חיסון טטנוס

ל- א.ב. , מסכימה איתך שהכל עניין של הסתברות. רק שמשום מה כולם מתייחסים לטטנוס כאל חיידק שהגוף לא יכול לנצח אותו. לדעתי גם פה יש עניין של הסתברות. אם זה ילד שעובר כל מחלה בקלילות, הוא ינצח גם את חיידקי הטטנוס, לפני שכמות הרעלים תגיע לרמה קריטית. אני סומכת על מערכת החיסון של הבת שלי, שפועלת מהר מאד וביעילות, מתוך ניסיון של 4.5 שנים. למיטב הבנתי הדם מגיע לכל מקום בגוף, וביחד איתו גם תאי החיסון, כך שאני לא רואה כל סיבה שהחיידקים יתרבו עד לרמה קריטית לפני שהגוף יספיק להרוג אותם, אם זה גוף שכבר הוכיח יעילות חיסונית. אם למישהו יש מידע אחר, אשמח להתעדכן. (האם חיידקי הטטנוס מתרבים יותר מהר מכל חיידק אחר? האם הם פחות נגישים למערכת החיסון מכל חיידק אחר?)

אכן, לגמרי שאלה הסתברותית.
לכן זה נראה לי הימור, כך או כך.
אני לא רוצה שבני יגיע למצב שבו יצטרך לקבל את שני החיסונים, הסביל והפעיל. אז ארגיש שבאמת דפקתי אותו. לפחות, אם אני נותנת מראש, אז הוא יקבל רק את האחד הפחות מזיק ומסוכן.

גם אני אשמח להתעדכן לגבי המחלה עצמה.
מתוך כל החומר שקראתי עד היום, עד כמה שידוע לי, חיידקי הטטנוס הם רעלן קטלני שממית כל אחד בתוך 24 שעות, אלא אם כן הנפגע מקבל את החיסון. כלומר, לפי מה שאני קראתי, ולפי מה שאני הבנתי, אין מי שהותקף בידי טטנוס והחלים בלי החיסון, ואין טיפול אחר מלבד החיסון. זה או החיסון או מוות.
יותר מזה: זה מוות תוך זמן קצר מאוד, קצר יותר מהזמן שדרוש למערכת החיסונית להדוף את ההתקפה.
אשמח מאוד מאוד לקבל מידע נוסף.

אשמח מאוד מאוד לקבל מידע נוסף.
בשמת - אם לך אין את המידע הזה אז אני חוששת שלאף אחד אין

אני גם חושבת שזה הימור לכאן או לכאן, כמו שא.ב. כתב/ה וזו החלטה אינדבידואלית שלנו. מאוד מסובך! הכי קל זה כמובן לחסן וזהו, חסל על הדאגות - אבל זהו, שלפעמים הדאגות רק מתחילות בעקבות החיסון.
אני לא חושבת שיש לזה תשובה.

שליחה על ידי גיל_ט* » 22 מאי 2007, 10:39

כמה פרטים יבשים בנוגע לטטנוס (בלי כוונה "להפחיד")

500,000 תינוקות מתים בשנה עקב טטנוס אשר נרכש לאחר הלידה כאשר האמהות לא חוסנו (הדבקה דרך הטבור), הרוב באסיה ובאפריקה

15,000-30,000 אימהות לא מחוסנות מתות ממחלת הטטנוס לאחר הלידה או לאחר הפלה

50 מקרים של טטנוס מזוהים בשנה בארה"ב (הרוב באנשים מעל גיל 60 אך בינהם גם ילדים שלא חוסנו)

לא יודע כמה זוהו בארץ ?

החידק מפריש רעלן שעובר במחזור הדם עד שנכנס לעצב בחיבור שלו לשריר ומתחיל לעלות לכיוון חוט השדרה, קצב העליההוא בסביבות 3-4 ממ לשעה. בסוף הוא גורם לפגיעה בחלק המוטורי של חוט השדרה. בד"כ תקופת הדגירה היא 2-14 ימים, יכול להיות גם חודשים.

החיסון שלאחר הפציעה יעיל רק עד שהרעלן נכנס לעצב, כאשר הוא בפנים החיסון הסביל (נוגדנים) כבר לא יעזור.
לאחר שמופיעה המחלה עיקר הטיפול הוא תומך עד שהגוף מחדש את ההולכה העיצבית שנפגעה.
כאשר הטיפול מיטבי אחוזי התמותה הם עד 30%. לאחר המחלה יש צורך לחסן כי המערכת החיסונית לא מספיקה ליצר נוגדנים נגד הרעלן.

מומלץ לחסן מבוגרים כל 10 שנים, בפועל מתחסנים רק לאחר פציעות או לפני ניתוחים.

הפרטים האלו מפחידים גם ללא רצון להפחדות. כל אחד יכול לעשות את השיקול האישי, אבל צריך לזכור שאם לא מחסנים צריך לקחת בחשבון את האפשרות שאפשר גם לחלות (גם אם הנדירה)

הפרטים האלו מפחידים גם ללא רצון להפחדות.

הפרטים שהבאת לא מפחידים. הם רק מחדדים עד כמה הסיכוי לקבל טטנוס נמוך. הרבה יתר מסוכן לנהוג במרכז הארץ.

בכלל החיים מפחידים!

אז בעצם, אם אני מנתחת נכון את הנתונים, חיידקי הטטנוס נמצאים בכל מקום, אבל עיקר התמותה היא במדינות שבהן קיים מחסור במי שתייה נקיים או בתזונה מגוונת ומספקת. בעצם התמותה היא יותר מסיבות סביבתיות (תת תזונה, הגיינה וכו'), שאינן מאפשרות למערכת החיסון להיות במיטבה, מאשר בגלל מפגש עם החיידק? חבל שאין מחקר עם קצת יותר פרטים. אפשר להסיק מסקנות מאד שונות מאותם נתונים, כאשר חסרים פרטים נוספים על האנשים שנרשמו בסטטיסטיקה הזאת.

שאלה (ל{{}}גיל ט או לכל מי שיודע):
החיסון מגיע בכמה מנות - 3 או 4? האם זה 3 ודחף או 4 ודחף? ואם מקבלים את כל המנות לפני הדחף, עד כמה צריף את הדחף?

בכל גיל, 0-100, החיסון הפעיל יינתן תמיד בשלוש מנות, בהפרש של חודש-חודשיים בין מנה למנה.
מצוטט מדף זה, למעלה.
לכל מנה קוראים "חיסון דחף".

לכל מנה קוראים "חיסון דחף"
היתה לי פעם את הטבלת חיסונים הזאת שמחלקים בטיפ"ח (אולי בכלל קיבלתי אותה במחלקת יולדות?), ושם זה היה מחולק ל-3 או 4 מנות ואז מנת דחף. גם מדברים אחרים ששמעתי הבנתי במעומעם שזה לא אותו דבר.
ואני שואלת מה ההבדל - האם זה הפעיל לעומת סביל או מה?

יעלי לה, תקראי למעלה. תתחילי מראש הדף. תגיעי להסברים של שרון ג ושל רופא ילדים.

שליחה על ידי גיל_ט* » 23 מאי 2007, 22:11

עיקר התמותה היא במדינות שבהן קיים מחסור במי שתייה נקיים או בתזונה מגוונת ומספקת
עיקר התמותה הוא כאשר האמהות לא מחוסנות ועקב חוסר הגיינה היילודים נחשפים לחידק
אמנם תת תזונה מחלישה את המערכת החיסונית אך יש סברה שבמדינות האלו המערכת החיסונית מתחזקת עקב החשיפה הרבה למזהמים ללא שימוש מופרז באנטיביוטיקה כמו במערב. ולהפך- במדינות מפותחות אשר בהן החשיפה של המערכת החיסונית היא מינימלית אז צצות המחלות האוטואימיוניות (אסטמה, טרשת נפוצה ועוד)

ונכון- הרבה יותר מסוכן בכבישים

הי גיל, בעצם אני מנסה להבין האם הרעלן גורם לפגיעה גם בכמויות קטנות, או שצריך סף מסוים של רעל כדי לפגוע בעצב? כי אני עדיין בטוחה שמערכת החיסון של הבת שלי מתפקדת מעולה, אבל אם כמות קטנה של חיידקים מספיקה כדי ליצור כמות רעלנים קריטית, אז כדאי לחסן אותה. אם החיידקים צריכים להתרבות במשך זמן מסוים כדי ליצור כמות רעלנים קריטית (שזה מה שהבנתי מנתוני זמן הדגירה), אז אני לא צריכה להיות מודאגת. הבת שלי מחסלת כל חיידק תוך כמה שעות. מעולם לא היתה לה מחלה שנמשכה יותר מכמה שעות. מה אתה אומר? זה תלוי בחומרת הפציעה?

בחיי שחשבתי לחסן לטטנוס, בקרוב אפילו. הילדה בת שנתיים וחודש, נשרטת פעמיים ביום כל הזמן, ברור שהשתכנעתי מהדיבורים בטיפת חלב, שבדרך כלל נכנסים בצד אחד ויוצאים בצד שני (אני הולכת לשם בכל זאת, מכל מיני סיבות).
רק מה? החיסון היחיד שקיבלה עד עכשיו הוא פוליו (נתתי מנה אחת של דלקת קרום המוח והתחרטתי ולא נתתי יותר). המנה האחרונה היתה לפני כמה ימים. הילדה הרגישה שלי קיבלה תגובה אלרגית בערב החיסון. דיברתי היום עם האחות והתשובות שקיבלתי לא מספקות, התגובה שהיתה לה מינורית ולא מופיעה אצלם בספר כתגובה אלרגית ואני, שרוצה לוודא שחומרים הקיימים בחיסון חד לא יוזרקו לה שנית, לא ממש יודעת איך לנהוג. ברור לי שאם תהיה חזרה של אותו חומר התגובה תהיה קשה יותר, מניסיון בדברים אחרים.
להמר עליה בכל פעם ולקוות שהתגובות יהיו מספיק מינוריות ושהיא תחיה עם זה? אותי התגובות שלה מלחיצות, את טיפת חלב אולי לא.
אני תוהה. באמת שטטנוס מפחיד אותי, אבל בינתיים בלי להכניס לה חומרים לגוף הבת שלי חיה הרבה יותר טוב מאשר עם.

שליחה על ידי גיל_ט* » 24 מאי 2007, 23:13

הי ניבה, הרעלן של הטטנוס הוא אחד החזקים אשר קיימים.
וזמן הדגירה הוא הזמן שבו הרעלן מתקדם בעצב ולא הזמן שדרוש להתפתחות יותר חיידקים.
כמובן שפצע קטן עם מעט חידקים יגרום לפגיעה פחות חמורה מאשר חשיפה לכמות חיידקים גדולה. חשוב גם המיקום של הפצע וקרבתו לעצבים גדולים.

חשובה תגובה מהירה של הנוגדנים ל"טיפול" ברעלן לפני שהוא מתחבא בתוך העצב, התגובה הזאת אפשרית רק אם המערכת החיסונית זוכרת ומוכנה (לאחר חיסונים ומנות דחף כאשר צריך)

הי גיל,
אז בעצם, אם עוצמת הפגיעה תלויה יותר באופי ומיקום הפצע, ופחות במערכת החיסון, זה מחייב אותי לשנות גישה.
אבל יש לי עוד שאלות: מה מידת היעילות של החיסון? ומה עם יכולת הגוף להתנקות מהכספית שהחיסון מכיל? אני עדיין לא יודעת האם לבת שלי יש יכולת להתנקות מהכספית. היא מעולם לא נחשפה לחיסונים או למי ברז בגוש דן...
לפי נתוני המשרד לאיכות הסביבה, גרם אחד של כספית יכול להרעיל מיליון ליטרים של מי שתייה. גם כמויות קטנות מדאיגות אותי, והבנתי שיכולת סילוק הרעלים היא מאד ספציפית לכל ילד. אני מייחסת לחיסונים לא מעט בעיות קשב / ריכוז / התנהגות / אוטיזם וכו'. מה אתה אומר? (הבת שלי בת 4.5)

אותי התגובות שלה מלחיצות, את טיפת חלב אולי לא
את האמא. לטיפת חלב איכפת יותר מגליונות הרישום שלהם (לסמן

ליד שמות הילדים שהתחסנו).
את כבר יודעת שיש תגובות מאוד קשות לחיסונים, ושיש נזקים בחיסונים. טיפת חלב עדיין מייצגים את ההכחשה והבורות לצד המיתוס של "החיסונים כגאולה לעולם".

שליחה על ידי גיל_ט* » 25 מאי 2007, 10:07

בקשר לכספית- עד כמה שאני יודע ב 1997 הוצא המרכיב שמכיל כספית (thimerosal) מכל החיסונים הניתנים לילדים בארה"ב. לגבי הארץ- בד"כ כמו ארה"ב אך לא בדקתי. יש הרבה אינפורמציה ש"מסתובבת" ללא גיבוי מוכח.

לגבי יעילות החיסון- אין לי מספרים מדויקים אבל ברוב המקרים החיסון יעיל, כמובן שיש מקרים יוצאי דופן (חשיפה לכמות גדולה מאד של חיידקים, תגובה לא מספקת של יצירת נוגדנים ועוד).

לגיל - תמי גלילי כתבה שהכספית לא הוצאה מהחיסון בישראל עד היום, והיא מאד מקפידה להצמד לעובדות ולא לשמועות. זה בעצם הדבר העיקרי שמדאיג אותי. כי עם הנתונים שאתה מביא - נראה שעדיף לחסן גם ילדים עם מערכת חיסון טובה.

לכולם - מי רוצה להשתתף איתי בעלות של קניית חיסון ובדיקת מעבדה לנוכחות כספית? זה אמור לעלות בסביבות 700 ש"ח. (עדיין אין לי הצעת מחיר. לקחתי את זה מהצעת מחיר אחרת שביקשתי מהמעבדה).

היום עברנו טראומה, עכשיו אמצע הלילה, לא יודעת איזו שעה, אבל לדעתי הילד פיתח חום, ואני נעשיתי בכל זאת מודאגת מפני טטנוס אבל השכל שלי לא מתפקד, אז אני רושמת פה בתקווה לשמוע מאחרים עם שכל מתפקד:
הלכנו בשביל בפארק קטן עם מרצפות אקרשטיין. כלבים רצו ופגעו בילד שלי והפילו אותו, נפל חזק על הפנים, ירד המון דם, נראה כאילו נשברו שיניים אבל בבית החולים הרופא ראה ואמר שהן נדחסו פנימה לתוך החניכיים. שתי חותכות עליונות (מתוך הארבע העליונות, השתיים שמשמאל). שיפשוף שטחי על הסנטר.
רצנו איתו על הידיים למרפאה, לא היה רופא, שלחו למיון, באוטו למיון, ראה רופא שיניים, הפנה גם לבדיקת רופאת ילדים, המליצה על טטנוס, לא נתתי.
הילד בינתיים נרגע, נפוח לו וכואב מאוד כמובן.
לא שטפנו במים כי זה קרה בחוץ ורצנו איתו, ולא חשבתי על זה.
אני לא יודעת באיזו מידה החלק הפנימי של הפה היה במגע עם המדרכה - אולי הקצה של השן שנכנסה פנימה.
זה שיש לו חום עכשיו, כמובן יכול להיות תוצאה טבעית של טראומה כזאת.
אבל הילד לא מחוסן לטטנוס, ואני פתאום מוצאת את עצמי לא זוכרת אם יש סימפטומים ראשונים לטטנוס שכוללים חום.
בקיצור, תגידו משהו.

חזרתי למיטה, נגעתי בו, פתאום כבר לא מרגיש לוהט כמו כשקמתי. אולי אין לו חום? לא יודעת. פתאום לא בטוחה.
בכל אופן, רוצה לדעת מה אני צריכה לחפש, וממה צריך לדאוג.

אוי, נשמע כואב ומבהיל.
מקווה שהבוקר דברים כבר נראים יותר טוב (למרות שלפעמים, יום אחרי, זה נראה הרבה יותר גרוע...).
אם יש משהו מדאיג, זה פצעים עמוקים, שלא חשופים לחמצן. אם יש חמצן, אין טטנוס.
לפני כמה חודשים, כשבכורתי נפצעה ממסמר, הרופא (שיש לציין שהוא באופני) דיבר על לפחות 2 ס"מ עומק, בשביל לדאוג (אז החלטנו כן לחסן אותה, אבל לא כל כך בגלל הפצע, אלא משיקולים אחרים).
תרגישו טוב!

בשמת יקרה
קודם כל

לשניכם. נשמע מאוד מלחיץ וכואב בלי קשר לטטנוס.

לעניין הטטנוס, מה שאמרה MP3 -

אם יש חמצן, אין טטנוס.
לפחות 2 ס"מ עומק, בשביל לדאוג

כלומר אם אין עומק בפציעות והן שטחיות, לדעתי האישית בלבד, את יכולה להירגע מבחינת טטנוס.

להזכירך, יש משהו כמו 48 שעות (ואולי אפילו 72 שעות) חלון זמן למתן טטנוס. רוצה לומר - יש לך זמן להתייעץ בנחת.
מי שעזר לנו בשעתו עם לחץ דומה הוא ד"ר אמיר אניספלד שמקבל בנאות אפקה בתל אביב. הוא מומחה ברפואת ילדים כמה שנים טובות (כבר לא עוסק בזה) וכיום הומיאופת. הוא אחלה בן אדם ויוכל לתת לך חוות דעת מקצועית על סמך מה שהוא יראה אצל בנך.
03-7441116
נדמה לי שהוא מטפל עד 13:00 ואז מתפנה לשיחות טלפון - דברי עם המזכירה שלו עכשיו.
יש לו גם סלולרי שאני יכולה לתת לך אם תראי את ההודעה שלי רק אחרי הצהריים.

תרגישו טוב, תהיו בריאים ובנוסף שולחת כמה נשימות של רגיעה ובהירות.

אגב,
החום יכול להיות באמת תוצאה טבעית של טראומה כזאת או לחילופין עדות לזיהום שהגוף מתמודד איתו. (ואז יש הרבה מה לעשות כמובן שהוא לאו דווקא קונבנציונלי, אבל אני לא צריכה לספר לך על זה...

).

גם הקטנה שלי נפלה על המדרכה לפני כמה זמן והשתפשפה וגם אני ניבהלתי, אבל זכרתי שזה צריך להיות ממש עמוק ואח"כ גם לה היה חום, אבל זה היה בגלל שלשולים בכלל. בקיצור, עכשיו היא ממש בסדר.
תהיו בריאים ושמחים, בטח מאוד כואב לו בשיניים

לומבינה בזה.

אוי, תרגישו טוב, באמת מבהיל.

השיפשוף בסנטר שטחי ביותר. לא מדאיג אותי בכלל.
אבל השן שנכנסה פנימה, זה אולי... מה שכן, לא שני ס"מ בשום אופן. זאת שן חלב קטנה...

ואז יש הרבה מה לעשות כמובן שהוא לאו דווקא קונבנציונלי, אבל אני לא צריכה לספר לך על זה...
כ-מ-ו-ב-ן שהוא כבר בטיפול לא קונבנציונאלי רציף מאז אתמול בלילה... (-;

תרגישו טוב, תהיו בריאים

כ-מ-ו-ב-ן שהוא כבר בטיפול לא קונבנציונאלי רציף מאז אתמול בלילה...
מה למשל?

אייפק, מתכננת גם טיפול סיני כשיהיה לי רגע זמן לדחוף אותו.

אם, חס וחלילה, נדבקים בטטנוס אז יש תקופת דגירה של 2-14 ימים ללא סימנים. אח"כ מתחילים סימנים של כיווצי שרירים וקושי בפתיחת הפה. כיווצי השרירים יכולים לגרום לחום ולכאבים.

חום לאחר הפציעה לא מתאים לטטנוס.חום יכול להיות חלק מהביטוי של הפציעה או סיבה אחרת (זיהום? מחלה ויראלית אשר ניצלה את חולשת הגוף?)

לא הייתי בונה על הסיפור של שני ס"מ.

האם אפשר אולי הסבר אחד ברור על זריקת דחף. מה הפרוש של המילה הזו? מה יש שם ששונה מזריקות אחרות, או למה עושימאתזה?
תודה

הסברש אנחנו קיבלנו - זריקות דחף עושים כדי לוודא שהגוף נחשף.
שאם בטעות משהו לא היה בסדר בחיסון הראשון או הגוף לא הגיב כמו שהוא אמור ופיתח נוגדנים נותנים עוד מנות כדי להיות בטוחים שהוא יגיב ויפתח את הנוגדנים.

בשמת, נשמע שעברתם חוויה קשה, ועוד ביחד עם הפחד מכלבים, בכלל...
אני מקווה שהמצב משתפר והולך. מקריאה על עוצמות הפחד והבלבול שהיית שרויה בהם בשל החשש מטטנוס- והשיחה אתמול עם POOH אני בהחלט חושבת לחסן את ינוקא לטטנוס. ינוקא בן שנה ותשע וזה יהיה לו חיסון ראשון.
אדבר הבוקר עם טיפת חלב בישוב ואבדוק מה הפרוצדורה...
ושי- תיהיה בריא, חזק ושמח!

למערכת החיסונית יש "זיכרון" לאנטיגנים (מולקולות אשר נחשפו למערכת- וירוסים, חידקים, חיסונים, אלרגנים וכו').
לפעמים הזיכרון הוא חלש מאד. אם יש חשיפה לזיהום מסוכן או יש צורך במניעה אז ע"י חיסון דחף מעוררים את המערכת החיסונית בהקשר לאותו גורם שבחיסון. כאשר המערכת "עירנית" יותר אז היעילות של המניעה טובה יותר.

אם הנוגדנים לא קיימים בזיכרון (לא היתה חשיפה או חיסון) אז חיסון הדחף לא יכול לעורר שום דבר ואינו יעיל. במקרים כאלו יש שתי אפשרויות

לתת נוגדנים מוכנים- כאשר יש סכנה ממשית בהדבקה של מחלה קשה (למשל חשיפה של אשה בהריון שלא היתה חולה באבעבועות לאבעבועות או פצע עמוק וטטנוס). הנוגדנים האלו לאחר מכן נעלמים ולא יוצרים חיסוניות.

לחסן באופן רגיל (חיסון פעיל)- לפעמים יש תקופת דגירה ארוכה והגוף מספיק ליצר נוגדנים עד לתחילתה. למשל פצע שטחי וטטנוס, כלבת, חשיפה של ילד לאבעבועות.

באופן טבעי כאשר נחשפים לגורמים שונים זה מעין דחף טבעי. ילד שהיה חולה באבעבועות ולאחר מכן מידי פעם נחשף שוב לאבעבועות גורם לדחף של הנוגדנים לאבעבועות. כיום, כשחלק מהאוכלוסיה מחוסן, אז יש פחות וירוסים וחידקים מסתובבים וה"דחף" הטבעי יורד

אז אני עדיין לא מבינה: אם הבן שלי קיבל את 3 המנות של ה{{}}חיסון טטנוס (שככל הידוע לי מהוות את החיסון המלא), למה הוא הוזמן לקבל גם דחף? (הכוונה עפ"י תאריך קבוע מראש בלי קשר לפציעה)

החיסון המלא הוא לאחר השלמת המנה הרביעית (לכל מנה קוראים דחף).

אוקיי! כמה פשוט.
(איך לא הסבירו את זה בפשטות כזאת עד עכשיו)
תודה!

אז חייבים את הרביעי? חשבתי לוותר בגלל שקראו לזה דחף...

תודה ל גיל ט @}

אז חייבים את הרביעי? חשבתי לוותר בגלל שקראו לזה דחף...
זה בדיוק היה העניין אצלי גם D-:

רגע, אם החיסון מורכב מארבע מנות, למה מוסבר בראש הדף שהחיסון המלא הוא שלוש מנות?
שוב התבלבלתי...

על פי הספרות- חיסון פעיל מורכב משלוש מנות: מנה שניה לאחר 6-8 שבועות, מנה שלישית לאחר 6-12 חודשים מהמנה השניה. מקבלים גם חיסון בגיל 7 ובגיל 13.

חיסון הדחף והחיסון הרגיל הם אותו החומר ואותו המינון.

כנראה שמשרד בריאות סידרו שהתוכנית בילדות תכלול 4 חיסונים, אולי בשביל לא לפספס אף אחד או בשביל להעלות את כייל הנוגדנים בשנים הראשונות.

טווח הזמנים בין חיסון אחד לשני הוא משמעותי או שסידור זה היה נוח למישהו במשרד הבריאות?

נדמה לי שהוא לפי הוראות היצרן.

טווח הזמנים בין חיסון אחד לשני הוא משמעותי או שסידור זה היה נוח למישהו במשרד הבריאות?
אאל"ט, יש זמן מינימלי שלוקח לגוף לייצר את כמות הנוגדנים ו"לבנות" את החיסון בפנים, ולכן מחכים את פרק הזמן הזה לפני המנה הבאה.

האם ניתן עדיין להשיג טטנוס בנפרד מפוליו,שעלת, וצפדת?
דיברתי עם אחות טיפת חלב בישוב והיא אומרת שלה יש רק את המרובעת.

היא אמורה להיות יכולה להזמין את זה בשילוב עם דיפטריה (DT - טטנוס דיפטריה).

צפדת זה טטנוס, כך שנראה לי שיהיה קשה להשיג חיסון טטנוס נפרד

אבל יש טטנוס דיפטריה נפרד - לפני שבועיים חיסנתי את הילדים שלי בזה - את הצעיר בשל ילדים, ואת הבכור בשל מבוגרים (אחד Dt והשני DT או להיפך עם האותיות הקטנות והגדולות).

_טווח הזמנים בין חיסון אחד לשני הוא משמעותי או שסידור זה היה נוח למישהו במשרד הבריאות?
אאל"ט, יש זמן מינימלי שלוקח לגוף לייצר את כמות הנוגדנים ו"לבנות" את החיסון בפנים, ולכן מחכים את פרק הזמן הזה לפני המנה הבאה._
אני שאלתי מהכיוון ההפוך

אצלנו יש מרווחים מאוד גדולים בין חיסון אחד לשני.. האם זה משנה?
אני שוקלת פשוט לדלג לגמרי על הרביעי ורוצה לדעת האם הבת שלי "מכוסה" good enough.

אני שאלתי מהכיוון ההפוך happy אצלנו יש מרווחים מאוד גדולים בין חיסון אחד לשני.. האם זה משנה?
אמרה לי האחות טיפ"ח שזה לא משנה. יש מינימום, אבל מקסימום לא ממש.

אני שוקלת פשוט לדלג לגמרי על הרביעי ורוצה לדעת האם הבת שלי "מכוסה" good enough.
אני בדיוק באותה התלבטות.

_אני שוקלת פשוט לדלג לגמרי על הרביעי ורוצה לדעת האם הבת שלי "מכוסה" good enough.
אני בדיוק באותה התלבטות._

עדכון לגבי סוף ההתלבטות - רופאת הילדים שלנו הסבירה ש:
אחרי 3 מנות של אנטיטטנוס הילד מחוסן. 4 מנות זה פשוט הפרוטוקול של טיפת חלב. אפשר לוותר על הרביעית. אם לא היו תופעות מיוחדות אחרי המנות הקודמות (ולהורה נורא מתחשק לפנות זמן וללכת לטיפת חלב ולדקור את הילד), אפשר גם לעשות את הרביעית.
<את מה שבסוגריים הרופאה לא אמרה אלא אני הוספתי. את כל השאר היא אמרה>

4 מנות זה פשוט הפרוטוקול של טיפת חלב
למה?
למה המנה הנוספת?

אני מניחה שכמו כל מיני פרוטוקולים אחרים של הממסד הרפואי - כדי להיות אובר אובר אובר בטוחים ומכוסתחים. אבל זה רק הניחוש שלי. לא שאלתי אותה.

_אני שוקלת פשוט לדלג לגמרי על הרביעי ורוצה לדעת האם הבת שלי "מכוסה" good enough.
אני בדיוק באותה התלבטות._
ממה שאנחנו הבנו [משיחות עם רופאים והומאופטית וכל מיני מבינים גדולים מאיתנו בתחום] הסיבה שנותנים כמה מנות היא שאולי במנה הראשונה הגוף לא הבין את הרמז ולא פיתח נוגדנים. אז נותנים מנה שניה.
אבל לפעמים גם אז זה לא מספיק או שהגוף "הספיק לשכוח" כי בעצם לא הייתה מחלה רק חיסון אז נותנים מנה שלישית.
ואז גם רביעית מאותה סיבה ליתר ביטחון.

קישור לטבלת חיסונים באירופה. בחלק מהמדינות (שבדיה, נורבגיה), הם נותנים רק שלוש מנות של החיסון המחומש שכולל חיסון לטטנוס.
http://www.euvac.net/graphics/euvac/vac ... orway.html

האם יש מידע על מס' האנשים שחלו בטטנוס בישראל בעשור האחרון, במאה האחרונה, באיזשה שהו פרק זמן? אני מתכוונת למידע רישמי. של משרד הבריאות.
תודה

תכנסי לאתר של משרד הבריאות. יש שם טבלאות עם כל הנתונים לגבי מחלות וכמה חלו כל שנה.
אני ראיתי סוסה חולה בטטנוס לפני כמה שנים.

שליחה על ידי מי* » 12 נובמבר 2007, 23:39

(שאלה די מוזרה, מכינה אתכם)

האם מישהו יודע מנסיונו
האם ניתן לחסן ילד לטטנוס בהודו

אנחנו טסים מחרתיים ופתאום קבלתי פיק ברכיים על עניין הטטנוס..

האם יש סיבה לדאוג יותר לדעתכם בגלל שמדובר בהודו?
(לא מתכננים טיול הארד-קור של טיולים בג'יפה בכפרים,
אלא יותר בכיוון של איפה שמסתובבות משפחות עם ילדים מכל העולם.
מתחילים בגואה (הללויה!) )
ובכל זאת...

(אגב, היינו כל הקיץ באנגליה הסטרילית, וכמובן שלא עלה כלל על דעתי לחשוש..

לפני אנגליה (מאי 2007) הדף הזה על הטטנוס היה הרבה פחות מועיל!
שמחה שהמשכתי וקראתי - נוסף פה המון מידע קונקרטי
שנכתב ממקום מאוד מושכל ומרשים

מדהים בעייני האתר הזה (זה כבר לא קורה לי לעיתים קרובות..)
שאו ברכה, אנשים טובים ברחבי העולם!

אני ראיתי סוסה חולה בטטנוס לפני כמה שנים.

סוסה או תעוד של סוסה חולה

הגור בן שנתיים ו-4 (שובב במיוחד ומאוד אוהב לשחק בגרוטאות החלודות ברפת של סבא...),
החלטנו לחסן נגד טטנוס, וכאן מתחילות שוב התהיות...

במרפאה הזמינו לי חיסון טטנוס+דיפטריה+שעלת (למרות שאמרתי במפורש שאני לא מעוניינת בשעלת!), ביקשתי ועכשיו מזמינים לי טטנוס+דיפטריה. האחות (שאני לא סומכת עליה) טוענת שלילד בגיל הזה צריך חיסון שונה מהחיסון שיש להם במלאי שמיועד לתינוקות, מישהו יודע האם זה נכון?

ואם זה באמת חיסון שונה-אז כמה פעמים צריך לחסן את הסדרה הנ"ל (3 או 4?...)?

מישהו יודע מה בדיוק ההבדל בכמות החומרים המזיקים (פורמלין וכספית, ואולי עוד שלא ידועים לי...)בין החיסון של טטנוס בלבד לבין זה של טטנוס+דיפטריה?
מישהו יודע על מקום צפוני יותר מרעננה בו אפשר להשיג חיסון טטנוס בלבד (ללא דיפטריה)? והאם ברעננה עדין מוכרים טטנוס נפרד, האם יסכימו למכור את זה למישהו שאינו בעל ההפניה (לאח שלי)?
ושאלה שאולי קצת לא קשורה... אנחנו לא מבקרים בטיפת חלב, אך את החיסון תיאמנו דרך האחות במרפאה (של קופ"ח כללית) שאחראית על חיסון ילדים (דהיינו טיפת חלב), האם זה אומר שנצטרך לשלם כעת על טיפת חלב בעבור החיסון? (172 ש"ח-נדמה לי), כי אז אולי באמת שווה לי "להתאמץ" (לשלוח את אח שלי ברעננה) ולקנות את החיסון בעצמי (ב-22ש"ח-ע"פ מה שכתוב כאן למעלה)?...

תמי גלילי כותבת: כשיש בעיות חיסוניות, עדיף לא לחסן. השאלה מהי בעיה חיסונית?
לבן שלי הלא מחוסן בכלל בינתיים (בן 1.8) יש אימונוגלובולין הרבה יותר נמוך מהתקין. האם זאת בעיה חיסונית?
חשבתי לחסן רק לטטנוס עכשיו. בהקדם.
ואם כן לחסן, לא הבנתי מה עדיף מבחינת הכספית - רק טטנוס או עם הדיפטריה? אני יודעת שכבר שאלו אבל הדף הזה מלחיץ והתבלבלתי! ומישהו יודע אם בבית המרקחת ברעננה עדיין מוכרים את החיסון? והאם רק שם?

לא הבנתי מה עדיף מבחינת הכספית - רק טטנוס או עם הדיפטריה?

אני לא יודעת מה לגבי ה רק טטנוס, אבל לפני המנה השנייה של ה-DT האחות הראתה לי את רשימת המרכיבים והיא לא כללה תימרוסל (הרכיב שמכיל כספית). עוד לפני כן נאמר לי ע"י נציג משרד הבריאות (בפורום באינטרנט, יכולה למצוא את הקישור אם זה חשוב) שהחיסונים בארץ לא מכילים תימרוסל (תמי אומרת שלא בטוח שהוא יודע).

_אני ראיתי סוסה חולה בטטנוס לפני כמה שנים.

סוסה או תעוד של סוסה חולה_
סוסה אמיתית חיה. בעצם בסוף היא מתה. למה זה מצחיק?

אני חיסנתי את המלאכית בגיל שנתיים לדיפטרייה וטטנוס
לא נאמר לי שצריך חיסון מיוחד
ואחרי שקראתי פה ביקשתי רק 3 מנות
היא אמרה שאין בעיה ושאת השלישית לעשות בהפרש של חצי שנה מהשנייה
השלישית הופכת להיות ה "דחף"

גם לנו היה סייח שנדבק בטטנוס,כנראה דרך חבל הטבור.
השרירים מתקשים, גסיסה נוראית, ממש לא מצחיק...

מי, אם את עדיין בארץ אפשר לתת חיסון הומאופטי גם לטטנוס אולי גם למחלות אחרות. החיסונים ההומאופטיים יעילים במניעת המחלות למספר שבועות. באופן כללי יש הגיון לחסן למחלות שונות לפני נסיעה להודו, לא רק בגלל מצב התברואה אלא בעיקר בגלל שרותי הבריאות שאתם תוכלו לקבל באבחון ובטיפול יעיל במחלות.

השרירים מתקשים, גסיסה נוראית, ממש לא מצחיק...
נכון. זה זוועה.

לא הבנתי מה עדיף מבחינת הכספית - רק טטנוס או עם הדיפטריה?
כנראה, ואני אומרת בזהירות כי אני מנחשת על סמך מידע חלקי שהגיע ממקורות שונים - כנראה בחיסון של ה"טטנוס בלבד" יש תימרוסל, ובחיסון הטטנוס+דיפטריה אין תימרוסל, ולכן כבר עדיף טטנוס + דיפטריה. אבל הייתי שמחה אילו מישהו היה יכול לברר את זה ממקור יותר מוסמך.
למשל, יש בית מרקחת כלשהו (שכחתי איזה) שמוכר את חיסון הטטנוס בלבד, אם מביאים מרשם רופא (באיזור כפר סבא רעננה או משהו כזה) - אולי אפשר לשאול אותם מה רשימת המרכיבים של החיסון הזה?

התקשרתי לבית המרקחת של סמואלוב ברעננה (הטל' מופיע פה בראש דף למעלה) ושאלתי. הם טוענים שאין תימרוסל. צריך לבוא עם מרשם - טופס 29ג' - מרופא ילדים. חוץ מזה משום מה המחיר קפץ תוך כדי שיחה עם הרוקחת מ-22 ל-39 ש"ח.

בשמת וגלית, תודה רבה!

בשמת ו עולם קטן, למרות מה שאמרו לי בטלפון אני רוצה לצטט את תמי גלילי שסיכמה במעלה הדף את דעתה של תלמה, אם לילד אוטיסט שהידרדר אחרי החיסון והיא נעשתה מומחית בנושא:

_למרות שהיצרן טוען שאין כספית בחיסון וה-FDA מאשר, שניהם משקרים. משתמשים בכספית במהלך הייצור ואז מסננים אותה החוצה, אבל עדיין נשארות שאריות ניכרות.
כיוון שמדובר בחיסון שמכיל כספית, אם כבר נותנים עדיף לא לפצל, כדי להפחית את כמות הכספית במידת האפשר.
אין בארץ חיסון טטנוס בלי כספית. יש אולי אפשרות להזמין מחו"ל, אבל להביא בחשבון שיהיה צורך במשלוח OVERNIGHT ובקירור, מה שעלול להקפיץ את העלויות. תלמה הזכירה ייבוא אישי מגרמניה._

בקיצור, מבלבל. אם היא צודקת אז פשוט לא כתוב שיש כספית במרכיבים כי מסננים אותה, ואין לי מושג איך אפשר לדעת כמה נשאר אם בכלל.
אולי אפשר להפנות שאלה ספציפית לחיים רוזנטל. לדעתי יש לו אתר ושם אפשר לשאול אותו שאלות במייל שלו (נדמה לי שעשיתי את זה פעם). אין לי מושג כמה הוא מתמצא דווקא בזה.

עוד משהו לגבי חיסונים פרטיים:
אנחנו התייעצנו עם הומאופטית לגיב חיסונים לקטן.
החיסון היחיד שהיא המליצה לנו לתת כמו שהוא הוא בטטנוס עם הדיפטריה.

היא הסבירה לנו שהיבוא של חיסונים באופן פרטי לארץ הוא בעייתי ואין שוםפ דרך לבדוק למשל כמה זמן החיסון היה תקוע במכס בארץ או במכס בארץ המוצא.
כלומר למעשה אני עלולה לקנות חיסון שבדרך לבית המרקחת עמד בתנאים לא נאותים למשל זמן לא ידוע [נניח במחסנים של המכס או באוניה כי לא הרשו להם לפרוק וכד'] ואין שום דרך לבדוק ולוודא את העניין. בבית מרקחת אין להם דרך לוודא כמה זמן החיסון עמד בדרך הם רק יודעים מה כתוב כתאריך תפוגה על החיסון עצמו. כך שיש סיכון לתת חיסון שלא טוב בלי שום דרך לוודא את זה מראש.

אנחנו בחרנו לתת טטנוס של קופ"ח עם הדיפטריה.

_אנחנו התייעצנו עם הומאופטית לגיב חיסונים לקטן.
החיסון היחיד שהיא המליצה לנו לתת כמו שהוא הוא בטטנוס עם הדיפטריה.
היא הסבירה לנו שהיבוא של חיסונים באופן פרטי לארץ הוא בעייתי ואין שוםפ דרך לבדוק למשל כמה זמן החיסון היה תקוע במכס בארץ או במכס בארץ המוצא._
אהה! אז זה הרקע לטענה שחיסון הטטנוס לבד בעייתי ושעדיף לתת את הטטנוס עם הדיפטריה.
אם כן אין לזה קשר לשאלת התימרוסל או הכספית.

אני רוצה להבין:
האם בגרמניה (או בכלל באירופה) כן קיים חיסון טטנוס בלי כספית? יש כמה מפעלים בעולם שמייצרים את החיסון, כל מפעל בצורה אחרת?
אולי בכלל אפשר לנסוע לאירופה לביקור ושם לחסן?

אולי בכלל אפשר לנסוע לאירופה לביקור ושם לחסן?
זאת לא השקעה קצת מוגזמת? אלא אם כן את נוסעת ממילא, כמובן.
במקרה שלנו זה ממש לא בא בחשבון (הבנק).
ואני גם מניחה ומקווה שהבן שלנו לא כל כך רגיש - בינתיים לא היו סימנים מיוחדים.

זאת לא השקעה קצת מוגזמת? אלא אם כן את נוסעת ממילא, כמובן
התכוונתי, אם נוסעים ממילא...
(לא חיסנתי חמש שנים... אולי אחכה עוד שנה-שנתיים-שלוש.... )

לא חיסנתי חמש שנים... אולי אחכה עוד שנה-שנתיים-שלוש....
אבל כל העניין הוא הפחד מפציעה שחס וחלילה תקרה להם עכשיו, כשהם יותר חשופים לזה - נופלים יותר, יציבים פחות... הבן שלך כבר בן חמש, שלי רק שנה ושמונה והוא התחיל ללכת מאוחר, הוא עדיין לא יציב ונופל על ימין ועל שמאל (תרתי משמע). אמנם הוא נמצא כל הזמן עם אבא או אמא, אז זה מרגיע יחסית. אבל לא במקרה העניין עם הטטנוס עולה אצלי דווקא עכשיו. אני די לחוצה. סיטואציה כמו שתיארת שקרתה לכם לפני כמה זמן נראית לי קשה מנשוא, ואני לא אמא דאגנית במיוחד. בטוח הייתי נלחצת ומחסנת. ומקללת את עצמי שלא עשיתי את זה קודם.
במיוחד שאת כתבת במקרה ההוא -
כ-מ-ו-ב-ן שהוא כבר בטיפול לא קונבנציונאלי רציף מאז אתמול בלילה...
ולי לא יהיה מושג מה לעשות לא קונבנציונאלי במקרה כזה חוץ מלהיכנס לכאן ולצעוק הצילו.

אולי בכלל אפשר לנסוע לאירופה לביקור ושם לחסן?

מכיוון שהבעיה היא פיקוח על מקור החיסון ועל תנאי איחסונו, אני לא בטוחה שנסיעה לאירופה תפתור את הבעיה, אלא אם כן החיסון יינתן בבי"ח, או במוסד מדינתי אחר.

<האמת היא, שאם ממשיכים את הקו של החשדנות (הלא כל כך מופרכת..), חיסון יהיה בטוח רק אם מכירים אישית את מי שמייצר אותו, ורוכשים את החיסון בדלפק המפעל, לאחר שוידאנו, שלא מדובר במלאי ישן, שמנסים להיפטר ממנו>

חוץ מהיותי אימא, אני גם הומיאופטית, ולדעתי- אם לא חיסנתם עד עכשיו, אולי עדיף כבר לא לחסן. טטנוס אפשר לתת 24 שעות לאחר הפציעה בכל בית חולים הקרוב לביתך.
יש גם טיפול ברמדי הומיאופטית לפציעות היכולות להיות נגועות בחיידק הטטנוס, לרמדי קוראים ledum והיא ניתנה בעבר לחיילים כאשר לא היה החיסון בנמצא והוכחה כאפקטיבית מאד, למרות שבד"כ מקפידים לא לתת רמדי למחלה בהומיאופטיה ומשתדלים להתאים את הרמדי למכלול הוליסטי של אדם.
למתעניינים ולחוקרים עמוקות- [email protected], או סתם ב אימא יולדת בפעם הראשונה...

טטנוס אפשר לתת 24 שעות לאחר הפציעה בכל בית חולים הקרוב לביתך.
לא. אנא קראי את הדף מתחילתו, יש הסברים בעניין. אחרי פציעה, למי שמעולם לא חוסן, נותנים גם חיסון אחר (פעיל?) שהוכן מסרום של חולים רבים. זה כמו עירוי דם מהמון אנשים. אני לא רוצה שהילד שלי יזדקק אי פעם לחיסון הזה.
ולמה "עדיף כבר לא לחסן"? הרי הטטנוס מסוכן בכל גיל. זו לא מחלת ילדות, זה רעלן מסוכן.

אני מאוד מוטרדת ורוצה להתייעץ איתכם....בני בן ה14 קיבל חיסון טטנוס בביהס לפני 7 שנים. הוא אמור לקבל גם השנה חיסון נוסף.ראיתי בספר של רופאי ילדים שיש אבחנה בין פציעה עמוקה, מזוהמת, ומנשיכת בעלח - הדורשת חיסון גם אחרי חמש שנים ולעומת זאת, פציעה שאינה מזוהמת שאז יש טווח של 10 שנים. להבנתי לפי זה, יש לי עוד 3 שנים לחכות אלא אם כן ייפצע פציעה חמורה או ינשך עי בעל"ח. האם יתנו לו לאחר 10 שנים חיסון פסיבי ואקטיבי?מודה לכל מי שיאיר את עיני..

השובב שלי בן שנה וחודשיים הצליח להפיל על עצמו אופניים של אבא שלו על הראש. זה קרה בבית. הוא נשרט בקרקפת שריטה לא מאד עמוקה אבל גם לא שטוחה. הוא חטף מגלגל השיניים. אז מצד אחד אמרו לי שבגלל שזה משומן זה מבטיח שאין חלודה. מצד שני זה מתכת של אופניים. בקיצור האם יש בדיקת דם שניתן לעשות כדי לדעת מה קורה?

התחלתנו חיסון טנוס ביום רביעי לצעיר, שנתיים וחצי.
הוא השתולל בעת מתן הזריקה לירך (טטנוס ודיפטריה) והמחט עשתה לו חתך בירך (האחות לא הוציאה אותה והמשיכה להזריק). כאב לו מקום הזריקה במשך 3 ימים וממש הפריע לו ללכת. חוץ מזה ביום הראשון הוא היה חמים ומטושטש:-( . אני מתלבטת אם להמשיך בתהליך, זה החיסון הראשון שהוא קיבל (לא חיסנתי בכלום עד היום). אשמח לדעתכם המלומדת (או המנוסה)...

אחרי כמה זמן צריך את הזריקה השנייה?

לוטם - נשמע נורא

אויי

אנחנו גם עוד לא חיסנו את הגור לכלום (2.9),
והזמנו במרפאה את ה-DT.
אני גם עוד מתלבטת אם לנסות לחפש רק טטנוס בנפרד,
ובעיקר חוששת מהתגובה של הגור לחיסון (לזריקה),
לי בעצמי יש טראומת ילדות מזריקות ואני לא יודעת מה אעשה אם הוא יתנגד...

אחרי כמה זמן צריך את הזריקה השנייה?
6 שבועות. האחות אומרת של DT כואב יותר מהמרובעת. עוד שיקול. להפריד ולכאוב או לוותר ולחבר ופחות אם בכלל זה נכון?

אני לא קונה את זה.

לוטם -
אנחנו גם חיסנו בנתיים רק לטטנוס ודיפטריה.
במנה בראשונה הוא היה קצת עם חום וישנוני.
המקום היה טיפה נפוח אבל לא ברמה שהפריעה לו ללכת או משהו כזה וגם לא לכל כך הרבה ימים.
המנות השניה והשלישית עברו בלי תופעות לוואי בכלל.
אבל הוא לא השתולל במתן הזריקה רק בכה ונאחז בי חזק [ואני הצטערתי שכבר אין ציצי נחמה].

אולי כדאי להתייעץ עם מישהו?