חיים בני קיימא בלוג מודעות אישית וסביבתית

[נ_ע_מ_ה*]

אני נעמה
אמא בחינוך ביתי עם 4 ילדים
עד לפני שנה גרנו בקצה הערבה. היום חד הורית וחיה עם ילדיי בעמק יזרעאל

הבלוג הזה נפתח כדי ללוות אותי בתהליך המודעות לקראת חיים ידידותיים יותר לעצמי ולסביבה
אני בדרך.
קוראת,שומעת,רואה,נוגעת,מרגישה,עושה,מנסה וטועה,,נופלת וקמה,
לומדת.

מזמינה אתכם להיות שותפים לתהליך
מקווה שהמילים המתארות את העשייה והמחשבות שלי אודותיה יהדהדו בקרבכם
אני כאן,מקשיבה להד החוזר

אפשר לפנות אליי גם במייל weiss.naama שטרודל ג'ימייל נקודה קום

אשמח אם תצרפו קישורים מעניינים/ציטוטים מאירי עיניים , הנוגעים לתוכן ולרוח הדברים

[נ_ע_מ_ה*]

מיחזור ושימוש חוזר

מִחזור הוא תהליך שבו מפרקים פסולת ו"מחזירים" אותה למצב של חומר גלם, אשר ישמש לייצור
מוצרים חדשים. המחזור מאפשר חיסכון בחומרי גלם בתוליים מצד אחד ומצמצם את כמויות הפסולת
והזיהום מצד שני, ועל כן נודעת לו חשיבות גם כלכלית וגם אקולוגית

מה אני עושה:
על מתלה במטבח,עשוי ענף עץ מפוצל לכמה ווים, אני תולה 6 שקיות דרך קבע : נייר,קרטון,פלסטיק,
שקיות ניילון,קופסאות שימורים,פסולת אלקטרונית
מרוקנת למיכלי המיחזור ביישוב אחת לשבוע,בערך...

ציטוט שאני מזדהה איתו=מודעות חדשה שאני לוקחת לעצמי
(אני עדיין לא שם,אבל עצם החשיפה לרעיון,עצם המודעות היא כבר חצי דרך)

אנחנו חיים בסביבה רעילה ולא הכל בשליטתנו. מי שעזרה לי להבין את זה וללמוד לחיות עם זה היא טליה שניידר בקורס הפרמקלצ'ר שעשיתי אצלה. טליה קיבלה החלטה שהיא לא מוציאה פסולת משטח החצר שלה ואם יוצא לה לייצר פסולת אז היא לא מעבירה את זה לקבורה בנגב בדרך המקובלת אלא קוברת את זה בחצר ביתה, מתחת לערוגות המוגבהות. כששאלו אנשים איך היא עושה את זה (עלולים להגיע חומרים רעילים לצמחים שהי מגדלת בערוגה) אז היא ענתה שגם כך אנחנו חיים בסביבה רעילה ושכך לפחות היא לוקחת אחריות על הרעלים שהיא מייצרת.

שימוש חוזר - שימוש רב פעמי באותו המוצר שוב ושוב.
הן המִחזור והן השימוש החוזר הם "פתרונות קצה", כלומר דרכים לטיפול במוצרים ב"סוף חייהם",
כאשר הם במצב של "פסולת". עבור חלק מהמוצרים הללו, ניתן למנוע את הפיכתם לפסולת עוד
בראשית חייהם, על ידי עצם ההימנעות מצריכתם

מה אני עושה:

1. משתמשת רק בבטריות נטענות
2. מפעילה שוק קח-תן (בגדים יד שניה,צעצועים,ספרים,תיקים,תחפושות,כלים,דיסקים וקלטות)
3. תופרת (מתקנת מוצרים שנקרעו,משתמשת בשאריות בד מה קח-תן לתפירת בגדים/בובות)
4. תופרת כריות מציפות יד שניה וממלאה אותן בצמר מילוי משמיכה ישנה קרועה שהביאו לקח-תן
5. עושה עבודות יצירה מחומרים טבעיים (אצטרובלים,תרמילי עצים,נוצות,צדפים,אבנים...)

ומשימוש חוזר בחומרים שונים שמגיעים לקח-תן (צמר-מצעיף שנפרם,חרוזים-משרשראות קרועות,מקלות עץ-מתיבה
שנשברה,נייר צבעוני-מחוברות ישנות,מציירת על צנצנות זכוכית,חורטת על שאריות עור,וכו"...) . עוטפת את היצירות
באריזות קרטון שונות מצופות בתמונות יפות –מירחונים/ספרים ישנים

1. משתמשת בצמיגים ובקבוקי פלסטיק בבניה בבוץ
2. בונה פרגולה בחצר מכפות תמרים
3. בונה (טוב-בעלי בנה...) מיטה משפחתית ענקית ללינה בחוץ בימים חמים-חסכון במזגן (כמובן מקרשים שמצאנו זרוקים.

פרט לברגים לא קנינו כלום)

1. בניית תנור שמש (גם-כמובן מלוחות עץ משומשים, חתיכות מראה שאספנו והדבקנו)
2. שימוש בעודפי בגדים קרועים/עם כתמים כסמרטוטי ניגוב
3. מסירת עודפי ביגוד מה קח-תן לנזקקים

"הפחתה במקור", מכוונת להימנעות מצריכת אותם מוצרים שאפשר להסתדר בלעדיהם

מה אני עושה:


מלקטת תמרים אורגניים בזמן הגדיד (את מה שנופל על האדמה הם לא אוספים)
קוטפת זיתים אורגניים במסיק - עודפים שנשארו על העצים, אחרי שבעלי המטע מסקו)
משתמשת בתחבושות הגייניות רב פעמיות, לא קונה טיטולים/מגבונים

• מפעל הקח-תן הוא מפעל חיים , הוא מקור תעסוקה חינוכי ממדרגה ראשונה,הוא חוסך בקנייה של מוצרים שימושיים,הוא מאפשר לקהילה להתחלק בשפע במקום לקנות/לזרוק, הוא מזמן מפגש חברתי והכרות עם אנשים בעלי אדג'נדה ירוקה הדומה לשלנו

הקח-תן מלמד אותנו להסתפק במה שיש (ואם אין-אז בינתיים אין. לא רצים לקנות אלא מחכים שהייקום ישלח לנו בדיוק את מה שאנחנו צריכים)
הקח תן מלמד אותנו לדחות סיפוקים ולהיעזר בסבלנות עד שמה שאתה זקוק לו יגיע (לא קונים בגדים/צעצועים/תיקים וכו"...)
הקח תן מחדד את הידיעה שיש כל כך הרבה שפע בעולם שלנו וצריך רק להושיט יד ולקבל (ולא לקנות חדש!)

[נ_ע_מ_ה*]

חסכון במים

מה אני עושה:

1. בזמן המקלחות (קצרות) הפקק סגור.המים נשמרים באמבטיה ומשמשים להורדת המים בשירותים,בעזרת דלי.
2. את בריכת הקייץ של הילדים מרוקנים לגינה
3. חיפוי של כל אזור הצמחייה בחצר (בעיקר מסביב,כשבמרכז החצר שטח אדמה-חול פתוח)
4. השקיית הגינה בטיפטופ ממוחשב (רבע שעה לפנות בוקר ורבע שעה בערב)
5. בכיור המטבח גיגית מרובעת גדולה שהמים הנאגרים בה משטיפת הכלים משמשים להשקיית העציצים/גינת התבלינים
6. את המים שבהם בושלו ירקות אני מנצלת לבישול דגנים/פסטה או שופכת לעציצים
7. ממעטת בכביסות

[נ_ע_מ_ה*]

חסכון באנרגיה

מה אני עושה:

1. משתדלים להמנע מהדלקת מזגן (בקיץ קשה, אבל אפשרי מלפנות בוקר עד הצהריים)
2. במידה והמזגן דלוק-סוגרים תריסים. הבית נשאר חשוך וקריר גם אחרי שהמזגן מכובה לזמן מה
3. ישנים בלילות חמימים בחוץ- במיטה משפחתית ענקית- בחוץ נעים והבית רותח-צבר חום משך כל היום
4. משתמשים בתנור שמש לייבוש /בישול איטי/אפיה קלה
5. צמחייה מטפסת מצילה על חלונות חדרי השינה
6. נמנעים מלסוע הרבה לעיר. מרכזים את הסידורים/קניות/בילויים ליום אחד פעם בשבוע
7. הצללה של החצר (פרגולה עשויה כפות תמרים,רשת צל)
8. ממעטת בכביסות

[נ_ע_מ_ה*]

הימנעות משימוש בחומרים רעילים

מה אני עושה:


מגדלת את בני הקטן ללא חיתולים/טיטולים מאז שנולד ( אין נזק לטוסיק וגם לא לסביבה)
(אפשר לקרוא על השיטה כאן : www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl (

ניקיון הבית-עם סמרטוט רטוב במים בלבד, ללא שום חומרי ניקיון כימיים כלשהם
משתמשת רק בחומרי ניקיון אקולוגיים: סבון כלים- כדי לא להרעיל את הצמחים בגינה שאליהם אני שופכת את המים. (האמת היא שאת רוב הכלים אני שוטפת בדר"כ רק עם סקוצ' ומים,ללא סבון בכלל. רק כלים עם שומן זוכים למנת סבון מספיקה) , נוזל כביסה – מספיקה כמות של חצי פקק למכונה. פשוט אין צורך ביותר. זהו ביזבוז שרק חברות המייצרות את החומרים מרוויחות ממנו. פעם בחודש-חודשיים שמה גם מנקה אסלות בשירותים –אקולוגי כמובן...
זהו. אין יותר חומרי נקיון רעילים.

1. נמנעים מלקיחת תרופות כימיות מכל סוג שהוא.

(משתדלים לאכול בריא וטבעי ולכן לא חולים הרבה,תודה לאל. במידת וכן יש צורך-במישור הפיזי-משתמשים בצמחי מרפא ביתיים,במישור הרוחני-אנרגטי- עושים רייקי/טתא הילינג/דמיון מודרך/מטופלים ע"י הומיאופטית קלאסית)

1. לא מרססים נגד חרקים (קנמון/שיבה נגד הנמלים...פיגם כמרחיק זבובים,ציטרונלה למניעת עקיצות יתושים, וכ"ו...)
2. משתמשים בקומפוסט אורגני בלבד להעשרת האדמה ( תוצרת עצמית- מהזבל האורגני שלנו)
3. לא משתמשים במיני משחות וקרמים שאינם טבעיים ואורגניים

לא משתמשת בשמפו בכלל.מרכך-אחת לשבוע-שבועיים. סבון גוף-פעם ביומיים-שלושה
משתמשים במשחת שיניים טבעית-אורגנית. לילד הקטן-מצחצחת ללא משחה כלל
לא משתמשת בניילון לאפיה מסוג "קוקי"

[נ_ע_מ_ה*]

קומפוסט מזבל אורגני ואנושי

מה אני עושה:
מאחורי אחד מעצי הפרי בפינת החצר חיברתי 4 משטחי עץ שמשמשים לקומפוסט.
אנו זורקים שם את כל שאריות הזבל האורגני מהמטבח וכן עושים את צרכינו. לשם כך הארגז גדול במיוחד-כי זבל אנושי (קקי) צריך לעמוד פעיל משך שנה לפחות. באופן זה מתאפשרת לנו עשיית הצרכים בכריעה שהיא המצב הטבעי והיעיל ביותר לשחרור בריא של העודפים מגופנו.
את ה"חומר האורגני" מכסים בקש או נסורת וכך אין מפגע של ברחשים/מזיקים אחרים



תזונה בריאה וטבעית

מה אני עושה:
מגדלת בחצר גינת ירק ובה

• צמחי בר למאכל (רגילת הגינה,חוביזה,קייל)
• צמחי תבלין (אורגנו,בזיליקום,זעתר) ,
• צמחים לתה (נענע,לימונית,מרווה,גרניום לימוני,זוטה,מליסה)
• צמחי מרפא (אלווורה,קורנית,)
• צמחים תרבותיים למאכל (עצי פרי,פקעות בצל ירוק,עלי מנגולד/סלק/קייל, עגבניות,דלעת,חמניות,חצילים, מלון, אבטיח)
• בוסתן עצי פרי : גוייבות,רימונים,מנגו,לימון,פומלה,תפוז,תאנה,משמש,פיג'ויה,זית

[נ_ע_מ_ה*]

חיים של פשטות מרצון

_מה אני עושה:

• לא אוכלת במסעדות

--לא טסה לחו"ל

• לא מתארחת בבתי מלון
• מכינה בעצמי דברים שאפשר לקנות

[נ_ע_מ_ה*]

ווידוי

• כמובן כמובן שלעולם הדברים אינם מתבצעים ב 100% . לא תמיד יש לי כח/זמן לסחוב את גיגית המים המלאה מהכיור אל הגינה, קורה שמורידים את המים באסלה כי אין חשק להתעסק עם כל הדליים (או כי הילדים הקטנים מתקשים להעביר דלי שלם), לפעמים אני מוותרת על ליקוט העלים הטריים מהגינה לסלט של ארוחת הבוקר- כי אין לי זמן/רוגע להפריד את העלים מהגבעולים, וקורה שבמקום להכין לחם-צ'אפטי אני מתעצלת ונותנת לילדים פריכיות במקום. ברור...כולנו בני אדם ולכולנו יש רגעים שאין לנו כח לחיות את חיינו,גם אם אנו מאמינים בדרך שנכונה עבורנו.

• אמנם אני בוחרת היום שלא לטוס לחו"ל, אבל זה לא רק ממודעות אקולוגית. חלק מהסיבה לבחירה הזו היום,מקורו בתחושת השובע – כבר טיילתי בכל כך הרבה מקומות בעולם,כבר ראיתי כל כך הרבה מקומות חדשים ומיוחדים עברתי מסעות של חודשים רבים –כל פעם ביבשת אחרת,התוודעתי לתרבויות נכחדות,הכרתי כל כך הרבה סוגי אנשים, הרחתי ריחות,שמעתי קולות....

בקיצור-זו לא ממש חוכמה.
ויחד עם זאת- כשסבא וסבתא יצאו לפנסיה ומזמינים אותי ואת משפחתי לטייל איתם בעולם- אני מסרבת בנימוס. גאה לומר שגם לשיקול האקולוגי יש משקל (אם כי בדר"כ לא מציינת זאת ברבים-כי רוב האנשים סביבי ילגלגו למשמע אוזניהם וממילא לא יאמינו לאמיתות כוונותי)


ישנם דברים שילדיי לא משתפים עמי פעולה. אני עושה אותם בכל זאת.למשל: רק אני ושני הילדים הקטנים משתמשים בשרותי הקומפוסט ומעדיפים כריעה בחוץ-מאחורי העץ על פני ישיבה על אסלת השירותים
אני היחידה בבית שמקפידה מאד על חיסכון במים. בעלי והילדים לא ממש הפנימו את העניין ועדיין שוטפים כלים עם ברז פתוח. חלש-אבל פתוח. כך גם לגבי השימוש/אי שימוש בסבון הכלים בזמן השטיפה. אני כמעט ולא משתמשת בו,רק במקים מיוחדים-לסירים עם שומן (ואין הרבה כאלו...).
אני היחידה שמתקלחת ללא סבון באופן יומיומי (והילד הקטנטן במשפחה ש"נמצא באחריותי")

לבעלי ,שיהיה בריא, יש הרגלי תזונה שונים מאד משלי. הוא אמנם מנסה לשדר לילדים את המסר שחשוב לאכול ירקות ופירות טריים ולהמנע ממוצרי מזון כימיים מעובדים, אבל בפועל-שותה יומיום בירה שחורה,אוכל בשר יומיום (בדר"כ עם תפוא/ספגטי/פתיתים),אוכל מעדני חלב,גלידות,פיצוחים קלויים,לחם לבן, לא אוכל כלל שום עלים ירוקים
בקיצור- גם אם אני מאמינה שילדיי ילמדו ממני אם אקפיד ואשמש דוגמא, הרי שתמיד תהיה להם הדוגמא ההפוכה. זה מעצבן וקשה-אבל זו המציאות שאני חיה ואין לי ברירה אלא לכבד את הבחירות של בעלי ולקוות שיכבד את שלי.

• לעלום אינני קונה בגדים (כבר 10 שנים,מאז שייסדתי את הקח-תן) , אבל נהניית לקבל (מתנות מסבתא למשל- איזו טוניקה ירוקה... אני אוהבת ירוק ומשום מה אף פעם לא מגיעים לקח-תן בגדים ירוקים...) אז אם סבתא רוצה לפנק אותי היא יודעת שאשמח לקבל דברים ירוקים/טורכיז/תכלת או סבונים טבעיים- שזה משהו שתמיד צריך, או צמחים לגינה (כי גם זה משהו שאני כמעט אף פעם לא קונה. תמיד משרישה או מעבירה ממקום שיש הרבה שתילים מהסוג שאני רוצה, או מקבלת מתנות...)

• ועוד וידוי: קשה לי עם טפילים (אם כי למדתי צירוף מילים מעניין השבוע : "הטפיל-לעולם מטפל!" . אז במקרה שאני קצה מתולעים במעיים או מכינים, אחרי שמיציתי את נסיונות הטיפול הטבעי, אני לא בוחלת בשום אמצעי ומשתמשת גם בתכשירים כימיים (רק כאלו שכתוב עליהם "טבעי", גם אם ברור לי שזה לא...)

• קורה לפעמים ש"בא לי" על משהו. או אז- שום דבר לא יעצור אותי. לא אקולוגיה ולא כסף. למשל- אם בא לי לצבוע את חדר השינה שלי בצבע אפרסק – אני אלך ואקנה ,לא משנה כמה עולה ולא משנה שאדי הצבע עם חומר רעיל פעיל. אם בא לי לאכול איזה מלון אורגני –אקנה ואוכל אותו גם אם יעלה הרבה. לא אכפת לי. במקרים כאלו אני בכלל לא מסתכלת על המחיר. לא רלוונטי לי. אני רוצה את זה וזהו! אם אני רוצה אוהל כילה גדול-אני אשיג גם אם אצטרך לבזבז דלק וזמן ומאמץ עד שיגיע אליי וגם אם זה עולה המון כסף ואני יכולה אולי לנסות לתפור לבד. לא משנה. אני רוצה את זה וזהו.

[נ_ע_מ_ה*]

מה עשיתי היום (שנחווה על ידי כ"עשייה אקולוגית") :

שלישי 4/8

• מפצחת אגוזי פקאן שאספנו ממטע לפני חצי שנה כבר-חיכו בסבלנות בארגז ליום שאמצא לכך זמן
• נמנעת מלהדליק מזגן משך כל היום! (רק בלילה עד לפנות בוקר...)
• מארגנת שני ארגזים: למיחזור קופסאות שימורים ולמיחזור פסולת אלקטרונית בסמוך למיכלי המיחזור ביישוב (כותבת עליהם דף הסבר גדול לידיעת התושבים
• נוסעת לעיר לסידורים באוטובוס וחוזרת בטרמפ
• מתחילה לכתוב בלוג "מודעות סביבתית"

רביעי 5/8

• מלקטת עלי רגילת הגינה – מפרידה ומייבשת בתנור השמש (משמש אח"כ כמו תבלין לסלט,כשאין עלים טריים בעונה)

תופרת שני תיקי-צידנית שנקרעו (ביד)

• ממשיכה לכתוב בלוג "מודעות סביבתית" שיופץ בין התושבים

תולה סדין שיצניע את מיקום עשיית הצרכים- בסמוך לקומפוסט
מתייעצת עם שכנה לגבי המשך קידום יוזמה לפיתוח בר קיימא ביישוב שבו אני גרה

חמישי 6/8

• מניחה את תנור השמש על כסא גלגלים מסתובב – לאחר שהורדתי את הגב שלו

-

[לוטם_מרווני*]

נ ע מ ה
בלוג מבורך.
יש לי הרבה מה להוסיף ובינתיים רק הזדהות. כשבא לי אז בא לי ויהי מה.
טיפ- מבשלת את הפסטה בהפרדה של רשת באותו סיר עם בישול בטטה וירקות אחרים. יש לזה הרבה יתרונות-
הגז, המים, והמינרלים.

[נ_ע_מ_ה*]

מה עשיתי היום

היום לא עשיתי כלום
שבת

זה נחשב אקולוגי,לא?

רציתי להתחיל להפוך את האדמה בערוגות הגינה לקראת זריעת הסתיו,
אבל לא היה לי כח.
אלוהים סידר לי את השבת (ואיזה צינון קל- כך שהיה לי גם תירוץ בריאותי, וגם היה חם בטירוף-ממילא לא ריאלי לעבוד בחוץ)
אז החלטתי שבאמת חשוב לתת לעצמי מנוחה . וגם לאדמה.
אז הנחתי לה - לשמש , שתלהט לה סביב והסתגרתי במיזוג עם תריסים סגורים.

תודה לאל

לדעתי להאמין זה מאד אקולוגי

[נ_ע_מ_ה*]

ואפרופו אמונה ...

עצבות קודרת השתלטה עלי אתמול, לכסיימתי לקרוא את התסריטים הפסימיים על סוף בעולם בדף תכנון משפחה לאור המשבר הסביבתי
בטון דכאוני משהו עניתי לטלפון שצילצל. אחותי הדתייה מתקשרת לומר שבת שלום
אני מספרת לה בקצרה על הדיון בדף ההוא , על הדעות החלוקות בעניין מה אפשר לעשות (אם בכלל) כדי להציל את העולם משואה עקב ריבוי האוכלוסין מול המשאבים שהולכים ומדלדלים. ואני עם הדילמות האישיות שלי - הייצר האימהי שגורם לי כבר לפנטז על הלידה הבאה שלי מול המודעות הסביבתית והצורך לקחת אחריות . זה אומר לחוקק חוקים, זה אומר לתגמל עיקורים, וההוא חושב שזו מדיניות איאוגנית וכו"...

אחותי מבהירה באופן שלא משתמע לשתי פנים:
"תגידי לי, מי מנהל את העולם הזה?
יש אלוהים גדול וחכם שיודע מה הוא עושה. הכל הוא מסובב לטובה. אל תדאגי ואל תיהיה עצובה.האור יגיע מתוך החשכה. רק כך,מתוך העלטה הגמורה,מתוך החושך והשחור- רק כך נבחין כולנו באור הגדול שיגיע . השם רוצה שנגיע לתחתית כדי שנדע להעריך אח"כ כל ניצנוץ קטן ונדע שהוא מבשר את האור הגדול שיבוא בעקבותיו.

אשרי המאמין

עכשיו הבנתם איך קשרתי בין אקולוגיה ואמונה?
מה הפלא אם כן שגם אני וגם אמא דתיה מביאות הרבה ילדים. אנחנו רוצות שבדור הבא יהיה רוב מכריע של אנשים "כמונו", שהם הם ינהיגו את השינוי ויהפכו את העולם לטוב יותר.
(הופה...הופה... אחותי היתה מתקנת במיידי: "לא הם אלא השם. הוא יצר הכל ומנהל את הכל. כולל אותנו. ילדייך ו/או ילדיי יהיו רק השליחים)
טוב, ברור...

הכל אחד
הטבע
מי שיצר אותו
גם אנחנו-בני האדם,כחלק מהיצירה, והחיות והצמחים, ההרים,האבנים,המים,האש,הכל...
בכולנו חלק מהנשמה הגדולה של אלוהים

שבוע טוב

[נ_ע_מ_ה*]

ועוד הרהורים על ריבוי האוכלוסין ואקולוגיה:

במקרה במקרה שמעתי חדשות היום ברדיו (נדיר ביותר)
שתי ידיעות תפסו את אוזניי:
הראשונה- שמתארת את האדם החמישי שנפטר (באילת! )משפעת החזירים- סבל גם מעודף כולסטרול, לחץ דם גבוה וסכרת
והשנייה - אודות תופעת ההומו-לסביות הנפוצה בדורנו

וואלה...
נסתרות הן דרכי האל
תראו אילו דרכים חכמות הוא מצא לצמצם את ריבוי האוכלוסין: אחת- ע"י מחלה שראשונים יידבקו בה כאלו שתזונתם אינה בריאה (כדי ללמד אותנו שיעור-מזון מזין מהו) והשנייה- ע"י חיבורי זוגיות של הומואים ולסביות שלא יכולים להביא ילדים לעולם.

אולי אחותי צודקת. במקום לנפח את האגו שלנו ברעיונות מה אנחנו יכולים/צריכים לעשות, לקבל את האמונה הפשוטה שאנחנו קטנים קטנים והשם גדול. בואו נשאיר לו את העבודה להחליט איך לגאול את העולם הזה.
ישועת השם כהרף עין
ונסתרות הן דרכי האל

[נ_ע_מ_ה*]

ציטוט ש"תפס" אותי: (מהדף תכנון משפחה לאור המשבר הסביבתי )

שמים חיידק בבקבוק בשעה 11. כידוע, חיידקים מתרבים ע"י חלוקה כלומר חיידק הופך ל-2 חיידקים, השניים הופכים ל-4 וכן הלאה). החיידקים מתחלקים כל דקה. גודל הבקבוק הוא כזה שהוא מתמלא בשעה 12. באיזו שעה הבקבוק חצי מלא? ב-11:59. כמה אנשים לדעתכם יתפסו את חומרת המצב בשעה 11:59? שלא לדבר על שעה 11:58 שרבע שלישים מהבקבוק ריקים, שלא לדבר על 11:55 ש31/32 מהבקבוק פנויים ומחכים לפיתוח. עכשיו נגיד שבשעה 11:58 פתאום מישהו ממושבת החיידקים מוצא 3 בקבוקים נוספים! עוד כמה זמן לדעתכם אפשר להמשיך בקצב הגידול שהיה לאותה מושבה, בהתחשב בזה שעכשיו יש להם 4 בקבוקים במקום האחד שהיה? אריתמטיקה פשוטה מראה שכאמור ב12 הבקבוק הראשון מלא, ב12:01 שני בקבוקים מלאים וב-12:02 כל הבקבוקים מלאים!
עוד מתוך ההרצאה, הוא מפריך פיתרונות טכנלוגיים מרכזיים המוצעים כיום. הוא אף תמה על כך שכמעט אף אירגון ירוק לא מדבר על בעיית הילודה ואומר שהם רק ימותו יותר בחן מאשר אלו שלא שומרים (תרגום חופשי).

[ב_עילום*]

קוראת בעניין

[נ_ע_מ_ה*]

בתקופות שקדמו למהפכה התעשייתית האדם עשה שימוש במגוון קטן יחסית של חומרים. הסביבה הקרובה הייתה מקור שממנו הוא יכול היה למשוך באופן כמעט מיידי חומרים זמינים שאותם היסב, בסדרה של פעולות תעשייתיות פשוטות יחסית, לצרכיו השונים: העץ, האבן, האדמה, תוצרים מהחי והצומח וכדומה. צרכיו של האדם היו מועטים, שלא לומר צנועים, וגם מספרם של בני האדם על פני כדור הארץ היה מועט.

חומרים "סינתטיים" ("מלאכותיים") ( "סוגי חומרים") כמעט ולא היו בשימוש. לכן, פסולת חומרית שנוצרה מאותן פעולות לא הייתה מרובה ולא נחשבה מזהמת. כמו כן, הסביבה, שהייתה גדולה ובריאה, הייתה מסוגלת לקלוט ולפרק חומרי פסולת באופן טבעי.
בנוסף, אמצעי שינוע והעברה של חומרים ממקום למקום היו מוגבלים בנפחם. משום כך, רק מוצרים וחומרים מועטים הועברו למרחקים גדולים, עובדה שהגבילה את היווצרותם של מאגרים שבהם ריכוז חומרים מסוימים גבוה באופן משמעותי מריכוזם הטבעי.

ככל הידוע לנו, הטיפול בפסולת כהגדרתה לא היה מעוגן בתקינה או חקיקה. יחד עם זאת, בתרבויות שונות בעולם הטיפול בזיהומים ובמזהמים היה מעוגן בקודים, בצווים ובחוקים ברורים, שיישומם נועד לרוב להרחיק ולבודד את גורמי הזיהום כדי לשמור על בריאות הציבור וניקיונה של סביבת המגורים. לדוגמה: בתרבות היהודית, הציווי לשמור על ניקיון המחנה מוזכר כבר במקרא.
במאות האחרונות ובימינו, בעיקר לאחר המהפכה התעשייתית, ועם השינויים וההתקדמות בחשיבה ובמחקר המדעי, אנו עדים לפיתוח היכולות הטכנולוגיות של בני האדם ולשכלול אמצעי הייצור. שכלול אמצעי הייצור הוביל ליכולת להגדיל משמעותית את נפח הייצור של מוצרים שונים, שלחילופין חייב אספקה הולכת וגדלה של חומרי גלם. במקביל, מספרם של בני אדם על פני כדור הארץ גדל באופן משמעותי, עובדה שחייבה מתן מענה לדרישות ולצרכים חומריים שהלכו וגדלו. בנוסף, ובעיקר בחברות המתועשות המערביות, השתנה המבנה החברתי באופן מהיר ומהותי: פחות אנשים נדרשו לעבוד בחקלאות, החברות הפכו עירוניות יותר ומבוססות תעשייה, התגבש מעמד ביניים עירוני גדול, חלו שינויים גדולים בהרגלי הצריכה ובמה שמכונה "תרבות הפנאי".
המיחזור אם כן, יכול להשפיע על:
• צמצום הכרייה וההפקה של חומרי גלם ראשוניים.
• הפחתה משמעותית באנרגיה ובפליטת תוצרים הנלווים להפקת החומרים ולהפקת האנרגיה.
• הקטנת נפח הפסולת המצטברת במקומות שונים בעולם ומכאן הקטנה אפשרית של נפח החומרים המזהמים.
• יצירת סביבת חיים איכותית, בריאה ויציבה יותר.

מה עשיתי היום

היום הבנתי את המשפט שמודגש כאן למעלה שמדבר על אמצעי שינוע של חומרים.

עקב שלילת רשיוני, אינני נוהגת כבר 3 חודשים
השבוע תם זמן השלילה וניגשתי לעשות מבחן תיאוריה כנדרש ממני ע"פ תקנות משרד הרישוי (לא הרגתי אף אחד. רק הצטברות נקודות...)
בקיצור - לא עברתי את המבחן.
ומה הבנתי?
הבנתי שעליי לחוות עוד קצת זמן (קצת בבקשה,אל חנון ורחום...) איך זה לחיות בלי יכולת לשנע חומרים ממקום למקום
אז במקום ליסוע לאיזו גבעת חרסית רחוקה,(למטרת בנייה בבוץ בזולה שלנו ), אני מחפשת טוב יותר חומרי בנייה מקומיים.
במקום לסוע להביא קש מקיבוץ איילות - אני מערבבת את הבוץ עם תרמילי שיטה
במקום לסוע לסמר כדי להביא קומפוסט אורגני - אני משתמשת בקומפוסט שייצרתי בעצמי (על אף שאיננו מוכן לגמרי)
במקום לקנות חסה בחנות בעיר, אני מלקטת את עלי רגילת הגינה שהתרבו בחצר
במקום לסוע לים- אני מסתפקת בבריכה (קטנה) של השכנים
במקום לסוע להיפגש עם חברות- אני מתקשרת באמצעות המחשב

o.k, הבנתי את המסר. עכשיו,אפשר בבקשה לקבל את הרישיון שלי בחזרה?
מבטיחה
מבטיחה לא לשכוח מה שלמדתי בשלושת החודשים האלו
למדתי למצוא מענה לצרכי מבלי לצאת מסביבת הבית הקרובה
למדתי להסתדר עם תחבורה ציבורית (ועם 4 ילדים ועם קניות מהשוק, ועם...)
למדתי כמה אני יכולה לחסוך
למדתי כמה אני מבזבזת
למדתי להיעזר בשכנים
למדתי לבקש עזרה
למדתי לקבל
למדתי להסתפק במועט ולדחות סיפוקים


חוץ מכל התובנות האלו, ה"עשייה הפיזית" שלי להיום: הוצאתי את הצמחייה היבשה מגינת הירק,,הפכתי את האדמה ועירבבתי עם הקומפוסט.
אני מתחילה להתכונן לסתיו...
בינתיים השמש יוקדת בעוצמה,מבשלת עבורי את הסלק בתנור שמש.
עשיתי ניסוי "בישולי" : במקום לחתוך את הסלק לקוביות כהרגלי- גירדתי אותו במגרדת גסה. גירדתי גם כרוב אדום ושמתי יחד בתנור השמש
נראה מה ייצא...

[נ_ע_מ_ה*]

ציטוט שאהבתי מאיפשהוא כאן באתר :
" אני עץ. אני עץ ענק, יציב, שורשי מגיעים לראשית החיים וצמרתי הרחק אי שם.
עלי מצילים על עולם ומלואו, פירותי מזינים חיים רבים.
אני מערכת אקולוגית שלמה בפני עצמי

[נ_ע_מ_ה*]

מה עשיתי שלשום

אחרי שהבטחתי להפנים את הדברים החדשים שלמדתי, אלוהים הייטיב איתי: עברתי סוף סוף את מבחן התיאוריה(אחרי שני נכשלים) וקיבלתי חזרה את רשיון הנהיגה שלי. צעדתי ברגל עם עגלת שוק כבדה+ באר, בכל רחבי העיר-ממשרד מבחני התיאוריה למשרד הרישוי ומשם לדואר ומשם לקניות וסידורים שונים.
חוזרת ומבטיחה לעצמי לא לשכוח - כמה זה כייף-ההליכה ברגל.
חוזרת ומזכירה לעצמי- לא עוד התמכרות חסרת מעצורים לרכב הצמוד.

מה עשיתי אתמול

כבר בחמש בבוקר יצאתי עם האוטו. הפעם זה לא מותרות אלא "אמצעי שינוע של חומרים". מעמיסה קומפוסט אורגני ממטע התמרים השכן, אח"כ עושה 3 "נגלות" של חול לזולה שלנו בבאר אורה הישנה (בנינו טרסה-ערוגה מאבן והיום מיליתי אותן בחול מעורבב עם קומפוסט, בשאיפה לשתול בה צמחיית מדבר אופיינית שלא צורכת הרבה מים.
מעמיסה,פורקת,מעמיסה,פורקת : חול, קומפוסט,קומפוסט, חול. זהו . מיליתי את כל הערוגות בזולה ועכשיו גם בחצר הבית. הופכת שוב את האדמה,...צלצול טלפון- מתקשים אליי מאיילות להציע לי עודפים של שתילי מלון ואבטיח.
יש מי שמנהל את העולם הזה בתואם מושלם,כבר אמרתי,לא?
יאללה,יש לי אוטו,אני יכולה להיות ספונטנית. נוסעת להביא את השתילים. מחר כבר אוכל לשתול. האמת היא שנראה לי עדיין חם,אבל אם חקלאי האזור שותלים עכשיו,אז שוה לסמוך על הניסיון שלהם.
בדרך הביתה עוברת במשתלה האורגנית באילת. הם קיבלו את אישור שר החקלאות להצהרה על המקום כגן בוטני.. בעל הבית נותן לי מתנה עץ צעיר של מורינגה מכונפת , במקום האחד שמת לי.
יש!
סוף סוף תהיה לי מורינגה "אוליפירה" , (כך קוראים לה בשמה הלא מקצועי).

מחקר שהשווה מעל 120 מיני ירקות מצא את המורינגה כאחד המינים המזינים ביותר:עליה מכילים יותר ברזל מתרד,יותר ויטמין c מתפוז,יותר ויטמין a מגזר,יותר סידן מחלב,ויותר אשלגן מבננה
בנוסף-הם מכילים את כל חומצות האמינו.

המורינגה היא צמח מהיר צמיחה רב תכליתי וניתן לנצל את חלקיה לשימושים רבים: ניתן לאכול את פירותיה,התרמילים הגדולים ניתנים לבישול ומזינים מאד. הזרעים משמשים לתעשיית השמן
לזרעים יבשים כתושים יש תכונה שהם סופחים חומר אורגני ומשקיעים אותו. ניתן לנצל תכונה זו לטיהור מים

[פלוני_אלמונית*]

שלום נעמה
מרתק!
מס' שאלות פרקטיות:
איך בניתם את תנור השמש?
האם העץ המדובר למעלה מתאים גם לסביבה שאינה מדברית? מה עלותו?
תודה

[ילדת_טבע*]

מורינגה זו היא הרותמית?

[לי_אורה*]

איזה דף מרתק. תודה!

תראו אילו דרכים חכמות הוא מצא לצמצם את ריבוי האוכלוסיה... והשנייה- ע"י חיבורי זוגיות של הומואים ולסביות שלא יכולים להביא ילדים לעולם.
הטענה אינה מדויקת.
א) יש הרבה זוגות של לסביות ששתיהן או אחת מהן יולדות ילדים/ות. כלומר, בעוד שבזוגיות של אישה וגבר יש רק אחת שיכולה להוליד, הרי שבזוגיות של לסביות יש שתיים שיכולות להוליד.
ב) יש לא מעט הומואים שהם אבות. יש כמה דרכים שבהם הומואים הופכים לאבות.

בקיצור, זו ממש לא דרך לצמצם את ריבוי האוכלוסיה.

[נ_ע_מ_ה*]

המורינגה המדוברת לעיל איננה רותמית אלא מכונפת("אוליפירה"). היא יובאה מאזור צפון מערב הודו לרוב האזורים הטרופיים
אני קניתי שתיל קטן במשתלה האורגנית באילת (שאגב מקבלת מעמד של "גן בוטני", לאחר ביקור של שר החקלאות), ב 60 שקלים
יש להם עוד, כי הם מרבים אותם בעצמם מזרעים של העצים הגדולים שיש שם.מתישהוא השבוע אהיה בסמר ואאסוף זרעים בעצמי.
יש לי גם מספרי טלפון של "חברה להפצת מורינגה": 077-5510752 054-4652819 . ת.ד 130 מושב כפר חיים 42945

בעניין תנור השמש: אם תשלחו לי מייל-אוכל לשלוח תמונות . אני פשוט לא יודעת איך להעלות לפה לדף תמונות.

ואגב: הפקות לקחים מבישול בתנור השמש: הסלק עם הכרוב (מגורדים דק) יצא מעולה. רק שעה בתנור. עלים של רגילת הגינה שרציתי לייבש נשרפו לגמרי אחרי ששכחתי את התבנית כל היום בתנור. ניסיתי גם גזר מגורד דק אבל גם הוא נשרף. אנסה היום-במקום לגרד-אחתוך לרצועות דקות ואשאיר את המגש לשעה-שעתיים,לא יותר.

מה עשיתי היום

אתמול התחלתי לכתוב : "קמתי בחמש בבוקר"... ולא המשכתי כי הייתי עסוקה
עכשיו,אני קוראת את זה שוב ובעודי מתלבטת אם לערוך ולמחוק, פתאם עולה לי הארה: גם לקום בחמש בבוקר זו עשייה אקולוגית.
ככה אנחנו , משך שנים : קמים בזריחה והולכים לישון בשקיעה, כמו התרנגולות... כמו כל בעלי החיים בטבע...
אני יכולה לתרץ ולומר שזה בגלל שאני אמא לארבעה ילדים שקמים מוקדם, אבל זה לא באמת הסיבה. מאז ומעולם אהבתי את השעות הקטנות של הלילה ואת אלו של לפנות הבוקר,מקבלות את האור הראשון.יש בזה משהו שמחובר לריתמוס הבריאה. זו אחת הסיבות שאני כל כך אוהבת לישון בשטח-בטבע , כי אז באמת אין שום אפשרות להדליק אור אחרי 8 בערב או מחשב ב 2 בלילה.. הרוח הקרירה, הריח של הבוקר. זה אוויר ששווה לנשום אותו. זו אנרגיה ששוה לקבל אותה על הבוקר. בימים שאני מצליחה לצאתלהליכת בוקר-כל מה שבא אח"כ הוא כבר סוף היום. מתה על ההליכות האלו. עם כל הילדים איתי...
טוב,לא כולם. הגדולים הולכים לישון מאוחר יותר אז גם קמים מאוחר יותר.
כאן במדבר-השעה הזו-בין 5 ל 6 היא לפעמים הזמן היחיד הנעים בחוץ . זה מה שנקרא must
הלוואי והייתי מצליחה להתמיד בהליכות. לא מסתדר כל יום וגם לא כל יומיים
אלוהים,תן לי כוח להחליט לבחור בטוב הזה ולא להתעצל או להעדיף את הכתיבה במחשב כמו שאני עושה עכשיו.

בוקר טוב
תודה

[נ_ע_מ_ה*]

אההה, שכחתי,עוד משהו:
אתמול מאוחר בערב ראינו את מטר המטאורים (קצת,כי כבר מתנו מעייפות. אלו לא השעות שלנו,כבר הסברתי...)

והבוקר מהדהד לי בראש שיר שאני חייבת לכתוב כאן, שמזכיר שאנחנו חלק ממערכת קוסמית עצומה.

וככה זה הולך: (מי שמכיר מוזמן להצטרף...)

המדבר מתעורר,
עם זריחתו של הירח
מזכיר לך שאתה אורח
בעולם הזה

והבית הראשון (כי זה חסר בלי...)

המדבר מדבר
קורא לך להיות שמח
מזכיר לך שהכל פורח
אצלך בלב

[איל_גיא_חיים*]

כל הכבוד קודם כל על היוזמה והניסיון לקחת אחריות
_מזכיר לך שאתה אורח
בעולם הזה_
יש אנשים שחושבים שהם אדוני הארץ
היתי שמח אם אנשים היו עוזרים להזכיר להם בדבר היותינו אורחים והיות האדמה והאוויר שלנו והמים שלנו מורעלים בגלל כשל אנושי
והיות ילדינו תמימים ולא זכאים לסביבה שאנחנו במעשינו ובמחדלינו משאירים להם לחיות בה ואם לא נעצור את זה לחלות בה

[נ_ע_מ_ה*]

מה עשיתי היום
היום מסקנו זיתים.
יצאנו עם שחר כדי להימנע מהחום
היה כייף
עכשיו העבודה הקשה היא להכין אותם...

היום גם שתלתי שתילי חסה שקיבלתי מתנה .לא בטוחה שייצא מזה משהו. החסה כאן (באליפז) מגודלת בחממות מבוקרות , על שולחנות מוגבהים, במים במקום באדמה. בחצר אצלי אמנם יש אזור מחוסה רשת צל,אבל נראה לי חם מדיי. מילא,אם הגיע אליי,אולי יש סיבה, אולי יש סיכוי...

[נ_ע_מ_ה*]

מה עשיתי היום
היום עשיתי מעשה "לא אקולוגי" בעליל: שכחתי את הטפטפות בגינת הירק פתוחות משך 3 שעות! (בטעות כמובן...)


השתתפתי בישיבת צוות ההיגוי של סבב"ע (סביבה בריאה בערבה - מכון ערבה בקיבוץ קטורה)
הדיונים שעל הפרק: חולות סמר,עמק ססגון,תמנע ו- כמובן-באר אורה הישנה
מצאתי
מצאתי עוד אנשים שאכפת להם מעתיד המקום הזה, ממשאבי הטבע המתכלים מעולמנו

תודה

אה.. עוד משהו טוב שעשיתי היום: הצלחתי למנוע "טיול" קניית מותרות של סבתא עם הילדים בקניון.
כמה שאני לא אוהבת בזבוז (אחרי הכל,יש לי שורשים ייקים...)
סתם ללכת בקניון ולחפש מה לקנות. כל כך כל כך בורגני בעיני, כל כך לא חינוכי,

תודה

תודה לסבתא שמכבדת את הבחירות שלי (לפחות חלק מהן...)

[נ_ע_מ_ה*]

רוצה להיות אקולוגית- בבקשה, הנה לך, החיים אומרים לי שוב ושוב
עד שסוף סוף עברתי תיאוריה ועד שסוף סוף חזר אליי הרישיון, הדבר הראשון שעשיתי עם הרכב היה לסוע לים עם כל 5 ילדים וכל הפקאלאח - פיקניק/אוהל/מזרונים ללילה על חוף הים.
נו, מה? מנחשים?
נפלו לי המפתחות עם השלט לים
לא עובד.
לא זז
גורנישט.
אחרי כמה שעות טובות של התעסקות עם מחיר השלומפריות שלי (250 שקל עלה לי להביא טכנאי חשמל שיציל אותי משם), אנחנו חוזרים הביתה
הטכנאי מסביר לי שאתניע עם המפתחות ספייר ואגיע שוב אליהם למוסך להתקין שלט חדש.
ספייר... ספייר...איפה יש לי שלט ספייר...
השבוע מצאנו צרור מפתחות ישן שנעלם לפני חצי שנה בערך- באר הקטון שלנו הניח אותו למשמרת תחת ערימת אדמה בערוגת הגינה. מקום טוב,לא?
עובד? לא עובד? בבקשה? לא.. לא מתניע
מנסה להתניע עם כבלים בעזרת שכן (שוטר שאין לו כלפיי חיבה יתרה, אבל אדם טוב ושומר חוק וסדר,כמובן. בטח שהוא יעזור להתניע. תני גז... לא... לא מניע...)

נו, מה המסקנה המתבקשת שאתם הייתם מגיעים אליה?
אין מנוס... כמה שלא אנסה מפה ומשם לעקוף את הסימנים...
כנראה שאני פשוט צריכה ללמוד לחיות ללא רכב
לזמן מה?....
מה??
כמה???

הקטע הכי קשה בחינוך ביתי זה שאף אחד לא מכתיב לך את השיעורים. אתה חייב להמציא אותם לעצמך. לכתוב את תסריט חייך. קשה!

[נ_ע_מ_ה*]

היום נכין עוגיות בתנור השמש מעודפי השקדים שנשארו אחרי שהכנו חלב שקדים
יש לנו אורחת שלא אוכלת גלוטן.זה דורש יצירתיות ואומץ - להעיז ולנסות,להמציא משהו חדש
קטן עליי...
זה מה שאני עושה כל יום
כל היום
ממציאה את הגלגל מחדש (אפילו אם הוא קיים,רק לא במודעות שלי. אני מניחה שחיפוש קצר בגוגל ייתן לי תשובות, אבל יותר כייף למצוא ולהמציא לבד,לא?
(כמובן שאצטרך לשאת בתוצאות, גם אם זה לא יצילח הכי בעולם- זה יצליח לעשות אותי מאושרת מהניסוי
אושר הוא דבר חשוב,לא?
הרי לשם מה אנו חיים? ...

סוף סוף יתקיים בשבוע הבא דיון רציני בעניין פיתוח בבאר אורה הישנה, בסבב"ע(מכון הערבה בקטורה). סוף סוף הצלחתי להעלות את המחדל של מגרש גולף במדבר למודעות הציבור סביבי.
אשמח לשים כאן קישור למצגת המתארת את היוזמה האלטרנטיבית שלנו לפיתוח בר קיימא
אבל איך עושים זאת?
יש איזה גמד שמבין במחשבים שיכול לעזור לי בזה?
אשלח לו את המצגת במייל ואת/אתה תעבירו לפה קישור. עשינו עסק?

אגב,שמתם לב שכבר 3 ימים לא כתבתי כאן?
מחשב זה לא דבר ממש "אקולוגי. השבוע נתקע לנו המחשב והושבת. היה באישפוז ניתרול וירוסים משך 12 שעות אצל מומחה.
פתאם הבנתי כמה אני תלויה במכשיר הזה. כמעט כל חיי החברה שלי,העשייה שאני פועלת למענה בבאר אורה הישנה-כל התכתובות והטלפונים,הכל...
אמנם אני מקפידה לסדר תמונות משפחתיות באלבום (מחשש שיום אחד המחשב יפול וכל התמונות יאבדו) וחוצמזה, יותר כייף להסתכל באלבום תמונות אמיתי מאשר דרך מסך המחשב
השבוע אם כן, קיבלתי תזכורת לתלות הזו במכשירים חשמליים

אחי ( מומחה המחשבים שעזר לי לתקן את המחשב שלי שהושבת) שכח לעשות גיבוי לעבודת הדוקטורט שלו ויום אחד איבד את כל העבודה שלו ב 8 השנים האחרונות. ככה!
אז אני לא נותנת אמון יותר בשום מכשיר חשמלי ( אולי כשיעבוד על אנרגיה סולארית... ס..ת..ם...)

[נ_ע_מ_ה*]

הערב טיפלנו בזיתים שמסקנו
כל יום , משך שבוע, החלפתי את המים (אחרי שחרצתי אותם,כדי שהמרירות תצא)
הערב השרנו אותם במי מלח עם לימון ושום ופלפל חריף וסגרנו סופית את הצנצנות. יאללה. עכשיו סבלנות. לחכות לפחות כמה חודשים עד שזה נהיה

הלילה כולנו ישנים בחוץ, במיטה המשפחתית שנועם בנה לנו. איזה אוויר. סוף סוף הגיע הסתיו.
ובתוך הבית כל כך חם... הקירות ספגו משך היום את החום ועכשיו פולטים אותו החוצה

אתמול התקדמתי קצת עם הבנייה בבוץ בזולה שלנו בבאר אורה הישנה. היוםהעמסתי עוד נגלה של חול
מזג האוויר ממש סתווי וכל כך נעים לחזור ולהיות בחוץ. זהו. נגמר ה"עוצר" של הקיץ

היום עלה לי רעיון: התחבושות הרב פעמיות שלי כבר הפכו דקות עם השימוש, כבר שנים. בעודי תוהה איזה סוג חדש לקנות, עלה לי רעיון פשוט וחסכני:
למה שלא אפתח תפר צדדי,אכניס עוד שכבות של בד סופג ואתפור-אסגור בעצמי?

[נ_ע_מ_ה*]

היום פגשתי את גבי ניצן
הודייתי לו והתוודיתי שקריאת ספרו "פרא" היתה אבן הדרך הראשונה שלי בתהליך המודעות האקולוגית . שם קראתי לראשונה על ה"ריינבו" ומשם התחלתי להגות ברעיונות הבועה האקולוגית.
קבלת שבת באשרם במדבר. גבי ניצן מעביר סדנת כתיבה "פראית"
נועם הביא אותנו לפגוש חברים
מול מרחב אינסופי (טוב , זה כמובן רק נראה ככה,כי במדינה שלנו גם למרחב שנדמה כאינסופי - יש סוף והוא בדר"כ שטח אש...)
לא משנה. העיקר הוא שמצאתי עצמי צורחת מול המרחב הזה. ילדיי היחפים עשו התחרות (יענו כמו מיץ פטל עם האריה והגירפה) על האבנים,כאילו רצים על שטיח

לראשונה מזה זמן רב העזתי לצאת מהבועה שלי,לפגוש אנשים,לשנות אווירה
האמת-זה לא "עשה לי את זה".

אני אוהבת את החיים במדבר
אני חיה לי במדבר שלי
בשקט שלי
מנותקת מהעולם שבחוץ

[נ_ע_מ_ה*]

היום הזמנתי חסכמים מיוחדים לשניים מהברזים בבית (כיור מטבח וטוש באמבטיה)
כבר שנים שאני רוצה ולא עושה את הצעד הפשוט של להתקשר, לברר, לשלוח צ'ק בדואר ולחכות שיגיע המשלוח
אז הנה. הגיעו ימות המשיח

רציתי לשים קישור עם הסבר ותמונה אבל מגבלותי הטכנית לא מאפשרת לי. (אם יש איזה גמד/ה שרוצה ויודע לעזור בזה- יבורך- אוכל לשלוח לו במייל את הפלייר

אז בינתיים רק פרטים: מדובר על חסכם (חוסך מים חכם יענו...)פטנט , שלא רק מקטין את עוצמת המים אלא גם שבלחיצת יד פשוטה אפשר לעצור את הזרם,אפילו תוך כדי שטיפת הכלים, עם גב כף היד המלוכלכת, או עד שהילדה אוחזת בצלחת שהיא רוצה לשטוף, ואז עוד לחיצה וזה ממשיך, בלי שצריך לכוון שוב את חום המים וכאלו
מי שמשווקת אות- אלית : 052-4696802 [email protected]

*

את ערב ראש השנה בילינו בהרים: יש דיונה מקסימה , לא הרחק מבאר אורה, שם ישנו.
ראינו צביים לפנות ערב(אמא צבי וגור צבי קטן. איך קוראים לו? גדי?) וזאב לפנות בוקר.
יש משהו בשינה במדבר שאני כל כך אוהבת: ההרים, השקט,המרחבים האין סופיים, תחושה של חיבור לבריאה. שמורת טבע שכמעט לא "נגועה" ביד אדם
אבל מספיק נגישה עבורנו להגיע לישון שם...
השינה כשהשמש שוקעת וההתעוררות בזריחה- בלי חשמל ומחשב ומקרר עם אוכל - אח, אני אוהבת.
(גם בבית אגב אנחנו פחות או יותר חיים לפי אותו לוח זמנים, כי אנחנו ישנים בחוץ- במיטה המשפחתית העצומה שאישי בנה לנו. עם אור ראשון מתחילים הזבובים להציק, אז כבר קמים ודי. ממילא הקטנים שלי מתעוררים "יקיצה טבעית" מה שנקרא כבר בחמש בבוקר, אפילו לפני, כשעדיין חושך בכלל... ונועם יוצא לעבוד עם הציפורים באילת מוקדם מאד,כדי להספיק להגיע עם אור ראשון

*

היום עבדנו בטיפוח הזולה שלנו בבאר אורה הישנה. מצאנו פגר של שועל בתוך המחנה. אין לי מושג מה הוא עשה שם ולמה מת. היה מסקרן אבל מסריח.
אני מקווה שבחול המועד סוכות ייצא לפועל יום סיור פתוח לציבור הרחב בבאר אורה הישנה- כדי ללמוד ולהכיר מקרוב במה מדובר (סיכול יוזמת פיתוח מגרש גולף) וקידום יוזמה מקומית לפיתוח בר קיימא - זו שאני מנסה לקדם.

*

השבוע שוב יצאתי למבצע ליקוט תמרים אורגניים שנופלים בשעת הגדיד לאדמה וזועקים שמישהו יקח אותם ויעזור להם לממש את ייעודם. עזרתי...


*

באחת מימי ההרפתקאות שלנו נכנסנו לאולפני הקלטת שידורי רדיו קול הים האדום באילת. בתום סיור מגניב בתקליטיה ובאולפן, הם הזמינו אותנו "להתכבד" באיזה מליון דיסקים של זמרים ששולחים להם עותקים של שיריהם - מייד כשהם יוצאים לאוויר העולם,עוד לפני שיוצא האלבום כולו
בקיצור- הם הראו לנו דרך מגניבה לשימוש חוזר בעטיפת הפלסטיק של הדיסקים:
אם פותחים את העטיפה ומקפלים אותה הפוך, נוצר מן מעמד כזה שאפשר לשים בו תמונות. אחלה רעיון. מעולה כמתנה לסבים-סבתות , למדף התמונות הנוסטלגיות שלהם

*

השבוע קיבלנו חשבון מים עם סכום עצום לתשלום צריכת מים עודפת . אני??? עודפת? עם כל החיסכון המטורף שלי? איך???
ובכן- כנראה שזו הגינה. החלטתי להוריד את ההשקיה מפעמיים ביום לפעם אחת. רבע שעה. מקווה שהגינה תשרוד,כי כבר די סתווי . כבר לא חם נורא.

*

קרוב משפחה שהוא פיזיקאי בחן את תנור השמש שלנו וטען שלדעתו דפנות התנור צריכות להיות שחורות מבפנים (כמו דוד השמש) ועשויות ברזל או מתכת אחרת צוברת חום(בניגוד לכל תנורי השמש שראינו שמכוסים מבפנים במראות/נייר כסף)
מה דעתכם? יש למישהוא נסיון?

*

מדריכת שומרי הגן שלנו עזבה לצפון. אולי מישהוא מכיר מישהו שמכיר מישהוא שמכיר מישהיא שאולי ירצה/תרצה להחליף אותה כאן?

[טליה_טקאוקה*]

אני מנסה לדמיין לי אותכם במדבר...נשמע כייף! שנים לא הייתי במדבר (כשאני מגיעה לביקור נשארת בעיקר קרוב להורים...)

סליחה על הבורות, אבל מה בעצם גדל באופן טבעי במדבר?? אם לא היית משקה לא היה גדל כלום??


שין היה מפנה את תשומת ליבי בארץ (כנראה שלמי שבא מארץ אחרת זה יותר בולט) לזה שברוב המקומות הנוף מלאכותי. היערות, הדשאים, הגינות...
עדיין כשאני מטיילת כאן (ביפן) אני מחפשת ממטרות/טפטפות ופשוט אין!
אני תוהה מה היה קורה בארץ באופן טבעי???

ועוד שאלה, אני מתלבטת האם לעבור לגור יותר רחוק מהעיר. לכל איזור יש כמובן מינוסים ופלוסים, אבל מבחינה אקולוגית מה לדעתך עדיף?
כאן אנחנו מסתדרים מעולה בלי מכונית רק עם אופניים ולפעמים כשצריך לנסוע יותר רחוק אוטובוס או רכבת (שין כל יום כמובן ברכבות). אבל אם נעבור נהייה חייבים אוטו אחד או אפילו שניים. וגם בהרבה איזורים כפריים קשה להתנייד באופניים (עליות, כבישים או דרכים לא מתאימות).
מבחינת בית הבית שלנו פרטי אבל ישן ואם נעבור זה גם יהיה לבית פרטי ישן (לא שכונה חדשה).

נהנת מאד לקרוא אותך@}

[נ_ע_מ_ה*]

טליה,
נדמה לי שברור ומובן מאליו שלגור כאן בקצה המדבר זה לא אקולוגי בעליל.
הרי אין כאן מים טובים לשתיה (מי התהום גבוהים אך מליחים)
אין צמחייה ירוקה ללקט

היות ולא ירד כאן שום גשם שראוי להיקרא גשם בשנה שעברה ,ולא הרבה יותר מזה בשנים שעברו... הרי שללא שרותים טכנולוגיים מודרניים-לא טבעי לגור כאן
גובה מי התהום המליחים יורדים בעקבות שאיבת מים מוגברת של ההתיישבות האנושית וצרכי החקלאות - מה שמדלל את אוכלוסיית עצי השיטה- הם בסכנת הכחדה!
משמע- גם לחיות הבר יש פחות מה לאכול

"אומרים" שהכי אקולוגי זה לגור בעיר, כי זה משאיר יותר שטחים פתוחים לא נגועים,ללא מה שנקרא "טביעת הרגל האקולוגית"
אני גרה ביישוב קהילתי שבתיו הפרטיים מאד צפופים. נבנו מתוך שיקולים אקולוגיים- כל בית עושה צל על הסמטה הצרה שלידו וגדרות-חומות המפרידות בין החצרות מסייעות לעצור את סופות החול. כמה שיותר צפוף-יותר שטח פתוח נשאר טבעי. זה נכון . אבל מבאס לחיות כך בערבה שמהווה עבורי יותר מהכל- את תחושת החופש במרחב האינסופי של מדבר.
עבורי, החיבור עם האדמה הוא צורך קיומי ממש.
אם לא היתה ידי משגת לחיות כאן על חלקת אדמה פרטית , הייתי בוחרת לישון על האדמה,בהרים, ולא בדירה בקומה שלישית באיזה שיכון במרכז העיר.
אפילו שזה לא אקולוגי.
יש לי את הצרכים שלי.יש לי את הגבולות שלי- מה אני מוכנה/לא מוכנה לעשות למען שימור הסביבה
כדי להיטיב עם הסביבה אני זקוקה לקרבה לאדמה.

[ורדה_בן_ארי*]

הי נעמה.
מה עושים עם קופסאות שימורים?
יש מי שאוסף אותן? ממחזרים אותן?
אם אין... רק תגידי ואבוא לקחת.
אני בונה כרגע גדר שכולה קופסאות וזקוקה לכמויות גדולות.
אם אין לכם מה לעשות איתן אשמח לעזור..
חוץ מזה להתראות.
ורדה.

[נ_ע_מ_ה*]

ורדה היי

בקיבוץ סמר השכן אוספים את קופסאות השימורים למיחזור ברזל
אני שמתי ארגז גדול אצלנו ביישוב מתוך כוונה להעביר אליהם את ה"סחורה" לכשיתמלא הארגז,
אבל אם את צריכה-את מוזמנת בשמחה לקבל כל מה שיש
שווה לך לשים ארגז כזה גם אצלכם בצוקים... (וליידע את התושבים על קיומו...)

[ורדה_בן_ארי*]

תודה נעמה.
אצלינו יודעים. ומניחים לי ישירות בחצר. אבל אני זקוקה לכמות גדולה מאוד וזה לא מספיק (אוספים לי גם באתרי אירוח באזור. ועדיין לא מספיק.)
איך ממחזרים את זה בסמר? מתיכים ועושים חדש? או שמשתמשים בזה למשהו כמו שזה?
בכל אופן אשמח לעבור דרככם באחת מנסיעותי לאילת.
ורדה.

[נ_ע_מ_ה*]

כבר הרבה זמן לא כתבתי

מרגישה שכל החיים פה במדבר הזה הם לא אקולוגיים בבסיסם
קיבלנו חשבון מים מנופח עם הודעת תשלום עבור צריכה עודפת
כמה שאני משתדלת- זה לא זה.
אז עקרתי חצי משתילי הירקות בגינה. ניתקתי את הטפטפות

רוצה לזרוע שתילי חורף של צמחיית מדבר כמו חומעה וכאלו

השכנים מתלוננים על עכברים (מהקומפוסט כנראה. אולי גם בגלל שהרסתי להם את בית הגידול- גזמתי את הפסיפלורה שטיפסה על המרפסת)
גם אצלי בבית מתרוצצים כמה. הבן שלי תופס אותם במלכודת ומגדל כחיית מחמד
השבוע עכברת המחמד שלו המליטה צאצאים

שונאת עכברים
לא משהו הגיוני
כאילו יש לי איתם איזה ענין לא פתור מגלגול קודם...

[טליה_טקאוקה*]

כדי להיטיב עם הסביבה אני זקוקה לקרבה לאדמה.
גם אני!!

לא כתבתי את מה שכתבתי כביקורת אלא כשאלות שאני שואלת את עצמי....חושבת הרבה זמן על מעבר ומתלבטת. מבחינתי זו לא אופציה שפויה לגור בבניין במרכז טוקיו...למרות ששין נוסע כל יום (לפעמים פעמיים ביום) למרכז טוקיו כי שם הוא מלמד ומאד אוהב את העבודה שלו בעיר...

נראה לי שכל אחת צריכה לעשות את השיקולים האישיים מה שמתאים לי ולמשפחתי הספציפית ושאין ברירה אלא לוותר ולהתפשר...

גם אני שונאת עכברים (וחולדות), חוץ מהם אין לי בעיה עם חיות וחרקים (אפילו לא עם ג'וקים...)

זה יפה איך שאת עושה מלימון לימונדה...(הופכת
חיים פה במדבר הזה הם לא אקולוגיים בבסיסם לחיים כמה שיותר אקולוגיים!!)

נהנת מאד לקרוא אותך@}

[נ_ע_מ_ה*]

שלום שלום

חוזרת לכתוב על ההתפתחויות האחרונות בחיינו - בדרך לחיים יותר ברי קיימא

עברנו לגור בצפון ואנחנו חווים את השפע במלא הדרו: שפע צמחייה,אדמה פוריה,מים,אנשים,פעילויות,ארועים,הזדמנויות,אפשרויות... שפע!

משתפת בעשייה ה"ירוקה" שלי :

מחסן חליפין,קח-תן
גם כאן,ממשיכה במסורת של ה 10 שנים האחרונות ומפעילה מחסן חליפין
הכל מכל: בגדים,צעצועים,ספרים,כלים,דיסקים,תיקים,תחפושות ועוד ועוד...
הכל חינם.

השבוע החלטתי (החלטה שנגמלה בליבי לאחר צפייה בסרט "איש ללא השפעה" (אפשר לצפות בדוקו yes )
שבמקום להעביר הלאה ל"נזקקים" את העודפים מהקח-תן (למי? מי ישתמש בעודפים הבלויים האלו יותר טוב ממני?)
, אני מוצאת להם שימוש.
גמלתי בליבי החלטה ששום דבר שנכנס לקח-תן ,לא נזרק לפח. אם זה הגיע לכאן-כנראה שיש לו שימוש כולשהו.
האשלייה שאם אני מעבירה את העודפים האלו הלאה-מישהוא נזקק באמת ישתמש בהם –היא אשלייה.
(כמו שזו אשלייה שאם משאית זבל לוקחת את הזבל שלנו למטמנות בנגב,אז אם אנחנו לא רואים אותו-הוא כאילו לא שם. אבל הוא כן. ייצרנו זבל וזו אחריות שלנו לטפל בעודפים ובנזקים לסביבה. )


טוב,אז הנה כמה רעיונות חדשים שאני מיישמת כאן:
רעיונות למה לעשות עם עודפי בגדים קרועים/בלויים/מוכתמים:

• לגזור לסמרטוטי ניגוב (במקום האלו הורודים-צהובים-כחולים שקונים למטבח) ולחלק לכל באי הקח תן - בעל ערך רב בחינוך לשימוש חוזר
• לגזור את השרוולים של החולצות הארוכות(לסמרטוטים),לפתוח את צידי החולצות , לקשור בארבעת הקצוות עם אבן קטנה (אבן חצץ קטנה/גרעין זית/חתיכת גזיר בד קטנטונת/אחר...) ולחבר ל "רשת צל" שתיתלה כאוהל בכניסה לקח-תן/בארועים קהילתיים/צלון לארגז החול/במרפסת -כדוגמא חינוכית לשימוש חוזר
• למצוא תופרת שתרצה להשתמש בשאריות הבד להכנת תחפושות לפורים או סתם בגדים (אני למשל הופכת בקלות גופייה עם הדפס יפה לחצאית ,

כך-ממשהו שאין לו שימוש עבורי-אני מוצאת לו שימוש חדש שאני זקוקה לו.)
• להשתמש בחולצות ארוכות להכנת תיקים (לים/בריכה,לביה"ס-מחולצות התלבושת האחידה,מתנה לדודה...)
מחברים את שני השרוולים יחד לרצועה אחת-הידית,סוגרים למטה בתפירה. הצעה יצירתית למתקדמים: תפירת כיסים (פנימיים ו/או חיצוניים), תפירת תלאים מעודפי בד יפים אחרים-פרחים,הדפסים,וכו" , רקמה עם חוטי רקמה ,תפירת שאריות בד יפות כמו תחרה/משי , אפשק לגזור את הקצוות כמו "אינדיאנים"-למראה "זרוק" ועוד-ככל שיד הדמיון שורה עליכם
גרביים בודדות יכולות לשמש כתחבושות רב פעמיות - למחזור הווסת הנשי (מאד יעיל,מנסיון)
גן הילדים המקומי ישמח להכין מהן בובות גרב . גרביונים שקופים-יכולים לשמש להכנת "איש דשא"
אפשר להוריד את הכפתורים מחולצות/שמלות ישנות ולתת לגן הילדים -להכנת עיניים לבובות הגרב
• סדינים וציפיות: אפשר לגזור למפות/וילונות (סדינים כהים שאינם יפים לשימוש במיטה ,יעילים כוילונות להחשכה בקיץ-למי שאין תריסים)
לחבר יחד לרשת צל גדולה-לקיץ,
• ציפיות חורף-מפלאנל יעילות לחסימה של אוויר קר שנכנס הביתה-רצוי בחורף לתלות על התקרה,עם כיסי אוויר שיאגרו את האוויר החם שיעלה מעלה
אני משתמשת בציפיות השמיכות כשק ענקי לארוז בו דברים כמו מזרונים למשל כשיוצאים לטיול ומעמיסים על גג הרכב
או שק להעמסת קש/דשא קצוץ-לקומפוסט שלנו

• ציפיות לכריות-אפשר למלא בשאריות בד/ניילון ולסגור ולהשתמש ככריות ב"זולה" של הקח תן,כמו פוף
• שמיכות צמר- יעילות לבידוד בגג בחורף - לתלות על התקרה ,עם כיסי אוויר שיקלוט את החום
• מגבות ישנות ובלויות- אפשר להציע לקהל הבאים לקח תן עבור בעלי החיים המבוייתים-כמצע לחתולים/כלבים/גוזלי ציפורים או תרנגולות/ארנבונים/אחר...

או כסמרטוטי רצפה-לניגוב ביציאה מהחצר האחורית
• נעליים- יכולות לשמש כעציצים (טוב במיוחד אם יש חורים בתחתית. אם אין-כדאי לעשות,עם שיפוד חד,כדי שיהיה ניקוז/איוורור)
תמונות ישנות - לכסות בנייר לבן או לצבוע - יכולות להפוך ללוח מודעות לפירסומים שוטפים של ה קח תן או שלט כניסה קח תן או פשוט לצייר מחדש ציור חדש.(בילד אין-יש כבר מסגרת ,ערכה בה הכל כלול, קומפלט")
• מוצרי חשמל/מוצרי מחשב למיניהם-אפשר לתרום לחצר הגרוטאות בגן הילדים הקרוב או להכין פסל סביבתי שיעלה את מודעות הציבור לכמות הזבל שאנו מייצרים בתרבות התעשייתית המודרנית

• חלקיקי צעצועי פלסטיק - כנ"ל - להדביק אותם יחד לפסל סביבתי להעלאת מודעות הציבור לכמויות הזבל שאנו מייצרים

אפשר להזמין אומן מקומי שידריך את קהל הבאים לקח תן- יבנה את השלד/יתכנן את היצירה וכל מבקר בקח-תן יתרום את חלקו לבניית הפסל.

• שרשראות קרועות/שבורות- להשתמש בחרוזים שימוש חוזר - לתת לילדים להשחיל מוביילים /שרשראות חדשות בקשירה על מבנה של אהיל ברזל למשל

או לעשות מעין "וילון"של שרשראות שיפריד בין החדרים/ישמש כוילון- גם חרוזי הפלסטיק נוצצים בשמש)

• מנשאי בד ארוכים יכולים להיתלות כערסלים/נדנדות ללוליינות לילדים

• אריזות שונות -אפשר לעטוף בניירות יפים או לצייר עליהן ובתוכן לארוז מתנות שבירות מהקח-תן (להדביק על האריזה צדפים,חלקי תכשיטים שבורים,מדבקות נוצצות וכו"...)

• מכנסי ילדים: לגזור את הגומי העליון של המכנסיים ולהשתמש כ"חגורה" עבור החיתול הרב פעמי של ילדים ללא חיתולים שאמא שלהם עייפה לפעמים בלילות ושמה להם חיתול בד-טטרא מקופל שמוחזק ע"י החגורה . מניסיון של שנתיים-מעולה!
• כיסים-לגזור מבגדים בלויים כיסים ולתפור על התיקים שמכינים או להכין ארנקים/תיקים קטנטנים לבנות או כערכת עררה ראשונה להישרדות בטבע-לשים אולר/צמחי מרפא/...)

מה עשיתי לאחרונה:

• שיתוף פעולה של הקח-תן עם גן הילדים המקומי: בשיתוף פעולה עם הגננת וצוות הסייעות הונהגה שגרה של ביקור קבוע,אחת לחודש בקח תן,כדי שהילדים יפנימו את הרעיון,יקחו חלק בטיפוח ואירגון הקח-תן ויעלו את מודעות הוריהם לרעיון השימוש החוזר והשיתוף של הקהילה בשפע אחד של השני,ניצול משאבים,מניעת צריכה עודפת, חינוך להסתפקות במה שיש,דחיית סיפוקים (לחכות עד שמה שאתה רוצה/צריך יגיע לקח תן במקום למהר ולקנות) ויצירתיות (איך להפוך x שאין בו שימוש ל y שיש לו שימוש)

הגננת יצרה איתי קשר לקראת פסח כי רצתה לארגן יריד קח-תן. הסברתי לה שמה שאני עושה איננו יריד חד פעמי אלא תיפעול של מחסן חליפין קבוע שיש לו השפעה לטווח ארוך- הילדים (והודות להם גם הוריהם) יודעים שהקח תן קיים תמיד כאופציה ראשונה לרכוש דברים ,ללא כסף, ונהנים להיות חלק מהיצירה של "יש מאין"
(אגב,יש חוות פרמקלצ'ר שהקימה חברה שלי בנהלל שנקראת "יש מאין" וגם היא מפעילה שם קח-תן)
דוגמאות למשימות שהילדים עזרו בהם: אספו אבנים לסימון שביל גישה מהכביש לקח-תן,הכינו שלט ובו פירוט יום ושעות פתיחה, עזרו לגזור סמרטוטים,עדרו את האדמה הקרובה לפתח הכניסה לקח-תן כדי ליצור מרחב שטוח לישיבה על מחצלות, אספו אבני חצץ קטנות וקשרו חולצות בלויות יחד-ל"רשת צל" שתיתלה במרחב הכניסה,...

• בניית פסל סביבתי

הכרזתי על בניית פסל סביבתי שייבנה מעודפי הקח-תן ויוצב במקום ציבורי או בכניסה לקח-תן - כשלט, למטרת העלאת מודעות הציבור לכמויות הזבל שאנחנו מייצרים וזורקים הלאה,למי? לאן?
הזמנתי את גן הילדים המקומי להשתתף ביצירה אבל הם בדיוק סיימו את "שנת הלימודים" , אז החלטתי להתחיל לעבוד על המשימה עם משפחות חינוך ביתי שמגיעות אלינו למפגש אחת לחודש.
ביקשתי את עזרתה של אמנית מקומית –אם תוכל לתרום לנו שלד של אחד מפסליה הישנים,שעליו נוכל לחבר את העודפים.
"זה מסובך מאד-אמרה,אי אפשר ככה,צריך לתכנן.איך תתני לילדים להדביק עם אקדח דבק חם?..."
דבק חם? לא חייבת דבק חם . יש אדמה! תודה לאמא אדמה ,שהיא נותנת בנדיבותה הזדמנות עבורי לפסל עם הילדים.
אז מצאתי גליל עץ גבוה (כזה שמשמש כבלי חשמל או צינורות שונים), ומילאתי את הנפח סביבו בעודפים מהקח-תן : רמקולים שלא עובדים המסמלים את קריאת האדמה לעזרה,שכולם ישמעו,כבלי חשמל ,דיסקים שרוטים,חלקיקי פלסטיק/מתכת שאין בהם שימוש,בגדים בלויים שאפילו אינם ראויים להיגזר לסמרטוטים,נעליים, שקיות נלליון,קופסאות שימורים, ועוד כהנה וכהנה,משפע הזבל שאנחנו מייצרים.
מתכננת להשלים את הר האדמה כשתוכו מלא בזבל, עליו אעשה חיפוי של דשא/פרחים יפים למראה שכאילו מסתירים את מה שרוב האנשים אינם רואים-מה יש מתחת לאדמה, ואם הם לא רואים אז זה כאילו לא קיים מבחינתם. היה? מה היה? לא ראינו...לא ידענו... . ומעל אני מחפשת איזה שלד אדם – משהו כמו בובת מודל ישנה מחנויות בגדים- חסרה איזה יד או רגל.
(אם תשמעו על משהו כזה-רק תגידו ואבוא לקחת)
"האדם המודע" אקרא לפסל. הצעות/רעיונות נוספים יתקבלו בשמחה...

• הכנת לוח מודעות ידידותי לסביבה

מצאתי שני לוחות קרטון עבים ועמידים במיוחד וביקשתי את עזרת הנגר המקומי בבניית מעמד יציב ללוח המודעות
הכנתי כמה מודעות ססגוניות עם מידע שחשוב לי לפרסמו: אודות הקח-תן,תחילת פעילות של שומרי הגן ועוד כהנה וכהנה הודעות "ירוקות" (למשל:"עודפי דשא קצוץ או נסורת יתקבלו בשמחה ע"י הקומפוסט שלנו"). הוספתי "פינת האתר הוירטואלי המומלץ,פינת הסרט הטוב, מידע אודות פעילויות/ארועים גם מחוץ למושב – אפשר להעתיק מככר השוק ב"באופן טבעי" או מהמיילים של ניר מה "איגרון" או מרב מ"יש מאין" עדכנית
מקווה להצליח להתמיד עם עדכונים שוטפים ולחדש כל הזמן כך שאנשים ידעו שיש שם הודעות מעניינות חדשות כל הזמן

• חסכון במים

דבר ראשון-אנחנו מתקלחים כשאנו עומדים בתוך גיגית ענקית ומשתמשים במים להורדת המים בשירותים
דבר שני- היות ואני והילדים הקטנים מתקלחים בדר"כ ללא סבון (לא לגלות למי שעשוי להזדעזע),ביקשתי מבעל הבית החדש שלנו להתקין צינור יציאה למים מהמקלחת ישר לגינת הירק. הוא סידר ברז שאפשר לבחור מתי הוא כן ישקה את הגינה ומתי לא (כשהבת הגדולה שמה מלא שמפו ומרכך...)
דבר שלישי- בכיור המטבח יש לי פקק שמאפשר לסגור ולפתוח לסירוגין ואז אני יכולה לסגור בזמן שטיפת הכלים: הכיור מתמלא מים והופך למעין גיגית עם מים משומשים-לשטיפה ראשונה-להורדת הלכלוך ה"כבד". אח"כ אני שוטפת שוב עם מים נקיים, ומשאירה את המים האלו בכיור-להשרות את הכלים המלוכלכים הבאים שיצטברו המחכים לשטיפה ראשונית (נוסח שלוש הקערות ששמים בטיולים מחוץ לבית)

• ייבוש ירקות ופירות בשמש

התחלתי מייבוש בצל-פרוס לעיגולים בתנור השמש (משמש אותי אח"כ לתבשילים שונים,במקום לטגן בצל. וגם-לנישנוש זה טעים כי זה קריספי כזה)
אתמול למדתי מחברה שייבשה דלעת ענקית שהיתה לה: חתכה לחתיכות קטנות,פיזרה בתוך תבניות תנור שחורות והניחה על מתקן לייבוש כביסה-בשמש , כשמעל מכסה כילה-למנוע מזבובים להפריע . היא תיבלה במלח וכורכום וזה התייבש (התכווץ מאד) והפך להיות חטיף מדהים. עכשיו חסרה רק השקית המרשרשת וזה הופך להיות אטרקטיבי לילדים כמו כל הזבל שמוכרים בסופר ושאינו ראוי למאכל אדם.

• ליקוט והכנת "קרטיבים" מפירות וחליטות

אחרי שנים של חיים במדבר,אנחנו שיכורים מהשפע סביבנו ומוצאים עצמנו מלקטים מעצי פרי שהשכנים לא טורחים לאסוף (באישור): גוייבות,פיטנגו,ענבים- הכל מכל
עץ תפוחים של השכנה עמוס פרי ,אמנם עקוץ ברובו מחרקים-כי לא מרוסס ,אבל עם קצת עבודה אני חותכת את החלקים הפגומים ואת השאר משרה במים-עד שאסיים את העבודה,בינתיים-שלא ישחירו. מזה בא לי הרעיון להכנת ליפתן-הפירות מושרים הרבה זמן בתוך המים מתרככים ונותנים את טעמם המתוק והופכים ללפתן (ללא חימום!) –קר ומרענן בימים חמים.
את החתיכות הגדולות-אני מקפיאה לאחר שתקענו בתוכם מקל עץ קטן שישמש כ"מקל ארטיק". וזהו. אלו הקרטיבים שלנו.
הכל הולך: חתיכות מלון,אבטיח,בננות,ענבים,משמשים,ועוד ועוד... אפילו פירות יער הקפאנו אחרי ביקור בקטיף העצמי בשעל בגולן-דובדבנים,אוכמניות,פטל,אסנה,תות שדה,תותי עץ,דומדמניות, - הכל אגב לא מרוסס-בילוי שווה ביותר-קוטפים ואוכלים ללא הגבלה

• הכנת תה קר –חליטת צמחים

משרה בקנקן מים גדול צמחים כגון: לואיזה,לימונית,נענע,מליסה,זוטא,גרניום,מרווה במים וזה הופך לתה טעים וצונן אחרי כמה שעות במקרר. (ללא חימום!)

• הקפאת לימון סחוט-כשיש הרבה בעונה-בתוך תבניות קרח (של הילדים-בצורת ירח ולבבות ודולפין וכאלו) ושמירה ל"ימים קשים", אחרי שנגמרת העונה ואני צורכת הרבה לימון-לטחינה,לסלטים,עם מים לשתיה של הליטר בבוקר)

לילדים אני מוהלת בקצת מים-שלא יהיה חמוץ מדי מדי ושמה את מקלות הארטיקים שאספנו מהחצר (יש ריכוז ענפים מעולים כמקלות קרטיבים במקום שיש בו גזם גרוס)

• כדור כביסה

סוף סוף קניתי כדור כביסה (דרך הקואופ עלי לי 100 שקל במקום 200 בחנויות)
חוסך את קניית נוזל הכביסה(ואריזת הפלסטיק שלו), מאפשר לי להשקות במים את הגינה ללא חשש להרעלת הצמחים והאדמה

• הצטרפות לועדת איכות הסביבה במושב

מחוייבות לא פשוטה עבורי,אבל חשובה חשובה. מאפשר לי להיות מיודעת לגבי עניינים שעל הפרק ולהיות שותפה לקבלת ההחלטות. יותר מכך-להיות אקטיביסטית וליזום מהלכים כשיש לי את ה"גב" של הועדה

• "בתים פתוחים"

נענייתי ליוזמת ועדת התרבות המקומית והחלטתי לפתוח את ביתי במסגרת ארגון "בתים פתוחים" בסוכות
כך,יוכלו אנשים להכיר מקרוב את חיינו ולהתוודע לעשייה הסביבתית היום יומית שלנו
מזמינה אתכם כבר מעכשיו-אנשים עם "ראש ירוק"-עם מודעות, שחיים אורח חיים בר קיימא(או בדרך לשם,כמוני...), אשמח אם תבואו לבקר אותנו ביום הזה(מעכשיו לשריין ביומן את סוכות ,לא יודעת עדיין מועד מדוייק) ותתידדו עם האנשים שיכנסו –תשוחחו עמם ותדברו על כל מה שחשוב לעשות בעיניכם כדי לקדם עולם נקי וטוב יותר . אולי נקרין סרטים על קיר המרפסת (אם למישהוא יש דיסקים של סרטים טובים וקצרים להשאלה-אודה לו מאד. ואם יש בניכם מישהוא שירצה לעזור בארגון-הנחיית מעגל-שיח/דיון בנושא סביבתי כלשהוא- גם אשמח מאד. החל במשבר הנפט וכלה בהתארגנות קואופ מזון אורגני ומקומי)
הייתי רוצה לחשוף את האנשים כאן להיכרות עם אנשים אקטיביסטים בעלי מודעות סביבתית גבוהה. (אתם...)
ועוד בקשה: אם מישהו רוצה לעזור לי לצרוב דיסק עם לקט שירים "ידידותיים לסביבה" להשמעה ברקע,יבורך גם הוא (נוסח: מילה טובה/יהודית רביץ,כי האדם הוא עץ השדה,ועוד ככל העולה על רוחכם וכיד הדמיון השורה עליכם)

• כרוב כבוש

לפני חודש נודע לי שרמת ה B12 שלי גבולית-נמוכה בעקבות מעבר לצמחונות וחברה טבעונית סיפרה לי שבכרוב כבוש יש הרבה B12 , אז הכנתי ויצא מעולה: הנה מתכון לשירותכם:
שמים לימון סחוט בתחתית הכלי (אולי שניים,תלוי בגודל הכלי. אני שמתי בכלי של שני ליטר,לימון עד גובה סנטימטר מהתחתית), שום (אני לא אוהבת הרבה אש שמתי רק שתי שיניים אבל רצוי הרבה יותר למי שאוהב),מלח (כוס מלח על כל שתי כוסות מים) ., מעט שמיר (אני שמתי חצי זר). ממלאים בכרוב לבן חתוך לרצועות דקות , וזהו. סוגרים את צנצנת הזכוכית ומעמידים בשמש לחודש
מעולה!

• חוג לילדים של "שומרי הגן"

אנחנו מחוברים להוויה של שומרי הגן כבר הרבה שנים. הרבה מהעשייה שלהם תואמת את איך שאנחנו חיים ממילא.
לדעתי, אם רוצים לעשות שינוי אמיתי בחברה -זה דרך הילדים. הילדים כבר מבקשים מהוריהם-לצאת יותר לטבע,להתבונן,להקשיב לקולות,לחפש עקבות,לתרגל הסתוות,להדליק מדורה בלי גפרורים,לטפס,לחקור,להרגיש את הרוח
לא לפחד מחיות הבר,ללמוד לתת אמון בטבע,להכיר צמחי מאכל ומרפא , ליצור עבודות יצירה מחומרים טבעיים,ועוד ועוד
מציעה לכם ליצור קשר עם אחד המדריכים שגר באזור המגורים שלכם ולגייס אותו לפתוח חוג מקומי.
אפשר גם להזמין את תיטרון "פשוט" –הצגות מעולות בחיק הטבע, אפשר להציע לרכזי תרבות במועצה/וועד מקומי: מומו וגנבי הזמן/ הזמיר והקיסר/צייד הדרקונים/...

• בנק זמן

זה פרוייקט שאני כמהה כבר הרבה מאד זמן ליישם ועדיין לא מימשתי. אני בדרך...
בינתיים לומדת את הנושא ומנסה לגייס שותפים

• ביקור באתרים מקדמי קיימות

ביקרנו שבוע שעבר בחוות "יש מאין" בנהלל- מרב כרמי בנתה שם עם חברים מתנדבים מרחב מדהים של עשייה סביבתית.
בית אדמה (ובתוכו פסולת) ,שוק קח-תן ,שירותי קומפוסט,תנור שמש,אנרגיה סולארית,מערכת לאיסוף מי גשם, זולה מזמינה לאורחים עם מוזיקה ואווירה טובה, מכירת מוצרים עבודת יד מתוצרת החווה, קיום קורסים של פארמקלצ'ר,סדנאות שונות,הרצאות. היא מוציאה ניוזלטר שמעדכן כל חודש בארועים ומידע "ירוק" לכלל/קהל קוראים גדול ומכובד, ועוד...
החווה נמצאת בימים אלו בסכנת סגירה מטעמים כלכליים שאינם קשורים אליה (הבנק מעכל את האדמה והנכס-בית הוריה הצמוד) , כך שכל מי שרוצה ויכול לתרום-זה הזמן . או מי שמכיר איזה מליונר "ידידותי לסביבה" שירצה לקנות את השטח עם החווה ולאפשר לחברה שם להמשיך לקדם קיימות ,יבורך

• טיולים ולינה בטבע ,סקר מעיינות

לאור המעבר מהדרום לצפון,ניצבת בפנינו הזדמנות להיכרות עם שפע אתרי הטבע שהצפון מציע,אז אנחנו יוצאים הרבה לטיולים והרפתקאות , מכירים אנשים ומקומות חדשים,נחשפים לנופים ,סגנונות חיים, דרכים,יישובים,....
אם למישהו יש היכרות עם זולה מדהימה להינות ממנה-בטבע,עם מים רדודים שמאפשרים נגישות לקטנטנים ומים יותר עמוקים לגדולים גם , וצל –אשמח להתוודע אליהם.
מקום יפה שגילינו לאחרונה -עין ירדה (בין מחניים למשמר הירדן)

טוב,זהו בינתיים,אמשיך בהזדמנות אחרת...
מוזמנים להוסיף הארות,לשאול,להציע,לשתף בעשייה שלכם

[עדי_ל*]

וו'או...!
כמה עשייה, אלו אנרגיות יש לך.
הן עוברות אלי חזק דרך המילים שלך, ממש עושות דיגדוג באצבעות ובכל הגוף לקום ולעשות את כל מה שמתכננת מזמן ולא מספיקה .
כל מה שאת כותבת כאן למעלה מאוד מדבר אלי ומשמח לקרוא שיש עוד אנשים ששומרים כל גומי/נייר עטיפה/בד... וכל מה שבד"כ נזרק לפח מבלי להכיר באפשרויות ההמרה שלו לדברים אחרים מייעודו המקורי.
כייף לקרוא !
אמשיך לעקוב ולקבל ממך השראה.

[שרית_אמיר*]

היי
מקום נחמד - עמק השלום צמוד למושבה הותיקה יוקנעם, הגעה מאוד פשוטה
יחודיות:
יש נחל זורם עם מפלונים נעים ומוצל
ובקרבת מקום חווה לאנשים מוגבלים
פרויקט מאוד מיוחד אפשר למצוא דרך להשתלב
מרחק:
מצומת מגידו 15 דקות בערך.

[נ_ע_מ_ה*]

תודה עדי
שרית- עמק השלום באמת יפהיפה,מכירה,היינו . אבל יותר מדי המוני. מחפשים לגלות מקומות קסומים ונידחים מהמולת אדם וג'יפים וכאלו

[אורי_יורמן*]

כל הכבוד! אני מתעייף מרבע מזה

[שרית_אמיר*]

עמק השלום- גם באמצע השבוע כבר המוני?
שאנחנו היינו לפני למעלה מ7 שנים היה נפלא

[שרית_אמיר*]

טיול שופע מים
נחל כזיב - יש בדרך בוסתנים קטנים, מסלול רובו בצל, הרבה מעינות שופעי מים חיים
(והיה וימצא חן בעינכם מוזמנים לקפוץ או להשתמש בביתנו כנקודת יציאה)

לגבי בנק הזמן
מנסיון אל תעשי את זה ממסדי
כלומר בדרך המקובלת-
יש עם זה הרבה בירוקרטיה ומכשולים
ברמה הישובית אזורית זה מדהים-
והיה ותרצי עזרה יכולה לתת כמה טיפים מנסיון.
יש מסלול שכל בוגרי תנועות הנוער מכירים
מים אל ים
מחוף אכזיב לכנרת
מסלול מדהים חלקו הגדול מוצל
אפשר בדרך ללון אצל חברה מכאן

(עשיתי כאן)

[אפרת_ו*]

וואו נעמה - באמת מעורר השראה!
הולכת לאמץ את רעיון שיתוף הפעולה עם הגנים, מעניין אם הגנים כאן יתלהבו מהרעיון...

בקח-תן אצלנו הוספתי פעם שעברה לוח שיתופי פעולה
כל אחד רשם את שמו ופרטי קשר, דברים שהיא/הוא מציעים ודברים שהיא/הוא צריכים
כך למשל אני כתבתי שאני מציעה שירותי תרגום אנגלית-עברית ואני צריכה כסא לרכב לתינוק מגיל שנה
יצאו כמה שיתופי פעולה ממש נחמדים מהעניין! מומלץ בחום

מודה שאני לא מתלהבת מהרעיון של פסל סביבתי מזבל. ממה שראיתי זה לא יוצא כזה אסטטי ובשלב כלשהו זה מתפרק וגם הופך לג'אנק שאי אפשר למחזר כי זה כבר מקווצ'צ' מידי. מה שכן הייתי עושה אולי זה לבנות ספסל בוץ מהזבל, כמו שעשיתם בבאר אורה אם אני זוכרת נכון?

המשיכי לשתף - זה ממש כיף לקרוא את הרעיונות שלך!

[אפרת_ו*]

_לגבי בנק הזמן
מנסיון אל תעשי את זה ממסדי_
שרית אמיר - את יכולה להסביר מה הכוונה "ממסדי"? עוד לא נתקלתי בביטוי בהקשר לבנק הזמן. למיטב הבנתי זה סוג של דרך לעשות בארטרים לא?

[שלולית_י*]

הי נעמה, במקרה נתקלתי פה במתכון של הכרוב הכבוש:
סוגרים את צנצנת הזכוכית ומעמידים בשמש לחודש
באמת חודש? לא הייתי בטוחה שזו לא טעות הקלדה. כי חמוצים אחרים מניחים ליום-יומיים בשמש ואח"כ ממשיכים תהליך במקרר (או לפחות בצל ובקרירות)
רוצה לוודא לפני שמתחילה.
תודה,
שלולית י

[נ_ע_מ_ה*]

כן, באמת לחודש

[גלי_לבנדר*]

וואו,
עוקבת ומתפעלת ומוצאת אין סוף רעיונות
תודה!

[נ_ע_מ_ה*]

לקראת פעילות סביבתית קהילתית שיזמתי,מבקשת עזרה בהפניות למידע בנושא מים
מדובר על דוכן שייצג סוגיות בנושא איכות הסביבה שישתלב בפעילות תרבותית-חברתית שמתקיימת בממילא במושב

חבר/שכן שעובד בתחום פיקוח איכות בקרת מים של המוביל הארצי יביא עמו ציוד לבדיקת איכויות מים שונות
ואני התנדבתי להכין פלקט עם מידע חשוב: השפעת כלור (הארוע יתקיים בבריכה...), חסכון במים,מיחזור מים אפורים,זיהום מי תהום עקב ריסוסים בחקלאות (מציאות שכיחה באזורנו),שיטות לטיהור מים,מים בטבע,ועוד...
אשמח לקישורים ספציפיים /תקצירים/מידע מהותי שיעניין גם קהל בעל מודעות נמוכה
וגם-רעיונות לפעילות עם משפחות הקשורה לנושא

תודה

[נ_ע_מ_ה*]

העשייה האקולוגית שלי השבוע:

מופיע לי המחכימון: " ללא חולמים-לא תהא מנוחה לעולם"
אז אני ממשיכה לחלום, וממשיכה לנסות לממש אותו, כמיטב יכולתי
ממשיכה בעקביות עם ההחלטה שלי שלא להוציא את הזבל שאני מייצרת החוצה, מתוך רצון להיות מודעת יותר לכמויות שאני מייצרת, לעקוב אחרי תהליך צמצום ייצור הזבל, מתוך שאיפה לקחת אחריות על הזבל שלנו ועל ניצולו המירבי לשימוש חוזר
זה עדיין חלום,כי ברור שחלומות לוקח זמן להגשים . השבוע זרקתי לפח את שקית הזבל הביתית שהתמלאה אחרי חודש וחצי.
איך? ובכן:

• קופסאות גפרורים: שומרת לשימוש חוזר ליצירה- כקופסאות שי שבהן מקופל סיפור/מסר/ברכה כתוב/מצוייר בהמשכים- למתי שארצה לתת מתנה למישהו

• רצועות פלסטיק שסוגרות את אריזות הפריכיות: אני אוספת ושומרת בחדר היצירה-לא יודעת עדיין למה,אבל בוודאי אמצא להם שימוש כלשהוא,מתישהוא

(פינת היצירה שלנו מכילה שפע חומרים טבעיים או משומשים שהוסבו לשימוש חוזר. אינני קונה כלום בחנויות יצירה, חוץ מדבק אולי,שגם לגביו-כבר יושב לי זמן מה רעיון שמחכה למימוש- להכין קופסא קטנה עם שרף שאאסוף מהעצים,כדבק טבעי . עם בצק קמח דביק כבר ניסיתי וזה לא ממש יעיל)

• גרעיני התמרים-נשטפים ומיובשים ,מחכים בתוך קופסת נעליים, לרגע של פנאי ליצירתיות מקורית שתפתיע/תפציע בעבורת הדבקה על מצע של קליפות עץ התמר (מעיין רשת צפופה של סיבים שעץ התמר הנדיב מייצר בכישוריו הייחודיים), להכנת קישוט לתלייה,מובייל,שלט,ברכה,תמונה,...

• אינציקלופדיית "תרבות" –הגיעה לקח תן והונחה על מדפים מאולתרים מארגזים וקרשים. אמנם המידע הכתוב בה איננו ממש רלוונטי/מעודכן , בלשון המעטה-זו אינציקלופדיה ישנה מאד, אבל יש שם תמונות מדהימות ושפע רעיונות ללמידה מהעולם הגדול. שני כרכים מפורקים,משמע-הדפים הופרדו זה מזה. מה עושים? לזרוק? לא.... (גם לא למיחזור נייר,חבל,אולי אחרי שנגזור ונדביק)

אני מביאה את ערימת הדפים לסלון ,מניחה שתי זוגות מספריים ויאללה,לגזור ילדים,לגזור.
כל אדם תרבותי ומלומד היה אולי מוקיע אותנו על מעשיינו הלא חינוכיים : "לא גוזרים ספרים"!
וכאן אני מרשה לעצמי לוותר על סימן הקריאה ולהחליפו בסימן שאלה: " לא גוזרים ספרים"?
הרי אף אחד לא ירצה לקחת ספרים שדפיהם הופרדו זה מזה,אינציקלופדיה ישנה שתוקפה פג, אבל אין זה אומר שלא ניתן לעשות בה שימוש. עצם ההזדמנות שיצרתי בהזמנה לגזור,גרמה לילדים להתעניין בכתוב ובתמונות
לומדים ממה שהחיים מזמנים לנו.
ואם "חומר הלמידה" שהגיע אלינו אלו דפים מאינציקלופדיית תרבות, אז בוודאי יש שם משהו שאנחנו צריכים להיחשף אליו
הנחת היסוד היא שלכל דבר יש סיבה, אם זה הגיע אלינו –כנראה שיש לנו כאן איזה שיעור או שניים ללמוד.

• גלילי נייר טואלט,אריזות קרטון כלשהם, מכל סוג-הולכים למיחזור יחד עם הארגזים הגדולים

עשייה "אחרת":

• ייבוש מזון בשמש .

עברתי משימוש בתנור השמש לייבוש על גבי תבניות שחורות בשמש שניצבות ישירות בשמש,על מתקן ייבוש כביסה המכוסה ברשת דקה של כילה-למנוע מזבובים להפריע לתהליך הייבוש.
חותכת את הירקות לרצועות דקות ומייבשת משך כמה ימים-עד שהחתיכות מתכווצות למימדים קטנטנים. (משלוש תבניות יוצאת בסוף כמות של רבע תבנית)
מצליח מעולה עם בצל-כך אני שומרת במטבח צנצנת של בצל מיובש המשמש תחליף נוח וזמין בכל בישול שפעם נהגתי להתחיל בטיגון בצל בשמן
נחמד גם עם גזר/דלעת- מטבלת אותם במלח וכורכום כך שבסוף הייבוש זה הופך לחטיף מלוח (חסרה רק השקית המרשרשת כדי לשוות לזה מראה "אמיתי" כמו זה שקונים בחנויות-למי שאת ילדיו זה עשוי להרשים-אפשר לנסות. אצלנו אין בזה צורך (כי ילדיי מממילא כבר לא מתלהבים מההמצאות של אמא חדשות לבקרים. לא "קונים" את האריזה בקיצור (ולצערי גם לא תמיד את המוצר שבתוכה, אז אני "ממחזרת" את הרעיון המקורי של החטיף ומשתמשת בירקות המיובשים כאלטרנטיבה זמינה ונוחה לשימוש בשעת בישול מהיר- אם אין לי בדיוק מספיק ירקות טריים או אם אני רוצה לשים מהר סיר אורז ואין לי זמן להתחיל לחתוך ירקות-אני שולפת כמה רצועות מיובשות מהצנצנת ושמה בסיר.
תפוחים מיובשים-מתחסלים עוד לפני גמר הייבוש. טעים. טעים. גם מנגו או כל פרי אחר. בננות זה "סוף".אין,אין על בננות מיובשות. הממתק האולטמטיבי
ענבים עוד לא ניסיתי להפוך לצימוקים כי נראה לי בעייתי עם הגרעינים (אצלנו בגבעה יש את הזן הסגול המתוק -אבל עם הגרעינים) , למרות שיודעת כמה בריא זה לללעוס ולאכול את הגרעינים (מפיקים מהם "תרופת-פלא" יקרה לניקוי הגוף, כמו זרעי אשכוליות). אני אוכלת בהנאה מרובה בידיעה שבאופן כל כך פשוט וטבעי אני מייטיבה עם הגוף שלי ועוזרת לו להוציא רעלים. לשכנע את ילדיי ללעוס אותם-יותר קשה, אבל אפשרי (למשל,כשיוצאים לטיול לגבעה ובמקום לקחת צידה לדרך מהמקרר,מלקטים ענבים,אוכלים אותם אחד אחד,ישר מהאשכול לפה. עונג...)

• ארטיק פירות קפואים:

התחליף המושלם לגלידה,במיוחד בקיץ: כל פעם שרוצים לנשנש משהו,במקום לפתוח את המקרר,פותחים את הפריזר ובוחרים משלל פירות העונה,חתוכים וקפואים,כשתקוע בהם ענף דק כמקל ארטיק (עיסוק נהדר לשעות הפנאי בגן השעשועים -ליקוט חתיכות ענפים דקים עבור הארטיקים)

במושב רם און שבו אני גרה יש גבעה שהיא בעצם מרחב טבע בר ייחודי שהמושב מטפח לטובת הכלל, משהו כמו גינה קהילתית,עם שפע גפנים עמוסי אשכולות ענבים,עצי תאנה,רימון, שקדים,חרובים, בקיצור-מכל טוב הארץ של שבעת המינים
השבוע קטפנו סברסים בשפע,שפע. הקפאנו חצאים קלופים ,כשמקל (ענף) הארטיק בתוכם וחילקנו לאורחי הקח-תן במפגש החודשי. חשבתי שזה גם הכנסת אורחים יפה וטעימה,רעננה ביום חם, גם "מחנך" לליקוט השפע הקיים –מניעת צריכה עודפת (במקום לקנות כיבוד בסופר) וגם מעלה את מודעות האנשים לשפע שיש סביבם (הפירות בגבעה) שרוב האנשים לא טורחים לקטוף ונוטים לקנות פירות מרוססים בסופר במקום האורגני הטרי והחינמי שיש להם מול הבית.

פעילות הסברה בנושא מים
במסגרת פעילות התנדבותית בועדה לאיכות הסביבה המקומית, יזמתי רעיון:
במקום לעמול קשה על הפקת ענק של ארוע "ירוק" שדורשת הרבה משאבי זמן/כסף/עבודת שווק ופרסום
הצעתי לועדה שבכל אחד מארועי התרבות/חברה המתקיימים ממילא במושב, נוסיף משהו משלנו-איזושהיא פעילות או חשיפה למידע , וכך בהדרגה להעלות את מודעות הציבור לנושאים סביבתיים.
אז,מתוך דוגמא אישית, נידבתי עצמי לארגן במסגרת "יום הילד" –ארוע כייף לילדים , דוכן מיוחד שיעסוק בנושא המים: איכות מי השתייה,מים טהורים/מזוקקים/מסוננים/מטוהרים,מיחזור מים אפורים לגינה,חסכון במים,זיהום מי תהום, נזקי הכלור (כי הארוע מתקיים בבריכה)ועוד...
בשת"פ עם שכן שעובד כפקח בקרת מים במקורות ואחראי על בדיקות איכות המים החלטנו להעמיד שולחן שעליו יבוצעו בדיקות לסוגי מים שונים ויינתן הסבר בע"פ ובכתב-פלקטים שאכין, על איכות המים ,שיטות לטיהור וכו"...
משהו קטן, אבל גם זו התחלה...
משהו,
כל פעם נעשה עוד משהו ועוד משהו ועוד,עד שהעשייה כבר תוטבע בנו כטבע שני ונהיה מחוברים יותר להשפעת הסביבה עלינו ולהשפעתנו עליה.

ומעניין לעניין באותו עניין:
ציטוט מתוך פירסום של

שומרי הגן:

היו היה פעם...
משחר ימיו חי האדם בשבטים של לקטים-ציידים אשר כל צרכיהם סופקו ע"י העולם סביבם. הם היו מלקטים צמחים למאכל ולמרפא, צדים לפי צרכם ובונים את בתיהם וכליהם מחומרי הסביבה
דרך חיים זו איפשרה קשר ישיר ואינטימי עם הסביבה, וכשחי כך,ראה עצמו האדם כחלק בלתי נפרד מהטבע
חברות אלו חיו במודעות מלאה להשפעת כל פעולה שעשו על שטח מחייתם. הם היו מודעים לכך שאת המחיר על טעויות ישלמו בניהם ובני בניהם.

והיום...
דרך החוויה הפשוטה של חיים בחיבור לטבע והתחושה שאנחנו חלק ממנו, אנו לומדים לקחת אחריות על עצמנו ועל הסביבה. המגע הקרוב עם הטבע מאפשר מקום של שקט פנימי, עצמה ובטחון.
ממקום זה ניתן להיות קשובים ולשמוע קול פנימי אשר מוביל כל אדם להגשמת הדרך הנכונה לו ולעולם.
במשך השנים הבנתי שבמקום לכבות שריפות הנגרמות כתוצאה מטעויות אחרים (כמו למשל להיות עובדת סוציאלית ולנסות לתקן עוותים ומחדלים של החברה, למזער נזקים ותחלואים חברתיים/תרבותיים/כלכליים, לעבוד עם עבריינים צעירים,להיות משפחת אומנה ולגדל ילדים בסיכון), ייטב אם אתמקד בגידול דור חדש של ילדים מודעים, אחראיים,שמחים ובריאים,חופשיים,אקטיביסטים, מחוברים לעצמם ולסביבתם.

אי לכך ובהתאם לזאת,
ומתוך אמונה שאני היא הבוראת של מציאות חיי

יזמתי פתיחת חוג "שומרי הגן" מקומי לילדי המושב
יצרתי קשר עם שימי רף והזמנתי אותו להיות שותף ליצירה יש מאין של מציאות מייטיבה עבור בני ללמוד ממנה ואיתה, ללוות את תהליך הלמידה שלנו את סביבתנו הטבעית.
דרושה נחישות ואמונה בצדקת הדרך, כי בכל סיכוי טמון גם סיכון (אולי לא יירשמו מספיק ילדים?...שווה להשקיע הפעילות היכרות ללא תשלום עבור קהל שאיננו יודעים אם יענה להזמנה או לא?)

בקיצור-ככל הנראה תיפתחנה שתי קבוצות פעילות-לגילאים צעירים (יש יותר ביקוש) ולבוגרים (יש לנו יותר אינטרס,למען בני...)
מאמינה כל כולי שהדרך להשפיע על הסביבה איננה ב"חינוך" ממוסד אלא בדוגמא אישית.
אני יוצרת מציאות ומשפיעה על השכנים שלי והם משפיעים על המשפחה שלהם
וככה,
בעזרת השם (ובעזרתכם,כי נראה לי שמי שקורא אותי כאן בוודאי גם בעל מודעות סביבתית גבוהה והפצתכם את הבשורה-גם היא עוד נדבך במציאות החדשה שאנו בונים עבורנו כאן, בעולמנו המתכלה אך המתחדש. יש תקווה !)

חיסכון במים :
נדמה לי שכבר סיפרתי על כך שאנחנו מתקלחים בתוך גיגית גדולה שנמצאת דרך קבע מתחת לטוש והמים משמשים להורדת המים באסלת השירותים (אני משתדלת שתמיד יעמוד דלי מלא,(שלושת רבעי הדלי ליתר דיוק), מוכן להוריד איתו את המים. הילדים לא ממש משתפים עם זה פעולה,אבל אני עושה בכל זאת. לקטנים קשה להרים דלי מלא מים,לבן הגדול אין כח/סבלנות להתעסקות הזו ואת הבת הגדולה זה עדיין "מגעיל". אבל לי זה חשוב,אז אני עושה את הכל לבד,בדר"כ. ההפנמה של הרעיונות שוקעת באיזהשהוא רובד של התודעה גם אם הם לא שותפים ישירות לעשייה שלי ב 100% .
כשאני והילדים הקטנים מתקלחים (ללא סבון), אני בדר"כ פותחת את מתג הצנרת שמחליף את זרימת המים מיציאה לביוב ליציאה לגינה – צינור מגיע ישירות לגינת הירק שלי. כשהגדולה מתקלחת ומשתמשת בשמפו ומרכך וכאלו-אז המים נשארים בגיגית ומשמשים כאמור להורדת המים בשירותים. הבית קטן וחדר האמבטיה פיצפון כך שזה מקל על המלאכה.

חסכון בנייר טואלט:
השבוע התקנתי "בידה" בשירותים (תוספת שמתחברת לאסלה ומחובר אליה צינור שמשפריץ מים ישר לתחת בסיום העשייה.)
ההתנסות שעשעה את כולנו. זה מצחיק... מרענן משהו...
נראה לי שרוב האנשים שמשתמשים במתקן הזה עושים זאת עקב רצון לנקיון יותר יוסודי מנייר הטואלט,בנוסף,יענו-מיועד לאיסטניסטים.
הכוונה שלי היא שההתנסות הזו תעודד אותנו לאט לאט לוותר יותר ויותר על השימוש בנייר טואלט: תרומתנו הצנועה למניעת כריתת יערות העד...
לשני ילדיי הקטנים,מזה כבר 5 שנים כמעט שאינני מנגבת את התחת אלא מעדיפה (בדר"כ,לא תמיד),לשטוף במים. במיוחד לקטן שגדל בלי טיטולים. מעולם לא השתמשתי במגבונים. פעם,אם לא התאפשר לי לשטוף במים זורמים,הייתי מנקה אותם עם צמר גפן רטוב במים.
אבל אני, לעצמי,תמיד השתמשתי בנייר טואלט. מה לעשות? אני תוצר של תרבות כזו,כך גידלו אותי וכך התרגלתי. לא פשוט לשנות הרגלים ועוד יותר לא פשוט לעכל רעיונות חדשים,במיוחד כשהם נוגעים בנושאי הגיינה כה אינטימיים


בניית לול תרנגולות:
בני קיבל מתנה בחג שבועות במסגרת החגיגות במושב כמה אפרוחים-ביכורים
כיאה לצפר הוא מגדל ודואג להם
בקיצור- צריך להכין לול.
אני מעמיסה משטחי עץ על גג האוטו (הכנתי ארגז עץ שמחובר לגגון ברזל – מאפשר לי לאסוף בכל הזדמנות גרוטאות-אוצרות)
מעמידים אותם בחצר ומחברים אחד לשני. בני מתלהב ממסמרים ופטיש,ומגלה בהדרגה שאפשר לחבר את המשטחים גם עם קרשים שתקועים בניהם לייצב את הכלוב כשאחד נתמך בשני , ולא חייבים לבזבז מסמרים, אבל מילא, הילד אוהב "להבטיש" בפטיש. (מילה שהוא המציא,על משקל הפעיל)
עכשיו מה?צריך לאטום. רשת היתה עוזרת, אבל לא נקנה הרי רשת (חס וחלילה... שאני אקנה משהו שאפשר למצוא ממחזור?)
אז הוא אטם פתחים עם קרטונים. לא יעיל. עוד מעט יגיע חורף והקרטונים יימעכו. והאפרוחים כבר גדלו ולמדו להתעופף ולמצוא פרצות בכלוב- הם בורחות לחופש,יום יום,כל פעם מחור אחר. מחיר יקר יש לחופש...חיסלו לי את רגילת הגינה והבצל הירוק
מה לעשות? ככה זה כשמשחררים לחופש ,צריך לקחת בחשבון גם אפשרות שהדברים לא יסתדרו בדיוק כמו שנוח לך אלא כמו שהם צריכים להסתדר,בתאום מושלם זה עם זה,הכל למען אותו אחד קוסמי שמנהל את העולם בתבונה ובחסד.
גם לגבי הילדים אגב,החינוך הביתי שלנו משאיר בידם הרבה חופש בחירה- והבחירות שלהם לא תמיד מוצאות חן בעיני.
בכל מקרה,חזרה לבניית לול התרנגולות:
אנחנו יוצאים למסע חיפוש אוצרות במשקים הישנים במושב ומגלים אנשים שצברו משך השנים ערמות על ערמות של ציוד במחסנים-לולים ישנים או חממות מיותמות שכבר לא משתלם לגדל בהן כלום.
מבקשים מבעלי הבית שאריות של רשת לול. מוצאים מעט,פה ושם. מדביקים טלאים טלאים. חלק מהאנשים המבוגרים מתקשים להיפרד מהציוד הישן שממלא את המחסנים שלהם. כמה חבל. כזה שפע שאפשר להשתמש בו שימוש חוזר נשאר מיותם בגלל תרבות שחינכה אותנו משחר ילדותנו לאגור לזמנים שלא יהיה, שאריות חינוכיות מתקופת הצנע .
מודה מודה מודה לכל אלו שכן נענים ומשתפים פעולה עם בקשותינו המוזרות. אשריכם שאתם זוכים לנדב ברוחב לב מהשפע שברשותכם.


קומפוסט ושירותי קומפוסט
הקומפוסט שלנו מקבל פחות ופחות הזנה, הודות לתרנגולות שזוכות לרוב השאריות (חוץ מהסברס...)
אבל מאידך-יותר ויותר אנחנו משתמשים ב"שירותי קומפוסט" . איך זה עובד?
בסמוך לארבעת המשטחים המחוברים זה לזה המשמשים לקומפוסט (הרווחים הרחבים בין הקרשים מאפשרים אוורור וכניסת חרקים/מכרסמים לפירוק השאריות. הבזים והתנשמות מאד שמחים להתכבד בשפע העכברים. אנחנו חלק ממערכת אקולוגית שלמה, וטוב שכך.)
בקיצור-בסמוך למשטחים,חיברתי ארבעה ענפים ארוכים,תקועים עמוק באדמה ומחוזקים בחיבורים למבנה השלד של ארגזי המשטחים . עטפתי את המוטות בציפית זוגית מהקח-תן (גזרתי את התפרים כך שתתקבל חתיכה אחת ענקית של סדין) והנה לנו-חדרון "שירותים" . פיזרתי שאריות דשא קצוץ (אפשר גם כל חומר צמחי יבש אחר-קש/עלים יבשים,או נסורת מנגרייה סמוכה-כמה שזה יותר דק-יותר טוב,כי זה מכסה יותר ביעילות את הקקי ושומר מפני ברחשים וזבובים.
אחרי שעושים "גדולים" כפי שאחותי החרדית קוראת לזה, מכסים ב"חומר יבש" , עושים ערמה גדולה וזורקים מעבר לארגז הקומפוסט (ערמה גדולה,כדי שלא יווצר מגע עם הידיים). אפשר לשים שתי כפות גדולות שישמשו דרך קבע להרמת הערמה-למי שמגעילה אותו המחשבה של מגע אפשרי עם הזבל האנושי שלו. מנסיון-אין שום סיבה שזה יקרה. לי מעולם זה לא קרה.

לקהל הקוראים אותי כאן- אנא שמרו מידע זה בנינו,היות והסביבה האנושית סביבי עדיין לא בשלה להכיל את הרעיונות האלו. מרבית האנשים , גם אלו שמוכנים להשקיע בקומפוסט של שאריות אורגניות מהמטבח, עדיין מסוייגים ושמרניים בכל הקשור לזבל אנושי.
ובכל זאת, אני בוחרת לקחת את הסיכון מול הסיכוי של הפצת הבשורה למי שכן בעניין
יש כאן גם שיקול בריאותי שמצטרף למכלול השיקולים:
היות ואני מאמינה בחיסון טבעי , אינני רואה בחשיפה לחיידקים דבר מסוכן המאיים על חיי. אני כן נוקטת אמצעי זהירות (כמו שטיפת ידיים עם סבון אחרי כל מגע עם קקי,למנוע תולעים ושאר נזקים ומזיקים למעיים)
אבל באופן עקרוני,אני מאמינה שככל שהאדם חשוף יותר לחיידקים בחיי היום יום שלו-כך הוא מתחסן באופן טבעי (להבדיל מבית שמנקים כל פרור באקונומיקה-שהיא באמת רעל לטעמי,ואז מרוב שבני האדם לא חשופים לחיידקים, אז כשכן יש מגע איתם-נוצר זיהום שמסכן את בריאותם ופוגע באיכות חייהם. התרופות לכך בדר"כ כימיות ותעשייתיות ,מה שמרעיל עוד יותר את הגוף והסביבה (כן ,כן, מחקרים מראים שאנטיביוטיקה למשל אינה מתפרקת בהליכי המיחזור וממאגרי טיהור השפכים וחוזרת ומרעילה את האדמה ואת מי התהום בה , והופה-גול עצמי.)

זהו בינתיים
להתראות
נעמה
נ ע מ ה* (2010-08-22T22:43:49):
בית פתוח ידידותי לסביבה משפחת וייס-מושב רם און
סוכות – שבת 25/9/2010

מוזמנים לשתף ולהשתתף בביקור בביתנו

במסגרת פעילות קהילתית של "בתים פתוחים" במושב רם און,עמק יזרעאל
מזמינה אנשים בעלי מודעות סביבתית גבוהה שמחוברים לאורח חיים בר קיימא לעזור לי ב"קבלת קהל" , בשיחות ידידותיות,בהסברה

רשמו ביומנים: חול המועד סוכות , יום שבת, 25/9/2010, 11:00-14:00

תערוכת צילום טבע ויצירות אומנות,מעגל שיח,אולי גם הקרנת סרט(אשמח להשאיל אם למישהו יש סרט טוב וקצר על דיסק מוכן להקרנה) ודיון פתוח: שאלות ותשובות בנושאים סביבתיים ואקולוגיים:
פשטות מרצון,הימנעות מצריכה עודפת,מיחזור ושימוש חוזר,מחסן החליפין-קח-תן ,חיסכון במים,אקטיביזם ומודעות סביבתית,יצירה מחומרים טבעיים,קומפוסט ושירותי קומפוסט,מזון אורגני וטבעי, ליקוט צמחי מאכל ומרפא,תנור שמש וייבוש מזון בשמש,רפואה אלטרנטיבית,חינוך ביתי,לינה משפחתית,לגדל תינוק בלי טיטולים,טיולים בטבע,צפרות,צילום טבע ,חיבור עם "שומרי הגן" ועוד...

להתראות
נעמה 077-3354006 , 052-4670045
[email protected]

[נ_ע_מ_ה*]

עשייה אקולוגית שלי השבוע:
אני מוצאת עצמי מלקטת המון , מכל טוב השפע שקיים בגבעה אצלנו: רימונים,תאנים,סברס,ענבים,פסיפלורה
כהרגלנו בקיץ: מקפיאים את הפירות כשענף קטן תקוע בהם והופך אותם לקרטיב

חסכון במזגן: ללכת לטבול במעיין מרענן

הלהיט האחרון שלי: להכניס שקדים למיץ הירוק ולאכול בקערה עם גרנולה
תה קר : קנקן זכוכית עם מים ועלים (לואיזה,לימונית,נענע,זוטה,גרניום) עומד דרך קבע במקרר
ללא חימום. מחזיק מושרה עד שבוע (כל פעם אחרי ששותים-ממלאים שוב במים)

• להכניס בקבוק ליטר וחצי מלא במים לתוך מיכל הניאגרה של השירותים (מקטין את כמות מי ההורדה)

• סוגר לשקית ניילון שעשוי מבקבוק: לחתוך את ראש בקבוק הפלסטיק (הפקק עם חתיכה מהבקבוק בגודל של נגיד 5 ס"מ). להכניס את קצה השקית שרוצים לסגור לתוך החתיכה שחתכנו,ולסגור עם הפקק.

קיבלתי קישור אבל לא יודעת איך להעביר לכאן,אם איזה גמד יכול לעזור-אשלח לו את הקישור במייל.
( המידע נמצא באתר "המרכז לקיימות שכונתית" , שבועת האדמה,תור המדבר )

• חתיכות הפלסטיק שסוגרות את אריזות הפריכיות/לחם : סוגרים בלולאות- שרשרת קישוט לסוכה

• תתחילו לאגור סדינים לסוכות. על ציפיות לכריות אפשר לכתוב ברכת חג שמח לאושפיזין
• שאריות בדים-לתפור ל"שרשראות נצח" (על משקל "סכך נצח"),משולשים,ריבועים,פסים

(אפשר פשוט לחתוך רצועות ולקשור על חוט,כמו שעושים על עצים בקברי צדיקים. נראה לי שמזמין קדושה...)

• עטיפות פלסטיק של דיסקים :אם הופכים את כוון הסגירה,אז נוצר מעמד שלתוכו מכניסים את התמונה

• מגנטים
• לוקחים את כל דפי המגנטים ששלחו לכם מהפיצה וכאלו ומדביקים עליהם תמונות -לתלות על המקרר
• של אבנים טובות: מדביקים אוצרות של אבנים יפות שאספנו בטבע למגנטים עגולים

• מכסים של סירים ללא סירים שהצטברו בקח תן- מערכת תופים

[נ_ע_מ_ה*]

על לוח המודעות ה"ידידותי לסביבה" שהכנתי מזמן, תליתי היום כמה תודות:

תודה לשנה שחלפה

תודה לאמא אדמה על השפע שהעניקה לנו בטובה
תודה לאל שפוקח עינינו לראות את יופי בריאתו ונותן לנו כח לשמור על הטבע סביבנו
תודה על שנה של מודעות,של התעוררות לפעול למען עולם טוב יותר
תודה על רגעי החושך שבלעדיהם לא היינו מבחינים בניצוצות האור

ברוכה תיהיי שנה חדשה

[נ_ע_מ_ה*]

עדכונים אחרונים:

בהשראת טליה שניידר החלטתי שאינני מוציאה יותר זבל החוצה.

אני בוחרת לקחת אחריות על הזבל שאני מייצרת ומנסה להשתמש בו לשימושים חוזרים שונים
(במקרה שלנו,זו משימה לא פשוטה כי גם מחסן החליפין שאנחנו מפעילים מייצר הרבה זבל,אבל מאז הווסדו,כבר חצי שנה,לא נזרק שום פריט לפח!!!)

כבר כמה חודשים שאינני זורקים את פח המטבח.
למעשה,כבר אין לנו פח

מעשה שהיה כך היה:

איך זה התחיל?
בהתחלה שמרתי בקנאות את כל שקיות הניילון. כשגרנו בערבה מועצת חבל איילות אספה את השקיות למחיזור ועם המעבר צפונה,לא הייתי מסוגלת לחזור ולזרוק אותן לפח, אז שמרתי וגיליתי שבשמש השקיות מתפרקות ומתפוררות מהר-מצמצם נפח איכסון
אח"כ, הבאתי ארגז גדול שבו שמרתי את כל עודפי הבגדים מהקח-תן-הבלויים,עם כתמים וחורים, אלו שנותרו אחרי שכבר מיינתי את בגדי הכותנה וגזרתי מהם סמרטוטים ביתיים לניגוב- שי שמקבל כל אורח שבא לקח-תן: מתנה חינוכית... .(ג'ינסים,חולצות כפתורים,צמר...)
במקביל הבאתי ארגז גדול שאליו ניקזתי את כל חלקיקי הפלסטיק/מתכת המקולקלים/שבורים, נעליים בלויות, מהקח-תן
ואז , ניסיתי לחשוב מה אני יכולה לעשות עם כל הזבל הזה:

פסל סביבתי שיעלה את מודעות הציבור לזבל שאנו מייצרים. בנייה בבוץ כשהשלד מורכב משאריות הפסולת: רמקולים ישנים שלא עובדים-זועקים את זעקתה לעזרה של אמא אדמה וכל מני חלקי כלים/מכשירים/צעצועים מבצבצים מתוך הר הבוץ שנערם והדביק את הכל
חול,קש,אדמה מקומית,,קצת חרסית . זהו.
ילדי החינוך הביתי עוזרים לבנות בבוץ באחד ממפגשי הבוקר

אח"כ,אמרתי לעצמי-אשמור גם את הפסולת הביתית שלנו,לא רק את זו מהקח-תן.
ואז ביטלתי את קיומו של פח הזבל הגדול במטבח
את מקומו תפסו ששה ארגזים קטנים:

1. פלסטיק (כל מה שיש עליו משולש כזה של מיחזור ובלבד שלא כתובה הספרה 3 )
2. קרטון (כל אריזות הקרטון,כולל גלילי נייר טואלט,עטיפות אריזות רסק העגבניות וכו"...)
3. קופסאות שימורים (איננו אוכלים הרבה,ובכל זאת- מלפפון חמוץ וזיתים וטונה מדי פעם כן יש.) - בערבה בנינו איתם מטבח מבוץ בזולה
4. נייר(כל שאריות הנייר הכי קטנות -מצטברות המון משך היום, וזה מבלי שאנחנו קוראים עיתונים)

5 שקיות ניילון (גם אלו-כמותם פוחתת עם הזמן,כי אנחנו משתמשים יותר ויותר בשקיות נייר שהגיעו עם הירקות מהחווה האורגנית)

1. שאר פסולת (הולכת לארגז בחצר שחומריו משמשים "אבני בנייה" לבנייה בבוץ

זה כמובן לא כולל את שאריי הפסולת האורגנית שהולכת לתרנגולות ומשם-לקומפוסט
לאחרונה גיליתי שמאד יעיל לזרוק את השאריות הטריות ישר לקומפוסט. התרנגולות (שמסתובבות חופשי משך היום בחצר,מנקרות שם וכך מאווררות ומטחחות את הערמה באופן טבעי...

אז איך נראיית החצר שלנו?....
נסו לדמיין את החבל המשתלשל מצמרת העץ ובקצהו נדנדה, משקיף על ממלכת המיחזור שלנו...

אגב-כלי מטבח שבורים או ישנים- משמשים למשחק בארגז החול

[נ_ע_מ_ה*]

סוכות: מחר: שבת, 25/9, 11:00-16:00 , בית פתוח ידידותי לסביבה: הצצה לחיים ברי קיימא
(במסגרת ארוע "בתים פתוחים" במושב רם און,תענכי"ם,עמק יזרעאל)
משפחת וייס,בחינוך ביתי, מזמינה אתכם-בעלי מודעות סביבתית גבוהה לבקר ,להנות ולעזור ב "קבלת קהל"

תערוכת צילום טבע (של הבן),תצוגת צמחי מרפא(של הבת) ויצירות אומנות מחומרים טבעיים(של כולנו), מעגל שיח,אולי גם הקרנת סרט(אשמח להשאיל אם למישהו יש סרט טוב וקצר על דיסק מוכן להקרנה) ודיון פתוח:

שאלות ותשובות בנושאים סביבתיים ואקולוגיים:
פשטות מרצון,הימנעות מצריכה עודפת,מיחזור ושימוש חוזר,מחסן החליפין-קח-תן ,חיסכון במים,אקטיביזם ומודעות סביבתית,יצירה מחומרים טבעיים,קומפוסט ושירותי קומפוסט,מזון אורגני וטבעי, ליקוט צמחי מאכל ומרפא,תנור שמש וייבוש מזון בשמש,רפואה אלטרנטיבית,חינוך ביתי,לינה משפחתית, בלי חיתולים,בלי חיסונים,טיולים בטבע,צפרות,צילום טבע ,חיבור עם "שומרי הגן" ועוד...

בארוע אפשר יהיה להכיר את יהלי וקסמן- מדריכת חוג צמחי מרפא-חוכמת הריפוי הנשית מכל הדורות , שייפתח כאן אצלנו במושב

להתראות
נעמה 077-3354006 , 052-4670045
[email protected]

[נ_ע_מ_ה*]

שיתוף פעולה עם גן הילדים המקומי:

• הוצאת כפתורים (מחולצות בלויות/מוכתמות/עם חורים), ולקיחתם לגן לעשות עבודת יצירה: יצור שמכניסים את היד ל"פניו"= גרב ישנה
• פיזור ערימת גזם מרוסק שמביאים מקק"ל - למטרת חיפוי הקרקע (מניעת צמיחת עשביית חורף גבוהה סביב הבתים,מזעור נזקי הבוץ)
• גזירת בגדים מוכתמים/קרועים לסמרטוטי ניגוב למטבח
• הכנת שלט כניסה למחסן החליפין-קח-תן
• הכנת לוח מודעות (לציוד "גדול"-לחסוך הבאתו לקח-תן ע"י העברה ישירה בין האנשים)
• הכנת כדור זרעים (מבקשים מהורי הילדים של הגן להביא לקח-תן זרעים מהגינה ומכינים יחד כדורי זרעים-מגולגלים עם בוץ-אדמה
• תפירת שקיות בד/תיקים מחולצות עם שרוולים ארוכים (תופרים את שני קצוות השרוולים זה לזה , תופרים את תחתית החולצה ונהיה תיק)
• אגירת זבל- מיון בארגזי מחיזור שונים. מה שאי אפשר למחזר-משמש חומר בסיס לבנייה בבוץ- פסל סביבתי קהילתי
• לקראת טו בשבט: איסוף דליים/עציצים,מילוי בקומפוסט ואדמה,הכרזה על מפגשוק קח-תן ייחודי שבו כל אחד יביא שתילים מגינתו שאפשר להשריש
• הכנת כדור זרעים (מבקשים מהורי הילדים של הגן להביא לקח-תן זרעים מהגינה ומכינים יחד כדורי זרעים-מגולגלים עם בוץ-אדמה
• ניסיון לעשות "בנק זמן" -רק להורי ילדי הגן -פיילוט לארגון בנק זמן קהילתי בכל המושב

[נ_ע_מ_ה*]

הסרט: אדמה

http://yes.walla.co.il/?w=%2F7802%2F1667159&[po]fb ref[/po]=fb like article footer&fb source=profile oneline

[נ_ע_מ_ה*]

הזדמנות להביא לידיעתכם את הדף החדש שפתחתי כאן באתר: איכות הסביבה קישורים

[עצם_מעצמי*]

בקישור לסרטון שהבאתי בדף יומן למידה משפחתי של קישה-הסבתא החכמה, היא מדברת בין השאר גם על אמא אדמה,
על איך שאנחנו-ילדיה,מביאים כליה על גן העדן שהיא העניקה לנו, מכל טוב ,במסירות נפש (עיין ב דיון בפרשת השבוע)
כמו שהרנוג השיטים הוא טפיל ששואב את כל האנרגיה שלו מעץ השיטה,עד שהוא הורג אותו לגמרי
ההבדל הוא שאמא אדמה תמשיך להתקיים גם בלעדינו. אנחנו נתכלה אבל היא לא.
לטבע יש יכולת לחדש את עצמו. אמא אדמה מאפשרת לנו למצוץ את טיפת דמה האחרונה,כי זה מה שאימהות עושות,יתנו את כל מה שאפשר ושאי אפשר למען ילדיהם,גם כשהם טועים ותועים
זה הייעוד שלנו,האימהות. (עיין ב על גברים נשים ומה שבניהם)

עכשיו זה הזמן להתעורר ולהבין איך הכל קשור: המודעות העצמית והמודעות הסביבתית-אחד הם
הכל אחד.
האחדות הזו-זה מה שאנחנו נדרשים להבין לפני סיום העידן,לפני קץ כל הקיצים של סוף הבריאה ,לפני ימות הגאולה אם תרצו בניסוח הדתי
אנחנו דור הגאולה. אנחנו הנשמות החזקות יותר מכל התקופות האחרות באנושות, אנחנו אלו שבדורנו יתרחש השינוי. הוא כבר התחיל!!!
הודות למסה הקריטית של אנשים שרוצים לחיות יותר קרוב לטבע,למקור,לפשטות,לאמא אדמה,לחיים רוחניים,למזון בריא וטבעי
יש היום יותר ויותר ויותר אנשים שמסוגלים להתחבר לאנרגיות האור,החשיבה החיובית שיוצרת מציאות,הרפואה האלטרנטיבית,המזון האורגני,העשייה האקולוגית,

במהרה בימינו,אמן

[עצם_מעצמי*]

פתאם מצאתי משפט מאחד הבולגים העתיקים שכתבתי פעם ( חיים חופש בערבה בלוג משפחה בחינוך ביתי )ובו הציטוט הבא:

הבן:"אם נפסיק לחלום תהרס ארץ פנטזיה"... (מתוך "הסיפור שאינו נגמר")

אז אני חולמת, מהר,לפני שתיגמר הפנטזיה...

[עשב_השדה*]

_עכשיו זה הזמן להתעורר ולהבין איך הכל קשור: המודעות העצמית והמודעות הסביבתית-אחד הם
הכל אחד._
גיריינתי, אין לי אלא להנהן בשקט בכדי לא להכות גלים חזקים מידי ולא להפריע לשקט האלוהי שבדבריך

[עצם_מעצמי*]

רציתי לשתף במשהו שכתבתי הלילה בעקבות נטיעות טו בשבט שלשום ופרשת השבוע שלמדנו אתמול

איך נולד אילן?

הפעם לא לגמרי "באופן טבעי",אלא במעבדת חיינו

שלב ראשון: נדרשת מחשבה שתברא מציאות
כך,במשך זמן מה התבשל במוחי הרעיון "להוליד עץ" .

שלב שני: אש הרצון מתלהטת עם היוזמה ונולדת עשייה:
מצאתי עצמי מנביטה עשרות גלעיני אבוקדו שהצטברו כתוצר לוואי של אכילתנו אותם . בעונה זו של השנה יש שפע אבוקדו: סמוך לביתנו מטע קטן ואנו נוהגים ללקט את העודפים שלא נאספים מהאדמה ולאכול ולאכול ולאכול . במקום לתת לגלעינים להירקב בערימת הקומפוסט,החלטתי להעניק להם חיים חדשים,גלגול חדש אם תרצו.
אבא שמיים העניק בטובו נשמה חדשה-ייעוד חדש ואמא אדמה הועילה בטובה להעניק לי את הזכות לשמש תחליף זמני לטיפוח העובר.

שלב שלישי:אחרי תקופת הנבטה של כמה חודשים (בקופסה פתוחה עם מים רדודים,בשורות...),הציצו מתוך הבקע שנבקע בגלעינים נבטים שעלו וגדלו לניצנים הראשונים של סימני החיים הנראים לעין.

שלב רביעי: חיכינו לתאריך שנקבע מראש כיום ההולדת הרשמי לאילנות-הרי הוא ט"ו בשבט (שלשום...)ויצאנו עם רון בלב ועת ביד לנטוע את הגלעינים באדמה.
המקום שנבחר היה גדת נחל הקישון,בערוץ הזורם ממש בפתח הכניסה למושב בו אנו גרים.
כאן יש סיכוי שיגדלו בר באופן טבעי.סביב מה שיגדל ויהיה גן העדן החדש-ישן .כאן זורמים מים (אמנם לא כל השנה,אבל בעזרת השם,יהיה בהם די כדי להבטיח עת עתיד העצים הצעירים )
כאן נוכל "על הדרך" הביתה לעבור מדי פעם ולבדוק מה שלומם: להשקות,לטפח ערוגה ובבוא היום: גם להינות מפריו של העץ,לשבת לנוח בצילו,להשתמש בענפיו לבנייה...
גן עדן אמרתי,לא?

שלב חמישי: קישטנו את עץ האשל הגדול שכבר צמח שם בשרשראות עשויות חוט רקמה ובו מושחלים פירות יבשים
לכשתסתיים חגיגת הנטיעות,נאכל בהנאה את הפירות היבשים מהשרשראות, ונשאיר כמובן חלק מהפירות על העץ כדי שהציפורים גם תגענה לברכו לרגל יום הולדתו.

שלב שישי:חפרנו בורות קטנים בצד ערוץ הנחל ושתלנו את הגלעינים אחד אחד:חפרנו,הטמנו,כיסינו,סידרנו אבנים סביב כדי שנדע לזהות בקלות את מיקום העצים לכשיגדלו.
זיבלנו בדשן אורגני טרי (יכולים לנחש..לא אפרט, רק רמז :השזיפים המיובשים תרמו את חלקם ליצירה)

שלב שביעי: כיאה למספר הטופולוגי 7 , הגענו למנוחה ולנחלה.
כפי שאלוהים נח ביום השביעי מכל מלאכתו אשר ברא
כך גם אנחנו,בסיום עבודת הכפיים של "הולדת העץ" ,חגגנו בנחת ביום שמשי ובהיר למרגלות ערוץ קטנטן של נחל הקישון
נחת רוח ותחושת סיפוק והנאה ליוו את יום ההולדת הזה.
כך,הולדתי עץ. לא אחד אולי 30 .
ביום הולדתו,חזר למקומו הטבעי באדמה אחרי כמה חודשי הריון חוץ-רחמי מלאכותי משהו שיצרתי אני בכוח המחשבה,בכוח הרצון,בכוח העשייה, בכוח האהבה והאמונה.
אמונה בכוחי ליצור מציאות,לתת את חלקי בבריאת גן העדן בסביבה הטבעית הקרובה שלי,הקרובה אלי

בפרשת השבוע קראנו היום את עשרת הדיברות שנתן לנו אלוהים כצווי משמיים. וכך מפרט הצווי החמישי:
"כבד את אביך ואת אמך, למען יאריכון ימייך על האדמה אשר ה אלוהייך נותן לך"
הכוונה כמובן איננה רק לפשט- לאבינו ואימנו האנושיים שיצרו את גופנו הביולוגי , אלא לסוד שכבר גלוי לכולנו: כבוד לאבא שמיים שנתן לנו את הנשמה היתרה ולאמא אדמה שמזינה ומכלכלת אותנו.

יום הולדת שמח

(אפשר לתייג את הפוסט בדף לידת בית טבעית ....)

[פלונית*]

מקסים מקסים. אישה מדהימה !!

[עצם_מעצמי*]

דרך אגב: אני מודעת לכך שייתכן ותידרש עבודת הרכבה לעצי האבוקדו כדי שיוכלו להניב פרי צריך הרכבה זכרית ונקבית. זה חלק מהעניין: להוליד עץ,כמו להוליד ילדים,בכלל-להביא חיים לעולם דורש התמדה לאורך כל החיים. לא מספיק לנטוע. ברור שנצטרך להמשיך ולטפח את העצים שיגדלו ,ללוות את צמיחתם.זו אחריות.

[עצם_מעצמי*]

http://manneli.com/plants/environment.html
נאום מדהים של ילדה בכנס האו"ם בנושא איכות הסביבה


כשהקשבתי היום לדברי הילדה בקישור שלהל"ן, פתאם נפל לי האסימון, פתאם התבהרה לי משמעות הבחירה שלי בחינוך הביתי

הילדה הזו פונה לדרג מקבלי ההחלטות הגבוה ביותר בעולם ומזכירה להם שגם הם ילדים של מישהו וגם אותם חינכו בגן הילדים לכבד,למצוא דרכי שלום לפתרון סכסוכים,לא להשתמש באלימות,לנקות אחריהם,להודות בטעויות , לבקש סליחה,לתקן את שקילקלת,לבנות מחדש מה שהרסת
את רשימת הערכים האלו מכירה בע"פ כל גננת משום שהיא נדרשת לקיימם במסגרת תפקידה. אני יודעת היטב כי גם א ני הייתי גננת בעברי המקצועי (בין שאר העיסוקים שעבדתי בהם במסגרות החיברות השונות: בצבא הייתי משקי"ת חינוך,אח"כ הייתי מדריכת טיולים,מדריכת ילדים ונוער , מדריכה בהוסטל ופנימיה, מדריכה בחינוך הלא פורמלי-עם נוער עבריין בסיכון,חינוך מיוחד,עובדת סוציאלית,יועצת חינוכית ועוד...)
אבל מה קורה כשגננת מסיימת את תפקידה ה"מקצועי" והולכת לביתה? הרי גם שם היא נדרשת לעשות את תפקידה כמחנכת. גם לה יש בבית ילדים ,ילדיה שלה .אלו מתבוננים בה בכל תנועה,בכל החלטה,בכל עשייה,בכל התנהגות,עוקבים אחרי כל דפוס חשיבה והתמודדות,לומדים ומפנימים את המסר: "ככה עלי להתנהל בעולם אם אני רוצה להגיע ולהיות... מישהו,משהו, מה בעצם אנחנו רוצים להיות?
שוטר,רופא,עו"ד,מכונאי,סוחר,מורה,מרצה,אומן-צייר,רקדן,זמר,איש עסקים,מחשבים,אינסטלטור,
גננת?
אוי,לא, אם אהיה גננת,אצטרך כל הזמן להתנהג כיאות
אוי לא,אם אהיה מורה אצטרך ללמד את תלמידי התנהגות ראויה מהי
וזה מאד מאד מאד קשה,להיות כל הזמן בלמידה מתמדת,24 שעות ביממה, כל הזמן להשתדל לעשות את הדבר הנכון, להגיעה לידיעה פנימית-מה נכון לך
הקטע הוא שגם שאר המקצועות-גם בהם,בכל עיסוק ,תמיד אנו מהווים מקור ללמידה לילדינו. בין אם נרצה ובין אם לאו
יכולה להעיד : זה קשה יותר מכל עיסוק אחר שעבדתי בו תמורת תשלום. פי אלף יותר קשה.
ואיך אלמד אותם משהו שאינני אני במלוא מובן המילה? יהה עלי ללמוד ולתרגל ,לחקור ולגלות בעצמי-התנהגות ראויה מהי. יהה עלי ללמוד ולגלות ולחקור בעצמי. להיות סקרנית,להעיז לפרוץ את גבולות הידע הקיים. לייצר ידע יש מאין,מכח הדמיון . "הידע מוגבל " אמר אינשטיין "אך הדמיון אינסופי"
ואיך בכלל אפשר ללמד מישהו אחר משהו? כל אחד לומד אבל אף אחד לא יכול ללמד משהו שהאחר לא בוחר ללמוד

הילדים בגן לומדים מהגננת כי הם מחקים את מעשיה ,עוקבים אחרי התנהגותה, מקשיבים למילותיה,מתבוננים בה בעשייתה,בדרך שהיא פותרת בעיות ומשכינה שלום בין הילדים,בדרך שבה היא מבטאת את היצירתיות שלה
ואז?
מה קורה לנו כשאנחנו מסיימים את שנות עולם החלום בגן הילדים? עלינו להתעורר לעולם ה"אכזר" שנמצא שם ולהפנים קודים שונים של התנהגות,עלינו להחליף את כל עולם הערכים שחינכו אותנו עליו לרשת של התנהלות שונה: אם ילד מרביץ לנו בביה"ס-אנחנו מצופים להחזיר,אחרת לא נשרוד: יצחקו עלינו שאנחנו "חננות" , ילעגו לנו אם נעשה מעשה יוצא דופן או נהיה שונים ,לא נהיה "מקובלים" בחברה וכל הדימוי העצמי שלנו תלוי בכך. אם לא נעשה ונשמע יכתבו לנו הערה ביומן בעת אדום ויזמנו את ההורים לשיחה.אולי יסממו אותנו בריטלין כדי שנשב בשקט בשיעור ולא נפריע למורה "להעביר את החומר",לא נעלה כיתה ולא תהיה לנו בגרות ולא נוכל להיות חיילים ממושמעים בצבא המדינה . כאן,ב"עולם האמיתי" , אנחנו לומדים לשרוד במלחמת הקיום החברתי,ההישגי. אנחנו מפסיקים להקשיב לקול הפנימי שלנו ומתרגלים כל הזמן הקשבה החוצה: למורה,לתכני הלימוד,למנהלת,לפסיכולוג,לרופא,לרס"ר,למפקחת,לבוס בעבודה,לפקח,לשוטר,לחוקי המדינה,לנורמות חברתיות, לדפוסי חיברות נורמטיביים
אנחנו שוכחים שתהליך הלימוד חייב להתחיל בחוויה פנימית אישית מתוך התבוננות החוצה-כן, אבל איזה ידע אנחנו מקבלים בחוץ? אילו ערכים אנחנו מפנימים מהמבוגרים סביבנו?

כאן,בנקודה הזו,הבנתי שאין מורה טובה יותר לילדי מאשר אני עצמי.
ולא שאינני עושה טעויות. אני רק בן אדם וככזו-בוודאי שאני עושה טעויות ובוודאי שאינני יודעת הכל
אבל אני אדם שבוחר לקחת אחריות על תהליך הלמידה שלו,על הבחירות שלו,על ההתנהגות שלו
כמו שלימדה אותי הגננת בגן
עכשיו אני מגננת את עצמי
ומלווה את ילדיי בתהליך הלמידה העצמאי שלהם את עולמם
רק שברור לי כעת ,יותר מתמיד, שאין לי כוונה להכריח את ילדיי להתעורר מעולם החלום למציאות של "עולם אכזר"
ברור לי היום שהעולם הוא מה שאנחנו נעשה שיהיה
"תחשוב טוב-יהיה טוב" -זה לא רק סטיקר להדביק על פגוש הרכב מאחור ולשכוח. זו מציאות שאנחנו חייבים להפנים .
אנחנו,כולנו,חלק מהנשמה האלוהית שבכוחה לברוא מציאות
אנחנו כולנו נדרשים היום,יותר מאי פעם,להתעורר מהאשלייה ש"אין מה לעשות", "זה לא תלוי בי".
גורלנו בידינו. זו לא סיסמא.
אם אנחנו כאנשים בוגרים לא ניקח אחריות על הטעויות שלנו ונלמד מהן ונתקן את שקילקלנו
אף אחד אחר לא יעשה זאת עבורנו.

אם אנחנו לא נשמש דוגמא לחיקוי עבור ילדינו- של אנשים לומדים שמבינים איך התרבות האנושית המודרנית הורסת את האדמה שממנה אנו ניזונים, איך מקור הפרנסה שאמור לכלכל אותנו-לא זו בלבד שאינו מזין אותנו במזון מזין אלא מרעיל את גופנו -דרך האוויר המזוהם שאנחנו נושמים-זה שמגיע מאדי המפעל הנפלטים לסביבה,מאדי הריסוס של המטעים שאנחנו מגדלים ואז אוכלים את פירותיהם, מפליטת הגזים הרעילים במכונית שבה אנו נוסעים, מהכל
זה הכל סביבנו
ואין לנו יותר לאן לברוח
כבר הרבה זמן אני מחפשת מקום לגור בו בארצנו הקטנטונת שאינו מזוהם,שתושביו לוקחים אחריות על הזבל שהם מייצרים ומנסים לצמצמו
שאין בו מפעלים או חקלאות מרוססת או איזה שדה תעופה בקרבת מקום שגורם לזיהום רעש גם נוסף על האוויר והאדמה
מקום שנובעים בו מי מעיין טבעי טהורים שאפשר לשתות מהם בבטחה בידיעה שאין סביבם מפעלים או מזבלות שמרעילות את האדמה שמעניקה לנו ממימיה.
לא מוצאת
בקיצור-אין לנו ברירה אלא לקחת אחריות ולהתחיל לעשות בעצמנו,למען עצמנו,ליצור עולם טוב יותר ,נקי יותר,בריא יותר
אחריות אישית.אקטיביזם. מודעות אישית וסביבתית
זו הדרך היחידה שלנו . זה כל מה שאפשר לעשות.
את השאר יעשה בורא עולם,בדרכו,בעזרתם האדיבה של כוחות הטבע שיצר
רעידת אדמה כאן,שריפה שם,סופות,מערבולות,בצורת
כל האמצעים כשרים,
ובלבד שנבין

תודה

[עצם_מעצמי*]

כבר הרבה זמן לא ביקרתי כאן , אז מזכירה לעצמי ולכולנו
כמה חשוב

הנה קישור חשוב ומעורר:

בת"א מפסיקים לרסס שטחים פתוחים, מוזמנים להאיר את עיני הרשויות במחוזות מגוריכם
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L ... #[po]Scene 1[/po]

[עצם_מעצמי*]

פסטיבל אקטיביזם 19-20-21/5
http://www.activism-festival.org.il/

אני אנחה מעגל שיח בנושא חינוך ביתי יחד עם עוז גוטרמן

ביום שבת 21/5 10:00

מוזמנים בשמחה...

[בשמת_א*]

בת"א מפסיקים לרסס שטחים פתוחים
כן, זה פורום תושבים למען טבע עירוני ואיכות הסביבה, שהקימה עו"ד גלית סמואל ואני חברה בו. לא ייאמן איזה יופי זה לראות שוב את החרציות ברמת אביב, מלא חוביזות, והכל ירוק, במקום אדמה חשופה. במיוחד השנה עם הגשם.
הפורום עורך גם סיורים שונים, כולל סיורי ליקוט -
מגיעים אנשים מכל רחבי גוש דן, וגם אנשים שבאים יותר מרחוק כדי לשמוע על פעילות הפורום, דרכיו והצלחתו.
(הפסקת הריסוסים, הצלת קיפודים, שילוט שמודיע לתושבים מה עושים כאן - לטובת אלה שמייד צועקים "ליכלוך, צריך לנקות את העלים, ומה אם יהיו נחשים?", הכנסת מיכלי קומפוסט לבניינים המשותפים ועוד. אני כבר מחכה שנשיק את הפרוייקט של חיסול המפוחים בתל אביב).

כל מי שמעוניין מוזמן ליצור קשר ולהצטרף לפורום ו/או לרשימת הדיוור כדי לקבל הודעות על סיורים, מבצעים להצלת הקיפודים, העלון ועוד:
forum.teva
ב-gmail.com

[עצם_מעצמי*]

מזמן מזמן לא עידכנתי כאן את הדף,אז מרעננת...

שם הדף: חיים בני קיימא בלוג מודעות אישית וסביבתית

חיים בני קיימא: אני עדיין כמהה למצוא את ה מקום שלי בעולם שיאפשר לי לחיות חים מקיימים, יש התחלה של התהוות קהילה,בדרך...
מי שמעניין לו להצטרף למסע היצירה יש מאין של מציאות חיים מקיימת ,מוזמן לשלוח לי מייל. יש כבר כמה משפחות שבעניין ומכותבות
הכוונה היא למצוא שטח אדמה שבה נוכל לחיות תוך שיתוף פעולה ועזרה הדדית ,לרקום חיים מקיימים,ידידותיים לסביבה ,טבעיים,מודעים,פתוחים ומתפתחים

בלוג מודעות: היות ואני כותבת כאן בבאופן בכמה בלוגים בו זמנית,אז הדף הזה קצת נזנח לטובת בלוג מודעות אחר שמתאר את תהליך התרחבות תודעתי שינוי תודעתי בעידן החדש
וגם הבלוג מהות החיים פעיל וחי ונושם

לגבי מודעות סביבתית: בסופ"ש הקרוב אנחה מעגל בנושא חינוך ביתי במהלך פסטיבל אקטיביזם (שבת 21/5 10:00)
הפסטיבל זו קרקע פוריה מזמינה וידידותית מאד לרקום שיתופי פעולה,לתת במה ליזמויות ,ליצור מציאות של עולם טוב יותר,לחפש ולמצוא שותפים לדרך
היינו בפסטיבל שנה שעברה והיה מאד מרגש לפגוש כל כך הרבה אנשים עם ראש גדול ומודעות ונכונות ליצור עולם טוב יותר
מוזמנים להגיע,בשמחה

פסטיבל אקטיביזם השנה: 19-20-21/5
http://www.activism-festival.org.il
יהיו מלא פעילויות וסדנאות,הרצאות,מפגשים,הופעות , בקיצור:מכל טוב
מומלץ להירשם מראש. כניסה חופשית. תרומה כנדיבות ליבכם בכובע קסמים

שתילת עצים: כל פעם שרואה עצים צעירים שצמחו מתחת לעצי פרי גדולים,מוציאה,מגדלת בדלי-עציץ גדול בכוונה להעבירם יום אחד,לכשיגדלו,לאדמה

ערוגות הקומפוסט שלנו שופעות כל טוב
לא היינו צריכים לזרוע כלום. האדמה שהיא בעצם קומפוסט משנה שעברה,הצמיחה שפע מעצמה
מרגש לחזות ביכולת ההתחדשות של הטבע מעצמו,אם רק מאפשרים,אם רק מזמנים לו קרקע פוריה...


חוצמזה,
אחרי שנתיים שבהם לא זרקנו שום זבל לפח, מצאתי לאחרונה כמה דרכים לשימוש חוזר:
קופסאות שימורים ניתנו בשמחה לבנייה ירוקה של מרכז "קיימא" בנווה איתו (חלקם נמסר עוד קודם לועדת תרבות למטרת לפידים למצעד אש בחנוכה)
חולצות T shirt מעודפי הקח תן הועברו למתנדבי פסטיבל אקטיביזם כדי ליצור מהם יריעות בד לצל או מחיצות בין המתחמים
כנ"ל גם גלילי נייר טואלט
שקיות ניילון: מצאתי סוף סוף מקום שבו אוספים ניילונים: יש פחים צהובים מיוחדים בקיבוץ עין שמר (ליד החממה האקולוגית)

היום אני מבינה שלמחזר אפשר לא רק חומר אלא גם רעיונות וכוונות, אז משקיעה בזה לא מעט אנרגיות: בלהכיר את השפע שכבר נוצר בעולם כדי להתאים אותו לצרכים האישיים שלנו כרגע

תודה
נעמה

[טוהר_אהבה*]

כבר הרבה זמן לא עידכנתי כאן,אז מביאה רסיס מציאות מתהווה של תודעה חדשה

יערות מאכל: אקטיביזם במלוא הדרו: http://www.authorstream.com/Presentatio ... t-1105873/

[טוהר_אהבה*]

אולי זה ייראה לכם תמוה, אבל לא חשוב איך זה ייראה לכם.... מי שהכי זקוקה כרגע לאהבה ולטיפוח זו האדמה, כיוון שהיא נושאית את כל הטרנספורמציה. כמו אישה בזמן צירים. אמא אדמה... לכן מי שירצה לתמוך את הטרנספורמציה, להתחבר אל הריפוי, מי מכם שמוכן לטפח השנה את האדמה – זה יכול להיות גינת ירק, זה יכול להיות עציצים, זה יכול להיות פרויקט קהילתי, ללכת לנקות נחל - זה יקל על התהליך. וגם להתפלל בשבילה. להודות לה. להגיד לה: "אני רואה את סבלך. אני מוקיר את מלאכתך. אני קד לך, באהבה גדולה, אמא אדמה." היא נושאית את כולם. והיא מכילה כרגע את הזעזועים הגדולים שקורים מתחת לאדמה, על האדמה ומעל לאדמה – בשמים

[טוהר_אהבה*]

טוב, עברתי שוב לחיים חדשים, אלא שהפעם המהפך דרמטי הרבה יותר. נפרדתי מהמהות שחייתי בגלגול הקודם שלי בעידן האדמה ועשיתי קפיצה קוונטית לעידן האש והאוויר

שיחררתי את האחיזה התלותית באדמה- בחומר בחיי ועוסקת כעת בהורדת רוח לחיי החומר שהולך ומשתנה, הולך ומצטמצם.
אני יודעת היום שהשינוי הבלתי נמנע הוא תודעתי . כל תפיסת הקיימות איננה רלוונטית עבורי כי היא משמרת את הקיים במקום ליצור את החדש שסופו להתכלות ממילא ולכן כל השקעה במיחזור וניסיון שווא לתקן את הנזק לטבע או את עוולות החברה הוא בזבוז אנרגיה. זהו. נגמר . את המציאות נוכל לשנות רק כשנמציא אותה מחדש
היות ועדיין יש בליבי פינה חמה לאקולוגיה, אני עוסקת עכשיו בללמוד וללמד איך ליצור אקולוגיה עירונית עתידנית - בית גידול חדש שיתאים לחיי בני האנוש בעידן החדש

http://shinuytodaati.co.il/%D7%9B%D7%9C ... %99%D7%AA/

וזו האדמה הגבוהה שלי:
http://shinuytodaati.co.il/%D7%9B%D7%9C ... %94%D7%94/

תוכלו לנסות להבין קצת כאן:
http://shinuytodaati.co.il/%D7%9B%D7%9C ... %9E%D7%94/

וזה פורום אקולוגיה באתר שינוי תודעתי:
http://shinuytodaati.co.il/forums1/viewforum.php?f=3

אני כמעט לא נוכחת באתר באופן טבעי ,אבל תוכלו לקרוא אותי ב שינוי תודעתי בעידן החדש
וליצור איתי קשר באתר שינוי תודעתי http://shinuytodaati.co.il/

אהבה
נעמה

[טוהר_אהבה*]

אם לדייק את השינוי: הוא לא רק מאדמה ומים לאש ואוויר
הוא גם ממודעות (תהליך אישי-פנימי) לתודעה (חיבור להבנת עולם הסיבות הגבוה)

[פלוני_אלמונית*]

האתר עדין פועל?