בטח יהיו כאן דברים מהתהליכים האלה שאם אשים לב אליהם, ואולי אצטרך לשנות - כל אלה יוכלו להוביל אותי ללידה טובה יותר.
אז אם אין התנגדות... אכתוב גם את זה..
ובכן, היות וידוע לנו שהיריון הוא לא דבר שמושג כל כך בקלות אצלנו , אנחנו "מנסים" כבר יותר משנה. התחלנו מוקדם לכל מקרה... ואכן יש מקרה.
אמנם אנחנו נמצאים בהגדרת ה"חוסר פוריות בלתי מוסברת" אבל היא דווקא מאוד מוסברת. פשוט בגלל שהבעיה היא לא אצלי, היא בלתי מוסברת.
איכות הזרע - נמוכה (ולכל הגברים שמרגישים אולי פגועים מאמירות מסוג זה - אין בה שום דבר המעיד על איכות האיש שלי בכלל. הוא עומד לגמרי ביחס הפוך לאיכות התאים שהוא מייצר. מקסים, מתוק, אהוב ועוד המון המון דברים טובים).
"האם יש טיפול לכך? " שאלתי
"מאז שגילו שהטיפולים באישה יעילים, הפסיקו לחקור את הצד של הגבר" - זו התשובה שקיבלתי
אז יופי, מחיאות כפיים, כל הכבוד! האישה צריכה לשאת בטיפולים גם אם היא לא "הבעיה". פשוט נהדר!
<לא סתם גברים שמתפללים אומרים כל בוקר "ברוך שלא עשני אישה". או משהו בסגנון>
אז הלכנו לרופא אחד דרך קופ"ח (עם עדי עשינו הכל פרטי, אבל זו מטחנת כסף... כסף שאין
).בטיפולים להריון הקודם נוכחנו לדעת שאיקאקלומין לא טוב לי.
הרופא ניסה לשכנע בכ"ז. תחילה נכנעתי. אמרתי: ננסה, לא יקרה כלום. אבל לא הייתי שלמה.
אז ביום שהיינו צריכים להתחיל את הטיפול, סיפרתי לרופא שאני עדיין מהססת. נעניתי שאני צריכה להחליט. עניתי שאני לא בדיוק יודעת מה התופעות, סיכויים, כדאיות וכו'. למרות שקראתי והשתדלתי לדעת, יש לי תחושה שחסר כאן משהו.
נעניתי שאני דווקא נראית אחת שמודעת ויודעת ושאחליט כבר (בחוסר סבלנות).
רשמתי את הפרוטוקול, לקחתי את המרשמים ויצאתי המומה.
לקח לי זמן להבין שפגעתי לבחור באגו... נו טוב, החלטנו שאנחנו לא חוזרים אליו ולא חזרנו.
עברנו רופא. הרופא הבא לא הסביר הרבה יותר, אבל לפחות היה יותר אדיב ובאמת יצא מגידרו לעזור בכל התהליך.
אבל הבילבול לא אחר להגיע. כששאלתי אותו על האיקאקלומין, הסביר שבקופה כדאי להתחיל עם זה כי זריקות כבר מקבלים במכון לבריאות האישה. אבל הוא לא מבין מדוע קיבלתי איקאקלומין אם כבר ידוע שבהיריון הקודם הטיפול לא היה יעיל.
למרות זאת, "הלכנו" על האיקאקלומין כי אין כבר מה להפסיד. בגלל הדחיפות, לא היה זמן לקבוע למכון, אז פיספסנו חודש.
הטיפול, כאמור, לא עזר. אז חזרתי לרופא והוא הציע עוד חודש חודשיים עם הטיפול. מה עוד חודש-חודשיים עם טיפול שלפני חודש אמרת שהוא לא יעיל?
פה כבר נעמדתי על האחוריות שלי ואמרתי "די!". נמאס לי עם הבירוקרטיה הזו, רוצה הפניה לייעוץ וזהו.
לא ניתקלתי בהתנגדות, אבל עוד חודש "הלך", ועכשיו צריך לחכות ליעוץ.
ובינתיים מתאזרים בסבלנות ובאופטימיות זהירה. בתקווה שאולי, למרות הטיפול הבלתי יעיל, אולי בכל זאת יצא משהו טוב ולא אזדקק לייעוץ.
אני נשמעת לחוצה, אומרים לי.
יכול להיות. רוב הסיכויים שכן, אבל זה לא ברור מדוע?
כל כך הרבה סיבות יש לי והעיקרית מביניהן היא שנמאס לי לראות את הוסת כל חודש. האכזבה הזו פשוט מייאשת. בכל פעם שמגיע "היום" אני עוברת כזו נפילה של אנרגיות, עצבות, חוסר סבלנות ומה לא.
במקרה שלי, גם הגיל עושה את שלו... אנחנו כבר לא כל כך צעירים (מבחינת מערכת הרביה, כמובן), ולכן יש כאן "בלאי" (נשמע לי מצחיק בכל פעם שאני אומרת את זה).
אני גם רוצה להשאיר לי אופציה להרחבת המשפחה ל-3 ילדים... ועוד.
זהו בינתיים...
)
- יש לי המון כח ל"שטויות" של אחרים - אשמח לשמוע כל דיעה. כך התמונה תהייה מפורטת יותר, ולי זה טוב.
אחד - מסיבת זבד בת של חברתי הטובה והאהובה. שתינו חששנו שלא אגיע, משום מה דאגנו שאלד לפני...
