הקשר בין חיסונים ואוטיזם

או שזה רק אני עם הפרנויה שלי?
לא פרנוייה!

שיכולה להיות איזושהי בעיה בחיסונים,
כן, יכולה להיות בעייה, כי כל חומר זר הנכנס לגוף יכול לגרום בעייה.

האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם? אם כן, איך מסבירים את זה שיש בעלי חיים אוטיסטים? הם מחסנים את ילדיהם?

יש מחקר על עכברים שהראו קווים אוטיסטיים בחשיפה לכספית.
פלוני אלמונית, הטענה אינה שחיסונים הם הגורם היחיד לאוטיזם ואינה נגד חיסונים באופן כללי. הסברה היא שמרכיב בחיסון או סינרגיה בין מרכיבים הם בין הגורמים. גורמים נוספים יכולים להיות פרדיספוזיציה גנטית וגורמים סביבתיים אחרים.
"יש קשר" אין משמעו "זה הגורם היחיד". עשית קפיצה לוגית.
הבן שלי לא אוטיסט מהחיסונים, את זה אני יכולה להגיד ברמת וודאות גבוהה, כי הוא לא חוסן....
כן יש סיכוי לא רע שהוא אוטיסט בגלל חשיפה לכספית ממקורות אחרים.

אכן, פרסום מחקרים בכתבי עת נגוע באינטרסים זרים לעייפה. המחקר אינו "טהור" כפי שהיינו רוצים לחשוב.
קצרה היריעה, אביא כאן רק מדברי הסיכום של פרופ' רכס:
"יש לקוות כי תיפתח במחקר הרפואי תקופה חדשה נטולת פניות, תקופה של שקיפות ויושר, כפי שהיה המצב עד לפני עשרים שנה, קודם שהכסף הגדול של תעשיית התרופות קנה את היושר האקדמי".

מקור:

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/S ... ntrassID=0

אכן, פרסום מחקרים בכתבי עת נגוע באינטרסים זרים לעייפה. המחקר אינו "טהור" כפי שהיינו רוצים לחשוב.

זו בדיוק היתה הבעיה עם המאמר של Wakefield et al. בלנצט על הקשר בין חיסונים ואוטיזם. הכותב עצמו היה בעל אינטרסים זרים (הוא קיבל כסף ממשפחות שתבעו את חברות התרופות).

אכן, פרסום מחקרים בכתבי עת נגוע באינטרסים זרים לעייפה. המחקר אינו "טהור" כפי שהיינו רוצים לחשוב.

זה ברור. אבל קודם כתבת ש עכשיו, יש יותר "לגיטימציה" לא לאשר את פרסום המחקר על הקופים - מה זה "לא לאשר"? מי מאשר? יש רק מקום אחד מפרסם מחקרים?

זו בדיוק היתה הבעיה עם המאמר של Wakefield et al. בלנצט על הקשר בין חיסונים ואוטיזם. הכותב עצמו היה בעל אינטרסים זרים (הוא קיבל כסף ממשפחות שתבעו את חברות התרופות).
זו השמצה והכפשה, שחושפות את העובדה שלא קראת את המחקר המדובר, ואין לך מושג מה נטען בו.

מה הפרוצדורה של לאשר פרסום של מחקר? מפרסמים רק במקום אחד? מי מאשר? אני לא בקיאה בתחומים האלה. אם רוצים שאנשים מהשורה יבינו את הטיעונים - צריך להסביר.
אז ככה: מדען מתחום כלשהו חושב על שאלה שמעניינת אותו. נניח שיש לו כסף לבצע את המחקר (למשכורות לסטודנטים, לעמיתי מחקר, לציוד).
הוא מבצע את המחקר.
מגיע למסקנות. (לפעמים הן מוטעות! לפעמים קוראים מאמר, רואים את התוצאות, ותוהים: איך לעזאזל הבנאדם הגיע למסקנה הזאת?? כדוגמה, אני אצטט מחקר שבדק איך תינוקות ישנים עם אמא ובלי אמא. התוצאה היתה שבגיל חצי שנה תינוקות שישנו עם אמא ישנו עמוק יותר והתעוררו פחות פעמים במשך הלילה. המסקנה של החוקרים היתה, שזה דפוס שינה שמעיד על מצוקה ומועקה, שנובעת מהשינה המשותפת. זה פורסם).
ואז יושבים וחושבים: באיזה עותון יש לנו את הסיכוי הכי טוב שהמאמר יתפרסם? זה שקלול של כמה גורמים, שבהם איכות העיתון (impact factor - שזה כמה בממוצע מצטטים מאמרים מהעיתון בשנה שלאחר הפרסום), והחדשנות שבתוצאות.
כותבים בהתאם להוראות של העיתון שאליו מתכונים לשלוח (לכל עיתון יש פורמט משלו).
שולחים.
אז העורך עובר על המאמר. לפעמים הוא פוסל על סמך הקריאה הראשונית.
אם המאמר מצא חן בעיני העורך, הוא שולח למבקרים חיצוניים, שהם מדענים מאותו התחום של כותב המאמר. נקראים reviewers. הבעייה בשלב הזה היא שרוב התחומים לא מאד גדולים, ומכירים את המדענים וגם את המורים שלהם. אלו שני פקטורים חשובים בהערכה של מדענים. כלומר, מישהו שפרסם בעיתונים חשובים בעבר יוכל יותר בקלות לפרסם שוב בעיתונים חשובים. מישהו שעשה תואר אצל מדען מאד נחשב גם יוכל יותר בקלות לפרסם בעיתון נחשב. מעבר לזה, אם הבודקים לא מסכימים למסקנות של המחקר, הם יכולים לפסול את הפרסום, או להתנות אותו בשינויים שחלקם מהותיים.
אם המאמר נפסל, שולחים לעיתון הבא הכי טוב.
יש עיתונים כלליים כמו nature ו- lancet, שהם מאד נחשבים. יש עיתונים שהם מאד ספציפיים לתחומים מסויימים. אני למשל, פרסמתי ב- environmental microbiology, עיתון שכל כולו מוקדש לחידקים של סביבה. אלו בדרך כלל פחות נחשבים, כי קוראים אותם רק אנשים שמתעסקים בחיידקים של סביבה. עיתון כמו nature נקרא על בסיס שבועי ע"י רוב המדענים (לפחות מעיינים בכותרות).

מדען מתחום כלשהו חושב על שאלה שמעניינת אותו. נניח שיש לו כסף לבצע את המחקר
מניין בא אותו כסף? הייתכן מקרה בו אותו כסף יבוא בעצם מגורם בעל עניין כלשהו, כגון קרן מחקר שהיא עצמה נתמכת ע"י גופים עסקיים?

מגיע למסקנות. (לפעמים הן מוטעות!
חשוב להכיר בכך, לא כל מחקר אכן מגיע למסקנות נכונות. כך שהאמירה זה הוכח מדעית היא בעלת תוחלת של פחות מ-100% לקלוע לאמת.

ואז יושבים וחושבים: באיזה עיתון יש לנו את הסיכוי הכי טוב שהמאמר יתפרסם?
יש גם את מדיניות העיתון, את המוניטין של העורכים שלו, את העמדה שלהם בוויכוחים מדעיים שונים וגם כאן, מי הם הגופים העסקיים העומדים מאחוריו.

כותבים בהתאם להוראות של העיתון שאליו מתכונים לשלוח (לכל עיתון יש פורמט משלו).
ניסוח אחר ל- מדיניות_, או _אג'נדה.

_אז העורך עובר על המאמר. לפעמים הוא פוסל על סמך הקריאה הראשונית.
אם המאמר מצא חן בעיני העורך,_
אם המאמר מתאים לאג'נדה ולאינטרסים של המממנים.

יש עיתונים כלליים כמו nature ו- lancet, שהם מאד נחשבים.
אז מה מצב הלנסט אחרי המחיקה של ווייקפילד? יותר או פחות נחשב?
על פניו, נראה שהמאמר המחוק כן עמד בקריטריונים, והביקורת היא זו שהיתה על גבול הסילוף אם לא טיפה מעבר. אם אכן יסתבר שזה אכן כך, האם הלנסט יוכל להמשיך לטעון לתואר "עיתון מדעי נחשב", או לתואר של "עוד סמרטוטון כרומו המשמש כשופר עבור התעשיות המממנות"?

מניין בא אותו כסף? הייתכן מקרה בו אותו כסף יבוא בעצם מגורם בעל עניין כלשהו, כגון קרן מחקר שהיא עצמה נתמכת ע"י גופים עסקיים?
ברור. לזה בכלל לא נכנסתי. איך משיגים כסף למחקר זו אומנות.תכננתי לספר על זה אבל שכחתי.
אז כעקרון, בשביל לקבל כסף למחקר צריך להגיש בקשה לגרנט grant. יש כל מיני גופים ממנים: קרנות של האוניברסיטה, קרנות מחקר של מדינות (למשל של האיחוד האירופי) וקרנות מחקר פרטיות. אני אישית, היות וחקרתי נושא איזוטרי וחסר תועלת כלכלית בעתיד הנראה לעין, נתקלתי רק בקרנות מהסוג הראשון והשני. כמו כן לא נתקלתי ביותר מדי אינטרסים, מלבד רצון לפרסם לפני מישהו את אותן התוצאות שהושגו על ידי מישהו אחר.
כשמגישים בקשה, צריך לפרט כמה דברים:

מה רוצים לחקור. (למשל, האם יש קשר בין אוטיזם וחיסונים)
רקע תיאורטי של אנשים שעשו דברים דומים, דברים שונים, מה אנחנו מצפים לגלות על בסיס הידע הקיים, ובאופן כללי מה יודעים על מה שמעניין אותנו. (במקרה של חיסונים בטח יפרטו על תופעות לוואי ידועות, על השפעה של כספית, על גילאי אבחון של אוטיזם, ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה על המגיש.). במיוחד מפרטים מאמרים שתומכים.
רצוי להביא תוצאות ראשוניות.
רצוי שיהיו לכותב הבקשה מאמרים קודמים באותו נושא. זה מראה שהוא מתמצא בתחום, וגם הרבה פעמים עונה על הצורך בתוצאות ראשוניות.

ואז יושבים וחושבים: באיזה עיתון יש לנו את הסיכוי הכי טוב שהמאמר יתפרסם?
לרוב, לפחות בתחומים שבהם נתקלתי, המדענים שכותבים לא ממש מודעים לאינטרסים עסקיים מאחורי העיתון. גם הבודקים של המאמר הם חסויים - לא אמורים לדעת מי הם. בתחומים קטנים אפשר לנחש. הסיכוי לפרסום מושפע גם מהאם זה נושא חם במדע, האם יש חדשנות אבל חלילה לא יותר מדי. כי אם המאמר הופך על פיה תפיסה רווחת יהיה קשה למצוא מקום.
העורכים רוצים שיהיו כמה שיותר מאמרים איכותיים אצלם בעיתון. זה השיקול העיקרי לדעתי.
המצב של העיתון פחות מושפע מדברים כאלה ישירות. הוא מושפע מהאם אנשים מצטטים את המאמרים שמתפרסמים באותו עיתון. אם מדענים יפסיקו לקרוא אותו, גם יפסיקו לצטט אותו ואכן היוקרה שלו תרד.

כותבים בהתאם להוראות של העיתון שאליו מתכונים לשלוח (לכל עיתון יש פורמט משלו).
בפורמט התכוונתי לעיצוב, לדרך שבה כותבים את המבוא, לצורה שבה כותבים את הציטטות, לכמה תמונות מותר לצרף וכולי. ממש לא מה שמחקר בלתי תלוי כתב.

באופן כללי אני יכולה להסכים שבשיטה יש בעיות. על אחת כמה וכמה במחקרים רפואיים, שהם לא ממש מדע מדוייק. זה נכון גם למחקרים במדעי החברה ובפסיכולוגיה. וגם לכל המדעים. אבל בגדול, למרות שלמדענים יש ככלל אגואים גדולים, עדיין יש הרבה יושרה. אבל זה סובל מחולשותינו כאנשים: חוסר היכולת לקבל שינויים רדיקליים במחשבה, רצון להתפרסם, רצון להרגיש טוב ועוד. אבל מכאן ועד לטעון שכל רופא שמאמין בנחיצותם של חיסונים מקבל אתנן מחברת תרופות הדרך עוד רחוקה. גם הם כמו כל הציבור פשוט לא יודעים. העניין עם החיסונים הוא שעדיין לא נעשו כמעט מחקרים אמינים על ההשפעות ארוכות הטווח של החיסונים.

_אז העורך עובר על המאמר. לפעמים הוא פוסל על סמך הקריאה הראשונית.
אם המאמר מצא חן בעיני העורך_
ומחקר בלתי תלוי כתב:
אם המאמר מתאים לאג'נדה ולאינטרסים של המממנים.
לא בהכרח.
במקרה הזה כן, אבל לא בהכרח.
ברוב המקרים זה באמת - התפיסה של העורך, שיכול להיות מאוד מוגבל מדעית... בלי שום אינטרסים זרים.

העניין עם החיסונים הוא שעדיין לא נעשו כמעט מחקרים אמינים על ההשפעות ארוכות הטווח של החיסונים.
במקרה הזה, מפני שאינטרסים כבדים מונעים אותם, ומנווטים את מעט המדענים שעובדים בתחום, לעבוד בשביל האינטרסים...

עדיין לא נעשו כמעט מחקרים אמינים על ההשפעות ארוכות הטווח של החיסונים.
מור, אולי תכתוב כאן קצת על כנס החיסונים שהיה לפני כמה חודשים, ועל היוזמה למחקר רחב ובלתי תלוי בנושא?

עדיין לא נעשו כמעט מחקרים אמינים על ההשפעות ארוכות הטווח של החיסונים

במקרה הזה, מפני שאינטרסים כבדים מונעים אותם, ומנווטים את מעט המדענים שעובדים בתחום, לעבוד בשביל האינטרסים...
אני רוצה להאמין, שמעבר לעניין הכלכלי, יש אנשים שבאמת מאמינים שזו ההמצאה הטובה ביותר לבריאות הציבור מאז שטיפת הידיים, ושמחקר כזה יכול לגרום לאי חיסון ואחר כך למגיפות באוכלוסיה. נכון שהיה עדיף לחקור את הנושא ולראות באמת מה ההשפעות של חיסונים ושל אי חיסונים. יכול להיות אפילו, שזה היה מניב איזושהי תוצאת ביניים: אולי למשל שכדאי לחסן לטטנוס, ולהוריד חיסונים חדשים למחלות קלות יחסית כדוגמת אבעבועות, ושמחלות אחרות אפשר לבדוק מצב חיסוני לפני חיסון, או רגישות של הילד לפני החיסון וכולי. וכך להרכיב מערכת חיסונים אישית שתיתן מינימום סיכון לתחלואה לכל אחד ואחד, וכך בוודאי גם האוכלוסיה ככלל תישאר בריאה יותר.

וכך להרכיב מערכת חיסונים אישית שתיתן מינימום סיכון לתחלואה לכל אחד ואחד,
אני חושבת שמשרד הבריאות לא רוצה ולא ירצה לקחת את הסיכון הזה. יותר מדי אחריות אישית, וזה מקביל בעיני בירוקרטים לכאוס. קצת כמו חינוך ביתי.

היי! המחשב לא זכר אותי. הפוסט למעלה הוא שלי ש י ר י

האם יש קשר בין חיסונים לאוטיזם? אם כן, איך מסבירים את זה שיש בעלי חיים אוטיסטים? הם מחסנים את ילדיהם?

אם דובים אוכלים דגים מלאים בכספית ואחר כך הגורים שלהם מתחילים להתנהג מוזר, זה לא כזה מפתיע. כספית גורמת לפגיעה מוחית, בעיות קשב וריכוז, וגם אוטיזם, וזה לא משנה מאיזה מקור נחשפים אליה.

העניין עם החיסונים הוא שעדיין לא נעשו כמעט מחקרים אמינים על ההשפעות ארוכות הטווח של החיסונים.

וגם על היעילות ארוכת הטווח. נניח שאני מפתחת חיסון לחידק מסויים. עד שהוא יעבור את כל האישורים, החידק כבר יעבור בינתיים מיליון שיכפולים ומוטציות, וכבר בכלל לא בטוח שהחיסון שפיתחתי נגדו יהיה יעיל בעוד כמה שנים / חודשים / ימים.

וגם על היעילות ארוכת הטווח. נניח שאני מפתחת חיסון לחידק מסויים. עד שהוא יעבור את כל האישורים, החידק כבר יעבור בינתיים מיליון שיכפולים ומוטציות, וכבר בכלל לא בטוח שהחיסון שפיתחתי נגדו יהיה יעיל בעוד כמה שנים / חודשים / ימים.
זה תלוי בחידק, ובכלליות של האנטיגן. לא כל החידקים עוברים מוטציות כל כך מהר. מצד שני, יש חידקים שיש להם הרבה זנים (למשל פנאומוקוקוס)ובמקרה כזה, יש סיכוי שהזנים שהיו פחות דומיננטים יהפכו ליותר דומיננטים, פשוט כי אין להם נשאים. זה קרב בארה"ב עם החיסון של הפרבנר, אבל בינתיים באחוזים מאד נמוכים (כנראה פי 1.6)

זה יצא לי קצת מבולבל. התכוונתי לומר, שאם יש יותר מזן אחד של חידק שידוע, מנסים לחסן נגד כולם ביחד, או לפחות נגד הנפוצים. זה למשל מה שעשו בחיסון של הפרבנר, שמחסן נגד הזנים של פנאומוקוקוס שנפוצים בארה"ב ובאירופה. מדובר בשבעה זנים, שאחראים ל 80% מהתחלואה.
אחרי שהכניסו את החיסון, (רק בארה"ב, באירופה מכניסים כנראה חיסון של חברה מתחרה שמחסן ליותר זנים) היתה ירידה בתחלואה של כלל האוכלוסייה. זה היה בשנת 2000. מאז ראו שיש עלייה קלה בתחלואה שנגרמת ע"י הזנים שאינם בחיסון. אני מצאתי את הנתון של פי 1.6 ברשת. אי לכך מפתחים כעת את אותו החיסון עם עוד זנים.

מקריאה בין השורות של המסמך של ארגון חסון אני מתרשם שהמסר הוא (בהקצנה) "בסך הכל פקפקו בצורת עריכת המחקר, אבל ממש לא שללו את התוצאות". זה נכון, אבל כדאי להבין שאם השיטות שבהן השתמש ויקפילד הן לא נכונות, אז אין גם שום סיבה שהתוצאות שלו (מתאם אפשרי שדורש בדיקה בין NMR לאוטיזם) יהיה בעל תוקף כלשהו. כלומר - אין לנו סיבה לחשוב שחיסונים גורמים לאוטיזם יותר מאשר נייר טואלט, טלפון סלולרי או פופקורן, לפחות על סמך המאמר (לשעבר) של ויקפילד.

_זו בדיוק היתה הבעיה עם המאמר של Wakefield et al. בלנצט על הקשר בין חיסונים ואוטיזם. הכותב עצמו היה בעל אינטרסים זרים (הוא קיבל כסף ממשפחות שתבעו את חברות התרופות).
זו השמצה והכפשה, שחושפות את העובדה שלא קראת את המחקר המדובר, ואין לך מושג מה נטען בו._
לא הבנתי את זה. הוא קיבל כסף מאנשים שהיה להם אינטרס שיימצא קשר בין NMR לאוטיזם, והמאמר מרמז על אפשרות כזאת (אני מודה: לא קראתי את המאמר אלא רק את מה שכתוב במסמך של "חסון"), אז איפה פה ההשמצה וההכפשה?

למיטב ידיעתי, אחרי שהמאמר פורסם ואנשים התחילו לשמוע על זה, התחילו להזמין אותו כעד מומחה (בתשלום).

הוא קיבל גם כסף עוד לפני זה ולמיטב זכרוני גם בלי לדווח, זו היתה אחת הטענות העיקריות נגדו. זה מופיע בדו"ח של הועדה שבעקבותיה הוצא המאמר מלנצט.

שליחה על ידי אימא* » 29 מרץ 2011, 16:27

http://reshet.ynet.co.il/Shows/360/vide ... st,182369/
חובה לראות את זה. אתמול בטלוויזיה כתבה על ילד אמריקאי שנפגע קשות מהחיסון המשולש. בית המשפט בצעד תקדימי ,זיכה אותו ומשלם לו בכול שנה כ 2 מליון דולר. סרט מצמרר..ראו הוזהרתם..

בקשר לסרט שקישרה אימא - באמת מזעזע ומדכא, אבל לא נותן הרבה מידע, כלומר מתחיל ומפסיק בחלק החשוב באמת.
האבא אומר שאילו היה יודע לזהות את הסימנים היה פועל אחרת - כיצד אחרת? מה היה עושה? האם זה היה הפיך
אילו היו מזהים את הסימנים מיידית?
בתי בת שנתיים פלוס, בינתיים עשינו רק חיסון אחד זה שנותנים בגיל חודשיים נדמה לי שעלת, טטנוס וכו'
לגדולה נתתי את החיסונים רק מאוחר יותר, הפעם אני מתלבטת בכלל. אשמח לשמוע תובנות או לקבל הפניות
(כבר קראתי כל כך הרבה ולא מצליחה להגיע לכדי החלטה)..

למה אני לא מצליחה לראות?
יש מקום נוסף שנותן גישה לתחקיר?

שליחה על ידי אימא* » 31 מרץ 2011, 09:56

כן פלונית. אם את לא מצליחה לראות ישירות מהקישור ,את יכולה להיכנס לאתר רשת ולחפש תוכנית שנקראת 360, של שבוע שעבר. את כבר תראי...@}

מאמר שסוקר את ההתפתחויות סביב המאמר הידוע שבעקבותיו עלתה הטענה שיש קשר בין חיסונים לאוטיזם
מהארץ

סלעית - הקישור מהארץ מדבר ספציפית על הקשר בין נגיף החצבת לבין אוטיזם, שכניראה לא מבוסס. אבל הבעייה האמיתית בחיסונים הא האלומיניום והכספית, שנמצאים בחיסונים, שמפרקים את מעטפת המיאלין שמבודדת את תאי העצב וגורמים לנזקים עצביים, מוחיים והתנהגותיים. רוב הילדים מצליחים לסלק את הכספית והאלומיניום לפני שהם גורמים לנזקים, אבל אלה שמערכת סילוק הרעלים שלהם מתפתחת מאוחר יותר, אוכלים אותה. (בדרך כלל בקשיי קשב וריכוז, היפראקטיביות וסימפטומים אוטיסטיים שונים, זמניים או קבועים).

שליחה על ידי פז* » 22 אפריל 2012, 16:12

b]מאמר באנגלית שקשור לנושא 817879[/po].html

סקר בגרמניה שהשווה 8000 ילדים לא מחוסנים לאוכלסיה הכללית, העלה כי שיעור המחלות אצלם נמוך יותר באופן משמעותי.
המחלות כוללות דברים מוכרים כמו אלרגיות, אסתמה ומחלות נשימה, דלקות אוזניים, מחלות אוטאימניות ואוטיזם; אבל הן כוללות גם כמה הפתעות כמו הרפס, הפרעות קשב וריכוז, אפילפסיה, מיגרנות, ואפילו עקמת. כמובן שמתאמים עדיין לא מראים קשר סיבתי, אבל בכל מקרה זה מעניין.
Vaccinated Kids Have 2 to 5 Times More Diseases Than Unvaccinated Ones
(המספרים בכותרת מתונים יותר מאשר בסקר עצמו, בחלק מהמחלות מדובר על הבדלים של פי עשר (חוסר תפקוד בלוטת התריס, מיגרנות, אפילפסיה, עקמת) ואפילו יותר ממאה (הרפס).)

זה פשוט קשקוש בלבוש!

מדובר על סקר אינטרנטי המבוסס על דיווחים עצמיים של הורים, מרביתם הורים לתינוקות בלבד. והם משווים את הנתונים המוטים הללו לנתונים ארציים.
זה חסר כל ערך, שלא לומר דמגוגי.

או, ושכחתי להוסיף ציטוט:
the results show about a 1% rate for autism in the unvaccinated over 3 years old–about the same as vaccinated children״

ואז יש פסקה שלמה שמנסה לתרץ תירוצים מכאן ועד ברלין.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יש מחקרים גדולים השוללים כל קשר בין חיסונים ואוטיזם נא לעיין בפאבמד

סקר בגרמניה שהשווה 8000 ילדים לא מחוסנים לאוכלסיה הכללית, העלה כי שיעור המחלות אצלם נמוך יותר באופן משמעותי.
מצד אחד עולה השאלה - אז למה סקר כזה לא כובש את הכותרות הראשיות? מזימה? דיעות קדומות?
מצד שני - באמת יתכן והגיוני שילד לא מחוסן, מפתח יכולת חסינות גדולה יותר מילד מחוסן. אבל הסיכויים של שניהם לעמוד מול מגיפות, דומים. וגם במגיפות הגדולות, היו כאלה שלא נדבקו, ואיכשהו פיתחו חסינות.
זה כמו שהקפדה מוגזמת על נקיון, גורמת לרגישות יתר לזיהומים. קצת לכלוך, דווקא עוזר לפתח חסינות נגד זיהומים, זיהומים קלים. בגבולות. אבל, אם לא שומרים על נקיון, חושפים את הגוף להידבקות במחלות. כדאי שלא נשכח, שהמגיפות הגדולות כמו שחפת, דבר, חולירע, ושיתוק ילדים, הודברו רק בזכות החיסונים.
בית החולים הוא מקום שבו אנשים נדבקים במחלות. כולל סכנת חיידקים עמידים. האם לא ללכת לבית חולים כשצריך? האם לא ללכת לבקר חולה בבית חולים?

כמו בכלכלה. עדיף לשלם מחיר מסויים למען רווח גדול. כדאי לקחת סיכון מסויים למען הישג גדול. וטובת הכלל עדיפה על טובת הפרט. זו דעתי, גם כשהפרט זה אני.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זה מצחיק שאף אחד לא תהה על טעם הקשר בין אוטיזם לחיסונים. נראה לי שרוב האנשים חושבים שרק בגלל שהילד גילה סימנים לאוטיזם קצת אחרי איזה חיסון אלים אז ההורים מאשימים את החיסונים.
יש קשר הדוק בין מתכות בגוף ואוטיזם.
אוטיזם לא מתבטא רק ביכולות קוגנטיביות\מוטוריות\חברתיות. אוטיסטים סובלים מבעיות בריאויות, בין היתר מחסורים בויטמינים למרות תזונה איכותית ובכלל בעיות במערכת העיכול.
האינטואיציה שלי היא שיש ילדים שנולדים עם המום הזה, חוסר היכולת לדלות באופן יעיל ויטמינים ממזון קצת דומה לחוסר היכולת לסנן רעלים החוצה.
יכול להיות שאוטיזם זו תופעת לוואי של הכשלים האלה ולא להפך.
http://israblog.nana10.co.il/blogread.a ... e=12933956 "זה סיפור אישי של איש עם שני ילדים אוטיסטים". אחד חוסן והשני לא חוסן. (זה גם הרשומה שנוגעת בחיסונים).

גם לי נראה שאוטיזם היא תופעת לוואי של חוסר יכולת לסלק מתכות מהגוף. היכולת הזאת מתפתחת עם הגיל ואצל חלק מהילדים - רק אחרי גיל שנתיים היא נעשית יעילה (לסילוק כמויות קטנות). רק שאת החיסונים מקבלים לפני גיל שנתיים...

ומסכימה איתך שאוטיזם הוא גם תופעת לוואי של חוסר בויטמינים ומינרלים או חוסר יכולת לספוג אותם (למשל מחסור באומגה 3).

סקר בגרמניה שהשווה 8000 ילדים לא מחוסנים לאוכלסיה הכללית, העלה כי שיעור המחלות אצלם נמוך יותר באופן משמעותי.

חומר למחשבה:

סקר להבדיל מניסוי או מחקר אינו מחייב שאוכלוסיית היעד היא מייצגת.
באיזה מחלות מדובר? האם המשקל של מחלות קשות בסקר שווה למשקלן של מחלות טבעיות קלות שהגוף מרפא את עצמו מהן.
מתאם אינו סיבתיות. יכולות להיות הרבה סיבות נוספות לכך כמו העובדה שהורים שלא מחסנים הם הורים עם מודעות והם מקפידים יותר על סביבת הילד ולכן הוא פחות חולה. בעצם גם הפסקה אינה טוענת לסיבתיות אלא למתאם. זה כמו להגיד ששער לבן גורם למוות כי יותר אנשים עם שיער לבן מתים מאשר אנשים עם שיער שחור.

זהירות מהסקת מסקנות.

מענין אותי לשאול האם יש קשר בן חיסונים לסרטן.
סרטן לסוגיו זאת מחלה יחסית חדשה.

ואם הילדים לא חוסנו בכלל ואוטיסטיים? את מי להאשים אז?
ואם ניתנו חיסונים אחרי האבחון כי ההורים חשבו שהם הכרחיים לבריאות הילדים? והם עברו ללא שום תופעות לוואי?
ואם התיאור הזה מתאם יותר מילד אחד?
מה זה אומר? מה אפשר ללמוד מזה?

ומה אם רצתי לכביש בלי להסתכל לצדדים אבל לא קרה לי כלום???
מה זה אומר? מה אפשר ללמוד מזה?

סרטן לסוגיו זאת מחלה יחסית חדשה

גם לבעלי חיים בטבע יש סרטן, ומוצאים עקבות של סרטן במומיות. המחלה מלווה אותנו כנראה מאז ומתמיד. השכיחות שלה, היא זו שעלתה מאוד בחברה המערבית. בחלק מן מהמקרים, אפילו יודעים למה. עישון, זיהום (אויר בעיקר), חוסר בפעילות גופנית, ומזון קלוקל.

סרטן לסוגיו זאת מחלה יחסית חדשה.
סרטן אינה מחלה חדשה. בגלל העלייה בתוחלת החיים, יש לה נוכחות רבה יותר, כי היא נפוצה יותר בגיל מבוגר יותר.

"הדוגמה המזעזעת ביותר לתוצאות האיומות שעשויות להיות לזיוף מחקר היא סיפורו של ד"ר אנדרו וייקפילד, שהפך בסוף שנות ה-90 של המאה הקודמת ל"סלבריטי" בעולם הדובר אנגלית. ב-1998 פרסם וייקפילד מאמר בכתב העת הרפואי "לנסט", ובו קישר בין החיסון המשולש (חצבת, אדמת חזרת) ובין סיכון לאוטיזם. את החיסון לילדים הגה הרופא האמריקני ד"ר מוריס הילמן עוד ב-1963. ב "ניו יורק טיימס" דווח בחודש שעבר, לרגל 50 שנה לפיתוח הזה, כי הילמן היה מועמד לפרס נובל.

אלא שבעקבות מאמרו של וייקפילד החל ד"ר הילמן לקבל מכתבים ובהם איומים ברצח. מחקרים שנעשו לאחר פרסום המאמר ב"לנסט" הוכיחו שאין כל קשר בין החיסון לאוטיזם. בעקבות זאת התברר שמחקרו של וייקפילד היה נגוע בחוסר יושרה ובזיוף נתונים. "זה לא היה מאמר דעה. זה היה מאמר שהתיימר להיות דיווח על תוצאות מחקר", מדגישה פרופ' לנדאו.

מאמרו של וייקפילד נמחק ממסד הנתונים של כתב העת הרפואי הבריטי רק ב-2010. עורכיו התנערו ממנו כליל. רשויות הרפואה בלונדון פסלו את רישיונו ואסרו עליו לעסוק ברפואה. לא בכדי אומרים שהיה זה בסך הכל עונש קל מדי על מעשה בעל השלכות חמורות מאין כמותן: סכנה להתפשטות מחודשת של מגפות שהודברו, בשל סירוב הורים לחסן את ילדיהם. "
מתוך מאמר מהיום במעריב על זיופים במדע

המאמר של וויקפילד היה דיווח על כמה עשרות מקרים, לא מחקר. זה משהו מקובל ונאות. הדמוניזציה שעשו לו היא מוגזמת לחלוטין, ומחיקת המאמר היא לגמרי לא במקום.
לפחות חלק מהמחקרים ש״מפריכים״ את הקשר בין חיסונים לאוטיזם נגועים בבעיות מתודולוגיות, כמו למשל המחקר שמצא שאין קשר כזה בדנמרק, בלי לציין שהחיסונים בדנמרק לא כוללים תימרוסול.
הנושא כולו טעון מאוד, גם ברגשות וגם בכמויות עצומות של כסף. אישית, הפסקתי לעקוב אחרי שהפסקתי להאמין ביושרה של המעורבים -- משני הצדדים.

מתוך עמוד הפייסבוק "חיסונים בעמ":

הזיוף של ה-CDC לגבי כספית ואוטיזם יצא לאור!

ה-CDC האמריקאי נאלץ לשחרר מסמך מרשיע לפי בקשה מפורשת של הקונגרס. מדובר בגירסה הראשונית של מחקר ווארסטראטן מ-1999 בו נמצא שתמירוסל (כספית) בחיסונים מגדיל את הסיכון לאוטיזם פי 7.6. לאחר שווארסטרטן הפיץ את התוצאות שמצא בקרב האנשים הרלוונטיים ב-CDC, הוא קיבל הוראה לשנות את הקריטריונים כך שהסיכון המוגבר לאוטיזם "יעלם".
לקח לו ארבע שנים, וכמה גרסאות עד שהצליח לטייח את התוצאה הראשונית שקיבל ולהעלים את הסיכון המוגבר לאוטיזם מהתוצאות. "המחקר" פורסם לבסוף ב-2003. ארבע שנים(!) עד שהזיוף המדעי הזה קיבל את אישור כל הגורמים הנוגעים בדבר ב-CDC.
ווארסטראטן הועבר מתפקידו ב-CDC על מנת שלא יוכל להיחקר בידי ועדה מיוחדת של הקונגרס שבדקה את נושא הכספית בחיסונים (2002). הוא קיבל ג'וב שמן בחברת תרופות בבלגיה.
שמה של החברה: GSK.

לינק לאבסטרקט של הטיוטה הראשונה של המחקר, שהתפרסמה רק עכשיו:
http://mercury-freedrugs.org/docs/[po]00mmdd EISAbstractSubmission IncreasedRiskOfDevelopmentalNeurologicImpairmentAfterHighExposureToThimerosal[/po]-containingVaccine_.pdf

כאן יש את ההבדלים בין המחקר הראשון למחקר ששוכתב לאחר 4 שנים: http://www.vaccineinjury.info/.../593-secret-cdc...
Secret CDC Verstraeten study shows neurological developmental disorders with mercury in vaccines
www.vaccineinjury.info
Vaccines pro and con, the vaccination critical website all about vaccines , vaccine reactions, vaccine injuries, vaccine damages and vaccine dangers

מטא-אנליזה 1.2 מליון ילדים: אין קשר בין חיסונים ואוטיזם.
מאמר שטחי (אנגלית, אם כי לא ירחק היום ויהיה גם בליינט):
http://www.autismspeaks.org/science/sci ... and-autism
אם יש אנשי מקצוע שיכולים ומעוניינים לעבור בעין ביקורתית על המחקר המקורי, "תשלחו לי מייל" [email protected] ואשלח לכם אותו. כעיקרון צריך להוריד בתשלום, אבל השגתי אותו דרך מישהו באוניברסיטה. כמובן, אין דרך להעלות אותו כאן...

מניפולציה שנועדה להסתיר קשר בין חיסונים ואוטיזם במחקר שפורסם 2004:
בכיר אנונימי מה-CDC יצר קשר עם אקטיביסט אמריקאי ששמו בריאן הוקר וגילה פרטים על מחקר מוטה-במכוון שפרסם ה-CDC ב-2004.

אותו החוקר אומר (בין השאר): "זה שנתתי לזה יד היה נקודת השפל בקריירה שלי... אני מתבייש במה שעשיתי... אני חש בושה גדולה כשאני פוגש משפחות של ילדים אוטיסטים, כיוון שאני הייתי חלק מהבעיה.."

המחקר הנ"ל שלל את הקשר בין חיסון ה-MMR לאוטיזם, על פי גיל מתן ה-MMR. ה-CDC עד היום מתייחס למחקר הזה כאחת מהעדויות לחוסר קשר בין חיסונים לאוטיזם.

על פי עדותו של חושף השחיתויות מה-CDC תוצאות המחקר בושלו על ידי החוקרים מה-CDC כך שלא יראה קשר בין חיסון ה-MMR ואוטיזם. החוקרים החתומים על המחקר המזויף הזה הם מבכירי אנשי המקצוע של ה-CDC בתחום החיסונים-אוטיזם.

כתבה:
http://healthimpactnews.com/2014/cdc-wh ... ican-boys/

סרטון בו נשמע קולו של חושף השחיתות:
http://vimeo.com/user5503203/review/103 ... 91f7d3d4d8

קרדיט: "חיסונים בעמ" שעושה עבודה חשובה בצורה מקצועית. ניתן לעקוב בפייסבוק, גם מי שאין לו פייס.
https://he-il.facebook.com/pages/חיסוני ... 5228890879

בכיר אנונימי מה-CDC יצר קשר עם אקטיביסט אמריקאי ששמו בריאן הוקר וגילה פרטים על מחקר מוטה-במכוון שפרסם ה-CDC ב-2004

זה מבוסס על אנליזה חדשה שבריאן הוקר עשה לנתונים של ה - CDC שניתן (וכדאי) לקרוא אותה כאן: http://www.translationalneurodegenerati ... ent/3/1/16

אפשר להתווכח על השיטות הסטיסטיות שלו, אבל בגדול, אם הוא חותך שוב ושוב את הנתונים הוא מוצא קשר בין MMR לאוטיזים אך ורק בקרב בנים של שחורים, עם זאת שהוא מודה שיש בעיות בדגימה באוכלוסיה הזו. בקרב לבנים אפילו הוקר לא מצא שום קשר. אפשר להיות רגוע.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נמצאה מובהקות גם לגבי קבוצה נוספת - קבוצה של מחוסנים שלקתה ב"אוטיזם מבודד" - isolated autism - כלומר, תסמיני אוטיזם בלבד, ללא תסמינים נוספים. וזה הממצא החשוב והרלוונטי ביותר. בשום אופן אי אפשר להיות רגוע.

שליחה על ידי אבי* » 13 מאי 2020, 15:41

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ולמה בכלל חושבים שחיסון גורם לאוטיזם , ואילו חשיפה "טיבעית" לוירוסים עצמם - כלומר יצירת נוגדנים בגוף מהמחלה עצמה, לא גורמת לאותו דבר ?