הודעות אבל
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
הודעות אבל
משתתפת בצערך, לבנה במילואה.
הודעות אבל
משתתפת בצערך, לבנה במילואה.
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
הודעות אבל
יעל צ ולבנה במילואה, משתתפת בצערכן
-
- הודעות: 814
- הצטרפות: 25 פברואר 2008, 21:44
- דף אישי: הדף האישי של לבנה_במילואה*
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
הודעות אבל
אמא שלי מתה היום.
אנשים רבים באתר קראו לאורך השנים דברים שכתבתי על יחסיי עם אמי, שהיו לא פשוטים.
רציתי לספר דווקא כאן,
שבשנים האחרונות, ככל שמחלתה של אמי (אלצהיימר) הלכה ודרדרה את מצבה, כך הצלחתי אני לחוש קרבה גדולה יותר אליה.
ככל שהיא הלכה והתנתקה מהעולם, כך אני הצלחתי יותר ויותר לחוש חיבור אליה.
נפלאות הן דרכי העולם הזה.
אמא שלי היתה אדם טוב, שעשה כמיטב יכולתו בכל רגע, והגיעה עת המחילה, הקבלה והאהבה.
תודה לאמא שלי על כל הטוב שהרעיפה עלי.
אנשים רבים באתר קראו לאורך השנים דברים שכתבתי על יחסיי עם אמי, שהיו לא פשוטים.
רציתי לספר דווקא כאן,
שבשנים האחרונות, ככל שמחלתה של אמי (אלצהיימר) הלכה ודרדרה את מצבה, כך הצלחתי אני לחוש קרבה גדולה יותר אליה.
ככל שהיא הלכה והתנתקה מהעולם, כך אני הצלחתי יותר ויותר לחוש חיבור אליה.
נפלאות הן דרכי העולם הזה.
אמא שלי היתה אדם טוב, שעשה כמיטב יכולתו בכל רגע, והגיעה עת המחילה, הקבלה והאהבה.
תודה לאמא שלי על כל הטוב שהרעיפה עלי.
-
- הודעות: 8089
- הצטרפות: 13 יוני 2001, 02:23
- דף אישי: הדף האישי של יונת_שרון*
הודעות אבל
משתתפת בצערך אורלי. שלא תדעי עוד צער.
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
הודעות אבל
אור לי היקרה,
-
- הודעות: 161
- הצטרפות: 12 נובמבר 2008, 21:53
- דף אישי: הדף האישי של כוח_האמונה*
הודעות אבל
אוי אורלי...
כל כך עצוב.
כל כך עצוב.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
הודעות אבל
אור-לי, מחבקת אותך.
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
הודעות אבל
אור-לי, .
-
- הודעות: 1307
- הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*
הודעות אבל
אור-לי יקירתי((-))
-
- הודעות: 1340
- הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
- דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*
הודעות אבל
כל כך מצטערת לשמוע. משתתפת בצערך.
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
הודעות אבל
משתתפת בצערך אורלי. שלא תדעי עוד צער.
-
- הודעות: 3987
- הצטרפות: 27 דצמבר 2003, 21:55
- דף אישי: הדף האישי של לוטם_מרווני*
-
- הודעות: 1626
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2007, 08:01
- דף אישי: הדף האישי של חלוקית_נחל*
-
- הודעות: 1086
- הצטרפות: 04 מאי 2004, 21:31
- דף אישי: הדף האישי של יעל_צ*
הודעות אבל
אור-לי , משתתפת בצערך .
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
הודעות אבל
תודה רבה לכל הנשים היקרות שכתבו לי כאן. זה מחמם את לבי.
מדהים כמה חום ותמיכה אפשר לקבל מהקהילה ווירטואלית הזו שאנחנו.
תודה.
עוד מעט יוצאת ללוויה של אמא שלי.
מדהים כמה חום ותמיכה אפשר לקבל מהקהילה ווירטואלית הזו שאנחנו.
תודה.
עוד מעט יוצאת ללוויה של אמא שלי.
-
- הודעות: 1086
- הצטרפות: 04 מאי 2004, 21:31
- דף אישי: הדף האישי של יעל_צ*
הודעות אבל
מדהים כמה חום ותמיכה אפשר לקבל מהקהילה ווירטואלית הזו שאנחנו. ממש ככה.
-
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
הודעות אבל
אור-לי
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
הודעות אבל
אור-לי
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
הודעות אבל
אור-לי משתתפת בצערך
-
- הודעות: 1600
- הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 02:52
- דף אישי: הדף האישי של עשב_השדה*
הודעות אבל
משתתפת בצערך@} אור לי
-
- הודעות: 2708
- הצטרפות: 25 אפריל 2006, 19:47
- דף אישי: הדף האישי של מי_מה*
הודעות אבל
אור-לי משתתפת בצערך
-
- הודעות: 3060
- הצטרפות: 02 אפריל 2005, 11:04
- דף אישי: הדף האישי של במבי_ק*
הודעות אבל
תנחומים אורלי.
נפלאות הן דרכי העולם הזה.
לגמרי. כתבת מאוד מרגש.
נפלאות הן דרכי העולם הזה.
לגמרי. כתבת מאוד מרגש.
-
- הודעות: 1074
- הצטרפות: 18 יוני 2004, 15:22
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברוך*
הודעות אבל
משתתפת בצערך אור-לי.
הודעות אבל
כתבת מאוד מרגש, משתתפת בצערך
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
הודעות אבל
לאור-לי,
משתתפת בצערך.
משתתפת בצערך.
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
הודעות אבל
משתתפת בצערך
-
- הודעות: 966
- הצטרפות: 17 פברואר 2005, 11:59
- דף אישי: הדף האישי של אמא_לשלושה*
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
הודעות אבל
אור-לי, משתתפת בצערך.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
הודעות אבל
תודה רבה מעומק הלב לכולם.
העתקתי לדף הבית שלי את מילות הפרידה שהקראתי בלוויה.
העתקתי לדף הבית שלי את מילות הפרידה שהקראתי בלוויה.
הודעות אבל
משתפת שסבא שלי שרבות התפללו עבורו ( בבקשה תדליקו לי נר ) בשבועות האחרונים נפטר הלילה.
מת בביתו, במיטתו עם חמצן ואינפוזיה, אבל בבית, בשנתו, לפנות בוקר.
אני מודה לכל מי שחשבה עליו ועלי מידי פעם. אני בטוחה שיש לכולנו חלק בכך שזכה לעבור מהעולם הזה בדרך הזו.
סבא שלי נפטר בגיל 93, זכה לראות נינים, לחגוג (בדיוק אתמול) ששים וחמש שנות נישואין. ביומו האחרון קיבל מבקרים וברכות לרגל יום הנישואין והזין את עיניו בזר הפרחים החגיגי שתמיד היה קונה ליום הנישואין. יהיה זכרו ברוך
מת בביתו, במיטתו עם חמצן ואינפוזיה, אבל בבית, בשנתו, לפנות בוקר.
אני מודה לכל מי שחשבה עליו ועלי מידי פעם. אני בטוחה שיש לכולנו חלק בכך שזכה לעבור מהעולם הזה בדרך הזו.
סבא שלי נפטר בגיל 93, זכה לראות נינים, לחגוג (בדיוק אתמול) ששים וחמש שנות נישואין. ביומו האחרון קיבל מבקרים וברכות לרגל יום הנישואין והזין את עיניו בזר הפרחים החגיגי שתמיד היה קונה ליום הנישואין. יהיה זכרו ברוך
-
- הודעות: 536
- הצטרפות: 04 אוגוסט 2004, 14:10
- דף אישי: הדף האישי של פלונית_כרגע*
הודעות אבל
ברוך דיין אמת
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
הודעות אבל
אמא נמרה, איזה יופי שהוא זכה.
בכל זאת מאוד עצוב לאבד סבא כזה
בכל זאת מאוד עצוב לאבד סבא כזה
-
- הודעות: 1086
- הצטרפות: 04 מאי 2004, 21:31
- דף אישי: הדף האישי של יעל_צ*
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
הודעות אבל
משתתפת בצערך. טוב שזכיתם להיות איתו כל כך הרבה שנים.
-
- הודעות: 2010
- הצטרפות: 06 ספטמבר 2004, 01:58
- דף אישי: הדף האישי של עדי_ל*
הודעות אבל
משתתפת בצערך.
-
- הודעות: 6808
- הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*
הודעות אבל
משתתפת בצערך
-
- הודעות: 2628
- הצטרפות: 17 מרץ 2006, 17:18
- דף אישי: הדף האישי של תמי_גלילי*
הודעות אבל
משתתפת בצערך.
-
- הודעות: 2367
- הצטרפות: 14 יולי 2007, 01:22
- דף אישי: הדף האישי של ריש_גלית*
הודעות אבל
. משתתפת בצערכם.
מאוד עצוב לאבד סבא כזה.
מאוד עצוב לאבד סבא כזה.
-
- הודעות: 1626
- הצטרפות: 15 אוגוסט 2007, 08:01
- דף אישי: הדף האישי של חלוקית_נחל*
הודעות אבל
משתתפת בצערך
-
- הודעות: 1340
- הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 14:09
- דף אישי: הדף האישי של סלט_פירות*
הודעות אבל
משתתפת בצערך
טוב לשמוע שסבא שלך זכה לחיים ארוכים וטובים ושנפטר מוקף באנשים אוהבים.
טוב לשמוע שסבא שלך זכה לחיים ארוכים וטובים ושנפטר מוקף באנשים אוהבים.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
הודעות אבל
_משתתפת בצערך
טוב לשמוע שסבא שלך זכה לחיים ארוכים וטובים ושנפטר מוקף באנשים אוהבים._
טוב לשמוע שסבא שלך זכה לחיים ארוכים וטובים ושנפטר מוקף באנשים אוהבים._
-
- הודעות: 1600
- הצטרפות: 27 נובמבר 2006, 02:52
- דף אישי: הדף האישי של עשב_השדה*
הודעות אבל
מנחמת על הפרידה מסבך היקר לך
ושמחה שזכיתם לחבקו עד הרגע האחרון ושנפטר בשנתו, עם ידיעה שהיה אהוב,
ברוך דיין אמת,
ושמחה שזכיתם לחבקו עד הרגע האחרון ושנפטר בשנתו, עם ידיעה שהיה אהוב,
ברוך דיין אמת,
-
- הודעות: 5866
- הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
- דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*
-
- הודעות: 11
- הצטרפות: 05 יולי 2010, 20:46
הודעות אבל
חברה נפטרה היום. אחרי חודשים ארוכים של סבל. מרגישה שהיא עדיין בשלב הביניים, בין עולםהחיים והמתים. מרגישה צורך לכתוב לה שמאחלת לה שתחוש עכשיו שלווה ורוגע שכל כך רצתה. אני ממש יכולה לראות אותה מוקפת בטבע וירוק. רגועה ושמחה.
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
הודעות אבל
אמא שלי נפטרה
מוזר לכתוב את זה
אך לצערי זה מה שזה
מוזר לכתוב את זה
אך לצערי זה מה שזה
-
- הודעות: 3541
- הצטרפות: 15 יוני 2003, 00:44
- דף אישי: הדף האישי של ה_עוגיה*
הודעות אבל
תנחומי שרית
-
- הודעות: 265
- הצטרפות: 08 נובמבר 2010, 04:02
- דף אישי: הדף האישי של עצם_מעצמי*
הודעות אבל
שרית,
במילה "נפטרה" יש רמז לכך שיש שחרור ממשהוא לא הכי טוב. כשאת "נפטרת" ממשהו,זה בדרך כלל משהו שלילי שאת רוצה להיפטר ממנו
אני מאמינה שהנשמה בעוזבה את הגוף הפיזי, לא זו בלבד שאיננה סובלת אלא היא משתחררת מעול,מנטל,נפטרת ממשהו שאין לה עוד צורך בו.
כנראה שנשמתה של אימך סיימה את הייעוד שלשמו ירדה לעולם וכעת,יכולה היתה לבחור בפתח היציאה שעליו חתמה עוד טרם לידתה אגב. (יש לנו כמה פתחי יציאה והנשמה שלנו בוחרת באיזה מהם מתאים לה להפטר)
לא מזמן,כשנפטרה אמו של בעלה של אחותי, שאלתי אותה מה אומרים "אצלם"- בעולם החרדי כשמישהוא מת
היא אמרה: "שהשמיים ינחמו אותך"
זו נראיית לי ברכה טובה
לשמיים יש יכול לנחם אותך הרבה יותר טוב ממני
לכן, במקום "תנחומיי" שולחת לך ברכה : שהשמיים ינחמו אותך
וגם:
במילים: "לצערי", "משתתפת בצערך" , "שלא תדעי עוד צער" יש משהו מאד קשה. צער זה כמובן רגש שלילי, נמוך.
רוצה להציע לך הסתכלות גהוהה יותר על המצב:
עבור אימך אין לך מה להצטער,כי ברור שנשמתה בחרה בכך מרצונה החופשי וברור שלהיפטר מהעולם הזה מביא איתו הקלה גדולה
עבור עצמך,כאן, את היא הבוחרת אם לחוות את פטירתה כצער או בהשלמה,מתוך אמונה שמה שקורה הוא בדיוק מה שצריך לקרות,באופן המושלם שבו הוא אמור היה לקרות. מתוך כך, את יכולה למצוא עצמך, לא מצטערת אלא מודה. מודה על ההזדמנות לחוות את הרגע הזה בשלמות,בהשלמה
נעמה
במילה "נפטרה" יש רמז לכך שיש שחרור ממשהוא לא הכי טוב. כשאת "נפטרת" ממשהו,זה בדרך כלל משהו שלילי שאת רוצה להיפטר ממנו
אני מאמינה שהנשמה בעוזבה את הגוף הפיזי, לא זו בלבד שאיננה סובלת אלא היא משתחררת מעול,מנטל,נפטרת ממשהו שאין לה עוד צורך בו.
כנראה שנשמתה של אימך סיימה את הייעוד שלשמו ירדה לעולם וכעת,יכולה היתה לבחור בפתח היציאה שעליו חתמה עוד טרם לידתה אגב. (יש לנו כמה פתחי יציאה והנשמה שלנו בוחרת באיזה מהם מתאים לה להפטר)
לא מזמן,כשנפטרה אמו של בעלה של אחותי, שאלתי אותה מה אומרים "אצלם"- בעולם החרדי כשמישהוא מת
היא אמרה: "שהשמיים ינחמו אותך"
זו נראיית לי ברכה טובה
לשמיים יש יכול לנחם אותך הרבה יותר טוב ממני
לכן, במקום "תנחומיי" שולחת לך ברכה : שהשמיים ינחמו אותך
וגם:
במילים: "לצערי", "משתתפת בצערך" , "שלא תדעי עוד צער" יש משהו מאד קשה. צער זה כמובן רגש שלילי, נמוך.
רוצה להציע לך הסתכלות גהוהה יותר על המצב:
עבור אימך אין לך מה להצטער,כי ברור שנשמתה בחרה בכך מרצונה החופשי וברור שלהיפטר מהעולם הזה מביא איתו הקלה גדולה
עבור עצמך,כאן, את היא הבוחרת אם לחוות את פטירתה כצער או בהשלמה,מתוך אמונה שמה שקורה הוא בדיוק מה שצריך לקרות,באופן המושלם שבו הוא אמור היה לקרות. מתוך כך, את יכולה למצוא עצמך, לא מצטערת אלא מודה. מודה על ההזדמנות לחוות את הרגע הזה בשלמות,בהשלמה
נעמה
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
הודעות אבל
לא מצטערת אלא מודה. מודה על ההזדמנות לחוות את הרגע הזה בשלמות,בהשלמה
סליחה!
לעולם לא אוכל להשלים באמת עם כך שהאנשים שהעשירו את חיי והיו חלק חשוב בהנאות ובחוויות הטובות של חיי, מתו נעלמו ונמוגו.
במילה "נפטרה" יש רמז לכך שיש שחרור ממשהוא לא הכי טוב.
נפטרה זו מילה שאנחנו בוחרים להשתמש בה בנסיון להקל עלינו את הכאב שבהעלמות של האנשים שמתו. מתו - חדלו לחיות וחדלו להיות.
שנשמתה בחרה בכך מרצונה החופשי וברור שלהיפטר מהעולם הזה
אני רק רואה איך בני אדם נאחזים בחיים בכל יכולתם ובכל מחיר, (לפעמים גם במחיר חייהם של אחרים).
אין לך מה להצטער,כי ברור שנשמתה בחרה בכך מרצונה החופשי וברור שלהיפטר מהעולם הזה מביא איתו הקלה גדולה
אוהו אוהו.
כשיגיע תורי ללכת ולהיעלם מכאן, אולי אדע מה המשמעות של כל זה, ואולי לא אהיה בכלל ולעולם לא אדע.
אולי יש נשמה (נצחית) ואולי לא. אולי יש גלגול נשמות ואולי לא. אבל כאב וצער יש ויש.
לקבל, להשלים, כן. הרי אין ברירה. (בעצם יש ברירה, לשקוע בכאב ובצער ולא לחיות). כשמישהו קרוב לי וחשוב לי מת, אז יש ויש על מה להצטער!
סליחה!
לעולם לא אוכל להשלים באמת עם כך שהאנשים שהעשירו את חיי והיו חלק חשוב בהנאות ובחוויות הטובות של חיי, מתו נעלמו ונמוגו.
במילה "נפטרה" יש רמז לכך שיש שחרור ממשהוא לא הכי טוב.
נפטרה זו מילה שאנחנו בוחרים להשתמש בה בנסיון להקל עלינו את הכאב שבהעלמות של האנשים שמתו. מתו - חדלו לחיות וחדלו להיות.
שנשמתה בחרה בכך מרצונה החופשי וברור שלהיפטר מהעולם הזה
אני רק רואה איך בני אדם נאחזים בחיים בכל יכולתם ובכל מחיר, (לפעמים גם במחיר חייהם של אחרים).
אין לך מה להצטער,כי ברור שנשמתה בחרה בכך מרצונה החופשי וברור שלהיפטר מהעולם הזה מביא איתו הקלה גדולה
אוהו אוהו.
כשיגיע תורי ללכת ולהיעלם מכאן, אולי אדע מה המשמעות של כל זה, ואולי לא אהיה בכלל ולעולם לא אדע.
אולי יש נשמה (נצחית) ואולי לא. אולי יש גלגול נשמות ואולי לא. אבל כאב וצער יש ויש.
לקבל, להשלים, כן. הרי אין ברירה. (בעצם יש ברירה, לשקוע בכאב ובצער ולא לחיות). כשמישהו קרוב לי וחשוב לי מת, אז יש ויש על מה להצטער!
-
- הודעות: 8851
- הצטרפות: 10 נובמבר 2001, 08:15
- דף אישי: הדף האישי של תבשיל_קדרה*
הודעות אבל
שרית, תנחומי.
~הצער הוא בלתי נפרד מהחיים, ובוודאי גדול כשהוא בא עם געגוע מוחלט כל כך.
הרשי לעצמך לשקוע, אח"כ תצופי בחזרה, וגם תשחי שוב.~
~הצער הוא בלתי נפרד מהחיים, ובוודאי גדול כשהוא בא עם געגוע מוחלט כל כך.
הרשי לעצמך לשקוע, אח"כ תצופי בחזרה, וגם תשחי שוב.~
-
- הודעות: 265
- הצטרפות: 08 נובמבר 2010, 04:02
- דף אישי: הדף האישי של עצם_מעצמי*
הודעות אבל
המילה "פטירה" ישר מתחברת לי לביטוי: " ברוך שפטרנו מעונשו של זה"
ברור שלא קל ולא פשוט בכלל להשלים עם אובדן נוכחות של אדם יקר וקרוב,במיוחד אמא,עם כל המשמעויות הנלוות לקשר המורכב בין אם לבת
אבל...
אם מצליחים לרגע,רק לרגע, להתעלות מעל הצער (ואפשר אח"כ לחזור למטה) ולראות את הכוונה הגבוהה יותר,את היד המכוונת את הכל מלמעלה,
אז אפשר להתחבר להבנה שהכל לטובה , ושבמותה,ייתכן שאמה של שרית חוותה הקלה גדולה כשנפטרה מעול החיים בגוף שבגד בה -מחלת הפרקינסון,עם כל הטוב שהביאה עמה לקשר המשפחתי בסוף ימיה, גם היתה קשה מנשוא . היכולת לראות את זה מלמעלה,יכולה להביא להבנה של המוות כהקלה. לא רק עבור המת אלא גם עבורנו-כמי שנשאר כאן
ברור שלא קל ולא פשוט בכלל להשלים עם אובדן נוכחות של אדם יקר וקרוב,במיוחד אמא,עם כל המשמעויות הנלוות לקשר המורכב בין אם לבת
אבל...
אם מצליחים לרגע,רק לרגע, להתעלות מעל הצער (ואפשר אח"כ לחזור למטה) ולראות את הכוונה הגבוהה יותר,את היד המכוונת את הכל מלמעלה,
אז אפשר להתחבר להבנה שהכל לטובה , ושבמותה,ייתכן שאמה של שרית חוותה הקלה גדולה כשנפטרה מעול החיים בגוף שבגד בה -מחלת הפרקינסון,עם כל הטוב שהביאה עמה לקשר המשפחתי בסוף ימיה, גם היתה קשה מנשוא . היכולת לראות את זה מלמעלה,יכולה להביא להבנה של המוות כהקלה. לא רק עבור המת אלא גם עבורנו-כמי שנשאר כאן
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
הודעות אבל
שרית, משתתפת בצערך.
עצם מעצמי , את כותבת דברים מעניינים אבל לטעמי הם לא תומכים ופותחים דיון שלא קשור לדף הזה. אולי עדיף בדף נפרד.
עצם מעצמי , את כותבת דברים מעניינים אבל לטעמי הם לא תומכים ופותחים דיון שלא קשור לדף הזה. אולי עדיף בדף נפרד.
-
- הודעות: 265
- הצטרפות: 08 נובמבר 2010, 04:02
- דף אישי: הדף האישי של עצם_מעצמי*
הודעות אבל
למה לא תומכים?
הרעיונות שאני מביאה אולי יוצאי דופן ולכן קשים לעיכול אבל הם בפירוש נועדו לתמוך
לתמוך בהתמודדות עם האובדן. כשמבינים את המהות הגבוהה יותר, קל להשלים ולקבל את הנוכחות הנעדרת/הנהדרת של אמא שנפטרה
שרית,
מהיכרותי אותך, את אדם פתוח ואמיץ לשמוע חוות דעת גם אם הן שונות, לכן מרשה לעצמי
אם לא מתאים לך,את יכולה למחוק
באהבה
נעמה
הרעיונות שאני מביאה אולי יוצאי דופן ולכן קשים לעיכול אבל הם בפירוש נועדו לתמוך
לתמוך בהתמודדות עם האובדן. כשמבינים את המהות הגבוהה יותר, קל להשלים ולקבל את הנוכחות הנעדרת/הנהדרת של אמא שנפטרה
שרית,
מהיכרותי אותך, את אדם פתוח ואמיץ לשמוע חוות דעת גם אם הן שונות, לכן מרשה לעצמי
אם לא מתאים לך,את יכולה למחוק
באהבה
נעמה
-
- הודעות: 265
- הצטרפות: 08 נובמבר 2010, 04:02
- דף אישי: הדף האישי של עצם_מעצמי*
הודעות אבל
דבריי מכוונים לא רק לשרית אלא לכל האבלים באשר הם. אולי גם אני יום אחד.. .
ולדעתי זה בהחלט המקום. איפה כן אם לא כאן?...
תחשבו כמה מהפכנית התפיסה המחשבתית שלנו, שאם נאמר לעצמנו ויאמרו לנו : "שהשמיים ינחמו" במקום "משתתפת בצערך"
נקבל כוחות ממקום של אמונה והשלמה במקום שנאבד כוחות ע"י בזבוז אנרגייה על צער
ולדעתי זה בהחלט המקום. איפה כן אם לא כאן?...
תחשבו כמה מהפכנית התפיסה המחשבתית שלנו, שאם נאמר לעצמנו ויאמרו לנו : "שהשמיים ינחמו" במקום "משתתפת בצערך"
נקבל כוחות ממקום של אמונה והשלמה במקום שנאבד כוחות ע"י בזבוז אנרגייה על צער
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
הודעות אבל
,תודה לכולם.
אין לי בעיה לקרוא לשמוע להסכים/או לא
זה נותן לי חומר למחשבה
חושבת על המילה נפטרה -
אמי אכן נפטרה מהגוף, הגוף היתל בה בשנים האחרונות
אני השתמשתי במילה כי היא היתה עבורי הכי פחות קשה.
חומר למחשבה עבורי לגבי המילה ומשמעותה.
כרגע עצוב - יחד אם זאת
"טבעי" שילדים קוברים הורים
הוקל לאימי שסיימה את חייה
ראינו זאת
מספר שעות לפני שעצמה עיניה
ישנה לראשונה מזה זמן רב בנינוחות
הנשמה פשוט שיחררה את הגוף
ויחד עם כל ההגיון וכל ההבנה
יש עצב
עצב על מה שלא יהיה כבר
עצב על פרדה מאמא אהובה
לשמחתי בשנים האחרונות גרנו יחד
ויודעת שאיפשרתי לה חוויה יחודית
מצד אחד לחוות את הנכדים ברמה היום יומית
מצד שני נתתי לה להרגיש שדואגים לה ועוטפים אותה
השיתוף שלה בחיי היום יום ובמיוחד בחינוך הביתי
כל אילו נתנו המון לי לנו וכמובן לאימי.
את הסיפור המיוחד עם בתי אספר אח"כ
שוב תודה
אין לי בעיה לקרוא לשמוע להסכים/או לא
זה נותן לי חומר למחשבה
חושבת על המילה נפטרה -
אמי אכן נפטרה מהגוף, הגוף היתל בה בשנים האחרונות
אני השתמשתי במילה כי היא היתה עבורי הכי פחות קשה.
חומר למחשבה עבורי לגבי המילה ומשמעותה.
כרגע עצוב - יחד אם זאת
"טבעי" שילדים קוברים הורים
הוקל לאימי שסיימה את חייה
ראינו זאת
מספר שעות לפני שעצמה עיניה
ישנה לראשונה מזה זמן רב בנינוחות
הנשמה פשוט שיחררה את הגוף
ויחד עם כל ההגיון וכל ההבנה
יש עצב
עצב על מה שלא יהיה כבר
עצב על פרדה מאמא אהובה
לשמחתי בשנים האחרונות גרנו יחד
ויודעת שאיפשרתי לה חוויה יחודית
מצד אחד לחוות את הנכדים ברמה היום יומית
מצד שני נתתי לה להרגיש שדואגים לה ועוטפים אותה
השיתוף שלה בחיי היום יום ובמיוחד בחינוך הביתי
כל אילו נתנו המון לי לנו וכמובן לאימי.
את הסיפור המיוחד עם בתי אספר אח"כ
שוב תודה
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
הודעות אבל
שרית, משתתפת בצערך
במילה "נפטרה" יש רמז לכך
המלה "נפטר" לגבי "מת" ייחודית ליהודים (רלבנטית רק ליהודים), כי אינה אלא קיצור מהביטוי המלא: "נפטר/ה מעול מצוות".
היפוכו בבת ובבר המצווה, שבהם "נכנסים בעול מצוות", והאב הוא זה שאומר "ברוך שפטרני מעונשו של זה" - והכוונה שהבן מעכשיו אחראי על שמירת המצוות בעצמו (מבחינת מצוות הדת, הוא בוגר, זו משמעותו של טקס החניכה הזה לבנים יהודיים) ולא האב אחראי עליו.
שימו לב שבשני הביטויים, המצוות הן עול.
אם כן, התפתחה ביהדות מעין "לשון נקיה" לציון המוות, שמנסה גם להסתכל בו מעט בהומור: לפחות דבר אחד טוב יש במוות, שאתה סוף סוף פטור מעול המצוות... חופשי מהחובות המעיקות...
ותודה ליהודה אטלס שהעמידני על דיוקם של דברים (מפני שאמרתי "נפטר" לגבי איזה נוצרי (-: )
במילה "נפטרה" יש רמז לכך
המלה "נפטר" לגבי "מת" ייחודית ליהודים (רלבנטית רק ליהודים), כי אינה אלא קיצור מהביטוי המלא: "נפטר/ה מעול מצוות".
היפוכו בבת ובבר המצווה, שבהם "נכנסים בעול מצוות", והאב הוא זה שאומר "ברוך שפטרני מעונשו של זה" - והכוונה שהבן מעכשיו אחראי על שמירת המצוות בעצמו (מבחינת מצוות הדת, הוא בוגר, זו משמעותו של טקס החניכה הזה לבנים יהודיים) ולא האב אחראי עליו.
שימו לב שבשני הביטויים, המצוות הן עול.
אם כן, התפתחה ביהדות מעין "לשון נקיה" לציון המוות, שמנסה גם להסתכל בו מעט בהומור: לפחות דבר אחד טוב יש במוות, שאתה סוף סוף פטור מעול המצוות... חופשי מהחובות המעיקות...
ותודה ליהודה אטלס שהעמידני על דיוקם של דברים (מפני שאמרתי "נפטר" לגבי איזה נוצרי (-: )
-
- הודעות: 2455
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2004, 19:00
- דף אישי: הדף האישי של ההולכת_בדרכים*
הודעות אבל
_לשמחתי בשנים האחרונות גרנו יחד
ויודעת שאיפשרתי לה חוויה יחודית
מצד אחד לחוות את הנכדים ברמה היום יומית
מצד שני נתתי לה להרגיש שדואגים לה ועוטפים אותה
השיתוף שלה בחיי היום יום ובמיוחד בחינוך הביתי_
מדהים שרית, זכיתם!
משתתפת בצערך
אם כן, התפתחה ביהדות מעין "לשון נקיה" לציון המוות, שמנסה גם להסתכל בו מעט בהומור: לפחות דבר אחד טוב יש במוות, שאתה סוף סוף פטור מעול המצוות... חופשי מהחובות המעיקות...
וואלה, החכמתי!
ויודעת שאיפשרתי לה חוויה יחודית
מצד אחד לחוות את הנכדים ברמה היום יומית
מצד שני נתתי לה להרגיש שדואגים לה ועוטפים אותה
השיתוף שלה בחיי היום יום ובמיוחד בחינוך הביתי_
מדהים שרית, זכיתם!
משתתפת בצערך
אם כן, התפתחה ביהדות מעין "לשון נקיה" לציון המוות, שמנסה גם להסתכל בו מעט בהומור: לפחות דבר אחד טוב יש במוות, שאתה סוף סוף פטור מעול המצוות... חופשי מהחובות המעיקות...
וואלה, החכמתי!
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
הודעות אבל
סיפור מרגש
בשנה וחצי האחרונות אימי לא היתה במיטבה (אלצהיימר) זיהתהה את כולנו פרט לביתי
מכל הנכדים ביתי היתה הקשורה איליה במיוחד.
ניסינו להסביר לבתי שאמי עדין מתיחסת איליה כאל קטנה והנה היא נערה מתבגרת ולכן אימי לא מקשרת
הסבר זה לא הרגיע את בתי. בתי החליטה לדבר עם אימי
איפשרנו לבתי להיות עם אימי לבד היא כעסה צעקה בכתה אימי הביטה "כזומבי"
בתי עזבה בטריקת דלת באוטו אמרה לא חיסקתי אותה שנפרדנו
רצה נתנה לה חיבוק ואמרה שמבחינתה היא לא באה יותר לבקר את סבתא
לפני 5 שבועות אמי עברה ניתוח קשה, בתי החליטה כן לבוא איתנו לבקר אותה.
כשאימי פקחה עינים חייכה חיוך שזה זמן רב לא ראינו
הביטה בביתי סימנה לעברה עם האצבע ואמרה
"את (אמרה את שמה) יפיפיה שלי" חזרה שוב וכולנו פרצנו בבכי מהתרגשות
היינו צמודים לאימי שישי שבתבתי ואני האכלנו אותה דברנו היא חזרה ודברה עם בתי
ביתי אמרה שקיבלה מתנה מסבתא.
כשהחזרנו אותה לבית הסיעודי אימי חזרה למצבה הקודם.
נתק מוחלט.
בדיוק לפני שבועיים אישפזנו אותה במצב קשה, היא היתה במצב של חוסר קשר מוחלט
בשבת שעברה בתי החליטה שהיא באה הצענו לה לא לבוא כי אמי במצב קשה
בתי התעקשה לבוא , שישבנו לידה היא פקחה עינים גדולות הביטה באמי ועיניה פשוט זהרו
היא הנידה גבות ועפעפים והביטה כמזהה אותנו
בתי שוב שמחה שהנה סבתא מזהה אותה.
חזרנו הביתה בהרגשה שאולי מצבה הוטב חלפו יומיים והיא נפרדה מאיתנו..
בשנה וחצי האחרונות אימי לא היתה במיטבה (אלצהיימר) זיהתהה את כולנו פרט לביתי
מכל הנכדים ביתי היתה הקשורה איליה במיוחד.
ניסינו להסביר לבתי שאמי עדין מתיחסת איליה כאל קטנה והנה היא נערה מתבגרת ולכן אימי לא מקשרת
הסבר זה לא הרגיע את בתי. בתי החליטה לדבר עם אימי
איפשרנו לבתי להיות עם אימי לבד היא כעסה צעקה בכתה אימי הביטה "כזומבי"
בתי עזבה בטריקת דלת באוטו אמרה לא חיסקתי אותה שנפרדנו
רצה נתנה לה חיבוק ואמרה שמבחינתה היא לא באה יותר לבקר את סבתא
לפני 5 שבועות אמי עברה ניתוח קשה, בתי החליטה כן לבוא איתנו לבקר אותה.
כשאימי פקחה עינים חייכה חיוך שזה זמן רב לא ראינו
הביטה בביתי סימנה לעברה עם האצבע ואמרה
"את (אמרה את שמה) יפיפיה שלי" חזרה שוב וכולנו פרצנו בבכי מהתרגשות
היינו צמודים לאימי שישי שבתבתי ואני האכלנו אותה דברנו היא חזרה ודברה עם בתי
ביתי אמרה שקיבלה מתנה מסבתא.
כשהחזרנו אותה לבית הסיעודי אימי חזרה למצבה הקודם.
נתק מוחלט.
בדיוק לפני שבועיים אישפזנו אותה במצב קשה, היא היתה במצב של חוסר קשר מוחלט
בשבת שעברה בתי החליטה שהיא באה הצענו לה לא לבוא כי אמי במצב קשה
בתי התעקשה לבוא , שישבנו לידה היא פקחה עינים גדולות הביטה באמי ועיניה פשוט זהרו
היא הנידה גבות ועפעפים והביטה כמזהה אותנו
בתי שוב שמחה שהנה סבתא מזהה אותה.
חזרנו הביתה בהרגשה שאולי מצבה הוטב חלפו יומיים והיא נפרדה מאיתנו..
-
- הודעות: 265
- הצטרפות: 08 נובמבר 2010, 04:02
- דף אישי: הדף האישי של עצם_מעצמי*
הודעות אבל
תודה שרית על השיתוף כאן
סיפורים בענייני חיים ומוות והמרווח הדקיק שבניהם תמיד מזכירות לי את ארעיות החיים כאן בעולם הזה
אני מוצאת עצמי מדי פעם מרימה טלפון לאמא שלי ואומרת לה שאני אוהבת אותה.
ככה,סתם, שתדע
שלא אמצא עצמי יום אחד מול גופתה המתה בהפתעה ואוכל עצמי על שלא אמרתי לה את אשר על ליבי (גם דברים שלא פשוט לומר,גם זה כלול)
וזה מוביל אותי באופן מיידי וברור-לחיות את הרגע, את ההווה, כאילו אין מחר (כי אולי באמת לא יהיה...)
סיפורים בענייני חיים ומוות והמרווח הדקיק שבניהם תמיד מזכירות לי את ארעיות החיים כאן בעולם הזה
אני מוצאת עצמי מדי פעם מרימה טלפון לאמא שלי ואומרת לה שאני אוהבת אותה.
ככה,סתם, שתדע
שלא אמצא עצמי יום אחד מול גופתה המתה בהפתעה ואוכל עצמי על שלא אמרתי לה את אשר על ליבי (גם דברים שלא פשוט לומר,גם זה כלול)
וזה מוביל אותי באופן מיידי וברור-לחיות את הרגע, את ההווה, כאילו אין מחר (כי אולי באמת לא יהיה...)
-
- הודעות: 499
- הצטרפות: 13 אוגוסט 2004, 19:49
- דף אישי: הדף האישי של שגית_רי*
הודעות אבל
מרגש ועצוב, הסיפור על הקשר בין ביתך לאימך...
משתתפת בצערכם
@}
משתתפת בצערכם
@}
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
הודעות אבל
שרית, משתתפת בצערך.
הסיפור על בתך ואמך מרגש מאד. טוב שידעתם קרבה כזו בשנים האחרונות ואני זוכרת שכתבת גם על הקשיים כשעברו לגור אתכם, ובכל זאת- זכיתם.
הסיפור על בתך ואמך מרגש מאד. טוב שידעתם קרבה כזו בשנים האחרונות ואני זוכרת שכתבת גם על הקשיים כשעברו לגור אתכם, ובכל זאת- זכיתם.
-
- הודעות: 5845
- הצטרפות: 08 ינואר 2004, 15:33
- דף אישי: הדף האישי של טרה_רוסה*
הודעות אבל
_שרית, משתתפת בצערך.
הסיפור על בתך ואמך מרגש מאד. טוב שידעתם קרבה כזו בשנים האחרונות ואני זוכרת שכתבת גם על הקשיים כשעברו לגור אתכם, ובכל זאת- זכיתם._
גם אני.
הסיפור על בתך ואמך מרגש מאד. טוב שידעתם קרבה כזו בשנים האחרונות ואני זוכרת שכתבת גם על הקשיים כשעברו לגור אתכם, ובכל זאת- זכיתם._
גם אני.
-
- הודעות: 1078
- הצטרפות: 21 דצמבר 2003, 15:17
- דף אישי: הדף האישי של אמא_בבית*
הודעות אבל
שרית, משתתפת בצערך.
איזה סיפור מרגש. גם הסיפור עם הבת שלך וגם זה שגרתם עם אמא וזכיתם למשפחה מורחבת בסוף חייה.
איזה סיפור מרגש. גם הסיפור עם הבת שלך וגם זה שגרתם עם אמא וזכיתם למשפחה מורחבת בסוף חייה.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
הודעות אבל
שרית, אני זוכרת היטב את הדף שבו תיארת איך ההורים שלך באים לגור איתכם, ואת הברכה שהיתה לכם מזה, כולל ההסתגלויות. זה דף מרגש מאד, מלא אהבה וקבלה ורוחב לב ורוחב בית, וברור שכולם התרחבו מזה.
משתתפת בצערך.
משתתפת בצערך.
-
- הודעות: 3017
- הצטרפות: 29 פברואר 2004, 08:57
- דף אישי: הדף האישי של סיגל_ב*
הודעות אבל
שרית, מכירה את המצב היטב ומקרוב.
משתתפת בצערכם. חיבוק גדול.
משתתפת בצערכם. חיבוק גדול.
-
- הודעות: 2818
- הצטרפות: 28 אוקטובר 2003, 20:13
- דף אישי: הדף האישי של מיכל_שץ*
הודעות אבל
שרית, יהיה זכרה ברוך.
הסיפור על הסבתא והנכדה מאוד מרגש.
מהשמיים תנוחמו
(גם אני מאוד אוהבת את הביטוי הזה)
הסיפור על הסבתא והנכדה מאוד מרגש.
מהשמיים תנוחמו
(גם אני מאוד אוהבת את הביטוי הזה)
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
הודעות אבל
30/3 אבא ש איל בנזוגי מת
חודש וחצי לאחר אימי.
לא הספקנו לעכל פרדה אחת והנה השניה בפתח.
הרבה מיסטיקה יש בשני הארועים.
ההלויה נערכה ב31/3 ביום בו מלאו לביתי 15 שנים
כולנו די מפורקים מנסים לאסוף עצמנו ולתפקד
לא פשוט.
הילדים בטלטלה עצומה.
חודש וחצי לאחר אימי.
לא הספקנו לעכל פרדה אחת והנה השניה בפתח.
הרבה מיסטיקה יש בשני הארועים.
ההלויה נערכה ב31/3 ביום בו מלאו לביתי 15 שנים
כולנו די מפורקים מנסים לאסוף עצמנו ולתפקד
לא פשוט.
הילדים בטלטלה עצומה.
הודעות אבל
שולחת לכם חיזוקים
שתצליחו לאסוף כוחות
שתי פרדות כל-כך קרובות
ממש קשה לעכל
שתצליחו לאסוף כוחות
שתי פרדות כל-כך קרובות
ממש קשה לעכל
-
- הודעות: 1086
- הצטרפות: 04 מאי 2004, 21:31
- דף אישי: הדף האישי של יעל_צ*
הודעות אבל
שרית, משתתפת בצערכם,
מתארת לי עד כמה לא פשוט אצלכם עכשיו. שולחת כוחות ונחמה.
מתארת לי עד כמה לא פשוט אצלכם עכשיו. שולחת כוחות ונחמה.
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
הודעות אבל
אכן לא פשוט
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
הודעות אבל
ההודעה הגיעה אילי בזמן שיחת טלפון עם חברה של הבת לתכנן לה מסיבת הפתעה
ההלוויה התקימה בתאריך יום ההולדת של הבת
ושתי הפרדות חודשיים לפני בר מצווה לבן
גם אמי וגם חמי ילדי אותה שנה
ושניהם מתו 10 ימים לפני יום הולדתם
מסע לא פשוט אנחנו עוברים
אך ברור שנצא ממנו מחוזקים
ההלוויה התקימה בתאריך יום ההולדת של הבת
ושתי הפרדות חודשיים לפני בר מצווה לבן
גם אמי וגם חמי ילדי אותה שנה
ושניהם מתו 10 ימים לפני יום הולדתם
מסע לא פשוט אנחנו עוברים
אך ברור שנצא ממנו מחוזקים
-
- הודעות: 833
- הצטרפות: 18 יולי 2010, 13:26
- דף אישי: הדף האישי של עולם_חדש_מופלא*
הודעות אבל
משתתפת בצערכם
-
- הודעות: 1307
- הצטרפות: 02 פברואר 2006, 11:34
- דף אישי: הדף האישי של חוט_השני*
הודעות אבל
משתתפת בצערכם
הודעות אבל
_שרית, משתתפת בצערכם, hug-sad
מתארת לי עד כמה לא פשוט אצלכם עכשיו. שולחת כוחות ונחמה._
מתארת לי עד כמה לא פשוט אצלכם עכשיו. שולחת כוחות ונחמה._
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
הודעות אבל
תודה
מתנגן לי כל הזמן ברש השיר
"אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר"
כאילו תחושה שסביב הדברים משתנים אבל אנחנו נמשיך לשיר= לחיות את החיים
עם חדוות יצירה ושמחת חיים
כל הזמן מטפטפת למשפחה ואולי לעצמי
בסופו של דבר זה הליך טבעי
מתנגן לי כל הזמן ברש השיר
"אנחנו לא אנחנו לא נפסיק לשיר"
כאילו תחושה שסביב הדברים משתנים אבל אנחנו נמשיך לשיר= לחיות את החיים
עם חדוות יצירה ושמחת חיים
כל הזמן מטפטפת למשפחה ואולי לעצמי
בסופו של דבר זה הליך טבעי
-
- הודעות: 21563
- הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
- דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*
הודעות אבל
שרית, משתתפת בצערכם! מאוד מוזר עניין התאריכים. מישהו אמר לי פעם שדברים כאלה מסמלים קשר אנרגטי חזק בין אנשים.
-
- הודעות: 1233
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 14:17
- דף אישי: הדף האישי של תמרול_ה*
הודעות אבל
לשרית,
משתתפת בצערכם.
אני חושבת שהדרך שאתם תעשו עם הפרידות הקשות האלה, תשאיר את חותמה גם על הדור הצעיר.
משתתפת בצערכם.
אני חושבת שהדרך שאתם תעשו עם הפרידות הקשות האלה, תשאיר את חותמה גם על הדור הצעיר.
-
- הודעות: 1074
- הצטרפות: 18 יוני 2004, 15:22
- דף אישי: הדף האישי של נועה_ברוך*
הודעות אבל
_שרית, משתתפת בצערכם
שולחת כוחות ונחמה._
שולחת כוחות ונחמה._
-
- הודעות: 4246
- הצטרפות: 13 יוני 2004, 20:33
- דף אישי: הדף האישי של עירית_לוי
הודעות אבל
לשרית, משתתפת בצערכם.
-
- הודעות: 908
- הצטרפות: 27 ינואר 2004, 17:51
- דף אישי: הדף האישי של שרית_אמיר*
הודעות אבל
תודה לכולן
אכן התהליך כואב אך יש בו גם חוזק
כל אחד מהילדים (13 ו 15) מגיב אחר
ולוקח את הכאב העצב והתובנות למקום אחר
לי אין כל כך יכולת לעכל את הארועים
כיוון שאני עסוקה כל העת בשמירה על הילדדים
ודאגה לבנזוג לאבי חמותי
ואולי הדאגה לאחרים זו ההתמודדות שלי. - ימים יגידו.
אכן התהליך כואב אך יש בו גם חוזק
כל אחד מהילדים (13 ו 15) מגיב אחר
ולוקח את הכאב העצב והתובנות למקום אחר
לי אין כל כך יכולת לעכל את הארועים
כיוון שאני עסוקה כל העת בשמירה על הילדדים
ודאגה לבנזוג לאבי חמותי
ואולי הדאגה לאחרים זו ההתמודדות שלי. - ימים יגידו.
-
- הודעות: 71
- הצטרפות: 05 דצמבר 2009, 15:11
- דף אישי: הדף האישי של אליהו_מחדרה*
הודעות אבל
משתתף בצערך