על ידי שירי_בן_דב* » 20 אוקטובר 2003, 23:26
אני מאחלת לך שבקרוב מאוד תפסיקי לכעוס בכלל בנושא הזה, לא על הילד לא על אמא שלו, לא על בעלך וגם לא על עצמך, ושתגיעי להכרה ולהשלמה שגם הסיפור הזה, כמו כל דבר אחר בחיים, נוצר, גם אם ברמת התת מודע עדיין כבחירה שלך, ושיש לך כאן שיעור ענק שראוי שתודי לו על שבא לחייך. מכל מה שסיפרת עולה שיש לך כאן הזדמנות פז לפתוח את ליבך וללמוד כיצד להכיל עוד הרבה יותר מכפי שהכלת קודם, ויש לך את היכולת הזו, אני בטוחה, למרות שאינני מכירה אותך. יש לך את זה כי אחרת היקום/ אלוהים לא היה מעמיד אותך בנסיון. חכם סיני (או שוודי, לא חשוב) אמר שאין דבר כזה "אני לא אוהב", יש רק "אני לא מכיר". לי יש הרגשה שהסיפור הזה בא לכוון אותך פנימה בכדי להסתכל ולראות דברים חדשים בעצמך שעדיין לא הכרת, ולהגדיל ולהצמיח אותך. אני מאחלת לך הצלחה במסע והנאה מרובה ממנו. תהיה זאת את שתבחרי אם להנות ממנו או לסבול. אני אישית מקוה שתבחרי בדרך ההנאה.
לי אישית יש ילדה שנולדה לאבא שאינה מכירה ושאינו מכיר אותה. עמדתי על כך שהוא ישלם מזונות למרות שזה היה כתוצאה ממערכת יחסים קצרה מאד ולאיש מאיתנו, לא לי ולא לו לא הייתה כוונה מודעת שיצא מזה ילד. ובכל זאת... מה שצריך לקרות קורה, ויש לי היום ילדה מדהימה, מקסימה ואהובה, שהייתי מאוד שמחה אילו אביה היה פוגש אותה ולא רק משלם עבורה דמי מזונות. . יש לה גם עוד 4 אחים שהיא לא מכירה והם לא מכירים אותה, אחד מהם מאוד קרוב אליה בגיל, ואין לי מושג איך לאתר את אמא שלו. הייתי מאוד שמחה להפגיש בין הילדים, ואני די חסרת אונים בנושא. כל ניסיונותי עד היום עלו בתוהו, הוא פשוט סירב לראות אותה .
אני מאוד מעריכה ומכבדת את בעלך על נכונותו ופתיחותו לפגוש את בנו. אני מצטרפת לגילה חורש ומסכימה איתה שלמרות האופן שבו הוא בא לעולם, עדין יש לו אחריות, ויפה שגם הוא רואה את זה כך. לא סתם החוק קובע זאת.אני מאמינה שגם את, למרות הקשיים שעברת עד היום בלקבל את המצב, הרי לא היית רוצה להרגיש שאת נשואה לאיזה דגנרט שמשתמט מחובותיו הבסיסיות כאדם שאחראי למעשיו בעבר ובהווה, שהרי גם את היית נפגעת מכך באופן זה או אחר. לפיכך אני מאחלת לך שתאזרי את אומץ לב ושתתחברי אל מעיין הנדיבות שקיים בך ושאולי עדיין לא גילית אותו, ושתראי אם את מסוגלת לנסות ולשנות גישה. בהצלחה!
אני מאחלת לך שבקרוב מאוד תפסיקי לכעוס בכלל בנושא הזה, לא על הילד לא על אמא שלו, לא על בעלך וגם לא על עצמך, ושתגיעי להכרה ולהשלמה שגם הסיפור הזה, כמו כל דבר אחר בחיים, נוצר, גם אם ברמת התת מודע עדיין כבחירה שלך, ושיש לך כאן שיעור ענק שראוי שתודי לו על שבא לחייך. מכל מה שסיפרת עולה שיש לך כאן הזדמנות פז לפתוח את ליבך וללמוד כיצד להכיל עוד הרבה יותר מכפי שהכלת קודם, ויש לך את היכולת הזו, אני בטוחה, למרות שאינני מכירה אותך. יש לך את זה כי אחרת היקום/ אלוהים לא היה מעמיד אותך בנסיון. חכם סיני (או שוודי, לא חשוב) אמר שאין דבר כזה "אני לא אוהב", יש רק "אני לא מכיר". לי יש הרגשה שהסיפור הזה בא לכוון אותך פנימה בכדי להסתכל ולראות דברים חדשים בעצמך שעדיין לא הכרת, ולהגדיל ולהצמיח אותך. אני מאחלת לך הצלחה במסע והנאה מרובה ממנו. תהיה זאת את שתבחרי אם להנות ממנו או לסבול. אני אישית מקוה שתבחרי בדרך ההנאה.
לי אישית יש ילדה שנולדה לאבא שאינה מכירה ושאינו מכיר אותה. עמדתי על כך שהוא ישלם מזונות למרות שזה היה כתוצאה ממערכת יחסים קצרה מאד ולאיש מאיתנו, לא לי ולא לו לא הייתה כוונה מודעת שיצא מזה ילד. ובכל זאת... מה שצריך לקרות קורה, ויש לי היום ילדה מדהימה, מקסימה ואהובה, שהייתי מאוד שמחה אילו אביה היה פוגש אותה ולא רק משלם עבורה דמי מזונות. . יש לה גם עוד 4 אחים שהיא לא מכירה והם לא מכירים אותה, אחד מהם מאוד קרוב אליה בגיל, ואין לי מושג איך לאתר את אמא שלו. הייתי מאוד שמחה להפגיש בין הילדים, ואני די חסרת אונים בנושא. כל ניסיונותי עד היום עלו בתוהו, הוא פשוט סירב לראות אותה .
אני מאוד מעריכה ומכבדת את בעלך על נכונותו ופתיחותו לפגוש את בנו. אני מצטרפת לגילה חורש ומסכימה איתה שלמרות האופן שבו הוא בא לעולם, עדין יש לו אחריות, ויפה שגם הוא רואה את זה כך. לא סתם החוק קובע זאת.אני מאמינה שגם את, למרות הקשיים שעברת עד היום בלקבל את המצב, הרי לא היית רוצה להרגיש שאת נשואה לאיזה דגנרט שמשתמט מחובותיו הבסיסיות כאדם שאחראי למעשיו בעבר ובהווה, שהרי גם את היית נפגעת מכך באופן זה או אחר. לפיכך אני מאחלת לך שתאזרי את אומץ לב ושתתחברי אל מעיין הנדיבות שקיים בך ושאולי עדיין לא גילית אותו, ושתראי אם את מסוגלת לנסות ולשנות גישה. בהצלחה!