בן זוג קר
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
אני בזוגיות כבר כמעט שנתיים. יש ביננו אהבה אבל המון ריבים קשים והזוגיות לא יציבה. אני חושבת שהסיבה המרכזית לכך היא שאני בן אדם מאד פתוח חם ואוהב ואילו בן זוגי יותר קר ולא מפגין אהבה במעשים או במילים. זה מאד כואב לי ופוגע בי כל פעם מחדש. כאשר אני נפגעת הוא נהיה עוד יותר קר. אני בטוחה שהוא אוהב אותי רק שהדרך שהוא אוהב היא אחרת מהדרך שבה אני זקוקה שיאהבו אותי. אני לא יודעת אם עלי להשאר איתו ביחד, כי אני נפגעת המון מהקשר הזה ואני מבינה שאנשים לא משתנים. מצד שני אחרי המון ניסיון בקשרים אני מבינה שתמיד יהיה משהו שיפריע.. אי אפשר שהכל יהיה טוב.. מבחינתי הדרך התנהגות שלו מוכיחה לי שהוא לא אוהב אותי (למרות שאני יודעת שהוא כן.. פרדוקס) וממש מעליבה אותי. אודה מאוד לעצות / מחשבות / רעיונות.
-
- הודעות: 31
- הצטרפות: 16 אפריל 2003, 14:12
בן זוג קר
הייתי באותו מצב בדיוק. עדיף לחתוך. תעריכי את עצמך ותאהבי את עצמך אם לא תתפשרי על האהבה שאת ראויה לה.
מנסיוני זה גם עשוי להבהיר לבחור שחוסר הביטוי של האהבה הוא בעיה. ואולי האו יצליח להשתנות.
שלי עשה מאמץ כן אבל זה כבר היה מאוחר מדי..
צטערת
מנסיוני זה גם עשוי להבהיר לבחור שחוסר הביטוי של האהבה הוא בעיה. ואולי האו יצליח להשתנות.
שלי עשה מאמץ כן אבל זה כבר היה מאוחר מדי..
צטערת
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
בן זוג קר
מחפשת שינוי, איך הוא כן מפגין אהבה, מבחינתו? במילים אמרת שלא, אבל במעשים יכול לכלול המון דברים שונים - טיפול כשאת צריכה, פינוק כשאת לא, פשוט להיות שם, מגע, מין, וכו'. גם מבחינתו הוא לא מפגין אהבה, או שדרך הביטוי שלה אצלו שונה?
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
בן זוג קר
גם אני הייתי במצב כזה. אתמול חברה סיפרה לי שגם היא באותו מצב, ובכלל נראה לי שזו בעיה שכיחה ביחסים.
אנחנו נשארנו ואני שמחה.
הבנתי שלא אשנה אותו, שהוא כן אוהב אותי ושכדאי לקבל אותו כמו שהוא, גם מפני שתכונות או דברים שיעוררו בי התנגדות ודחייה יהיו לי עם כל גבר. בעקבות עבודה שעשיתי ועושה עם עצמי דרך ההבנה הזאת הפסקתי להיפגע, יותר נכון נפגעת פחות בתדירות ובעצמה, יותר מתוך אוטומט שמשתדל להיות מודע מאשר עם כל הלב ובסערה. זה עוזר לייצב את הקשר וגם לבנות אותו.
מבחינתי הדרך התנהגות שלו מוכיחה לי שהוא לא אוהב אותי (למרות שאני יודעת שהוא כן.. פרדוקס) את מעוניינת להרחיב? לדעתי זה המוקש (זה גם בדיוק בדיוק מה שעלה בשיחה עם החברה אתמול).
אני מצליחה לפתור את הפרדוקס הזה ברוב הפעמים כי אני מגלה את האשליה שבבסיסו, שהיתה בהסתכלות שלי. כרגע לא מרוכזת מספיק בשביל לתת דוגמה, אולי אח"כ - חייבת ללכת...
אנחנו נשארנו ואני שמחה.
הבנתי שלא אשנה אותו, שהוא כן אוהב אותי ושכדאי לקבל אותו כמו שהוא, גם מפני שתכונות או דברים שיעוררו בי התנגדות ודחייה יהיו לי עם כל גבר. בעקבות עבודה שעשיתי ועושה עם עצמי דרך ההבנה הזאת הפסקתי להיפגע, יותר נכון נפגעת פחות בתדירות ובעצמה, יותר מתוך אוטומט שמשתדל להיות מודע מאשר עם כל הלב ובסערה. זה עוזר לייצב את הקשר וגם לבנות אותו.
מבחינתי הדרך התנהגות שלו מוכיחה לי שהוא לא אוהב אותי (למרות שאני יודעת שהוא כן.. פרדוקס) את מעוניינת להרחיב? לדעתי זה המוקש (זה גם בדיוק בדיוק מה שעלה בשיחה עם החברה אתמול).
אני מצליחה לפתור את הפרדוקס הזה ברוב הפעמים כי אני מגלה את האשליה שבבסיסו, שהיתה בהסתכלות שלי. כרגע לא מרוכזת מספיק בשביל לתת דוגמה, אולי אח"כ - חייבת ללכת...
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
רחל ברמן זה לא נכון שהוא לא מפגין אהבה בכלל, אלא שהוא עושה את זה הרבה פחות ממני ובדרך פחות "חמה". הוא אומר הרבה שהוא אוהב אותי וכן מחבק מנשק (על הלחי) וכו' אבל הרבה הרבה פחות ממה שהייתי רוצה וממה שאני רוצה לתת לו. ההרגשה שלי שהוא פשוט לא זקוק לזה במידה שבה אני זקוקה לזה. הוא לא אוהב להתנשק וכמעט ולא מתנשק איתי (צרפתית) וזה מאד מפריע לי, הוא כמעט ולא מלטף לי את הגוף, לא עושה מסאג', לא מחמיא לי על הגוף, על המראה שלי.. דברים שאני הייתי עושה המון ועם הזמן ראיתי שזה חד צדדי והפסקתי. הדברים האלה הם כמו אוויר לנשימה בשבילי וכל השנתיים האלה אני מרגישה שאני מנסה לסחוט ממנו תשומת לב וחיבה בכוח ובעצם אין לו הרבה מה לתת. הוא בעצמו מודה שכנראה הוא טיפוס שונה ממני ולא כל כך מראה חיבה.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
יעלי לה ניסיתי לעבוד על עצמי ואפילו הלכתי לפסיכולוגית בגלל הנושא הזה, להבין שהוא אוהב אותי ולא להעלב כל כך בקלות אבל זה לא עזר לי כל כך לצערי. ניסיתי בכל מיני דרכים לעבוד על עצמי, גם קניתי ספר בנושא וזה אף פעם לא החזיק מעמד לטווח ארוך.. אני לא יודעת איך באמת להצליח לעבוד על עצמי שלא אהיה כל כך רגישה ואבין כל הזמן שכלית שגם אם הוא לא מראה אהבה באופן שאני רוצה זה לא אומר שהוא אוהב, אני לא יודעת איך לעשות את זה ומעבר לכך אני חוששת לאבד את עצמי אם אצליח - הרי אני בן אדם חם ואוהב שזקוק לחום ואהבה וזה לא דבר רע.
בקשר לפרדוקס, מבחינה שכלית אני מבחינה שאנשים שונים מראים אהבה באופן שונה ושיש אנשים שזקוקים ליותר חום ומגע ויש אנשים שזקוקים לפחות.. אבל מבחינה רגשית כאשר הוא לא רוצה לגעת בי, לנשק אותי, לעשות איתי אהבה, או סתם לדבר בצורה מאד רגשית אז זה מיד נחווה אצלי כדחייה, קשה לי להבין אם הוא אוהב אותי כל כך איך הוא לא רוצה להיות איתי כמה שיותר, לנשק אותי וכו', הרי זה בדיוק מה שאנשים שאוהבים רוצים - קירבה פיזית, זה המהות של האהבה לא?
בקשר לפרדוקס, מבחינה שכלית אני מבחינה שאנשים שונים מראים אהבה באופן שונה ושיש אנשים שזקוקים ליותר חום ומגע ויש אנשים שזקוקים לפחות.. אבל מבחינה רגשית כאשר הוא לא רוצה לגעת בי, לנשק אותי, לעשות איתי אהבה, או סתם לדבר בצורה מאד רגשית אז זה מיד נחווה אצלי כדחייה, קשה לי להבין אם הוא אוהב אותי כל כך איך הוא לא רוצה להיות איתי כמה שיותר, לנשק אותי וכו', הרי זה בדיוק מה שאנשים שאוהבים רוצים - קירבה פיזית, זה המהות של האהבה לא?
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
אשה - טוב מאד, אבל אני רוצה יותר ממנו וזה גם סיבה להעלבות בשבילי..
-
- הודעות: 128
- הצטרפות: 19 מרץ 2007, 11:56
- דף אישי: הדף האישי של אמא_דתית*
בן זוג קר
אני אומרת שהתיקון שצריך להיות הוא אצלך.
תמלאי את עצמך אהבה. אהבה עצמית . באמת באמת תאהבי את עצמך. תפנקי את עצמך. וכך לא תזדקקי לביטויי אהבה שלו ולמעשים שיוכיחו כמה הוא אוהב. ואגב, ככה הוא גם יותר יאהב ואולי אפילו יותר יראה אבל זה חייב להתחיל בך!
בהצלחה!
תמלאי את עצמך אהבה. אהבה עצמית . באמת באמת תאהבי את עצמך. תפנקי את עצמך. וכך לא תזדקקי לביטויי אהבה שלו ולמעשים שיוכיחו כמה הוא אוהב. ואגב, ככה הוא גם יותר יאהב ואולי אפילו יותר יראה אבל זה חייב להתחיל בך!
בהצלחה!
-
- הודעות: 586
- הצטרפות: 31 מאי 2007, 20:52
- דף אישי: הדף האישי של דרך_עפר_שם_זמני*
בן זוג קר
קשה לאבחן ולתת עצות, אבל לי במקרה דומה עזר מה ש{{}}אמא דתית כתבה. ולבדוק את עצמי, למה אני צריכה את האישור המתמיד? הרי אם הוא היה אומר לי שהוא לא אוהב אותי, לא הייתי מרגישה צורך לשאול אותו כל יום אם אולי זה השתנה, אז למה להיפך? אם אני צריכה משהו, למה זה? מה הייתי עושה כדי לספק את הצורך אילו לא היה לי בן זוג? ועוד דבר שעזר מאד: כשניסיתי באמת להבין אותו, איפה הקושי שלו, באיזה אופנים הוא כן מראה לי שהוא אוהב אותי. כשהורדתי ממנו את הלחץ, היה לו קל יותר, והכל השתפר. מקוה שמשהו מכל זה תקף למקרה שלך ואולי יעזור קצת.
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
בן זוג קר
קצת קשה לי לתת עצות ממש, כי כרגיל באינטרנט, רואים רק חתיכה קטנה מהחיים. אבל לפחות בשבילי, איך הייתי מתנהגת היה מאד תלוי באיך הקשר בכלל. כלומר, איך התקשורת, איך השיחות, איך התוכניות לעתיד, איך המין (טוב, כוסה כבר) וכו' וכו'. בעיקר הייתי מנסה לתפוס מרחק קצת ולראות אם זה באמת "רק" זה, או שמתנקזות לכאן בעיות אחרות. את כמובן לא חייבת לענות, אלה יותר נקודות למחשבה.
ובהנחה שהתקשורת טובה, עוד שאלה: מה הוא אומר על כל זה? איך הוא מבין את הבעיה? איך הוא רואה את החלק שלו בפתרון שלה?
ובהנחה שהתקשורת טובה, עוד שאלה: מה הוא אומר על כל זה? איך הוא מבין את הבעיה? איך הוא רואה את החלק שלו בפתרון שלה?
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
דרך עפר שם זמני תודה על התשובה.
אני גם מסכימה עם מה שאמא דתית כתבה. הבעיה היא הפער בין מה שיודעים שנכון לבין ליישם את זה במציאות. לפניו הייתי הרבה שנים בלי קשר משמעותי ומאד מאד סבלתי בגלל הלבד, כך שגם אז הצורך לא היה שם... למעשה כל החיים שלי או שהיה לי בן זוג שהרעיף עלי אהבה והרגשתי טוב או שסבלתי. אני יודעת למה אני צריכה את האישור המתמיד וכל ההסבר הפסיכולוגי בגלל העבר שלי מובן לי , אבל להבין את זה לא עוזר לי לפתור את זה...
הבעיה היא שהפער ברצון למגע וחיבה אצלנו הוא גדול, זה מכאיב לי כל כך. זה מכאיב לי כל כך שאני לא מסוגלת לחשוב בצורה יעילה, זה שובר אותי, זה מרוקן אותי מאנרגיות לגמרי... וכן זה לא רק אשמת בן זוגי זה גם אשמתי שאני לא מסוגלת להרגיש טוב עם עצמי אלא כל הזמן צריכה אישור ממנו
אני גם מסכימה עם מה שאמא דתית כתבה. הבעיה היא הפער בין מה שיודעים שנכון לבין ליישם את זה במציאות. לפניו הייתי הרבה שנים בלי קשר משמעותי ומאד מאד סבלתי בגלל הלבד, כך שגם אז הצורך לא היה שם... למעשה כל החיים שלי או שהיה לי בן זוג שהרעיף עלי אהבה והרגשתי טוב או שסבלתי. אני יודעת למה אני צריכה את האישור המתמיד וכל ההסבר הפסיכולוגי בגלל העבר שלי מובן לי , אבל להבין את זה לא עוזר לי לפתור את זה...
הבעיה היא שהפער ברצון למגע וחיבה אצלנו הוא גדול, זה מכאיב לי כל כך. זה מכאיב לי כל כך שאני לא מסוגלת לחשוב בצורה יעילה, זה שובר אותי, זה מרוקן אותי מאנרגיות לגמרי... וכן זה לא רק אשמת בן זוגי זה גם אשמתי שאני לא מסוגלת להרגיש טוב עם עצמי אלא כל הזמן צריכה אישור ממנו
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
רחל ברמן תודה על התשובה
התקשורת שלנו מאד בעייתית, אני נוטה להעלב מאד בקלות והוא נוטה לכעוס ולהיות קר מאד בקלות. כל הקשר בעייתי אני חייבת להודות! שנינו מאד רציניים אחד לגבי השנייה ורוצים בסופו של דבר להתחתן אבל יודעים שאנחנו רחוקים מזה בגלל הקשר הרעוע. אני חייבת להודות שאני קצת קרועה וחשבתי לא מעט בקשר שלנו שאולי הדבר הנכון הוא להפרד אני עדיין לא יודעת אם כן או לא!
אני מההתחלה לא חשבתי שאנחנו מתאימים כי אני מרגישה שהתקשורת ביננו לא טובה ואנחנו לא "משדרים על אותו גל" אבל הוא התעקש ואת האמת הוא בן אדם מדהים עם הרבה דברים שחיפשתי כל חיי ועם תכונות ששבו אותי ולכן החלטתי להשאר. אולי זו טעות. אני לא יודעת , אני מאד מבולבלת.
בד"כ אני נעלבת מדברים קטנים ומוציאה אותם מפרופורציות והוא רואה פה את הבעיה. מבחינתו הוא אף פעם לא היה רב, זו אני שמתחילה את הריבים בגלל ה"קרות" שלו. וזה נכון, כי אני לא מסוגלת להתמודד עם הקרות הזאת וזו אני שנפגעת מזה לא הוא...
אני חייבת לומר שהוא עושה ניסיונות להתקרב ולהשלים אבל זה בד"כ יותר מהצד הראציונלי ולא שהוא בא אלי ומחבק אותי ומרעיף עלי אהבה שזה בדיוק מה שאני צריכה. ככה שזה לא נפתר כי אני לא מקבלת את מה שאני רוצה.
התקשורת שלנו מאד בעייתית, אני נוטה להעלב מאד בקלות והוא נוטה לכעוס ולהיות קר מאד בקלות. כל הקשר בעייתי אני חייבת להודות! שנינו מאד רציניים אחד לגבי השנייה ורוצים בסופו של דבר להתחתן אבל יודעים שאנחנו רחוקים מזה בגלל הקשר הרעוע. אני חייבת להודות שאני קצת קרועה וחשבתי לא מעט בקשר שלנו שאולי הדבר הנכון הוא להפרד אני עדיין לא יודעת אם כן או לא!
אני מההתחלה לא חשבתי שאנחנו מתאימים כי אני מרגישה שהתקשורת ביננו לא טובה ואנחנו לא "משדרים על אותו גל" אבל הוא התעקש ואת האמת הוא בן אדם מדהים עם הרבה דברים שחיפשתי כל חיי ועם תכונות ששבו אותי ולכן החלטתי להשאר. אולי זו טעות. אני לא יודעת , אני מאד מבולבלת.
בד"כ אני נעלבת מדברים קטנים ומוציאה אותם מפרופורציות והוא רואה פה את הבעיה. מבחינתו הוא אף פעם לא היה רב, זו אני שמתחילה את הריבים בגלל ה"קרות" שלו. וזה נכון, כי אני לא מסוגלת להתמודד עם הקרות הזאת וזו אני שנפגעת מזה לא הוא...
אני חייבת לומר שהוא עושה ניסיונות להתקרב ולהשלים אבל זה בד"כ יותר מהצד הראציונלי ולא שהוא בא אלי ומחבק אותי ומרעיף עלי אהבה שזה בדיוק מה שאני צריכה. ככה שזה לא נפתר כי אני לא מקבלת את מה שאני רוצה.
בן זוג קר
עייפה יקרה,
יש כמה פרטים לא ברורים שמאוד משפיעים על החלטות מסוג זה:
גיל: אם את בשנות העשרים, למשל, אז כדאי באמת לנסות מערכות יחסים אחרות (נראה שאת לא, כי את מדברת על עבר רחוק), כי אולי הוא פשוט לא מתאים לך וסתם תאמללו זה את זה בדרישות לא אפשריות. הרי יש אנשים יותר חמים ויותר מחבקים וגם יותר מיניים.
האם היו לך מערכות יחסים מספקות? אם כן, למה נגמרו?
האם יש ילדים? אם כן, זה משנה את כל התמונה ואז כדאי לעשות כל מה שאפשר להישאר ביחד. אם לא, אולי לא חייבים להישאר ביחד.
יש כמה פרטים לא ברורים שמאוד משפיעים על החלטות מסוג זה:
גיל: אם את בשנות העשרים, למשל, אז כדאי באמת לנסות מערכות יחסים אחרות (נראה שאת לא, כי את מדברת על עבר רחוק), כי אולי הוא פשוט לא מתאים לך וסתם תאמללו זה את זה בדרישות לא אפשריות. הרי יש אנשים יותר חמים ויותר מחבקים וגם יותר מיניים.
האם היו לך מערכות יחסים מספקות? אם כן, למה נגמרו?
האם יש ילדים? אם כן, זה משנה את כל התמונה ואז כדאי לעשות כל מה שאפשר להישאר ביחד. אם לא, אולי לא חייבים להישאר ביחד.
-
- הודעות: 1270
- הצטרפות: 25 אוקטובר 2006, 12:11
- דף אישי: הדף האישי של רחל_ברמן*
בן זוג קר
מחפשת שינוי, נשמע שהקור הוא חלק מבעיה הרבה יותר גדולה. אני לא אגיד לך אם להיפרד או להישאר, אבל נראה לי שאת צריכה לשבת עם עצמך ולחשוב טוב מה את רוצה מקשר והאם זה הקשר הנכון בשבילך. ואם את מחליטה שהטוב חשוב לך מספיק כדי להישאר, הייתי ממליצה על טיפול זוגי - לא כדי לפתור את בעיית הקור שלו דווקא, או כדי להחליט מי אשם במה, אלא כי נשמע שאתם לא יודעים עכשיו לתקשר לפני שדברים מתפוצצים, וזו בסופו של דבר יכולת שניתן ורצוי לרכוש.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
אמא - אני בת 27, אבל עם עבר רומנטי עשיר, ולכן הגעתי למצב של "רוויה" כלומר, אני רוצה כבר להתיישב..
היו לי מערכות יחסים מספקות, אבל רק לתקופה של עד שנה.. ואז החלטתי שזה טוב לשנה אבל לא ליותר מזה.. אז כמה שהן היו מספקות הן לא היו מתאימות לי לכל החיים (לא היה גירוי אינטלקטואלי.. היה פערי אינטיליגנציה) אין ילדים.
רחל ברמן - אני לא בטוחה שאני מסוגלת לענות על זה. אבל אולי שווה לנסות. לגבי טיפול זוגי אני מסכימה שמומלץ אבל זה בעייתי כרגע, בגלל שאני בחו"ל ויהיה לי קשה ללכת לטיפול בשפה שאני לא ממש שולטת בה, ומעבר לזה אני כרגע לא עובדת (לומדת). לצערי כרגע אני לא רואה איך זה אפשרי..
תודה על התשובות, וגם לכל השאר שעונים/ות לי זה פעם ראשונה שאני כותבת פה ואני מוצאת כאן מקום חם ותומך עם המון אנשים חושבים. אני חושבת שאני פה להישאר
היו לי מערכות יחסים מספקות, אבל רק לתקופה של עד שנה.. ואז החלטתי שזה טוב לשנה אבל לא ליותר מזה.. אז כמה שהן היו מספקות הן לא היו מתאימות לי לכל החיים (לא היה גירוי אינטלקטואלי.. היה פערי אינטיליגנציה) אין ילדים.
רחל ברמן - אני לא בטוחה שאני מסוגלת לענות על זה. אבל אולי שווה לנסות. לגבי טיפול זוגי אני מסכימה שמומלץ אבל זה בעייתי כרגע, בגלל שאני בחו"ל ויהיה לי קשה ללכת לטיפול בשפה שאני לא ממש שולטת בה, ומעבר לזה אני כרגע לא עובדת (לומדת). לצערי כרגע אני לא רואה איך זה אפשרי..
תודה על התשובות, וגם לכל השאר שעונים/ות לי זה פעם ראשונה שאני כותבת פה ואני מוצאת כאן מקום חם ותומך עם המון אנשים חושבים. אני חושבת שאני פה להישאר
-
- הודעות: 577
- הצטרפות: 06 אוקטובר 2007, 18:33
בן זוג קר
היי עייפה מלריב. זה לא ממש קשור לנושא של הדף אבל גם אני לומדת וחיה בחו"ל אז סתם תהיתי איפה את ומה את לומדת...
מקווה שלא מפריע לך שהתפרצתי עם שאלה לא קשורה.
מקווה שלא מפריע לך שהתפרצתי עם שאלה לא קשורה.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
יש לי את הדף הפרטי בשביל שאלות כאלה אבל הפעם אענה לך פה. באירופה זה מספיק ממוקד בשבילך ?
-
- הודעות: 195
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2007, 00:36
- דף אישי: הדף האישי של תמר_מסיני*
בן זוג קר
אני יודעת שזה קצת מוזר לתת עצות לאדם שלא ממש מכירים ועוד ע"ג דפי האינטרנט אבל אני חייבת להגיד לך משהו שלמדתי על עצמי ואולי זה יעזור לך. אם הוא לא מספיק אוהב אז זה אומר שהוא לא מספיק אוהב. גבר שנטרף על האישה שלו, נותן לה יותר מנשיקה על הלחי. לא יודעת למה הוא נשאר בקשר אבל לך מגיע מישהו שיאהב אותך כמו שמגיע לך - בפול ווליום. אם בן זוגך לא מספק את צרכייך בשלב החיזור, איך זה יהיה אחרי שתחליטו שזהו זה, אתם ביחד לתמיד? איך תיראה מערכת היחסים שלכם עוד 10 שנים? אני מבינה שאחרי סדרת מערכות יחסים את מרגישה שאולי צריך להתפשר, אבל האם את מוכנה להתפשר על אהבה? הגבר שיאהב אותך (והוא יבוא - אני מבטיחה) יאהב אותך כמו שאת צריכה גם אם זה לא יהיה ממש לפי מה שהוא רגיל רק כי הוא ירצה שיהיה לך טוב. האושר שלך יבוא במקום הראשון. אני מאחלת לך שתמיד תדעי שאת ראויה לאהבה שלמה ומלאה ולא לפחות מכך.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
תמר מסיני
אני מאמינה לך שלא ניסית לפגוע ואת באמת מאמינה במה שאת אומרת, אבל פגעת בדיוק בנקודה הכי רגישה. כתבתי כאן שאני יודעת שהוא אוהב אותי לא סתם. שכלית אני יודעת זאת. אבל השד הקטן שלי בפנים אומר לי בדיוק את מה שאת אומרת! "גבר שנטרף על האישה שלו, נותן לה יותר מנשיקה על הלחי"? האומנם? את לא חושבת שיש אנשים קרים יותר וקרים פחות? אנשים שמביעים אהבה במגע ונשיקות ואנשים שמביעים אהבה בדרכים אחרות? אני באמת שואלת כי בדיוק השאלה הזו מערערת אותי, אבל אני נוטה להאמין שלכל אחד יש את דרכו הוא, ושזה לא קשור לכמה שהוא אוהב או לא אוהב אותי. אגב אמרת "גבר שנטרף על האישה שלו" יש אנשים שלא נטרפים על שום דבר. הם אנשים שלא מביעים ולא מחצינים רגשות קיצוניים, אבל האם זה קשור בהכרח לאהבה? אני באמת לא יודעת. ניסחת ממש בצורה מדויקת את המפלצת הקטנה שיש לי בראש ובכל זאת עמוק בפנים אני נוטה לחשוב שהיא משקרת לי...
אני מאמינה לך שלא ניסית לפגוע ואת באמת מאמינה במה שאת אומרת, אבל פגעת בדיוק בנקודה הכי רגישה. כתבתי כאן שאני יודעת שהוא אוהב אותי לא סתם. שכלית אני יודעת זאת. אבל השד הקטן שלי בפנים אומר לי בדיוק את מה שאת אומרת! "גבר שנטרף על האישה שלו, נותן לה יותר מנשיקה על הלחי"? האומנם? את לא חושבת שיש אנשים קרים יותר וקרים פחות? אנשים שמביעים אהבה במגע ונשיקות ואנשים שמביעים אהבה בדרכים אחרות? אני באמת שואלת כי בדיוק השאלה הזו מערערת אותי, אבל אני נוטה להאמין שלכל אחד יש את דרכו הוא, ושזה לא קשור לכמה שהוא אוהב או לא אוהב אותי. אגב אמרת "גבר שנטרף על האישה שלו" יש אנשים שלא נטרפים על שום דבר. הם אנשים שלא מביעים ולא מחצינים רגשות קיצוניים, אבל האם זה קשור בהכרח לאהבה? אני באמת לא יודעת. ניסחת ממש בצורה מדויקת את המפלצת הקטנה שיש לי בראש ובכל זאת עמוק בפנים אני נוטה לחשוב שהיא משקרת לי...
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
הי עייפה
מצטערת לשמוע את סיפורך. הוא מזכיר לי את מערכת היחסים הקודמת שלי, בה חייתי (באומללות אני מוכרח לומר) 4 שנים בתחושת הקיפוח והעלבון של אדם של כרוך אחרי.
אני חושבת שמה שתמר דיברה עליו כשאמרה "נטרף" לא כ"כ קשור לדרך ההבעה, (כי לכל אחד יש דרכים שונות להראות אהבה, וזה נכון שצריך להכיר ולהוקיר אותן) אלא יותר ליכולת של אדם לגרום לך להרגיש נאהבת בכל דרך שהיא. אני חושבת שחום ורכות הם מצרכים חיוניים. לפחות לי. אני לא יכולתי לחיות בלעדיהם. אני קוראת פה את ההשתוקקות שלך, ויש לי צמרמורת כי היו ימים שפשוט כמעט טיפסתי על הקירות מרוב כמיהה למישהו שיבוא ויסתכל עלי בעיניים גדולות ומאוהבות, שאראה בעיניו האדם המיוחד בעולם (ובסוף הוא בא ואני הלכתי אחריו בלי לשאול שאלות - כמובן שהוא היה רק טריגר רגעי שחלף אחרי שבועיים בדיוק)
גם לי היתה מפלצת כזו בראש 4 שנים ארוכות של ריבים, ובכיות, ואדישות/ קהות חושים מצידו וגם אני השתקתי אותה כל פעם מחדש (זה הצליח 4 שנים)
מה שאני חושבת, זה שאת צריכה לשאול את עצמך, אם הוא אוהב אותך באמת ובתמים, מדוע אינו יכול להעניק לך את מה שאת צריכה? זה גם מה שאני שאלתי אז שוב ושוב ושוב....
וגם יש אנשים שלא נטרפים על שום דבר. האם את כאדם החם והפתוח שאת יכולה לחיות עם סוג כזה של אדם?
מה אומר, מאחלת פריצת דרך בחשיבה, בהרגשה, זה ודאי מתיש.
ואני פה, אם תרצי לשתף
מצטערת לשמוע את סיפורך. הוא מזכיר לי את מערכת היחסים הקודמת שלי, בה חייתי (באומללות אני מוכרח לומר) 4 שנים בתחושת הקיפוח והעלבון של אדם של כרוך אחרי.
אני חושבת שמה שתמר דיברה עליו כשאמרה "נטרף" לא כ"כ קשור לדרך ההבעה, (כי לכל אחד יש דרכים שונות להראות אהבה, וזה נכון שצריך להכיר ולהוקיר אותן) אלא יותר ליכולת של אדם לגרום לך להרגיש נאהבת בכל דרך שהיא. אני חושבת שחום ורכות הם מצרכים חיוניים. לפחות לי. אני לא יכולתי לחיות בלעדיהם. אני קוראת פה את ההשתוקקות שלך, ויש לי צמרמורת כי היו ימים שפשוט כמעט טיפסתי על הקירות מרוב כמיהה למישהו שיבוא ויסתכל עלי בעיניים גדולות ומאוהבות, שאראה בעיניו האדם המיוחד בעולם (ובסוף הוא בא ואני הלכתי אחריו בלי לשאול שאלות - כמובן שהוא היה רק טריגר רגעי שחלף אחרי שבועיים בדיוק)
גם לי היתה מפלצת כזו בראש 4 שנים ארוכות של ריבים, ובכיות, ואדישות/ קהות חושים מצידו וגם אני השתקתי אותה כל פעם מחדש (זה הצליח 4 שנים)
מה שאני חושבת, זה שאת צריכה לשאול את עצמך, אם הוא אוהב אותך באמת ובתמים, מדוע אינו יכול להעניק לך את מה שאת צריכה? זה גם מה שאני שאלתי אז שוב ושוב ושוב....
וגם יש אנשים שלא נטרפים על שום דבר. האם את כאדם החם והפתוח שאת יכולה לחיות עם סוג כזה של אדם?
מה אומר, מאחלת פריצת דרך בחשיבה, בהרגשה, זה ודאי מתיש.
ואני פה, אם תרצי לשתף
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
לפניו הייתי הרבה שנים בלי קשר משמעותי ומאד מאד סבלתי בגלל הלבד, כך שגם אז הצורך לא היה שם... למעשה כל החיים שלי או שהיה לי בן זוג שהרעיף עלי אהבה והרגשתי טוב או שסבלתי. משפט המפתח לדעתי בדברייך. נראה לי שלפני ההתחלה לבחון אם בן הזוג מתאים לך או לא, השאלה כמה את מאמינה שמגיע לך בן זוג אוהב / תומך / שנטרף על האשה שלו... (כולם יחד וכל אחד לחוד).
הייתי מתחילה מלעבוד על המקום של להנות ולאהוב את עצמי בלי שיהיה לי את האישור החיצוני מבן הזוג שאכן מגיע לי. ובודקת לעומק עם עצמך מה את צריכה כדי להרגיש טוב (ולהתחיל מלהגדיר מה זה בדיוק "טוב" בשבילך) מעבר להרעפה חיצונית עלייך. ולנסות לבנות לעצמך וסביבך את הדברים שיגרמו לך להרגיש טוב.
לפי המשפט הזה שכתבת - כשבן הזוג לא מרעיף עלייך, את סובלת. כרגע את עם בן זוג שמרעיף והתחושה שאת מרגישה סובלת רגשית ומנסה להגיד לעצמך - אבל בשכל אני מבינה שאני יכולה להרגיש טוב, כי ההרעפה שלו עלי היא שונה ממה שאני צריכה. אז אני לא בסדר שאני צריכה את זה בדרך שלי, ולכן אני לא בסדר שמרגישה סובלת ולא טוב.
אולי קלעתי - ואולי לא. אם נסחפתי את מוזמנת למחוק. אם פגעתי בך באיזושהי דרך בדברי - סליחה. ואם את רוצה שאמשיך ואפרט דרכים לנסות לבדוק עם עצמך - אני כאן.
.
הייתי מתחילה מלעבוד על המקום של להנות ולאהוב את עצמי בלי שיהיה לי את האישור החיצוני מבן הזוג שאכן מגיע לי. ובודקת לעומק עם עצמך מה את צריכה כדי להרגיש טוב (ולהתחיל מלהגדיר מה זה בדיוק "טוב" בשבילך) מעבר להרעפה חיצונית עלייך. ולנסות לבנות לעצמך וסביבך את הדברים שיגרמו לך להרגיש טוב.
לפי המשפט הזה שכתבת - כשבן הזוג לא מרעיף עלייך, את סובלת. כרגע את עם בן זוג שמרעיף והתחושה שאת מרגישה סובלת רגשית ומנסה להגיד לעצמך - אבל בשכל אני מבינה שאני יכולה להרגיש טוב, כי ההרעפה שלו עלי היא שונה ממה שאני צריכה. אז אני לא בסדר שאני צריכה את זה בדרך שלי, ולכן אני לא בסדר שמרגישה סובלת ולא טוב.
אולי קלעתי - ואולי לא. אם נסחפתי את מוזמנת למחוק. אם פגעתי בך באיזושהי דרך בדברי - סליחה. ואם את רוצה שאמשיך ואפרט דרכים לנסות לבדוק עם עצמך - אני כאן.
.
-
- הודעות: 205
- הצטרפות: 10 מרץ 2007, 21:04
- דף אישי: הדף האישי של הילה_גביש*
בן זוג קר
שלום לך,
קודם כל רוצה לאמר/לשתף שאני ממש מכירה את ההרגשה הזו של להיות עייפה מלריב, גם אני וזוגי עוברים תקופה קשה במיוחד.. רציתי לאמר שקוראת אותך.
לגבי המרגיעון- זה המישפט המודגש בצהוב שמופיע כשאת מתחילה לרשום הודעה.
אני מוצאת אותו לרוב מתאים לי או לדף שאני נמצאת בו.
המרגיעון שיצא עכשיו- אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה.
ניראה לי שמתאים למצב בו את (וגם אני) נמצאת,לא?
חיבוק גדול.
קודם כל רוצה לאמר/לשתף שאני ממש מכירה את ההרגשה הזו של להיות עייפה מלריב, גם אני וזוגי עוברים תקופה קשה במיוחד.. רציתי לאמר שקוראת אותך.
לגבי המרגיעון- זה המישפט המודגש בצהוב שמופיע כשאת מתחילה לרשום הודעה.
אני מוצאת אותו לרוב מתאים לי או לדף שאני נמצאת בו.
המרגיעון שיצא עכשיו- אין ידיעה נקנית אלא בהתבוננות פנימה.
ניראה לי שמתאים למצב בו את (וגם אני) נמצאת,לא?
חיבוק גדול.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
הגבירה בחום
תודה על תשובתך! זה בהחלט מתיש, המתיש הוא בעיקר לא לראות את הדברים "כמו שהם" אני חושבת שזו תכונה מופלאה ונדירה לראות את הדברים בצורה צלולה. אני יודעת ששנינו "אשמים" בתחושה שלי. מצד אחד הוא שהוא לא הבן אדם הכי חם ופיזי שבעולם, ואני מצד שני שצריכה כל הזמן חיזוקים מחדש וכמות אדירה של תשומת לב... מי מאיתנו הוא החריג והמגזים פה? אני ממש לא יודעת להגיד. יש לי תחושה שהצגתי אותו פה באור שלילי מידי ומצד שני אני גם יודעת על עצמי כשמאוהבים לא רואים את הדברים השלילים בבן זוג.
אני נורא הייתי רוצה אדם שמרעיף אהבה, אבל אני נורא הייתי רוצה עוד 10 דברים אחרים... השאלה אם להמשיך לשחק את הרולטה הזו ולחפש את האדם המושלם. בחבר הנוכחי יש הרבה דברים שאיחלתי לעצמי ומעט דברים בסיסים וחשובים שמאד קשה לי איתם. מהניסיון שלי בחיים לא בדיוק נופלים לי בחורים לידיים שמתאימים או קרובים לטיפוס שלי. והוא מאד קרוב. לפניו הייתי לבד שש שנים כואבות, יצאתי עם בחורים אבל לא מצאתי אף אחד שהתקרב אפילו למה שחיפשתי.. מה מבטיח לי שש השנים הבאות לא יראו ככה? ואולי אח"כ בכלל לא אמצא מישהו יותר מתאים אלא להפך? הרי יכול לבוא האדם הכי חם בעולם ואני לא ארצה אותו בכלל סיבה אחרת.. הפחד משתק.
למה הוא לא יכול להעניק לי את מה שאני צריכה ? אני חושבת שזה מורכב מ-2 חלקים. א' הוא לא טיפוס חם וב' הריבים האינסופיים ביננו מרחיקים אותו ממני. לגבי הלא טיפוס חם - אני מכירה זוג שיש להם מערכת יחסים ממש מעולה ככל הידוע לי אבל בחיים לא ראיתי אותם מתחבקים או מתלטפים. פעם אחת היא בכתה על משהו והוא נתן לה 2 נשיקות במצח. אולי זה קטע אירופאי.
תודה על תשובתך! זה בהחלט מתיש, המתיש הוא בעיקר לא לראות את הדברים "כמו שהם" אני חושבת שזו תכונה מופלאה ונדירה לראות את הדברים בצורה צלולה. אני יודעת ששנינו "אשמים" בתחושה שלי. מצד אחד הוא שהוא לא הבן אדם הכי חם ופיזי שבעולם, ואני מצד שני שצריכה כל הזמן חיזוקים מחדש וכמות אדירה של תשומת לב... מי מאיתנו הוא החריג והמגזים פה? אני ממש לא יודעת להגיד. יש לי תחושה שהצגתי אותו פה באור שלילי מידי ומצד שני אני גם יודעת על עצמי כשמאוהבים לא רואים את הדברים השלילים בבן זוג.
אני נורא הייתי רוצה אדם שמרעיף אהבה, אבל אני נורא הייתי רוצה עוד 10 דברים אחרים... השאלה אם להמשיך לשחק את הרולטה הזו ולחפש את האדם המושלם. בחבר הנוכחי יש הרבה דברים שאיחלתי לעצמי ומעט דברים בסיסים וחשובים שמאד קשה לי איתם. מהניסיון שלי בחיים לא בדיוק נופלים לי בחורים לידיים שמתאימים או קרובים לטיפוס שלי. והוא מאד קרוב. לפניו הייתי לבד שש שנים כואבות, יצאתי עם בחורים אבל לא מצאתי אף אחד שהתקרב אפילו למה שחיפשתי.. מה מבטיח לי שש השנים הבאות לא יראו ככה? ואולי אח"כ בכלל לא אמצא מישהו יותר מתאים אלא להפך? הרי יכול לבוא האדם הכי חם בעולם ואני לא ארצה אותו בכלל סיבה אחרת.. הפחד משתק.
למה הוא לא יכול להעניק לי את מה שאני צריכה ? אני חושבת שזה מורכב מ-2 חלקים. א' הוא לא טיפוס חם וב' הריבים האינסופיים ביננו מרחיקים אותו ממני. לגבי הלא טיפוס חם - אני מכירה זוג שיש להם מערכת יחסים ממש מעולה ככל הידוע לי אבל בחיים לא ראיתי אותם מתחבקים או מתלטפים. פעם אחת היא בכתה על משהו והוא נתן לה 2 נשיקות במצח. אולי זה קטע אירופאי.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
מיכל צמות
תודה על התשובה! בגדול אני מסכימה איתה.. זה אותו סיפור ישן של חוסר הערכה עצמית... אין לי ספק בכך ואני מודעת לזה. אם הייתה לי ההערכה העצמית הייתי א' מרגישה בסדר עם זה שחבר שלי הוא לא MR TOUCHY , או ב' מחליטה שזה לא טוב לי וממשיכה הלאה. אני חושבת שהערכה עצמית מאפשרת לנו לראות את הדברים יותר בבהירות ולכן גם להיות מסוגלים להחליט החלטות יותר בקלות. העלת שאלות מעניינות שאני חושבת שאנסה לחשוב עליהם בדף האישי שלי.
כן ומאד אשמח לשמוע עוד דרכים ורעיונות!
תודה על התשובה! בגדול אני מסכימה איתה.. זה אותו סיפור ישן של חוסר הערכה עצמית... אין לי ספק בכך ואני מודעת לזה. אם הייתה לי ההערכה העצמית הייתי א' מרגישה בסדר עם זה שחבר שלי הוא לא MR TOUCHY , או ב' מחליטה שזה לא טוב לי וממשיכה הלאה. אני חושבת שהערכה עצמית מאפשרת לנו לראות את הדברים יותר בבהירות ולכן גם להיות מסוגלים להחליט החלטות יותר בקלות. העלת שאלות מעניינות שאני חושבת שאנסה לחשוב עליהם בדף האישי שלי.
כן ומאד אשמח לשמוע עוד דרכים ורעיונות!
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
עייפה
אני חושבת שאת מבלבלת כאן בין כמה דברים.
מה זה מושלם? זאת מילה שלא קיימת. החיים בזוג הם שותפות ולעולם יהיו בהם פשרות או התחשבות באחר תוך ויתור לפעמים. לא מדובר על מושלם בשום שלב, השאלה היחידה עם מה את מסוגלת לחיות?
אני חושבת שמישהי כתבה לך כאן למעלה, שאת מצליפה בעצמך על זה שאת צריכה חום, כאילו זה שהוא לא חם, זה בסדר, כי הוא אוהב אותך, אבל את לא בסדר כי את זקוקה לחום....
אין פה אשמה, לא שלך ולא שלו. סביר להניח שהוא באמת האדם המדהים שאת רואה בו, אבל - לא מצליח לתת לך את מה שאת צריכה. לא גחמה קטנה ושולית שאפשר לוותר עליה, צורך קיומי. חום, מגע. (גם חיות זקוקות לזה, למעשה לא יכולות לשרוד בלי זה)
בכל זוגיות יהיו דברים שאולי יחסרו או נקודות חולשה שעליהן צריך לעבוד, השאלה מה, ומה חשיבות החוסרים בקשר? על מה אפשר לוותר? על מה אי אפשר לגשר?
לגבי העתיד, זה מפחיד, יודעת! למרות שאני כבר 7 שנים בזוגיות אחרת, מהדיבור איתך אני ממש חיה מחדש את עצמי לפני עשור... אין גרנטי לשומדבר. לפני בנזוגך הנוכחי היית שש שנים לבד ולא מצאת מישהו שהתקרב למה שחיפשת, אבל גם עכשיו את לא קרובה למה שאת מחפשת, גם אם יש בו דברים שלא היו באחרים.
מצד שני, יתכן והשנים הבאות יהיו נפלאות.... אני ממש מבינה ומכירה את הקונפליקט.
מהניסיון שלי בחיים לא בדיוק נופלים לי בחורים לידיים שמתאימים או קרובים לטיפוס שלי. אם יש לך אמונה כזאת, איך יפלו לידייך אלה שאת ראויה להם? איך הטיפוס שלך יגיע, אם המסר שאת מוסרת לעצמך בתת מודע הוא שלא מגיע לך מישהו שמתאים לך. אני יודעת שזה בטוח לא מה שאת אומרת לעצמך במודע, אבל נסי לראות איך התבנית הזאת קבועה אצלך בחשיבה ולא מאפשרת לך ללכת הלאה.
גם הריבים שמתישים אתכם, את בטח נאבקת עם עצמך כל יום לא לומר כלום כדי לא ליצור ריב, אבל לא מצליחה להתאפק, כי הכמיהה לזה חזקה כ"כ, שאין שום סיכוי לוותר עליה, לחיות בלעדיה.
ודבר אחרון, אל תסתכלי על זוגות אחרים, אף פעם את לא יודעת מה קורה ביניהם בבית, וגם אם כך טוב להם, זה לא הופך את הצורך שלך ללא חשוב, או לא הגיוני.
פעם אחת היא בכתה על משהו והוא נתן לה 2 נשיקות במצח. אולי זה קטע אירופאי. אני חושבת שרק מזה הייתי נותנת לו שני אגרופים במקום כואב, עוד לא החלטתי איפה...)-:
ממשיכה לחשוב איתך @}
אני חושבת שאת מבלבלת כאן בין כמה דברים.
מה זה מושלם? זאת מילה שלא קיימת. החיים בזוג הם שותפות ולעולם יהיו בהם פשרות או התחשבות באחר תוך ויתור לפעמים. לא מדובר על מושלם בשום שלב, השאלה היחידה עם מה את מסוגלת לחיות?
אני חושבת שמישהי כתבה לך כאן למעלה, שאת מצליפה בעצמך על זה שאת צריכה חום, כאילו זה שהוא לא חם, זה בסדר, כי הוא אוהב אותך, אבל את לא בסדר כי את זקוקה לחום....
אין פה אשמה, לא שלך ולא שלו. סביר להניח שהוא באמת האדם המדהים שאת רואה בו, אבל - לא מצליח לתת לך את מה שאת צריכה. לא גחמה קטנה ושולית שאפשר לוותר עליה, צורך קיומי. חום, מגע. (גם חיות זקוקות לזה, למעשה לא יכולות לשרוד בלי זה)
בכל זוגיות יהיו דברים שאולי יחסרו או נקודות חולשה שעליהן צריך לעבוד, השאלה מה, ומה חשיבות החוסרים בקשר? על מה אפשר לוותר? על מה אי אפשר לגשר?
לגבי העתיד, זה מפחיד, יודעת! למרות שאני כבר 7 שנים בזוגיות אחרת, מהדיבור איתך אני ממש חיה מחדש את עצמי לפני עשור... אין גרנטי לשומדבר. לפני בנזוגך הנוכחי היית שש שנים לבד ולא מצאת מישהו שהתקרב למה שחיפשת, אבל גם עכשיו את לא קרובה למה שאת מחפשת, גם אם יש בו דברים שלא היו באחרים.
מצד שני, יתכן והשנים הבאות יהיו נפלאות.... אני ממש מבינה ומכירה את הקונפליקט.
מהניסיון שלי בחיים לא בדיוק נופלים לי בחורים לידיים שמתאימים או קרובים לטיפוס שלי. אם יש לך אמונה כזאת, איך יפלו לידייך אלה שאת ראויה להם? איך הטיפוס שלך יגיע, אם המסר שאת מוסרת לעצמך בתת מודע הוא שלא מגיע לך מישהו שמתאים לך. אני יודעת שזה בטוח לא מה שאת אומרת לעצמך במודע, אבל נסי לראות איך התבנית הזאת קבועה אצלך בחשיבה ולא מאפשרת לך ללכת הלאה.
גם הריבים שמתישים אתכם, את בטח נאבקת עם עצמך כל יום לא לומר כלום כדי לא ליצור ריב, אבל לא מצליחה להתאפק, כי הכמיהה לזה חזקה כ"כ, שאין שום סיכוי לוותר עליה, לחיות בלעדיה.
ודבר אחרון, אל תסתכלי על זוגות אחרים, אף פעם את לא יודעת מה קורה ביניהם בבית, וגם אם כך טוב להם, זה לא הופך את הצורך שלך ללא חשוב, או לא הגיוני.
פעם אחת היא בכתה על משהו והוא נתן לה 2 נשיקות במצח. אולי זה קטע אירופאי. אני חושבת שרק מזה הייתי נותנת לו שני אגרופים במקום כואב, עוד לא החלטתי איפה...)-:
ממשיכה לחשוב איתך @}
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
-
- הודעות: 195
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2007, 00:36
- דף אישי: הדף האישי של תמר_מסיני*
בן זוג קר
עייפה יקרה! אני בטוחה שיש אנשים שהם יותר קרים מאחרים אבל זה נשמע כאילו שאלו לא אנשים שמתאימים לך. אני בטוחה שיש נשים שזה מתאים להן אבל אז הן לא במערכת יחסים של מריבות ועייפות וכאב, לא? הן במערכת יחסיןם שמתאימה להן ונותנת להם תמיכה.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
הדיבור הזה לעומק העניינים מפחיד אותי, כי המחשבה שאולי אני צריכה להפרד ממנו מתגבשת יותר ויותר למציאות יש משהו שהכי שעוצר אותי וזה משהו מאד מורכב ואישי ואני לא יודעת אם אני רוצה לפתוח את זה היום. אבל אני כל כך שמחה שמצאתי את המקום הזה (באופן טבעי) לא חשבתי שיש מקום שאנשים יחשבו איתי על הדברים האלה ועוד בצורה כל כך חכמה.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
התגובה שלי למעלה הייתה מיועדת בעיקר לגבירה בחום שכחתי לרשום.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
תמר כן
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
קחי את הזמן, לאט לאט. הרבה מחשבות ודיבורים היו לך היום.
אם תרצי אני "במייל הזה" [email protected]
אם תרצי אני "במייל הזה" [email protected]
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
תודה רבה לכולכם מכל הלב! אני אלך לנוח ולישון ואמשיך ביום אחר.....
-
- הודעות: 468
- הצטרפות: 04 ינואר 2006, 20:29
- דף אישי: הדף האישי של אורי_ה*
בן זוג קר
אני מוצאת את מה שאת מתארת מורכב.
אני אנסה לפרוש חלק ממחשבותי, מקווה שהן יהיו לעזר.
אני לא חושבת שביטוי מוגבל של רגש מעיד על קור, אלא על קושי בביטוי, אלה שני דברים שונים זה מזה.
ואני לא חושבת שהצרכים שלנו מתפקידם באופן אוטומטי להתמלא ע"י בן הזוג שלנו.
במידה מסוימת אני מסכימה עם קודמותי שגרסו שהבור הזה המונח בעומק הלב ומזדקק לאהבה וביטויה בכל עת,
מוכרח למצוא את מזונו מתוך הנפש פנימה ולא מחוצה לה.
יש לי בן זוג שאני יודעת בכל נימי נפשי שאוהב אותי אהבה עצומה מעומק הלב, ועדיין, לעיתים קרובות מידי,
אני חסרה את ביטויי הרגש הזה בצורה שבקשתי לעצמי.
אני זקוקה ליותר ביטוי ממה שהוא מורגל, בשל, או ארחיק ואומר: מסוגל, להעניק.
לאורך השנים שאנחנו יחד, הדברים עברו תמורות לא מועטות.
הוא מבין יותר את הצורך שלי, הוא ער הרבה יותר לתת לו מענה,
וגם- אני הרפיתי מהצורך לבחון את נתינתו בפרמטרים שהיו מקובעים אצלי.
ופתאום, נפקחו עיני לראות את עשרות הדברים הקטנים והגדולים שהוא עושה ביום מתוך מכוונות אלי,
שאינם נשיקה, או מילת אהבה מפורשת, אבל כל כולם אומרים אהבה, הערכה, מקום, מרחב, יחד.
למדתי לתת בדרכי, ולקבל בדרכו, וזה מאוד מקל על הדינמיקות העתיקות שלנו שהיו מעגליות ולעיתים מתסכלות לשני הצדדים.
אני מרגישה שאנחנו חיים היום במקום שבו אנחנו מכוונים כל העת להיטיב זה עם זו.
כל אחד בדרכו, כל אחד דרך עיניו וליבו עמוס האהבה.
אני מעניקה לפעמים את מה שהייתי רוצה לקבל, אני מקבלת את מה שהוא בוחר לתת, אנחנו לומדים לא מעט מהמקום הזה.
הוא מראה מרגשת גם על הרצון לתת, גם על הכלים וגם על הרצון והצורך לקבל.
תני מה שיש לך לתת והעניקי ברוחב אמיתי, שלא על מנת לקבל ולמדוד את יכולתו להשיב לך באותו מטבע, והניחי לו לתת את מה שיש לו לתת לך. לפעמים הקבעון שלנו על האופן, הזמן, המקום שבו הדברים אמורים להגיע אלינו, חוסם את הראייה ממה שכבר מגיע בערוצים אחרים.
נדמה לי שיש סיכוי שאת לא מצליחה לראות מה יש לו לתת לך מרוב שאת עסוקה בצורך שלך לקבל משהו מאוד ספציפי.
ואולי לא. אולי הצורך חזק מידי. אולי המגבלות שלו להעניק בלתי ניתנות להתרה.
אני לא מצפה לעולם ממי שסביבי להשתנות באופן מהותי, אבל אני בהחלט משאירה את האפשרות הזו והאמונה בה קיימת.
אני מתמקדת בלקבל.
בלדבוק במה שיש ולא במה שאין.
זו הבחירה שלי.
אותי היא משמחת ומרחיבה.
מקווה שהיא תביא עוד מאותו דבר אל תוך חייך.
אני אנסה לפרוש חלק ממחשבותי, מקווה שהן יהיו לעזר.
אני לא חושבת שביטוי מוגבל של רגש מעיד על קור, אלא על קושי בביטוי, אלה שני דברים שונים זה מזה.
ואני לא חושבת שהצרכים שלנו מתפקידם באופן אוטומטי להתמלא ע"י בן הזוג שלנו.
במידה מסוימת אני מסכימה עם קודמותי שגרסו שהבור הזה המונח בעומק הלב ומזדקק לאהבה וביטויה בכל עת,
מוכרח למצוא את מזונו מתוך הנפש פנימה ולא מחוצה לה.
יש לי בן זוג שאני יודעת בכל נימי נפשי שאוהב אותי אהבה עצומה מעומק הלב, ועדיין, לעיתים קרובות מידי,
אני חסרה את ביטויי הרגש הזה בצורה שבקשתי לעצמי.
אני זקוקה ליותר ביטוי ממה שהוא מורגל, בשל, או ארחיק ואומר: מסוגל, להעניק.
לאורך השנים שאנחנו יחד, הדברים עברו תמורות לא מועטות.
הוא מבין יותר את הצורך שלי, הוא ער הרבה יותר לתת לו מענה,
וגם- אני הרפיתי מהצורך לבחון את נתינתו בפרמטרים שהיו מקובעים אצלי.
ופתאום, נפקחו עיני לראות את עשרות הדברים הקטנים והגדולים שהוא עושה ביום מתוך מכוונות אלי,
שאינם נשיקה, או מילת אהבה מפורשת, אבל כל כולם אומרים אהבה, הערכה, מקום, מרחב, יחד.
למדתי לתת בדרכי, ולקבל בדרכו, וזה מאוד מקל על הדינמיקות העתיקות שלנו שהיו מעגליות ולעיתים מתסכלות לשני הצדדים.
אני מרגישה שאנחנו חיים היום במקום שבו אנחנו מכוונים כל העת להיטיב זה עם זו.
כל אחד בדרכו, כל אחד דרך עיניו וליבו עמוס האהבה.
אני מעניקה לפעמים את מה שהייתי רוצה לקבל, אני מקבלת את מה שהוא בוחר לתת, אנחנו לומדים לא מעט מהמקום הזה.
הוא מראה מרגשת גם על הרצון לתת, גם על הכלים וגם על הרצון והצורך לקבל.
תני מה שיש לך לתת והעניקי ברוחב אמיתי, שלא על מנת לקבל ולמדוד את יכולתו להשיב לך באותו מטבע, והניחי לו לתת את מה שיש לו לתת לך. לפעמים הקבעון שלנו על האופן, הזמן, המקום שבו הדברים אמורים להגיע אלינו, חוסם את הראייה ממה שכבר מגיע בערוצים אחרים.
נדמה לי שיש סיכוי שאת לא מצליחה לראות מה יש לו לתת לך מרוב שאת עסוקה בצורך שלך לקבל משהו מאוד ספציפי.
ואולי לא. אולי הצורך חזק מידי. אולי המגבלות שלו להעניק בלתי ניתנות להתרה.
אני לא מצפה לעולם ממי שסביבי להשתנות באופן מהותי, אבל אני בהחלט משאירה את האפשרות הזו והאמונה בה קיימת.
אני מתמקדת בלקבל.
בלדבוק במה שיש ולא במה שאין.
זו הבחירה שלי.
אותי היא משמחת ומרחיבה.
מקווה שהיא תביא עוד מאותו דבר אל תוך חייך.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
אורי ה תודה רבה על מילים חכמות. אני חייבת להודות שאני יותר מתחברת למה שאת כתבת , כלומר החלק הרגשי וההיסטרי שלי לא מתחבר לזה אבל החלק הרוחני או איך שלא יהיה מתחבר לזה מאד. והלוואי שיכולתי להיות ככה ואולי תגלי לי את הסוד, איך?
כאשר הוא לא מעניק לי את החום אותו אני צריכה, אני מרגישה עלבון גדול מאד בתוכי, אני מרגישה השפלה צורבת, אני מרגישה שהוא דרך עלי. ואז מיד בלי לחשוב בכלל אני מתפרצת וצועקת את החסך שלי. איך משנים דבר כזה, אני לא יודעת. ניסיתי ולא הצלחתי. אני מרגישה כל פעם שהכבוד שלי נרמס, אולי במיני מיני כמו גבר שמכה. וזה בעצם מראה מה אני חושבת על זה.. עמוק בתוכי אני יודעת שזו לא הדרך הנכונה... אבל לא מצליחה לרדת מהדרך הזו..
אני מפחדת לחיות את חיי בחסך תמידי של חום ואהבה ומצד שני יודעת שהחסך הזה נובע בראש ובראשונה מתוכי.
לילה טוב ושוב תודה
כאשר הוא לא מעניק לי את החום אותו אני צריכה, אני מרגישה עלבון גדול מאד בתוכי, אני מרגישה השפלה צורבת, אני מרגישה שהוא דרך עלי. ואז מיד בלי לחשוב בכלל אני מתפרצת וצועקת את החסך שלי. איך משנים דבר כזה, אני לא יודעת. ניסיתי ולא הצלחתי. אני מרגישה כל פעם שהכבוד שלי נרמס, אולי במיני מיני כמו גבר שמכה. וזה בעצם מראה מה אני חושבת על זה.. עמוק בתוכי אני יודעת שזו לא הדרך הנכונה... אבל לא מצליחה לרדת מהדרך הזו..
אני מפחדת לחיות את חיי בחסך תמידי של חום ואהבה ומצד שני יודעת שהחסך הזה נובע בראש ובראשונה מתוכי.
לילה טוב ושוב תודה
-
- הודעות: 139
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2005, 21:28
- דף אישי: הדף האישי של גבעה_ירוקה*
בן זוג קר
עייפה יקרה,מתוך חוויה דומה אני רוצה להגיד כמה מילים משלי-ההחלטה להיפרד היא לא הכרח,היא תגיע אם תגיע מתוך ידיעה עמוקה שזה הדבר הנכון, תורידי מעצמך את תחושת הדחיקות להחליט עכשיו. ואני מצטרפת לדיעה שכדאי שתפני את זרקורים פנימה,באהבה גדולה חפשי את המקום בתוכך שיודע לאהוב ולעטוף אותך בחום,יקח כמה שיקח,עם או בלי עזרה,וכשהתמונה הפנימית תשתנה גם המציאות תשתנה עם אותו בן זוג או עם אחר... מה שבטוח זה שאת ראויה לכל הטוב ולכל האהבה שבעולם,ולא טיפה פחות.ותקשיבי לפחד הזה שלך,זה פחד בריא.
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
-
- הודעות: 468
- הצטרפות: 04 ינואר 2006, 20:29
- דף אישי: הדף האישי של אורי_ה*
בן זוג קר
תודה על מילותיך החמות.
אני שמחה להצליח לגעת במשהו מתוכך.
אני לא חושבת שמדובר בסוד.
אני גם לא חושבת שהעניין הוא במי ומה להיות.
המוקד הוא במה לעשות.
ההבדל המהותי הוא בין לנסות לעשות משהו, לבין לעשות אותו ממש.
כשאני מנסה, זה אומר שאני מחזיקה כל אותה העת גם בקונספציה הישנה, אבל גם מנסה להחליף אותה באחרת.
כשהידיים אוחזות בישן, הן פשוט אינן פנויות לגעת בחדש. זה לא עובד.
בואי נמשיל את זה:
תנסי להרים כסא.
תנסי.
תתאמצי.
האם הוא מתרומם?
לא. הוא נותר מונח ואת מותשת ממאמץ.
עכשיו פשוט תרימי אותו.
הריהו באויר, מונף בגאווה, ללא מאמץ אינסופי.
כשאני פשוט עושה, אין אופציה אחרת. אני לא מחזיקה שום דבר אחר.
זה מה שאני עושה.
מקבלת באהבה ובלב רחב את מה שיש.
אני לא מצפה שהדברים יהיו אחרת. אני לא דורשת שהם יתנהלו ע"פ דרכי.
אני מחפשת את החלקים היפים והמיטיבים של הארמון השלם ולא את הסדק בקיר המזווה שבקומה השלישית.
תלמדי אותו.
בסבלנות ואהבה תלמדי אותו.
לא מתוך זעקה.
לא מתוך שיפוט.
ודאי לא מתוך השפלה.
מתוך התרוממות הרוח של שני אנשים שקושרים את חייהם זה בזו.
תני לו לתת מה שיש לו לתת, העניקי לזה מקום של כבוד.
אל תבקשי ממנו להיות מישהו אחר, וגם- תלמדי אותו את הדרך אל עומק הבאר.
אם ליבו מונח במקומו ומכוון אליך, הוא ימצא את סימני הדרך.
את באה עם אינספור מטענים של חיים שלמים ומבקשת ממנו שינחש אותך, שיתקן אותך, שירפא אותך.
הוא רק מבקש לחיות איתך. לישון איתך, לקום איתך. לחבק אותך.
בדרכו. האחרת, המוגבלת אולי, אבל היא שלו.
למדי אותו אהבה בעדינות וסבלנות אין קץ.
הוא האיש שבחרת, אל תתבעי ממנו להפוך את עורו ולהיות איש אחר.
אני שמחה להצליח לגעת במשהו מתוכך.
אני לא חושבת שמדובר בסוד.
אני גם לא חושבת שהעניין הוא במי ומה להיות.
המוקד הוא במה לעשות.
ההבדל המהותי הוא בין לנסות לעשות משהו, לבין לעשות אותו ממש.
כשאני מנסה, זה אומר שאני מחזיקה כל אותה העת גם בקונספציה הישנה, אבל גם מנסה להחליף אותה באחרת.
כשהידיים אוחזות בישן, הן פשוט אינן פנויות לגעת בחדש. זה לא עובד.
בואי נמשיל את זה:
תנסי להרים כסא.
תנסי.
תתאמצי.
האם הוא מתרומם?
לא. הוא נותר מונח ואת מותשת ממאמץ.
עכשיו פשוט תרימי אותו.
הריהו באויר, מונף בגאווה, ללא מאמץ אינסופי.
כשאני פשוט עושה, אין אופציה אחרת. אני לא מחזיקה שום דבר אחר.
זה מה שאני עושה.
מקבלת באהבה ובלב רחב את מה שיש.
אני לא מצפה שהדברים יהיו אחרת. אני לא דורשת שהם יתנהלו ע"פ דרכי.
אני מחפשת את החלקים היפים והמיטיבים של הארמון השלם ולא את הסדק בקיר המזווה שבקומה השלישית.
תלמדי אותו.
בסבלנות ואהבה תלמדי אותו.
לא מתוך זעקה.
לא מתוך שיפוט.
ודאי לא מתוך השפלה.
מתוך התרוממות הרוח של שני אנשים שקושרים את חייהם זה בזו.
תני לו לתת מה שיש לו לתת, העניקי לזה מקום של כבוד.
אל תבקשי ממנו להיות מישהו אחר, וגם- תלמדי אותו את הדרך אל עומק הבאר.
אם ליבו מונח במקומו ומכוון אליך, הוא ימצא את סימני הדרך.
את באה עם אינספור מטענים של חיים שלמים ומבקשת ממנו שינחש אותך, שיתקן אותך, שירפא אותך.
הוא רק מבקש לחיות איתך. לישון איתך, לקום איתך. לחבק אותך.
בדרכו. האחרת, המוגבלת אולי, אבל היא שלו.
למדי אותו אהבה בעדינות וסבלנות אין קץ.
הוא האיש שבחרת, אל תתבעי ממנו להפוך את עורו ולהיות איש אחר.
-
- הודעות: 542
- הצטרפות: 04 יולי 2002, 00:28
- דף אישי: הדף האישי של מ_י*
בן זוג קר
אורי ה כתבת נפלא.
מסכימה לכל מילה.
נזכרת בתרגיל שעשיתי פעם:
לוקחים דף לבן. כותבים כותרת: "כך מבטאים אהבה". רושמים את כל הדברים שמתאימים לרשימה. (משימה קלה ביותר: אפשר להקציב לה שתי דקות).
אחר כך, לשם ההמחשה, מוחקים את הכותרת. כותבים במקומה: כך אני חושבת שמבטאים אהבה. מסתכלים ברשימה, מפנימים: זאת הרשימה שלי; לא תורה למשה, לא חוק טבע, לא הרשימה האוניברסלית הקיומית הנכונה היחידה האפשרית.
לאחר ההפנמה, לוקחים דף לבן. כותבים כותרת: "כך אהובי מבטא אהבה".
רושמים את כל הדברים שמתאימים לרשימה. (בהתחלה נדמה שאין מה לרשום. מתאמצים. מקציבים לענין שלושים דקות. מחזיקים את הרשימה קרוב ללב. מופתעים לגלות איך היא הולכת ומתמלאת. איך אמר כבר המשורר? "יש לו דרכים מוזרות לומר לך שהוא אוהב...")
בסוף התהליך נשארים עם הדילמה: האם עדיף להשאר עם טיפוס מוזר שיש לו רשימות מוזרות, או ללכת לחפש אחד עם רשימה נורמלית. אבל לפחות אפשר לעיין ברשימה ברגעי המשבר...
מסכימה לכל מילה.
נזכרת בתרגיל שעשיתי פעם:
לוקחים דף לבן. כותבים כותרת: "כך מבטאים אהבה". רושמים את כל הדברים שמתאימים לרשימה. (משימה קלה ביותר: אפשר להקציב לה שתי דקות).
אחר כך, לשם ההמחשה, מוחקים את הכותרת. כותבים במקומה: כך אני חושבת שמבטאים אהבה. מסתכלים ברשימה, מפנימים: זאת הרשימה שלי; לא תורה למשה, לא חוק טבע, לא הרשימה האוניברסלית הקיומית הנכונה היחידה האפשרית.
לאחר ההפנמה, לוקחים דף לבן. כותבים כותרת: "כך אהובי מבטא אהבה".
רושמים את כל הדברים שמתאימים לרשימה. (בהתחלה נדמה שאין מה לרשום. מתאמצים. מקציבים לענין שלושים דקות. מחזיקים את הרשימה קרוב ללב. מופתעים לגלות איך היא הולכת ומתמלאת. איך אמר כבר המשורר? "יש לו דרכים מוזרות לומר לך שהוא אוהב...")
בסוף התהליך נשארים עם הדילמה: האם עדיף להשאר עם טיפוס מוזר שיש לו רשימות מוזרות, או ללכת לחפש אחד עם רשימה נורמלית. אבל לפחות אפשר לעיין ברשימה ברגעי המשבר...
בן זוג קר
יש לי מחשבה בשבילך ויכול להיות שאני טועה:
יכול להיות שאת רוצה "לסיים עם זה כבר", לא להצטרך להתמודד עם להיות לבד,
להגיע לסוג של בטחון.
אבל ממה שעולה כאן בדף המסע העיקרי שלך הוא עם עצמך, ועם זה לא מסיימים אף פעם וזה פחות רלוונטי אם תבחרי להשאר או לעזוב אותו.
יותר רלוונטי מה קורה איתך.
מאחלת לך אומץ ובהירות.
יכול להיות שאת רוצה "לסיים עם זה כבר", לא להצטרך להתמודד עם להיות לבד,
להגיע לסוג של בטחון.
אבל ממה שעולה כאן בדף המסע העיקרי שלך הוא עם עצמך, ועם זה לא מסיימים אף פעם וזה פחות רלוונטי אם תבחרי להשאר או לעזוב אותו.
יותר רלוונטי מה קורה איתך.
מאחלת לך אומץ ובהירות.
-
- הודעות: 139
- הצטרפות: 09 אוגוסט 2005, 21:28
- דף אישי: הדף האישי של גבעה_ירוקה*
בן זוג קר
חשבתי על עוד משהו,את בארץ אחרת עם בן זוג מ"שם" ,אני לא יודעת כמה זמן את שם אבל כשאנחנו בארץ אחרת הצורך בקשר טוב ויציב עם הבן זוג גדל עשרת מונים,וגם הוא מתרבות אחרת(אם הבנתי נכון) מה שתורם לבעיה של תקשורת, כמה זה קשה!
היה לי חבר במשך כשנתיים,גרמני שהכרתי בתאילנד ,זה היה סיפור אהבה קשה,היינו פה והיינו שם,אהבנו בטירוף ורבנו בטירוף,כלכך הכאבנו אחד לשני,עד שבסוף האהבה פשוט מתה.
כשנפרדתי ממנו הרגשתי שאני מוותרת על הבן זוג שהיקום שלח אלי,ואמרתי לעצמי :אם זו אהבה אני מעדיפה לחיות בלעדיה,הייתי בדיוק בת 26 וזה היה לפני 17 שנים,חשבתי שאשאר לבד.
שנה לאחר מכן כבר כבר הייתי נשואה עם תינוקת חדשה....
היה לי חבר במשך כשנתיים,גרמני שהכרתי בתאילנד ,זה היה סיפור אהבה קשה,היינו פה והיינו שם,אהבנו בטירוף ורבנו בטירוף,כלכך הכאבנו אחד לשני,עד שבסוף האהבה פשוט מתה.
כשנפרדתי ממנו הרגשתי שאני מוותרת על הבן זוג שהיקום שלח אלי,ואמרתי לעצמי :אם זו אהבה אני מעדיפה לחיות בלעדיה,הייתי בדיוק בת 26 וזה היה לפני 17 שנים,חשבתי שאשאר לבד.
שנה לאחר מכן כבר כבר הייתי נשואה עם תינוקת חדשה....
-
- הודעות: 300
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 09:23
- דף אישי: הדף האישי של עורבני_מצוי*
בן זוג קר
ראשית, אנשים כן משתנים...
לדעתי, כדי לריב צריך שניים, יש מצב שהוא לא נותן את החיבוק, פשוט כי את לא אומרת באופן ישיר "X אני מה זה זקוקה לחיבוק עכשיו" פשוט ככה. או "X אני צריכה לתקשיב לי כמה דקות בלי להגיב, אני צריכה לפרוק משהו מהלב". אני גיליתי שהרבה להמריבות הן כי צד אחד לא אומר באופן ישיר ומצפה מהצד השני שיבין אותו...
אני מכיר את הגלגל הזה, את נעלבת וכועסת והוא ניסגר עוד יותר, זה יוצר מעגל שמאוד קשה לשבור אותו...
אני למדתי, ולפעמים מאוד קשה לי ליישם את זה, אבל זה עובד, בלי מניפולציות ותרגילים, מישהו צריך להיות זה ששובר את המעגל, ויש מצב שבאמירה ישירה, הרבה מהריבים לא יתחילו כלל....
לדעתי, כדי לריב צריך שניים, יש מצב שהוא לא נותן את החיבוק, פשוט כי את לא אומרת באופן ישיר "X אני מה זה זקוקה לחיבוק עכשיו" פשוט ככה. או "X אני צריכה לתקשיב לי כמה דקות בלי להגיב, אני צריכה לפרוק משהו מהלב". אני גיליתי שהרבה להמריבות הן כי צד אחד לא אומר באופן ישיר ומצפה מהצד השני שיבין אותו...
אני מכיר את הגלגל הזה, את נעלבת וכועסת והוא ניסגר עוד יותר, זה יוצר מעגל שמאוד קשה לשבור אותו...
אני למדתי, ולפעמים מאוד קשה לי ליישם את זה, אבל זה עובד, בלי מניפולציות ותרגילים, מישהו צריך להיות זה ששובר את המעגל, ויש מצב שבאמירה ישירה, הרבה מהריבים לא יתחילו כלל....
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
זה נכון, מסכימה עם עורבני מצוי.
יש מן בדיחה כזו של מטפלים זוגיים, על פרסומת שפעם שודרה בטלביזיה, ובה נראתה בחורה יושבת על הספה ואומרת בקול מתחנחן לבנזוגה: רפי, תפנק אותי....
כאילו הוא אמור לדעת מה מפנק אותה עכשיו...
אני חושבת שבמקרים מסויימים, אולי אפילו ברובם, זה נכון, ואם יש לנו צורך מסויים, מוטב ונבטא אותו, אבל יודעת מנסיוני בסוג כזה של קשר וגם מהזוגיות הטובה והיציבה שלי עכשיו, שלפעמים מאוד מעייף כל הזמן להכריז ולהנחות את בן זוגך מה להעניק לך רגשית. לפעמים קשה להיות אחראים גם על הנתינה וגם על הקבלה ויש מן רצון (אולי פנטזיה...) ליוזמה עצמאית מן הצד השני....
אבל בגדול מאוד מסכימה @}
יש מן בדיחה כזו של מטפלים זוגיים, על פרסומת שפעם שודרה בטלביזיה, ובה נראתה בחורה יושבת על הספה ואומרת בקול מתחנחן לבנזוגה: רפי, תפנק אותי....
כאילו הוא אמור לדעת מה מפנק אותה עכשיו...
אני חושבת שבמקרים מסויימים, אולי אפילו ברובם, זה נכון, ואם יש לנו צורך מסויים, מוטב ונבטא אותו, אבל יודעת מנסיוני בסוג כזה של קשר וגם מהזוגיות הטובה והיציבה שלי עכשיו, שלפעמים מאוד מעייף כל הזמן להכריז ולהנחות את בן זוגך מה להעניק לך רגשית. לפעמים קשה להיות אחראים גם על הנתינה וגם על הקבלה ויש מן רצון (אולי פנטזיה...) ליוזמה עצמאית מן הצד השני....
אבל בגדול מאוד מסכימה @}
-
- הודעות: 788
- הצטרפות: 02 נובמבר 2006, 23:58
- דף אישי: הדף האישי של באופן_לייט*
בן זוג קר
יש פה כל כך הרבה דברים חכמים שאני חייבת להודותלאלו שכתבו לפני.
מוסיפה ממחשבותי שלי
הרגשתי שיש אצלך פער בין ה"שכל" ל"רגש" אני קוראת שהוא מתאים למה שאת חושבת שטוב אבל הקשר איתו (הקשר ולא הבחור) לא עונה על הצרכים הרגשיים שלך.
וזה קורה בגללו, בגללך בגלל ה"ריקוד הזוגי" שלכם או בגלל הנסיבות כולם או חלקם.
אני חושבת שאנשים משתנים לאט ומעט וגם זה בתנאי שהם רוצים להשתנות. על עצמי יכולה להעיד שגם מקומות שנאי מאוד רוצה לשנות בי לא כל כך מהר אני מצליחה אם בכלל.
מאוד התחברתי לאמירה של הגבירה בחום אני חושבת שמישהי כתבה לך כאן למעלה, שאת מצליפה בעצמך על זה שאת צריכה חום, כאילו זה שהוא לא חם, זה בסדר, כי הוא אוהב אותך, אבל את לא בסדר כי את זקוקה לחום....
אצרף עיצה של חברה שלי - עזבי את ההחלטה (להשאר / להיפרד) לעוד כמה ימים כרגע יש המון רעש שמפריע לך לראות. עכשיו אולי כדאי להתמקד בזיהוי מה שאת רוצה / צריכה ואח"כ ייגזרו מזה מסקנות אופרטיביות.
בכל מקרה בהצלחה
מוסיפה ממחשבותי שלי
הרגשתי שיש אצלך פער בין ה"שכל" ל"רגש" אני קוראת שהוא מתאים למה שאת חושבת שטוב אבל הקשר איתו (הקשר ולא הבחור) לא עונה על הצרכים הרגשיים שלך.
וזה קורה בגללו, בגללך בגלל ה"ריקוד הזוגי" שלכם או בגלל הנסיבות כולם או חלקם.
אני חושבת שאנשים משתנים לאט ומעט וגם זה בתנאי שהם רוצים להשתנות. על עצמי יכולה להעיד שגם מקומות שנאי מאוד רוצה לשנות בי לא כל כך מהר אני מצליחה אם בכלל.
מאוד התחברתי לאמירה של הגבירה בחום אני חושבת שמישהי כתבה לך כאן למעלה, שאת מצליפה בעצמך על זה שאת צריכה חום, כאילו זה שהוא לא חם, זה בסדר, כי הוא אוהב אותך, אבל את לא בסדר כי את זקוקה לחום....
אצרף עיצה של חברה שלי - עזבי את ההחלטה (להשאר / להיפרד) לעוד כמה ימים כרגע יש המון רעש שמפריע לך לראות. עכשיו אולי כדאי להתמקד בזיהוי מה שאת רוצה / צריכה ואח"כ ייגזרו מזה מסקנות אופרטיביות.
בכל מקרה בהצלחה
-
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
בן זוג קר
יש דברים שאי אפשר להשלים מחוץ לזוגיות. חום ואהבה זה הבסיס שאת צריכה לקבל בבית, ואי אפשר להשלים את זה לבד או בחוץ.
לא ברור מה היו הדברים שלא קיבלת ביחסים הקודמים אבל דוקא פערים אינטלקטואליים וחוסר עניין זה דברים שיותר קל לחיות איתם ולמצוא פתרונות עצמיים.
לא רוצה להרוס, אבל את עוד צעירה מאוד. אל תתפשרי על הבסיס.
לא ברור מה היו הדברים שלא קיבלת ביחסים הקודמים אבל דוקא פערים אינטלקטואליים וחוסר עניין זה דברים שיותר קל לחיות איתם ולמצוא פתרונות עצמיים.
לא רוצה להרוס, אבל את עוד צעירה מאוד. אל תתפשרי על הבסיס.
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
לגבי השתנותם של אנשים....
אני חושבת שלא נכון לקבוע עובדות גורפות, שפעמים רבות מאוד רווח לשמוע: "אנשים לא משתנים לעולם" או לחלופין "אנשים יכולים להשתנות"
הכל תלוי איך ומתי ובאיזה אופן, באילו נסיבות. יש אנשים שחוויית החיים שלהם שינתה אותם מן הקצה אל הקצה - לפעמים שזה טוב, המון פעמים זה רע.
אני יכולה להעיד על עצמי שבשנים האחרונות עברתי שינוי עצום, מהפך ממש מבחינתי ומבחינת הסובב אותי (אולי לא 180 מעלות, אבל בטח 99 (-:) ובמקרה הזה זה היה מצויין כי השינוי היה כ"כ פנימי ועמוק ויסודי. זה לא אומר שנפטרתי לגמרי מנטיות שהיו לי (ומי שמציץ לפעמים בדבריי באתר יכול לראות אותי מתחבטת בהן), אבל משהו מאוד מהותי בגישה הוא שונה.
לגבי שינוי של בנזוג, זה נכון מה שבאופן לייט אמרה, אנשים משתנים לאט, וגם זה בתנאי שהם רוצים להשתנות. בעניין הזה, אני חושבת שממש לא נכון לצפות מבנזוג להשתנות מן הקצה אל הקצה, וברוב המקרים, לא היינו רוצים שבנזוגינו יהפוך להיותההיפך ממה שהוא, אחרת לא היינו בוחרים בו מלכתחילה.
אבל יש כאן איזושהיא הליכה על חבל דק, של רצון הדדי של שני בני הזוג, מצד אחד לגרום אושר לבניזוגם האהובים, לתת להם את מה שהם צריכים מבנהזוג כמו שהם צריכים את זה, ומצד שני, לא לוותר על העצמיות והדרך האישית של כל אחד מהם להתבטא. ובנוסף לכל זה, רצון להשאר על החבל הדק הזה ולהתקדם עליו קדימה...
בד"כ, מי שאינו רוצה להשתנות ולהשתפר (בשביל עצמו ולא רק בשביל בנהזוג) לא ישתנה, ולא משנה כמה הסברים, בכיות, סנקציות, דיאגרמות ושיטות אודות שינוי נפרוס בפניו - אם אין דרייב פנימי לשנות משהו זה בד"כ לא קורה (אלא אם כן, מגיעה התרחשות חיצונית שמטלטלת אנשים וממש מודיעה להם שגורלם הוא לעבור עכשיו שינוי: מחלה, מלחמה....וגם אז זה לא וודאי..)
אני מזדהה עם דבריה של אורי ה,הוא מבין יותר את הצורך שלי, הוא ער הרבה יותר לתת לו מענה,וגם- אני הרפיתי מהצורך לבחון את נתינתו בפרמטרים שהיו מקובעים אצלי. ורואה אותם קורים גם בזוגיות שלי. לאורך השנים נוצר מצב שבו שנינו מלמדים אחד השני איך אנחנו רוצים שיאהבו אותנו וזאת בידיעה ברורה ששנינו רוצים ללמוד. לפעמים יש חיכוכים לגבי המינון והזמן. לפעמים אחד מאיתנו מרגיש שהשני רוצה ללמד יותר ממה שאנחנו רוצים ללמוד כרגע, ויש מן חיפוש תמידי אחר האיזון - כמו כל דבר בחיים.
כך שאני חושבת שמוחלטות, או דיבור במונחים מוחלטים, היא כעקרון לא נכונה כאן ויוצרת הרבה מאוד רעש ועכירות.
ומאוד מסכימה שמה שצריך כרגע הוא איזושהי בהירות וצלילות לגבי הצרכים, הרצונות ומקורם של המועקות, ואולי גם איזושהיא קבלה שכרגע הדברים הם כך, ידיעה ובטחון שהם וודאי יובילו לאנשהו ונסיון להתבונן בדברים מן הצד ופחות להיות שותפים להם בתוך סערת הרגשות כל הזמן. לנסות לראות את סערת הרגשות שלנו מן הצד בו בזמן שהיא קוריית (מאוד לא קל, אך נרכש, ועושה פלאים)
אני חושבת שלא נכון לקבוע עובדות גורפות, שפעמים רבות מאוד רווח לשמוע: "אנשים לא משתנים לעולם" או לחלופין "אנשים יכולים להשתנות"
הכל תלוי איך ומתי ובאיזה אופן, באילו נסיבות. יש אנשים שחוויית החיים שלהם שינתה אותם מן הקצה אל הקצה - לפעמים שזה טוב, המון פעמים זה רע.
אני יכולה להעיד על עצמי שבשנים האחרונות עברתי שינוי עצום, מהפך ממש מבחינתי ומבחינת הסובב אותי (אולי לא 180 מעלות, אבל בטח 99 (-:) ובמקרה הזה זה היה מצויין כי השינוי היה כ"כ פנימי ועמוק ויסודי. זה לא אומר שנפטרתי לגמרי מנטיות שהיו לי (ומי שמציץ לפעמים בדבריי באתר יכול לראות אותי מתחבטת בהן), אבל משהו מאוד מהותי בגישה הוא שונה.
לגבי שינוי של בנזוג, זה נכון מה שבאופן לייט אמרה, אנשים משתנים לאט, וגם זה בתנאי שהם רוצים להשתנות. בעניין הזה, אני חושבת שממש לא נכון לצפות מבנזוג להשתנות מן הקצה אל הקצה, וברוב המקרים, לא היינו רוצים שבנזוגינו יהפוך להיותההיפך ממה שהוא, אחרת לא היינו בוחרים בו מלכתחילה.
אבל יש כאן איזושהיא הליכה על חבל דק, של רצון הדדי של שני בני הזוג, מצד אחד לגרום אושר לבניזוגם האהובים, לתת להם את מה שהם צריכים מבנהזוג כמו שהם צריכים את זה, ומצד שני, לא לוותר על העצמיות והדרך האישית של כל אחד מהם להתבטא. ובנוסף לכל זה, רצון להשאר על החבל הדק הזה ולהתקדם עליו קדימה...
בד"כ, מי שאינו רוצה להשתנות ולהשתפר (בשביל עצמו ולא רק בשביל בנהזוג) לא ישתנה, ולא משנה כמה הסברים, בכיות, סנקציות, דיאגרמות ושיטות אודות שינוי נפרוס בפניו - אם אין דרייב פנימי לשנות משהו זה בד"כ לא קורה (אלא אם כן, מגיעה התרחשות חיצונית שמטלטלת אנשים וממש מודיעה להם שגורלם הוא לעבור עכשיו שינוי: מחלה, מלחמה....וגם אז זה לא וודאי..)
אני מזדהה עם דבריה של אורי ה,הוא מבין יותר את הצורך שלי, הוא ער הרבה יותר לתת לו מענה,וגם- אני הרפיתי מהצורך לבחון את נתינתו בפרמטרים שהיו מקובעים אצלי. ורואה אותם קורים גם בזוגיות שלי. לאורך השנים נוצר מצב שבו שנינו מלמדים אחד השני איך אנחנו רוצים שיאהבו אותנו וזאת בידיעה ברורה ששנינו רוצים ללמוד. לפעמים יש חיכוכים לגבי המינון והזמן. לפעמים אחד מאיתנו מרגיש שהשני רוצה ללמד יותר ממה שאנחנו רוצים ללמוד כרגע, ויש מן חיפוש תמידי אחר האיזון - כמו כל דבר בחיים.
כך שאני חושבת שמוחלטות, או דיבור במונחים מוחלטים, היא כעקרון לא נכונה כאן ויוצרת הרבה מאוד רעש ועכירות.
ומאוד מסכימה שמה שצריך כרגע הוא איזושהי בהירות וצלילות לגבי הצרכים, הרצונות ומקורם של המועקות, ואולי גם איזושהיא קבלה שכרגע הדברים הם כך, ידיעה ובטחון שהם וודאי יובילו לאנשהו ונסיון להתבונן בדברים מן הצד ופחות להיות שותפים להם בתוך סערת הרגשות כל הזמן. לנסות לראות את סערת הרגשות שלנו מן הצד בו בזמן שהיא קוריית (מאוד לא קל, אך נרכש, ועושה פלאים)
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
שאלון בנושא זוגיות - שבנינו עבור זוג שעשינו לו ייעוץ זוגי
האם זוגיות זו נכונה עבורך? זו הכותרת.
האם את מצפה מבן זוגך להשתנות אחרי החתונה (האם את מסוגלת לחיות עם הרוחניות, האופי, ההיגיינה
האישית, כישורי התקשורת וההרגלים האישיים האחרים שלו?)
האם בן זוגך אוהב לגרום הנאה לאחרים? כיצד הוא מתייחס לאנשים שאינו חייב להיות נחמד אליהם?
אחריות – האם את יכולה לסמוך על בן זוגך שיבצע את מה שהתחייב לבצע?
האם בן זוגך אוהב את עצמו? האם הוא נהנה מהחיים? האם הוא יציב מבחינה רגשית?
האם את רוצה לגדל איתו ילדים? האם את רוצה ילדים שיהיה דומים לו?
האם בן זוגך גורם לך הנאה?
האם את ובן זוגך חולקים אותן מטרת חיים משותפת? (סדרי עדיפויות, ערכים ומטרות).
האם את מכבדת ומעריכה את בן זוגך? (האם את כוללת בהערכתך מאפיינים כמו יצירתיות, נאמנות, החלטיות וכו').
האם בן זוגך מתייחס אליך בכבוד ובהערכה?
האם את נותנת אמון בבן זוגך? האם בן זוגך נותן אמון בך?
האם את מרגישה שתוכלי לסמוך על בן זוגך? האם בן זוגך סומך עלייך?
האם בן זוגך הוא אדם יציב רגשית?
האם את מרגישה רגועה, שקטה ושלווה עם בן זוגך?
האם את יכולה להיות לגמרי עצמך, לבטא את עצמך בחופשיות בחברת בן זוגך?
האם בן זוגך גורם לך להרגיש טוב לגבי עצמך?
האם את מפחדת מבן זוגך באופן כלשהו?
האם את מרגישה שבן זוגך מנסה לשלוט בך?
האם את מניחה את כל הקלפים על השולחן?
האם אתם מסוגלים לגשר על הפערים שביניכם ולמצוא פשרות שיהיו חיוביות עבור שניכם?
האם את יכולה להרשות לעצמך להיות פגיעה עם בן זוגך?
האם את משתמשת במערכת הזוגית כדי לבורח מבעיות אישיות או מחוסר שמחה בחיים?
האם את תלויה רגשית במישהו אחר? האם את תלוי רגשית בבן הזוג?
האם בן זוגך תלוי רגשית במישהו אחר? האם בן הזוג תלוי רגשית בך?
השאלות נבנו בתמיכת מאמרו של הרב דוב הלר – 10 דרכים להתחתן עם האדם הלא נכון.
האם זוגיות זו נכונה עבורך? זו הכותרת.
האם את מצפה מבן זוגך להשתנות אחרי החתונה (האם את מסוגלת לחיות עם הרוחניות, האופי, ההיגיינה
האישית, כישורי התקשורת וההרגלים האישיים האחרים שלו?)
האם בן זוגך אוהב לגרום הנאה לאחרים? כיצד הוא מתייחס לאנשים שאינו חייב להיות נחמד אליהם?
אחריות – האם את יכולה לסמוך על בן זוגך שיבצע את מה שהתחייב לבצע?
האם בן זוגך אוהב את עצמו? האם הוא נהנה מהחיים? האם הוא יציב מבחינה רגשית?
האם את רוצה לגדל איתו ילדים? האם את רוצה ילדים שיהיה דומים לו?
האם בן זוגך גורם לך הנאה?
האם את ובן זוגך חולקים אותן מטרת חיים משותפת? (סדרי עדיפויות, ערכים ומטרות).
האם את מכבדת ומעריכה את בן זוגך? (האם את כוללת בהערכתך מאפיינים כמו יצירתיות, נאמנות, החלטיות וכו').
האם בן זוגך מתייחס אליך בכבוד ובהערכה?
האם את נותנת אמון בבן זוגך? האם בן זוגך נותן אמון בך?
האם את מרגישה שתוכלי לסמוך על בן זוגך? האם בן זוגך סומך עלייך?
האם בן זוגך הוא אדם יציב רגשית?
האם את מרגישה רגועה, שקטה ושלווה עם בן זוגך?
האם את יכולה להיות לגמרי עצמך, לבטא את עצמך בחופשיות בחברת בן זוגך?
האם בן זוגך גורם לך להרגיש טוב לגבי עצמך?
האם את מפחדת מבן זוגך באופן כלשהו?
האם את מרגישה שבן זוגך מנסה לשלוט בך?
האם את מניחה את כל הקלפים על השולחן?
האם אתם מסוגלים לגשר על הפערים שביניכם ולמצוא פשרות שיהיו חיוביות עבור שניכם?
האם את יכולה להרשות לעצמך להיות פגיעה עם בן זוגך?
האם את משתמשת במערכת הזוגית כדי לבורח מבעיות אישיות או מחוסר שמחה בחיים?
האם את תלויה רגשית במישהו אחר? האם את תלוי רגשית בבן הזוג?
האם בן זוגך תלוי רגשית במישהו אחר? האם בן הזוג תלוי רגשית בך?
השאלות נבנו בתמיכת מאמרו של הרב דוב הלר – 10 דרכים להתחתן עם האדם הלא נכון.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
לקח לי כמה ימים לחזור - ואני רואה שהרבה נשים יקרות באו לתמוך בך. גם נעים לקרוא את כל הנשים וגם עושה תחושה נפלאה @}
מצטרפת לאלו שאמרו - שאת ההחלטה תשאירי בצד - ותתחילי מלעשות עבודה פנימה עם עצמך. שחררי את עצמך מהמקום של הצורך להחליט על הזוגיות ותחליטי לבחון את הרצונות והצרכים שלך פנימה - לפני הבחינה של בן הזוג הנוכחי. (אני יודעת שזה קשה, במיוחד בהתחשב בנוכחות שלו ובהתלבטויות שלך ויחד עם זה חושבת שאת זקוקה לפסק זמן בהתלבטות).
אני אמשיך מאותו מקום שעצרתי - אני כותבת לך רשימה לתרגול עצמי (שמתבססת על תרגול אימון אישי שיצרה שרונה מהרמוני, כאשר הסבתי את המוקד אליו הוא מופנה לזוגיות עבורך) עשי אותה בזמן ממוקד - פני לך כשעה כשאת לבדך (אפשר גם עם חברה שעושה במקביל) ועבדי לפי הצעדים הבאים:
עשי רשימה ארוכה ומפורטת של כל התכונות שבך שאת אוהבת. (זה יכול להיות גם דבר חיצוני כמו - אני אוהבת את הצורה של הגוף שלי).
עשי רשימה של דברים שגורמים לך להרגיש טוב בזוגיות.
• באחד מהם "האדום" יהיה פירוט מלא של כל תשוקותיך "אני אוהבת".
• בעיגול השני "הכחול" כל חוזקותיך- אותן תכונות שאת אוהבת בעצמך ומרגישה שיכולות לתרום לך בזוגיות שאת אוהבת. (אני קליברית ב...).
• העיגול השלישי "הסגול" מכיל את הדברים בזוגיות שאת רוצה בתוך חייך, אפשר ורצוי לפרט גם דברים שיכולים לתמוך בך בהבאת זוגיות כזו לחייך.
הרשימות יכולות להיות מוכנות במחברת והעיגולים הם לצורך רעיון התרגיל. אין צורך שממש תעתיקי את הרשימות לתוך העיגולים.
כעת ציירי את העיגולים האדום, כחול וסגול באופן כזה שיווצר אזור חיתוך של כל העיגולים – זהו מרחב הזוגיות שלך. באזור זה יכולה להתממש הוויתך בזוגיות, מתוך מימוש של צרכייך ומהווייך. אזור זה עונה על הכלל "גם וגם" - כלומר - אלו התכונות שאת אוהבת, התכונות הטובות שבך שיכולות לקדם אותך והמימוש האפשרי המציאותי של זוגיות מדוייקת עבורך בחייך.
בהצלחה!!!
שרונה מסיימת את התרגיל במילים "סבלנות שהכל יהיה בעיתו". כל מילה בסלע!
מצטרפת לאלו שאמרו - שאת ההחלטה תשאירי בצד - ותתחילי מלעשות עבודה פנימה עם עצמך. שחררי את עצמך מהמקום של הצורך להחליט על הזוגיות ותחליטי לבחון את הרצונות והצרכים שלך פנימה - לפני הבחינה של בן הזוג הנוכחי. (אני יודעת שזה קשה, במיוחד בהתחשב בנוכחות שלו ובהתלבטויות שלך ויחד עם זה חושבת שאת זקוקה לפסק זמן בהתלבטות).
אני אמשיך מאותו מקום שעצרתי - אני כותבת לך רשימה לתרגול עצמי (שמתבססת על תרגול אימון אישי שיצרה שרונה מהרמוני, כאשר הסבתי את המוקד אליו הוא מופנה לזוגיות עבורך) עשי אותה בזמן ממוקד - פני לך כשעה כשאת לבדך (אפשר גם עם חברה שעושה במקביל) ועבדי לפי הצעדים הבאים:
- צרי שלוש רשימות שונות. לכל רשימה הקדישי לפחות 5 דקות.
עשי רשימה ארוכה ומפורטת של כל התכונות שבך שאת אוהבת. (זה יכול להיות גם דבר חיצוני כמו - אני אוהבת את הצורה של הגוף שלי).
עשי רשימה של דברים שגורמים לך להרגיש טוב בזוגיות.
- הכנסי למצב מדיטטיבי. דרך הרפייה בדמיונך הביאי אותך למקום נעים ובטוח עבורך. במשך 15 דקות לפחות התמקדי בנוכחות המלאה והעוצמתית שלך. מתוך אמונה מלאה שהכל מגיע לך - שחררי את המציאות ואת מגבלותיה ודמייני את הזוגיות האולטמטיבית אליה את מגיעה בעיני רוחך. (בדקי עם עצמך, תוך כדי התרגיל, האם באמת נתת לעצמך דרור והעזת להביט ולראות עצמך ללא כל מגבלות).
- בטאי בציור את שחווית (הכיני מראש בלוק ציור וצבעים, כדי שהמעבר יהיה חלק). ו/או בטאי בכתיבה רצופה מה שיעלה. היי פתוחה לרשום כל מה שתקבלי / תתקשרי לעצמך. משך כ- 15 דקות. עדיף על דפים לבנים.
• באחד מהם "האדום" יהיה פירוט מלא של כל תשוקותיך "אני אוהבת".
• בעיגול השני "הכחול" כל חוזקותיך- אותן תכונות שאת אוהבת בעצמך ומרגישה שיכולות לתרום לך בזוגיות שאת אוהבת. (אני קליברית ב...).
• העיגול השלישי "הסגול" מכיל את הדברים בזוגיות שאת רוצה בתוך חייך, אפשר ורצוי לפרט גם דברים שיכולים לתמוך בך בהבאת זוגיות כזו לחייך.
הרשימות יכולות להיות מוכנות במחברת והעיגולים הם לצורך רעיון התרגיל. אין צורך שממש תעתיקי את הרשימות לתוך העיגולים.
כעת ציירי את העיגולים האדום, כחול וסגול באופן כזה שיווצר אזור חיתוך של כל העיגולים – זהו מרחב הזוגיות שלך. באזור זה יכולה להתממש הוויתך בזוגיות, מתוך מימוש של צרכייך ומהווייך. אזור זה עונה על הכלל "גם וגם" - כלומר - אלו התכונות שאת אוהבת, התכונות הטובות שבך שיכולות לקדם אותך והמימוש האפשרי המציאותי של זוגיות מדוייקת עבורך בחייך.
בהצלחה!!!
שרונה מסיימת את התרגיל במילים "סבלנות שהכל יהיה בעיתו". כל מילה בסלע!
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
להמשך - רציתי לשאול מספר שאלות, שיעזרו לי גם לנסות למקד את הדברים - האם את מדברת עם בן זוגך על הדברים? האם בן זוגך ישתף פעולה איתך בתרגיל ממוקד? (נאמר תרגיל של חצי שעה מונחה לעבודה על הזוגיות?).
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
ואוו! אני בהלם כמה תגובות , כמה חוכמה, כמה התעניינות! תודה, תודה, תודה. הצפתם אותי קצת, ואני צריכה לקרוא את הנאמר שוב ושוב כדי לספוג הכל.
בינתיים אני אעתיק לכם את מה שכתבתי לגבירה בחום בדף האישי שלי הוא מתאר באופן כללי את מצב העניינים כרגע:
מצבי מוזר, השפעתם עלי מאד והגעתי למסקנות שאולי אפרט אותם פה מאוחר יותר. בגדול החלטתי לתת לקשר שלנו תקופה ניסיון (כחודש) שבתקופה הזו אני אנסה לראות את הדברים החיוביים, אנסה לתת לדברים לקרות כמו שהם וגם אם הם שלילים אז לא להכנס להיסטריה אלא לתת לזה להתרחש ולהבין שזה רק ניסוי. כי להחליט החלטה אם אני רוצה להפרד מחבר שלי או לא, היא החלטה מאד כבדת משקל בשבילי ולא חושבת שאני במצב להחליט אותה כרגע. כרגע אני במצוקה נפשית גדולה ואני חושבת שמתוך רגש סוער לא טוב להחליט החלטות. לכן אני רוצה לראות כיצד משפיעה ההתנהגות שלי על בן זוגי בחודש הזה (חיובית יותר, מעניקה יותר, לא לוחצת) ובסופו של יום לראות את כל הנתונים בצורה יותר בהירה ולהחליט. באופן אבסורדי הידיעה שיש אפשרות שאני אחליט להפרד ממנו, וזו בעצם בחירה שלי מאפשרת לי להרגע, בגלל שהיא מאפשרת לי שליטה על החיים שלי ואומרת לי שאני יכולה לשמור על עצמי ואם משהו רע קורה לי או אני עם מישהו רע אני לא חייבת להשאר שם ואני יכולה לשנות את זה. בזכות הידיעה הזו יש לי קצת יותר מקום להכיל דברים רעים שקורים, כי אני יודעת שאני לא חייבת לשאת אותם, אלא זו בחירה שלי. מקווה שהבהרתי את עצמי טוב.
בינתיים אתמול בערב והיום בצהריים ובוקר הייתי עם חבר שלי וניסיתי ליישם את זה כמה שיכולתי, בינתיים ראיתי תוצאות טובות וזה גם הקל עלי, להיות מסוגלת להכיל יותר.
זה לא ממש בא לי טבעי לנהוג ככה כי אני רגילה להתחרפן שדברים לא קורים איתו כמו שאני רוצה, זה מאד חדש לי ומוזר לי ובעצם אומר שעלי להכיל גם רע ולהתמודד עם זה במקום להכנס להיסטריה.. מקווה שעם הזמן זה יעשה יותר קל..
אני חייבת להודות שהתגובות מאד השפיעו עלי ובכלל המקום החיובי והמדהים הזה, אני כל כך שמחה שגיליתי אותו וגם לחשוב שאם יקרה ואעלב נורא ממה שהוא אמר לי יהיה לי לאן ללכת ולשפוך את הלב ולקבל תגובות מלאות תובנה.. במקום לטבוע בתסכול ולריב איתו שוב.
בינתיים אני אעתיק לכם את מה שכתבתי לגבירה בחום בדף האישי שלי הוא מתאר באופן כללי את מצב העניינים כרגע:
מצבי מוזר, השפעתם עלי מאד והגעתי למסקנות שאולי אפרט אותם פה מאוחר יותר. בגדול החלטתי לתת לקשר שלנו תקופה ניסיון (כחודש) שבתקופה הזו אני אנסה לראות את הדברים החיוביים, אנסה לתת לדברים לקרות כמו שהם וגם אם הם שלילים אז לא להכנס להיסטריה אלא לתת לזה להתרחש ולהבין שזה רק ניסוי. כי להחליט החלטה אם אני רוצה להפרד מחבר שלי או לא, היא החלטה מאד כבדת משקל בשבילי ולא חושבת שאני במצב להחליט אותה כרגע. כרגע אני במצוקה נפשית גדולה ואני חושבת שמתוך רגש סוער לא טוב להחליט החלטות. לכן אני רוצה לראות כיצד משפיעה ההתנהגות שלי על בן זוגי בחודש הזה (חיובית יותר, מעניקה יותר, לא לוחצת) ובסופו של יום לראות את כל הנתונים בצורה יותר בהירה ולהחליט. באופן אבסורדי הידיעה שיש אפשרות שאני אחליט להפרד ממנו, וזו בעצם בחירה שלי מאפשרת לי להרגע, בגלל שהיא מאפשרת לי שליטה על החיים שלי ואומרת לי שאני יכולה לשמור על עצמי ואם משהו רע קורה לי או אני עם מישהו רע אני לא חייבת להשאר שם ואני יכולה לשנות את זה. בזכות הידיעה הזו יש לי קצת יותר מקום להכיל דברים רעים שקורים, כי אני יודעת שאני לא חייבת לשאת אותם, אלא זו בחירה שלי. מקווה שהבהרתי את עצמי טוב.
בינתיים אתמול בערב והיום בצהריים ובוקר הייתי עם חבר שלי וניסיתי ליישם את זה כמה שיכולתי, בינתיים ראיתי תוצאות טובות וזה גם הקל עלי, להיות מסוגלת להכיל יותר.
זה לא ממש בא לי טבעי לנהוג ככה כי אני רגילה להתחרפן שדברים לא קורים איתו כמו שאני רוצה, זה מאד חדש לי ומוזר לי ובעצם אומר שעלי להכיל גם רע ולהתמודד עם זה במקום להכנס להיסטריה.. מקווה שעם הזמן זה יעשה יותר קל..
אני חייבת להודות שהתגובות מאד השפיעו עלי ובכלל המקום החיובי והמדהים הזה, אני כל כך שמחה שגיליתי אותו וגם לחשוב שאם יקרה ואעלב נורא ממה שהוא אמר לי יהיה לי לאן ללכת ולשפוך את הלב ולקבל תגובות מלאות תובנה.. במקום לטבוע בתסכול ולריב איתו שוב.
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
נשמע שאת הולכת לעבור תהליך משמעותי
וזה, באופן מוזר אולי, משמח אותי. (-:
זה נשמע שהאתר הזה על כל תכונותיו נפל עליך בזמן הנכון, לשמוע ולקבל תובנות וטלטלות - גם אם הם לא תמיד קלות לשמיעה, ונראה שאת הגעת למקום שאת בשלה לשמוע אותם כדי להתקדם ולצמוח.
ההבנה שלך בנוגע לבחירה שאת יכולה לעשות ועושה בכל רגע נתון (כמו כולנו) נראית לי נקודת מפתח שיכולה להעניק לך עוצמה (המרגיעון שלי אומר: עוצמה היא לא להשתמש בכוח העומד לרשותך)
שולחת כוחות ואנרגיות טובות (-:
וזה, באופן מוזר אולי, משמח אותי. (-:
זה נשמע שהאתר הזה על כל תכונותיו נפל עליך בזמן הנכון, לשמוע ולקבל תובנות וטלטלות - גם אם הם לא תמיד קלות לשמיעה, ונראה שאת הגעת למקום שאת בשלה לשמוע אותם כדי להתקדם ולצמוח.
ההבנה שלך בנוגע לבחירה שאת יכולה לעשות ועושה בכל רגע נתון (כמו כולנו) נראית לי נקודת מפתח שיכולה להעניק לך עוצמה (המרגיעון שלי אומר: עוצמה היא לא להשתמש בכוח העומד לרשותך)
שולחת כוחות ואנרגיות טובות (-:
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
בגלל שאני נורא אוהבת שאלונים אישיים אני אמלא את השאלון ש מיכל צמות כתבה לי בדף בן זוג קר:
שאלון בנושא זוגיות - שבנינו עבור זוג שעשינו לו ייעוץ זוגי
האם זוגיות זו נכונה עבורך? זו הכותרת.
האם את מצפה מבן זוגך להשתנות אחרי החתונה (האם את מסוגלת לחיות עם הרוחניות, האופי, ההיגיינה
האישית, כישורי התקשורת וההרגלים האישיים האחרים שלו?)
יש לי פנטזיה שאחרי החתונה הוא יהיה יותר מיני וחם בגלל שהוא משתייך לדת שמאמינה שיחסי מין לפני החתונה הם חטא ולכן הוא מרגיש איפשהו כל הזמן אשם כשאנחנו שוכבים ביחד. יש לי פנטזיה כזו שזו אחת מן הסיבות למה הוא לא כל כך מיני וקר.. עם זאת אני לא אתפלא אם זה לא יתקיים. כלומר זו פנטזיה, אבל לא ממש ציפיה 100% שזה מה שיקרה.
האם בן זוגך אוהב לגרום הנאה לאחרים? כיצד הוא מתייחס לאנשים שאינו חייב להיות נחמד אליהם?
בן זוגי אוהב לרצות אחרים לפעמים יותר מידי ועל חשבונו אבל לגרום הנאה אני לא חושבת שהוא מרחיק לכת עד כדי כך אבל אני מרגישה שאני לא מכירה אותו מספיק טוב לענות על זה. הוא בן אדם מאד חברותי ומאד נחמד לכולם.
אחריות – האם את יכולה לסמוך על בן זוגך שיבצע את מה שהתחייב לבצע?
אם מדובר על דבר חשוב אני סומכת עליו, אבל בדברים קטנים יותר הרבה פעמים הוא שוכח.
האם בן זוגך אוהב את עצמו? האם הוא נהנה מהחיים? האם הוא יציב מבחינה רגשית?
אני חושבת שיש לו בעיה עם בטחון עצמי אבל אינו שונא את עצמו. הוא מאד נהנה מן החיים אם כי כרגע הוא בתקופה שלא טוב לו בה בגלל עבודה שהוא לא אוהב. הוא יציב מבחינה רגשית רק שהוא לא יכול "לשאת הרבה" למשל עכשיו הוא בעבודה שקשה לו בה וזה כמעט ממוטט אותו. הוא נלחץ בקלות מדברים וזה קצת מדאיג אותי כי בחיים יש קשיים ואני רוצה שנחייה ביחד שיהיה מסוגל לעמוד בהם ואפילו לתמוך בי ואני לא בטוחה שאני יכולה לצפות ממנו לדבר כזה. מצד שני אני מרגישה שהחסרון הזה באופי שלו הוא לא נוראי, אני יותר מסתכלת עליו בחמלה. אבל אולי אני טועה ואולי זה יחזור אלי כבומרנג מאוחר יותר בחיים.
האם את רוצה לגדל איתו ילדים? האם את רוצה ילדים שיהיה דומים לו?
אני מאד רוצה לגדל איתו ילדים, אני רוצה שהילדים יהיו דומים לו בהרבה מאד דברים אבל לא הייתי רוצה שגם יהיו נוטים להלחץ כל כך בקלות..
האם בן זוגך גורם לך הנאה?
כן.
האם את ובן זוגך חולקים אותן מטרת חיים משותפת? (סדרי עדיפויות, ערכים ומטרות).
לשנינו המשפחה (העתידית) חשובה, שנינו לא רוצים לשים את העבודה מקום ראשון וחשוב לנו זמן פנוי. שנינו רוצים משפחה (עם ילדים) וחתונה (זה לא מובן מאליו באירופה)
האם את מכבדת ומעריכה את בן זוגך? (האם את כוללת בהערכתך מאפיינים כמו יצירתיות, נאמנות, החלטיות וכו').
בגדול הייתי אומרת שאני מכבדת אותו אך יש בי בהחלט זלזול מה כלפיו כי הוא לפעמים קשה תפיסה וגם יש בי זלזול כלפיו על זה שהוא מאד לא רגיש, מודעות בין אישית נמוכה (הוא לא "קורא" אנשים מולו, הוא לא רגיש כל כך לאנשים אחרים). אני מעריכה אותו מאד ואני חושבת שהוא בן אדם מדהים ויש בו המון תכונות מקסימות ומיוחדות.
האם בן זוגך מתייחס אליך בכבוד ובהערכה?
כן. יכול להיות שיש דברים שהוא מתייחס אלי בחוסר כבוד / הערכה ואני לא שמה לב אליהם בגלל הבטחון עצמי הנמוך שלי שאני לא חושבת שמגיעה לי ההערכה והכבוד האלו.
האם את נותנת אמון בבן זוגך? האם בן זוגך נותן אמון בך?
אמון שמה? אם זה אמון שלא יבגוד בי אז 100% אבל אם זה אמון שהוא יהיה שם שאני מתפרקת נפשית אז ממש לא... כי זה קרה המון שבכיתי לידו והייתי בתהום נפשית (רציתי להתאבד, רציתי לחתוך) והוא הרבה פעמים לא עזר ורק עשה את הכל יותר גרוע. אני חושבת שהוא לא סומך עלי שלא אבגוד בו אך לדעתי לא ממש סומך עלי בדברים אחרים בגלל שאני הפכפכה רגשית.
האם את מרגישה שתוכלי לסמוך על בן זוגך? האם בן זוגך סומך עלייך?
או קי עכשיו אני לא יודעת מה ההבדל בין אמון ובין לסמוך!
האם בן זוגך הוא אדם יציב רגשית?
כן.
האם את מרגישה רגועה, שקטה ושלווה עם בן זוגך?
לא. אני בלחץ תמידי איתו. אבל יש רגעים קסומים די נדירים שאני מרגישה ממש רגועה איתו כמו היום.
האם את יכולה להיות לגמרי עצמך, לבטא את עצמך בחופשיות בחברת בן זוגך?
לחלוטין לא. הוא לא יבין את מי שאני, אני והוא משדרים על תדרים שונים אני על תדר יותר גבוהה. כמו כן הרבה דברים שחשובים לי אני לא יכולה לדבר איתו עליהם כי הוא לא מתעניין בהם ומרגיש שאני מדברת עליהם יותר מידי כמו הטבעונות שלי (אני בדרך לטבעונות).
האם בן זוגך גורם לך להרגיש טוב לגבי עצמך?
כן ולא. זה שהוא "חבר" שלי ואוהב אותי זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. לפעמים הוא אומר דברים שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. לפעמים הוא אינו רגיש אלי או לא נותן לי את החום ואהבה שאני זקוקה לה וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי. במיוחד רע הוא גורם לי להרגיש כשאני שבורה נפשית ובוכה כולי והוא קר אלי או מזלזל ואז אני באמת מרגישה בתהום...
האם את מפחדת מבן זוגך באופן כלשהו?
כן. אני מפחדת להגיע שוב למצב שאני בוכה ושבורה ושהוא קר אלי...
האם את מרגישה שבן זוגך מנסה לשלוט בך?
לא.
האם את מניחה את כל הקלפים על השולחן?
לא. אני לא יכולה, כי הוא לא יבין. אני מטבעי בן אדם מאד פתוח וכנה ומה שהוא מבין אני אומרת אבל יש דברים בנפשי שהוא פשוט לא יבין.
האם אתם מסוגלים לגשר על הפערים שביניכם ולמצוא פשרות שיהיו חיוביות עבור שניכם?
זה קשה בעיקר בגללי שלא אוהבת פשרות אבל זה אפשרי.
האם את יכולה להרשות לעצמך להיות פגיעה עם בן זוגך?
לא. עוד לא.
האם את משתמשת במערכת הזוגית כדי לבורח מבעיות אישיות או מחוסר שמחה בחיים?
בטוח שבמידה מסוימת אני בורחת מן הלבד ומן הלחץ של החברה והמשפחה למצוא בן זוג בגילי.
האם את תלויה רגשית במישהו אחר? האם את תלוי רגשית בבן הזוג?
אני תלויה רגשית מעט בידיד אפלטוני שלי בארץ, ואני תלויה מאד רגשית בבן הזוג.
האם בן זוגך תלוי רגשית במישהו אחר? האם בן הזוג תלוי רגשית בך?
בן הזוג תלוי רגשית מאד במשפחה שלו וגם בחברים שיש לו אבל לא הרבה.
השאלות נבנו בתמיכת מאמרו של הרב דוב הלר – 10 דרכים להתחתן עם האדם הלא נכון.
שאלון בנושא זוגיות - שבנינו עבור זוג שעשינו לו ייעוץ זוגי
האם זוגיות זו נכונה עבורך? זו הכותרת.
האם את מצפה מבן זוגך להשתנות אחרי החתונה (האם את מסוגלת לחיות עם הרוחניות, האופי, ההיגיינה
האישית, כישורי התקשורת וההרגלים האישיים האחרים שלו?)
יש לי פנטזיה שאחרי החתונה הוא יהיה יותר מיני וחם בגלל שהוא משתייך לדת שמאמינה שיחסי מין לפני החתונה הם חטא ולכן הוא מרגיש איפשהו כל הזמן אשם כשאנחנו שוכבים ביחד. יש לי פנטזיה כזו שזו אחת מן הסיבות למה הוא לא כל כך מיני וקר.. עם זאת אני לא אתפלא אם זה לא יתקיים. כלומר זו פנטזיה, אבל לא ממש ציפיה 100% שזה מה שיקרה.
האם בן זוגך אוהב לגרום הנאה לאחרים? כיצד הוא מתייחס לאנשים שאינו חייב להיות נחמד אליהם?
בן זוגי אוהב לרצות אחרים לפעמים יותר מידי ועל חשבונו אבל לגרום הנאה אני לא חושבת שהוא מרחיק לכת עד כדי כך אבל אני מרגישה שאני לא מכירה אותו מספיק טוב לענות על זה. הוא בן אדם מאד חברותי ומאד נחמד לכולם.
אחריות – האם את יכולה לסמוך על בן זוגך שיבצע את מה שהתחייב לבצע?
אם מדובר על דבר חשוב אני סומכת עליו, אבל בדברים קטנים יותר הרבה פעמים הוא שוכח.
האם בן זוגך אוהב את עצמו? האם הוא נהנה מהחיים? האם הוא יציב מבחינה רגשית?
אני חושבת שיש לו בעיה עם בטחון עצמי אבל אינו שונא את עצמו. הוא מאד נהנה מן החיים אם כי כרגע הוא בתקופה שלא טוב לו בה בגלל עבודה שהוא לא אוהב. הוא יציב מבחינה רגשית רק שהוא לא יכול "לשאת הרבה" למשל עכשיו הוא בעבודה שקשה לו בה וזה כמעט ממוטט אותו. הוא נלחץ בקלות מדברים וזה קצת מדאיג אותי כי בחיים יש קשיים ואני רוצה שנחייה ביחד שיהיה מסוגל לעמוד בהם ואפילו לתמוך בי ואני לא בטוחה שאני יכולה לצפות ממנו לדבר כזה. מצד שני אני מרגישה שהחסרון הזה באופי שלו הוא לא נוראי, אני יותר מסתכלת עליו בחמלה. אבל אולי אני טועה ואולי זה יחזור אלי כבומרנג מאוחר יותר בחיים.
האם את רוצה לגדל איתו ילדים? האם את רוצה ילדים שיהיה דומים לו?
אני מאד רוצה לגדל איתו ילדים, אני רוצה שהילדים יהיו דומים לו בהרבה מאד דברים אבל לא הייתי רוצה שגם יהיו נוטים להלחץ כל כך בקלות..
האם בן זוגך גורם לך הנאה?
כן.
האם את ובן זוגך חולקים אותן מטרת חיים משותפת? (סדרי עדיפויות, ערכים ומטרות).
לשנינו המשפחה (העתידית) חשובה, שנינו לא רוצים לשים את העבודה מקום ראשון וחשוב לנו זמן פנוי. שנינו רוצים משפחה (עם ילדים) וחתונה (זה לא מובן מאליו באירופה)
האם את מכבדת ומעריכה את בן זוגך? (האם את כוללת בהערכתך מאפיינים כמו יצירתיות, נאמנות, החלטיות וכו').
בגדול הייתי אומרת שאני מכבדת אותו אך יש בי בהחלט זלזול מה כלפיו כי הוא לפעמים קשה תפיסה וגם יש בי זלזול כלפיו על זה שהוא מאד לא רגיש, מודעות בין אישית נמוכה (הוא לא "קורא" אנשים מולו, הוא לא רגיש כל כך לאנשים אחרים). אני מעריכה אותו מאד ואני חושבת שהוא בן אדם מדהים ויש בו המון תכונות מקסימות ומיוחדות.
האם בן זוגך מתייחס אליך בכבוד ובהערכה?
כן. יכול להיות שיש דברים שהוא מתייחס אלי בחוסר כבוד / הערכה ואני לא שמה לב אליהם בגלל הבטחון עצמי הנמוך שלי שאני לא חושבת שמגיעה לי ההערכה והכבוד האלו.
האם את נותנת אמון בבן זוגך? האם בן זוגך נותן אמון בך?
אמון שמה? אם זה אמון שלא יבגוד בי אז 100% אבל אם זה אמון שהוא יהיה שם שאני מתפרקת נפשית אז ממש לא... כי זה קרה המון שבכיתי לידו והייתי בתהום נפשית (רציתי להתאבד, רציתי לחתוך) והוא הרבה פעמים לא עזר ורק עשה את הכל יותר גרוע. אני חושבת שהוא לא סומך עלי שלא אבגוד בו אך לדעתי לא ממש סומך עלי בדברים אחרים בגלל שאני הפכפכה רגשית.
האם את מרגישה שתוכלי לסמוך על בן זוגך? האם בן זוגך סומך עלייך?
או קי עכשיו אני לא יודעת מה ההבדל בין אמון ובין לסמוך!
האם בן זוגך הוא אדם יציב רגשית?
כן.
האם את מרגישה רגועה, שקטה ושלווה עם בן זוגך?
לא. אני בלחץ תמידי איתו. אבל יש רגעים קסומים די נדירים שאני מרגישה ממש רגועה איתו כמו היום.
האם את יכולה להיות לגמרי עצמך, לבטא את עצמך בחופשיות בחברת בן זוגך?
לחלוטין לא. הוא לא יבין את מי שאני, אני והוא משדרים על תדרים שונים אני על תדר יותר גבוהה. כמו כן הרבה דברים שחשובים לי אני לא יכולה לדבר איתו עליהם כי הוא לא מתעניין בהם ומרגיש שאני מדברת עליהם יותר מידי כמו הטבעונות שלי (אני בדרך לטבעונות).
האם בן זוגך גורם לך להרגיש טוב לגבי עצמך?
כן ולא. זה שהוא "חבר" שלי ואוהב אותי זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. לפעמים הוא אומר דברים שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. לפעמים הוא אינו רגיש אלי או לא נותן לי את החום ואהבה שאני זקוקה לה וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי. במיוחד רע הוא גורם לי להרגיש כשאני שבורה נפשית ובוכה כולי והוא קר אלי או מזלזל ואז אני באמת מרגישה בתהום...
האם את מפחדת מבן זוגך באופן כלשהו?
כן. אני מפחדת להגיע שוב למצב שאני בוכה ושבורה ושהוא קר אלי...
האם את מרגישה שבן זוגך מנסה לשלוט בך?
לא.
האם את מניחה את כל הקלפים על השולחן?
לא. אני לא יכולה, כי הוא לא יבין. אני מטבעי בן אדם מאד פתוח וכנה ומה שהוא מבין אני אומרת אבל יש דברים בנפשי שהוא פשוט לא יבין.
האם אתם מסוגלים לגשר על הפערים שביניכם ולמצוא פשרות שיהיו חיוביות עבור שניכם?
זה קשה בעיקר בגללי שלא אוהבת פשרות אבל זה אפשרי.
האם את יכולה להרשות לעצמך להיות פגיעה עם בן זוגך?
לא. עוד לא.
האם את משתמשת במערכת הזוגית כדי לבורח מבעיות אישיות או מחוסר שמחה בחיים?
בטוח שבמידה מסוימת אני בורחת מן הלבד ומן הלחץ של החברה והמשפחה למצוא בן זוג בגילי.
האם את תלויה רגשית במישהו אחר? האם את תלוי רגשית בבן הזוג?
אני תלויה רגשית מעט בידיד אפלטוני שלי בארץ, ואני תלויה מאד רגשית בבן הזוג.
האם בן זוגך תלוי רגשית במישהו אחר? האם בן הזוג תלוי רגשית בך?
בן הזוג תלוי רגשית מאד במשפחה שלו וגם בחברים שיש לו אבל לא הרבה.
השאלות נבנו בתמיכת מאמרו של הרב דוב הלר – 10 דרכים להתחתן עם האדם הלא נכון.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
תוספת לשאלון: שכחתי לענות בסוף שבן זוג תלוי רגשית בי מאד , כך זה נראה לפחות.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
לגבי השאלות - האם אני מדברת עם בן זוגי על הדברים? אנחנו מנסים לדבר על הריבים שלנו, אבל הרבה פעמים זה פשוט נגרר לעוד ריב.. לכן בזמן האחרון אנחנו מדברים פחות ופחות על הריבים.. מה שגם מה שדיברנו עליו כל הזמן חזר על עצמו וכל אחד היה תקוע בראייה שלו של הדברים.
לגבי התרגיל - מה כולל תרגיל כזה?
לגבי התרגיל - מה כולל תרגיל כזה?
בן זוג קר
כל הכבוד לך, את ממש מתבוננת בעצמך ולוקחת אחריות,
את מרויחה את הגדילה והצמיחה שלך בכל מקרה. לא משנה מה יקרה.
חיזקי ואמצי @}
את מרויחה את הגדילה והצמיחה שלך בכל מקרה. לא משנה מה יקרה.
חיזקי ואמצי @}
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
רומי
מרגיעון: קחו זמן להפנמה.. כל כך מתאים לי. אני צריכה זמן להפנים את הדרך החדשה הזו. היא לא מובנת לי מאליה..
מרגיעון: קחו זמן להפנמה.. כל כך מתאים לי. אני צריכה זמן להפנים את הדרך החדשה הזו. היא לא מובנת לי מאליה..
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
מספר דברים ששמתי לב אליהם:
יש לי פנטזיה שאחרי החתונה הוא יהיה יותר מיני וחם גם עם כל ה" אבל" והתירוצים שאת מעניקה לעניין - עדיין יש בך ציפייה שהוא ישתנה.
אני מרגישה שאני לא מכירה אותו מספיק טוב
אם מדובר על דבר חשוב אני סומכת עליו, אבל בדברים קטנים יותר הרבה פעמים הוא שוכח. אשמח אם תפרטי - מה זה אומר חשוב - חשוב למי? מה זה הדברים הקטנים. למה הם לא/פחות חשובים? (מבחינתי הזוגיות עם בן זוגי בנויה באופן די משמעותי מהדברים הקטנים של היום - יום).
הוא נלחץ בקלות מדברים וזה קצת מדאיג אותי כי בחיים יש קשיים ואני רוצה שנחייה ביחד שיהיה מסוגל לעמוד בהם ואפילו לתמוך בי ואני לא בטוחה שאני יכולה לצפות ממנו לדבר כזה. את מרגישה שבן הזוג שלך לא יכול לתמוך בך כשאת צריכה.
לשנינו המשפחה (העתידית) חשובה, שנינו לא רוצים לשים את העבודה מקום ראשון וחשוב לנו זמן פנוי. שנינו רוצים משפחה (עם ילדים) וחתונה (זה לא מובן מאליו באירופה) אלו עוד ערכים יש לך? אלו עוד ערכים את חולקת איתו (מעבר לרצון למשפחה עם ילדים וחתונה. משהו שמנחה את החיים עם המשפחה והילדים).
אך יש בי בהחלט זלזול מה כלפיו כי הוא לפעמים קשה תפיסה וגם יש בי זלזול כלפיו על זה שהוא מאד לא רגיש, מודעות בין אישית נמוכה
אבל אם זה אמון שהוא יהיה שם שאני מתפרקת נפשית אז ממש לא... כי זה קרה המון שבכיתי לידו והייתי בתהום נפשית (רציתי להתאבד, רציתי לחתוך) והוא הרבה פעמים לא עזר ורק עשה את הכל יותר גרוע. אני חושבת שהוא לא סומך עלי שלא אבגוד בו אך לדעתי לא ממש סומך עלי בדברים אחרים בגלל שאני הפכפכה רגשית.
או קי עכשיו אני לא יודעת מה ההבדל בין אמון ובין לסמוך! אמון - להאמין בו - שלא יבגוד, שיהיה שם בשבילך. לסמוך - בדיוק הדברים הקטנים של יום יום - לסמוך עליו שיעשה את חלקו. שאם תבקשי - תקבלי (אני אגיד לו שצריך מדף - ואני לא צריכה לרדוף אחריו - המדף יהיה - ולא חשוב אם בעצמו או יזמין איש מקצוע. הכוונה לא לכישוריו, אלא לדרך בה יגיב לדברים שאת צריכה / מבקשת / רוצה וגם לסמוך עליו שיתן לך לחוש טוב עם עצמך).
לא. אני בלחץ תמידי איתו
לחלוטין לא. הוא לא יבין את מי שאני, אני והוא משדרים על תדרים שונים אני על תדר יותר גבוהה. כמו כן הרבה דברים שחשובים לי אני לא יכולה לדבר איתו עליהם כי הוא לא מתעניין בהם ומרגיש שאני מדברת עליהם יותר מידי כמו הטבעונות שלי
זה שהוא "חבר" שלי ואוהב אותי זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. לפעמים הוא אומר דברים שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. לפעמים הוא אינו רגיש אלי או לא נותן לי את החום ואהבה שאני זקוקה לה וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי. במיוחד רע הוא גורם לי להרגיש כשאני שבורה נפשית ובוכה כולי והוא קר אלי או מזלזל ואז אני באמת מרגישה בתהום... אם זה היה מישהו אחר ש"חבר" שלך זה היה נותן לך אותה הרגשה? (האם ההרגשה נובעת מזה שיש לך חבר, או מזה שהחבר שלך זה הוא?
כן. אני מפחדת להגיע שוב למצב שאני בוכה ושבורה ושהוא קר אלי...
. אני לא יכולה,_ (להניח את הדברים על השולחן) _כי הוא לא יבין. אני מטבעי בן אדם מאד פתוח וכנה ומה שהוא מבין אני אומרת אבל יש דברים בנפשי שהוא פשוט לא יבין.
לא. (לא יכולה להרשות לעצמך להיות פגיעה עם בן זוגך).
בטוח שבמידה מסוימת אני בורחת מן הלבד ומן הלחץ של החברה והמשפחה למצוא בן זוג בגילי.
אני תלויה מאד רגשית בבן הזוג.
בן זוג תלוי רגשית בי מאד , כך זה נראה לפחות.
וכמעט כל דבר את מסבירה לעצמך ולי - למה זה בסדר שזה כך:
כלומר זו פנטזיה, אבל לא ממש ציפיה 100% שזה מה שיקרה. אז אולי אני לא באמת מצפה... (ביננו, על מי את עובדת?).
הוא בן אדם מאד חברותי ומאד נחמד לכולם. (על זה שאת לא מכירה אותו מספיק ואומרת שהוא מרצה אבל את לא בטוחה שמנסה לגרום הנאה. את מתרצת לו).
אם מדובר על דבר חשוב אני סומכת עליו,
בגדול הייתי אומרת שאני מכבדת אותו_ ...(הסבר במה לא מכבדת) _אני מעריכה אותו מאד ואני חושבת שהוא בן אדם מדהים ויש בו המון תכונות מקסימות ומיוחדות.
אם זה אמון שלא יבגוד בי אז 100% (בנושאים אחרים אין ממש אמון. משום מה זה גם מתחבר לרגשות האשם שלו על קיום יחסי מין שהעלית. אני מרגישה, ואולי טועה, זלזול כלשהו בך על הקיום הזה. אם אני טועה - מחקי את מה שכתבתי לאלתר!).
אבל יש רגעים קסומים די נדירים שאני מרגישה ממש רגועה איתו כמו היום. (רגעים נדירים קסומים - הם סיבה לסבול את כל היתר).
כי הוא לא יבין. (לכן לא יכולה להניח דברים על השולחן).
זה קשה בעיקר בגללי שלא אוהבת פשרות אבל זה אפשרי. (מאשימה את עצמך בתוך העניין הזה - שוב, את צריכה להיות זו שמתפשרת -ואם לא, את לא בסדר).
עוד לא. (לא יכולה לאפשר לעצמך להיות פגיעה עם בן הזוג, אבל מסייגת את זה בתקווה שזה יבוא).
ערכתי לך את הדברים שאת כתבת בצורה כזו שתראי אותם מסודר יותר מול עינייך.
ועוד את מוזמנת להמשיך:
חשבי בבקשה על חמישה אנשים שאת מעריכה ורשמי את שמם. (על דף, את לא חייבת כאן, או שאת יכולה לקרוא להם כאן בכינוי שלא יסגיר אותם).
אחרי שרשמת את כולם - רשמי בבקשה תכונה שאת מעריכה בכל אחד מהם.
כתבי לי כאן את התכונות - ונמשיך משם.
שיהיה לילה טוב @}
יש לי פנטזיה שאחרי החתונה הוא יהיה יותר מיני וחם גם עם כל ה" אבל" והתירוצים שאת מעניקה לעניין - עדיין יש בך ציפייה שהוא ישתנה.
אני מרגישה שאני לא מכירה אותו מספיק טוב
אם מדובר על דבר חשוב אני סומכת עליו, אבל בדברים קטנים יותר הרבה פעמים הוא שוכח. אשמח אם תפרטי - מה זה אומר חשוב - חשוב למי? מה זה הדברים הקטנים. למה הם לא/פחות חשובים? (מבחינתי הזוגיות עם בן זוגי בנויה באופן די משמעותי מהדברים הקטנים של היום - יום).
הוא נלחץ בקלות מדברים וזה קצת מדאיג אותי כי בחיים יש קשיים ואני רוצה שנחייה ביחד שיהיה מסוגל לעמוד בהם ואפילו לתמוך בי ואני לא בטוחה שאני יכולה לצפות ממנו לדבר כזה. את מרגישה שבן הזוג שלך לא יכול לתמוך בך כשאת צריכה.
לשנינו המשפחה (העתידית) חשובה, שנינו לא רוצים לשים את העבודה מקום ראשון וחשוב לנו זמן פנוי. שנינו רוצים משפחה (עם ילדים) וחתונה (זה לא מובן מאליו באירופה) אלו עוד ערכים יש לך? אלו עוד ערכים את חולקת איתו (מעבר לרצון למשפחה עם ילדים וחתונה. משהו שמנחה את החיים עם המשפחה והילדים).
אך יש בי בהחלט זלזול מה כלפיו כי הוא לפעמים קשה תפיסה וגם יש בי זלזול כלפיו על זה שהוא מאד לא רגיש, מודעות בין אישית נמוכה
אבל אם זה אמון שהוא יהיה שם שאני מתפרקת נפשית אז ממש לא... כי זה קרה המון שבכיתי לידו והייתי בתהום נפשית (רציתי להתאבד, רציתי לחתוך) והוא הרבה פעמים לא עזר ורק עשה את הכל יותר גרוע. אני חושבת שהוא לא סומך עלי שלא אבגוד בו אך לדעתי לא ממש סומך עלי בדברים אחרים בגלל שאני הפכפכה רגשית.
או קי עכשיו אני לא יודעת מה ההבדל בין אמון ובין לסמוך! אמון - להאמין בו - שלא יבגוד, שיהיה שם בשבילך. לסמוך - בדיוק הדברים הקטנים של יום יום - לסמוך עליו שיעשה את חלקו. שאם תבקשי - תקבלי (אני אגיד לו שצריך מדף - ואני לא צריכה לרדוף אחריו - המדף יהיה - ולא חשוב אם בעצמו או יזמין איש מקצוע. הכוונה לא לכישוריו, אלא לדרך בה יגיב לדברים שאת צריכה / מבקשת / רוצה וגם לסמוך עליו שיתן לך לחוש טוב עם עצמך).
לא. אני בלחץ תמידי איתו
לחלוטין לא. הוא לא יבין את מי שאני, אני והוא משדרים על תדרים שונים אני על תדר יותר גבוהה. כמו כן הרבה דברים שחשובים לי אני לא יכולה לדבר איתו עליהם כי הוא לא מתעניין בהם ומרגיש שאני מדברת עליהם יותר מידי כמו הטבעונות שלי
זה שהוא "חבר" שלי ואוהב אותי זה גורם לי להרגיש טוב עם עצמי. לפעמים הוא אומר דברים שגורמים לי להרגיש טוב עם עצמי. לפעמים הוא אינו רגיש אלי או לא נותן לי את החום ואהבה שאני זקוקה לה וזה גורם לי להרגיש רע עם עצמי. במיוחד רע הוא גורם לי להרגיש כשאני שבורה נפשית ובוכה כולי והוא קר אלי או מזלזל ואז אני באמת מרגישה בתהום... אם זה היה מישהו אחר ש"חבר" שלך זה היה נותן לך אותה הרגשה? (האם ההרגשה נובעת מזה שיש לך חבר, או מזה שהחבר שלך זה הוא?
כן. אני מפחדת להגיע שוב למצב שאני בוכה ושבורה ושהוא קר אלי...
. אני לא יכולה,_ (להניח את הדברים על השולחן) _כי הוא לא יבין. אני מטבעי בן אדם מאד פתוח וכנה ומה שהוא מבין אני אומרת אבל יש דברים בנפשי שהוא פשוט לא יבין.
לא. (לא יכולה להרשות לעצמך להיות פגיעה עם בן זוגך).
בטוח שבמידה מסוימת אני בורחת מן הלבד ומן הלחץ של החברה והמשפחה למצוא בן זוג בגילי.
אני תלויה מאד רגשית בבן הזוג.
בן זוג תלוי רגשית בי מאד , כך זה נראה לפחות.
וכמעט כל דבר את מסבירה לעצמך ולי - למה זה בסדר שזה כך:
כלומר זו פנטזיה, אבל לא ממש ציפיה 100% שזה מה שיקרה. אז אולי אני לא באמת מצפה... (ביננו, על מי את עובדת?).
הוא בן אדם מאד חברותי ומאד נחמד לכולם. (על זה שאת לא מכירה אותו מספיק ואומרת שהוא מרצה אבל את לא בטוחה שמנסה לגרום הנאה. את מתרצת לו).
אם מדובר על דבר חשוב אני סומכת עליו,
בגדול הייתי אומרת שאני מכבדת אותו_ ...(הסבר במה לא מכבדת) _אני מעריכה אותו מאד ואני חושבת שהוא בן אדם מדהים ויש בו המון תכונות מקסימות ומיוחדות.
אם זה אמון שלא יבגוד בי אז 100% (בנושאים אחרים אין ממש אמון. משום מה זה גם מתחבר לרגשות האשם שלו על קיום יחסי מין שהעלית. אני מרגישה, ואולי טועה, זלזול כלשהו בך על הקיום הזה. אם אני טועה - מחקי את מה שכתבתי לאלתר!).
אבל יש רגעים קסומים די נדירים שאני מרגישה ממש רגועה איתו כמו היום. (רגעים נדירים קסומים - הם סיבה לסבול את כל היתר).
כי הוא לא יבין. (לכן לא יכולה להניח דברים על השולחן).
זה קשה בעיקר בגללי שלא אוהבת פשרות אבל זה אפשרי. (מאשימה את עצמך בתוך העניין הזה - שוב, את צריכה להיות זו שמתפשרת -ואם לא, את לא בסדר).
עוד לא. (לא יכולה לאפשר לעצמך להיות פגיעה עם בן הזוג, אבל מסייגת את זה בתקווה שזה יבוא).
ערכתי לך את הדברים שאת כתבת בצורה כזו שתראי אותם מסודר יותר מול עינייך.
ועוד את מוזמנת להמשיך:
חשבי בבקשה על חמישה אנשים שאת מעריכה ורשמי את שמם. (על דף, את לא חייבת כאן, או שאת יכולה לקרוא להם כאן בכינוי שלא יסגיר אותם).
אחרי שרשמת את כולם - רשמי בבקשה תכונה שאת מעריכה בכל אחד מהם.
כתבי לי כאן את התכונות - ונמשיך משם.
שיהיה לילה טוב @}
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
בן זוג קר
אחלה, תמשיכו. מוצא חן בעיני הדף הזה. גם אני הולכת לענות על השאלונים... (-:
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
בן זוג קר
מותר גם אנשים שמתו?
-
- הודעות: 667
- הצטרפות: 10 נובמבר 2004, 09:18
- דף אישי: הדף האישי של ענת_ב_פ*
בן זוג קר
אהלן, אני מצטרפת לתמיכה ולקריאה הככ מרתקת פה. אני על 'בטריה נמוכה' כרגע מבחינת יכולת התמיכה הפעילה שלי אבל אני ממש רוצה לחזק אותך להמשיך את התהליך שאת עושה. אני מתרשמת עמוקות ממה ש מיכל צמות ואת עושות יחד.
לא זוכרת אם כתבו לך אבל עצם העובדה שאתם שניכם לא בארץ והעובדה שדי ברחת מהמשפחה שלך זה אומר שהנטל על כתפי הזוגיות שלכם הוא כבד שבעתיים.
וכדי שהבדיקה שלך תהיה אפקטיבית הייתי נותנת לה יותר מחודש. יש לך מספיק אוויר בשביל זה??
<ואולי בכלל הייתי אמורה לכתוב את זה בדף ההוא... >
לא זוכרת אם כתבו לך אבל עצם העובדה שאתם שניכם לא בארץ והעובדה שדי ברחת מהמשפחה שלך זה אומר שהנטל על כתפי הזוגיות שלכם הוא כבד שבעתיים.
וכדי שהבדיקה שלך תהיה אפקטיבית הייתי נותנת לה יותר מחודש. יש לך מספיק אוויר בשביל זה??
<ואולי בכלל הייתי אמורה לכתוב את זה בדף ההוא... >
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
את צודקת במה שאמרת הנטל הוא כבד. ויכול להיות שאת צודקת בקשר ליותר מחודש, בעיקר בגלל שאנחנו נפגשים רק סופי שבוע. מצד שני השגרה של הקשר שלנו כוללת שני ריבים קשים בממוצע בשבוע ולכן שינוי יכול להראות על פני השטח יחסית מהר. אם יעבור שבוע בלי שנריב זה גם יהיה שינוי בשבילי.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
מותר גם אנשים שמתו? בוודאי.
בשמת, איזה כייף שהצטרפת!!!
בשמת, איזה כייף שהצטרפת!!!
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
חמישה אנשים שאני מעריכה ותכונותיהן:
פרופסור שלי לפילוסופיה מהעבר והנוירולוג שלי לשניהם יש את אותה התכונה שאני כה מעריצה - היכולת לראות אנשים כשווים לך, גם אם חברתית אתה נחשב "מעליהם". למרות שהם היו פרופסור ודוקטור מוצלח הם עדיין דיברו איתי בגובה העיניים. לא בטוחה איך לקרוא לזה.
חבר שלי - מוסריות (עסוק בשאלות מוסריות שרוב מוחלט של האנשים אינו חושב עליהן, לא חושב או מדבר בגנות אחרים, לא מתנשא מעל אחרים וכנראה אם היה בעמדה בכירה היה נוהג כדוקטור ופרופסור שלי)
ידיד שלי מישראל - עצמאיות (כלכל את עצמו לחלוטין בלי עזרה מההורים מתחילת התואר הראשון וכרגע הוא בסיומו של התואר השני)
חברה שהייתה לי מהאוני' - סיבולת (הצליחה להגשים את חלומה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה למרות שהיו לה הרבה מכשולים בדרך היא אף פעם לא הפסיקה לנסות ולהתאמץ יותר בכל פעם שהיה מכשול)
פרופסור שלי לפילוסופיה מהעבר והנוירולוג שלי לשניהם יש את אותה התכונה שאני כה מעריצה - היכולת לראות אנשים כשווים לך, גם אם חברתית אתה נחשב "מעליהם". למרות שהם היו פרופסור ודוקטור מוצלח הם עדיין דיברו איתי בגובה העיניים. לא בטוחה איך לקרוא לזה.
חבר שלי - מוסריות (עסוק בשאלות מוסריות שרוב מוחלט של האנשים אינו חושב עליהן, לא חושב או מדבר בגנות אחרים, לא מתנשא מעל אחרים וכנראה אם היה בעמדה בכירה היה נוהג כדוקטור ופרופסור שלי)
ידיד שלי מישראל - עצמאיות (כלכל את עצמו לחלוטין בלי עזרה מההורים מתחילת התואר הראשון וכרגע הוא בסיומו של התואר השני)
חברה שהייתה לי מהאוני' - סיבולת (הצליחה להגשים את חלומה להתקבל לתואר שני בפסיכולוגיה למרות שהיו לה הרבה מכשולים בדרך היא אף פעם לא הפסיקה לנסות ולהתאמץ יותר בכל פעם שהיה מכשול)
-
- הודעות: 1068
- הצטרפות: 24 ספטמבר 2004, 16:05
- דף אישי: הדף האישי של לוונדר_סגול*
בן זוג קר
בזכות הידיעה הזו יש לי קצת יותר מקום להכיל דברים רעים שקורים, כי אני יודעת שאני לא חייבת לשאת אותם, אלא זו בחירה שלי.
זה מאד חדש לי ומוזר לי ובעצם אומר שעלי להכיל גם רע ולהתמודד עם זה במקום להכנס להיסטריה.. מקווה שעם הזמן זה יעשה יותר קל..
בעקבות כל הדברים החכמים שנאמרו פה
תנסי להתייחס לדברים שאת מכנה פה - רעים - ל - אחרים.
זה שונה מהציפיות שלך, זה תואם את מי ומה שהוא.
אני מקווה שהדברים שהוא עושה ושפוגעים בך בסופו של דבר, נעשים כי הוא שונה מאיך שאת רוצה ולא כי הוא רוצה לפגוע בך.
ולכן המילה - רע - לא מתאימה לכאן.
יחד עם זה ציינת גם שאת מרגישה לפעמים סוג של אשה מוכה
מה שמחזק בעיני את הצורך להתבונן מאיפה נובע היחס שלו, שבעקבותיו את מרגישה פגועה.
ודבר נוסף,
מה היה במערכות זוגיות קודמות שלך?
האם כבר מצאת את עצמך בקשר עם מישהו שמשאיר אותך רעבה לחום ואהבה?
האם זה סינדרום מוכר? או חדש?
זה מאד חדש לי ומוזר לי ובעצם אומר שעלי להכיל גם רע ולהתמודד עם זה במקום להכנס להיסטריה.. מקווה שעם הזמן זה יעשה יותר קל..
בעקבות כל הדברים החכמים שנאמרו פה
תנסי להתייחס לדברים שאת מכנה פה - רעים - ל - אחרים.
זה שונה מהציפיות שלך, זה תואם את מי ומה שהוא.
אני מקווה שהדברים שהוא עושה ושפוגעים בך בסופו של דבר, נעשים כי הוא שונה מאיך שאת רוצה ולא כי הוא רוצה לפגוע בך.
ולכן המילה - רע - לא מתאימה לכאן.
יחד עם זה ציינת גם שאת מרגישה לפעמים סוג של אשה מוכה
מה שמחזק בעיני את הצורך להתבונן מאיפה נובע היחס שלו, שבעקבותיו את מרגישה פגועה.
ודבר נוסף,
מה היה במערכות זוגיות קודמות שלך?
האם כבר מצאת את עצמך בקשר עם מישהו שמשאיר אותך רעבה לחום ואהבה?
האם זה סינדרום מוכר? או חדש?
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
@}.
כתבי בבקשה את הערכים המנחים אותך בחייך.
כתבי בבקשה את הערכים המנחים אותך בחייך.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
דיוק בניסוח - מהם הערכים החשובים לך והמנחים אותך בחייך.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
לוונדר סגול תודה על התשובה.
לגבי הקטע הראשון על הרוע נותר לי רק לחייך בהסכמה
כאשר אני מרגישה "אשה מוכה" זה בעיקר כשאני מתפרקת לגמרי ובוכה עד חוסר חמצן והוא נהיה יותר קר ומסתגר ואף מזלזל. הוא טוען בדיעבד שהוא פשוט לא יודע מה לעשות במצבים כאלה. וגם שהוא כועס שאני עושה פיל מזבוב.. שאני הורסת את ה"שלווה" שהייתה במערכת היחסים שלנו. אה וכמובן שאני מאשימה אותו, כי אם סתם הייתי בוכה ומתפרקת בגלל משהו חיצוני (נגיד אימא שלי) אז הוא כן היה תומך בי ורגיש אלי אבל בגלל שזה מופנה אליו ואני בעצם מאשימה אותו אז הוא לא יכול להיות אמפתי. אלו כל ההסברים שלו. ההסבר שלי: יש לו יכולת הכלה מאד נמוכה. הוא נלחץ בקלות מאוד (הוא מודה בזה) ואני חושבת שאני מלחיצה אותו כלומר גורמת לו להרגיש ממש רע. אני מבינה איך בן אדם שמרגיש לחץ עצום לא יוכל להיות רגיש לזולת (אני חושבת על עצמי כמה דקות לפני מבחן חשוב כמה אהיה רגישה לדבר חשוב לי, אפילו הכי חשוב לי בעולם כמו חיה פצועה בחוץ, בכנות אני חושבת שאם המבחן חד פעמי וחשוב לי מספיק אני אבחר לעשות את המבחן ולא לצאת לעזור לחיה הפצועה!)
היו לי כמה מערכות מספקות וחמות בחיים, אבל המערכת יחסים האחרונה שלי הייתה מזעזעת ובדיוק מה שתיארת - הוא השאיר אותי רעבה לחום ואהבה בצורה מטורפת. האמת היא שזה גם סיבה למה זה כל כך עצוב לי - שאני מרגישה שהוא קצת מתייחס אלי כמו שהאקס התייחס אלי וזה עצוב לי שלא התקדמתי הלאה, שלא השארתי את החוויה הרעה הזו מאחור ושאני משחזרת אותה גם במערכת יחסים הזו. הייתי מעדיפה לחשוב שהקשר הרע עם האקס היה תקופה רעה וקשר רע שהיה ונגמר (אם כי יש הבדל תהומי בין שני הקשרים , האקס שלי היה בן אדם מאד מעורער בנפשו ולא חושבת שהוא באמת מסוגל לאינטימיות מתמשכת עם מישהי, לעומת הנוכחי שהוא בן אדם מאד יציב שמחפש קשר רציני ואמיתי).
לגבי הקטע הראשון על הרוע נותר לי רק לחייך בהסכמה
כאשר אני מרגישה "אשה מוכה" זה בעיקר כשאני מתפרקת לגמרי ובוכה עד חוסר חמצן והוא נהיה יותר קר ומסתגר ואף מזלזל. הוא טוען בדיעבד שהוא פשוט לא יודע מה לעשות במצבים כאלה. וגם שהוא כועס שאני עושה פיל מזבוב.. שאני הורסת את ה"שלווה" שהייתה במערכת היחסים שלנו. אה וכמובן שאני מאשימה אותו, כי אם סתם הייתי בוכה ומתפרקת בגלל משהו חיצוני (נגיד אימא שלי) אז הוא כן היה תומך בי ורגיש אלי אבל בגלל שזה מופנה אליו ואני בעצם מאשימה אותו אז הוא לא יכול להיות אמפתי. אלו כל ההסברים שלו. ההסבר שלי: יש לו יכולת הכלה מאד נמוכה. הוא נלחץ בקלות מאוד (הוא מודה בזה) ואני חושבת שאני מלחיצה אותו כלומר גורמת לו להרגיש ממש רע. אני מבינה איך בן אדם שמרגיש לחץ עצום לא יוכל להיות רגיש לזולת (אני חושבת על עצמי כמה דקות לפני מבחן חשוב כמה אהיה רגישה לדבר חשוב לי, אפילו הכי חשוב לי בעולם כמו חיה פצועה בחוץ, בכנות אני חושבת שאם המבחן חד פעמי וחשוב לי מספיק אני אבחר לעשות את המבחן ולא לצאת לעזור לחיה הפצועה!)
היו לי כמה מערכות מספקות וחמות בחיים, אבל המערכת יחסים האחרונה שלי הייתה מזעזעת ובדיוק מה שתיארת - הוא השאיר אותי רעבה לחום ואהבה בצורה מטורפת. האמת היא שזה גם סיבה למה זה כל כך עצוב לי - שאני מרגישה שהוא קצת מתייחס אלי כמו שהאקס התייחס אלי וזה עצוב לי שלא התקדמתי הלאה, שלא השארתי את החוויה הרעה הזו מאחור ושאני משחזרת אותה גם במערכת יחסים הזו. הייתי מעדיפה לחשוב שהקשר הרע עם האקס היה תקופה רעה וקשר רע שהיה ונגמר (אם כי יש הבדל תהומי בין שני הקשרים , האקס שלי היה בן אדם מאד מעורער בנפשו ולא חושבת שהוא באמת מסוגל לאינטימיות מתמשכת עם מישהי, לעומת הנוכחי שהוא בן אדם מאד יציב שמחפש קשר רציני ואמיתי).
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
לוונדר סגול
לרגע תהיתי. האם התכוונת לקשר רומנטי או לקשר בכלל?
אם נסתכן בפסיכולוגיזציה מטורפת אז כן.. כל הילדות המוקדמת שלי הייתה מבוססת בדיוק על זה - הייתי רעבה לתשומת לב וחום באופן תמידי (אני חושבת שבגיל מאד קטן תשומת לב וחום=אהבה). יש לי זכרונות טראומתיים שלי בתור ילדה בוכה בלי סוף בלי אף אחד שאף פעם ניגש אלי ומנסה להרגיע אותי - להורים שלי היה תמיד פתרון אחד - הם היו מכבים את כל האורות והולכים לישון בעודי שוכבת על הרצפה בוכה עד שלא היה לי כוח יותר לבכות. זה זכרון ילדות חוזר ונשנה, צלקת.
לרגע תהיתי. האם התכוונת לקשר רומנטי או לקשר בכלל?
אם נסתכן בפסיכולוגיזציה מטורפת אז כן.. כל הילדות המוקדמת שלי הייתה מבוססת בדיוק על זה - הייתי רעבה לתשומת לב וחום באופן תמידי (אני חושבת שבגיל מאד קטן תשומת לב וחום=אהבה). יש לי זכרונות טראומתיים שלי בתור ילדה בוכה בלי סוף בלי אף אחד שאף פעם ניגש אלי ומנסה להרגיע אותי - להורים שלי היה תמיד פתרון אחד - הם היו מכבים את כל האורות והולכים לישון בעודי שוכבת על הרצפה בוכה עד שלא היה לי כוח יותר לבכות. זה זכרון ילדות חוזר ונשנה, צלקת.
-
- הודעות: 1336
- הצטרפות: 30 אוגוסט 2007, 08:03
- דף אישי: הדף האישי של או_רורה*
בן זוג קר
תסלחו לי כולם שאני נשמעת כל כך פוריטנית, אבל מחפשת שינוי יקרה, מה קורה? לא מספיק שאתם נפגשים רק סופי שבוע, גם אז יש לכם 2 ריבים קשים? את חיה במתח מתמיד בקשר הזה, אתם רק שנתיים ביחד ואת כבר עייפב, את לא יכולה לסמוך עליו,,, זה רק אני? מה את עושה שם? האם באמת זה האדם שאת רואה עצמך בונה חיים איתו?
(או רורה מגיבה רק על מב שהיא קראה, אני לא יודעת מה באמת המצב ביניכם)
(או רורה מגיבה רק על מב שהיא קראה, אני לא יודעת מה באמת המצב ביניכם)
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
או רורה תודה על תשובתך
אני עברתי מישראל למדינה זרה בגלל לימודים, הוא עבר למדינה אחרת (אך קרובה) בגלל עבודה. האילוצים כרגע מחייבים אותנו להפגש פעם בשבוע, אבל אני לא רואה בזה דבר בעייתי משום שמה שחשוב הוא הקשר עצמו ולא כמה פעמים אנחנו רואים אחד את השניה, כל עוד שזה מצב זמני. וזה מצב זמני.
זה נכון שאני חיה במתח מתמיד בקשר הזה וגם הוא. הייתי עייפה וחייתי במתח מתמיד הרבה לפניו, כך שהוא לא הסיבה הבלעדית לכך שקשה לי. אני מאוד יכולה לסמוך עליו בהרבה דברים שחשובים לי כמו למשל שלא יעזוב אותי. כמו למשל שלא יבגוד בי. כמו למשל שלא יחפש להרע לי. נכון שאני לא יכולה לסמוך עליו שירגיע אותי בזמן ריב, אבל האין זו המהות של ריב? ששני הצדדים מלאים בכעס אחד כלפי השני? איך הוא יכול לנחם אותי ברגעים כאלה?
אני עברתי מישראל למדינה זרה בגלל לימודים, הוא עבר למדינה אחרת (אך קרובה) בגלל עבודה. האילוצים כרגע מחייבים אותנו להפגש פעם בשבוע, אבל אני לא רואה בזה דבר בעייתי משום שמה שחשוב הוא הקשר עצמו ולא כמה פעמים אנחנו רואים אחד את השניה, כל עוד שזה מצב זמני. וזה מצב זמני.
זה נכון שאני חיה במתח מתמיד בקשר הזה וגם הוא. הייתי עייפה וחייתי במתח מתמיד הרבה לפניו, כך שהוא לא הסיבה הבלעדית לכך שקשה לי. אני מאוד יכולה לסמוך עליו בהרבה דברים שחשובים לי כמו למשל שלא יעזוב אותי. כמו למשל שלא יבגוד בי. כמו למשל שלא יחפש להרע לי. נכון שאני לא יכולה לסמוך עליו שירגיע אותי בזמן ריב, אבל האין זו המהות של ריב? ששני הצדדים מלאים בכעס אחד כלפי השני? איך הוא יכול לנחם אותי ברגעים כאלה?
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
הי עייפה
קודם כל
זה גילוי שבוודאי מונח שם כחוויה מעצבת ומשפיעה על הרעב והרגישות הגדולה שלך לחום ומגע ועל האופן שבו את מפרשת ומתייחסת אליהן.
זה נשמע קשה מאוד ומן הסתם מאוד לא הוגן לגדול בתחושה הזו, לא משנה מה בסיבה לה (וכל זאת מבלי לשפוט את הורייך, שאינני מכירה)
האמת היא שהשאלות שאת עונה עליהן, הן דרך נחמדה להכיר את עצמך מחדש, אבל חלק גדול מהשאלות המנוסחות שם, נשמע לי לא רלוונטי לעניין שלך כרגע ושהתשובות אליהן לא יכולות להיות חד משמעיות (כמו למשל האם בנזוגך יציב רגשית - האם את יציבה רגשית... אם כן, אז מה? אם לא, אז מה?)
בדף הבית שלך כתבה אורורה דעה, שאולי שווה להתייחס אליה ברצינות. זה לא משנה את נחיצותה של העבודה העצמית שאת עושה, אבל כדאי תוך כדי הדרך והתהליך שאת עוברת לחוד וביחד עם בנזוגך, לשאול את עצמך, האם זה האדם שהיית רוצה לבנות איתו חיים, אם אחרי שנתיים את מותשת מריבים, מה לדעתך יעשו שנות זוגיות ארוכות, ילדים, משפחה, עבודה - דברים שלפעמים מעמתים אותנו עם שחיקה בחיים - שוב, זהו רק חומר למחשבה, לא ביקורת, אבל כדאי לשאול את עצמך, גם אם כרגע אין עוד תשובה.
ועוד הצעה מהוססת, שאני אפילו לא יודעת אם נכונה לך, ונובעת רק מאיזו תחושת בטן: אולי כדאי גם קצת לנוח מהחיטוט והנבירה בעניין ופשוט להיות נוכחת בסיטואציה, להתבונן בה מהצד, להניח לרגע לכל מבול המילים, העצות, השאלונים, התשובות החפירות הארכיאולוגיות.... פתאום היה נדמה לי שכל אלה כשלעצמן קצת יוצרות רעש ותשישות בעצמן.... סתם חושבת איתך..
שוב, שולחת כוח וסבלנות @}
קודם כל
זה גילוי שבוודאי מונח שם כחוויה מעצבת ומשפיעה על הרעב והרגישות הגדולה שלך לחום ומגע ועל האופן שבו את מפרשת ומתייחסת אליהן.
זה נשמע קשה מאוד ומן הסתם מאוד לא הוגן לגדול בתחושה הזו, לא משנה מה בסיבה לה (וכל זאת מבלי לשפוט את הורייך, שאינני מכירה)
האמת היא שהשאלות שאת עונה עליהן, הן דרך נחמדה להכיר את עצמך מחדש, אבל חלק גדול מהשאלות המנוסחות שם, נשמע לי לא רלוונטי לעניין שלך כרגע ושהתשובות אליהן לא יכולות להיות חד משמעיות (כמו למשל האם בנזוגך יציב רגשית - האם את יציבה רגשית... אם כן, אז מה? אם לא, אז מה?)
בדף הבית שלך כתבה אורורה דעה, שאולי שווה להתייחס אליה ברצינות. זה לא משנה את נחיצותה של העבודה העצמית שאת עושה, אבל כדאי תוך כדי הדרך והתהליך שאת עוברת לחוד וביחד עם בנזוגך, לשאול את עצמך, האם זה האדם שהיית רוצה לבנות איתו חיים, אם אחרי שנתיים את מותשת מריבים, מה לדעתך יעשו שנות זוגיות ארוכות, ילדים, משפחה, עבודה - דברים שלפעמים מעמתים אותנו עם שחיקה בחיים - שוב, זהו רק חומר למחשבה, לא ביקורת, אבל כדאי לשאול את עצמך, גם אם כרגע אין עוד תשובה.
ועוד הצעה מהוססת, שאני אפילו לא יודעת אם נכונה לך, ונובעת רק מאיזו תחושת בטן: אולי כדאי גם קצת לנוח מהחיטוט והנבירה בעניין ופשוט להיות נוכחת בסיטואציה, להתבונן בה מהצד, להניח לרגע לכל מבול המילים, העצות, השאלונים, התשובות החפירות הארכיאולוגיות.... פתאום היה נדמה לי שכל אלה כשלעצמן קצת יוצרות רעש ותשישות בעצמן.... סתם חושבת איתך..
שוב, שולחת כוח וסבלנות @}
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
בן זוג קר
כאשר אני מרגישה "אשה מוכה" זה בעיקר כשאני מתפרקת לגמרי ובוכה עד חוסר חמצן והוא נהיה יותר קר ומסתגר ואף מזלזל
אני יודעת איך זה מרגיש. זה היה קורה לנו המון בשנתיים הראשונות של הקשר (עם כמה שידורים חוזרים בהריון). (אנחנו 7 שנים יחד עכשיו וזה כבר לא קורה)
כל הילדות המוקדמת שלי הייתה מבוססת בדיוק על זה - הייתי רעבה לתשומת לב וחום באופן תמידי ... זכרונות טראומתיים שלי בתור ילדה בוכה בלי סוף בלי אף אחד שאף פעם ניגש אלי ומנסה להרגיע אותי מההתחלה די הבנתי שזה כנראה העניין - ואני לא כותבת לך את זה ממקום של התנשאות חלילה, אלא של הזדהות גדולה! - זה יפה איך שקישרת בין הדברים, כי עכשיו את יכולה לראות את זה ולשאול את עצמך: מה זה קשור אליו שיש לך בור כזה? האם זו האחריות שלו למלא אותו?
נכון שמאוד מפתה לומר - אם הוא אוהב אותי, הוא צריך להכיל אותי עם זה ולנסות להקל עלי, אבל זה לא עובד ככה.
<חוט המחשבה שלי ניתק ונמצא כבר איזה 10 פעמים עכשיו, אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת - אורי ה, איך את עושה את זה, איך את מצליחה להסביר את עצמך בבהירות כזאת וכ"כ כ"כ יפה?>
הרבה פעמים כשאני תופסת את עצמי בחולשתי ועושה לעצמי איפוס ומתגברת, יש לי שבריר שנייה שבה אני מתרעמת על בעלי בלב, למה הוא כזה שלא מכיל, או יותר נכון מתרעמת על עצמי שלא התאהבתי בגבר אחר מהסוג ה"חדש" והרגיש -- ובשבריר השנייה הבא אני שמחה שבחרתי בגבר שמזמן לי תיקון והתפתחות אישית, שהרי בזוגיות עם אחד רגיש ש"יכיל" וכו' (בהקשר הזה, כן? של מצבי חולשה והזדקקות רגשית) הייתי נשארת במקום של הילדה, כלומר זה רק היה מטפח את החולשה.
מקווה שיצאתי מובנת.
את מוזמנת לדף שלי ולמייל שלי (כתוב אצלי בדף) - אם בא לך (כאמור את ממש מתארת את השנתיים הראשונות שלנו) @}
אני יודעת איך זה מרגיש. זה היה קורה לנו המון בשנתיים הראשונות של הקשר (עם כמה שידורים חוזרים בהריון). (אנחנו 7 שנים יחד עכשיו וזה כבר לא קורה)
כל הילדות המוקדמת שלי הייתה מבוססת בדיוק על זה - הייתי רעבה לתשומת לב וחום באופן תמידי ... זכרונות טראומתיים שלי בתור ילדה בוכה בלי סוף בלי אף אחד שאף פעם ניגש אלי ומנסה להרגיע אותי מההתחלה די הבנתי שזה כנראה העניין - ואני לא כותבת לך את זה ממקום של התנשאות חלילה, אלא של הזדהות גדולה! - זה יפה איך שקישרת בין הדברים, כי עכשיו את יכולה לראות את זה ולשאול את עצמך: מה זה קשור אליו שיש לך בור כזה? האם זו האחריות שלו למלא אותו?
נכון שמאוד מפתה לומר - אם הוא אוהב אותי, הוא צריך להכיל אותי עם זה ולנסות להקל עלי, אבל זה לא עובד ככה.
<חוט המחשבה שלי ניתק ונמצא כבר איזה 10 פעמים עכשיו, אני כותבת ומוחקת כותבת ומוחקת - אורי ה, איך את עושה את זה, איך את מצליחה להסביר את עצמך בבהירות כזאת וכ"כ כ"כ יפה?>
הרבה פעמים כשאני תופסת את עצמי בחולשתי ועושה לעצמי איפוס ומתגברת, יש לי שבריר שנייה שבה אני מתרעמת על בעלי בלב, למה הוא כזה שלא מכיל, או יותר נכון מתרעמת על עצמי שלא התאהבתי בגבר אחר מהסוג ה"חדש" והרגיש -- ובשבריר השנייה הבא אני שמחה שבחרתי בגבר שמזמן לי תיקון והתפתחות אישית, שהרי בזוגיות עם אחד רגיש ש"יכיל" וכו' (בהקשר הזה, כן? של מצבי חולשה והזדקקות רגשית) הייתי נשארת במקום של הילדה, כלומר זה רק היה מטפח את החולשה.
מקווה שיצאתי מובנת.
את מוזמנת לדף שלי ולמייל שלי (כתוב אצלי בדף) - אם בא לך (כאמור את ממש מתארת את השנתיים הראשונות שלנו) @}
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
האמת היא שהשאלות שאת עונה עליהן, הן דרך נחמדה להכיר את עצמך מחדש, אבל חלק גדול מהשאלות המנוסחות שם, נשמע לי לא רלוונטי לעניין שלך כרגע ושהתשובות אליהן לא יכולות להיות חד משמעיות (כמו למשל האם בנזוגך יציב רגשית - האם את יציבה רגשית... אם כן, אז מה? אם לא, אז מה?)_ הרעיון שמאחרי השאלון הוא לעורר את מחפשת שינוי _כדאי לשאול את עצמך, גם אם כרגע אין עוד תשובה ולבחון עם עצמה את הדברים יותר לעומק. ונכון - שיש שם שאלות שיותר יקלעו למישהו ופחות לאחר. ויש שם דברים שמעוררים מחשבה בכיוונים שונים - אבל אני לא מנסה להביע עמדה - אנימנסה לעזור לעייפה מלריב להגיע לפיתרון שלה דרך התבוננות פנימה. (מה אני חושבת על העניין ואיך אני רואה את הדברים, פחות רלוונטי בעייני כרגע).
וכמובן - בקצב שלה, במידת העניין שלה.
יעלי לה - כתבת את הדברים בצורה מאד בהירה ! .
וכמובן - בקצב שלה, במידת העניין שלה.
יעלי לה - כתבת את הדברים בצורה מאד בהירה ! .
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
אנימנסה לעזור לעייפה מלריב? להגיע לפיתרון שלה דרך התבוננות פנימה.
אני מביעה הבעתי את דעתי על השאלות, לא על מי שכתב אותן - ושימו לב שזה לא אותו הדבר (-:
גם אני בעברי השתמשתי בנתינת תשובות על שאלות כאלה ונעזרתי בטכניקות דומות ואני בהחלט חושבת שהן עוזרות לפעמים. עמדתי לגבי השאלות, נובעת ממצב דומה שעמדתי בו בעצמי לפני אי אלו שנים, ובו יש עומס ורעש גדול כ"כ של שאלות ותשובות, של אנשים שונים, שבסופו של דבר במקום לרכז אותנו, התוצאה היא פיזור וחוסר יכולת למצוא שלווה בתוך כל זה. יתכן ואני טועה, אבל זו היתה התחושה שלי לגבי המצב הנוכחי.
מכיוון שחלק מהשאלות מתאים למצב הנוכחי ויכול לסייע בהתבהרות שלו, וחלק מהשאלות יכולות להתבהרבשלב מאוחר יותר, אם בכלל, לפעמים לאורך תקופת חיים וכמובן שיכולות להשתנות ללא הרף (כמו האם אנחנו יציבים רגשית - זה תלוי בהמון דברים, או כמו האם אנחנו משתמשים בזוגיות כדי לברוח..) ומאוד קשה לתת עליהן תשובות חד משמעיות, ואני חושבת שבמצב של מצוקה, עייפות גדולה ובלבול - אדם צריך למקד את עצמו בהשגת מעט שקט וצלילות בראש. בניסיון לגרום לאגם להיות שקט כדי שאפשר יהיה לראות את הקרקעית שלו באופן צלול. כרגע נראה לי שכל ההתעסקות בשאלות, בתשובות ובתגובות אליהן יוצרת הרבה מאוד רעש ואי שקט בראש ומעוררת את העיסוק בדברים שאין זה הזמן להתעסק בהם עכשיו כשיש משהו אקוטי יותר על הפרק. אבל זו אך ורק דעתי @}
בכל מקרה אני חושבת שההזדהות שלנו עם מה שאנחנו אומרים היא טוטאלית מידי. אנחנו מרגישים שמה שאנחנו אומרים הוא בעצם מי שאנחנו, ולכן אם מקבלים ביקורת על דברינו, מרגישים כאילו מבקרים אותנו - את מי שאנחנו....
אז רק כדי להבהיר שוב, אין שום ביקורת כלפי הרצון הטוב והכוונות הטהורות של כל האנשים הנפלאים שפשוט מנסים בכל דרך אפשרית לעזור כאן לאנשים אחרים, פשוט מרצונם הטוב
בגלל אותה תכונה עצמה שמאפיינת כ"כ הרבה אנשים כאו באתר, גם אני מוצאת שכ"כ נעים לי כאן (-:
אני מביעה הבעתי את דעתי על השאלות, לא על מי שכתב אותן - ושימו לב שזה לא אותו הדבר (-:
גם אני בעברי השתמשתי בנתינת תשובות על שאלות כאלה ונעזרתי בטכניקות דומות ואני בהחלט חושבת שהן עוזרות לפעמים. עמדתי לגבי השאלות, נובעת ממצב דומה שעמדתי בו בעצמי לפני אי אלו שנים, ובו יש עומס ורעש גדול כ"כ של שאלות ותשובות, של אנשים שונים, שבסופו של דבר במקום לרכז אותנו, התוצאה היא פיזור וחוסר יכולת למצוא שלווה בתוך כל זה. יתכן ואני טועה, אבל זו היתה התחושה שלי לגבי המצב הנוכחי.
מכיוון שחלק מהשאלות מתאים למצב הנוכחי ויכול לסייע בהתבהרות שלו, וחלק מהשאלות יכולות להתבהרבשלב מאוחר יותר, אם בכלל, לפעמים לאורך תקופת חיים וכמובן שיכולות להשתנות ללא הרף (כמו האם אנחנו יציבים רגשית - זה תלוי בהמון דברים, או כמו האם אנחנו משתמשים בזוגיות כדי לברוח..) ומאוד קשה לתת עליהן תשובות חד משמעיות, ואני חושבת שבמצב של מצוקה, עייפות גדולה ובלבול - אדם צריך למקד את עצמו בהשגת מעט שקט וצלילות בראש. בניסיון לגרום לאגם להיות שקט כדי שאפשר יהיה לראות את הקרקעית שלו באופן צלול. כרגע נראה לי שכל ההתעסקות בשאלות, בתשובות ובתגובות אליהן יוצרת הרבה מאוד רעש ואי שקט בראש ומעוררת את העיסוק בדברים שאין זה הזמן להתעסק בהם עכשיו כשיש משהו אקוטי יותר על הפרק. אבל זו אך ורק דעתי @}
בכל מקרה אני חושבת שההזדהות שלנו עם מה שאנחנו אומרים היא טוטאלית מידי. אנחנו מרגישים שמה שאנחנו אומרים הוא בעצם מי שאנחנו, ולכן אם מקבלים ביקורת על דברינו, מרגישים כאילו מבקרים אותנו - את מי שאנחנו....
אז רק כדי להבהיר שוב, אין שום ביקורת כלפי הרצון הטוב והכוונות הטהורות של כל האנשים הנפלאים שפשוט מנסים בכל דרך אפשרית לעזור כאן לאנשים אחרים, פשוט מרצונם הטוב
בגלל אותה תכונה עצמה שמאפיינת כ"כ הרבה אנשים כאו באתר, גם אני מוצאת שכ"כ נעים לי כאן (-:
בן זוג קר
המון שאלות, הרהורים ותובנות. הכל טוב ויפה, אבל, כמי שנמצאת במקום דומה לשלך כבר יותר מעשרים שנה, ועם ילדים, יש לי דבר אחד להגיד לך: את צעירה, אין ילדים, קחי את עצמך ונסי למצוא לך משהו נכון יותר. מתוך עשר השאלות שמישהי כאן נתנה עניתי על תשע בצורה מצוינת: הוא אבא נהדר, יש לנו אותה ראייה של החיים והמטרות והדרכים הנכונות לנהל אותם, ועוד המון, אבל שאלה אחת חשובה נותרה עצובה: האם בן זוגך גורם לך להרגיש טוב לגבי עצמך.
נראה לי שאת קצת כמוני, וגם אם זה רע, הרי שכך זה: אנחנו צריכות אישור חיצוני כדי לחזק את הפנים שלנו. ובמקרה שלי, רק אישורו של בן זוגי חשוב לי. אבל לעתים נדירות הוא גורם לי להרגיש טובה, יפה, נעימה, צודקת.... פירוש הדבר תסכול מתמיד. וזה מחמיר עם השנים והשחיקה של החיים. השבוע יותר מתמיד אני מרגישה על סף פיצוץ - כל כך רוצה שכשהוא יוצא מהבית, במקום לתת לי את נשיקת הדודה הזו על הלחי יתפוס אותי וינשק אותי כמו שצריך. פעם אחת. רק פעם אחת...
נראה לי שאת קצת כמוני, וגם אם זה רע, הרי שכך זה: אנחנו צריכות אישור חיצוני כדי לחזק את הפנים שלנו. ובמקרה שלי, רק אישורו של בן זוגי חשוב לי. אבל לעתים נדירות הוא גורם לי להרגיש טובה, יפה, נעימה, צודקת.... פירוש הדבר תסכול מתמיד. וזה מחמיר עם השנים והשחיקה של החיים. השבוע יותר מתמיד אני מרגישה על סף פיצוץ - כל כך רוצה שכשהוא יוצא מהבית, במקום לתת לי את נשיקת הדודה הזו על הלחי יתפוס אותי וינשק אותי כמו שצריך. פעם אחת. רק פעם אחת...
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
אבל שאלה אחת חשובה נותרה עצובה: האם בן זוגך גורם לך להרגיש טוב לגבי עצמך.
כל- כך נכון וכל כך ממוקד.
פלונית. .
מרגיעון - כבד את עצמך.
כל- כך נכון וכל כך ממוקד.
פלונית. .
מרגיעון - כבד את עצמך.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
מקרה אני חושבת שההזדהות שלנו עם מה שאנחנו אומרים היא טוטאלית מידי. אנחנו מרגישים שמה שאנחנו אומרים הוא בעצם מי שאנחנו, ולכן אם מקבלים ביקורת על דברינו, מרגישים כאילו מבקרים אותנו - את מי שאנחנו.... @}.
מרגיעון - זה לא נגדך, זה בעדי.
מכיוון שחלק מהשאלות מתאים למצב הנוכחי ויכול לסייע בהתבהרות שלו, וחלק מהשאלות יכולות להתבהרבשלב מאוחר יותר, אם בכלל, לפעמים לאורך תקופת חיים וכמובן שיכולות להשתנות ללא הרף (כמו האם אנחנו יציבים רגשית - זה תלוי בהמון דברים, או כמו האם אנחנו משתמשים בזוגיות כדי לברוח..) מסכימה לגמרי. חלק מהשאלות שנשאלות עכשיו - יכולות ללכת ולהתבהר מאוחר יותר. חלק יוכלות לתת תשובות חלקיות בכלל וחלק לא רלוונטיות. וחלק יכולות בכלל לתת תשובה למישהי אחרת שקוראת כאן ולא כותבת כלום. הכל נכון והרשות נתונה.
בגלל אותה תכונה עצמה שמאפיינת כ"כ הרבה אנשים כאו באתר, גם אני מוצאת שכ"כ נעים לי כאן וגם בגלל הפתיחות - כמו זו שלך והיכולת להגיד את הדברים בצורה מכבדת ונעימה. @}
מרגיעון - זה לא נגדך, זה בעדי.
מכיוון שחלק מהשאלות מתאים למצב הנוכחי ויכול לסייע בהתבהרות שלו, וחלק מהשאלות יכולות להתבהרבשלב מאוחר יותר, אם בכלל, לפעמים לאורך תקופת חיים וכמובן שיכולות להשתנות ללא הרף (כמו האם אנחנו יציבים רגשית - זה תלוי בהמון דברים, או כמו האם אנחנו משתמשים בזוגיות כדי לברוח..) מסכימה לגמרי. חלק מהשאלות שנשאלות עכשיו - יכולות ללכת ולהתבהר מאוחר יותר. חלק יוכלות לתת תשובות חלקיות בכלל וחלק לא רלוונטיות. וחלק יכולות בכלל לתת תשובה למישהי אחרת שקוראת כאן ולא כותבת כלום. הכל נכון והרשות נתונה.
בגלל אותה תכונה עצמה שמאפיינת כ"כ הרבה אנשים כאו באתר, גם אני מוצאת שכ"כ נעים לי כאן וגם בגלל הפתיחות - כמו זו שלך והיכולת להגיד את הדברים בצורה מכבדת ונעימה. @}
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
השאלה שבעצם העסיקה אותי היא האם נכון לפתוח משרע כ"כ גדול של שאלות כשאנחנו נמצאים בסיטואציה שכזו.
דווקא בגלל שהכל פתוח והרשות נתונה, יש לי מן תחושה שדרושה כאן מחשבה מצמצמת. כזו שרלוונטית כטיפול נמרץ לגבי מצב מאוד ספציפי של אדם מאוד ספציפי. האם כשאנו נמצאים במצוקה ובבלבול, אנחנו צריכים להתקל ולעסוק בשאלות שאולי רלוונטיות למישהו אחר במצב אחר? האם נכון לנו להחשף אל מגוון כזה רחב של תהיות? זו בעצם התהיה שמעסיקה אותי. במיוחד לאור מבול כ"כ גדול של עצות וחיבוקים, והזדהויות, כדאי לבחור עניין אחד או שניים ולהתבונן בהם..
מרגיעון: קחו אויר - זה בחינם @}
דווקא בגלל שהכל פתוח והרשות נתונה, יש לי מן תחושה שדרושה כאן מחשבה מצמצמת. כזו שרלוונטית כטיפול נמרץ לגבי מצב מאוד ספציפי של אדם מאוד ספציפי. האם כשאנו נמצאים במצוקה ובבלבול, אנחנו צריכים להתקל ולעסוק בשאלות שאולי רלוונטיות למישהו אחר במצב אחר? האם נכון לנו להחשף אל מגוון כזה רחב של תהיות? זו בעצם התהיה שמעסיקה אותי. במיוחד לאור מבול כ"כ גדול של עצות וחיבוקים, והזדהויות, כדאי לבחור עניין אחד או שניים ולהתבונן בהם..
מרגיעון: קחו אויר - זה בחינם @}
בן זוג קר
גבירה יקרה, צודקת עד מאד. הסיבה היחידה שאני החלטתי לכתוב כאן היא בגלל הנקודות המקבילות המרובות בין מה שאני מכירה לבין מה שכתבה עייפה. כיוון שראיתי בחורה צעירה (27 זה מאד צעיר לדעתי) שלא יכולה להיות לה הסתכלות רחבה ורחוקת טווח אל איך ייראו החיים בעתיד, הצצה שאולי אני יכולה לספק.
מצד שני, הרי אין לדעת איך החיים יתגלגלו וההפתעות מרובות הן... אז אולי בעצם טעיתי כשהצגתי לה את מצבי היום, יותר מעשרים שנה מאוחר יותר...
מצד שני, הרי אין לדעת איך החיים יתגלגלו וההפתעות מרובות הן... אז אולי בעצם טעיתי כשהצגתי לה את מצבי היום, יותר מעשרים שנה מאוחר יותר...
-
- הודעות: 2781
- הצטרפות: 30 יוני 2007, 17:29
- דף אישי: הדף האישי של הגבירה_בחום*
בן זוג קר
הי פלונית
הדברים שלי היו המשך התייחסות קודמת ל"שאלון המורחב" שניסחה מיכל צמות ולדיון שניהלנו בתחילת היום לגביו.
אני לא חושבת שטעית בכך שכתבת את דעתך בכלל. כמו כן אני חושבת שדברייך אכן מספקים הצצה לחייך שלך בלבד ולא לעתידו של אף אחד אחר, פשוט כי אין אפשרות כזו...(-: כולנו רוצים לעזור ותמוך ולשתף בחוויות שלנו, אבל האמת היא שאף אחד לא באמת יכול ללמוד מנסיון חיים של מישהו אחר. עייפה לא תוכל ללמוד כיצד לארגן ולשפר את חייה על פי ניסיון החיים שלי, שלך או של כל אדם אחר למרות הרצון הטוב לקצר תהליכים ולחסוך כאב או זמן לאחרים, זה באמת מאוד מתסכל לפעמים אבל זה פשוט אף פעם לא עובד. כל אחד מאיתנו עובר את התהליכים שהוא צריך לעבור בזמן ובקצב שהוא בשל לעבור אותם.
יחד עם זאת אני מסכימה עם דברייך שיש סממנים מסויימים ותכונות אופי של אדם שרוב הסיכויים ישארו (אלא אם כן אותו אדם ירצה מאוד מאוד לשנותן) ואת ממרום ניסיונך יודעת לזהות היום (ואולי היית צריכה 20 שנה כדי להגיע למצב הזה (-:) ואולי כדאי היה להסיק מכך שזו הולכת להיות התמודדות לחיים ולבחון האם היא יכולה ומוכנה להתמודד איתה.
לבחורה צעירה אין יכולת הסתכלות רחבה אל איך יראו חייה בעתיד, וגם לי ולך, אין כזו יכולת,לדעת איך יראו חיינו עוד 20 שנה, מלבד היקשים שאנחנו עושים ביחס אל נסיון העבר שלנו - וזו אגב תכונה שאנחנו מנסים להשתחרר ממנה ברוב הזמן, כי היא מקבעת אותנו בתוך תבנית מחשבה לפיה מה שהיה הוא שיהיה, ולא משאירה מקום לשינוי....
מאחלת לך זווית ראיה חדשה והרבה הפתעות וחידושים (-:
הדברים שלי היו המשך התייחסות קודמת ל"שאלון המורחב" שניסחה מיכל צמות ולדיון שניהלנו בתחילת היום לגביו.
אני לא חושבת שטעית בכך שכתבת את דעתך בכלל. כמו כן אני חושבת שדברייך אכן מספקים הצצה לחייך שלך בלבד ולא לעתידו של אף אחד אחר, פשוט כי אין אפשרות כזו...(-: כולנו רוצים לעזור ותמוך ולשתף בחוויות שלנו, אבל האמת היא שאף אחד לא באמת יכול ללמוד מנסיון חיים של מישהו אחר. עייפה לא תוכל ללמוד כיצד לארגן ולשפר את חייה על פי ניסיון החיים שלי, שלך או של כל אדם אחר למרות הרצון הטוב לקצר תהליכים ולחסוך כאב או זמן לאחרים, זה באמת מאוד מתסכל לפעמים אבל זה פשוט אף פעם לא עובד. כל אחד מאיתנו עובר את התהליכים שהוא צריך לעבור בזמן ובקצב שהוא בשל לעבור אותם.
יחד עם זאת אני מסכימה עם דברייך שיש סממנים מסויימים ותכונות אופי של אדם שרוב הסיכויים ישארו (אלא אם כן אותו אדם ירצה מאוד מאוד לשנותן) ואת ממרום ניסיונך יודעת לזהות היום (ואולי היית צריכה 20 שנה כדי להגיע למצב הזה (-:) ואולי כדאי היה להסיק מכך שזו הולכת להיות התמודדות לחיים ולבחון האם היא יכולה ומוכנה להתמודד איתה.
לבחורה צעירה אין יכולת הסתכלות רחבה אל איך יראו חייה בעתיד, וגם לי ולך, אין כזו יכולת,לדעת איך יראו חיינו עוד 20 שנה, מלבד היקשים שאנחנו עושים ביחס אל נסיון העבר שלנו - וזו אגב תכונה שאנחנו מנסים להשתחרר ממנה ברוב הזמן, כי היא מקבעת אותנו בתוך תבנית מחשבה לפיה מה שהיה הוא שיהיה, ולא משאירה מקום לשינוי....
מאחלת לך זווית ראיה חדשה והרבה הפתעות וחידושים (-:
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
פלונית - אני חושבת ש הגבירה בחום התייחסה למנעד הרחב של השאלות שהצבתי ל מחפשת שינוי.
אני חושבת שדברייך והשיתוף שלך חשובים כאן מאד - וטוב ששיתפת אותנו - גם במקום של לעורר נקודת מבט נוספת לעייפה מלריב - וגם בתשובות שקיבלת את ובמימוש של היכולת שלך לשקף ולתמוך בה בדרכה.
הקול שלך חשוב ומשמעותי כאן!
אני חושבת שדברייך והשיתוף שלך חשובים כאן מאד - וטוב ששיתפת אותנו - גם במקום של לעורר נקודת מבט נוספת לעייפה מלריב - וגם בתשובות שקיבלת את ובמימוש של היכולת שלך לשקף ולתמוך בה בדרכה.
הקול שלך חשוב ומשמעותי כאן!
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 31 מאי 2003, 21:32
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_צמות*
בן זוג קר
טוב, (-: ברור שלא ראיתי את התגובה של הגבירה בחום כשכתבתי... מפלאי האינטרנט ששתינו יכולות להגיב באותו זמן נתון - ולהשמיע כל אחת את קולה.
דווקא בגלל שהכל פתוח והרשות נתונה, יש לי מן תחושה שדרושה כאן מחשבה מצמצמת התחושה שלי הפוכה, דווקא משום שאני חושבת שלהצטמצם יכול להיות לצמצם גם את כיווני המחשבה בשונה מלבחון אפשרויות של מרחב ראייה - לבחון את הדברים מכל הכיוונים האפשריים ומשם לבחור את מה שמתאים להמשך התהליך. זה נראה לי הדבר הנכון לעשותו. בתוך כל הכאוס הזה - לעשות קצת סדר - וידע עוזר להרגיע במצבי לחץ, כך שאם אפשר לעזור להביט ולהבין ולדעת - יכול לפתוח את הערוץ הנכון. ונראה לי שעייפה מלריב זקוקה לראות את החסר שלה במערכת היחסים (אולי כמו את החוזקות שלה בהם) בהקשר רחב של החיים ולא רק בהקשר מצומצם שלהם, במיוחד לאור האמירה הברורה שלה שהיא מרגישה שיש כל כך הרבה טוב, שהיא מוכנה להתפשר על הדבר האחד הזה, משמעותי ככל שיהיה. חלק מהמטרה של המגוון הוא לתת לה לבחון את הדברים בהיקף רחב יותר של חייה. אם אכן - זהו הדבר היחיד שבו היא חשה קושי, או שיש נקודות נוספות בהן הקושי או העוצמה קיימים במערכת היחסים הזו - ומשפיעים על הדבר האחד הזה - ובאילו דרכים. זה בעיקרון היה הכיוון שלי. לא לירות עליה - לאפשר לה להסתכל על מערכת היחסים בעוד כיוונים - ולאפשר לה להחליט או לא להחליט אחרי מחשבה ובחינה רגשית ולא רק בהתמקדות בתחום צר.
טוב, אני מרגישה שמיציתי את העניין ושאנחנו חוזרות על עצמנו. אפשר להסכים פשוט לא להסכים. @}
דווקא בגלל שהכל פתוח והרשות נתונה, יש לי מן תחושה שדרושה כאן מחשבה מצמצמת התחושה שלי הפוכה, דווקא משום שאני חושבת שלהצטמצם יכול להיות לצמצם גם את כיווני המחשבה בשונה מלבחון אפשרויות של מרחב ראייה - לבחון את הדברים מכל הכיוונים האפשריים ומשם לבחור את מה שמתאים להמשך התהליך. זה נראה לי הדבר הנכון לעשותו. בתוך כל הכאוס הזה - לעשות קצת סדר - וידע עוזר להרגיע במצבי לחץ, כך שאם אפשר לעזור להביט ולהבין ולדעת - יכול לפתוח את הערוץ הנכון. ונראה לי שעייפה מלריב זקוקה לראות את החסר שלה במערכת היחסים (אולי כמו את החוזקות שלה בהם) בהקשר רחב של החיים ולא רק בהקשר מצומצם שלהם, במיוחד לאור האמירה הברורה שלה שהיא מרגישה שיש כל כך הרבה טוב, שהיא מוכנה להתפשר על הדבר האחד הזה, משמעותי ככל שיהיה. חלק מהמטרה של המגוון הוא לתת לה לבחון את הדברים בהיקף רחב יותר של חייה. אם אכן - זהו הדבר היחיד שבו היא חשה קושי, או שיש נקודות נוספות בהן הקושי או העוצמה קיימים במערכת היחסים הזו - ומשפיעים על הדבר האחד הזה - ובאילו דרכים. זה בעיקרון היה הכיוון שלי. לא לירות עליה - לאפשר לה להסתכל על מערכת היחסים בעוד כיוונים - ולאפשר לה להחליט או לא להחליט אחרי מחשבה ובחינה רגשית ולא רק בהתמקדות בתחום צר.
טוב, אני מרגישה שמיציתי את העניין ושאנחנו חוזרות על עצמנו. אפשר להסכים פשוט לא להסכים. @}
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
פלונית - תודה על תשובתך!
עצוב לי לשמוע על מצבך.. זה די "משעשע" איך שאני בגילי מרגישה זקנה ובגיל הזה יש המון לחץ מן הסביבה ומן ההורים שאני כבר אמצא מישהו רציני ואהיה לקראת חתונה. זה נראה כאילו כמעט לכל הבנות בגילי יש חבר רציני כבר הרבה זמן או שהן אפילו גרות עם בן זוגם וזה יוצר המון לחץ בלי קשר ללחץ הפנימי והרצון כבר להכיר מישהו רציני. "לחזור אחורה" לכאורה ולהפרד בגיל כזה, אולי זה נראה לכם קל יחסית כי אין ילדים, אבל מנקודת מבטי זה לא פשוט בכלל. להפך, לפעמים אני חושבת שלמי שיש ילדים יש לו "תירוץ" למה להשאר ואז הוא לא צריך להתחבט בשאלה אם להפרד או לא. אז יותר ברור שנשארים ועובדים על מה שיש. פחות בחירה - פחות אחריות - פחות כאב ראש..
לגבי האמירה שלך
שאלה אחת נותרה עצובה: האם בן זוגך גורם לך להרגיש טוב לגבי עצמך. יש לי תהיות. קודם כל זה שבן זוגי גורם לי להרגיש טוב עם עצמי זו לא ערובה לקשר טוב, היו לי קשרים בעבר שבני זוגי גרמו להרגיש מאד טוב עם עצמי אבל בסופו של יום סיימתי עם הקשר בגלל שהיו חסרים דברים חשובים אחרים כמו למשל אתגר אינטלקטואלי.
מעבר לכך האם זה התפקיד של בן זוגי לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי? גם לפני שהכרתי אותו הרגשתי מאד רע עם עצמי, האם זה התפקיד שלו להושיע אותי כעת?
אני בהחלט זקוקה לאישור חיצוני כדי לחזק את הפנים שלי וגם במקרה שלי האישור של בן הזוג הוא ראשון במעלה. אני חייבת להודות שגם אני מרגישה שלעיתים נדירות הוא גורם לי להרגיש טובה, יפה, נעימה, צודקת.. במיוחד בזמן האחרון. מה שאני מנסה לעשות עכשיו זה לקחת צעד אחד אחורה, לנסות לראות את הטוב, לא להלחיץ אותו (בעייה מספר אחת אצלו זה שמלחיצים אותו) ולראות איך זה ישפיע עליו. במהותו אני יודעת שהוא אדם טוב ושיש לו גם אפשרות לומר דברים טובים עלי. בהתחלה של הקשר הוא לא היה מפסיק להרעיף עלי מחמאות אבל אני חוששת שזו הייתה תקופה של התאהבות. המשפט האחרון גם צרם לי כי קשה לי להזכר שחבר שלי אי פעם הסתער עלי לנשיקה צרפתית (הוא לא אוהב את זה). אין לי פואנטה. אני עדיין לא יודעת מה נכון לעשות. כלומר כן, אני יודעת שאני צריכה לקחת לי זמן, ולנסות להגיע לפוזיציה יותר "אובייקטיבית" , "צלולה" , שאוכל לראות את הדברים ברור ואז להחליט. ואיך אעשה את זה? כמו שאמרתי אני אקח צעד אחד אחורה, לא אלחץ, לא אריב איתו, אנסה להתמקד יותר בחיובי. זה מרגיע גם אותי וגם אותו ואולי ככה אוכל להרגיש שאני יותר כשירה לעשות החלטה. כרגע אני מרגישה לא כשירה לבצע את ההחלטה.
עצוב לי לשמוע על מצבך.. זה די "משעשע" איך שאני בגילי מרגישה זקנה ובגיל הזה יש המון לחץ מן הסביבה ומן ההורים שאני כבר אמצא מישהו רציני ואהיה לקראת חתונה. זה נראה כאילו כמעט לכל הבנות בגילי יש חבר רציני כבר הרבה זמן או שהן אפילו גרות עם בן זוגם וזה יוצר המון לחץ בלי קשר ללחץ הפנימי והרצון כבר להכיר מישהו רציני. "לחזור אחורה" לכאורה ולהפרד בגיל כזה, אולי זה נראה לכם קל יחסית כי אין ילדים, אבל מנקודת מבטי זה לא פשוט בכלל. להפך, לפעמים אני חושבת שלמי שיש ילדים יש לו "תירוץ" למה להשאר ואז הוא לא צריך להתחבט בשאלה אם להפרד או לא. אז יותר ברור שנשארים ועובדים על מה שיש. פחות בחירה - פחות אחריות - פחות כאב ראש..
לגבי האמירה שלך
שאלה אחת נותרה עצובה: האם בן זוגך גורם לך להרגיש טוב לגבי עצמך. יש לי תהיות. קודם כל זה שבן זוגי גורם לי להרגיש טוב עם עצמי זו לא ערובה לקשר טוב, היו לי קשרים בעבר שבני זוגי גרמו להרגיש מאד טוב עם עצמי אבל בסופו של יום סיימתי עם הקשר בגלל שהיו חסרים דברים חשובים אחרים כמו למשל אתגר אינטלקטואלי.
מעבר לכך האם זה התפקיד של בן זוגי לגרום לי להרגיש טוב עם עצמי? גם לפני שהכרתי אותו הרגשתי מאד רע עם עצמי, האם זה התפקיד שלו להושיע אותי כעת?
אני בהחלט זקוקה לאישור חיצוני כדי לחזק את הפנים שלי וגם במקרה שלי האישור של בן הזוג הוא ראשון במעלה. אני חייבת להודות שגם אני מרגישה שלעיתים נדירות הוא גורם לי להרגיש טובה, יפה, נעימה, צודקת.. במיוחד בזמן האחרון. מה שאני מנסה לעשות עכשיו זה לקחת צעד אחד אחורה, לנסות לראות את הטוב, לא להלחיץ אותו (בעייה מספר אחת אצלו זה שמלחיצים אותו) ולראות איך זה ישפיע עליו. במהותו אני יודעת שהוא אדם טוב ושיש לו גם אפשרות לומר דברים טובים עלי. בהתחלה של הקשר הוא לא היה מפסיק להרעיף עלי מחמאות אבל אני חוששת שזו הייתה תקופה של התאהבות. המשפט האחרון גם צרם לי כי קשה לי להזכר שחבר שלי אי פעם הסתער עלי לנשיקה צרפתית (הוא לא אוהב את זה). אין לי פואנטה. אני עדיין לא יודעת מה נכון לעשות. כלומר כן, אני יודעת שאני צריכה לקחת לי זמן, ולנסות להגיע לפוזיציה יותר "אובייקטיבית" , "צלולה" , שאוכל לראות את הדברים ברור ואז להחליט. ואיך אעשה את זה? כמו שאמרתי אני אקח צעד אחד אחורה, לא אלחץ, לא אריב איתו, אנסה להתמקד יותר בחיובי. זה מרגיע גם אותי וגם אותו ואולי ככה אוכל להרגיש שאני יותר כשירה לעשות החלטה. כרגע אני מרגישה לא כשירה לבצע את ההחלטה.
בן זוג קר
עייפה יקרה, אין ספק שזה לא תפקידו של בן הזוג לגרום לנו להרגיש טוב לגבי עצמנו. זו הטעות של הרבה אנשים ביחסים. מצד שני, כיוון שאת, כנראה, כמוני, טיפוס שזקוק מאד לאישורים חיצוניים כדי לדעת על עצמו דברים טובים או כדי לחזק את הטוב על פני הרע, אזי קשה מאד לחיות חיים שלמים עם מישהו שממש לא מסוגל להעניק את זה. לכן כתבה נכון הגבירה:
ואולי כדאי היה להסיק מכך שזו הולכת להיות התמודדות לחיים ולבחון האם היא יכולה ומוכנה להתמודד איתה.
אני מאד אוהבת את בן הזוג שלי והוא איש נפלא. באמת. אבל הדבר הזה שחסר, לפעמים הוא כמו בור פעור.
מה שכתבת על ילדים זה נכון. אבל לא כתירוץ. פעמים רבות אני שמחה שיש ילדים שעוצרים את הדחף לפרק. בסה"כ יש לנו משהו טוב. חוץ מהחסר הזה שבמקרה דווקא בימים, שבהם פתחת את הדף הזה, הוא מציק מאד. יש גם תקופות שזה טוב יותר. תקופות שאני מצליחה לחזק את עצמי מבפנים או זוכה לחיזוקים חיצוניים ממקורות כמו חברים, עבודה ואחרים ומצליחה להסתפק בזה.
עוד שאלה שאולי כדאי לך לבחון היא מה מערכת התמיכה שיש לך מסביב. האם את אדם שמוקף בחברים, בעמיתים לעבודה, במשפחה? האם אלה יכולים לספק לך פרגון וחיזוק? כי במקרה שלי התשובה היא, לרוב, לא... וזה מציב עוד לחץ על כתפיו של בן הזוג כספק יחידי של אישורים...
ואולי כדאי היה להסיק מכך שזו הולכת להיות התמודדות לחיים ולבחון האם היא יכולה ומוכנה להתמודד איתה.
אני מאד אוהבת את בן הזוג שלי והוא איש נפלא. באמת. אבל הדבר הזה שחסר, לפעמים הוא כמו בור פעור.
מה שכתבת על ילדים זה נכון. אבל לא כתירוץ. פעמים רבות אני שמחה שיש ילדים שעוצרים את הדחף לפרק. בסה"כ יש לנו משהו טוב. חוץ מהחסר הזה שבמקרה דווקא בימים, שבהם פתחת את הדף הזה, הוא מציק מאד. יש גם תקופות שזה טוב יותר. תקופות שאני מצליחה לחזק את עצמי מבפנים או זוכה לחיזוקים חיצוניים ממקורות כמו חברים, עבודה ואחרים ומצליחה להסתפק בזה.
עוד שאלה שאולי כדאי לך לבחון היא מה מערכת התמיכה שיש לך מסביב. האם את אדם שמוקף בחברים, בעמיתים לעבודה, במשפחה? האם אלה יכולים לספק לך פרגון וחיזוק? כי במקרה שלי התשובה היא, לרוב, לא... וזה מציב עוד לחץ על כתפיו של בן הזוג כספק יחידי של אישורים...
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
פלונית
קשה לי להסכים שהצורך באישורים חיצוניים הוא עניין של "טיפוס". מבחינתי זה רעה חולה שצריך לשנות.
גם לי אין מערכות תמיכה בד"כ בכלל. המשפחה מבחינתי היא גורם מכביד מאד ולא תומך, וחברים קרובים ממש אין לי וגם לא היו לי בשנים האחרונות. תמיד היה חשוב לי בן הזוג ומלבדו לא הייתי זקוקה להרבה דברים אחרים. אבל במקרה שהקשר הוא לא טוב זקוקים ועוד איך זקוקים.
קשה לי להסכים שהצורך באישורים חיצוניים הוא עניין של "טיפוס". מבחינתי זה רעה חולה שצריך לשנות.
גם לי אין מערכות תמיכה בד"כ בכלל. המשפחה מבחינתי היא גורם מכביד מאד ולא תומך, וחברים קרובים ממש אין לי וגם לא היו לי בשנים האחרונות. תמיד היה חשוב לי בן הזוג ומלבדו לא הייתי זקוקה להרבה דברים אחרים. אבל במקרה שהקשר הוא לא טוב זקוקים ועוד איך זקוקים.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
-
- הודעות: 4315
- הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
- דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה
בן זוג קר
את יכולה לומר לי מה גרם לזה להשתנות
התחלתי ללמוד לימודי ימימה.
והאם לא נשארו לך צלקות מכל הפעמים שאת היית שבר כלי והוא לא הושיט לך יד?
ממש לא. כל הפעמים האלה היו כמו שריטות שטחיות שהגלידו בלי להשאיר סימן. יש צלקת מהילדות, שתישאר תמיד, אבל היא כבר לא כואבת ולא קובעת לי את סדר היום.
ברור שעדיין קורה לי שאני מצפה ממנו להביע רגש כמו שמתאים לי בצורה שהוא לעולם לא יעשה - אבל אני מזהה את זה מהר ומייד חוזרת בחזרה למקום הטוב והשלם שלא זקוק לזה.
התחלתי ללמוד לימודי ימימה.
והאם לא נשארו לך צלקות מכל הפעמים שאת היית שבר כלי והוא לא הושיט לך יד?
ממש לא. כל הפעמים האלה היו כמו שריטות שטחיות שהגלידו בלי להשאיר סימן. יש צלקת מהילדות, שתישאר תמיד, אבל היא כבר לא כואבת ולא קובעת לי את סדר היום.
ברור שעדיין קורה לי שאני מצפה ממנו להביע רגש כמו שמתאים לי בצורה שהוא לעולם לא יעשה - אבל אני מזהה את זה מהר ומייד חוזרת בחזרה למקום הטוב והשלם שלא זקוק לזה.
-
- הודעות: 153
- הצטרפות: 11 אוקטובר 2007, 12:29
- דף אישי: הדף האישי של מחפשת_שינוי*
בן זוג קר
חבל שאין לי אפשרות ללמוד את זה.. אני בחו"ל. זה נשמע שאת במצב מדהים..