על ידי אמבט_ים* » 12 נובמבר 2004, 18:52
בעיני, הספר הזה כל כך חשוב היום בעידן המודרני בו האינסטיקטים של האם זועקים לצאת החוצה והחברה משתיקה אותם בכל כך הרבה צורות צורמות, אני אמצתי משהו שחברה ספרה לי שהיא עושה וזה לקנות לחברות בהריונן הראשון את הספר במתנה, עדיף לפני שהתינוק יוצא לאוויר העולם, ואולי בזה היא תמנע מפרידות כואבות מהיונק שלה, ביום ובלילה, מאבקים, וחוסר זרימה שזה ההפך מהרצף המתבקש. הצרכים של תינוק הם אותם צרכים בשבט אפריקאי, בתקופה של סבתא שלי, ובניו-יורק, אבל למרות האמור לעיל אני לא חושבת שהצרכים הם אותם צרכים אחרי גיל הינקות, אנחנו לא גרים בטבע, ולא בשבט, האינסטינקטים שלנו רדומים, אין לנו חמולה ואין מסורת, אנחנו נמצאים בחברה מודרנית, לעיתים חולה, ומאוד מבולבלת.
המוסך עצמו אינו מקום מזמין לילדים מסכימה לגמרי עם
ב דחילו , את מי בכלל מעניין הבוכנה של המנוע??? אותך זה מעניין, את מתניע את האוטו ונוסעת, חשבת פעם ברצינות איך האוטו פועל, או שפשוט הפעלת אותו, ואם חשבת על זה, פתחת ספר על מכניקת הרכב קראת והבנת איך זה פועל? וכך גם ביטוח לאומי, בנק, וסופר וכו', אני עומדת בתור, הן רצות ו צוחקות, ומנדנדות את החבל הזה של התור, אנשים פונים אלי כדי שיהיה שקט, או אומרים להן או לחלל, ואז אני נאלצת להשתיק אותן ולהעמיד אותן בשקט, נכון החברה לא סבלנית לילדים ונכון צריך לשנות את זה ...... אבל זאת החברה בה אנחנו חיים, לא שבט על גדות הנהר, כמובן שזה תלוי בילד יש ילד שמאוד יתעניין בבוכנת המנוע, ואם למוסכניק יהיה זמן, וחשק וסבלנות יסביר לו במאור פנים. אני זוכרת מאוד לטובה בתור ילדה את הקניות עם אבא שלי בשוק מחנה יהודה, הבילוי המשותף, הקולות הריחות, הצבעים ,לעומת זאת ללכת עם בנותיי לשוק זה עונש לא נורמלי (בעצם עם הקטנה זה עוד בסדר). אז כאן נכנס השבט המודרני או הקהילה שנוצרה של החינוך הביתי, מרימים טלפון לאחת האמהות ואומרים לה: יש לי היום סידורים במוסך ובביטוח לאומי, אני יכולה להשאיר אצלך את הילדות? והיא: בטח, קחי את הזמן. וזאת באמת ברכה. הן שמתלבות נהדר בעיסוקים הביתיים בלבד: בישול, אפיה, כביסה, גינה וכו', וגם אז אם פקעה סבלנותן הן עוברות לעיסוקים אחרים, בתור לבנק הן חייבות להמשיך וחכות בסבלנות, ועדיף שבשקט.
ו
סירופ מייפל ,את לא חייבת להתחבר לספר, קחי ממנו רק מה שטוב לך, (כמו מכל דבר).
בעיני, הספר הזה כל כך חשוב היום בעידן המודרני בו האינסטיקטים של האם זועקים לצאת החוצה והחברה משתיקה אותם בכל כך הרבה צורות צורמות, אני אמצתי משהו שחברה ספרה לי שהיא עושה וזה לקנות לחברות בהריונן הראשון את הספר במתנה, עדיף לפני שהתינוק יוצא לאוויר העולם, ואולי בזה היא תמנע מפרידות כואבות מהיונק שלה, ביום ובלילה, מאבקים, וחוסר זרימה שזה ההפך מהרצף המתבקש. הצרכים של תינוק הם אותם צרכים בשבט אפריקאי, בתקופה של סבתא שלי, ובניו-יורק, אבל למרות האמור לעיל אני לא חושבת שהצרכים הם אותם צרכים אחרי גיל הינקות, אנחנו לא גרים בטבע, ולא בשבט, האינסטינקטים שלנו רדומים, אין לנו חמולה ואין מסורת, אנחנו נמצאים בחברה מודרנית, לעיתים חולה, ומאוד מבולבלת.
[u]המוסך עצמו אינו מקום מזמין לילדים[/u] מסכימה לגמרי עם [po]ב דחילו[/po] , את מי בכלל מעניין הבוכנה של המנוע??? אותך זה מעניין, את מתניע את האוטו ונוסעת, חשבת פעם ברצינות איך האוטו פועל, או שפשוט הפעלת אותו, ואם חשבת על זה, פתחת ספר על מכניקת הרכב קראת והבנת איך זה פועל? וכך גם ביטוח לאומי, בנק, וסופר וכו', אני עומדת בתור, הן רצות ו צוחקות, ומנדנדות את החבל הזה של התור, אנשים פונים אלי כדי שיהיה שקט, או אומרים להן או לחלל, ואז אני נאלצת להשתיק אותן ולהעמיד אותן בשקט, נכון החברה לא סבלנית לילדים ונכון צריך לשנות את זה ...... אבל זאת החברה בה אנחנו חיים, לא שבט על גדות הנהר, כמובן שזה תלוי בילד יש ילד שמאוד יתעניין בבוכנת המנוע, ואם למוסכניק יהיה זמן, וחשק וסבלנות יסביר לו במאור פנים. אני זוכרת מאוד לטובה בתור ילדה את הקניות עם אבא שלי בשוק מחנה יהודה, הבילוי המשותף, הקולות הריחות, הצבעים ,לעומת זאת ללכת עם בנותיי לשוק זה עונש לא נורמלי (בעצם עם הקטנה זה עוד בסדר). אז כאן נכנס השבט המודרני או הקהילה שנוצרה של החינוך הביתי, מרימים טלפון לאחת האמהות ואומרים לה: יש לי היום סידורים במוסך ובביטוח לאומי, אני יכולה להשאיר אצלך את הילדות? והיא: בטח, קחי את הזמן. וזאת באמת ברכה. הן שמתלבות נהדר בעיסוקים הביתיים בלבד: בישול, אפיה, כביסה, גינה וכו', וגם אז אם פקעה סבלנותן הן עוברות לעיסוקים אחרים, בתור לבנק הן חייבות להמשיך וחכות בסבלנות, ועדיף שבשקט.
ו [po]סירופ מייפל[/po] ,את לא חייבת להתחבר לספר, קחי ממנו רק מה שטוב לך, (כמו מכל דבר).