לבד לאוכל, בזמנים פחות או יותר קבועים. מתעורר ממש רעב ועצבני, זה חדש.
ולרוב אוכל די יפה וברצף, חוץ מהארוחות שתקועים לו גרפסים ואז לפעמים זה נמשך כמעט שעה...
לאט לאט מרגישה שאני מתחילה להבין יותר אותו ואת הסימנים שלו בארוחה, מתי הוא רוצה הפסקה ומתי צריך הפסקה יזומה (כי הוא מפסיק לבלוע והכל נוזל, או כי הוא עוד רגע ישתנק).
הוא כמעט ולא פולט, ממש טיפה ובעיקר כשמזיזים אותו או כשאוכל מהר מדי או כשכואבת לו הבטן.
לפעמים הוא מרים את עצמו ואז אנחנו עושים הפסקה, וכשהוא מוכן הוא חוזר טיפה אחורה וממשיך לאכול.

אתמול אמא שלי ניסתה להאכיל אותו והוא עשה לה את הטריק הזה, שנראה שהוא אוכל חצי שעה, אבל בעצם המפלס לא יורד כי הוא רק מוצץ את הבקבוק כמו מוצץ והאוכל לא נכנס לו לפה בכלל.
היא אמרה שאולי הוא לא רעב, ואני אמרתי לה שהוא צריך גרפס ואחרי שהוא יוציא הוא יאכל את הכל בשלוק.
היא ובעלי ניסו כמה זמן עד שבסוף לקחתי אותו וטיק טק הוא אכל קצת, עשה רגע גרפס ואז סיים את הבקבוק.
אמא שלי אמרה שהיא משאירה לנו את ההאכלות כי אנחנו יותר טובים בזה...

פתאום נראה לי כל כך הזוי מה שהלך בפגיה עם כל האחיות שלא הבינו למה אנחנו לא נותנים להן להאכיל אותו...
עם הזמן אני לומדת אותו, יודעת מה מתאים לו ואיך נוח לו. ובלי קשר לזה שאני אמא שלו, זה נראה לי מוזר מאוד שכל רגע תאכיל אותו מישהי אחרת...כי לא מספיק לדעת להאכיל תינוק, צריך להכיר אותו ספציפית...
מילא אם היו שתיים-שלוש אחיות קבועות שמכירות אותו מאכילות אותו בכל פעם... אבל 3 אחיות שונות כל יום...

ולגבי הכמויות מתחשק לי ללכת לרופאה ההיא שכל הזמן אמרה שאולי הוא עוד מעט יתעייף, ולהראות לה איך הוא התקדם תוך יום וחצי.

לא כתבתי פה ביום השחרור, אבל הסיבה שהשתחררנו בסוף בכזאת קלילות זה כי הרופאה המעצבנת טסה לחו"ל והייתה רופאה אחרת...

היא הסתכלה על הדף ואמרה - אה, הוא עולה במשקל, אוכל בסדר, אין בעיה לשחרר.
לגבי הכמויות אמרה - 35, 40, 45, זה לא משנה. תנסו לשאוף ל45 ולראות שהוא עולה לאט לאט בכמויות. שימו לב שיש מספיק פיפי ועלייה במשקל.

תוך שנייה הורידה המון לחץ שכל האחיות והרופאים יצרו במשך שבוע...

ביום לפני השחרור, הרופאה המעצבנת באה להגיד ש- גם היום לא נשתחרר כי הוא לא אכל אתמול 45 לארוחה...
ואני לא הבנתי על מה היא מדברת, כי הוא בכלל היה אמור לאכול 40..
ואז בדקתי וראיתי שיום לפני הוא באמת הוא אכל 40 לארוחה. ויש דף שהרופאה חתומה עליו, שזה מה שהוא אמור לאכול...
אבל מה שהיא עשתה, זה ש 5 דקות לפני שהיא באה להגיד לי את זה , היא הדפיסה דף שכתוב עליו שהוא אמור לאכול 45.
ולזה הוא עדיין לא הגיע (כי זה היה ממש באותו רגע והוא כנראה לא עומד הצליח לעמוד בקצב...).
וכל הזמן אמרה שמהניסיון שלה תינוקות הרבה פעמים מתעייפים אחרי כמה זמן ואולי הוא פתאום יאכל פחות. ואנחנו לא הבנו על סמך מה היא יכולה להגיד את זה, אם היא בחיים בכלל לא ראתה אותו אוכל...

בכל מקרה, אנחנו כבר ממש התעצבנו ורצינו ללכת.
אבל בסוף בגלל השילוב של המשקל שלו, זה שהוא בדיוק באותו בוקר עשה הצגה ואכל מעט ומתוך שינה, הבדיקת עיניים שהייתה אמורה להיות למחרת, וזה שהרגשתי זוועה... החלטנו להישאר עוד יום. בדיעבד זאת הייתה החלטה טובה כי לא יכולתי להתארגן ליציאה במצב שהייתי בו...
ויום אחרי כבר הרגשתי טוב יותר, ובאה הרופאה השנייה, וגם הוא עלה במשקל, ובכלל לא היה ספק שהולכים.

לגבי המעקב אמרנו לה שאולי ניקח משקל מיד שרה, אז אמרה שאם זה ככה אז גם אין צורך ללכת כל הזמן לטיפת חלב ורק לנהל רישום בשבועיים הראשונים לראות שהכל בסדר.

ובבית באמת יש את התחושה שאנחנו מנהלים את זה.
במקום האחיות שרושמות ומתעדות, אבל תכלס לא יודעות בכלל מה היה במשמרת הקודמת...
פה אני יודעת כמה אכל ומתי, אם אכל פחות אני יודעת למה (כי בדיוק כאבה לו הבטן, כי אכל רק שעה לפני ורק עשה הפסקה וכו).
ההאכלות הן בלי לחץ על הכמויות, ויש לי פנאי לנסות ולזהות מה מתאים לו ומה הוא צריך.
איך הוא מסמן כשהוא רעב או כשמספיק לו, מתי כואבת לו הבטן ומתי הוא סתם עייף, מתי הוא יכול להמשיך לאכול מתוך שינה ומתי ממש לא.

מתי מתאים להחליף חיתול, ולא תמיד בדיוק לפני הארוחה כי ככה עושים...
ככה יוצא שכמעט תמיד אני מחליפה לו את הקקי מיד אחרי שהוא עשה והוא לא צריך לחכות עם זה איזה שעתיים עליו וזה ממש לא נעים (אחת מההטבות של זה שהוא כבר לא פולט כל כך).
מה שהיה אתמול זה, שכל היום היינו יחד בחדר החשוך. הוא היה לידי במיטה או עליי.
אני נחתי, הייתי בפלאפון, שמתי לנו שירים או שאבתי.
מדי פעם קמתי לכמה רגעים לשירותים/לחמם לי צלחת אוכל/להביא את האוכל שלו.
היה אחלה ורגוע. לא הספקתי לישון אבל...
אחה"צ אמא שלי ובעלי חזרו והיו איתו גם קצת.

בלילה האדון החליט לקום כל שעתיים ולא כל 3.
היה לו המון ענייני בטן וכל הזמן רצה לאכול...
זה היה מתיש באופן מיוחד.
וב5 כבר הערתי את בעלי שיעזור לי, כי הוא קם שוב הייתי צריכה לשאוב (תכננתי לתת להם לישון עד הבוקר כדי שבמהלך היום יוכלו להיות ערניים).
אמא שלי גם קמה כבר - אמרתי לה שלא צריך, אז בעלי אמר שזה סתם כי היא אוהבת לקום ב5... היא התחילה להרים את הבית, לנקות ולסדר ולשטוף בקבוקים וכל מיני כאלה.
בעלי נשאר איתו
ואני שאבתי ואז הלכתי לישון בחדר השני ל3 שעות! הכי הרבה שישנתי ברצף מאז שחזרנו הביתה.

כשקמתי לא הבנתי למה הדלת סגורה ולקח לי רגע להבין למה הוא לא לידי...

אחרי זה שאבתי שוב, אכלתי והרגשתי שאין סיכוי שאני ארדם, אז טיפה ארגנתי את הדברים שלנו מהבית חולים, כל מיני חלקים ספייר של המשאבה, ניירת שאני צריכה לזמן הקרוב (מכתבי שחרור שלנו בשביל תורים לרופאים וכל מיני כאלה).
גם התקשרתי לקבוע לי תור לרופא נשים ולברר תאריכים לתורים של לולו.
הוא ישן כל הזמן הזה יפה על הספה. לא מצמץ למרות שהיה אור מהחלון.
קם לאכול וחזר לישון...
ועכשיו ישן עליי.

יותר מאוחר אנסה לישון עוד קצת,
ואז נעשה לו אמבטיה ואולי קצת עיסוי. פעם ראשונה מאז שהגענו הביתה.

חיים חדשים

על ידי יולי_קו » 08 מרץ 2019, 09:34

פרח יקרה,

הזמן הכי אינטנסיבי בגידול תינוק זה (בשבילי) ההשבועות הראשונים.
ולחשוב שתכננתי בזמן הזה (שאני ממילא בבית רק עם תינוק קטנטן) לכתוב את הספר שלי, שאני מתכננת כבר תקופה...
גיליתי שלא היה לי זמן אפילו ללכת שירותים...
מה עשיתי כל היום? מלא דברים, שכשמספרים אותם זה נשמע משעמם, סיזיפי, מתיש, ועם ניצוצות של אושר צרוף.
לאט לאט מתבססים וגדלים איי הכרות, הבנה, ניסיון, וגם התינוק משתנה, ויש פה ושם זמן לישון= משנה איכות חיים בענק (חוסר השינה היה הכי קשה בשבילי, בגדול).
במעבר על האיים האלא מצליחים לצלוח את אוקיינוס היממה בצורה שפויה.

רמז- להשתדל לישון כשהוא ישן (השאיבה מפריעה לזה, נכון), לא לנקות ולסדר בכלל (חוץ מהבקבוקים שאת חייבת), לפתח עיוורון מלא לבלגן ולכלוך-רק לכמה שבועות/שנים... ;-). לבקש עזרה/ לקנות עזרה- כמה שיותר. לעבור להנקה הכי מהר שאפשר (אני יודעת שאת משתדלת לכיוון כמה שאפשר- עלי זה הקל ברמות על- במיוחד כשלמדתי איך להניק בשכיבה על הצד).

הלוואי שהיום ובסופ׳׳ש יהיה לך יותר קל, עם העזרה של אמך ובעלך, שיהיה לך זמן להטעין את הסוללות שלך.

(()) (תמסרי גם ללולו).

חיים חדשים

על ידי מיכל_בז* » 07 מרץ 2019, 19:49

אני מסכימה עם קרן שמש, אם היועצת לא יכולה לבוא מהר אז תחפשי אחרת כי הזמן חשוב כשמדובר בהנקה.

חיים חדשים

על ידי יולי_קו » 07 מרץ 2019, 19:40

בדיוק מה שבשמת כתבה. לא צפצופים.
אם זה חשוב לך, שימי מוזיקה נעימה ומרגיעה. קלאסי, שירים שקטים, או מוזיקת מדיטציה. אם כי נדמה לי שאת פשוט מעדיפה שקט, וגם זה מעולה.

חיים חדשים

על ידי בשמת_א* » 07 מרץ 2019, 18:38

קראתי הכל.
מדגישה שוב, לא לזרוק חלב שאוב שלך שנשאר בבקבוק. לפי ההנחיות אפשר להשאיר אותו עד ההאכלה הבאה.
לא חייבים מחמם בקבוקים, הדרך הכי עדינה לחמם חלב אם שאוב היא בקערה עם מים חמים, מסובבים בה את הבקבוק בעדינות. זה לא צריך להיות חם, רק נעים. ויש כאלה שחוסכים זמן ומסובבים מתחת לברז עם המים החמים דקה או משהו P-:
ושוב מדגישה, הוא ממש לא זקוק לסיוטי הפגיה (אורות, צפצופים וכו'). הוא לא מתגעגע אליהם. הוא רק מתגבר כרגע על הסיוט מהם שנשאר תקוע בגוף שלו. וגם את, מזכירה לך... גם מהגוף שלך עדיין לא יצא הסבל הזה...
מקווה שהיועצת שלך תגיע במהרה, זה ממש חשוב.
ואת צריכה עזרה רבה גם כדי שתוכלי פשוט להירדם איתו במיטה, או שאחת הסבתות תחבק אותו ותסתובב איתו על הידיים ואת תשני שינה עמוקה. את ממש הרוסה... הבעיה שגם הוא. אמא הרוסה ותינוקון הרוס שזקוקים שניהם לטיפול עוטף ואוהב באותו זמן, זה אכן אתגר {@

חיים חדשים

על ידי בשמת_א* » 07 מרץ 2019, 18:27

קודם כל כיף לשמוע שיצאתם.
אני כותבת מהר כי אולי תראי ולפני שקראתי הכל:
ההצעה של גוונים מצויינת, קן קטן על המיטה, תקיפי בכריות אם הוא נשאר במיטה לבד.
חוץ מזה תגייסי כל עזרה שאת יכולה, שיאכילו אותך, שירחצו לך כלים, גם בתשלום אם את יכולה.
ולגבי החלב שלך: לא לזרוק!!!!!! החלב טוב לפחות עד ההאכלה הבאה, לא קורה לו כלום, תתעלמי מהכסת"ח של הפגיה, הוא לא בסכנת חיים וחלות עליו הנורמות של תינוק.
לא לעשות לו פיפסים ורעשים. לא מפריע לו להיות בלי הסיוט שם. הוא אכן צריך להתרגל למצב חדש, לא מפני שהיה "רגיל" לסבל אלא מפני שהמערכת שלו עדיין לא מאמינה לטוב החדש הזה, עדיין ממשיכה לעבד את כל הג'יפה של הפגייה, את כל הסבל, במיוחד עכשיו, שזה עבר. זה כמו שילד נפל ובוכה? ואת מחבקת אותו והוא עוד בוכה, וכבר עבר הכאב אבל נשאר הזיכרון של הבהלה ועוד לא נגמר לו הבכי? זה זה.
עוד לא נגמר לו מהגוף הסיוט. הוא עוד מוציא אותו. אז רק המון המון אהבה ועיטוף ושקט וחיבוקים ונישוקים ומתיקות וקרוב לעור של אמא, עד שהמערכת שלו תירגע לגמרי ותאמין שהסיוט נגמר, והכל ייצא מהגוף הקטן.

ממשיכה לקרוא.

חיים חדשים

על ידי לב_שומע* » 07 מרץ 2019, 16:48

{@ {@ |L|

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 07 מרץ 2019, 16:15

פשוט אחרי שמתרגלים מהאינקובטור שהוא תמיד ערום, או בעריסה שהוא עם בגדים ממש מסובכים שנמענו מלהתעסק, אז מוזר לי החצי ערום הזה... אבל אנסה כל מיני.

נגיד שם היה איזה יום שהוא היה עם חולצות ובלי מכנסיים (כי הן כל הזמן נפלו לו או משהו), והאחיותישר עשו כאלה פרצופים שלמה הוא בלי מכנסיים. כי יהיה לו קר או סתם הן לא רגילות...אז נראה לי זה קצת מחלחל הדברים האלה, ואני צריכה לנקות אותם עכשיו.

ותצליחי אפילו להכין לעצמך כוס קפה.
קפה אני לא אוהבת, אבל הבוקר אמא שלי הכינה לי כוס תה. אבל עד ששתיתי אותה היא הייתה קרה...

אולי הוא ישמח לכמה שעות ביום עם תאורה חזקה עליו, ואני בטוחה שאפשר טכנולוגית למצוא איזו הקלטה של צפצופים ולהשמיע לו
מישהי בפגיה הציעה להשמיע לו צפצופים.
חיפשתי עכשיו ביוטיובצומצאתי דברים שלא דומים לצפצופים שם.. אולי אחפש עוד קצת.
אור הוא לא אוהב... כשאני הולכת איתו לסלון ומואר שם הוא נראה ממש סובל ואני חוזרת איתו לחדר.
אולי כי זה אור שמש ולא פלורסנט...

חיים חדשים

על ידי קרן_שמש_מאוחרת* » 07 מרץ 2019, 15:39

פרח. ההמלצה הכי חשובה עבורי אחרי הלידה הייתה להשקיע את כל מתנות הלידה בלהשיג יועצת הנקה שתבוא מהיום הראשון שאני זקוקה לה (אני הזמנתי מיד כשחזרתי מבית החולים) אני לא יכולה להגיד לך כמה זה הקל לי על החיים שההנקה עלתה על דרך המלך. אני הייתי קובעת עם יועצת מעולה מיידית ומראש מקציבה לעצמי כמה מפגשים שאני צריכה.

חיים חדשים

על ידי לב_שומע* » 07 מרץ 2019, 14:32

יקרה, כל כך כל כך משמח לשמוע אותך במקום הזה.
סתם מחשבה שעלתה לי, אם הוא עדיין חורק, אולי הוא ישמח לכמה שעות ביום עם תאורה חזקה עליו, ואני בטוחה שאפשר טכנולוגית למצוא איזו הקלטה של צפצופים ולהשמיע לו, סתם כדי שירגיש שהעולם שהיה מוכר לו עד עכשיו לא נעלם לגמרי, אלא השתנה? ואז, אם הוא יהיה רגוע, אולי תוכלי את קצת לישון או לשאוב או להתקלח או לאכול? זה רעיון קצת הזוי, ואין לי ידע על פגים, ולא על וויסות חושי בפגים, ולא על עוד הרבה דברים. אבל בחוויה שלי גם למבוגרים קשה כשמשנים להם לגמרי סביבה (ומניסיון, (-; קיים קושי מסויים גם כשמשנים לסביבה טובה בהרבה).
אז.. אולי.. אולי אולי..

חיים חדשים

על ידי שרה* » 07 מרץ 2019, 14:31

הי פרח,
כל כך מתרגשת איתך!!! איזה יופי שאתם כבר בבית!!!!

לגבי בגד גוף - יש את האחד עם תיקתקים מהצד, כמו מעטפת, מכירה?
כי אותו די קל לפתוח במקביל לאוברול ולהצמיד בטן לבטן - עם גב מכוסה
גם אני הייתי עושה ככה, כדי לצמצם הפשטות.
למיטב זכרוני אף פעם לא הפשטתי במיוחד כדי לעשות עור לעור אלא הצמדתי כשיתאפשר: לפני מקלחת וכדומה.

יכולה להגיד לשתף שיהיו עכשיו כמה ימים מורכבים אבל בעוד שבוע או שבועיים את פשוט תרגישי שיש לך יותר אויר... השגרה המבורכת תעטוף אתכם בכנפיה, יקרה, ותצליחי אפילו להכין לעצמך כוס קפה.
אבל אני מניחה שזה לא יקרה ביום-יומיים הקרובים, אז... אל תצפי מעצמך...

(()) (()) (()) @} @} @}

חיים חדשים

על ידי שקטה* » 07 מרץ 2019, 13:23

נכון שבעברית קוראים לזה אוברול, שכחתי. כן בגיל הזה זה מעיק להלביש ולהפשיט והם מתעצבנים מזה. לכן לדעתי הכי נוח בגדים שנסגרים עם תיקתקים ולא שצריך להעביר מעל הראש. ככה הוא פחות מרגיש את ההתעסקות, את פותחת בעדינות כמה כפתורים מקדימה כשהוא כבר עלייך וזהו. בהתחלה בכלל לא הלבשתי דברים שעוברים מעל הראש כי הסתבכתי עם זה. אולי אפשר למצוא חולצות מעטפת שנסגרות עם תיקתקים, גם זה היה לי שימושי בהתחלה.

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 07 מרץ 2019, 13:16

כרגע הוא עם שתי שכבות, בגד גוף ומעליו אוברול פליז. אז את האוברול אפשר לפתוח בקלות, אבל את הבגד גוף פחות נוח להוריד חלקית.
זה רעיון, אני צריכה לראות אם אחד האוברולים הדקים שיש לנו במידה סבירה עבורו כרגע ואם כן אולי אלביש שני אוברולים ויהיה קל לפתוח את שניהם...

תכלס אין לי כוח להתעסק יותר מדי בלהלבישצולהוריד וכאלה כי הוא לא ממש אוהבת את זה... אולי פעם הבאה שאחליף לו חיתול (כמו שחשבתי שיקרה אני כל הזמן שוכחת מהקטע של החיתול ומסתכבת עם מתי להחליף... מלא פעמים עושה את זה אחרי האוכל בסוף, מזל שהוא נרגע קצת עם הפליטות)

חיים חדשים

על ידי שקטה* » 07 מרץ 2019, 12:54

לגבי עור לעור, אני הייתי מלבישה בהתחלה פיג'מה עם תיקתקים שנפתחת מקדימה ופותחת לו כמה כפתורים בזמן שהוא עלי יונק. ככה הוא נשאר מכוסה בגב אבל עדיין מקבל מגע עור לעור בחלק מהגוף. אני לא חושבת שכדי ליהנות מהיתרונות של עור לעור הוא צריך להיות בהכרח ערום.

חיים חדשים

על ידי קור_את* » 07 מרץ 2019, 12:44

אחרי זה גילגלה אותו מהבטן לגב ומהגב לבטן כמה פעמים. עזבה אותו לרגע כדי לכתוב משהו בדף ואז הילדון התהפך בעצמו!

אתלט בריון קטן!
איזה חמוד זה שהם מתהפכים!!

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 07 מרץ 2019, 12:31

מבחינת שאיבות, יש מצב להחליף חלק מהן בהנקה?
כרגע אני עוד לא בטוחה... אני באמת חושבת שהוא לא מצליח להוציא חלב כמעט, ובטח בימים האחרונים שהחלב יוצא ממש בקושי, הוא יצטרך ממש להתאמץ.
הכוונה לא עם המשאבה, אלא בסחיטה ידנית. יוצאות לפעמים ממש טיפות. בקושי יש זרם חלק מהזמן...
אני כן אתן לו לנסות, מקסימום אם לא יצא לו יותר מדי אז זה לפחות יעודד ייצור חלב, וגם הוא יירגע במקום מוצץ. אבל לא בטוחה שזה יכול לבוא במקום ארוחות כרגע...

מקווה ממש שהיועצת תגיע בימים הקרובים ונעשה תכנית לזמן הקרוב.
היא צריכה עוד לחזור אליי להגיד מתי היא יכולה.

לגבי העריסה, אמא שלי תביא היום מיד שרה שתהיה פה ליתר ביטחון. אפילו סתם כדי שנוכל לשבת כולנו בסלון והוא יהיה לידנו ולא רק עלינו.
למרות שכמו שזה נראה בינתיים, לא בטוחה שהוא יסכים להיות בה... הוא ממש רוצה להיות צמוד (שזה הגיוני, רק מתיש...)

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 07 מרץ 2019, 12:24

שכחתי לכתוב שהפיזיותרפיסטית בדקה אותו אתמול והתפעלה מאוד.

הוא היה כבר ער ורעב אז זז המון (לא מצאנו זמן אחר לעשות את הבדיקה, כי אחרי האוכל אי אפשר שלא יפלוט ובשאר הזמן הוא ישן מדי... אז משכנו אותו טיפה).

שאלה אותי אם זה היה בבטן שלי הדבר הזה.
אמרתי לה שממש כן והוא לא הפסיק לבעוט וממש להכאיב.

בדקה כל מיני רפלקסים ותגובות לגירויים.

בבדיקה של pull to sit בגלל הרעב הוא ניסה לאכול את היד שלו אז הביא את הראש ממש קדימה. היא ממש התפעלה ואמרה שלא ראתה אף פג עושה את זה.

אחרי זה גילגלה אותו מהבטן לגב ומהגב לבטן כמה פעמים. עזבה אותו לרגע כדי לכתוב משהו בדף ואז הילדון התהפך בעצמו! בדיוק כמו שהיא עשתה לו, כלומר לא מלא תנועות ואז איזו התהפכות פתאומי, אלא עשה את זה ממש יפה.
אמרתי לה שאתרגל איתו בבית.
בקצב הזה תוך חודשיים הוא זוחל P-:

לגבי טונוס ידעתי לבד שאין לו טונוס נמוך, זה די ברור כשרואים אותו זז... למרות שלא עשיתי לו בדיקה כי אני לא לגמרי זוכרת איך ותמיד יודעת סתם לפי העין, גם בעבודה.
למרות שהשנה גיליתי שלפעמים אני טועה בין גמישות יתר לטונוס נמוך, כי לרוב הם באים יחד וזה מה שאני רגילה לראות.
אבל השנה למשל הגיע ילד עם גמישות יתר וטונוס תקין, ולא זיהיתי את זה עד שהפיזיותרפיסטית הראתה לי איך היא בודקת.

כשניסתה לבדוק ללולו מעקב עיניים הוא ממש לא שיתף פעולה, חשבתי שזה בגלל שעשו לו בדיקה עיניים בבוקר והיה עם טיפות שנראה לי מטשטשות.
אבל אחרי הבדיקה שלה לקחתי אותו עליי לאכול, והוא ממש הסתכל עליי הרבה זמן והיא שוב התפעלה ממנו.
אמרה שבגיל שלו מתוך 2 דקות שמנסים לרוב יש מעקב עיניים של 10 שניות בערך.
אז אצלו לפעמים הוא באמת בורח או בוהה, אבל לפעמים הוא ממש מסתכל או מפנה מבט למשהו קרוב.
למשל אם אאכיל אותו ובעלי יתקרב אלינו, הוא יסתכל לכיוונו ובזמן האחרון גם ממש מפנה את הראש. ואם הוא יתכופף לכיווננו לפעמים הוא ממש ישאיר את המבט לאורך זמן.
כמובן שבגלל שזה אחד החששות העיקריים שלנו (בגלל העבודה שלי, ובגלל הטיפולים, ואולי גם בגלל שהוא פג ואלוהים יודע איזה עוד קבוצות סיכון סטטיסטיות יש), זה הדבר שאנחנו כל הזמן מחפשים בחשש. למרות שאני יודעת שהוא קטנצ'יק אז לא באמת אמור להסתכל עלינו עכשיו לאורך זמן....

בכל מקרה הייתה בדיקה ממש נחמדה והיה כיף לראות אותו ככה.
הבנתי שאני לא זוכרת כמעט כלום מהקורס התפתחות מהתואר, אז שאלתי אותה כל דבר שהיא בדקה כדי לנסות לראות גם. למרות שיש הרבה דברים שלא קלטתי בדיוק.

נראה לי שאקרא יותר כי זה מעניין.
למרות שאני בספק שיהיה לו איזה עיכוב מוטורי כי זה בהחלט תחום חזק אצלו.

היא אמרה שאין לה שום דבר להדריך אותנו, כי הוא באמת מראה יכולות טובות וגם יש לי את הידע הבסיסי על התפתחות.
ורק לשים לב לסימטריה בין הצדדים.
באמת אני צריכה לשים לב לזה כי הנטייה שלי היא להחזיק אותו רק בצד הדומיננטי שלי ולגשת כל הזמן מאותו כיוון.
זה מצחיק כי אצל תינוקות של אחרים אני ממש שמה לב לטורטיקוליס. אצל תינוק של חברה שמתי לב בשלב שבטיפת חלב עוד אמרו לה שאין לו העדפה (ואז אמרו שכן, והיא הלכה לפיזיותרפיה וזה כמובן הסתדר אחרי איזה 2 פגישות). אבל על עצמי קשה לי לשנות וגם לא תמיד שמה לב...
בעלי דווקא משנה יותר, וגם היד הדומיננטית שלו שונה אז אולי זה יאזן.

עוד מעט כשקצת אתרגל לבית אתחיל גם עם עיסויים, שבבית חולים לא הרגיש לי מתאים לעשות.
כלומר אנחנו תמיד עושים קצת לחיצות ומגע עמוק, אבל עוד לא עשיתי לו ממש עיסוי בלי בגדים ועם שמן ובכל הגוף.
עד עכשיו הוא גם הרגיש לי קטן די ופחדתי לשבור אותו קצת... עכשיו הוא טיפה גדל אז אולי ארגיש יותר בטוחה.

וצריכה גם להסתגל לעניין הקנגורו בבית.
בינתיים הוא הרבה עליי, אני חצי בלי חולצה כדי שיהיה קרוב לציצי, אבל הוא לבוש כי אני מאוד מפחדת שיהיה לו קר.
מאז שהגענו הביתה הידיים שלו כל הזמן קרות ואני כל דקה בודקת אם הוא מרגיש חם מספיק.

אז צריכה להסתגל לפה ולהרגיש שהוא לא קופא ואז אוריד לו בגדים (האמת הוא גם כזה חמוד איתם שאני מתבאסת...בבית חולים הבגדים היו כאלה מכוערים שברור שהוא היה הרבה יותר יפה ערום ).

הוא כבר שעה ישן ממש טוב, כי הוא עליי...
ברור לי שאם אוריד אותו הוא יתחיל לחרוק.

הבעיה הכי גדולה זה כשאני צריכה לשאוב, או כשאני מתה לישון קצת.
שאר הזמן תכלס אין לי בעיה שהוא ישכב עליי. זה ממש נעים.

חיים חדשים

על ידי שקטה* » 07 מרץ 2019, 12:04

כתבנו ביחד אז עכשיו ראיתי שענית לגבי עריסה.

חיים חדשים

על ידי שקטה* » 07 מרץ 2019, 12:00

מזל טוב על החזרה הבייתה!

גם לי זכורים רגעים של כעס וייאוש בגלל העייפות המצטברת. אין ספק שזה קשה. זה פשוט עדיין מאוד הישרדותי כרגע אבל דברים ייכנסו לאיזון לאט לאט.
בהחלט הייתי משתמשת בעריסה חלק מהזמן אם זה עוזר לך לישון, לי קשה לישון ליד תינוק למרות שזה כיף להתחבק איתו. אבל זה גורם לי לשינה קלה ומופרעת מדי כי אני מודעת כל הזמן לנוכחותו ולא מעיזה גם להסתובב או להחליף תנוחה, ממש לא נוח.
מבחינת שאיבות, יש מצב להחליף חלק מהן בהנקה?

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 07 מרץ 2019, 11:53

כרגע הוא ישן בתוך קן כזה שהביאו לנו, על המיטה לידי. היום כנראה נרכיב מיטה שיכולה להתחבר ונשים אותו שם כדי שלבעלי יישאר מקום... הלילה הוא ישן בסלון.
סה"כ אין לי בעיה עם המידות אליו, זה דווקא נוח ונעים לי.
רק שלו זה לא מספיק והוא רוצה להיות ממש עליי, רק אז הוא ישן ברוגע...
זה קצת מצחיק כי חודש עכשיו ישן במיטה נפרדת ורוב היום היה ישן שם ולא עלינו.

אבל האמת שבאמת בימים האחרונים גם בפגייה היו פעמים שהשינה שלו הייתה לא שקטה והיה צריך יותר יחס מאיתנו תוך כדי. כנאה סתם כי גדל קצת.

וגם כי שם היה רגיל לישון על הבטן (הוא מנוטר כל הזמן אז הם לא חוששים) , ופה אני שמה אותו רוב הזמן על הצד. על הגב הוא פחות אוהב.
אולי אשים אותו על הבטן כשאני לידו ומספיק ערנית, חושדת להשאיר אותו על הבטן כשאני ממש ישנה.
מצד שני אם אני ערנית אז כבר שיהיה עליי, הרי הבעיה זה כשאני רוצה לישון...

לגבי הסטריליזטור - זה לא במקום לשטוף בקבוקים, אלא בנוסף. פעם ביום צריך לעשות, או במכשיר או להכניס לקערה מלאה מים רותחים. זה דווקא נראה לי לא כזה כאב ראש אבל נראה איך זה הולך.
אתמול עשיתי בפגיה אז עדיין לא עשיתי בבית.

נקנה עוד בקבוקים בשבילו, פשוט לא קנינו הרבה מראש כי רצינו לראות עם מה הוא מסתדר. באמת יש אחד שהוא אוהב יותר. נקנה עוד.
אבל בכל מקרה יישארו החלקים של המשאבה, ולקנות עוד נראה לי מוגזם כי זה 300 שקל לערכה דו צדדית...

תכלס השטיפה לוקחת לי דקה וחצי, אבל זה הלקום מהמיטה וללכת למטבח ולהתעסק עם מים ואחרי זה או לנגב או לחכות שיתייבש. קיצר יותר מדי התעסקות כל 3 שעות ועוד באמצע הלילה.

חיים חדשים

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 07 מרץ 2019, 10:53

כמה כיף לשמוע שאתם בבית, בנוחות ובשקט ! ושהכל יותר קל, ההנקה, החלפת החיתולים, השקט והפרטיות והניקיון
@} @} @}

נשמע ששניכם צריכים את ההסתגלות הזו לחיים בבית, למרות שהיה כל כך קשה בבית חולים... כן התרגלת לצורת התנהלות מסויימת (כמו עם הכביסות)

אני זוכרת שגם אני כעסתי עליו בלילה כשהייתי כל כך עייפה... זו הרגשה ממש קשה.
אבל אני מאמינה שאחרי כמה ימים של התאוששות בבית, לאט לאט תתחילי לצבור כוחות, להצליח לישון איתו יותר בקלות,
פשוט יש לך עייפות מצטברת ענקית מהחודש שביליתם בבית חולים, ולכן את עדיין לא מרגישה את הכוחות חוזרים כל כך מהר

שינה משותפת זה עניין של הרגל, אם את עדיין לא מרגישה בטוחה ועייפה מדי,
את יכולה כמו שהציעו לך לשים אותו ב"אמבטיה" של עגלה (עשינו ככה כמה ימים בהתחלה)
או לשים ביניכם כרית נחשוש.

הסטריליזטור יחסוך לך שטיפת בקבוקים ? לא היה לי אבל שמעתי שזה יכול להיות שימושי, ואם זה משהו שמאד מעסיק ומעייף אותך כל היום, אולי שווה.
או לקנות עוד בקבוקים כדי שתוכלי לשטוף רק בסוף היום או לבקש מאמא שלך.

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 07 מרץ 2019, 09:59

דברים שהתרגלתי אליהם בבי"ח וחסרים פה -

משמרות...
שמישהו אחד איתו בלילה ואני ביום. אמנם הייתי קמה לשאיבות, אבל היו לי כמה שעות שינה בין לבין.
עכשיו כשבעלי חזר לעבודה אני בעצם עושה משמרת כפולה, שזה אומר להיות ערה כל הזמן בעצם... אנחנו עוד צריכים לחשוב איך אנחנו עושים את זה, בעיקר כל עוד אני צריכה לשאוב בלילה.

כביסה -
משתמשים בטטרות ובגדים ושמיכות כאילו זה חד"פ... זורקים לכביסה כל רגע בערך, כי הוא פלט, עשה פיפי או קקי, זה רטוב או שנפל על הרצפה (הכל היה נופל שם על הרצפה כל הזמן...). או סתם כי עברו כמה שעות או התחלפה משמרת אז מחליפים בגדים ומצעים.
פה צריך להתרגל לזרוק רק כשמלוכלך, כי אחרת לאמא שלי יהיו פה הררי כביסות (בבי"ח היינו זורקים לכביסה משהו כמו 3 שמיכות ביום...).
בינתיים אני מסתדרת, אבל זה ממש להתרגל לשינוי בהתנהלות.

דברים שלא קנינו -
מחמם בקבוקים וסטריליזטור. כי אפשר בלי, אבל אחרי שמתרגלים אליהם צריך להתרגל למשהו אחר. אם זה ישגע אותי אולי כן נקנה (תכלס זה נחוץ לטעמי רק כל עוד אני בשאיבה בלעדית, אח"כ זה כבר יהיה מעט פעמים ביום אז פחות קריטי).

כיור -
שממש קרוב אל לולו לשטיפת הבקבוקים, ולא צריך ללכת למטבח כל פעם...
האמת שזה היה רק כשהייתי לידו בפגייה. בחדר הכיור גם היה לא נוח ורחוק יותר. וגם לולו בכלל היה בקומה אחרת...

דברים שאני ממש לא מתגעגעת אליהם -

הבגדים המעצבנים של הבית חולים.
יכולנו להביא בגדים משלנו, אבל גם לקח זמן עד שקנינו קטנטנים כאלה (ניובורן עדיין קצת גדול עליו, לפני שבועיים נגיד זה היה ענק בשבילו),
וגם לא היה לי כוח להתעסק עם עוד כביסות משלנו (לדאוג שלא לוקחים בטעות לכביסה של הבי"ח, להעביר כל פעם לאמא שלי לכביסה, לחכות כמה ימים שהיא תחזיר).
אז עכשיו סוף סוף לולו לובש בגדים יפים וחמודים, שאפשר להלביש בקלות וגם לא גדולים עליו ב10 מידות (המכנסיים של הבית חולים היו ענקיות עליו).

מד סטורציה -
אתמול עשיתי לו לימות בכף רגל, ןבשניה הראשונה חיפשתי באיזה רגל המד סטורציה כי לא ללחוץ עליו.. פתאום קלטתי שאין לו.
וגם, הוא היה מפריע להחלפת חיתול וההלבשה ועכשיו בלי כבלים וחוטים זה הרבה יותר פשוט, וגם לא נופלות לו המכנסיים כי החוט מושך אותן.

ואין ספק שהשקט והחושך וזה שאפשר לשלוט בזה בעצמי.

ולישון צמוד אליו שזה פשוט מטורף ואיך לא היה עד עכשיו.

ולשכב במיטה ולא על הכורסא.

אה, ואתמול התקלחתי במקלחת נורמלית.
בלי כפכפים, בלי לסחוב איתי דברים חצי מסדרון, בלי להיגעל כשמשהו נוגע בריצפה.
זה היה הדבר הראשון שעשיתי כשנכנסתי הביתה...

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 07 מרץ 2019, 09:43

בלילה מצאתי את עצמי כבר ממש כועסת עליו. כל כך רציתי לישון והוא לא שיתף פעולה.
רוב הזמן מרוב עייפות לא הצלחתי להתעורר לשאוב לו אז אכל מטרנה ושאבתי אחרי. ואז הייתה מנה חלקית ובארוחה הבאה שוב השלמה.
הרגשתי שזה מעבר לעייפות, הגוף פשוט קרס, אחרי יום ארוך ומעייף בלי מנוחה, להיות ערה כל הלילה.

וכנראה גם מתח ולחץ ובכל פעם שכבר נרדמתי אז היו לי מלא חלומות והחזקתי שיניים כל כך חזק שהן עדיין כואבות לי. שינה ממש לא רגועה.

עכשיו פעם ראשונה שאני מרגישה שאני נהנית ממנו ככה. כשהוא שוכב עליי שפוך.

לא ברור איך אני יו. ר ערנית, כי ישנתי אולי חצי שעה נוספת...

מחכה שבעלי יחזור ויהיה איתו ואוכל לישון טיפה ברצף, בלי להניח עליו יד או לתת לו מוצץ כל רגע.

עוד בעיה זה שהמוצץ ממש עוזר לו כשיש לו גזים, אבל הוא עוד לא ממש יודע להחזיק אותו פה לבד לאורך זמן. הוא כן למד לקרב את היד וזה עוזר לו בהתחלה, אבל בשלב מסוים הוא מזיז אותה והמוצץ בורח וזה מעצבן אותו. אז מצאתי את עצמי מחזיקה לו אותו די הרבה בלילה...
כמובן שהיה עדיף לתת לו ציצי אבל ממש לא היה מצב, הייתי אאוט לחלוטין.

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 07 מרץ 2019, 09:31

אז לפני השינה באמת ארגנו את הכל לידי - משאבה ובקבוקים, חיתולים, מים וכו.
הקושי העיקרי זה לקום כל פעם למטבח לשטוף בקבוקים ולחמם לו אוכל (חלב שלי אם יש במקרר או מטרנה). צריכה עוד להתאפס על העניין הזה.

היה לילה קשה. בקושי ישנתי, אולי גירדתי 3 שעות מפוזרות...
פשוט לא נשאר זמן בין שאיבה להאכלה לגרפס להחלפת חיתול, ואז עוד לקח לי זמן להרדם.

ולולו החליט שהוא לא ישן רגוע ברצף אלא מתעורר כל שניה ועושה קולות וחריקות ורוצה שאני אחזיק אותו או לפחות אחזיק לו את היד.
כל פעם הרגשתי שאני כבר נרדמת ופחדתי למעוך לו אותה אז שחררתי ומיד הוא התחיל שוב עם הקולות שלו.
כנראה גזים אבל אולי גם המקום החדש שמרגיש אחרת, כי זה המשיך גם אחרי שעשה קקי ומיליון גרפסים.

לפני שיצאנו אתמול אמרו לנו שאולי ייקח זמן עד שיתרגל, שאולי יחסרו לו כל הצפצופים שהוא רגיל אליהם... אז התחלתי לעשות לו פיפ פיפ ולספר לו איזה תינוק הוריד סטורציה ואיזה בדיוק בוכה כי הוא רעב, ואיימתי גם להדליק לו פלורסנט לתוך העין כדי להאכיל תינוק אחר...
לא עזר...

מה שכן אכל ממש יפה, בלע פה בקבוקים של 50 בשלוק.

מדי פעם אני צריכה לזרוק איזה 5 מ"ל של החלב שלי שהוא לא אכל וזה מאוד מבאס, כי הכמויות בכלל לא גדולות ואנחנו עם די הרבה השלמות של מטרנה.
אני מוסיפה כל פעם לבקבוק בהדרגה אבל לא תמיד מצליחה לזהות מראש מתי בדיוק יפסיק לאכול. וגם מבאס להספיק אותו באמצע האוכל כדי למלא לו עוד...

בלילה אמא שלי קמה לעזור לי עם החימום והשטיפות. בעלי ישן כמו בול עץ כי לא ישן יומיים...
אז הבוקר אני איתו לבד.
בינתיים ממשיכים את הלילה.
אוכל, שאיבות, אני מנסה לישון ומצליחה לנמנם חצי שעה בין לבין...
אמא שלי הכינה לי מראש מגש עם ארוחת בוקר כאילו אני בבית מלון, עוד לא אכלתי.
לולו ממשיך לחרוק כהרגלו.

בשלב מסוים כשרגשתי שאני מצליחה להחזיק את העיניים פקוחות ליותר מדקה לקחתי אותו עליי ונתתי לו ציצי.
הוא התלהב. קצת התעצבן שלא יצא לו כלום...
לא עבר מספיק זמן מהשאיבה, אז לא ממש יצא חלב. ניסיתי לסחוט לו קצת ויצאו טיפות בודדות. אבל זה הספיק לו והוא מצץ קצת עד שנרדם.

לא ייאמן כמה יותר קל להניק במיטה... זה ממש נוח. בלי כרית ובלי כלום. הוא פשוט שוכב עליי לרוחב ואני שעונה אחורה. הידיים שלי נשענות על השמיכה וזהו...

ושלא נדבר על כמה פשוט לשלוף ציץ כשאין חלוק ולא צריך לסגור את הוילון...
ושהוא צמוד אליי אז לא צריך לקום מהמיטה כדי להרים אותו.
זה לקח ממש שנייה.

הלוואי וינק כבר כמויות, זה מרגיש לי כמו משהו שיהפוך את הכל ליותר פשוט.

חיים חדשים

על ידי גוונים* » 07 מרץ 2019, 09:21

בוקר טוב,
מה שלומכם? איך עבר הלילה הראשון בבית??

חיים חדשים

על ידי גוונים* » 06 מרץ 2019, 23:10

אני אישית לא הייתי בונה על מנשא (לי זה לא עבד בגדלים הפיצפוניים האלה ואצלי גם כשהיו פיצפונות היו בערך כפול מלולו כרגע... ולרוב מנשא דורש קצת תרגול ואימון שעדיף לעשות עם עזרה, לפחות בפעמים הראשונות, בעיקר שהוא כזה פיצפון). אבל זאת לעומת זאת נראית לי אופציה מעולה פשוט היי איתו על מיטה גדולה ככל האפשר. הביאי הכול לשם כשהוא ישן והיו על המיטה כל היום. קומי רק להביא לו חלב, לך אוכל, או לשירותים.
אם את יכולה, לפני שמגיע הרגע שאת לבד ממש לארגן לך את כל מה שאת יכולה לחשוב עליו שתצטרכי:
נשנושים, ואולי גם ממש אוכל? מים, אולי תרמוס או כוס תרמית עם תה? מטען, שמיכות, טיטולים, בגדים להחלפה, חיתולי טטרה, נייר טואלט, כריות, כרית הנקה, המשאבה וכל מה שנלווה אליה וכו' וכו' הכל כמה שיותר בהישג יד. כמובן שתצטרכי לקום מדי פעם, לשירותים, למקרר, לחלץ עצמות אבל ברגע שהכל מרוכז במקום (נוח ונעים) אחד יש בזה משהו מרגיע. לי זכור שבפעמים הראשונות שנשארתי לבד זה מאוד עזר לי. הרגשתי כאילו בניתי לעצמי קן קטן.
ואז גם הרבה יותר קל פשוט להירדם כשהוא נרדם (בהנחה שאתם על מיטה נוחה).

נורא מרגש! הנה מתחילים החיים... שיהיה לכם בנחת ובנעימות ובטוב ובהרבה שעות שינה והנקה טובות ורגועות:)
לילה טוב@}

חיים חדשים

על ידי קור_את* » 06 מרץ 2019, 22:57

אם אמא שלך יכולה להביא לך, אז את פשוט שמה אותו במנשא לרוב היום.
אבל אם לא, פשוט היי איתו על מיטה גדולה ככל האפשר. הביאי הכול לשם כשהוא ישן והיו על המיטה כל היום. קומי רק להביא לו חלב, לך אוכל, או לשירותים.

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 06 מרץ 2019, 22:48

לא... מנשא זה משהו שעוד לא ארגנתי לי כי לא הייתי בטוחה מה יהיה לי נוח

חיים חדשים

על ידי קור_את* » 06 מרץ 2019, 22:36

קצת חוששת מלהיות איתו לבד בבית מחר כל היום.
יש לך מנשא של פצפונים?

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 06 מרץ 2019, 22:03

נגמר המסע לבית של אמא שלי.

בדרך גיליתי שהכל ירוק מהגשמים, שיש מלא רקפות, שהשקדיות פורחות אבל חלקן כבר לקראת סיום.
ראינו שקיעה מקסימה והקשבנו למוזיקה יחד.

הראש של לולו נראה לי קופץ מדי, אז כל הדרך שמתי לו יד ליד הראש שלא יזוז.
נשבר לי הגב מזה אבל לא נורא...

בבית פרקנו, התארגנו חלקית, אכלנו והאכלנו.
לא בטוח שלולו שם לב שקרה משהו בכלל, הוא ישן כל הדרך וגם בבית. קם לאכול ונרדם חזרה.

עכשיו שואבת ואז לישון.

חבל שעניין השאיבות לא נשאר בבית חולים...
אפגש בקרוב עם היועצת ומקווה שההנקה תתקדם.

קצת חוששת מלהיות איתו לבד בבית מחר כל היום.
אין מי שיעזור לחמם אוכל לו או לי, להביא משהו כשאני מחזיקה אותו.
מקווה שזה יעבור בקלות ובנעימים.

מזל שאח"כ שישי שבת אז אמא שלי ובעלי יהיו.

חיים חדשים

על ידי טלי_ב* » 06 מרץ 2019, 20:37

יההההה!!!!!

חיים חדשים

על ידי אוליב* » 06 מרץ 2019, 20:13

קולולולולולולו ללולו שיוצא הביתה. ברוך הבא לעולם שבחוץ. שיהיה בקלות, בשמחה, בנחת, בשקט ובנועם.

חיים חדשים

על ידי מיכל_בז* » 06 מרץ 2019, 19:34

ישששששששששש!

נחיתה רכה, שלווה רבה ושעות לולו מרובות ומאוהבות.

חיים חדשים

על ידי לב_שומע* » 06 מרץ 2019, 19:04

(-: (-: (-: (-: (-: (-: (-: (-:(-: (-:

חיים חדשים

על ידי יולי_קו » 06 מרץ 2019, 19:01

נהדר!!! נפלא!!! יש!!! יש!!!! יש!!!

חיים חדשים

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 06 מרץ 2019, 17:32

יש !!!!!
_שתהיה לכם נחיתה רכה והסתגלות טובה.
בשעה טובה!_

חיים חדשים

על ידי פלוני_אלמונית* » 06 מרץ 2019, 17:22

הצצה לחיים שאחרי הפגיה.
מרגש!!!

זהו, אפשר לנשום לרווחה ולהתחיל להנות מהחיים עם לולו הקטן.

ימים שקטים ורגועים לכם!
ליאור

חיים חדשים

על ידי גוונים* » 06 מרץ 2019, 17:16

בשעה טובה!
שתהיה לכולכם הגעה הביתה טובה ונינוחה, ימים רגועים ומיטיבים והסתגלות נעימה לכולכם@}

חיים חדשים

על ידי פלוני_אלמונית* » 06 מרץ 2019, 15:52

וואו. איזו התרגשות... שתהיה לכם נחיתה רכה והסתגלות טובה.
בשעה טובה!

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 06 מרץ 2019, 15:41

הכל מוכן.
אני שואבת ונצא הביתה.
התרגשות גדולה.

לולו כנראה לא מודע לזה. הוא פשוט ישן. כרגיל...

אתמול ביקשנו לצאת איתו לשבת בחדר משפחות. אישרו לנו לרבע שעה.
ישבתי איתו עליי, בחדר בלי צפצופים ואורות פלורסנט ורעשים. רק אור טבעי מהחלונות. נוף של הרים ושלושתנו.
היה כל כך נעים.
הצצה לחיים שאחרי הפגיה.

חיים חדשים

על ידי לב_שומע* » 06 מרץ 2019, 15:39

אוי, פרח.. )-: |L|

חיים חדשים

על ידי שרה* » 06 מרץ 2019, 14:48

(()) (()) (())

חיים חדשים

על ידי פלונית_אחרת* » 06 מרץ 2019, 10:47

איתכם ב |l|

חיים חדשים

על ידי יולי_קו » 06 מרץ 2019, 10:30

(())(())(())

חיים חדשים

על ידי טלי_ב* » 06 מרץ 2019, 07:06

אוי, נשמע שאת תשושה לגמרי. מעבר לתשישות.
שולחת הרבה כוחות וחיזוקים. מאחלת לכם יום טוב יותר, עם הרבה אוכל ללולו ומנוחה (לפחות קצת... ) לך.

חיים חדשים

על ידי אוליב* » 05 מרץ 2019, 22:55

פרח אהובה כל כך, חיבוק גדול. וגם חיבוק ללולו.

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 05 מרץ 2019, 22:45

מקווה שהכל הולך חלק ואתם כבר בדרך הביתה
לצערי עדיין לא...
הילד קצת בשביתת רעב היום.
אוכל קצת פחות ושוב מתוך שינה...
ואני הרגשתי זוועה כל היום. הייתי על משככי כאבים וישנתי הרבה.
עכשיו מתחיל להשתפר, מקווה שהכאב החזק והצמרמורות לא יחזרו.

חיים חדשים

על ידי גוונים* » 05 מרץ 2019, 21:25

מקווה שהכל הולך חלק ואתם כבר בדרך הביתה
שלא לומר ממש בבית!
שולחת כוחות ותמיכה, וחיזוקים !

חיים חדשים

על ידי קור_את* » 05 מרץ 2019, 18:09

אבל אם קוראים לתחושות האלה בשמן, אז יותר קל להגיד "רגע, אבל בעצם יש לי יותר חופש תנועה ממה שהצד הדורסני של המצב (לא בהכרח האנשים) גורם לי לחשוב. אני לא באמת כלואה. אי אפשר להשאיר אותי פה נגד שיקול דעתי. יש לי אלטרנטיבות".

לגמרי
בכלל, אין למשטר את השיח. כך תמרוש רוצה לאפיין את המצב. זכותה וזה גם מאיר עיניים.

חיים חדשים

על ידי ניחוח אדמה אחרי הגשם » 05 מרץ 2019, 16:33

שולחת כוחות ותמיכה, וחיזוקים !
הלוואי שכבר תהיו בבית...
הכי קשה זה כשזה כבר כל כך קרוב אבל עוד לא...

משהו פרקטי - כשהקטן שלי נולד, ההורים שלי שכרו מיד שרה משקל תינוקות, והיה מאד נוח (ובלי לקנות)

חיים חדשים

על ידי תמרוש_רוש » 05 מרץ 2019, 13:10

בקשר לכאבים בשד:
  • לתעדף מנוחה כמה שיותר. מנוחה עוזרת למנוע דלקת.
  • לא להפסיק לשאוב כי יווצר גודש, אבל לעבוד הכי עדין שאפשר, לאט יותר, עוצמה נמוכהיותר ולא נגד כאב.
  • אם יש כאבים של פטמות סדוקות אז כן לדלל / להפסיק שאיבות ליום אחד ולמצוא דרך אחרת לניקוז החלב.
  • לבדוק איך הולך לך עם סחיטה ביד. כולל ביד הנגדית לשד, כדי לחלק את העומס.
  • להשתחרר מבית החולים. המשאבה צריכה לעבוד נגד התנגדות ולעבוד כפול ממה שהפטוטנציאל שלך מכתיב לך, כי המקום הזה מחרפש לך את רפלקס שחרור החלב.
  • לזכור שאת יפה ועדינה וחזקה ומוצלחת, וכולנו פה מתות עלייך ואוהבות אותך כל דקה. כל אחת בדרכה.

חיים חדשים

על ידי תמרוש_רוש » 05 מרץ 2019, 13:01

אם כתבתי שטויות, פרח תדע לקרוא את זה כשטויות.
הרי זו היא שנמצאת שם ויודעת מה היא מרגישה (())

אבל כשאת צריכה לעבור דרך שלוש דלתות נעולות והמפתח לא אצלך, כשאת מרגישה שאת לא יכולה לקום וללכת בלי שסוללה של אנשים תאשר לך שאפשר, וכשהנסיבות גורמות לאנשים לשנות את דעתם פעמיים ביום, להגיד שאפשר ואז אי אפשר - זו הגבלה רצינית בחופש התנועה ובתחושת השליטה, והיא יכולה ליצור גם מצב של כלא פסיכולוגי. של חוסר אונים מוחלט כנגד הסיטואציה.
לא בהכרח, אבל אפשר.

אבל אם קוראים לתחושות האלה בשמן, אז יותר קל להגיד "רגע, אבל בעצם יש לי יותר חופש תנועה ממה שהצד הדורסני של המצב (לא בהכרח האנשים) גורם לי לחשוב. אני לא באמת כלואה. אי אפשר להשאיר אותי פה נגד שיקול דעתי. יש לי אלטרנטיבות".

המטרה של הפוסט הזה היתה לשבור את תחושת הכלא (אם היא קיימת). כי כלא ממשי - באמת אין.
@}@}@}@}@}@}@}

חיים חדשים

על ידי אמא_של_מוש* » 05 מרץ 2019, 12:54

פרח אהובה שלחתי לך מייל @}

חיים חדשים

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 מרץ 2019, 12:28

מקווה שהכל הולך חלק ואתם כבר בדרך הביתה

(לא רוצה להלחיץ, כמובן, אבל אני בטוחה שאני לא היחידה שיושבת כאן וכוססת ציפורניים במתח ( ;
ליאור

חיים חדשים

על ידי פלונית_אחרת* » 05 מרץ 2019, 11:33

מצטרפת ומחזקת, אנחנו קראנו, ביננו לבין עצמנו, לרופאה בטיפול נמרץ יילודים פרעה.
ובסוף שחררו אותנו רק כשבעלי הגיע בבוקר להחליף אותי שאוכל לישון (הייתה לי שם רק כורסא ואסור היה לישון עליה עם תינוק על הידיים, כיוון שלא הסכמתי להוריד אוו מהידיים לא יכולתי לישון בכלל) וראה אותי יושבת עם התחנוק ובוכה, הוא לא אמר מילה, הסתובב והלך לקבלה ואמר להם שיביאו עכשיו רופאה כי אנחנו משתחררים, וכך היה.
עד היום זו זכורה לי כמחוות האהבה הגדולה ביותר שעשה למעני.

חיים חדשים

על ידי טלי_ב* » 05 מרץ 2019, 11:11

פרח יקרה, שמחתי לקרוא שאתם מתכוונים לעזוב היום. גם אני חושבת שזו החלטה טובה ושקולה.
אני לא יודעת אם כל הדימויים שלמעלה עוזרים לך או לא, בעיני כן יש בהם הגזמה - אבל ברור שהשהות בבית החולים יוצרת קשיים עצומים ואם אני מבינה נכון, לולו כבר לא במצב שזקוק לכך רפואית.
אם מנסים להפחיד אותך בכל מיני הפחדות (מקווה מאוד שכולם יהיו נחמדים ולא יקרה) ומדאיג אותך פער הידע מול הצוות - דעי שזכותך לקבל הסברים ברורים של מה הסיכון הספציפי שהם מודאגים ממנו ומה החלופות לטיפול שהם מציעים, על יתרונותיהן וחסרונותיהן.
אם את לא מקבלת את ההמלצה, זה לא אומר שיכולים למנוע ממך ייעוץ ומידע.
ושוב, ממש מקווה שהדברים ילכו חלק.
ממש בא לי לקרוא אותך פה כותבת שאתם בבית (-:

ראיתי תמונות שלו עם אחיין שלי אחרי שהוא נולד. הנכד היחיד שהוא פגש.
((-))
אחד הדברים הכואבים באובדן של אדם קרוב הוא שזה תמיד חוזר ומלווה בכל אירוע משמעותי בחיים, שמבליט שוב ומחדש את ההיעדר ((-))

חיים חדשים

על ידי בשמת_א* » 05 מרץ 2019, 10:52

התחייבות מהקופה
סתם טופס 17 עלוב!!!!

אולטרסאונד שצריכים בגיל חודש
נו באמת. עוד בדיקה שיגרתית לגמרי שאפשר גם לעשות עוד שבוע אחרי שתצאו כבר הביתה.

אני דווקא מסכימה עם כל מלה של תמרוש רוש וזה כולל שבי ועינויים. פרח מתארת בדיוק מה שעשו בק.ג.ב לאסירים. זקנים כמוני עוד זוכרים.
אני במקומך הייתי פשוט אומרת, או שתביאו לי עכשיו טופס לחתום שאני משתחררת על דעת עצמי, או שנסתלק מפה בלי טופס!!! זו הבחירה שלכם!

אבל אני קוראת בין השורות שאת מאוד רכה וענוגה וגם בעלך. ממש עצוב לי.
רוצה לספר לך, שאבא שלי אדם מאוד תרבותי ומנומס. מאוד.
אבל כשהגיע למשרד החינוך וביקש להעביר אותי מבית הספר המזעזע שלי, שבו סבלתי סבל נורא, לחטיבת הביניים החדשה שנפתחה, ואמרו לו שאי אפשר כי אני בבית ספר שממשיך עד כיתה ח' - הוא דפק על השולחן! או עשה את המקבילה של "להפוך שולחן" על הפקידים!
לפעמים, כדי להציל את הילד שלך, אתה צריך להיות יותר מ"מבקש בנימוס" וגם יותר מאסרטיבי, ושיתהפך העולם.

חיים חדשים

על ידי פלוני_אלמונית* » 05 מרץ 2019, 09:09

וואו תמרוש. שבי ועינויים?!? נותרתי בלי מילים. לא כולם חיים בתוך טראומת הילדות שלך. לא כולם נשרטו באופן בלתי הפיך כל כך עד שכל סיטואציה -קשה, לעתים מאיימת, לא נוחה בעליל-תיראה להם כקנוניה מכוונת היטב נגד. תניחי לפרח. זה פשוט חא עוזר בכלום.

חיים חדשים

על ידי פלונית_אחרת* » 05 מרץ 2019, 06:29

כדאי לשאוב כשמתחילה דלקת , זה אמור להקל, אבל כמובן להתייחס לרקמה בעדינות .

חיים חדשים

על ידי תמרוש_רוש » 05 מרץ 2019, 00:26

(())
שולחת לך כוחות ואהבה.
https://www.youtube.com/watch?v=llNlV1KDVUE
(You can relax now)

חיים חדשים

על ידי יולי_קו » 04 מרץ 2019, 23:28

((-))
אם ארוחת תמ״ל אחת תעזור לציץ הסובל לנוח-זה כדאי. אפילו כמה.
(()) תזכרי שאת מלכה!

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 04 מרץ 2019, 22:43

התחיל כאב בשד שמאל (זה שמייצר יותר חלב...).
כנראה בגלל השאיבות התכופות, זה היה יותר מדי.
בצהריים התחילו קצת דקירות עדינות ועכשיו זה כאב.
מקווה ממש שלא מתפתחת דלקת, כי אין משהו שאני צריכה פחות כרגע...

לא מפתיע אם אני אצא מפה חולה בסוף.

וצריכה לקבל את זה שהלילה כנראה יקבל מטרנה לפחות חלקית.
כרגע יש ארוחה וטיפה במקרר ולא יודעת כמה אצליח לשאוב, אם בכלל כדאי לנסות...
מבאס אותי מאוד.

חיים חדשים

על ידי תמרוש_רוש » 04 מרץ 2019, 22:32

_נגמרתי לגמרי, כל בדל כוחות שהיה בי נעלם.
אני לא בטוחה שאני קיימת יותר בכלל._
סחטו אותך לגמרי ((-))
התישו אותך עד עפר.

תשמעי, אני לא רוצה שאנשים יחשבו שאני יוצאת מפרופורציות. אני יודעת שהכל שם זה מכוונות טובות - או מיומרות לכוונה טובה, רק עם ידע מחורר קצת וקונספציות שגויות - אבל בתכלס, בלי להבין את זה, בלי שאף אחד ירצה שזה יקרה (והם היו מתעלפים אם היו מבינים את זה), אתם נמצאים בסיטואציה של שבי ועינויים.

מניעת שינה. אורות מלאכותיים חזקים מדי. רעשים מפחידים. שרירותיות. חוסר שליטה על שגרות יומך הבסיסיות ביותר. בגדים שנכפו עלייך. אביזרים שנכפו עלייך. האכלה בכפייה. בחירות אכזריות (מה את מעדיפה, לסבול X או שהוא יסבול Y?). אה, כמובן: האזנה לבכי של המעונים האחרים, בלי אפשרות לעזור להם.
והכי קלאסה: לתת לשבוי את האשליה שיש דרך החוצה, שעוד מעט זה נגמר, עוד מעט המצב ישתפר - ואז לסגור לו את הדלת בפרצוף.
זה שובר. זה מרסק.

(ככה בוחנים אנשים בסיירת, דרך אגב: נותנים להם לרוץ קילומטר בחולות, וברגע שהם מגיעים לנקודת הסוין, מסתכל עליהם המפקד ואומר: טוב, עכשיו תחזור חזרה. מי שמצליח להישאר על הרגליים ולהתחיל לחזור - מתקבל)

אני אומרת שוב: בית החולים הזה מנסה לעזור לבני אדם.
אבל כל האלמנטים שהוא מייצר בבלי דעת או מחוסר ברירה, או מבורות שמתחפשת לחוסר ברירה, נמצאים בשימוש נרחב ומכוון אצל אנשים שרוצים להתעלל בבני אדם.

עכשיו, אחרי שהצהלתי את רוחך :-P - קחי שיר.
לי הוא עזר בזמנים קשים.

Wallflower

חיים חדשים

על ידי תמרוש_רוש » 04 מרץ 2019, 21:46

החוצה.
יקירה, השהות בבית החולים עולה לשניכם המון המון.
זה מתיש.
אי אפשר באמת להחלים שם.
בכלל אי אפשר להתפתח שם.
מה שאתם זקוקים לו זה מנוחה.
ירידה ברמת האדרנלין והורמוני סטרס.
עור לעור
הנקה זמינה 24/7
אנשים אוהבים סביבכם.
עזרה מקצועית טובה, כרגע בעיקר הרבה עידוד ומעקב.

האם בית החולים יכול לספק לכם את זה?

חיים חדשים

על ידי פרח_בית* » 04 מרץ 2019, 20:59

טוב מסקנה אחת מהיום הזה.
לולו הכי הכי חמוד כשהוא ישן לי על הציצי, עם היד מתחת לראש והלחי מעוכה.

בכלל לא הנקתי, הוא היה אחרי אוכל ורצה על הידיים.
היה לא רגוע אז ניסיתי לתת ציצי. ניסה להכניס לפה שתי שניות וויתר. סגר את הפה חזק, שלא אכניס לו את הפיטמה בטעות... ונרדם.

ועכשיו הוא הכי מתוק בעולם.

הוא כבר מצליח לאכול מהבקבוק שקנינו לו, לא רק מהבקבוק הקטנטן של הבית חולים.
שלשום ניסינו והוא בקושי הכניס את זה לפה...
היום הכניס כמו גדול ואכל מנה שלמה צ'יק צ'ק.

חיים חדשים

על ידי קור_את* » 04 מרץ 2019, 20:31

_את גדולה מהחיים, אמא מהממת שעושה מעל ומעבר למען לולו הקטן שלה...
חודש את שמה נלחמת בגבורה וממש עוד מעט את חוזרת הביתה..
זאת הישורת האחרונה._

ממש לקראת הבית. קטן על לביאה כמוך.

חיים חדשים

על ידי מיכל_בז* » 04 מרץ 2019, 19:17

פרח אהובה, תחזיקי מעמד! הלב שלי איתך לגמרי לגמרי. עוד רגע ותהיו בחוץ. עוד שנייה.

חיים חדשים

על ידי אמא_של_מוש* » 04 מרץ 2019, 16:37

פרח יקרה ואהובה חיזקי ואמצי ((-))
את גדולה מהחיים, אמא מהממת שעושה מעל ומעבר למען לולו הקטן שלה...
חודש את שמה נלחמת בגבורה וממש עוד מעט את חוזרת הביתה..
זאת הישורת האחרונה.
שולחת לך הרבה חיבוקים חמים חמים @}

חזרה למעלה