דיוני עריכה הארכיון חלק ב

מקבלת.
אם כי להיות עם קטנטנים בבית זה לא אותו דבר כמו עם גדולים יותר.
הרבה קטנטנים נמצאים בבית עד גיל שלוש או ארבע, בלי הצהרה של חינוך ביתי, ואז הולכים לגן.
זה בכל מקרה דף חשוב, גם אם אין פה הצהרה של מחויבות רעיונית, והילדים בחיתולים, ויש שימוש נרחב יותר או פחות בתרופות ובמגבונים.
מה שחשוב זה שהדף מרגיש מתאים ומלבה דיון ואחוה.

קצת בהלם שממשיכים לדבר עליי בגוף שלישי למרות שזה ברור שאני כאן.
תודה למיכל בז ו יולי קו שבחרו לראות אותי למרות הניק הלא מוכר.
אין ספק שזה יהיה הדף האחרון שאעיז לפתוח כאן.

מבלי להתייחס לדף המדובר (פשוט כי לא קראתי אותו) אני מבקשת להעיר משהו כללי.
לדעתי האתר הזה לא נועד כדי להיות אתר תמיכה ביחסים מתעללים או עקומים. לי אישית זה מפריע מאוד וכאשר מתרבים הדפים האלה והסיפורים האלה אני מתרחקת מכאן.
לצד זה, אני מכירה בערך העצום של זה ובתרומה הממשית והמצילת חיים שיש לזה. אני מכירה היטב גם בתרומה הכללית (כלומר, לציבור הרחב מעבר למי שמתמודדות ומקבלת תמיכה) שיש לכך ובמחשבה הרבה שזה מעורר ובמודעות החשובה שזה מטפח.

ועדיין... לא בשביל זה אני כאן ואותי אישית זה מרחיק.
רווח לי מאוד כאשר אתר השיתוף והתמיכה נפתח וסיפורים הועברו לשם וניתן היה להשאיר את האתר הזה בשביל מה שהוא נוסד עבורו.
אני מבינה ומכבדת את זה שיש רבות שלא חוות את זה ככה אבל היה לי חשוב להגיד גם את שלי, גם אם זה לא נעים לאוזניים של מי שנעזרת בזה רבות. אולי אני לא לבד בזה.

ברור לגמרי שאני חשה כך כי לי עצמי אין צורך בשיחות האלה. אבל גם אין לי שום צורך בשיחות על סידור וניקוי הבית (או המון דברים אחרים, לצורך העניין) ואני לא מרגישה שהן לא שייכות לפה או שלא לזה באתי.
יש תקופות שבהן האתר נהיה פשוט מוצף בסיפורי פגיעה ויחסים עקומים. אני לא חושבת שלכך הוא נועד או נוצר ואני לא בטוחה שזה שיש כאן מי שיכולה לסייע בזה זו סיבה מספיק טובה לקיים את זה כאן.
אבל אני לגמרי משאירה את זה בסימן שאלה ולא בסימן קריאה. זו רק דעתי האישית מאוד ולא איזו אמירה גורפת או נחרצת שאני מצפה שתתקבל היטב או בכלל.

עצבנית, לא כדאי לאיים בהימנעות מפתיחת דפים פה. הכלל הוא שלא פותחים דפים אלא מצטרפים לדיונים קיימים. מהמעט שהבנתי, המקרה שלך בהחלט היה יכול להצטרף לדפים רבים אחרים ולדעתי זה היה עדיף אם היית נוהגת ככה. אני מבינה שאת מתקוממת נגד היחס שקיבלת כאן אבל מלכתחילה עשית פה בחירה בעייתית ואם את וותיקה באתר אז את גם יודעת את זה. ויחד עם זאת, אני מכבדת את הצורך שלך לקבל במה פרטית משלך. הסיבות לזה טובות ועלו פה פעמים רבות, אבל לא כדאי לראות בזה משהו שרצוי כאן ושדורש איזה איום עתידי.
אני מסכימה איתך לגמרי שנהגו בך בצורה שלא נהגו באחרות שפעלו באופן דומה, ושיש משהו בכללים שהוא נוזלי מלכחילה ומבאס להיתקל בנוזליות הזו דווקא כשאת רוצה לעשות משהו כזה. באמת מעצבן.

גם אני מרגישה עדיין בצורך
ומסכימה גם עם ציל צול .
הדפים האלה לא מפריעים לי במיוחד, אבל כשיש תחושה של הצפה, אז כן. אני חושבת שהייתי מרגישה כך גם אם הייתה הצפה של דפי תמיכה בנושא אחר שלא קשור לנושאי הליבה.
ומזכירה שיש פה גם את הדף דפי שיתוף ותמיכה שבו התמצית של קריטריונים גמישים שיצרנו אחרי דיון ארוך ומושקע.

צלצול, מעריכה את דברייך, רק רוצה להוסיף שהיחסים שלי לא מתעללים או עקומים. פשוט יש בהם אלמנט של מתח שאני לא יודעת איך להתמודד איתו, משהו נורמטיבי. מאמינה שאם ילדים האפקט של זה יועצם, מן הסתם.

הדפים האלה לא מפריעים לי במיוחד
ולמעשה למדתי מהם רבות.

גם אם הייתה הצפה של דפי תמיכה בנושא אחר שלא קשור לנושאי הליבה
בעצם אני לא בטוחה שהעניין פה הוא נושאי ליבה או לא. חוזרת להגדרות שגיבשנו אי אז.

היחסים שלי לא מתעללים או עקומים
ולכן בדיוק כתבתי באופן כללי והבהרתי שזה לא נוגע לדף שפתחת, ואת מה שרציתי לכתוב לך ישירות כתבתי אחרי ציון שמך. סליחה אם זה לא היה ברור.

הקושי שלי מול הבחירה שלך נוגע לעניין קרוב, והוא שיש המוני דפים על יחסים זוגיים ורובם עוסקים, מטבע הדברים, במה שלא עובד היטב. גם זה לדעתי לא קשור לנושאי הליבה של האתר בדרך כלל, ובאופן מיוחד כשזה בדף תמיכה אישי ולא בדף קהילתי שיש בו דיון רחב. אבל מבינה מה שאת כותבת על היחסים שבהם את נמצאית ולמה היה לך חשוב להדגיש את זה כאן.
כל נושא שנוגע ליחסים זוגיים עלה פה כבר. יהיה קשה מאוד למצוא נושא שבאמת דורש פתיחה של דף חדש. זה קורה כאשר רוצים תמיכה נקודתית ודעתי האישית היא שלא לשם כך נוצר האתר הזה אבל זה משהו שהוא הפך להיות בשנים האחרונות בעיקר.

מאמינה שאם ילדים האפקט של זה יועצם, מן הסתם
את לגמרי לגמרי צודקת וטוב טוב טוב לטפל בזה לפני שהם מפציעים. או לפחות להתחיל. זה חשוב ומהותי במידה שקשה לשער. כל דבר שתצליחי לקדם בנושא ויהפוך להיות חלק מהשיגרה שלכם ייטיב עם שניכם בצורה שקשה להעריך אותה אבל היא ענקית. במובן הזה - כל הכבוד!

הקושי שלי מול הבחירה שלך נוגע לעניין קרוב, והוא שיש המוני דפים על יחסים זוגיים ורובם עוסקים, מטבע הדברים, במה שלא עובד היטב.

יש המוני דפים בהמוני נושאים, אני עדיין קיימת כאן ועכשיו, וגם הרצון שלי לדבר על נושא זה.
שוב, לא מצאתי דף שהיה נראה לי מתאים למה שהעליתי. ייתכן שיש הצפה של אנשים כמוני, יש מליארדי אנשים בעולם, לא חשבתי לרגע שהבאתי לכאן משהו חד פעמי וקסום. אני בסך הכל בן אדם פשוט שרצה לדבר.

אני בסך הכל בן אדם פשוט שרצה לדבר
אני יודעת. ומותר לך, וטוב שאת מדברת. אף אחד לא ביקש ממך לא לדבר או לא להיות קיימת. יש מיליארדי אנשים בעולם, ובבאופן לא רוצים שכל אחד מהם שרוצה לדבר יפתח לעצמו דף תמיכה בשביל זה. זה נשמע לי מאוד סביר כבקשה. האתר לא נועד (לדעתי) כדי שכל מי שרוצה לדבר על משהו שמציק לו יעלה אותו כאן בנפרד ויבקש לעצמו במה פרטית.
המחשבה מאחורי זה היא שיום אחד מישהי עשויה להיעזר בסיפור שלך. היא אפילו עשויה להיעזר בו עד כדי כך שהיא לא תצטרך לדבר הרבה לפני שהיא קמה ופועלת לטובת עצמה ולטובת הזוגיות שלה.
זה נראה לי חיובי ונהדר. אבל הסיכוי שלה למצוא אותו יהיה די נמוך ככה אם לכל אחת יהיה דף תמיכה משל עצמה. ומחשבה נוספת היא שכאשר מחפשים היטב בדפים קיימים בעצם מבצעים כמו מחקר ראשוני על הנושא ולומדים דברים שממש עוזרים ממש בקלות. נחשפים לתוכן דומה וכאשר מעלים את השאלה התהליך כבר מקודם לא מעט. אם הסיפור שלך יהיה בדף שהכותרת שלו רלבנטית ומקבצת סיפורים דומים הערך שלו יעלה.

באופן די קבוע את מגיבה להצעות או אפילו לניסיון לעזור בצורה מאוד הודפת. למה? עוד לא הבנת שאני בעדך?
אני אומר בבהירות - אני בעדך. זה עוזר?
ואני מבטיחה לך שלו היית עושה שימוש בדף קיים איש לא היה מציע לך להעביר את הסיפור שלך למקום אחר. זה הכלל פה.
וטוב שבדקת וחיפשת דף מתאים וזה בסדר לא למצוא. את מרשה לי לנסות לעזור או שאת עדיין רוצה אותו בדף נפרד?
אם תחפשי תחת המילה "זוגיות" תמצאי רשימה ארוכה של דברים שחלקם די מתאימים. ההתאמה לא חייבת להיות של מאה אחוז אלא רק הרוח הכללית של הדברים. אני אומרת את זה על סמך קריאה מאוד מרפרפת בדף שלך אז סליחה מראש אם ההצעות שלי לא מתאימות אבל אני וודאית לגמרי שיש דף מתאים לזה ורק צריך לחפש.

מה דעתך על איך לריב בזוגיות ?

אני מזהירה מראש, ובכנות, שסיפורים בתוך דפים קיימים מקבלים פחות תשומת לב מסיפורים שיש להם דף משל עצמם. למה זה ככה? לא יודעת אבל זה ככה. אני חושבת שזה מה שגורם לאנשים לפתוח דפים בנפרד כי זה גורם לסיפור שלהם להישמע אולי יותר חשוב או יותר דחוף, וכולנו גם מעדיפים חדשנות. אז קחי בחשבון גם את זה.

ותכלס אפשר להניח לכל הסיפור ופשוט תתקדמי בדרך שלך. פשוט נוכח התגובות שלך עלה בי צורך להסביר מה קורה פה ואולי לשכך כך קצת את כעסך. כי זה באמת לא נגדך אלא לטובת האתר, אבל אפילו על זה לא כולם מסכימים כאן וזכותך לבחור בצד שנוח לך.

את ההודעה שמעלי העברתי מהדף שלי לכאן.

נראה לכן שכדאי לתרגל חוקי שיחה באתר?
למה התכוונת, שרון?
ההודעה הזו צרמה לי מאוד אבל אני לא בטוחה שאני באותו כיוון שאת מציעה. תבהירי?

לי צרמו קצת שתי ההודעות. ההודעה של הפלוני אלמונית היתה מוזרה קצת, עם ההצעה לסירוק. ההודעה של פלוני אלמוני ותיקה היתה האשמה די מרחיקת לכת. מספיק לומר שההודעה הזאת נקראה לה מוזרה ולא אמינה, וזהו. לא צריך להפליג, לא בהאשמות על התחזות, לא בניסיון לזיהוי אישי וכו' וכו'.
אז שרון ס, אם אני מנחשת נכון ומה שהפריע לך היה ההאשמות של פלוני אלמוני ותיקה, את יכולה פשוט לכתוב לה בדף עצמו: מציעה לך לערוך את הודעתך, ההאשמות קצת מוגזמות פה...

שליחה על ידי דפנה* » 05 יוני 2018, 21:52

אני מזהירה מראש, ובכנות, שסיפורים בתוך דפים קיימים מקבלים פחות תשומת לב מסיפורים שיש להם דף משל עצמם. למה זה ככה? לא יודעת אבל זה ככה. אני חושבת שזה מה שגורם לאנשים לפתוח דפים בנפרד כי זה גורם לסיפור שלהם להישמע אולי יותר חשוב או יותר דחוף
במצב שכותבים בדף ישן ורוצים שמישהו ישים לב, אפשר לתת תמצית קצרה של הדברים גם ב{{}}ככר השוק{{}}, ולבקש - בואו לעזור לי בדף...

שרון, תירגלתי

ההאשמות לא קצת מוגזמות אלה הרבה. והן לא תורמות דבר לדיון ומעוררות ריב ומדון מיותרים שאף אחת מאיתנו לא רוצה פה. ויש ניסיון (בלי קשר למה שאני חושבת על זהות הכותב ומי הוא) להוציא מישהו מהארון שזה דבר שלא מקובל פה. פשוט מחקתי את זה, כמו שצריך לעשות לדעתי עם כל דבר מכוער, והשארתי את התמצית המועילה. זו לא כותבת עם דף בית אלא מישהי שמסתתרת מאחורי ניק כללי ומנסה לרמוז על המעמד שלה וזה לא מקובל.
לא רואה צורך לתקשר עם מישהי כזאת ולנסות לגורם לה להתנהג בצורה מכבדת. פשוט ניקיתי את מה שנשפך שם בטעות.

יש לי איזהו רעיון, ברור לי שקצת מעיק טכנית, אבל אולי נוכל לנסות:

אם אני קוראת הודעה שבעיני פוגעת, ואני מרגישה שאפשר היה להגיד את אותם הדברים בצורה אחרת, אז לעשות אחת מהאפשרויות הבאות:

לערוך את ההודעה הפוגעת כך שלא תפגע. כן, ממש להשאיר את שם הכותבת המקורית אבל להחליף חלק מהתוכן. זה נראה לי מתאים אם רוב ההודעה בסדר, אבל יש רק מעט שעדיף למחוק או לשנות.
לכתוב הודעה חדשה, בשמי, במקום ההודעה הפוגעת, ואז למחוק את ההודעה הפוגעת.

אם לכותבת הפוגעת יש דף בית, אולי כדאי לכתוב לה שם מה קרה.

כמובן שזה עוזר רק אם עורכים קרוב לזמן שבו התפרסמה ההודעה הפוגעת, אחרת הנזק רב על התועלת.

אישית, אם הייתי כותבת משהו פוגע, הייתי שמחה אם היו עורכים את דברי ומשפרים אותם. אני לא יודעת אם הייתי סומכת על כל אחת לעשות את זה, אבל יש מספיק כאלה שכן.

מה דעתכן?
ספציפית, האם הייתן מוכנות להיות בעמדה של זאת שעורכים אותה? בהנחה שהעורכת היא, למשל, בשמת? מישהי אחרת?

ורק לסבר את העין: אנשים שכותבים באופן מקצועי עוברים את זה כל הזמן. הם רגילים לעריכה, ורובם לא מתרעמים עליה אלא להפך -- מחפשים אותה מוודאים שהם מקבלים אותה.

יונת,
רעיון מצויין. אני בעד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

רעיון מעניין. אבל לא בטוח שכולם נפגעים מאותו הדבר. אני, למשל, לא מצאתי בדברים של ותיקה פגיעה. אבל איך שעצבנית ענתה פה לכותבות (ותיקות. שבסך הכל הזכירו את כללי האתר) היה מאוד תוקפני ופוגע. האם אתן מסכימות שאם יש עריכה, אז גם את התגובות שלה היה לערוך?

לא, לא הייתי מוכנה שיערכו דברים שכתבתי. מעדיפה שימחקו.

יונת, תכלס זה בדיוק מה שעשיתי שם. גם שמתי הודעה בשמי עם המסר שהיה נראה לי חשוב וגם ערכתי את ההודעה המקורית ככה שיישאר ממנה מה שיש בו ערך. ואת הצרפתי שכתב עכשיו משהו מיותר וציני פשוט מחקתי.

אני לא חושבת שמישהי אי פעם הרגישה צורך למחוק פוסט פוגעני שלך, יונת, (או של מיכל בז) וזה לא מקרי. מי שכותבת תחת ניק עם דף בית מוכר לרוב לא פוגעת ככה, ואם הדברים שלה לא נוחים יפנו אליה בדף הבית ותהיה שיחה. בקיצור, זו בעיה תיאורטית בלבד, כל הסיפור לגבי מה הייתן מרגישות אם...
זה לא קורה ולא יקרה, לדעתי.

וכאשר מישהי מחליטה להיכנס במישהי תחת מעטה אנונימיות אז מותר לעשות בזה כל דבר הגון בלי להתבחבש בזה יותר מדי ובלי שום דיון.

אמירה עקרונית לטובת מחיקה על פני עריכה - עריכה לוקחת זמן ומחשבה שלרוב אין לי. והחלופה היא שזה יישאר וילכלך. אז לדעתי זה שמישהי הפליצה באנונימיות ואיפשהו בין מה שהיא שפכה יש דברים עם ערך זה לא משהו שאני אבזבז עליו זמן בדרך כלל. אם היא רוצה שמשהו בעל ערך ממנה יישאר כאן שתועיל לכתוב אותו בצורה ברורה. אם זה לא קרה, אני מוחקת בלי למצמץ.

הצרפתי עכשיו זו דוגמה טובה. הוא הסכים עם מי אני אבל גם שלח עקיצה מכוערת לעצבנית. אני אכנס עכשיו לדף ואערוך אותו? נו, באמת... אז מחקתי. מקווה שהוא יתגבר ואולי פעם הבאה יכתוב עניינית ולא ינצל את הבמה לעקוץ מישהי שממילא נמצאת במצוקה.

אני, למשל, לא מצאתי בדברים של ותיקה פגיעה
אני מנחשת שאולי זה משום שאת לא היית כאן תוך כדי סיפורי אופק אז לא קלטת את הגועל.

עצבנית רק מעצבנת. היא עונה לא בנימוס ולא בנעימות. אבל היא לא מחפשת לפגוע באופן אישי באף אחת אלא בסך הכל להגן על עצמה. ונהגו בה לא מאוד יפה (גם אם בלי כוונה רעה), גם את זה צריך לקחת בחשבון...

ואם כבר... אז אני מאוד לא מחבבת את הפרקטיקה של הוספת המילים "דף זמני" לשם הדף כשמדובר בדף תמיכה מובהק. בעיניי זה ניסיון עקום לקבל במה פרטית בלי שיש לזה שום הצדקה. מעצבן אותי ולדעתי אם מישהי פותחת דף כזה, או דף כמו שפתחה עצבנית, אחת האפשרויות זה פשוט להעביר אותו לדף מתאים בתאום עם הפותחת. אבל התאום לא אמור לכלול את השאלה "האם?" אלא רק "לאיפה?".

ומצד שני... נראה שיש פה קבוצה לא מבוטלת שכל הדבר הזה מתאים לה. שנוכח ההתייבשות של באופן מתאים פה לחלקכן שנפתחים דפים עם יחסים זוגיים ואחרים שאפשר לדבר בהם כמה זמן עד שהם גוועים. אז אם אתן כאן בבקשה השמיעו את קולכן שנדע שזה רצון הקהילה ושאולי דברים שפעם חשבנו לחשובים הם בעצם כבר לא. דברים משתנים וזה בסדר גמור.

ציל צול, תודה על העריכה כאן בדף. זה אכן היה צורם.

אני חושבת על השאלה שלך יונת. אין לי תשובה חד משמעית. חושבת גם על מה שכתבה כאן צילי. זה בחשיבה..

אני חוזרת לשאלה שנשאלה בדף של אמא נמרה - איך מונעים בעתיד מצב של פוגענות מתמשכת של אדם אחד, בדפים רבים, בנושאים שונים, כלפי משתתפים רבים.
אני חוזרת למנגנון שבנינו בהתמודדות עם הדף השפעה על מין העובר.
זה היה מנגנון עם מספר שלבים:

התכנסות לדף דיוני עריכה או דף ייעודי אחר של כל מי שמספיק איכפת לה מהעניין. כל אחת יכולה להביע את דעתה.

2 הגעה להסכמות. הגעה להסכמה האם לדעת רוב בולט ומשמעותי יש כאן פגיעה גם מתמשכת וגם בלתי נסבלת.

הגעה להסכמה על צורת הפנייה למשתתף הפוגעני: לא חייבים לנסח ביחד, אבל הגעה להסכמה על סקיצה כללית של הניסוח.

הניסוח חייב לכלול הנמקה לפוגע למה זה פוגעני ולא מקובל כאן. ההנמקה חייבת להיאמר במלים שאינן סובייקטיביות ("לא מתאים לרוח האתר") אלא ספציפיות, ממוקדות, כאלה שגם מי שאינו מכיר היטב את האתר יוכל להבין בדיוק למה הכוונה ולא בערך (למשל: "אתן עוסקות בהתערבויות חודרניות יחסית לגוף בשביל מטרה שהיא הפוכה מהערכים של באופן כי.." או: "ההודעות שלך באופן חוזר כתובות באופן שלא רק מקדם אג'נדה מסויימת ומביע דיעה, אלא שולל לגיטימציה של כל דיעה אחרת. הדיעות האחרות שנשללת הלגיטימציה שלהן על ידי סגנון הכתיבה שלך באופן חוזר הן דיעות שאתר באופן מעוניין לתת להן במה. כי הן חלק מליבת האתר - פרספקטיבות שונות על מגדר, זיקה או היעדרה בין מגדר לביולוגיה, גישות מהותניות מול גישות.. האינטנסיביות של הודעות חוזרניות יוצרת לא רק סגנון כתיבה ששולל לגיטימיות של דיעות אחרות, אלא בפועל חוסר איפשור לדיעות אחרות להביע את עצמן מבלי ל.." בלה בלה.
הדרישה מעצמנו לציין הנמקה והנמקה מנוסחת היטב, לא כוללנית אלא ספציפית, יוצרת מנגנון שדי מבטיח שלא יהיה שימוש בכוח הרוב לרעה.
או שהרוב ישתמש בקריטריונים שכבר קיימים באתר, או שהרוב ייצור קריטריון חדש.
<כדי להימנע מוויכוחים - אני לא בטוחה שאני מסכימה עם עצמי מבחינת דיעות לגבי מה שכתבתי כאן בהנמקות, זו דוגמא לצורת ההנמקה>

הסכמה של הרוב על נציגה אחת שתפנה למשתתף הפוגעני, על סמך כל ההסכמות הנ"ל.

הרצון הוא לבחור נציגה שמסוגלת להציג את העניין באופן בהיר, ברור, ענייני ונעים (ואם אפשר - גם בחיוך) ככל שניתן בהתאם לנסיבות.
הנציגה המוסכמת היא זו שפונה ומנהלת את הדיאלוג.
הגישה הבסיסית היא שאם ניתן למצוא פתרון - אז הולכים על גישה של פתרונות (למשל, ניתוב אנרגיות שמשתלטות על האתר לדף ייעודי אחד או שניים, שוב, כדוגמא, אני לא בטוחה שאסכים עם עצמי בכל מצב היפותטי, רק נותנת דוגמאות).
אם בדיאלוג עם הפוגען עולה משהו שיש לדון בו - הנציגה חוזרת לדף להתייעצות.
אם המשתתף הפוגעני מגיב לנציגה בפוגענות - אז נעמדים לצידה וכולם מגיבים, כדי שיהיה ברור מהו כוחו של הרוב.

אני חושבת שיש כאן מספיק גורמים ממתנים, שיכולים להבטיח לא 100% אבל כן סבירות גבוהה שהכוח לא ינוצל לרעה. כי ישנם פה מספר שלבים. על כל קריטריון להנמקה שיגובש בשלב 2 - יהיה דיון האם זה קריטריון שנכון תמיד, כלומר ניתן להחיל אותו על מקרים דומים אחרים בעתיד. אם לא, אז כולם מבינים שיש פה בעייה. או שהשימוש בכוח אינו מוצדק, או שלא מיקדנו מספיק טוב מה באמת כואב לנו בבטן. וצריך להמשיך לעבוד על זה.

אני לא רואה חשיבות באיחוד דף חדש לתוך דף קיים.
מעיני המשתמש, אין לי מושג מבחינת שיקולי עומס על השרת וכו'.
להיפך, מעצבן לי בעיניים לראות דף ישן איכותי מאוד עם המשכים הרבה פחות איכותיים ולא תמיד קשורים לגמרי, אלא רק בערך.
מעדיפה דפים חדשים.
אני חושבת שהנכון הוא להגיע להסכמה כאן בנוגע להעברה של דף לאתר השיתוף, כפי שעשינו בעבר, לרוב מגיעים די מהר להסכמה או היעדרה, ואז פשוט להעביר, בלי פנייה לפותחת הדף ובקשת רשותה, מעבירים וזהו בתוספת הודעה קצרה ונעימה, כמו שעשינו בעבר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נהגו בה לא מאוד יפה
לא מסכימה.
נהגו בה בצורה עניינית.
יומיים קודם כתבה מישהי במצוקה לא פחותה בדף קיים (!) על סימני התעללות וכתבה לה מישהי שתכתוב באתר השיתוף. האם נהגו בה לא מאוד יפה? לא חושבת. למרות שלא הסכמתי עם המפנה, וחשבתי שבן אדם שמגיע עם מצוקה ראוי קודם להקשיב ואחר כך לעשות סדר.

שניהם לא יפים לדעתי. ושניהם ענייניים. הפואנטה שלי היא שכאשר אדם במצוקה, קל לו לחוות את הענייני כלא יפה.
הבנתי ללבה והבנתי מאיפה הגיעה התגובה שלה, גם אם אני לא חושבת שהייתי מגיבה ככה.
בכל מקרה, זו לא ליבת הטיעון שלי. בתגובות שלה לא מצאתי שום דבר שהרגשתי צורך לערוך או למחוק כי הוא לא היה פוגעני או אישי. הרגשתי שזה חומר לדיון וכך אכן היה.
לא הכל חייב להיות מנומס וסטרילי ונעים. יש איזה קו שלפעמים נחצה ועליו אנחנו מדברות. אני אישית לא הרגשתי שעצבנית חצתה את הקו שלי. הרמתי גבה ותהיתי על מה דרכנו לה. היה די קל לענות על זה...

הדיאלוגים הקטנים פה מתחילים לחצות קווים רבים שלי.
לא כי הם פוגעים. אלא כיוון שהם תכלס מאטים ומשבשים את היכולת לדון פה.
הדף נועד לדיון עקרוני וענייני ולא להתנצלויות.
אפשר לערוך את הפלוני החוצה?
לא מתאים פה פלונים.
פלוני אני 1. מסכימה איתך 2. זה לא אישי.
זו פשוט זליגה אחת בשרשרת זליגות שלא מאפשרות לדף לתפקד.

אני הייתי מעדיפה שכשמישהו/י מזהה משהו בעייתי, היא מייד תבוא לדבר עליו כאן וכאן יהיה דיון והחלטה.
למשל, אני קראתי את פלוני אלמונית ותיקה וצרם לי מה שהיא כתבה (ההגזמה הפראית) אבל כנראה לא ייחסתי לזה חשיבות רבה מדי כפי שגם לא ייחסתי חשיבות רבה מדי לקשקושים על הסירוק, שתי ההודעות נראו לי עקומות, אבל לא במידה כזאת שחשבתי שזה ראוי לטיפול כלשהו. די סמכתי על האינטליגנציה של הקוראים שיגידו לעצמם יאללה, הזוי, עוד מעט נערוך את הדף (אופק? באמת האדם היחיד בעולם שאוהב שמסרקים אותו ויצוץ פה באתר רק בשביל לכתוב דבר כזה??? חסרים מטורללים באינטרנט?).
אבל אחרי ששרון ס כתבה שיניתי את דעתי, והשתכנעתי שבאמת כדאי לטפל בזה. כששרון כתבה שלה אין כוחות אז אמרתי לעצמי, טוב, אני אתגייס, כשלי יהיו כוחות... אז הנה צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים כי ציל צול התנדבה ואף ביצעה. תחי התקתקנות (-:

ככה מתנהל דיון, ומתקבלות החלטות קהילתיות.

לגבי דיוני זוגיות למיניהם: דעתי היא שהם קשורים קשר אמיץ לנושאי הליבה באתר. בין היתר, לצערי. אנחנו מכירות יפה מאוד כמה מקרים קשים של גירושין בחינוך ביתי. אני חושבת שלהיות אמא כועסת או להיות בת זוג אומללה שייכים לנושאי המשפחה והחינוך באתר הזה, והמסר שלי הוא - טיפול בכל אלה באופן טבעי. איך אמר מינגטונג בסדנה שהייתי בה? אין אדם בעולם שלא צריך הילינג, גם הדלאי לאמה עושה לעצמו הילינג כל יום. אני, באופן אישי, משתדלת לתרום להילינג. לריפוי של העולם, וקודם כל לריפוי של בני האדם. ואם אני יכולה לתרום לכך שפחות ילדים יסבלו הרבה שנים מההורים שלהם, אז עשיתי את חלקי.

_נהגו בה לא מאוד יפה
לא מסכימה.
נהגו בה בצורה עניינית._

גם לדעתי. נהגו בעצבנית בענייניות מכבדת.

שליחה על ידי ממ* » 06 יוני 2018, 20:36

האם הדיון עבר מהדף של אמא נמרה לכאן?
אם כן, אני סבורה שההצעות לקחת בכובד ראש אמירות של מישהי שנפגעה הן חשובות. במקביל גם לשים לב להתקפה על אחרים. כיום אני סבורה שאת הדברים שהופנו כלפי רני רצוי היה למחוק מיד. הם רק לכאורה היו קשורים לדף, כך שאפילו תוכנית לא היתה סיבה טובה להשאיר אותם.

לב, התהליך שהצעת נשמע... ארוך. ומועד לויכוחים פנימיים. ובסופו, במקום להתחלק בעבודה, הכל מוטל על משתתפת אחת.
אני מנסה לחפש דרך שתהיה מהירה ויעילה יחסית, אבל כן -- גם לא פוגענית מדי.

צילי, אני חושבת שכותבי פגע וברח הם מקרה קל יחסית. הבעיה הקשה יותר הם פוגעים שמשתקעים כאן. זה מה שהייתי רוצה לפתור.

אני מבינה.
אני חושבת שכאשר מדובר הפוגע שהשתקע, אין מנוס מתהליך ארוך. בייחוד אם רוצים איזון, והימנעות משימוש בכוח לרעה.

_אם אני קוראת הודעה שבעיני פוגעת, ואני מרגישה שאפשר היה להגיד את אותם הדברים בצורה אחרת, אז לעשות אחת מהאפשרויות הבאות:
לערוך את ההודעה הפוגעת כך שלא תפגע. כן, ממש להשאיר את שם הכותבת המקורית אבל להחליף חלק מהתוכן. זה נראה לי מתאים אם רוב ההודעה בסדר, אבל יש רק מעט שעדיף למחוק או לשנות._
מסכימה עם זה ותודה למי שערכה את דבריי וניפתה את המיותר.
שרון ס לא נראה לי שאני מי שאת חושבת שאני

תודה למי שערכה את דבריי וניפתה את המיותר
וקשה

לכולם מתפלק לפעמים...

כותבי פגע וברח הם מקרה קל יחסית. הבעיה הקשה יותר הם פוגעים שמשתקעים כאן. זה מה שהייתי רוצה לפתור.
לדעתי רוב כותבי הפגע וברח הם בעצם דמויות מוכרות באתר שהשתקעו כאן ובא להן לתקוע סכין. צריך להכיר קצת את הנפשות הפועלות ואת הסיפורים כדי שזה יכאב...
ולכן אם את עושה פעולה מהירה וחדה את בעצם מאותת להם שאי אפשר להמשיך עם זה ושכדאי לחזור לתקשורת שהם רגילים לנהל בשמם הרגיל ובצורה מכובדת.

הדיון הזה התחיל מדמות ספציפית, שלדעתי האישית בכלל לא התכוונה לפגוע רוב הזמן או כל הזמן, ופשוט דפוסי התקשורת הרגילים שלה הם פוגעניים עבור חלקנו.
אם הפעולות הפשוטות שהצעת ובמקרה לגמרי יישמתי היו מתבצעות כשהתחילו להגיע הקולות על הפגיעה הזו שנמשכה כאן שנים, והקהילה היתה מגבה, זה היה נגמר מהר מאוד. אם היא היתה מצליחה לאמץ צורת תקשורת אחרת היא היתה נשארת. אם היא לא היתה מצליחה היא היתה הולכת.

הדרך שלב הציעה יעילה כשאנחנו בעצם כבר שקועים בזה עד צוואר ונהיה עניין קהילתי. אבל כפעולות מהירות ופשוטות בתחילת הדרך, כדי למנוע מצב שבו נדרש דיון ארוך ורב שלבים, אני חושבת שמה שהצעת הוא מצוין.

ושאלת מיליון הדולר - איך משכנעים את הקהילה פה לא לפחד מלערוך ולמחוק אחרים כשהם מתנהגים בצורה לא נעימה? או איך לאפשר לפגיעה שנוצרת להיות גבוהה יותר בסדר העדיפויות מחוסר הנעימות שנוצר מול הכותבת שערכו לה או מחקו לה?
למה רובנו מרגישות שצריך החלטה קהילתית גורפת ודיון בשאלה "האם זה פוגעני?" כדי למחוק ולערוך דברים שבפירוש פגעו במישהו?

לי אישית מעולם לא היתה בעיה עם זה ואין לי מושג למה זה קל לי. אבל אולי אם נבין למה לאחרות זה קשה כל כך נוכל לקדם פה משהו ברמה קבוצתית.

שלום ,
אני כותבת הרבה זמן באתר, אבל רוצה לשאול שאלה ולהתייעץ בנושא זוגיות, בלי להזדהות.
באיזה דף כדאי ואפשר לעשות זאת? ראיתי שהיה על זה דיון , לא לפתוח דפים חדשים, ובאמת זה לא משהו שאני רוצה לפתוח לכבודו דף חדש, רק מקום בו אפשר לקבל תובנות, הארות הצעות.
תודה

אני בעד הרעיונות כולם (-:
הם יתאימו למצבים שונים.
אני לא חושבת שיש אפשרות לנסח כלל עבור שאלה כל כך כללית - איך למנוע פה פוגענות.
בסופו של דבר, זה יהיה תלוי באיך האנשים שכאן יתנהלו ולא בכלל מופשט כלשהו.

אלמוניות, את יכולה להקליד: זוגיות בתיבת החיפוש במעלה הדף ויעלו לך כל מיני דפים שעוסקים בזוגיות.
תבחרי משהו שמתאים (בערך) ותוסיפי הודעה בסוף הדף. בהצלחה!

אלמונית, את יכולה גם לכתוב כאן או בכיכר השוק בערך במה מדובר ומישהו יעזור לך למצוא דף מתאים אם זה קשה לך.
בהצלחה.

טלי, מסכימה איתך לגמרי. אני חושבת שהכללים הם בבחינת מתן רשות או הצעה לפעולות מסוימות (נגיד, הסכמה על הדרכים שהציעה יונת) ולא בהכרח אמירה שככה צריך לנהוג תמיד או בכל מצב.

אוקי , תודה, כתבתי בדף זוגיות שנה ראשונה
אבל אם זה לא מתאים שם, מצאתי גם את הדף איך לריב בזוגיות, שלא הספקתי לקרוא, אבל אולי זה יותר קשור לשם, ואם כן, אפשר להעביר לשם.
אשמח שמי שתוכל ותרצה תצטרף איתי לשיחה שם.
תודה

אם הפעולות הפשוטות שהצעת ובמקרה לגמרי יישמתי היו מתבצעות כשהתחילו להגיע הקולות על הפגיעה הזו שנמשכה כאן שנים, והקהילה היתה מגבה, זה היה נגמר מהר מאוד.
אני מאלה שפרשו בעקבות זאת וממש לא מסוגלת לחזור לניק הידוע שלי יותר. והאמת, הפגיעה שלי היתה יותר מתגובות מכילות כלפי התנהלותה ופחות מההתנהלות שלה עצמה.
לא הייתי צריכה לנסות לנחש, וזהות הכותבת לא צריכה לשנות את ההתייחסות שלי לתוכן הדברים
נכון, שרון ס וזה בדיוק מה שקרה לי בדף ההוא... כמו שצילי אמרה לכולם מתפלק לפעמים...

שליחה על ידי ממ* » 07 יוני 2018, 17:49

אבל כפעולות מהירות ופשוטות בתחילת הדרך, כדי למנוע מצב שבו נדרש דיון ארוך ורב שלבים, אני חושבת שמה שהצעת הוא מצוין.

מסכימה.

לגבות את מי שמרתיעה על פגיעה בעצמה או באחרים (חשוב גם באחרים, כי לא תמיד אנשים מעיזים להודות. וגם חשוב פשוט לשמור על אווירה לא תוקפנית פה). לגבות משמע גם לא להמשיך לנהל שיחות עם הפוגע/ת ולא להחמיא במקביל.
פשוט למחוק ולהשאיר הודעה שההודעה נמחקה. או לערוך קצת, אם אפשר (לי זה קשה ומתיש).

למה רובנו מרגישות שצריך החלטה קהילתית גורפת ודיון בשאלה "האם זה פוגעני?" כדי למחוק ולערוך דברים שבפירוש פגעו במישהו?
ציל צול יקירה, זאת שאלה חשובה ומעניינת.

טלי, תודה על התזכורת. באמת לא צריך להיצמד בכל המקרים רק לדרך אחת.

ממ, אני חושבת שלקחת את זה קצת רחוק מדי. לרגע לא התכוונתי למנוע דיאלוג. הטיפול בסגנון כתיבה פוגע לא חייב להיות החרמה מיידית, הוא יכול להתחיל מתיקון ושיחה.

בנוסף, פגיעה במישהו היא עדיין לא אוטומטית סיבה למחיקה. יש כאן הרבה דפים עם הודעות שנראות לך תמימות, אבל למשל בשביל חלק מהאמהות של הניקו -- פוגעות.

טוב, הצעה מעשית.
אני מציעה להעניק בזאת רשות, סמכות, וגיבוי לחלק מהמשתתפות לערוך ולמחוק הודעות על סמך פוגענות.
כמובן שטכנית כל אחת יכולה, ושמבחינת תנאי שימוש מותרת כל עריכה שמשפרת את האתר.
אבל מבחינת תחושת הגיבוי, הסמכות החברתית (זה שסומכים עליך), אני חושבת שיש טעם לנקוב בשמות במפורש.

הריני מציעה בזאת את ציל צול, בשמת א, תמרוש רוש, ו-מא צ'י (שכבר לא כאן, אבל עדיין).
לא כי אחרות לא מתאימות, אלא כדי שמישהי אחרת תציע גם.

אני חושבת שאולי כדאי לפתוח דף עורכת בשירות הקהילה שמסביר את הרעיון הזה, ולהכניס קישור אליו לראש דפי הבית של הנבחרות -- לטובת מי שתוהה למה שינו או מחקו לו.

פגיעה במישהו היא עדיין לא אוטומטית סיבה למחיקה. יש כאן הרבה דפים עם הודעות שנראות לך תמימות, אבל למשל בשביל חלק מהאמהות של הניקו – פוגעות
ויש גם דוגמאות אחרות הרבה יותר קרובות. יש אנשים שנעלבים בקלות. האם זה אומר שצריך מייד למחוק? ממש לא, לדעתי. ולפעמים יש רגישויות ויש אי הבנות ויש את מה שהאוזניים שלנו שמעו אבל האחרת לא התכוונה לכך.
זה ממש עניין של כל מקרה לגופו.

יונת, צריך לקחת בחשבון שבשמת ותמרוש כמעט ולא עורכות דברים כאלה בפועל, מא צ'י איננה כבר מזמן. אני עצמי נוסעת ממש בעוד כמה ימים לשבוע שלם הרחק ממחשב ואז לעוד שמונה שבועות שבהם לא אראה מחשב בכלל...
אני מציעה את טלי ב ואת לב שומע

תודה על האמון, בכל אופן...

אני לא רוצה לקבל תיוג כזה של עורכת פשוט משום שלא מתאים לי להתדיין עם האנשים שאולי אצטרך למחוק או לערוך אותם. מי שחושב שנגרם לו עוול שיבוא לדבר כאן ולשאול מה קרה. אני לא צופה שזה יקרה, האמת.
כשאני כבר עושה דברים כאלה זה לרוב דברים שמאוד ברור למי שמחקו לו למה מחקו לו, ואם יש לי סבלנות אני משאירה הודעה. אבל לרוב אני לא מזכה פוגענים בנדיבות הזו. אם עלול להיות ספק לגבי סיבת הבחידה בהודעה אני אכנס לדיון לפני המחיקה או העריכה.

ככלל - לעולם לא הייתי מוחקת דעה שמישהי נעלבה ממנה. זו בעיה שלה ושתגיב ותגיד מה דעתה (זה לעצם ענייני ההנקות או אפילו, לפעמים, הגזענות או ההטפות הדתיות שהפציעו פה מדי פעם). אפשר להתרגז מאוד אבל דעות זו לא סיבה טובה למחיקה.
אני הייתי מראש נוגעת רק במשהו שנכתב באופן אישי אל מישהי.

דוגמה למשהו אפור - קוראת וחסידה נכנסו לדיון על משהו שכתבה חסידה. לקוראת זה היה מאוד מאוד לא נעים ופוגע. חסידה עמדה על שלה שגם לא היתה שם כוונת פגיעה וגם שעמדתה עדיין רלבנטית כמו שהיא כתבה אותה.
אני בטוחה שלקוראת היה יכול להיות נעים אם היתה הכרה סביבתית בפגיעה של ההודעה והיא היתה נמחקת. אבל זה היה מקרה קלאסי של היעדר כוונה והסבר מאוד לוגי למה הדברים סבירים וצריכים להישאר.
לא הייתי נוגעת בזה.
במילים אחרות - גם פגיעה ממשית ומדווחת לא מכתיבה מחיקה מיידית. זה עניין של שיקול דעת זהיר, של התבוננות בדינמיקה ובנפשות הפועלות ועוד...

מגיבה כאן כרגע ממש בקצרה רק כי הכינוי שלי עלה.
יש לי איזו חוסר נוחות עם הרעיון הזה מסיבות שקשה לי לנסח כרגע.
תודה צילי על האמון (-: אבל גם אני מעדיפה לערוך כ-טלי ולא כ-עורכת קהילתית.

שבשמת ותמרוש כמעט ולא עורכות דברים כאלה בפועל
אני עורכת כל הזמן.
אבל את זה יונת רואה ולא בהכרח אחרים...
לגבי ההצעה של יונת: אני עדיין חושבת.

יונת, זה אומר שסוף סוף יהיו פה אושיות מוכרזות

בעיני חבל ולא מומלץ...

בכלל, אני בעד לחזור לדיון הזה עוד חצי שנה, לעכשיו גם ככה העירנות גבוהה והיד קלה על התקשורת בין הכותבות הקבועות.

הממממ. די מסכימה עם דלית (-:

אני עורכת כל הזמן
עורכת החוצה מהאתר דברים פוגעניים?
לא ידעתי. ותודה רבה!

יש לי איזו חוסר נוחות עם הרעיון הזה
גם לי ואני אסביר.
ראשית, אני מרגישה שבאמון מתחבאת גם ציפייה כלשהי לפעולה שאולי לא תתאים לי. ואני צופה שזה יוריד מאחרות אחריות פשוט לעשות את הדבר הנכון. אני חוששת שיצפו ממני לראות דברים ולהגיב ואם לא אגיב - יבואו לספר לי במקום פשוט לפעול.
שנית, אני לא זקוקה לאמון של הקהילה. אני אישית זקוקה לגיבוי אחרי שאני עושה ולא לאמון לפני שאני עושה.

יהיו פה אושיות מוכרזות בעיני חבל ולא מומלץ.
לא הבנתי איך זה קשור, האמת.
כשאני פונה למישהי באתר לעזרה בהתמודדות עם משהו באתר זה כי אני חושבת שביכולתה לעזור לי. לפעמים זו מישהי שאת תגדירי אולי כאושיה ולפעמים זו מישהי מהקצה השני הממש.
אני נגד הסימון, כמו שאמרתי, אבל אני לא רואה איך לרתום יכולות ברורות שיש למישהי כאן זה להפוך אותה לאושיה או להכריז עליה ככזו.

אני שואלת: למה לסמן ולהגדיר?
יונת עובדת כאן, וגם משוחחת בהתנדבות (:-)), וכל השאר משוחחות בהתנדבות. מי שרוצה לערוך- עורכת.
אפשר להגדיר ש פלוני-אלמונית לא יכולים לערוך (נדמה לי שזה המצב ממילא). זהו.
למה צריך להגדיר עורך ראשי (הכל נכתב בזכרית ומתאים בנקבית)? מה הקף אחריותו? מתי הוא יוצא לחופשה? מי מחליף אותו? האם הוא חייב לקרוא את כל השיחות והדפים?
זה נהיה סתם מסורבל.

האם הדף איך מתחילים עם דתיות קשור איכשהו לאתר?

אני חושבת שהוא יכול להמחק, ואם אין רצון כזה הוא יכול לעבור לאגף השיתוף והתמיכה.

למיטב ידיעתי יונת גם עובדת בהתנדבות P-:

האם הדף איך מתחילים עם דתיות קשור איכשהו לאתר?
גם לי קיומו גורם אי נחת. לדעתי יכול לעבור לאתר השיתוף והתמיכה.

_האם הדף איך מתחילים עם דתיות קשור איכשהו לאתר?

אני חושבת שהוא יכול להמחק, ואם אין רצון כזה הוא יכול לעבור לאגף השיתוף והתמיכה._

לגמרי.

נכון מה שכתבתן.
ובכל זאת, התוצאה היא:

לרוב מהססים במחיקה או בתגובה כשצריך דווקא לפעול מהר.
הרבה פעמים אלה שלא מהססות וממלאות את הואקום הן פחות רגישות, וככה יוצא שהפגיעה רק גדלה.

לכן הצעתי, בדיוק כמו שכתבתן -- להטיל ציפיות לפעולה על משתתפות מסוימת (״אושיות״ מסוג מסוים) וציפיות לפחות-פעולה על השאר. כל מה שכתבתן לגבי זה נכון, אבל השאלה היא לא מה האפשרות המושלמת אלא מה האפשרות העדיפה בין אלה שיש במציאות, שאף אחת מהן לא מושלמת.

_אני לא חושבת שיש אפשרות לנסח כלל עבור שאלה כל כך כללית - איך למנוע פה פוגענות.
בסופו של דבר, זה יהיה תלוי באיך האנשים שכאן יתנהלו ולא בכלל מופשט כלשהו._
לא התעכבתי על זה קודם, אבל בעצם התכוונתי לקצת יותר מאשר להגיד שלא מספיק כלל אחד.
אני לא חושבת, באופן כללי, שכשמשהו כזה מתפקשש ואף מתפקשש קשות, הבעיה היא בהכרח בתשתית או במנגנון או בכללים.
לפעמים הבעיה היא באנשים ובאופן שבו הם הפעילו שיקול דעת.
לי זה נראה מקרה כזה, ולכן אני הייתי מסתפקת בזה שכל אחת תפיק לעצמה את לקחיה, ותיעזר בדיון הקהילתי על הנושא לשם כך.

לגבי הרעיון הספציפי של עורכות קהילתיות כאלה, בנוסף לקשיים שציינה צילי ולשאלה אם בכלל תימצא מי שתרצה להיות כזו, יש בעיה של חוסר ביקורת על המנגנון הזה
גם ברמת הבחירה במישהי - קשה מאוד להגיד על מישהי ספציפית "היא לא מתאימה בעיני" ולכן נראה לי שברגע ששם הוצע, לא יהיו לו לעולם מתנגדות.
וגם ברמת הביקורת על העריכות שלה. אני מבינה שזה חלק מהרעיון אבל עדיין זה נראה לי בעייתי, בייחוד כשזה מתחבר לקושי הראשון.

לגבי הדף של איך מתחילים... לדעתי למחיקה. לא מתאים גם באתר התמיכה.

גם לדעתי למחיקה. למה, בעצם, להשאיר אותו בכלל?

אני בעד להעיף מפה.

גם הדף משהו עומד לקרות לא נראה לי שייך או תורם. מה דעתכם?

מסכימה.

גם הדף משהו עומד לקרות לא נראה לי שייך או תורם. מה דעתכם?

ממש למחיקה

לגמרי למחיקה.

מחקתי.

רק הערה: לא תמיד אני מזהה פגיעה כשהיא מתרחשת לי מתחת לאף, והיה לי ניסיון רע עם זה.
אז לא סומכת על עצמי...
מצד שני:
אני חושבת שיש טעם לנקוב בשמות במפורש.
אני חושבת שיש בזה יתרון אחד: לעודד נשים להיות קשובות לנושאים האלה, ולערוך. הנה, אני מתחילה לחשוב על זה, ויכול להיות שרמת המודעות והעריכה שלי תגדל כתוצאה מזה. כך שאני מציעה להרחיב את מעגל המוכרזות.
אנ מציעה את יולי קו ואת דלית ב, וגם את לב שומע.
תיכף אחשוב על עוד...

(כשמספר ה"אושיות" מתקרב למספר הכותבות הקבועות, להיות אושיה כבר נהיה נון-אישיו

)

דרך אגב, האם רק נדמה לי ש כותב ת נעלמה מיד אחרי הויכוח עם אישה במסע על גיהוץ המדים?

דרך אגב, האם רק נדמה לי ש כותב ת נעלמה מיד אחרי הויכוח עם אישה במסע על גיהוץ המדים?

לדעתי, כן.

אני חושבת שיש טעם לנקוב בשמות במפורש.

גם לדעתי.

אני מתנגדת למינוי של עורכות מסוימות כבלעדיות למחיקות. כתבתי הסבר ומחקתי. אבל יש לי הסבר.

אני מוחקת ועורכת גם ככה, בלי שום כותרת, פשוט כי זה הבית שלי, וזו תחזוקת בית בסיסית.
חוץ מזה, אני חייבת לשתף שכששמי עלה נשמתי לרווחה (שגם אני נחשבת פה...אגו, אוי,אגו), וזה יצר לי תחושה שמי שלא הזכירו את שמה עלולה להפגע, וחבל.
למה בעצם לא מיכל בז, אפילו את יונת שרון הייתי מסכימה להכניס לרשימה

הקיצר, נראה לי מיותר.

האם רק נדמה לי ש כותב ת נעלמה מיד אחרי הויכוח עם אישה במסע על גיהוץ המדים
המממ... כוחו של הטיון{{}}?

האם רק נדמה לי ש כותב ת נעלמה מיד אחרי הויכוח עם אישה במסע על גיהוץ המדים

איזה דף זה היה?

לא הייקו

כן, נזכרתי תוך כדי שכתבתי

.
תודה!

לא הייקו

היא מחקה שם הרבה ממה שאישה במסע כתבה, אם אני מבינה נכון.

דרך אגב, האם רק נדמה לי ש כותב ת נעלמה מיד אחרי הויכוח עם אישה במסע על גיהוץ המדים
אוי זה עצוב. לא הייתי מודעת לזה שהיא נעלמה. (קוראת כאן באופן מאוד לא רציף ועקבי בשנה שנתיים האחרונות)

.
ואז לעוד שמונה שבועות שבהם לא אראה מחשב בכלל...
זה ממש מסקרן!
צילי, לאיזה מחתרת את יורדת??
(לא חייבת לענות כאן או בכלל, פשוט באמת הסתקרנתי, שמונה שבועות ללא מחשב בעולמנו זה באמת קיצוני)

תודה יוליקו! לרגע ממש הרגשתי נון אושיה! שלא לומר נון אישיו...

האמת שאני פשוט באמת אף פעם לא עורכת מטעמי איזה פחד שאין לו הסבר רציונלי. אני גם לא מתה על קונספט המחיקות, עדיין לא הצלחתי לעכל אותו אחרי כל השנים האלה בבאופן. מוחקת את עצמי כשנראה לי שהגזמתי, זה מספיק לי.

לאיזה מחתרת את יורדת??
אני נוסעת לשמונה שבועות של קמפינג עם המשפחה בצרפת. כל שבוע מחנה אחר. חלום ישן שלנו.
חלק מהדיל זה פרידה מהמסכים. גם טלפון לא יהיה לי שם. איזה אושר...
ומחר אני יוצאת להיות עם עצמי לשבוע וגם לכבוד זה אני משאירה את המסכים והטלפון בבית אז התראות כשאחזור

לעולם לא אשכח את הגריין הישן של ניצן אמ שסיפרה איך היא נסעה לאנשהו (ניו זילנד?) ושבועות או חודשים היא היתה בלי מסך והרגישה איך מסך של ערפל מורם מעל המוח שלה. חשבתי על זה המון זמן מאז שקראתי את זה. ממש שנים. את זה שלפעמים מרוב צריכה כבר אני לא זוכרת אולי איך זה מרגיש בלי ושיש לי כמיהה להתפוגגות הערפל המוחי הזה. אז עכשיו שבוע הכנה של שקט מוחלט ואחרי זה עוד שמונה עם המשפחה אבל בלי שום דבר אחר. שיהיה לכולכן שבוע מצוין.

יו, ציל, איזה כייף!

לא הייקו
היא מחקה שם הרבה ממה שאישה במסע כתבה, אם אני מבינה נכון.
היא מחקה את כל הדיון, והיו שם דברים חכמים ונבונים של בשמת, וגם הם הלכו.
חבל. אני ממש ממש מצטערת שלא ראיתי ולא הבנתי ולא פעלתי כשעוד אפשר היה

והנה עוד דינמיקה, די ברורה (בדיעבד): כשמישהי כותבת בלוג אישי, רגשי, לטחון לה ויכוחים עקרוניים ולהסיט את תשומת הלב מהסיפור ומהרגשות. זה היה מאוד אופייני לאישה, וכל פעם זה הפריע לי במעומעם בלי שהצלחתי להגיע לנקודה הצלולה של "די! זה פוגע!"
מאוד מתסכל.

היא מחקה את כל הדיון, והיו שם דברים חכמים ונבונים של בשמת, וגם הם הלכו.

אכן, ממש חבל.

היא מחקה את כל הדיון
כן אבל זה היה מוצהר מראש - היא הודיעה מראש שהיא פותחת דף להגיגים, ושכל כמה זמן תעשה ניקוי של התגובות כי היא לא רוצה לשמור אותן בדף.
כל מה שכתבתי שם, ידעתי מראש שיימחק אחרי שייקרא.
ומה שהרגשתי שמוגזם או סוטה מהנושא ו"מלכלך" את הדף שלה, הלכתי וכתבתי אצלי בדף הבית שלי.

טוב, זה נשמע כבר יותר טוב.
רק מה, שלדעתי גריינתי אותך שם. פסקה שלמה, אני חושבת....
רוצה שאמצא, אמחק את הגריין, אעביר לדפבית שלך או משהו?

קוראת כאן בעניין רב גם כאשר לא פנוייה להגיב.
תודה תמרוש וצילי ואולי פספסתי עוד מישהי על האמון.
אני שמחה מאוד להרגיש חלק מקבוצת משתתפות שמשתדלות להתגייס לתגובה כשנדרש.
ממילא השיח הלך משם, אבל להיות עורכת תחת טייטל וציפיות ובתפקיד יותר סוליסטי כזה ופחות צוות ממילא לא היה מתאפשר לי כרגע. בריאותית, אני נמנעת ככל יכולתי מכל מה שמכניס לי סטרס לחיים. בשביל זה (בין השאר) לקחתי ימי מחלה. )-:
אני מבינה שממילא השיחה נעה משם כי לכל אחת כנראה זה לא מתאים כרגע או בכלל מהסיבות שלה.
שמחה על השיח הזה. וממשיכה להקשיב עד שיהיה לי משהו חשוב להגיד או עד שאהיה יותר בפניות

רוצה שאמצא, אמחק את הגריין, אעביר לדפבית שלך או משהו?
אשמח.
והאמת, אם יש לך כוחות למבצעים כאלה, אולי אפשר גם למצוא את ההודעה המקורית שגריינת בגירסאות קודמות של הדף שלה ולהעתיק גם את זה לדף הבית שלי?

אני לא בטוחה שאני מבינה לגמרי לאיזה סוג מקרים הכוונה. קרה משהו כזה פה לאחרונה שאפשר לתת כדוגמה? מבינה אם זה רגיש מדי, אבל אם אפשר נראה לי שזה יעזור.
אני בדרך כלל שמחה על עצם ההצטרפות של נשים נוספות לשיחה. אם אני מעוניינת בשיחה ממש פרטית, נראה לי נכון יותר לעבור לצורת תקשורת אחרת.
כמובן, שאם ההצטרפות היא ברגל גסה זה לא נעים, אבל נראה לי שאז הבעיה היא אחרת...

שליחה על ידי יעלי* » 13 יוני 2018, 10:28

כותב ת לא נעלמה אחרי הבלגן עם אשה במסע. היא פתחה דף אחר.

אגב הסתבר לי להפתעתי שלפחות בקרב די הרבה לא-אושיות, אני נחשבת אושיה פה

אבל לא הייתי רוצה לקחת על עצמי תפקיד כזה... (עד שנגמלתי...)

נפתח עכשיו דף חדש בשם טיולים בגינה הציבורית. יש בו שאלה אחת קונקרטית מאוד. אני חושבת שלשאלה בהחלט יש מקום כאן באתר. אבל ממש צורם לי לראות אותה בדף בפני עצמו.
האם גם לכן זה צורם בעיניים?
אם כן, לאיזה דף אפשר לדעתכן להעביר את ההודעה?
אני מציעה להעביר בלי לשאול ובלי להתבחבש. בתוספת הודעה קצרה ונעימה.
זה לא דף תמיכה, לא רואה שם שום דבר רגיש באופן מיוחד. זה פשוט תת סעיף של נושאים אחרים ולראות את זה בדף נפרד זה בלגן בעיניים.

סליחה, טיול בגינה הציבורית.

מציעה להעביר לכיכר השוק.

וואללה? הפתעתן אותי.
נראה לי נושא ראוי לדף משל עצמו, לא זוכרת אם היה דף בנושא הזה.
מקווה שלמישהי יהיה כוח לכתוב על השפעת צעצועים מהבית על היכולת לחוות את החוץ.

עשיתי זאת!
כתבתי ומקווה שיבואו להוסיף עלי.
באמת נושא מעניין שאף פעם לא חשבתי עליו מהכיוון הזה.
אנחנו יוצאים מלא לבחוץ ולרוב המוחלט בלי כלום, ממש מרגיש לי לא נכון לקחת משהו לבחוץ, אני לא אוהבת את זה בכלל ועכשיו הבנתי למה זה מרגיש לי ככה באופן טבעי (-: