וגם לי יש כל מיני קשיים, דווקא לא ממש חמורים
הייתי רוצה לפתוח פה דף שיהיה להתייעצות מעשית לגבי סוגים שונים של סיטואציות חברתיות שלא ממש ברור איך לנהוג בהן.
אני אתן דוגמא:
לפני כמה ימים באוטובוס, ישבתי ועלה באחת התחנות בחור שאני מכירה באופן שטחי (חבר של בן זוגי אבל הם כבר לא ממש בקשר).
הבחור התיישב בדיוק מאחורי, כך שכדי לדבר איתו הייתי צריכה להסתובב אחורה בצורה לא טבעית ולא נוחה,
במיוחד לא בשביל הסמול טוק היבש שהתפתח
לבסוף... לא ידעתי איך לסיים את הסיטואציה ופשוט הפניתי את גבי והתיישבתי בצורה רגילה (כשאני מרגישה על קוצים ולא נינוחה).
האם הייתי אמורה:
א. להמציא עוד נושאים לסמול טוק ולהעביר כך את כל הנסיעה (כרבע שעה) - קצת לא ריאלי כי באמת לא הצלחתי להמציא כלום,
למרות שאני יחסית לא רעה בסמול טוקים, פשוט איתו זה קשה.
ב. להסביר איכשהו את זה שהשיחה נפסקה - נגיד "טוב, אז אני אנמנם לי קצת עד התחנה שלי, אני מאוד עייפה"
ג. לעשות מה שעשיתי, וזה בסדר?
בקיצור, אני מקווה שהכוונה של הדף הובהרה ואשמח לקבל עצות ושיתופים וכמובן להתלבטויות שלכן/ם
) - אולי הייתי אומרת משהו כמו: 'טוב, אין לי כלכך מה להגיד, אז אני סתם אשב לי כאן, בסדר?' וחוזרת לבהות בחלון. (אולי. 
)
התארחתי לשבת אצל משפחה והרגשתי ממש נוח אפילו בארוחה שהיו בה עוד אורחים שאני לא מכירה ודיברו ודברו בלי הפסקה, ולא היה לי קשה להיות "אני" בעמדת צופה חייכנית ורגועה. הצלחתי לאהוב את עצמי ולהרגיש שאוהבים אותי והבטן שלי הייתה רגועה ואכלתי בהנאה אוכל טעים (ואפילו ביקשתי שיעבירו לי) 
