על ידי רגישות_נוראית_לסאונד_של_באסים* » 15 ספטמבר 2015, 20:43
הי, באמת משמח לגלות שאני לא לבד..
אני סובלת מכל רעש קטן, אנשים שמדברים בקול רם, מוסיקה או טלויזיה בווליום טיפה גבוה גורמים לי לתחושה נוראית באוזניים. אני גם נוטה להבהל מרעשים פתאומיים, למשל צפצפה של רכב וכו'.
כשהייתי קטנה הייתי רגישה לעוד כל מיני דברים, למשל סבלתי נורא מרגישות בעור, לא יכולתי ללבוש ג'ינס לפני שאמא שלי הייתה משפשפת את הבד עד שיתרכך, או טיפה חול ים או מלח ים על הגוף לאחר טבילה, או טיקט של בגד. בנוסף לא יכולתי להרדם אם היה נכנס לי אור לחדר למרות שהייתי ישנה עם דלת סגורה, אסור היה להשאיר אור דולק בבית כי הפס של האור היה חודר מתחת לדלת. הייתי ישנה עם כיסוי עיניים. עם השנים הרגישות לדברים האלה חלפה, אין לי בעיה להרדם עם אור ואני מאוד אוהבת ים. אבל הכי סבלתי כשלעסו לידי מסטיק, הייתי ממש נכנסת למצוקה. אבל ממש!
לא רק רעשי הלעיסה אלא גם הריח, לא משנה אם מנטה או אבטיח או בזוקה פשוט הייתי נגעלת עד כדי כך שלא הייתי מסוגלת להגיד או לשמוע את המילה מסטיק! שלא לדבר על לראות מסטיק ישן דבוק למשהו. עד היום זה דוחה אותי אבל למדתי להתגבר ולסבול בשקט. אם זה ממש מפריע לי (למשל אם מישהו שעובד איתי במשרד ילעס) אז אני מבקשת בנימוס שלא ילעסו לידי. האנשים הקרובים אלי יודעים שאני נורא סובלת מזה ומכבדים אבל לא מצליחים ממש להבין.
באופן כללי רוב הדברים האלו חלפו עם השנים אבל בשנתיים האחרונות פיתחתי סבל חדש - רגישות נוראית לכל רעש שמגיע מהשכנים. ומדובר ברעשים סבירים ביותר, בשעות סבירות ובשכנים שקטים ומתחשבים ללא ילדים או כלבים. הכי הכי אני סובלת מבאסים, השכנים יכולים לשמוע מוסיקה 3 קומות מתחתי ואני אשמע את הבאסים מבעד לקירות, אני מרגישה אותם בבטן וזה נורא מציק ורק אני שומעת את זה, וברגע שזה מתחיל אני לא מצליחה להתרכז בשום דבר. לא מצליחה לראות טלויזיה או לקרוא. כבר עברתי פעם אחת דירה בגלל זה ושוב, לא כי השכנים לא התחשבו אלא פשוט כי יש לי שמיעה של כלב. השכן בדירה הצמודה אלי היום יודע על הרגישות וסופר מתחשב בי אבל לא משנה כמה חלש הוא ישמע מוסיקה, אני אשמע במעומעם את הבאסים. כבר חא נעים לי לבקש ממנו להחליש כי הוא שומע באמת מאוד חלש. אז אני סובלת וכבר לא מעירה. ההרגשה היא שכאילו אין לי שליטה כי אני לא יודעת כמה זמן זה ימשך, אולי חצי שעה ואולי יום שלם. רעשים שהם חולפים כמו גרירת רהיטים, עקבים, מקדחה/פטיש וכו', למרות שאלו יכולים להיות רעשים מאוד חזקים הם מפריעים לי אבל לא באותה עוצמה כי אני יודעת שעוד מעט הם יפסקו, לעומת זאת לגבי הבאסים אין לדעת מתי זה יפסק ואז כאילו פסיכולוגית זה מטריף אותי. אני מנסה לעבוד על עצמי ויודעת שהבעיה היא שלי ורק שלי ולפעמים אני מצליחה לפרקי זמן קצרים מאוד להתרכז במה שאני עושה באותו הרגע, בתכנית טלויזיה שאני צופה למשל אבל מהר מאוד אני אחזור להגנב מהבאסים. שוב, מדובר בסאונד שאנשים אחרים לא שומעים אלא רק אני. חייבת למצוא דרך לטפל בזה כי זה ממש פוגע לי באיכות החיים. אשמח לעצות.
הי, באמת משמח לגלות שאני לא לבד..
אני סובלת מכל רעש קטן, אנשים שמדברים בקול רם, מוסיקה או טלויזיה בווליום טיפה גבוה גורמים לי לתחושה נוראית באוזניים. אני גם נוטה להבהל מרעשים פתאומיים, למשל צפצפה של רכב וכו'.
כשהייתי קטנה הייתי רגישה לעוד כל מיני דברים, למשל סבלתי נורא מרגישות בעור, לא יכולתי ללבוש ג'ינס לפני שאמא שלי הייתה משפשפת את הבד עד שיתרכך, או טיפה חול ים או מלח ים על הגוף לאחר טבילה, או טיקט של בגד. בנוסף לא יכולתי להרדם אם היה נכנס לי אור לחדר למרות שהייתי ישנה עם דלת סגורה, אסור היה להשאיר אור דולק בבית כי הפס של האור היה חודר מתחת לדלת. הייתי ישנה עם כיסוי עיניים. עם השנים הרגישות לדברים האלה חלפה, אין לי בעיה להרדם עם אור ואני מאוד אוהבת ים. אבל הכי סבלתי כשלעסו לידי מסטיק, הייתי ממש נכנסת למצוקה. אבל ממש!
לא רק רעשי הלעיסה אלא גם הריח, לא משנה אם מנטה או אבטיח או בזוקה פשוט הייתי נגעלת עד כדי כך שלא הייתי מסוגלת להגיד או לשמוע את המילה מסטיק! שלא לדבר על לראות מסטיק ישן דבוק למשהו. עד היום זה דוחה אותי אבל למדתי להתגבר ולסבול בשקט. אם זה ממש מפריע לי (למשל אם מישהו שעובד איתי במשרד ילעס) אז אני מבקשת בנימוס שלא ילעסו לידי. האנשים הקרובים אלי יודעים שאני נורא סובלת מזה ומכבדים אבל לא מצליחים ממש להבין.
באופן כללי רוב הדברים האלו חלפו עם השנים אבל בשנתיים האחרונות פיתחתי סבל חדש - רגישות נוראית לכל רעש שמגיע מהשכנים. ומדובר ברעשים סבירים ביותר, בשעות סבירות ובשכנים שקטים ומתחשבים ללא ילדים או כלבים. הכי הכי אני סובלת מבאסים, השכנים יכולים לשמוע מוסיקה 3 קומות מתחתי ואני אשמע את הבאסים מבעד לקירות, אני מרגישה אותם בבטן וזה נורא מציק ורק אני שומעת את זה, וברגע שזה מתחיל אני לא מצליחה להתרכז בשום דבר. לא מצליחה לראות טלויזיה או לקרוא. כבר עברתי פעם אחת דירה בגלל זה ושוב, לא כי השכנים לא התחשבו אלא פשוט כי יש לי שמיעה של כלב. השכן בדירה הצמודה אלי היום יודע על הרגישות וסופר מתחשב בי אבל לא משנה כמה חלש הוא ישמע מוסיקה, אני אשמע במעומעם את הבאסים. כבר חא נעים לי לבקש ממנו להחליש כי הוא שומע באמת מאוד חלש. אז אני סובלת וכבר לא מעירה. ההרגשה היא שכאילו אין לי שליטה כי אני לא יודעת כמה זמן זה ימשך, אולי חצי שעה ואולי יום שלם. רעשים שהם חולפים כמו גרירת רהיטים, עקבים, מקדחה/פטיש וכו', למרות שאלו יכולים להיות רעשים מאוד חזקים הם מפריעים לי אבל לא באותה עוצמה כי אני יודעת שעוד מעט הם יפסקו, לעומת זאת לגבי הבאסים אין לדעת מתי זה יפסק ואז כאילו פסיכולוגית זה מטריף אותי. אני מנסה לעבוד על עצמי ויודעת שהבעיה היא שלי ורק שלי ולפעמים אני מצליחה לפרקי זמן קצרים מאוד להתרכז במה שאני עושה באותו הרגע, בתכנית טלויזיה שאני צופה למשל אבל מהר מאוד אני אחזור להגנב מהבאסים. שוב, מדובר בסאונד שאנשים אחרים לא שומעים אלא רק אני. חייבת למצוא דרך לטפל בזה כי זה ממש פוגע לי באיכות החיים. אשמח לעצות.