חזרנו והיה מושלם!
היה מושלם בכל חזית אפשרית, לרבות החזית חשופת האחוריים.
עמדנו על ממוצע של פספוס אחד ליום, שמנו חיתול בלילה (וגם שעוונית, היינו טיפונת היסטריים על בית המארחים המקסימים שלנו) אבל רק בלילה ובטיסות.
כל יתר הסיטואציות שחששתי מהן בכלל, מסתבר, לא מועדות לפורענות(מטרו, אוטובוס והפלגות) הן פשוט מרגשות מדי מכדי לעסוק בזוטות כהפרשות הגוף
גם בכל פעם שיצאנו למסע ארוך הסברנו מראש והקטנה פשוט עשתה פיפי מבעוד מועד. מלכה.
הפספוסים התרחשו דוקא בדיוק בשטח המוכר והחביב עליה לפספוסים- גינות השעשועים( בשטוקהולם יש יותר כאלו מאשר ילדים) בגנ"שים למיניהם, בארץ ובתפוצות, היא פשוט בורחת למקום בו ידי לא משגת ועושה שם. מתחת לביתן, ממרומי מגלשה וכדומה.
היה פשוט נפלא.
שבנו ארצה, לגיהנום מסוייט ומהביל. יצאנו מדלתות נתב"ג ונפלה רוחנו. איכסה.
היומיים הראשונים היו מאוד קשים. בלבול עז ומצב רוח קוטרי ומיליון פספוסים.
מאז נרשם שיפור במצב הרוח אבל הריגרסיה המטורללת ממשיכה ביתר שאת.
היא עושה פיפי בכל מקום. אבל באמת בכל מקום- על הכורסא(מטפסת ועושה על הכורסא, קוראת לי, אני מחליפה את הסדין שהונח כדי להגן על הריפוד מבעוד מועד,
יוצאת מהחדר, נקראת חזרה ומגלה כתם פיפי נוסף על הסדין החדש. אאאאאההה.)
על מזרן הפעילות- פחות או יותר אותו כנ"ל.
ובכל פינה שהיא. מתיישבת בגיגית הכביסה ועושה שם.( מאוד מוזר, אבל מתוק כדבש)
והכי גרוע- לפני יומיים שכחנו לשים לה חיתול בלילה... קמנו רטובים, החלפנו סדינים והמשכנו לישון.
אבל- מהרגע שהורדתי, גם אם לא במכון, נראה לי מאוד לא נכון לחזור אחורה.
אז הורדנו גם למחרת. אבל עכשיו היא פשפשה על המיטה לפני השינה, כך שהשעונית הופנתה לכביסה בחברתם המצויינת של הגופייה שלי, הסדינים, הציפה של מזרן הפעילות ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה עליכם.
אז שמתי לה חיתול ללילה
לא מתחשק לי פיפי ישירות על המזרן, בפרט שניקינו אותו בכסף טוב ורב לפני חודש.
אוי הברוך. מה שכן- אני לוקחת הכל בסבבה. שנאמר" יאללה, ריגרסיה" bring it on baby!
אולי בסבבה מדי? יש דבר כזה? בזחיחות, נגיד?לא קראתי כלום על גמילת לילה. פשוט מתנהלת בקלילות.
זהו בינתיים.
גם השעות הפכו להיות בעייתיות משהו מאז שובנו כפי שאפשר להוכח. אלך לישון. אשמח לתובנותיכן עצותיכן הנהדרות
@}