[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מאוד ממליץ לכל מי שקשור לנושא הזה להקשיב לשיחה עם הבחור הפינלנדי פה שמתאר איך הוא אובחן במחלה, בקושי יכל לזוז (היה טניסאי די מקצועי), ואחרי שהיה אצל מלא רופאים שלא עזרו יצא למסע של גילוי וניסוי, על מנת לרפא את עצמו...
הוא חזר לשחק טניס ואומר שהוא טוב יותר משהיה, שיחה ממש מעניינת: https://blog.biohackingsecrets.com/ep147/ על ריפוי מטרשת נפוצה באופן טבעי :)

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

דרך אגב לכל השואלים פה אני מכיר תרופה ממש ממש טובה למחלה הזאת... לכל המועוניינים ניתן לפנות אליי למייל [email protected]

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

היי חגית מאוד אהבתי את הגישה שלך למחלה... גם אני חולה בטרשת נפוצה ואנחנו די דומים בגישה שלנו... אשמח אם ייצא לנו לדבר...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום ,
מעוניינת לדעת אם מישהו חווה התפרצויות הולכות וחולפות שנמשכות פחות מ-24 שעות.
חוויתי בחודש האחרון כבדות ותחושת הרדמות של הגפיים השמאליות, מלווה בעייפות כבדה. נאמר לי כי מאחר והתופעות לא ארכו יותר מ-24 שעות אז זה ככל הנראה לא סימפטום של טרשת.
אודה אם תוכלו לשתף בצשך הסימפטומים שחוויתם בתחילת הדרך.
תודה רבה!

מבקש לדעת האם ישנם כאלה עם בעיית הליכה כדוגמת הסרטון הבא. באם כן אשמח לתגובה במייל [email protected]
https://www.youtube.com/watch?v=P8UPPsQvCDU

האם למשהוא יש טלפון של הומואפאט טוב המתמחה בטרשת נפוצה?
אני בת 46 עברתי התקף שאובחן כחדש לטרשת מפוצה. אשמח גם להמלצות על רופא טוב?

היי אני בת 46,

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הטבעי אפשר ליצור קשר איתך ?
0545409500

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מישהו יודע את הטלפון של אברהם רון דרעין? תודה, אריק עמית
[email protected]

הדאגה מובנת. מה דעתך לשאול גם בפורום רופאים מומחים בנושא ?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום, אני בת 45, אמא לארבעה. חוששת שהסימפטומים המוזרים שחוויתי לאחרונה עלולים להיות קשורים לטרשת נפוצה. לפני כשלושה חודשים חויתי תחושת נימול באצבע השלישית ביד ימין, היא נראתה כאילו נתקעה בצורה ישרה מעט נמוך משאר האצבעות ולא יכולתי לכופף אותה או לישר במשך כארבעה חמישה ימים, אח"כ חל שיפור הדרגתי, כאשר לאחר שבועיים היד שבה למצבה התקין הקודם. בעקבות זאת הלכתי למומחה לכף יד והוא אמר שהבעיה נובעת כנראה מבלט בעמוד שדרה צווארי. בנוסף, נוירולוגית שראיתי בשל טנטון בלתי פוסק בשלוש השנים האחרונות באוזן שמאל - הפנתה אותי לסי. טי. אנגיו.
שאלתי היא: האם ניתן לראות בסי טי אנגיו את אותם הכתמים שמעידים על טרשת, כפי שמדגים אותם מכשיר ה- MRI ? אני אמורה לעבור את הבדיקה הזו בסוף מאי, ועוד בדיקה של מוליכות עצבית בשתי הידיים שלי. מודה לכם מראש. אני מאד מודאגת.

היי הטבעי, כמה זמן יש ליישם את דיאטת ווילס? כל החיים?
תוך 6 חודשים הפסקת לחוש את כל הסימפטומים? מה לא עבר ומה כן עבר?
תודה מראש.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

קודם כל א׳ בארה״ב:
עלייךלפנות לניורולוג ולבצע MRI
זו תהיה התחלה בלקבל דיאגנוזה.אבל משהוא חשוב :
חייתי באה״ב כשהטרשת תקפה אותי לפני כ 8 שנים.
לפני שנתיים החלה התדרדרות בשיאה ראייתי נפגמה, שטחים מתים, טשטוש חלקי, פלאשים של אור, שרירי ירך תפוסים, אזורים חסרי תחושה בגוף וברגליים, סחרחורת, אובדן באלאנס, צליעה, הליכה מוגבלת למרחק של 1000 מטר טרם תחושת עלפון, בעיות זכרון, בריין פוג ועוד ועוד. כל העת קופקסון ואז רביף..ואז עם אבטלה ואחרי 3 מערכות יחסים כושלות, אובדן בית ורצון עז למות אמרתי די. הפסקתי את התרופות ושיניתי ה כ ל !
דיאטת ווילס מוקפדת, מדיטציה יוגה להעיר את הצאקרות המחוסלות מהתרופות,ומנטרות חיים חיוביות, הפגזת ויטמינים טבעיים omega 3-6-9, b12, ocq10, אנטי קנדידה, שמש לויטמין D ועוד ועוד..התוצאה ? תוך 6 חודשים רברסל כמעט מלא של הנזקים כאשר כל שבוע ישנו שיפור וכעת אני בקושי חש במחלה. מזונותינו בריאותינו. אני הוכחה חיה. בלי מקל בלי כיסא בלי תרופות. שימעו הפנימו וגבו במעשה. בהצלחה !

יש המון מידע על ריפוי טרשת נפוצה באמצעות תזונה.
קראו על
Swank diet
Terry Wahl
Rick Simpson oil
McDougall diet
בהצלחה

א' אני לא מומחית לנושא, אבל אני חושבת שאתה צריך ללכת לקליניקה שמתמחה בטרשת נפוצה ורק הם יוכלו להחליט. למיטב ידיעתי כדי לאבחן משהו כזה צריך גם לעשות בדיקת MRI. הכי טוב שתקבע תור למומחה.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]


שלום. אני א ואני בן 29.
ב5 שנים האחרונות אני מתגורר בארצות הברית ובקרוב חוזר לארץ.

וזה בערך הפרופיל הרפואי שלי.
בכללי אני בן אדם בריא אני לא היתה לי שפעת או מחלות רגילות כבר כמה שנים טובות.
לפני כחצי שנה התחלתי לסבול מאבני מרה.
ולפני כחמש שנים היתה לי פגיעת ראש באזור אוזן ימין ומאחורה שבכללי לא גרם לי לכל שינוי
חוץ מסחרחורת כששוכבים במצב מאוזן ללא כרית ובכללי לא רציני.

לפני כ3 וחצי שנים היתה לי דלקת בעין בגלל נוגדים, iritis העין היתה אדומה והייתי מטופל בטיפות סטרואידים למשך כמה חודשים. דבר שגרם לירידה בראיה ועכשיו אני צריך משקפיים.

לפני כחודש הרגשתי זרם באזור הקרסול ימין. זרם כואב מאוד שבא ל3 שניות והלך.
היו לי עוד ארבעה פעמים את הכאב הזה באופן רנדומלי ובתוך 3 ימים התלווה לזה עקיצות בכל הגוף בפנים ידיים רגלים בטן הכל שבמיוחד בצד הימני של הגוף.
ואז התחלתי לחשוש. חיפשתי באינטרנט. וחשבתי שזה סכרת שגורמת לכאב עצבי מכיוון שיש את זה לאבא שלי ולאחרונה אכלתי הרבה סוכריות. הלכתי לרופא ושללו לי סכרת. הרופא שאל אם הייתי בלחץ לאחרונה. והאמת שהייתי מעט בלחץ מלעבור דירה אבל לא משהו כל כך רציני. הוא עשה לי בדיקות רפלקסים ואמר שאם זה לא יעבור להתקשר שוב.
התחלתי לקחת ויטמין בי12 וזה ירד מעט ולא הרגשתי עיקצוצים יותר, לא בטוח אם זה בגלל הוויטמינים יכול ליהיות בגלל שנרגעתי קצת.
ואז אחרי שבוע הזרמים חזרו. בערך 4 פעמים והפסיק ואז בא שוב ההרגשה של רדימות ועיקצוצים רק שבנוסף היה לי כאב בראש זרוע ורגל ימין שהוא כמו כאב בעצם ויש לי סחרחורות שאני עומד להקיא. לא יכול לעבוד ולתפקד כרגיל בגלל הסחרחורות. שורפות לי העיניים יש לי כאבי ראש חדים לכמה שניות והרגשה של לחץ בתוך הראש וציפצוף באוזן ימין (כמו שנוסעים באזור הררי). הלכתי למיון ואמרו לי שלא ניתן לבדוק שם אבל היא חושבת שזה יכול ליהיות או חוסר בוויטמינים או שזה טרשת נפוצה או מחלה אוטואמיונית שבמיון לא ניתן לבדוק וצריך להמשיך עם רופא.
במצב הנוכחי הידיים והרגליים שלי פועלות רגיל (למעט שטיפה יותר קשה לי לעשות פעולות כמו לכתוב בטלפון עם האצבעות אני חושב שאולי אני רואה טיפה פחות טוב. והסחרחורות כבר לא הפסיקו יותר מ שבועיים).
מאז אני חוקר באינטרנט ובוכה כמעט כל יום מדוכדך וממש חושב על מוות.
התחתנתי לפני כמה חודשים וכרגע כל החלומות מתנפצים לי.
האם יש סיכויי שזה משהו אחר מטרשת נפוצה או משו שיכול לעבור?
בבקשה תנסו לתת לי תשובה גם אם טובה או רעה.
וגם אין לי כרגע ביטוח רפואי ואני לא יודע מה לעשות.

יש לי אח החולה בטרשת נפוצה זו תרצת ,פשוט לא יאומן איך הגוף קורס אבל הנפש נשארת חזקה ואף מתחזקת יותר. בן 52 גרוש ואב ל 4 גדולים
חי בחו"ל ומבקר בתדירות גבוהה יחסית. שמתי לי ליעד למצוא לו בת זוג ,אשמח לתגובות .

הרצאה מעניינת: "ד[url=http://www.youtube.com/watch?v=KLjgBLwH3Wc]ר טרי וואלס ריפאה עצמה מטרשת נפוצה באמצעות אספקת הדלק המתאים לתאי הגוף[/url]

תודה משה על תשובתך המעודדת.
כשאפגש איתה אנסה לבדוק את יכולותיה המוטוריות.
מצד שני אני חוששת לטפל בקשיים שאינם מוכרים וידועים לי.
קראתי באינטרנט על המחלה .ישנם הממליצים על טיפול במים , באומנות ויצירה.מלבד הטיפול התרופתי.
כפי שטליה ציינה :
אני מזדהה עם דבריה :

"[u]לפעמים נכון לקחת טיפול ולהתנסות בו גם ללא יידע וניסיון מספקים . במקרה שכזה נדרש להעמיק את היידע , ללמוד , לשתף ולהתייעץ עם אחרים, לפעמים יש להפנות את המטופל למי שמנוסה ממנו."[/u]
אלה הם בדיוק הלבטים שלי....

[b]ירדן[/b] ברוכה הבאה.
בנושא האישה עם הטרשת הנפוצה. כמה זמן שהיא סובלת מהמחלה? האם תוכלי לתאר קצת יותר את הסימפטומים שלה.

לדעתי מה שנכון ומאוד מומלץ הוא לבצע תנועה של כל התירגולים, כולל קורדינציה וקורדינציה מורכבת. כמובן שחייבים להתאים את העבודה אליה, כי היכולות האישיות שלה ברורות רק לה.

כל המחקרים מראים חד משמעית שתנועה בונה תאים חדשים במוח, אני ממליץ לך לבדוק את האפשרות של שיחה עם הנוירולוג שלה ולהסביר לו את הכוונה בהפעלתה דרך תנועה כמה שיותר. אני מאמין שבמחלות מוח למיניהן, חשוב לתרגל תנועה כמה שיותר על מנת ליצור תשתיות נוירולוגיות חדשות שיוכלו לתמוך או להחליף במידת הניתן את המערכות המתקלקלות.

אמנם זוהי יריה למרחוק, אך אני מאמין בכך וכל המחקרים כיום מראים שזוהי הגישה הנכונה. בכל מקרה לא הייתי מתחיל לעשות דבר בנושא הרגש כל זמן שאינה מתחילה להתחזק גופנית.

האם באפשרותך להפעילה "אירובית" מעל לעשרים וחמש דקות לפגישה בקצב שלה אך ללא הפסקה? חשוב ביותר (לאחר קלירנס מהנוירולוג).

בהצלחה

אני רוצה לשתף אתכם בלבטיי.
הגיע אליי לטיפול אישה כבת 48 הנראית כבת 30..
ברצונה לשפר את יכולותיה ולחזק את ביטחונה העצמי .ללמוד על עצמה ולהתחבר לפוטנציאל המולד שלה.לעשות עם עצמה שנויים שניתן לשפר.
הבעיה שלה בנוסף לקשיים הרגשיים והרגישויות החושיות היא. שהאישה סובלת מטרשת נפוצה בשלב התחלתי +.
היא סובלת לפעמים מאיבוד הזיכרון . מחפשת תעסוקה כיון שעד עכשיו לא עבדה ונתמכה ע"י המשפחה והמוסד לביטוח לאומי.
האישה גרושה מזה שנתיים. היא אם ל-3 ילדים. 2 מהם גרים עם האב .הבן הבכור גר איתה ועוזר לה מאוד.
שאלתי:, מה ביכולתי לעזור לאישה זו? אני מודעת שעיסויים אסורים במצב זה. לגבי רגישויות אני בספק אם מותר לטפל בדרכים שלמדנו.עדיין לא איבחנתי אותה . אני מתלבטת לגבי האיבחון ,מהו הגבול והמידה שאני יכולה ויש טעם לשתף אותה.
אודה מאוד להתייחסותכם.

ראו גם- [po]מדור אוכלוסיות מיוחדות ומקרים חריגים[/po]
[hr]

חגית יקרה ((-)) נכנסתי לדף וראיתי שאת אינך כאן לאחרונה. מקווה שאת בטוב. חושבת עליך @}

היי, ראיתי שהדף הזה נפתח וחשבתי וקיויתי שאת פתחת אותו, אבל לא...

מקווה שאת בכי טוב, תכתבי לנו ותספרי איך הולך.

האם טיפןל בשיטת אלבאום אסור או אינו מומלץ לחולי טרשת נפוצה?
האם עיסוק בשיטה כמטפל יכול להזיק לחןלי ט.נ.?
חשוב לנו מאד לדעת גם כמטופל וגם כמטפל.

היי לך חגית,
אני קוראת בהתרגשות את הדף שלך,את הקשיים הפחדים ההתמודדות,אהבת החיים האומץ והיופי שמוקרנים ממך.
לא פשוט מה שמזומן לחלק מאיתנו בחיים הללו...

אני יכולה להזדהות עם חלק מהחוויות שלך-גם אצלי אובחנה מחלה ממשפ' האוטואימוניות שפוגעות במע' העצבים (לא ט.נ.) וזו דרך שהיו (יש) בה הרבה פחד ותסכול.אך גם הפתעות גדולות.
אני מעט לקונית בעניין, לא כל כך אוהבת לכתוב על העניין בפורום ציבורי.
אבל פשוט רציתי לשאול אם שקלת /שמעת על טיפול הומאופתי? אני מטופלת תקופה ארוכה ולאחרונה היו לי פריצות דרך משמעותיות עם הטיפול וראיתי שהוא עוזר בצורה [b]מאוד[/b] משמעותית.(שוב לקונית,אך אם תרצי אני יכולה לפרט במייל או בטלפון)
(גם התחלתי ללמוד את התחום בצורה מסודרת)וגם לפני זמן מה ניתקלתי במכרה שאובחנה עם ט.נ. ונמצאת גם כן בטיפול הומאופתי שעוזר בצורה מדהימה (לפני כן היו לה התקפים על בסיס חודשי למרות שהיתה על תרופות-התרופות לא השפיעו, ומאז הטיפול ההומאופתי היה שיפור אדיר)
האמת היא שנהוג לומר בתחומי הרפואה המשלימה ובהומאופתיה בפרט-ש"מטפלים באדם ולא במחלה" ושני אנשים עם אותו אבחון רפואי לא יקבלו את אותו הטיפול בכלל,וגם שאנשים מחלימים בדרך ובקצב שונה לגמרי לכן אי אפשר לחזות ולהבטיח מה יקרה----------->אך אני יודעת מהמקום שלי ש---פשוט יש צורך נורא עז לשמוע על מישהו ש"היה במצב שלך"


בכל אופן רציתי לחלוק את נקודת המידע הזו איתך,למקרה שתעזור (אם תרצי אוכל להמליץ ולכוון אותך)
וחוצמזה מאחלת לך את כל התקווה שבעולם ותמצאי כל יום כוחות מחודשים מעמוק בפנים ומהמרחב שבחוץ מכל אוהביך ומבקשי טובתך וחיבוק גדול גדול
ואם אי פעם את צריכה משהו שאני יכולה לתת-שמתי לב שאת בכ"ס-אז אני שתי ערים ממך :) (הרצליה כרגע)
ובכלל את מוזמנת לכתוב או לפנות אליי ([b]אני מבינה שיש לך כרגע קושי גדול בראייה,מקווה שהאורך לא העמיס עליך,ואולי יש מי שיעזור לך לקרוא[/b])
סתם כי את נשמעת מגניבה :-)

דף הבית שלי- כריסטופית רובין

שווה לנסות לקרא את הספר "המסע".
אם לא יועיל, לא יזיק.
מי שכתבה אותו פיתחה שיטה טיפולית שמצליחה לרפא (או טוענת כך לפחות) אנשים בכל העולם גם ממחלות חשוכות מרפא.
היא עורכת כאן סדנאות, הייתי באחת. אישית היתה לי קצת בעיה לעבוד בדרך הזו, אבל בעיקר בגלל חוסר משמעת וחוסר מיקוד שלי. ישנם רבים אחרים להם עשתה "ניסים ונפלאות" כהגדרתם. כלומר, לא בדיוק ניסים- היא דורשת עבודה מאד רצינית, אבל גם התוצאות מפתיעות.
מאחלת בריאות ושנים טובות.

מצטערת בשבילך המון.

מקווה שאת רואה ברמה שמאפשרת לך כן לחיות טוב עדיין ולעשות דברים שאת אוהבת לעשות, גם אם פחות וגם אם יותר קשה לך עכשיו.

לצערי משקפיים לא לאי עזרו כר כי זה ענייןשל מערכתת עצבי
לא של עניים

תודהוחיב ו ק ענקי חזרה

חיבוק ענקי מתוקה.

יש לך עזרים שעוזרים לך לראות טוב יותר? משקפיים,עדשות?

מזמן לא כתבתי
ורצי תי רק לספר
שהמצב לא פשוט כרגע
אני כבר לא רואה טוב כל כך
כי מע רכת הע צבים בעניי נפגעה מעט

אך אני בהחלת מתגעגעת

אמן. {}

ומלבד זאת,
אני שואלת את עצמי,
אם אני יודעת לא לקחת אקמול כשהראש כואב,
כי הגוף מרפא את עצמו,
למה שלא אוכל לחזור להאמין בכך.
ואדע בוודאות פנימית ואמיתית,
ואזכור שגופי מעדיף להיות בריא
ואם כך!! הוא פשוט יבריא!!
אוכל לסמוך עליו!!!
להאמין בו..........

אני חושבת, אולי מה שאני צריכה להבין,
אולי מה שקשה לי,
זה שאחרי הכול אני לגמרי מסכימה
שבאופן די מוזר אני דרשתי את הסטירה הזו.
ביקשתי אוותה.
רציתי אותה וקיבלתי אותה באהבה.
ואם כך,
אני רוצה להאמין,
שאם נכון הדבר,
אני יכולה גם לבקש למסור אותה בחזרה.
בעיקר אילו אני מרגישה שלמדתי ולא אחדל ללמוד גם אילו לא אהיה חולה..

אומרים לי, שאולי העקשות הזו והמרדנות היא זו שמפריעה לי להחלים.
אני יודעת שהעקשות הזו היא שעזרה לי לשרוד את החייים האלו.
את הילדות שהייתה. הנערות. ההתבגרות.
איני יודעת אחרת.
רק להלחם.
גם היום במובן מסוים זה עוזר לי.
אך,
מאוד הייתי רוצה, לנוח בתוך זה.
לדעת לוותר,
להפסיק להתווכח לפני האל, הגורל,
מרגישה שהתרחקתי כל כך.
הלכתי לאיבוד.
מחפשת את הדרך חזרה.
לשוחח עם האל.
זה שנתן לי את הסימן הזה.
זה שיש לו מה לומר לי....


מה דעתכם?

וואו, ידעתי שתצטרפי מתישהו, חיכיתי לך!!
בזמנו גם כתבתי בדף שלך, אך נעלמת!!
מה שלומך?
אני שמחה לשמוע שמבחינה בריאותית לפחות הדברים נראים בסדר.
אצלי הכול התחיל יותר קשה.
לא יכולתי לגמרי להתעלם.
אין לי מושג מהי הדרך הנכונה..... וזה לא חשוב. כי לכל אחד נכון משהו אחר.
אני נורא מתרגשת שהצטרפת אלינו.
נשיקות

זו אני מהדף [po]קו פרשת המים[/po].
רק היום ראיתי את הדף הזה. אני לא מגיעה לכאן לעיתים קרובות, וכמובן שהדף שלך מיד צד את עיני.
ראשית - מזל טוב ליום ההולדת!
אני מאד מתרשמת מהכחות שלך והנכונות שלך לשתף אותנו גם בקשיים ונקודות השפל. אני מקווה שבקרוב תרגישי יותר טוב, ושהבית החדש והעזרה הצמודה שיש לך עכשיו ישפרו את ההרגשה והתפקוד.
אני מודה שגם מאד קשה לי לקרוא את הדף הזה. חלפו שלוש שנים מאז הארוע שהיה לי, ועד עתה הכל בסדר. אבל מהסיפור שלך אני לומדת שזה לא מבטיח דבר. וזה מפחיד.
מאז הארוע הראשון שהיה לי, שהיה קל מאד והתבטא רק בירידה בתחושה באחת הזרועות, היד וצד אחד של בית החזה, וחלף מעצמו תוך כמה שבועות, לא היו לי תופעות. או יותר נכון לומר כמעט שלא היו תופעות. משך תקופה מסוימת לאחר הארוע היו לי עדיין זרמים ביד וברגל באותו צד בעת כיפוף הראש קדימה (סימן ע"ד לרמיט). לאחרונה היו לי שוב מעט מאד זרמים כאלה באותה יד, וזה חלף לבד. אני לא מטופלת ולא עשיתי שום בדיקות נוספות מעבר לבדיקות הראשוניות. איני מעוניינת לבצע MRI נוסף בשלב זה. למעשה אין לי אפילו אבחנה של טרשת נפוצה, ועדיין קיים הסיכוי שזה בכלל לא זה. ב MRI הראשון היו שני נגעים, ואין לי מושג מה קרה להם - נעלמו, נשארו, התרבו... ואני גם לא רוצה לדעת. מבחינה קלינית הכל תקין, ואף הפסקתי ללכת לביקורות בתל השומר. אם וכאשר יהיה צורך (בתקווה שלא יהיה) אפנה אליהם שוב.

לטל ([po]פלונית כרגע[/po]) לגבי ביטוח - אכן ברגע שיש אבחנה, ואפילו חשש, לטרשת נפוצה האדם הופך לבילתי ניתן לביטוח. למזלי היה לי ביטוח עוד מקודם, אם כי כמובן שהוא יכול היה להיות יותר מקיף. אחד הדברים הראשונים שעשינו לאחר הארוע הוא לסדר לבעלי ביטוח יותר גדול ומקיף, כדי שלפחות הוא יהיה בעל ביטוח טוב ככל הניתן. מדובר גם בביטוח בריאות וגם בביטוח חיים. אם חלילה יקרה לו משהו הרי שעלול להווצר מצב שרק אני, שעלולה להיות במצב בריאותי פחות טוב מן הרצוי, אשאר לפרנס ולטפל במשפחה. לא נעים לחשוב ולדבר על הדברים האלה, אבל אין ברירה. בעיקר כשיש משפחה וילדים שצריכים פרנסה.

אני מאחלת לכולם בריאות טובה ואושר, ואשתדל להמשיך לעקוב ולשמור על קשר.
ובעיקר לך חגית - אני מאחלת המון כוחות להמשיך ולראות את הצדדים הטובים את מה שיש לך. חיבוק גדול. את מדהימה!

מתוקה שלי, עוד ועוד חיבוקים. (וקצת מסאז' על הדרך :-))

חגית..........
אני לא יודעת מה להגיד, כי אני קוראת אותך ובא לי לבכות כי אני נורא מזדהה.
מצד שני, זה טוב כי יש לך תמיכה רחבה וזה כל כך חשוב. אני שמחה שאת עדיין עושה דברים ושכן כיף לך גם אם לא כל הזמן.

ושאת כל כך בריאה בנפשך כבר אמרתי?

תמשיכי לכתוב. אני כל הזמן קוראת אותך.

תודה לכולם
יש לי עזררה נפשית. גם פסיכולוג וגם מטפלת בשיטת גרינברג.
אני מאוד נתמכת נפשית. לא יודעת מה הייתי עושה בלי זה.
המשפחה שלי מדהימה. מאוד תומכת. גם נפשית וגם פיזית.
משערת שקשה להם מאוד.
מוכרחים להתמודד....
יש לי המון תחביבים... למזלי. עדיין מסוגלת לעשות אותם.
אני מציירת. כבר קיימתי תעררוכות ואפילו מכרתי ציורים שלי.
אני גם קוראת. מעט מפסלת. חברים.למזלי החיים שלי מלאים.
מתגעגעת לטיולים, לריקודים לים..
קשה מאוד לתאר מה עוד עובר עליי. הפחדים החששות,
המלחמה.
הבקרים
הקיץ, הבלתי נסבל.
והלבד....


תודה!

(())

(())

חגית, יש לך עזרה נפשית? מישהו מקצועי שאת יכולה לדבר איתו? בכל מצב של דיכאון זה יכול לעזור מאוד.

מעבר לזה אני שמחה שהתמקמת ושנוח לך עם הפיליפינית.
מה עוד עובר עלייך? איך המשפחה תומכת בך? את עדיין יכולה לעשות דברים שגורמים לך הנאה?

מחבקת. אורורה.

חגית, התרגשתי לקרוא אותך. אני מאחלת לך כוח, שמחה ואהבה @}

רציתי מאוד שזה יהיה דף דיונים
או שאנשים יוכלו לשתף ולהשתתף...
לא חשבתי לעשות ממנו בלוג.
אך, אולי זה מה שזה.
ואןלי אני צריכה סבלנות כמו שמרבים להגיד לי.

המצב הפיזי שלי קצת הפסיק להתדרדר אני חושבת
ומצד שני אני מרגישה שהגעתי לשיאים בלתי אפשריים....
הייתי בתקופת דיכאון מאוד עמוקה.
ובימים האחרונים אני בוכה קצת פחות.
יש לי פיליפינית ששידרגה לי את היום יום. היא מקסימה. ואני חשובה לה מאוד.
שזה מרגיש טוב. אנחנו מסתדרות נפלא. זה כיף.
אולי החיים יחזרו למסלול כלשהו בקרוב?
תמיד כשיש דיכאון כזה מרגישים כל כך לבד....
למזלי מתעופפים מסביבי כל מיני מלאכים מדהימים...

שמחה לשתף.
רוצה מאוד לשמוע.
לילה נפלא

בקשר לשבת, אולי תכתבי שוב ב-[po]ככר השוק[/po]?

בהצלחה עם הדירה ועם הפיליפינית, ובכלל. :-)

(())

ואפרופו פיליפינית.....
היום החופשי שלה הוא שבת.
ואני אצטרך עזרה קבועה בשבתות.
רק בבוקר לשעתיים.
לקום מהמיטה ולהתלבש.
מובן שבתשלום.
אני כרה בכפר סבא להזכירכם...
תודה

תודה רבה לכולם.
התמקמתי פחות או יותר.
קצת קשה עם הבלאגן הזה.
אבל לאט לאט מתארגנים פה.
לשמחתי אני מתחילה להעסיק אצלח פיליפינית
הדירה פה זמנית מאחר וקניתי דירה.
היא בבניה.
היא תהיה מוכנה עוד שנה שנה וחצי
ונגישה הרבה הרבה יותר....

אה, וכמובן מזל טוב ליום ההולדת!!1

בהצלחה רבה במעבר לבית החדש!

למה גם הוא זמני? הוא קרוב לשאר המשפחה?

מזל טוב יקירה (()) |עוגה| |בלונים| @} |L|
בהצלחה עם המעבר ובבית החדש
משנה מקום- משנה מזל
מאחלת שנה נפלאה של התחזקות והחלמה והגשמת חלומות ושאיפות והכי חשוב
עם הרבה אהבה

מזמןן מזמן לא בדקתי מה קורה...
מחר אני עוברת דירה. לשכונה שקטה בכפר סבא.
בית קטנטן ונגיש לצרכיי. בתקווה ששם יהיה נוח יותר.
יש לי הרגשה טובה לגביו.
וגם הוא זמני..... תחנת בניים.
כל החיים שלי ארוזים בקרטונים. זה משונה.
תמיד התחלה חדשה כזו, מביאה לי איתה אופטימיות.
ודברים טובים.
מקווה שכולם חשים בטוב....
חגית

לפני כמה ימים, חגגתי יומולדת. אני בת 32! בכל שנה אני מוצאת את עצמי עושה חשבון נפש, מה היה? מה אני רוצה שיהיה.... מה לשנות? ואיך לתקן....
השנה מצאתי את עצמי. לא רוצה לחגוג. וקצת עסוקה מידי בטכני של חיי. איך אסתדר? איפה לתלות עוד מעקה...
ובכלל מה נפל עליי.... להרשם לסוכנות מטפלות! להתקשר למשרד הבריאות, לביטוח לאומי, למשרד הרישוי, לפיזיתראפיה, לקבוע תורים, לקנות אביזרים... ו... ו... ו.... אוףףףףף!!!!
אתמול בערב, הגיעה אליי חברה, בדמות של מלאך כמו פיה עם שרביט, וחיוך ענקי. מטפלת בי, עוזרת לי להתקלח, מלבישה אותי, מחליפה סדינים ומדיחה לי כלים....
אין לי מילים. אחד הדברים הכי מדהימים שקרו לי עם המחלה הזו זה המפגש עם אנשים כל כך יפים. שכל מה שהם רוצים זה לעזור לי.
אני כל כך מודה!!!!
זו המתנה הכי יפה שיכולתי לקבל ביומולדת "השחור" הזה.
אני שוב מרגישה שהכל יהיה פשוט טוב!
והסערה הזו עומדת לשקוע...
תודה!!!

גם לך מקסימה.

איך את מרגישה מתוקה? מה עובר עלייך? את בסדר שם?

רוצה לשתף אתכם במשהו שמצאתי.
אין לי מושג מי כתב או באיזה הקשר

"עקר העיקרים של הסוד הוא אהבת החומר אשר בידך"

אל תלך רחוק באמונות ובפילוסופיות חיים,
זה רק יעכיר לך את החיים,
החיים הם לא משהו שצריך להבין!
החיים הם משהו שצריך לחוות,
לכן אהב את המציאות כעת
וחייה בתחושת תודה פנימית גדולה לקיום.

בהצלחה בכל דרך בה תבחרי.
כאשר תרגישי מוכנה לעבוד על הבראה, אשמח שתיצרי קשר ואפתח בפנייך את האופציה של האיש שמדריך אותי בתהליך ההבראה שלי.

לכל מי שעניתי בדפים האישיים
ולכל מי שהגיב פה
ובקיצור לכל המדהימים!
איזה מזל שמצאתי לי בית כזה תומך וחם
אתם נותנים לי כוחות להמשיך, לנשום ולכתוב....
אני יודעת שהסערה תחלוף
ואוכל להמשיך לחיות את חיי מלאי האהבה
להפוך כל נכות לכוח,
להתפתח ולצמוח בתוך כל "הרע" הזה.
אני מודה ליקום ולאלוהים על כל מה שיש לי.
אני יודעת שלכל זה ולי יש יעוד בעולם הזה.
ואני בדרך למצוא אותו
אני אוהבת אתכם
אנא השארו באיזור
סוף שבוע מלא קסמים לכולם

קוראת אותך ומחכה שתכתבי עוד. את מדהימה ונפלאה ומתנסחת כל-כך מדויק ורגיש. {@

את כזו אמיצה!

גם אני כאן, בשביל לתת כתף וירטואלית, וחיבוק,
ולאמר שאם ניתן לעזור לך במשהו, גם לרחוקים שמביננו,
אני כאן |L|

לוקח לי זמן להגיב כי מילותייך הכתובות משתקות אותי
ואז ממלאות אותי כבוד והערכה להתמודדותך,
גם כשאת תופסת את עצמך כחלשה,
את נקראת בעיני מלאת עוצמה שכנראה טבועה בך ומתקיימת גם ברגעים הקשים שפוקדים אותך, לצערי ((-))

[u]לא יכולה להיות חזקה תמיד, לא בשביל עצמי ולא בשביל אחרים.[/u]
הורידי מעצמך כול מעמסה ומאמץ,
היי רק בשביל עצמך, חומלת, והרשי לאחרים להיות בשבילך @}

הי חגית,
אנחנו "נפגשות" גם בדף הזה.
מכירה 3 אנשים באזורנו שקשורים לטרשת נפוצה.
מתוכם, אחד מחפש דרך להבריא - שמו איל מסד, מתגורר בזכרון יעקב. מריץ מזה כמה שנים הצגה שכתב, שמספרת בדרך הומוריסטית על ההתמודדות והחיפוש שלו. והנה קישור לאתר ההצגה [url=http://www.shrafraf.co.il/]מי הזיז את השרפרף שלי[/url]
השני הבריא את עצמו כבר לפני שנים - שמו רון (אברהם) דרעין, מפרדס חנה. כתב ספר מעניין, שהנה הקישור לאתר שלו: [url=http://www.prag.co.il/god/index.html]כתובתו של אלוהים[/url]
היום אני יודעת, גם מנסיוני האישי, שניתן להבריא מכל דבר. גם ממצב מורכב שכזה.

(())

מדהימה אחת
אהובה
אני מחבקת אותך חזק
יש דרך לעזור? כל דבר
יש לך את הטלפון שלנו?

גם אם המצב הוא כפי שהוא - לפעמים אנחנו מרגישים חזקים ומלאי אמונה, ולפעמים נכנסים לייאוש.

הרגע של הייאוש הוא רגע של חושך, שבו נראה שהדברים לא יהיו עוד טובים לעולם.
אבל הרגע הקשה יעבור, ואת שוב תִראי את האור...

הרשי לעצמך להרגיש מה שאת מרגישה ברגע זה של חושך.
אבל אנא זיכרי את הטבע החולף של הייאוש.

מאמינה בכוחותייך.

למרות שלא הייתי במצב הספציפי הזה, מרגישה שאני מאוד מזדהה, ומרגישה את הכאב ואת חוסר האונים.

לא, את לא צריכה תמיד להיות חזקה.
וגם כשאת 'לא חזקה' את עדיין חזקה.

את מתמודדת עם משהו שלא הרבה מתמודדים איתו.
משהו שדי מפחיד את רובנו.
זה בטח כל-כך קשה.
את לא צריכה לצפות מעצמך תמיד להיות שמחה במצב הזה.
מותר לך להישבר.

גם מתוך השבר הזה מתגלה החוזק שלך, ובזה אני בטוחה.

אני בעצמי כל כך פוחדת ממצב כזה שאת מתארת.
לא יודעת במה לנחם.

יכולה רק ללוות.
ולשלוח חיבוק חזק חזק חזק.... כזה שנותן כוחות.

(()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (()) (())

חגית, כואבת בשבילך.... חיבוק גדול....

סליחה זו הייתי אני בתגובה למעלה...

תודה...
החיבוק עזר מאוד...
אני צריכה לעבור את התקופה הקשה הזו.
להסתגל למה שקורה לי.
תודה רבה על כל נכונות ורצון לעזור.

((-))
איך אפשר לעזור?

רוצה לספר ולא יודעת איך,
שואלת את עצמי באמת צריכה להיות חזקה תמיד?
מוצאת את עצמי בוכה ובוכה...
אם אבל אורך שבוע ועוד 30 יום ואחר כך שנה.... אז זה ייגמר מתישהו?
באמת אלוהים נותן קשיים רק למי שיכול להתמודד איתם?
מתי כל זה יעצר?
נמצאת בעיצומה של התדרדרות אין קץ.
רגע אחד יכולה ללכת ורגע שני כבר לא.
שלפוחית השתן שלי שולטת בחיי
ואני, אישה חזקה שכמותי,
משתדלת לעשות לימונדה מכל הלימונים
מרגישה שהם נרקבים.
לא יכולה להיות חזקה תמיד, לא בשביל עצמי ולא בשביל אחרים.

רוצה להתהדות...
רק לקצת
אולי למאה שנה...

ובמרגיעון - האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר....

את נותנת השראה לכולנו.

חגית, קוראת אותך בקביעות. את מעניינת, חזקה ובעיקר: כל כך בריאה בנפשך, כל כך בוגרת. תמשיכי.

(())
קוראת אותך וכתמיד חסרת מילים נוכח האומץ, הנדיבות וגדלות הנפש @}
מאחלת לך את כל הטוב שבעולם, בריאות שלמה והתגשמות חלומותייך

טל אהובה.
את לא מתפרצת ואני כל כך שמחה שאת משתפת.....
לצערי ידעתי את זה. לא מבטחים אנשים שחולים במחלות "מפתיעות" הייתי במעמד דומה לפני כ- 10 שנים.
במקום עבודה שעבדתי. נתנו לנו ביטוח מנהלים וכל כך שמחתי. רק בסוף הבנתי שאני חייבת לספר על הטרפצת כי אני חותמת על בריאות. ואני כאמור לא בריאה.
מזל שאמרתם. אחרת אם חס ושלום היה קורה משהו. בעלך לא היה מבוטח על אף כל הכסף שהיה משולם.
אתם יכולים לבטח את שאר המשפחה. ובשבילו לעשות קרן פנסיה. ויש גם מה שנקרא ביטוח מחלה.
יקירתי.
אני שומעת את המצוקה. וכל כך בא לי לחבק אותך.
טרשת נפוצה יכולה להיות רדומה מהיום ועד עולם.
והיא גם יכולה להפתיע. אין חוקים.
אל תחכו להפתעות.
אך, חשוב כך או כך לשמור על שמחה, אנרגיות חיוביות. לא להתכחש אך גם לא לדוש בזה יותר מידי.
להאמין
ובעיקר לנשום.
אני יכולה להגיד לך שתמיד חשבתי שאם אגיע למצב של כיסא זה יהיה הסוף מבחינתי.
וזה לא.
יש חיים גם על כיסא גלגלים. והם עשירים. אני מבטיחה לך.

אני יכולה לספר לך בכנות.
שאני לא בתקופה כל כך טובה.
יש הרבה לעיכול.
אך אני יודעת, בטוחה וסגורה.
שממש בקרוב אני אסתגל למה שקורה לי
אוציא את הראש מחוץ למים.
אקח אוויר ואמשיך לחיות ולאהוב את החיים.

אני יודעת שכבר אמרתי לך בעבר. למעלה.
אך זה באמת חשוב לדבר על הכול. פחדים, חרדות, בעלך יכול לקבל ולהשתתף איתך.
אתם ביחד בזה....

מקווה שעזרתי.
אני פה אם תרצי.
ערב נהדר וחיבוק גדול

אתמול האיש (כאמור חולה ט.נ) הזמין סוכן ביטוח כדי לברר את האופציות לביטוח..הסוכנת מאוד חביבה דיברה ודיברה...
אני כמו פרפר ברקע משתפת פעולה עם ההכחשה (או אולי באמת השכחה כמו שהוא אומר??..) מרדימה את הקטנה,
מתיישבת קרוב קרוב אליו ואז הוא אומר (כיאלו אזר אומץ רק
בסוף, כשאני לידו לספר): אני רק צריך להגיד לך שאני חולה ט.נ
שתיקה...אני נחנקת, מתברגת בספה אבל לא מספיקה ללטף את היד שלו...הסוכנת: "טוב, אז מצטערת אני לא יכולה לבטח אותך" ואני בראש כמדקלמת: חולי טרשת נפוצה, סרטן ואיידס
לא מבטחים.....האיש הגיב בחיוך נבוך ואמר: את רצינית???
(אולי רק עכשיו קולט/מתחיל לקלוט את גודל 'המפלצת'???..)
היא: כן...מצטערת אף חברת ביטוח לא תבטח אותך אבל אתה יכול לעשות קרן פנסיה בבנק.....הקלסרים נסגרים הדפים מוכנסים..זהו...אין מה לעשות איתנו....אפילו לבטח אותו אי אפשר...כל הערב הייתי חזקה היום כשאני לבד, בעבודה אני מרגישה את הדאון, המחנק, סטירת הלחי בעקבות קריאת המציאות...לא מצליחה לעצור את הבכי בגרון...ולא להרגיע את המחשבות....נראה אני לא יודעת מספיק על המחלה (היא עד כדי כך גרועה שלא מבטחים? כל מי שחולה בט.נ מגיע לשלב של הדרדרות עד ה...?? או של תלות בכיסא גלגלים?) )-;

מצטערת על ההתפרצות לבלוג שלך [po]חג ית[/po], אני היא "פלונית
לכרגע" מלמעלה, אם לא במקום את יכולה למחוק.

איזה יופי השיר שכתבת. (רק עכשיו ראיתי).
עצוב ואופטימי. ומלא עוצמה.

אני בטוחה שיגיע האיש שלך, שיהיה בשל ונכון ללכת איתך בשביל הזה, עם כל האהבה והשמחה שאת רק יכולה לאחל לעצמך, והרבה יותר.
חזקי ואמצי !

הרבה הרבה אהבה ממני. (()) (()) (())

איזו אחות נפלאה יש לי @}

למי שאוהב מוסיקה קלאסית....
הנה ז'קלין דו פרה מנגנת בניצוחו של בן זוגה דניאל בירנבאום.
ז'קלין דו פרה חלתה בטרשת נפוצה בגיל צעיר, היא הייתה מגדולי נגני הצ'לו
היא נפטרה כתוצאה מסיבוכי המחלה....
http://www.youtube.com/watch?v=f6wt64X8Am0

תהנו.....

רוצה לשתף אתכם בשיר שכתבתי.....

בכל פעם שזה קורה,
כשמישהו כמוך לא רוצה,
בגלל ש - מה יקרה
ובגלל ש - איך נסתדר
ובגלל ש - כמה גרוע זה יכול להיות
בכל פעם,
רסיס ממני נשאר במקום אחר
ואני, מנסה,
עם פלסטלינה ישנה
להדביק, להחזיר,
ללטף, להשלים
כי בכל פעם אני מרשה לליבי
קצת לפעום.
טיפה טיפה להתרגש
לקוות.
יש לי מן עניין כזה,
של לא לאבד את האמונה.
אז בכל פעם שמישהו לא מעוניין
בגלל ש - תוכלי ללדת ילדים
או בגלל ש - את עצמאית
או גרוע מזה - מה יגידו אנשים
אני מנגבת דמעה
מרימה את ראשי בגאווה
אוספת שברים
ומחכה....
[hr]
במציאות כזו,
בה כולנו שונים
והנפש עוברת תהפוכות וטלטולים
אני יודעת
שנפל בחלקי המזל
לעבור את כל השיעורים שקיבלתי
ללמוד
ולהיות
כל כך בריאה בנפשי
חזקה
ושמחה
על כל אלה
ועל הרבה אחרים
אני מודה.


תודה ושבוע נפלא....

תודה לכולם.
כל כך מחמם את הלב....
:-)

חגית אני קוראת כל הזמן, עוקבת ושוב- נפעמת מכוחות הנפש.
שיהיה לך חג חירות שמח לך ולמשפחתך.
|*| נהלל.

חג שמח לך, יקרה, והרבה בריאות קורנת אמיתית.

קראתי עכשיו את המכתב שכתבת לגופך, ואני מאחלת לך שתמצאי את הדרך, שתרגישי את ההרמוניה.
וזו ברכה לכולנו בעצם.

{@

[h=2]חג שמח!!![/h]
מאחלת לכולם הרבה בריאות, אושר ואהבה!
(())

נצר יקר.
כל כך אשמח ואודה לך אם תתן לי להתקרב ולעזור.
אפשר במייל אם אתה מעדיף או בטלפון.
hahaggit בהוטמייל וקום
050-5936799
מקווה שתיצור קשר
חיבוק
חגית

חגית יקרה,
[u]ואני מקווה שלא הארכתי מידיי בדברים.... תפסת אותי מהורהרת...[/u]
ההיפך, אני שנים מחכה שתכתבי.
חגית אני מנסה לכתוב דברים וקצת קשה לי. משפחתי נמצאת במצב של אי ודאות, והיד רועדת והלב פועם. אני מקווה שעם שוך הסערה אני אוכל לכתוב את מה שרציתי. בינתיים אני עוקב בענין רב. תודה על האיחולים ומקווה שנשתמע בקרוב.

קראתי את כל הדף שלך, ורציתי לומר לך כל הכבוד על הכוח, על ההתמודדות, על פתיחת הדף הזה, על התקווה.. תמשיכי....

איילה.
זוכרת בהחלט!!!
הילדים המדהיים שמזמן לא ראיתי.....
חייבים ביקור בקרוב!
תודה

חגית היקרה, קראתי עכשיו את מה שכתבת על הקשר עם המשפחה, ועליתי למעלה לקרוא את הפתיח שהוספת לאחרונה. ויש לי דמעות בעיניים.
את מדהימה !

(())

חגית יקרה,
גם אני זכיתי לראות חלקים מהדרך.... תמונה אחת חרוטה בזכרוני. את - כמו מחוגה ארוכה וחיננית(יושבת על הרצפה וידייך בכל פינה...), עושה סדר בחדר הילדים..זוכרת?
חזקי ואמצי.