החיוניות שלי חלק רביעי

גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

אגב חיוניות, משתפת שכבר שבוע שלם שגרת הבוקר שלי נראית אחרת - הדבר הראשון שאני עושה אחרי המקלחת זה קרוב לחצי שעה של יוגה. מתיחות טובות, כמה אסאנות שחביבות עלי במיוחד (ונחוצות לי במיוחד) ואז עמידת כתפיים ועמידת ראש לקינוח.
אודה ולא אבוש שזה קרה בזכות הפנטזיה שלי על המפגש המתקרב עם עדינה ועל הצורך שלי להיות קצת יותר במיטבי לכבודה :-)
לא המניע הכי מכובד אבל מה שעובד - עובד.
איזו התחלה אחרת ליום שלי. ממש עולם אחר.
הדבר הבא זה לחזור לתרגל את רצפת האגן. זנחתי אותה מרוב שעמום של התרגול ואני מתקשה להניע את זה מחדש. גם זה יגיע...
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

חוץ מזה, מישהו צריך לאזן את הניסויים של עדינה לפני שהיא גומרת לנו את כל בעלי החיים על הכדור
מבטיחה לך שאני מתפקעת פה מצחוק! שלא תחשבי שהמחשבה הזאת לא עברה לי בראש בעצמי כבר כמה פעמים.


לא המניע הכי מכובד אבל מה שעובד - עובד.
וכי למה לא מכובד?! מכובד ביותר.

הדבר הבא זה לחזור לתרגל את רצפת האגן. זנחתי אותה מרוב שעמום של התרגול ואני מתקשה להניע את זה מחדש. גם זה יגיע...
הקרניו מצוין לזה... וואי וואי וואי כמה שאני מחכה לך!

מרגישה ששתינו במקומות כל כך שונים מאיפה שהיינו לפני רק כמה חודשים.
תענוג.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מבטיחה לך שאני מתפקעת פה מצחוק!
כל מטרתו של המשפט הזה היתה להצחיק אותך. שמחה לשמוע שזה עבד.

וכי למה לא מכובד?! מכובד ביותר.
כי הייתי מעדיפה לרצות את זה רק לעצמי. יקירתי, אני אשכרה העפתי לי בראש את המחשבה שברוב המפגשים שלנו עבדת נורא קשה ואולי הפעם תוכלי לעבוד קצת פחות קשה. זה קצת עקום, עם כל אהבתי אליך... אבל כאמור, זה עבד. וזה הניע את המחשבות שלי על עצמי כי זה עשה ועושה לי טוב אז דייני.

וואי וואי וואי כמה שאני מחכה לך!
אוח, התחושה הדדית כל כך.

מרגישה ששתינו במקומות כל כך שונים מאיפה שהיינו לפני רק כמה חודשים.
BIG TIME!
חני_בונה*
הודעות: 1693
הצטרפות: 05 פברואר 2005, 19:09
דף אישי: הדף האישי של חני_בונה*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי חני_בונה* »

יש לי בשורות. מעולות
באמת מעולות. כל הכבוד לך, אלופה!
קבלי מדליה וירטואלית.
{@
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

חני יקרה, תודה מקרב לב.
במקום מדליה וירטואלית אולי אשיג לעצמי בקרוב חיבוק אמיתי ממך.
אוהבת אותך מאוד.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

החל מהיום, אם מישהי ממש מתעקשת, היא יכולה לקרוא לי ד"ר

יוהו! זה ממש מגניב!
ברור לך שמעכשיו כל פנייה תהיה עם ד"ר, כן ד"ר?

מזל טוב, באמת. כל הכבוד!
עדינה_ניפו*
הודעות: 2390
הצטרפות: 10 ספטמבר 2003, 17:33
דף אישי: הדף האישי של עדינה_ניפו*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי עדינה_ניפו* »

אני אשכרה העפתי לי בראש את המחשבה שברוב המפגשים שלנו עבדת נורא קשה ואולי הפעם תוכלי לעבוד קצת פחות קשה.
את באמת יכולה לעזוב את המחשבה הזאת משתי סיבות,
האחת אני אף פעם לא עובדת קשה בגלל המצב של הגוף של המטופל (אלא אם כן את גבר במשקל 150 קג', זאת כן עבודה קשה). אני עובדת קשה אך ורק במצבים בהם אני לא קשובה לעצמי ולמטופל. לא קרה לי כבר הרבה זמן שעבדתי קשה :-).
לזה התכוונתי במחשבה שאנחנו במקום אחר. הרבה יותר רכוּת בשתינו. והקשבה. ומרכז.
ושנית את תראי שהעבודה שלי שונה ממה שהיתה בעקבות לימודי הקרניו. הגישה השתנתה מאד, לא בראש, משהו בגוף שלי מתכוונן אחרת עם הזמן.

אז אני לא רוצה להוריד לך את המוטיבציה לתרגילי היוגה :-) אך יש לי הרגשה שזה לא מה שיעצור אותך!
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

_תראו איך הכול מסתדר בתזמון מושלם.
אכן כך! איזה אחות הגרלת לעצמך. תבדקי שהיא לא במקרה קוראת גם מחשבות אחרות שלך..._

יש מצב. היא רגישה להפליא.
אבל אחר כך הגענו לשבעה וגם שם היו, למרבה הפתעתי, ליד העוגות וכל זה, אגוזים, תותים וקלמנטינות. משהו משתנה בעולם, אני אומרת לכן.
זה היה עלול להיות יום מושלם, אילולא בנז הביא לי סנדוויץ' בדרך להלוויה. אמנם לחם שיפון, אבל די ציפיתי לראות איך ירגיש יום שלם של אגוזים/פירות/ירקות וכו'...

ניסחתי לעצמי מטרה סופית, אני חושבת. אני כן רוצה לאכול הכול, אבל פשוט בכמויות אחרות. אני רוצה לאכול דגנים, אבל ממש מעט, לא קערות עצומות של תבשילים ואני רוצה לאכול חלבון מן החי, אבל מעט. לא כרע של עוף, או סטייק עצום.
בנתיים אני מציינת לעצמי שמה שמרגיש טוב בעיקר זה לא לבשל ולא להכין. והפתעת השבוע: אני אוכלת בננות כאילו אין מחר וזה בכלל לא משפיע על העיכול! יכול להיות שכל השנים האלה המחשבה שבננות גורמות לעצירות הייתה רק אגדה אורבנית?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

יש מצב. היא רגישה להפליא.
איזו ברכה.

די ציפיתי לראות איך ירגיש יום שלם של אגוזים/פירות/ירקות וכו'...
לא רוצה לבאס אותך אבל מוטב להגיד לך - אצל רוב האנשים שאני מכירה, כולל אותי, זה מרגיש טוב בראש. כלומר, המחשבה על זה נעימה. בגוף לא מרגישים כלום. צריך את השלושה ימים, אחרת, זה הכל נבלע בתוך הדברים האחרים.

ניסחתי לעצמי מטרה סופית, אני חושבת
מיכל יקרה, המטרה שלך נהדרת בעיניי. גם פה אני מציעה משהו מניסיוני - הדרך לשם היא ארוכה מאוד מאוד ודורשת כל הזמן מודעות. כלומר, גם עם הרבה מודעות היא ארוכה עד מאוד ואני יודעת שאת לא מתה על זה, על להיות שקועה באוכל כל הזמן. כדאי לקחת את זה בחשבון ולצפות למשהו ריאלי. מעצמי וממי שאני מכירה (בטח יש גם אחרים) מי שרגיל לאכול זבל בכמויות אדירות מתקשה מאוד להיפרד מההרגל הזה. אני מאחלת לך שתהיי דווקא זו שמצליחה!

מרגיש טוב בעיקר זה לא לבשל ולא להכין
נכון. זה ממש כיף. שחרור האשה, סרט ההמשך.

יכול להיות שכל השנים האלה המחשבה שבננות גורמות לעצירות הייתה רק אגדה אורבנית?
ברור! כמו בהרבה דברים אחרים העצירות באה מהדברים שבאים עם הבננות. וגם ההשמנה. גם בזה נוהגים להאשים אותן. הידעת שכל משפחת הכרובים לא גורמת לשום גזים במסגרת אכילה חיונית? גם זו אגדה אורבנית. ופירות בסוף הארוחה לא תוססים בשום קיבה בתזונה חיונית. גם זו אגדה. נורא מצחיק לאכול ערימה של דגנים ואז להאשים את הפירות שבאו אחריה בתסיסה ותחושה לא נוחה.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

לא קרה לי כבר הרבה זמן שעבדתי קשה .
וואו, עדינה, כמה אני שמחה בשבילך.

ושנית את תראי שהעבודה שלי שונה ממה שהיתה בעקבות לימודי הקרניו. הגישה השתנתה מאד, לא בראש, משהו בגוף שלי מתכוונן אחרת עם הזמן.
די, מספיק, אני לא יכולה יותר עם הטיזרים האלה :-D
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מצ'רה* »

מזל טוב ד"ר נכבדה וכל הכבוד! (())
החיים התנהגו אלי ממש יפה.
זה כי את מתנהגת אליהם ממש ממש יפה.
יכול להיות שכל השנים האלה המחשבה שבננות גורמות לעצירות הייתה רק אגדה אורבנית?
לא יכול להיות - בטוח. ולא בדיוק אגדה אורבנית - סיפורי סבתא (במשמעות הלא מוצלחת שלהם. יש כזאת...).
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

תודה, מצ'רה! חיבוק גדול בחזרה גם אליך.

זה כי את מתנהגת אליהם ממש ממש יפה.
מחשבה מעניינת...

סיפורי סבתא (במשמעות הלא מוצלחת שלהם. יש כזאת...).
:-) את מדברת על הסבתא הפרטית שלך? בספר של ספרן פוייר הוא מספר המון המון על סבתא שלו ועל כל האמונות ביחס למזון שהוא אימץ ממנה מבלי לתהות. היא היתה ניצולת שואה אז את יכולה לתאר לך במה מדובר. זה די הדהים אותי איך אפשר לגרום לילדים לאמין בדברים שאין להם שחר פשוט כי... אומרים להם אותם מספיק בסמכותיות.
אחד הדברים שאני עושה אחרת ביחס לזה הוא שאני משתדלת לא להציג אמיתות מוחלטות בפני הילדים. אני משתדלת לדבר במונחים יחסיים על בריאות ועל ה"נכון/לא נכון" בתזונה. מהדברים שהם אומרים אני רואה שזה מצליח לא רע ושאפשר באותה קלות לפתח בילדים תפישה מאוד מורכבת של תזונה. וזה כנראה גם קשור לזה שאני לא מונעת מהם שום דבר באופן גורף.
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מצ'רה* »

את מדברת על הסבתא הפרטית שלך?
גם. בקשר לבננות - לא זוכרת ספציפית. אני מתכוונת לאמירות האלה, שעוברות באמצעות קופי אנד פייסט מדור לדור מבלי להבדק. הצרוף של סבתות חכמות, עתירות כריזמה ונסיון חיים, עם אמירות טפשיות שהן עצמן אימצו בילדותן מבלי לבדוק, מעביר מדור לדור תפיסות שלא ראויות לכך.
אני משתדלת לא להציג אמיתות מוחלטות בפני הילדים.
ואללה. כל כך הרבה פעמים אמרתי אמיתות מוחלטות כאלה, תוצאה של תפיסה שהיתה לי באותו זמן, ואח"כ גיליתי בעצמי שטעיתי. (-:
סגולה*
הודעות: 47
הצטרפות: 15 יולי 2007, 12:18

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי סגולה* »

הדבר הבא זה לחזור לתרגל את רצפת האגן. זנחתי אותה מרוב שעמום של התרגול ואני מתקשה להניע את זה מחדש
למה צריך תרגול נפרד ליוגה ולרצפת אגן? תרגול יוגה זה ה- תרגול לרצפת אגן וזה רק הופך אותו למעניין ומעמיק יותר...
סגולה*
הודעות: 47
הצטרפות: 15 יולי 2007, 12:18

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי סגולה* »

ועכשיו ראיתי שמגיע לך מזל טוב, ד"ר :-)
כל הכבוד!
אלופה אמיתית!
(במה הדוקטורט??)
מנגו*
הודעות: 110
הצטרפות: 19 ינואר 2012, 20:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מנגו* »

מזל טוב ד''ר גוגוס!
איזה כיף, מגיע לך דוקטורט גם בעוד נושאים ( כמו לפתוח דף שנקרא החיוניות שלי).
אני אסתפק בתעודת הבגרות שלי.בגלגול הזה האקדמיה לא מתאימה לי, או בעצם, אני לא מתאימה לה.
לכבוד הדוקטורט שלך הכנתי שייק ירוק, למרות שלא הייתה לי חסה וכמעט ויתרתי. בסוף הכנתי מבננה, ארוגולה גאונית, פטרוזיליה ותמר. יצא מעולה.
לחייך, גוגוס יקרה.

מיכל, גם אני שנים שמעתי על הקשר בין בננות לעצירות עד שניסיתי וראיתי שאצלי זה עובד הפוך - כמעט הכול גורם לי לעצירות מלבד בננות...
יש בזה משהו משחרר להתנסות ולגלות בעצמך דברים.

אגב, לגבי הכברת המילים - כול מילה שנכתבת כאן, לא רק על תזונה, חשובה עבורי ומלמדת המון.
תודה לכולן.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

למה צריך תרגול נפרד ליוגה ולרצפת אגן?
כי לדעתי, במצב שבו נמצא האגן שלי, סגנון היוגה שאני מעדיפה לא מספיק.
ותודה, יקרה, על האיחולים. עושה חם בלב.

ומנגו, תודה גם לך. אז זה מה שהיה צריך כדי לגרום לך לכתוב? טוב לדעת, אני אחפש בשורות טובות כל הזמן :-)
לחייך, גוגוס יקרה.
תודה! אלך לי להכין עכשיו את שלי ואשתה בחזרה לחייך.

יש בזה משהו משחרר להתנסות ולגלות בעצמך דברים.
אמן לזה!!! עם משפט כזה מול העיניים על הבוקר רק דברים טובים יכולים לקרות.
מנגו*
הודעות: 110
הצטרפות: 19 ינואר 2012, 20:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מנגו* »

ומנגו, תודה גם לך. אז זה מה שהיה צריך כדי לגרום לך לכתוב? טוב לדעת, אני אחפש בשורות טובות כל הזמן
ממש לא. כול דבר שאת כותבת, טוב או רע, מתקבל באהבה.
לא פשוט לי לכתוב, מכול מיני סיבות, ואף אחת מהן לא קשורה בך או בכותבות האחרות.

אלך לי להכין עכשיו את שלי ואשתה בחזרה לחייך
(())
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

אבל אני לא אוכלת כמויות של זבל! ממש לא! אני מוחה!

איך נוצר רושם כל כך שגוי?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מעצמי וממי שאני מכירה (בטח יש גם אחרים) מי שרגיל לאכול זבל בכמויות אדירות מתקשה מאוד להיפרד מההרגל הזה
מיכל, מסבירה את עצמי - מי שבמהלך החיים התרגל שהאוכל הגרוע בא במנות גדולות, גם כאשר הוא רוצה מאוד קשה להקטין את הכמויות. את התדירות יותר קל להקטין. אבל... זה אני ואנשים שאני מכירה. כאמור, איחלתי לך להיות בין האחרים. וכאמור פעם שנייה, אין לזה שום קשר למה שאת אוכלת כיום אלא להרגלים ישנים. שפסטה או אורז או בשר וחבריהם באים במנות גדולות ובאופן יומיומי.
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מצ'רה* »

כול מילה שנכתבת כאן, לא רק על תזונה, חשובה עבורי ומלמדת המון.
ואוו, אז בטח את לומדת המוווווון! (-;
עלה_דפנה*
הודעות: 29
הצטרפות: 20 אוקטובר 2006, 17:01
דף אישי: הדף האישי של עלה_דפנה*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי עלה_דפנה* »

גוגוס,
מזל טוב על התואר החדש. זו באמת הרגשה טובה להתחיל ולסיים בהצלחה.
יש לי כמה מחשבות סרבניות (לא בקשר לבשר, הנושא מוצה נראה לי) ביחס לנושא הבישול, אבל אין לי זמן לפרוש אותן. בהזדמנות.
תפוזית*
הודעות: 41
הצטרפות: 12 דצמבר 2012, 08:28

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי תפוזית* »

מזל טוב ד"ר גוגוס :-)
משמח אותי לשמוע שנהנית כ"כ מכתיבת הדוקטורט שלך. אני בטוחה שהחיים חייכו אלייך בשנים האלו כי את בחרת בדרך שעושה לך טוב.
(הייתי שמחה לדעת על מה הדוקטורט, אבל אני מניחה שאולי לא תרצי לפרט כאן)
ושוב תודה על כל מילה ומילה שאת וכולן כותבות כאן! אתן מעוררות השראה!
סגולה*
הודעות: 47
הצטרפות: 15 יולי 2007, 12:18

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי סגולה* »

כי לדעתי, במצב שבו נמצא האגן שלי, סגנון היוגה שאני מעדיפה לא מספיק.
ואיזה סגנון את מעדיפה ? (סקרנית..)
סגולה*
הודעות: 47
הצטרפות: 15 יולי 2007, 12:18

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי סגולה* »

אם תרצי לשתף , אולי אוכל לעזור לך להעמיק את התרגול שלך לעבודה נוספת על רצפת אגן , זה יכול להיות גם במייל , כמובן
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

דפנה, תודה רבה רבה. וגם לך, תפוזית יקרה.


דפנה, אם יהיה לך מתישהו כוח וזמן אני אשמח לשמוע אותך שוב. נעים לי הדיון איתך ומועיל לי מאוד.
סגולה, אני מתרגלת שיבננדה. אטי מאוד ועם מיקוד גדול בנשימה מתואמת תנועה. באיזה סגנון את אוהבת לתרגל?
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

אז עכשיו הבנתי, ד"ר ג.

אני חושבת שאולי נכון הדבר לגבי אוכל מבושל מסוג דגן, שבאמת מאוד קשה לאכול מעט ממנו. אבל חלבון מן החי? אף פעם לא הרגשתי צורך לאכול המון מזה, רק רצון.

היום השלישי! הוא קשה מאוד, גם כי הוא היום השלישי וגם כי הוא בבית. אבל יש לי חדשות טובות. אני קלה, אין לי גזים, העיכול שלי מעולה והעור שלי נראה טוב יותר. כל זה בשלושה ימים!
מצד שני, אני עצבנית, אני מסתכסכת עם העולם, אני לא כל כך נחמדה ואני נורא עייפה.
מצד שלישי, כל הסעיפים לעיל בעיקר מעידים עלי שאני לפני מחזור.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

אבל חלבון מן החי? אף פעם לא הרגשתי צורך לאכול המון מזה, רק רצון.
נו, ומישהו אמר שחלבון מן החי זה זבל? בטח לא אני... התכוונתי בעיקר לדגנים וסוכר לסוגיו. ואני חושבת שגם שאלת הרצון פה היא מעט חמקמקה אם את אוכלת בעלי חיים שעבדו חימום ותיבול. מתערבת שלו אכלת אותם ככה כמו שהם היית אוכלת עוד פחות. יש לך איזו חיבה לבשר נא לגמרי? מעבר לאכילה עצמה, יש לזה יתרון נוסף - זה חייב חייב חייב להיות איכותי באמת. לא איכותי? מייד מרגישים.

אני קלה, אין לי גזים, העיכול שלי מעולה והעור שלי נראה טוב יותר. כל זה בשלושה ימים!
איזה כיף לך. נפלא, פשוט נפלא.
סגולה*
הודעות: 47
הצטרפות: 15 יולי 2007, 12:18

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי סגולה* »

טוב , בשיבננדה אני באמת לא מבינה...
אני מתרגלת אשטנגה (וגם מורה,אבל לאחרונה יותר מתרגלת ממלמדת ) ולאחרונה מעמיקה גם באיינגר, בעיקר מההיבט הטיפולי...
אם תרצי לכתוב לי אסאנות שחביבות עליך , אולי אוכל לתת לך דגשים שיעמיקו לך את העבודה על רצפת האגן
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

סגולה, איזה יופי. תודה מקרב לב.
לא מנצלת את הנדיבות שלך כרגע כי עברתי עם מורה על האסאנות שלי והיא נתנה טיפים בדיוק לזה.
בנוסף, גיסתי האהובה היא מורה לפילאטיס אז יש לי גם משם.
אבל אני שומרת את זה לעצמי בראש למקרה שפתאום יתחשק לי לשנות. אני פשוט מוצאת שקצת קשה להעביר דברים כאלה בצורה מילולית אבל לא תמיד יש לי מורה לידי, בטח לא כשאני באנגליה.
שוב תודה, מקסים מצדך.
מנגו*
הודעות: 110
הצטרפות: 19 ינואר 2012, 20:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מנגו* »

ואוו, אז בטח את לומדת המוווווון!
בארוררררר :-)
לומדת אני ולומדת ( כמעט עשיתי כאן דוקטורט) אבל ליישם - נו, שם זה פחות מצליח לי.
השינויים אצלי איטיים ולא מסוגלת להחליט להימנע לגמרי מגלוטן, למשל, אבל משנה בכול זאת מעט מעט.
יום אחד ללא גלוטן, יום אחר מעט מאוד מתוק.
התחלתי לאכול יותר סלטים, בעיקר עם פירות וזה נפלא. איזה כיף זה...
גם אני חשבתי שפירות וירקות זה לא אוכל והנה זה משתנה.
יש גם את עניין הקור.
אני אוהבת אוכל מבושל וחם ושתייה חמה ( חליטות, לא קפה) כי לרוב קר לי. אבל בזמן האחרון אני מוצאת עצמי אוכלת סלט וזה אחלה. אולי בגלל שעדיין לא קר ממש וגם בגלל שאני אוכלת מבושל לפחות פעם ביום.
אגב, התחלתי לאכול שתי בננות ביום, בגללכן. זה ממש פינוק העניין הזה עם הבננות..
בקיצור, עושה ניסיונות קטנים, לפעמים נסוגה ( אוכלת אצל חברים טרט אגסים חלומי) אבל בעיקרון משהו משתנה וזה מרגיש שמח וקל.
מצ'רה, אפרופו השאלה שלך- למדתי בעיקר להטיל ספק בפרדיגמות שלי ושל הסביבה לגבי תזונה, וגם להעיז לנסות.
מה שהיה להוכיח ( ככה קראו לזה בבית ספר??)
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מנגו, אני נגנבת ממך, בחיי.
בואי תסבירי לי איך אפשר לומר את זה אבל ליישם - נו, שם זה פחות מצליח לי.
ואז לספר על כל הניסים והנפלאות (שום ניסים, כמובן, הכל במו ידייך) שקורים אצלך. בראש ובמציאות.
אה, ויש לי גם תשובה - כי את שבויה ברעיון שהצלחה זה רק מאה אחוז.
בהינתן שכבר הבנו שהרעיון הזה לא עובד ושהוא מהווה מכשול אני מציעה להיפטר ממנו תכף ומייד.
במקום זה, אפשר לכתוב על לוח יפה, לקשט ולתלות על הקיר, את זה

למדתי בעיקר להטיל ספק בפרדיגמות שלי ושל הסביבה לגבי תזונה, וגם להעיז לנסות.

כאילו, מה זה אם לא הצלחה מסחררת?

ואגב בננות - אם את אוהבת, למה לעצור בשתיים? למה לא למלא אותן במקום ארוחה שלמה? נגיד... רגע... תני לי לחשוב... זו המבושלת? :-)
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

אני הבנתי היום שיחסיי עם המלח ממש תמו.
האמת, זה כבר היה אתמול. הכנתי סלט משגע והחלטתי לבדוק אותו עם מלח. לא שמתי הרבה.
וואלה, הרג לי את הסלט. אחרי כל כך הרבה זמן בלי מלח זה היה לי פשוט מגעיל.
עצוב לספר שבגלל שכל הסלט היה אורגני ובמקור ממש טעים זרקתי אותו לבטן במקום לפח.
אבל למדתי מזה משהו חשוב. מלח זה גועל נפש. זה לא "רק" מיותר ועודף.
זה פשוט לא טעים בכלל. כשמעלימים אותו ואז מחזירים מגלים שיש לו טעם לוואי ממש רע.
וכזכור, זה חתיכת מלח איכותי שחבל על הזמן. יאק.
היום הכנתי לי פעמיים סלטי ירקות פירות מדהימים ונזכרתי במה שאתמול חמק ממני - זה טעים. לא צריך שום תוספת.

טיפ למי שטרם ניסתה - לחתוך לסלט ירקות קלמנטינות. אוי, כמה טעים...
מנגו*
הודעות: 110
הצטרפות: 19 ינואר 2012, 20:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מנגו* »

אה, ויש לי גם תשובה - כי את שבויה ברעיון שהצלחה זה רק מאה אחוז.
וואלה, וגם מדרגת את עצמי ביחס להצהרות של הכותבות האחרות כאן, למרות שיודעת שזה טפשי.

ואגב בננות - אם את אוהבת, למה לעצור בשתיים? למה לא למלא אותן במקום ארוחה שלמה? נגיד... רגע... תני לי לחשוב... זו המבושלת?
אהממ, נשמע לי רעיון מרחיק לכת אבל מי יודע, פעם הרעיון להתחיל את הבוקר בלי סנדביץ' נשמע לי מופרך אז יש מצב...
תשמעי, זה כזה כיף סלטים עם פירות,
הכנתי היום סלט עם קולורבי, תפוח עץ ירוק, אגוזי מלך, ארוגולה, מלפפון, חסה, כמה פלחי פומלית, מעט שמן זית, לימון וטיפונת מלח.
אין, אין דברים כאלה... ושתדעי לך שזה בהשראתך.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

למרות שיודעת שזה טפשי.
מתישהו אני אפסיק לנסות למשטר את הדיבור של כולן אבל עד שזה יקרה (בגלגול הבא, כן? לא לפתח ציפיות מוגזמות) - במקום זה, שהרי את הכל חוץ מטיפשה - למרות שאני יודעת שזה מקשה עלי לראות את ההצלחות שלי. ההצלחות זה הדבר החשוב. תמיד תמיד תמיד תזכירי לעצמך, ואם אפשר גם לסביבה, את מה שחיובי אצלך. ותודה לאל, יש כל כך הרבה.

אהממ, נשמע לי רעיון מרחיק לכת אבל מי יודע, פעם הרעיון להתחיל את הבוקר בלי סנדביץ' נשמע לי מופרך אז יש מצב...
יופי של גישה! ואם זה מסקרן אותך את תמיד יכולה לנסות. לבחור יום אקראי שבו וויתור על ארוחה חמה לא גובה מחיר גבוה מדי ולראות איך זה מרגיש.

אין, אין דברים כאלה... ושתדעי לך שזה בהשראתך.
תודה, יקרה. פידבק נעים ומשמח. ואם כבר, אז מציעה לך להתפרע עוד יותר עם המתוקים. רימון, מנגו, תותים... תפוח עץ ופומלית נשמע כמו משהו שמתאים למישהי שלא אוהבת מתוק או שחסה על הקלוריות של הסלט ודבקה ברוח המיושנת של סלט כארוחה "מרזה".
שיהיה לך בתאבון רב.
מנגו*
הודעות: 110
הצטרפות: 19 ינואר 2012, 20:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מנגו* »

למרות שאני יודעת שזה מקשה עלי לראות את ההצלחות שלי. ההצלחות זה הדבר החשוב. תמיד תמיד תמיד תזכירי לעצמך, ואם אפשר גם לסביבה, את מה שחיובי אצלך.
צודקת, תודה על התזכורת. ואת לא ממשטרת, את מרעננת ידע נשכח.

לבחור יום אקראי שבו ויתור על ארוחה חמה לא גובה מחיר גבוה מדי ולראות איך זה מרגיש.
מבטיחה לשקול את זה.

תפוח עץ ופומלית נשמע כמו משהו שמתאים למישהי שלא אוהבת מתוק או שחסה על הקלוריות של הסלט ודבקה ברוח המיושנת של סלט כארוחה "מרזה".
שכחתי לכתוב שהוספתי גם תמר אחד, ארגני, חתוך. אני ממש לא בקטע של סלט מרזה. מוסיפה גם רימון לפעמים ואפרסמונים.
לצערי זו לא עונת המנגו ( חוץ ממני,שאני בכול העונות), אבל יש מספיק פירות אחרים.

שיהיה לך בתאבון רב.
תודה יקרה, התיאבון שלי בריא לאללה, החלק הכי בריא אצלי :-)
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

את לא ממשטרת
חופשי ממשטרת... אבל לפעמים משטרה זה טוב
<אמרה גוגוס, השוקלת ברצינות לעבוד במשטרה האנגלית. טוב, אולי נתחיל מלהתנדב>

מבטיחה לשקול את זה.
ולבוא לספר איך היה.
נו, אמרתי לך שאני ממשטרת, לא?
אגב, כשהילדים עושים לנו את זה, אנחנו מבקשים מהם להפסיק לתת לנו הוראות בימוי :-)

אני ממש לא בקטע של סלט מרזה.
יופי. אני שמחה לשמוע. וגם על התאבון. גם לי יש תאבון בריא מאוד. לקח לי שנים להודות בזה.
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מצ'רה* »

<אמרה גוגוס, השוקלת ברצינות לעבוד במשטרה האנגלית. טוב, אולי נתחיל מלהתנדב>
פששש...מדמיינת אותך במדים האלה, עוצרת אנשים ומעירה להם לדבר על עצמם יפה ולא לשאוף לשלמות וכל זה
ואז בערב עוברת לגלימה כזו של אוקספורד ועט נוצה כיאה לתואר
(זהו, יש סרט שלם)
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

פששש...
מצ'רה, צחקתי נורא. בין היתר משום שבהיותי תומכת נלהבת בגידול בלי חיתולים, מה שעבר לי בראש בשנייה הראשונה היה - למה מצ'רה מפשפשת אותי?

נ.ב - את לא חושבת ברצינות שאני אהיה שוטרת סיור, נכון? למרות שאני מודה שבתור מתנדבת חשבתי על תפקיד של שוטרת קהילתית ומשם להתקדם. נראה לי שיכול להתאים לי יופי. אני מתה על עבודה בקהילה.
מצ'רה*
הודעות: 1583
הצטרפות: 10 נובמבר 2009, 14:20

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מצ'רה* »

לא, נו, לא שוטרת סיור - שוטרת מחשבות כזו כמו שהסברתי. לא ראית את הסרט שובר הקופות "גוגוס - בוקר וערב"?
ובאמת לא חשבתי על זה של- פששש יש משמעויות שונות בשפות שונות
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

לא ראית את הסרט שובר הקופות "גוגוס - בוקר וערב"?
מצ'רה יקרה, אני חוששת שהיתה רק הקרנה אחת והיא נערכה בראש שלך. קיבלתי את ההזמנה מאוחר מדי :-D

אבל אני אשקול בחיוב לאמץ לי זהות כפולה... את זה עוד לא ניסיתי!
הקוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 2444
הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* »

גוגוס וקוסמת, רק רציתי להגיד לכן שחשבתי על זה וצריך המון אומץ כדי לאכול כמו שאתן אוכלות
מבחינתי זה לא קשור לאומץ דרך אגב...
יש לי טריגר מאוד גדול שהוא הנטיה האדירה שלי להשמין (לגבי קמח וסוכר הכוונה כי טבעונות אצלי לא קשורה למשקל אלא לאהבת בעלי חיים)...
עכשו גם חזרתי לעשות הליכות כל יום כי עליתי משהוט כמו ארבעה קילו בחצי שנה האחרונה שזה ממש מ-ב-ע-ס...
הקוסמת_מארץ_עוץ*
הודעות: 2444
הצטרפות: 01 יוני 2005, 21:40
דף אישי: הדף האישי של הקוסמת_מארץ_עוץ*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי הקוסמת_מארץ_עוץ* »

קיבלתי החלטה. לממש את הטבעונות שלי בצורה מוחלטת
איזה יופי גוגוס!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
סגולה*
הודעות: 47
הצטרפות: 15 יולי 2007, 12:18

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי סגולה* »

אחחחח... אתן עושות לי חשק לסלטים המופלאים האלו
השבוע לא הספקתי להזמין אורגני אבל שבוע הבא מבטיחה לעצמי להזמין מלא עלים ירוקים מפנקים ולנסות להחליף ארוחות בסלטי ירקות- פירות-אגוזים
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מבחינתי זה לא קשור לאומץ דרך אגב...
כן, גם אצלי.

עכשו גם חזרתי לעשות הליכות כל יום
יופי לך! מאחלת לך התמדה נעימה. אולי יהיה גם יותר קל אם במקום להתבונן בטריגר של המשקל תראי את הבריאות שלך כשלם. הרי כל הגוף מרוויח מהליכה טובה. שלא לדבר על הנפש...

מבטיחה לעצמי להזמין מלא עלים ירוקים מפנקים ולנסות להחליף ארוחות בסלטי ירקות- פירות-אגוזים
מעולה, סגולה. שיהיה לך בתאבון.
סגולה*
הודעות: 47
הצטרפות: 15 יולי 2007, 12:18

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי סגולה* »

אני פשוט מוצאת שקצת קשה להעביר דברים כאלה בצורה מילולית
דווקא בשביל לעבוד עם רצפת אגן חייבים להיות מאוד מדוייקים מילולית , כי הרי לא ממש רואים מה שקורה שם
מתי שיתחשק לך , אשמח לנסות יחד איתך!
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי אחת* »

יש לי שאלה לא תיאורטית.
אני אוכלת שני סוגי סלטים: הראשון הוא סלט מבוסס עלים ירוקים+ירקות+פירות אותו אני מתבלת בשמן זית, לימון ולפעמים גם דבש/סילאן או ריבה ללא סוכר. בלי מלח, לא צריכה מלח בכלל.
השני הוא סלט מלפפונים עגבניות בצל פטרוזיליה ולפעמים גם נענע. מתבלת בשמן זית, לימון ו-מלח. צריכה בו הרבה מלח כדי שיהיה טעים, לא מצליחה לוותר.
לא בטוחה בעצם מה השאלה. לוותר על הסלט השני אם אני רוצה להפחית מלח? זה אמור להגיד לי משהו? יש לכן עצה אחרת?
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מתי שיתחשק לך , אשמח לנסות יחד איתך!
תודה רבה. שומרת לי בראש.

הי אחת
מה שלומך?
אין לי עצה אבל כעיקרון אני חושבת שאם משהו לא טעים לך בלי מלח אז זה מחייב מחשבה. אולי מתאים הרכב קצת שונה? או למשל, להוסיף סלרי? בעלים הירוקים יש לא מעט מלח. אולי זה פשוט חסר לך מזה שהסלט לא מכיל אותם.
מאידך, למי שאוכל מלח קשה פשוט להעלים אותו ושהכל יהיה טעים. בלוטות הטעם זקוקות לזמן של סבלנות והסתגלות.
אם ההרכב של הסלט הזה מאוד מדבר אליך, את יכולה לנסות להוריד ממנו המלח ולנסות כמה ימים. אם אחרי זה עדיין לא יהיה לך טעים נסי להוסיף עלים. או פירות. או גם וגם.

אחרון, למרות שלא שאלת - גם הצורך להוסיף דבש/סילאן/ריבה צריך לדעתי לעורר מחשבה. אם את רוצה מתוק ולא מספיק מתוק לך פשוט נסי להוסיף עוד פירות. מי צריך את כל המתוק המעובד הזה בסלט כל כך יפה? רימון, מנגו, תותים, תפוחים מזנים מסויימים, אננס, קיוי כשהוא בשל... כולם יעשו את העבודה ויעשירו את הסלט בקסמם המתוק.
בתאבון לך...
לאחת*
הודעות: 1
הצטרפות: 19 דצמבר 2012, 17:24

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי לאחת* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

סלט ירקות שעובד מעולה בלי מלח:
מלפפון, עגבניה, פלפל, גזר, בצל ירוק, שמיר, טחינה גולמית ולימון.
ואני בכלל לא אוהבת שמיר.
אחת*
הודעות: 2101
הצטרפות: 15 יולי 2001, 00:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי אחת* »

גוגוס, שלומי טוב, אבל אולי התכוונת לשאול אחת אחרת? כי האמת היא שאני אורחת פורחת כאן, לפחות מבחינת הכתיבה (אני קוראת בו רוב הזמן).
אני אנסה עם העלים- סלרי כמו שהצעת, וגם שמיר ובצל ירוק כמו שהציעה לי הנחמדה מתחתייך (תודה!). פלפלים אני לא אוהבת וגזר אני מתעצלת לקצוץ לסלט קצוץ.
המלח הוא נקודה כאובה. היתה תקופה שאכלתי כמעט בלי מלח כי אכלתי לפי שיטת קינגסטון, אבל זה היה קשה מאוד, בייחוד מבחינת אכילה באירועים משפחתיים. ארוחה אחת של מלח והאוכל בבית שהיה טעים כל כך לפני כן הפך לתפל. מאז גם הורדתי עוד דברים מהתפריט שהפך כמעט לטבעוני, אז אם פעם "תיבלתי" עם יוגורט למשל היום גם את זה אין לי. יש משהו בתפריט החי בלבד שמאוד מושך מהבחינה הזאת - אני חושבת שיהיה לי קל יותר לא לאכול מבושל מאשר לאכול מבושל בלי מלח או תיבול, אבל בינתיים עבורי מדובר בעיקר בחלומות...

תודה רבה!

לגבי הדבש וחבריו את צודקת כמובן, אבל לא תמיד יש פרי זמין, מתאים או שמתחשק לי. בינתיים זו פשרה הוגנת מבחינתי, יש לי מוקשים הרבה יותר גדולים לטפל בהם.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

אולי התכוונת לשאול אחת אחרת?
כנראה... כי כבר היתה כאן אחת אבל נראה שגם היא פרחה לה...
אי לכך - ברוכה הבאה!

אני חושבת שיהיה לי קל יותר לא לאכול מבושל מאשר לאכול מבושל בלי מלח או תיבול, אבל בינתיים עבורי מדובר בעיקר בחלומות...
להרבה חלומות יש נטייה להתגשם. מאחלת לך בהצלחה עם זה.

בינתיים זו פשרה הוגנת מבחינתי, יש לי מוקשים הרבה יותר גדולים לטפל בהם.
מאה אחוז. שיהיה בהצלחה גם איתם. ואם אוזן קשבת עשויה לעזור בזה את מוזמנת מאוד לכאן.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אני אישה במסע

_את לא צריכה את הרשות שלי.
לא מדויק. אם תתעקשי אני אשקול את זה. וזה מה שאת עושה, בדרכך הייחודית, ואני שומעת.
בואי נסכם שעוזבים במנוחה את הדפים שכבר נכתבו אבל לא בהכרח את הנושאים שלהם. מתאים?_

בשפה שלי, רשות ושכנוע הם שני דברים שונים. רשות, זה כמו ווטו. זה לא בקשה, זה ציווי. ולי אין שום רצון לצוות עלייך. לשכנע - כן. אבל זה שונה.
ובכן, מה דעתך על תזונה בהריון?

_איך להסביר דברים שסותרים אמיתות חברתיות בלי להראות פנאטית ובלי להפחיד?
אני לא יודעת לנסח כלל. אני יודעת שאני מסבירה המון דברים כאלה להמון אנשים שונים ושטרם נתקלתי בתגובה שאומרת הי, את פנאטית ואת מפחידה אותי.
אני חושבת שזה מתחיל מחוויה אישית, ממשיך בהרבה הומור (כולל הומור עצמי) וברוח כללית קלילה ולא כבדה, בלי להשאיר רושם שמנסים פה לשנות סדרי עולם נורא חשובים, ונגמר בזה שנותנים תמיכה רגשית למה שעולה ולא משדרים שיפוטיות כלפי בחירות אחרות. זה ככה בערך._
זה נשמע ארוך. מה אם מישהו שואל אותך על החיתול שאין לילד שלך, ואין לך את הזמן לזה.

_מה דעתך על תזונה בהריון?
זו שאלה קצת כללית לי מדי. מה בדיוק את שואלת?_
:-)

האם ואיך לדעתך תזונת האם משפיעה על הילד?


_האם תמיד "לא" זה רע?
כן. אבל זה על תנאי. עד שיוכח אחרת. אני פתוחה להקשיב בעניין. ורק כדי שיהיה ברור - אני עצמי אומרת המון לא. הרבה יותר מדי. אני בשאיפה תמידית לצמצום של העניין אבל זה קשה לי מאוד.
ועוד משהו - הייתי מנסחת אחרת. ה"לא" הוא לא רע. הוא מבטא משהו. לעתים קרובות משהו עמוק. משהו עמוק לא יכול להיות רע. אז אם לדייק, "לא" היא תמיד האופציה הפחות טובה. זה ניסוח מהותי כי זה לא פוסל אותו או מניח שיפוט על מי שעושה בו שימוש, ובו זמנית זה מזכיר שיש אפשרויות נוספות שלעתים נשכחות בגלל הקלות שבה ה"לא" מגיע. זה מניח את ה"לא" בראייה יחסית במקום בראייה אובייקטיבית._
יש לזה סיבה? כי אני לא רוע ב"לא" כל רע. הוא שימושי, ואני לא מוצאת סיבות כלליות להימנע ממנו.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מה אם מישהו שואל אותך על החיתול שאין לילד שלך, ואין לך את הזמן לזה.
אז אני מחייכת ואומרת שזו תגלית המאה, שלילדים יש אינסטינקטים בנושא ושאני בדיוק מנסה את זה ונורא נהנית. יצא לי כבר הרבה פעמים וכל התגובות שקיבלתי היו המומות אבל באופן חיובי או סקרניות וחקרניות. באופן כללי, ככל שעושים שימוש בפחות מילים, כך הטון ושפת הגוף ומה שיוצא ממך חשובים יותר. אם את מסבירה משהו בחיוך רחב ונראית שמחה באופן כללי לגבי זה התחושה הזו מדבקת. במילים אחרות, אם את לא משאירה רושם של פנאטית מטורללת סביר שלא יחשבו שאת כזו :-)

האם ואיך לדעתך תזונת האם משפיעה על הילד?
אני באמת לא יודעת לענות. אני בטוחה שהיא משפיעה. מצטערת שאין לי יותר מזה.

אני לא רוע ב"לא" כל רע. הוא שימושי, ואני לא מוצאת סיבות כלליות להימנע ממנו.
את יודעת, בשבילי זה קצת כמו עם תזונה. רק אחרי שניסיתי בלעדיו הבנתי. לא חושבת שהיית כאן לפני שנתיים כשהדף נולד. עשיתי אז ניסוי לכתוב בלי "לא" למשך כמה זמן. למדתי מזה המון. זה מעצב משהו בחשיבה ובחוויה של העולם ולי זה היה משמעותי מאוד. אני רואה את זה גם עם הילדים. כשאני נמנעת מהלא יוצאים לי דברים אחרת לגמרי. זה לא שיוצא ההפך, זה לא שיוצא "כן" (הלוואי ויכולתי להיות כזו, כמו האיש שלי, כמו אבא שלי). פשוט יוצא משהו אחר. הרבה יותר מחשבה, הרבה יותר רוך, הרבה יותר הקשבה. לא יודעת, זה קשה לי להסביר.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מה אם מישהו שואל אותך על החיתול שאין לילד שלך, ואין לך את הזמן לזה.
אישה, חשבתי על עוד משהו שאני עושה ושעובד יפה. הלכתי רגע אחורה במחשבה שלי ושאלתי את עצמי איפה בדיוק הבעיה בזה שמישהו בסוף שיחה על בלי חיתולים חושב שאני פנאטית ומטורללת והגעתי למסקנה שהבעיה בעיניי היא שבמקום לחשוב על הנושא הוא חושב עליי. כלומר, הופך את זה לאישי. זה מאפשר לו לנתק את זה מעצמו.
אני רוצה שהוא יחשוב על עצמו, לא עלי. אני לא העניין. איך עושים את זה? נותנים לו להוביל בשאלות. הוא ישאל בדיוק מה שמסקרן אותו בדיוק במידה שבה הוא יכול להכיל את התשובות. נכון שגם הפחדים שלו והאמונות שלו יצוצות בשאלות שלו אבל הן שלו והוא לא יכול לברוח מהן. אז יכול להיראות בערך ככה:

מישהי: מה, הבת שלך בלי טיטול?
אני: כן
מישהי: וואו, אבל היא ממש קטנה
אני: נכון
מישהי: ממתי הורדת לה את הטיטול?
אני: מעולם לא שמתי
מישהי: אה, אז את בטח רצה כל היום לנקות פיפי וקקי
אני: כן, יש גם ימים כאלה, אבל בדרך כלל לא.
מישהי: איך לא? הם עושים כל הזמן
אני: כן, אבל לפני זה הם נותנים סימן
מישהי: סימן? לא ידעתי שתינוקות נותנים סימן
אני: (ברגשי השתתפות) גם אני לא. אבל קראתי על זה באינטרנט וזה נראה לי מסקרן אז ניסיתי וגיליתי שזה אשכרה עובד.
מישהי: אני בחיים לא הייתי יכולה.
אני: (צוחקת) עד שלא מנסים לא יודעים...

את מבינה? השיחה תיחתך איפשהו באמצע או תמשיך עוד אבל אין שום סיכוי שהיא תחשוב שאני פנאטית. היא ראתה משהו, זה מעניין אותה. היא שואלת ואני עונה בקצרה בדיוק על מה שנשאלתי. אין לי שום תוכנית להעביר אליה ידע, לגרום לה לפעול איכשהו, לשכנע אותה. אני בסך הכל משביעה את הסקרנות שלה, עד כמה שהיא מגעת. ככה היה לי גם עם לידת הבית. רבים חשבו שהשתגעתי אבל אף אחד לא חשב שהשתגעתי אחרי שדיבר איתי.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

ממ את עוד כאן?
חשבתי עליך היום. הצליח לי הקרקר שלך, למקרה שטרם ניסית ואת עוד לא יודעת בעצמך.
נשאר לי קצת קמח טף ורציתי לגמור אותו לפני הנסיעה. ערבבתי עם מים ודי הרבה טחינה כדי להדביק.
יצא מאוד נוזלי. שפכתי למחבת טפלון בלי שום שמן. ממש כלום.
שיחקתי עם המחבת כדי שזה יתפזר ויהיה דק.
נתתי לזה הרבה זמן ובסוף זה די התייבש ונעשה קרקרי ופריך. אני חושבת שזה היה מספק מאוד את הצורך שלך.
קצת חראם על השומנים המוצלחים של הטחינה שנצרבים ככה אבל זה הכי טוב שהגעתי בלי ביצים.
בכל אופן, זה עובד!
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

אני רוצה לסכם את השבוע. נכון שרק יום רביעי אבל זה היה שבוע נורא מלא וגדוש וארוך עם עבודה ולימודים והלוויה ושבעה ובתוך כל זה גם התזונה.
אז מה היה?
אכלתי כל יום המון פירות וירקות, אגוזים ושקדים, אבל לא רק. יום אחד אכלתי ביצה, יום אחר סנדוויץ' עם אבוקדו, יום אחר פרוסות עם גבינת עיזים והיום בטטה ודלעת.
הקונספט שהתגבש אצלי השבוע זה להשתדל, מאוד, אבל להכניס כל חריגה לתפריט. כל דבר שאכלתי היה במקום. זו גישה פילוסופית משהו שאני בדרך כלל לא מאמצת, אבל זה הרגיש נוח.
לא יודעת למה שרתה עליי השלווה הפשוטה ללמוד מכל דבר, לא להכות על שום חטא ופשוט להמשיך. לא בטוחה שזה ימשיך, אבל זה היה נעים.

אז איך היה? ממש שונה מפעם שעברה. לא הרגשתי חסרה במיוחד, אולי כי באמת לא אסרתי על עצמי שום דבר באופן רשמי, רק השתדלתי מאוד. נעים בגוף עד היום שבו חטפתי כאב בטן פשוט מטורף. אבל הבנתי ממה זה היה ורשמתי לפניי.
לא הרגשתי חלשה, אני לא מרגישה חלשה. מצד שני, אני גם לא מרגישה איזו עירנות מיוחדת. אני מרגישה פשוט אני, רק קלה יותר. וכן, ברור שרזיתי. אני סקרנית לראות מה יהיה.
לא פחדתי בכלל, בזכותך גוגוס ובזכותך קוסמת. בכל פעם שדאגתי אמרתי לעצמי : פחחחח, אנשים שאני מכירה כבר 100 שנה כל הזמן עושים את זה. ובאמת, אני לא מרגישה עדיין כל דאגה. אבל מי יכול להאמין שפירות וירקות יהיו ה-אוכל כל יום? זה כל כך מוזר.

אני ממשיכה. ואני אומרת את זה מתוך ידיעה שה"ממשיכה" הזה יכול להיות חוט שימשיך רק בתודעה בחלק מהימים, לאו דווקא במעשה. אני מקבלת את יכולתי כבת אנוש. (וגם זה תודות לך, גוגוס.)
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

לא יודעת למה שרתה עליי השלווה הפשוטה ללמוד מכל דבר, לא להכות על שום חטא ופשוט להמשיך
אולי כי התפתחת? את יודעת, לפעמים דברים זזים פשוט כי את עוסקת בהם מספיק זמן ומספיק ברצינות.

אני גם לא מרגישה איזו עירנות מיוחדת
למה ציפית לעירנות מיוחדת?
הניסיון הפרטי שלי מראה שעירנות מיוחדת מגיעה רק אחרי יומיים או שלושה (תלוי במצב ההתחלתי של הגוף) של 100% תזונה חיונית, וגם אז לוקח לה עוד יומיים בערך להבשיל לדבר האמיתי. אם בחרת בדרך אחרת יכול להיות שמדובר בציפייה שכדאי להמתין איתה.
שאר הדברים שקרו לך נפלאים מספיק, לא? :-)

אנשים שאני מכירה כבר 100 שנה
קטע שכתבת את זה. מסיבה שלא ברורה לי אני מרגישה כאילו אני מכירה אותך מאז ומעולם.

מי יכול להאמין שפירות וירקות יהיו ה-אוכל כל יום?
כנראה רק מי שמנסה את זה :-)
איזה כיף לשמוע אותך ככה. משהו נורא חי וחיובי.
קבלי חיבוק מרחוק. ופרח. יאללה, שיהיה פרח @}
הדס_מצוי*
הודעות: 357
הצטרפות: 17 אוגוסט 2005, 15:02
דף אישי: הדף האישי של הדס_מצוי*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי הדס_מצוי* »

מזל טוב גוגוס!
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוונים* »

גוגוס!
ראיתי שמגיע לך מזל טוב, ד"ר
איזה יופי! בשעה טובה!
מצטרפת לשאלה במה הדוקטורט?
(למרות שעד כה התעלמת באלגנטיות, בכל זאת, מסקרן... אפילו רק כיוון, תחום כללי, משהו... כדי שיהיה כאן מה לדמיין :-) )
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

תודה, הדס יקרה.
חושבת עליך הרבה ומקווה ששלומך טוב.

ותודה, גוונים! איזה כיף לראות אותך...
ממשיכה בקו האלגנטי שלי :-) ומקווה שגם שלומך שלך מצוין.
עוברת_אורח*
הודעות: 1746
הצטרפות: 15 פברואר 2003, 19:04
דף אישי: הדף האישי של עוברת_אורח*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי עוברת_אורח* »

אני רק כדי לומר יום שני בלי סוכר וגלוטן. אחרי שלושה חודשים של אנארכיית קרמבו ושוקולד פסיכית.

ואם אני כבר כאן, המלצה: כל מי שיש ביישוב שלה את ליגת "מאמאנט" (ליגת אמהות בכדורשת) כדאי לה להצטרף - זה כיף מטורף!
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

יום שני בלי סוכר וגלוטן
איזה יופי, עוברת! מעולה לך. אך את מרגישה?
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי ממ* »

_ממ את עוד כאן?
חשבתי עליך היום. הצליח לי הקרקר שלך, למקרה שטרם ניסית ואת עוד לא יודעת בעצמך._
כן בטח, גוגוס יקרה. פשוט מאוד עמוסה, ומעט מתקשה לעקוב, אבל לגמרי בדף.
תודה על שחשבת עלי! פרטי הקרקר חשובים לי. עד עכשיו הצלחתי להכין פנקייקים נחמדים, אבל רק עם ביצה. בלי ביצה זה פשוט גם נדבק וגם נשאר רטוב. אולי הטריק הוא
נתתי לזה הרבה זמן ובסוף זה די התייבש ונעשה קרקרי ופריך
אני אנסה להמתין זמן רב יותר.

אני חושבת שזה היה מספק מאוד את הצורך שלך.
לגמרי.

אגיב על דברים נוספים שכתבו פה בהמשך.

בהצלחה מיכל ועוברת!
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

בלי ביצה זה פשוט גם נדבק וגם נשאר רטוב.
תנסי טחינה ואולי עם פחות מים ואז לייבש ליותר זמן. טחינה מתייבשת בקלות ונעשית פריכה ולדעתי זה בדיוק מה שאת מחפשת. יבש ופריך, נכון?
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי ממ* »

תנסי טחינה ואולי עם פחות מים ואז לייבש ליותר זמן. טחינה מתייבשת בקלות ונעשית פריכה ולדעתי זה בדיוק מה שאת מחפשת. יבש ופריך, נכון?
בהחלט, יבש ופריך. אבל האם הטחינה לא הופכת את הקרקר ל"כבד"? אני אוהבת אוכל קל
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי ממ* »

הי, רק עכשיו קראתי עוד מה"חומר" שלא הספקתי. גוגוס, מזל טוב לקבלת התואר "דוקטור".
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

גוגוס

את מה שתיארת, גם אני עושה. בעיקר בלי כוונה. נניח, בחדר שלי במוגרים בצבא אני מתפשטת לפני המקלחת ומלבשת אחריה, וללא מתביישת בשערות שלי. אז יצא לי לדבר ולהציג את הדעה שלי, ואף אחת לא חושבת שאני משוגעת.

אבל זו לא המטרה של הדף על תזונה ללידת תינוק בריא

כי אם מחכים כמה שהאמא יכוהל להכיל אז התינוק עלול להיפגע. בשמת באה עם אג'נדה של להציל ילדים, לא להתחשב באמהות.
בעצם, אני לא מוצאת דרך נחמדה להכריח אדם לעשות משהו, זו סתירה.

מזל טוב על הדוקטור.

וגם, כשקראתי את זה: למה מצ'רה מפשפשת אותי?

צחקתי ממש.


וגם, בזכות המפך במטבח (שגיליתי היום שכתבו עליו בעיתן) יש לי סיכוי להצטרף עליכן. לא באוכל חיוני, הורסים אותו יותר מידי בצבא, אבל כן בהימנעות מאוכל ריק. היון במטבח היה בשר כימי מעונה, תפוח אדמה בתנור, אורז ריק, סלט עגבניות בטעם עובש (באמת! בדרך כלל הן אכילות, אבל בצבא לא זורקים אוכל מקולקל, אז...), ומרק אפונה-גזר-תפוח אדמה. אז אכלתי שלוש קערות מרק. אבל אם לא היה מרק הייתי נאלצת להסתפק בדברים הלא טעימים.
וגם אתמול בערב היה אבוקדו. אכלתי ארבע אבוקדו, ועוד שתי פרוסות של לחם-פוקצ'ה, ועדיין הייתי רעבה בערב ואכלתי 4 תפוחים.

ובכלל, עכשיו אני בבית שבוע! אני בחופש!
ואני גם חוגגת מחר את יום ההיפוך החורפי, את יול, את קולדה, את היום הקצר ביותר, שאחריו הימים מתארכים.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

תודה, ממ, ותודה אישה, על האיחולים.

בהחלט, יבש ופריך. אבל האם הטחינה לא הופכת את הקרקר ל"כבד"? אני אוהבת אוכל קל
לטעמי לא, אבל כל דבר הוא עניין של כמות. לי זה הרגיש קליל מאוד כי זה דקיק.

אישה, שתהיה לך יופי של חגיגה. את נשמעת שמחה מאוד.
מהו המהפך במטבח? לא קראתי.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

המהפך במטבח זה שהוציאו את אבקות התרעלה מהמרקים, כבר סיפרתי לך (בעצם גם הוסיפו כל מיני שלטים כאלו עם ערכים תזונתיים, אבל הם אל עוזרים בכלום, אז לא הזכרתי אותם).

ואני אכן שמחה. שנה טובה!

אולי מחר או היום אני אביא איזה שיר לכבוד לידתה של השמש ושל השנה החדשה :)
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

ממ, תודה רבה! אני מאוד אוהבת כשאת מפציעה ובאה.

ובכן, הצלחה לא הייתה. אם כי זה כמובן תלוי מאיפה מסתכלים על זה.
קשה לי לבחור זווית ראיה ומאוד קשה לא להשתמש במילים כמו "נפילה" או "כשלון". כי לא נפלתי, בחרתי במודע וידעתי בדיוק מה אני עושה. אחד הדברים שנורא חשובים לי הפעם זה שלא כל העולם יהיה לי בתוך הצלחת. לאנשים יש נטייה לחוות דעה על כל דבר ולמרות שזה מאוד מפתיע אותי תמיד, יש להם דעה חזקה על מה שאנשים מסביבם אוכלים ומשום מה רצון לבטל ולהחליש את דעתך.
לפיכך, אני מנסה לשמור על השינוי התזונתי שלי בסוד. לפיכך 2, אני לא יכולה לגמרי לאכול את מה שהייתי רוצה בארוחות. היום יש לי שתיים, מחר יש לי אחת ואתמול סתם יצאתי עם בנז לארוחת בוקר. ובנז הזה יש לו אושר גדול מלראות אותי אוכלת בשמחה, כי הוא קצת משוגע, אז הוא תמיד מפרגן לי כל שבירה וסטייה.

7 ימים בשבוע, מתוכם לרוב, 4 או חמישה אני יכולה לעשות מה שבא לי. 2 או שלושה תמיד יהיו נתונים לשינויים וגמישויות שונות. בנתיים אני יכולה לחיות עם זה. זה כן גורם לי לשקול לצמצם את הסטיות בימים ה"טובים" לאפס.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

מיכל, יקרה... כמה יפה כתבת.
את כבר מכירה אותי, קצת, נכון? תמיד מחפשת אותך על כל שלילה והלקאה עצמית ולו הקטנות ביותר :-)
וזה תמיד הכי בולט בסיכומים שלך לדברים.
והרי זה פלא, סיכום מעצים! ונדיב. ומשהו בו עשה אותי כל כך שמחה. שמחה בשבילך.
אני לא יודעת אם את מרגישה ככה אבל אני, מלקרוא אותך, מרגישה שזזת.
שמשהו בך קצת אחר.

אני מנסה לשמור על השינוי התזונתי שלי בסוד
מבינה ללבך ומזדהה. גם אני לא משתפת את מי שעשוי להסתכל לי בצלחת עד שדברים לא יושבים במקום שלהם.
אבל...

אני לא יכולה לגמרי לאכול את מה שהייתי רוצה בארוחות
זה דווקא לא "לפיכך". מה שאני עושה כשאני לא מגלה זה מתעקשת על מה שמתאים לי אבל בלי הכרזות.
"פשוט נורא מתחשק לי סלט היום"; "לא יודעת, לא בא לי על אוכל כבד הפעם"; "יצא שאכלתי המון בארוחה הקודמת ואיכשהו אני לא רעבה"
זה שומר את הכל רגעי כזה, נטול הדר, לא מחוייב ותמיד מניחים לי.
אני חושבת שאמא שלי כבר עלתה על השיטה הזו והיא קצת חשדנית אבל בכל זאת מניחה לי. במידה מסוימת זה כבר הפך להיות קוד כזה בינינו. כאילו מה שאמרתי זה שאני מבקשת להניח לתזונה שלי עכשיו.

אבל בלי כל קשר, זה 4 או חמישה אני יכולה לעשות מה שבא לי. 2 או שלושה תמיד יהיו נתונים לשינויים וגמישויות שונות. בנתיים אני יכולה לחיות עם זה. זה כן גורם לי לשקול לצמצם את הסטיות בימים ה"טובים" לאפס.
בכל מקרה נשמע נפלא.
גוגוס*
הודעות: 4085
הצטרפות: 09 ספטמבר 2010, 10:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוגוס* »

ומה איתי?
אני נפרדת. מכירות אותי, אני אף פעם לא מתאדה בלי לומר שלום :-)
למה אני נפרדת? כי הבנתי משהו, בדרך משונה מאוד.

כבר כמה ימים שאני מתעוררת כל בוקר בארבע ולא חוזרת לישון. לא הצלחתי להבין למה אבל תחושת הבטן היתה שמשהו מטריד אותי. חיכיתי בסבלנות.
אתמול בדיוק אמרתי לאשה יקרה לי מאוד שאני מרגישה שהכל אצלי בסדר כרגע ואין צורך במהלכים "טיפוליים".
והנה, היום בארבע בבוקר, שוב קמתי. והעפתי את עצמי על גלים של רצף אסוציאטיבי עד שהגעתי למן "בומס" כזה. וידעתי.
הגיע הזמן לחזור לטפל בגידול שלי.

אני רוצה להודות כאן לעירית ולהדס, כי מה שקרה להן בזמן האחרון קשור לזה איכשהו. אני לא יודעת בדיוק איך זה הניע אותי אבל שתיהן היו ברצף האסוציאטיבי הזה. תודה לכן שאתן משתפות במקומות כאלה וגורמות לאחרות לנער קצת את התודעה.

עשיתי בעניין שלי כברת דרך ארוכה אבל משהו נתקע. אני מרגישה בשלה לחזור לסיבוב נוסף מול הגידול שלי ולראות כמה רחוק אגיע הפעם.
מניסיוני, זה לא עובד אם אני ברשת. אני צריכה סוג מסוים של ריכוז שאני מונעת מעצמי כשאני מחוברת למחשב.

אז זהו, חברות יקרות. כמו תמיד, נעמתן לי מאוד. אני בטוח עוד אשוב.
מקווה שתהיו כאן להמשיך את התהליכים שלכן ולתמוך אחת בשנייה ומאחלת בהצלחה לכל מי שרואה את עצמה בסוג של מסע.
@} @} @}
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

לכבוד לידת השמש, לכבוד השנה החדשה, לכבוד יום ההיפוך החורפי, לכבוד הזריחה

לזרע הישן, להקת וולאס, אלבום, "השירים של חברינו"


לזרע הישן, לשמש הבהירה,
לנץ המהיר, לשמיים הגבוהים,
במרחבי הזריחה, אלחש לרוחות
מילים נסתרות.

נשבו, רוחות אהובות,
נשבו רוחות חזקות,
מעל האדמה אמנו,
מעל העשב המתכופף ברוח

בתפזורת כוכבים, בצעדים קלים,
ברגליים יחפות, על השמיים, על השלג,
בנוצות לבנות, באמונות עתיקות,
האם בדיה? האם אמת?

זרום נהר, זרום מהיר
שיר, לב נערה,
שיר, לב נקי

עיט או זאב?
קטיפה או משי?
נתפר ונפרם,
בזהב ובכסף.
הלאדמה נזרק? הצמח? הנקצר?
זרע ישן, שמש בהירה.

בערי, זריחה, בערי, אדומה
עלי, שמש, עלי בהירה.
מיכל_בז*
הודעות: 2179
הצטרפות: 14 יוני 2010, 16:49
דף אישי: הדף האישי של מיכל_בז*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מיכל_בז* »

את יודעת גוגוס, ממש הייתה לי תחושה.

שיהיה לך המון בהצלחה, בבקשה תחזרי לספר.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

יוווו, גוגוס!

בהצלחה. זמן מצוין להתחלה חדשה.
תפוזית*
הודעות: 41
הצטרפות: 12 דצמבר 2012, 08:28

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי תפוזית* »

הי גוגוס, בהצלחה רבה!
מחכה שתחזרי לכאן בריאה עוד יותר ותמשיכי להחכים אותנו ולהוות השראה לדרך.
מנגו*
הודעות: 110
הצטרפות: 19 ינואר 2012, 20:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מנגו* »

גוגוס יקרה מאוד,
בהצלחה,
מחכה שתחזרי לכאן בריאה עוד יותר ותמשיכי להחכים אותנו ולהוות השראה לדרך
@}
סגולה*
הודעות: 47
הצטרפות: 15 יולי 2007, 12:18

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי סגולה* »

מחכה שתחזרי לכאן בריאה עוד יותר ותמשיכי להחכים אותנו ולהוות השראה לדרך
מצטרפת גם
ותודה.
אישה_במסע*
הודעות: 5515
הצטרפות: 29 מרץ 2012, 10:55

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי אישה_במסע* »

והנה, כרגיל. גוגוס איננה והדף משתתק.

היום קראתי באינטרנט כל מיני אקסטים עתיקים יותר או פחות, גזעניים יותר או פחות, מקוריים יותר או פחות.
יו שם חוקים גזעניים, פירוש של השם "מרגריטה", בתור בת שנולדה תוך הפרה של חוקי הגזע (אני ממש מקווה שאלו חוקים מומצאים לחלוטין).

היה שם משפט. בתרגום לעברית - אל תאכלו אוכל עם דם, שכן אז תהיו כחיות פראיות, ובחוליים רבים תחלו. אכלו אוכל נקי שצומח בשדותיכם, ביערותיכם, בגינותיכם, אז יהיו לכם כוחות רבים, כוחות מוארים, ולא יגעו בכם מחלות שונות, כאבים וצער.

ומיד חשבתי על תזונה חיונית. האומנם בימי קדם היו צמחונים?
הדס_מצוי*
הודעות: 357
הצטרפות: 17 אוגוסט 2005, 15:02
דף אישי: הדף האישי של הדס_מצוי*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי הדס_מצוי* »

גוגוס יקרה,
הצלחה גדולה בדרך לרפואה השלמה.
אשמח אם אוכל להיות איתך בקשר.
אני ב- cthact בג'ימייל.
@}
מנגו*
הודעות: 110
הצטרפות: 19 ינואר 2012, 20:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מנגו* »

קר.
שותה שייק לעיתים רחוקות.
הקור ממש משנה את התזונה שלי.
דווקא כן אוכלת פירות אבל בעיקר פרי הדר.
תבשילים,מרקים, כמעט לא אוכלת סלטים, אם כבר ירקות חיים שלמים, פלפל למשל.
כבר שלושה ימים לא אוכלת לחם, ממש משמח .. אומנם גלוטן לא נעלם מהתפריט שלי ( שיבולת שועל, גריסים ועוד,) אבל אני ממש מרגישה הבדל ללא לחם בתפריט.
גוגוס, זה בזכותך...
איזה כיף שהדף התעורר לחיים,
לילה טוב וחמים לכולן.
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוונים* »

אבל אני ממש מרגישה הבדל ללא לחם בתפריט
גם אני. לחם ופסטה, אפילו אם יש גלוטן אחר בתפריט שלי, בשניה ששני אלה יורדים, אני ישר מרגישה יותר טוב בבטן, בגוף.

איזה כיף שהדף התעורר לחיים
נכון!

גוגוס, אם את קוראת במקרה - ד"ש וגעגועים:-)
אינדי_אנית*
הודעות: 1097
הצטרפות: 26 אוקטובר 2006, 22:38
דף אישי: הדף האישי של אינדי_אנית*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי אינדי_אנית* »

_אבל אני ממש מרגישה הבדל ללא לחם בתפריט
גם אני. לחם ופסטה, אפילו אם יש גלוטן אחר בתפריט שלי, בשניה ששני אלה יורדים, אני ישר מרגישה יותר טוב בבטן, בגוף._

גם אצלי. אולי זה אומר שיש רגישות בעיקר לחיטה ופחות לגלוטן?
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי ממ* »

ם אני. לחם ופסטה, אפילו אם יש גלוטן אחר בתפריט שלי, בשניה ששני אלה יורדים, אני ישר מרגישה יותר טוב בבטן, בגוף.

כלומר, את לא אוכלת גם פסטה? יש פסטה ללא גלוטן, אגב.

אני בזמן האחרון פתאום חזרתי לאכול לחם. אני לא מכורה לגלוטן. אולי זה החורף. יאללה, יורדת מזה. עוברת לפנקייקים מקמח טף. עוד לא הצלחתי להכין מזה משהו שיותר דומה ללחמניה או לחם.
גוונים*
הודעות: 1638
הצטרפות: 23 מרץ 2010, 16:12

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי גוונים* »

משתדלת לא לאכול גם פסטה.
לחם ופסטה עושים לי הכי כבד בבטן, הרבה יותר מדגנים אחרים. יכול להיות שבאמת שזו רגישות ספציפית לחיטה, אני לא כל כך שמה על זה דגש כי בגדול אני משתדלת להמנע בכלל מגלוטן אבל יודעת שספציפית שני המאכלים האלה הכי לא טובים לי.

אבל בימים אלה עיקר התפריט שלי הוא פשוט מרקים!
גם אני בגלל הקור צורכת הרבה פחות ירקות טריים, ומרקים פשוט באים לי כל כך טוב:-)
מנגו*
הודעות: 110
הצטרפות: 19 ינואר 2012, 20:00

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי מנגו* »

גוגוס, אם את קוראת במקרה - ד"ש וגעגועים
וחיבוק גם.

גם אצלי. אולי זה אומר שיש רגישות בעיקר לחיטה ופחות לגלוטן?
אולי, אבל אצלי זה לחם שיפון ובכול זאת הכבדות קיימת. יש לי הרגשה שזה קשור למשהו נוסף שקראתי עליו בבאופן (אולי בשמת כתבה, לא זוכרת), שההפיכה של הדגן לקמח היא הבעייתית, מעבר לבעייתיות שיש בגלוטן.
מרגישה שזה נכון. אם אני אוכלת את הדגן כפי שהוא ( גריסים, ש. שועל וכו') שלמים, זה טוב יותר, הקמח פחות מוצלח...

עוברת לפנקייקים מקמח טף. עוד לא הצלחתי להכין מזה משהו שיותר דומה ללחמניה או לחם.
נראה לי שכשאגדל, זה מה שאני אנסה..

גם אני בגלל הקור צורכת הרבה פחות ירקות טריים, ומרקים פשוט באים לי כל כך טוב
לגמרי באים טוב:-)
ממ*
הודעות: 1322
הצטרפות: 11 ינואר 2006, 19:32

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי ממ* »

לאנשים שונים מתאימים אורחי תזונה שונים.

_מבחינתי את וגוגוס אלופות שאתן בכלל מכינות פנקיקים מקמח טף. זה מרגיש לי מאתגר (כולל להזמין קמח טף בחנות טבע)
מה שמזכיר לי שאני מוכרחה לגשת לחנות טבע לפני שיחשיך (שונאת לחפש חניה בכלל ובחושך בפרט) לקנות לבעלי צימוקים._

קודם כול, אני לא בליגה של גוגוס היקרה.
שנית, הגעתי למצב שבו חנות הטבע היא החנות העיקרית, או אחת משלוש העיקריות, שבהן אני קונה (מכולת, ירקן, חנות טבע. לעתים רחוקות סופרמרקט). היא קרובה לבית.
נכון שלפעמים אני צריכה להזמין את קמח הטף. אבל יש גם קמחים אחרים טובים. כמובן שעדיף את הזרעים השלמים על הטחונים. אני פשוט זקוקה למשהו שדומה ללחם או קרקר.
עתליה*
הודעות: 226
הצטרפות: 10 ינואר 2003, 19:09

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי עתליה* »

שלום יקרות, ציטוט מהרשת": "לטף יתרונות תזונתיים רבים ובראשם ערכי הברזל שלו- 100 גרם של קמח טף מכיל את אותה כמות הברזל כמו בקילו בשר, או 20 ביצים. בזכות עובדה זו הטף מתאים מאוד לצמחונים וטבעונים.

ראוי לשבח.. אבל... האם טעים? לא ניסיתי מעולם. האם מתאים גם למאפים מתוקים או ? משום מה מבלי לטעום אותו אני מרגישה מליחות בפה כשאני רק מדברת עליו :-)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אפשר מתכון לפנקייק מקמח טף?
תודה
(מתחשק משהו שונה מהחביתיות מעדשים ואורז...אבל הן להיט ומומלצות ומופיעות באתר של ורד לב)
עדי ל
ורד*
הודעות: 161
הצטרפות: 21 אוקטובר 2001, 16:56

החיוניות שלי חלק רביעי

שליחה על ידי ורד* »

מתכון לפנקייק שגוגוס כתבה למעלה:

_לחובבות הלחם - עשיתי ניסוי ראשון, ומוצלח, בקמח טף. למה טף? אין גלוטן בכלל והערכים התזונתיים בשמיים יחסית לקמחים אחרים, בעיקר בגיזרת הברזל.
כמובן שהתעלמתי לחלוטין מכל המתכונים המסובכים שלוקחים שלושה ימים (או, כמו שכתבה מישהי עם שכל, לא מתאים לי לעבוד שלושה ימים בשביל לאפה), ופשוט הכנתי. ערבבתי קמח טף מלא שצבעו משהו בין וורוד לחום עם כמות נאה של מים עד למרקם של פנקייק. כלומר, די נוזלי. נתתי לו לעמוד יומיים ומדי פעם שנכנסתי למטבח ונחה עלי הרוח גם ערבבתי אותו אבל לא נראה שזה באמת נחוץ.
אחר כך שימנתי עם נייר מגבת (כלומר, ממש ממש קלות, לא ראו בכלל את השמן) מחבת טפלון וחיממתי. מזגתי פנימה מצקת, נתתי לה להתפזר וחיכיתי קצת. הפכתי די מהר לצד השני וזהו. פחות מדקה מכל צד. מרחתי קצת חמאה ופיזרתי טיפה מלח. הילדים אמרו - טעים. לי זה היה כבד ודחוס מדי.
לקחתי שלוש ביצים וערבלתי אותן פנימה. חזרתי על העניין. הילדים אמרו - טעים. גם לי היה טעים.
בשבוע הבא - במקום ביצים בננות בשלות ואולי גם רסק של תפוח אחד. הביצים נראות לי מיותרות אבל זה מה שהיה לי אתמול.
הקמח מתנהג למופת. קליל ומגיב טוב ובעל טעם כמעט לא מורגש. השלב הבא זה לבדוק איך היצור החדש מתנהג בהקפאה ואם אפשר לארגן מזה תחליף לחם לזמנים שיש חשק._
שליחת תגובה

חזור אל “שנת הטבעונאות שלי”