+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+
אני
אישה במסע
_את לא צריכה את הרשות שלי.
לא מדויק. אם תתעקשי אני אשקול את זה. וזה מה שאת עושה, בדרכך הייחודית, ואני שומעת.
בואי נסכם שעוזבים במנוחה את הדפים שכבר נכתבו אבל לא בהכרח את הנושאים שלהם. מתאים?_
בשפה שלי, רשות ושכנוע הם שני דברים שונים. רשות, זה כמו ווטו. זה לא בקשה, זה ציווי. ולי אין שום רצון לצוות עלייך. לשכנע - כן. אבל זה שונה.
ובכן, מה דעתך על תזונה בהריון?
_איך להסביר דברים שסותרים אמיתות חברתיות בלי להראות פנאטית ובלי להפחיד?
אני לא יודעת לנסח כלל. אני יודעת שאני מסבירה המון דברים כאלה להמון אנשים שונים ושטרם נתקלתי בתגובה שאומרת הי, את פנאטית ואת מפחידה אותי.
אני חושבת שזה מתחיל מחוויה אישית, ממשיך בהרבה הומור (כולל הומור עצמי) וברוח כללית קלילה ולא כבדה, בלי להשאיר רושם שמנסים פה לשנות סדרי עולם נורא חשובים, ונגמר בזה שנותנים תמיכה רגשית למה שעולה ולא משדרים שיפוטיות כלפי בחירות אחרות. זה ככה בערך._
זה נשמע ארוך. מה אם מישהו שואל אותך על החיתול שאין לילד שלך, ואין לך את הזמן לזה.
_מה דעתך על תזונה בהריון?
זו שאלה קצת כללית לי מדי. מה בדיוק את שואלת?_
האם ואיך לדעתך תזונת האם משפיעה על הילד?
_האם תמיד "לא" זה רע?
כן. אבל זה על תנאי. עד שיוכח אחרת. אני פתוחה להקשיב בעניין. ורק כדי שיהיה ברור - אני עצמי אומרת המון לא. הרבה יותר מדי. אני בשאיפה תמידית לצמצום של העניין אבל זה קשה לי מאוד.
ועוד משהו - הייתי מנסחת אחרת. ה"לא" הוא לא רע. הוא מבטא משהו. לעתים קרובות משהו עמוק. משהו עמוק לא יכול להיות רע. אז אם לדייק, "לא" היא תמיד האופציה הפחות טובה. זה ניסוח מהותי כי זה לא פוסל אותו או מניח שיפוט על מי שעושה בו שימוש, ובו זמנית זה מזכיר שיש אפשרויות נוספות שלעתים נשכחות בגלל הקלות שבה ה"לא" מגיע. זה מניח את ה"לא" בראייה יחסית במקום בראייה אובייקטיבית._
יש לזה סיבה? כי אני לא רוע ב"לא" כל רע. הוא שימושי, ואני לא מוצאת סיבות כלליות להימנע ממנו.
