פלו ניתה
אבל איך אתם יודעים שזה הייעוד שלכם???
העתקתי לכאן את הדברים
שתמרוש רוש כתבה לי ובזכותם נפל לי אסימון ענקי. אני כ"כ מודה לה על זה, חבל שהיא לא מסתובבת פה...
לעיתים אנחנו נוטים לשייך ייעוד למקצוע או עיסוק מסוים.
נכון. וזה גורם לנו לפספס את המהות שבבסיס הבחירה שלנו במקצוע הזה.
הייעוד שלי, הוא ככל הנראה לעזור לבני אדם להיות בניאדם. מענטש.
לרפא באמצעות אהבה ואמונה בהם.
אז הלכתי להיות מרפאה בעיסוק.
שגיאה גדולה
לא, לא זה שלמדתי ריפוי בעיסוק, כי זה היה מצוין.
ולא זה שעבדתי במקצוע, כי זה היה (ועודנו) נהדר. הרבה פעמים, לא תמיד...
השגיאה היתה להיות מרפאה בעיסוק
לראות את עצמי ואת ההגדרה העצמית שלי במונחי המקצוע.
נשאבתי לשם לגמרי. מי אני? אני מרפאה בעיסוק.
לא, לא, לא!!!
אני לא מרפאה בעיסוק.
כעת אני עובדת כמרפאה בעיסוק, כי זה ערוץ מוצלח בשבילי להגשים דרכו את הייעוד שלי.
בשנה הבאה, או בשנה שעברה, זה לא יהיה הערוץ המיטבי.
אז אני אהיה בערוץ אחר.
איך אני מגשימה את הייעוד שלי?
דרך ריפוי בעיסוק
דרך מסז' ועוצמת הרכות
דרך תמיכה בהנקה
דרך שירה
דרך לשבת ולדבר עם חברות ולתת להן ייעוץ חינם....
לפעמים פשוט תוך כדי להיות אני עצמי, להתאזן על הלך רוח טוב, ולהקרין אותו החוצה. וכל הרוצה ילקט את הניצוצות שעפים ממני.
לא צריך "לעשות" הרבה. לא תמיד.
לפעמים פשוט צריך להיות, ולהיות נגישה. לכל היותר, להקשיב.
וזה המשפט שהפיל לי את האסימון
גולדי, מהו הייעוד שלך? לא צילום. צילום הוא הכלי.
מה את מנסה לתפוס דרך הצילום? מה את מנסה להביע?
איזה מין סוג של צילום?
מה הצילום שלך (במיטבו, כפי שאת חולמת עליו) יעשה למצולמים? למתבוננים? לך עצמך?
אלה שאלות שעשויות לעזור לך להבין את הייעוד שבבסיס הצילום.
ולהיות פחות תלויה בהגדרה הטכנית של העיסוק_
כל החיים חיפשתי את הייעוד דרך המקצוע וזו היתה טעות. היום אני עובדת במקום שגם אם מאד רציתי לא הייתי יכולה להגדיר אותו כי לא ידעתי שהוא קיים. כלהזמן חיפשתי מקצועות מוגדרים. הייתי גרפיקאית הייתי מטפלת ברפואה סינית אבל זה לא היה זה.
יום אחד פשוט הצטרפתי לקורס צילום.
בלי לחשוב יותר מדי על מה ייצא לי מזה ואיזה סיכוי יש לי להיות צלמת ולהתפרנס מזה, כל השאלות המסרסות האלה, נרשמתי פשוט כי הרגשתי שאני רוצה לעודד את הנפש המסכנה שלי, והיה לי כ"כ טוב וכ"כ נכון שלא רציתי לעזוב. במקרה המנחה חפשה עוזרת וככה נולד לי תפקיד. במקביל אני ממשיכה ללמוד צילום. אני מממשת את הייעוד שלי כרגע דרך שני מקומות. מי אמר שזה צריך להיות רק אחד? (עוד טעות שלי)
בעבודה איתה גיליתי יכולות שלי שלא חלמתי שקיימים בתוכי ודרך הצילום אני מתקרבת אל עצמי יותר ויותר. מה שאני מנסה להגיד זה שייעוד בעיני זה למצוא מקום/כלי שדרכו תוכלי לבטא ולממש את עצמך בצורה שהכי מתאימה לך.
ואיך יודעים? ההולכת ענתה על זה, מרגישים בגוף.
אל תשאירי את הדברים בראש, תהיה בתנועה, תנסי תחווי, זה יכול לקחת זמן אבל הכי חשוב שתקשיבי לעצמך.