טושים זה הדק

מה רצית להוכיח בקישור שלך?
שרונגימל, שימי לב שכשפלוני חיפש "לורדים" - התקבלו תמונות של ירושלים.
מש"ל

שכשפלוני חיפש "לורדים" - התקבלו תמונות של ירושלים
דקל נור, לא נעים לי להשבית את השמחה, אבל מה שפלוני מצא היה קישור לתמונות של וורדים...
גוגל הבין "לורדים" כשם הפרחים "וורדים" עם האות ל' לפניהם...

אבל החיפוש הניב תמונות של גן הורדים מתוך האתר ז'רוזלם שוטס (אין לי כוח לעשות אלט שיפט).

כלומר, לא משנה מה תעשה, הלורדים יביאו ירושלמים.

בברכת טושים זה מעל לכל שמץ של ספק הדק

<דקל בהכנות נפשיות לקראת הנסיעה השבועית לי-ם מחר השכם עם שחר>

אם יורשה לי להתפרץ מבעד הדלת הפתוחה ולשאול.

מדוע כאשר אתם דנים בסוגיה רמת המעלה אתם משתמשים כלי משחית ?

למה לא להגיד טושים הם דקים או לא ובמקום זאת אתם אומרים טושים זה הדק ?

לא, לא, לא. אתה קורא הכל לא נכון. זה ככה:
Tavashim Zoa Hadk.
קאפיש?

טוש ימז הה דק
טוש, יימח שמו וזכרו, המשרטט הידוע, דק.

ט"ו שיבולים ירוקות מרה, זימרו הו הו, דילגו קאן-קאן.

ראשית ב ר ו ר שלורדים זה הדק . בועז חן- חזק ואמץ! אני בכלל מקיבוץ בצפון, ונדמה שיש אחדות דעים בין יושבי הפריפרייה ברחבי הארץ בשאלות הרות גורל כמו טוש או לורד ועמודו ולא חיי שרה. רק ישובי שפלת החוף טועים ומטעים...

שנית, בעניין חיי שרה: חיי שרה זכור לי כמשחק מסירות פושר , ששוחק במעגל והורכב מ- 4 מסירות/פיצוצים- שכל אחת מהן לוותה בצעקה שמתארת את השלב הנוכחי בחייה העגומים של שרה: ח- יי! ש- רה! ח- יה! גו-ססת! מ-תה!!! .בשלב הזה של המשחק בטח היה עוד משהו, כי יש גבול לשעמום, אבל זכרוני בוגד בי בנקודה זו.

ושלישית שאלה : אצלנו בקיבוץ - רק בין הורי ובין שכניהם הקרובים, היתה נהוגה המילה טנמכּה ( TENEMAKA ) כקוד ל"קחו ממני את הילדים שלי לכמה שעות" . אמא שלי טוענת שהם ראו את זה בהצגה "בוסתן ספרדי " בשנות השבעים המוקדמות, ואימצו את הפטנט. האם יש עוד מישהו שמכיר את השימוש הזה?

הסבר: שכנה אחת רוצה לנוח מנוכחותו של ילדה לכמה זמן , ולכן שולחת אותו לשכנתה ואומרת לו לבקש ממנה קצת טנמכה. הילד ניגש לשכנה , אומר שאמא ביקשה טנמכה, ומתבקש לשבת ולשחק עם הילדים של השכנה עד שזו "תמצא את הטנמכה". כשנמאס לה "לעשות טנמכה" היא אומרת לילד, תחזור הביתה ותגיד לאמא שנגמר לי הטנמכה. כמובן שאנחנו , ילידי שנות השבעים , היינו טפשים מספיק לאכול את זה, והבנו את העניין אולי בגיל 10, 11. בעוד אחותי הצעירה הבינה את העקרון כבר בגיל חמש בערך ומאז סוד הטנמכה חשוף, המילה הפכה למקבילה ל"בייביסיטר" וכשמישהו צריך שישמרו לו על הילד הוא פשוט אומר: תעשה לי טנמכה איזה חצי שעה, טוב?

אגב, זה פטנט נפלא לדעתי- ראוי לאימוץ וחיקוי בכל רחבי הארץ - ואפילו בשפלה...

ונדמה שיש אחדות דעים בין יושבי הפריפרייה ברחבי הארץ בשאלות הרות גורל כמו טוש או לורד
לא לא, גם אני מקיבוץ בצפון ודעתי הפוכה מדעתך...

_ונדמה שיש אחדות דעים בין יושבי הפריפרייה ברחבי הארץ בשאלות הרות גורל כמו טוש או לורד
לא לא, גם אני מקיבוץ בצפון ודעתי הפוכה מדעתך..._
אני מפריכה את התאוריה מהכיוון ההפוך.
אלא אם פתח תקווה נחשבת לפריפריה

<השאלה היא האם פריפריה היא עניין מיקומי או איכותי>

הערתך בענין אֵם המושבות מדגימה שפריפריה הינה בעיקר ענין יחסי...

ונדמה שיש אחדות דעים בין יושבי הפריפרייה ברחבי הארץ
מה פתאום!
זה שבפריפריה שלך מתנהגים כמו ירושלמים לא מוכיח כלום.

הערתך בענין אֵם המושבות מדגימה שפריפריה הינה בעיקר ענין יחסי...
אולי פשוט לכל פריפריה יש פריפרייה משלה ,וגם לפריפריה הזו יש פריפריה משלה, וכך עד אינסוף ועד קטון היישובים ?? (אנטוניה מנסחת את החוק הפרטלי של הפריפריה...יש על זה פרס נובל? כי יש לי מה לעשות עם כמה לירות מהפרס!!)

ואולי עניינים הרי גורל כגון טוש או לורד תלויים פשוט באיזה דרגה של פריפריאליות אתה נמצא : משהו כזה: דרגה 1- טוש-הוא העבה, דרגה 2- לורד הוא העבה, דרגה 3- טוש, דרגה 4 לורד וחוזר חלילה עד ליישוב שבו גר רק רועה עיזים אחד שמצייר רק בדונג שנלקח ישר מאזניהן החמודות של העיזים.

ובעניין הטנמכה?
האם יש איזה ירושלמי ששמע על המנהג המוצלח הזה , או שזה רק המשפחה שלי ושכנייה שהולכים בעקבות המצאה שיצחק נבון שתל בבוסתן הספרדי??

אולי פשוט לכל פריפריה יש פריפרייה משלה ,וגם לפריפריה הזו יש פריפריה משלה, וכך עד אינסוף ועד קטון היישובים.
יש לזה שם -- פרקטל -- ומלא תיאוריות מדעיות-פילוסופיות (הלך פרס נובל).

משהו כזה: דרגה 1 - טוש הוא העבה, דרגה 2 - לורד הוא העבה, דרגה 3 - טוש, דרגה 4 לורד וחוזר חלילה
זה ניסוח מיוחד לפסח? חד גדיא, חד גדיא.

אַ-מֵחַייֵע!

טנמכּה ( TENEMAKA ) כקוד ל"קחו ממני את הילדים שלי לכמה שעות" . אמא שלי טוענת שהם ראו את זה בהצגה "בוסתן ספרדי " בשנות השבעים המוקדמות, ואימצו את הפטנט. האם יש עוד מישהו שמכיר את השימוש הזה?
כמובן, זה חבור של שתי המילים teneme-aka בלאדינו, שפירושו: תחזיקו אותי כאן. כששולחים את הילד להביא קצת 'tenemaka' מהשכנה, והיא כבר יודעת מה לעשות..

אדיוסאנטוס

וכתתו חרבותיהם לאתים
והניחו טושם לעד
והשתמשו רק בעפרונות מקלדות ובעטים
והתאחד בית ה לורדים עם בית העם
ויצאו בקריאה נרגשת
די ייייייייייייייי

את מתכוונת בבבבבקשה די ?

הקדמתני, מקפית!!!

את מתכוונת בבבבבקשה די ?
כן כאילו כזה, לייק הלו?! כאילו דא?!
< ענת לוקחת את כל הטושים והלורדים ועושה קולולוש >

את מתכוונת בבבבבקשה די ?
אחחח, הנוסטלגיה....

<גיל ודמע>

איזה ילד ירושלמי היה מעיז לבא לשכן ולהגיד לו טנמכה? תן מכה? הייתי מקבל לַטְמַה לעיין...
< בועז עוד לא התרגל שבניכר קוראים לאשתנור לַאפה,על משקל כאפה >

לגבי הירושלמים -
מישהו יודע למה הם אומרים פאוֶל (בספורט) ולא פאוּל כמו בשאר המדינה???

לגבי הירושלמים -

מישהו יודע למה

אין סיבה מיוחדת,

כי פאוּל זה בלועזית.

אני לא מאמינה שקראתי את הדף הזה עד הסוף.
אבל אם כבר הגעתי עד הלום הרי כמה מושגים שרק כשיצאתי מהקיבוץ גיליתי את ייחודם
מסייכת (=שדכן)
חישובית (=מחשבון)
בבה BEBE (=קקי)
שמות (=עמודו / חיי שרה)

בבה BEBE (=קקי)
קיבוץ ממוצא פולני...
גם אני מכירה את זה מהקיבוץ בו ביליתי חלק נכבד של ילדותי (בחופשים בלבד. ההורים שלי עזבו כשהיו ממש צעירים, ורק סבתא שלי נשארה שם. עד היום).
אבל גיליתי די מהר שבעיר ממש לא מכירים את הביטוי. דווקא היה נחמד. אפשר היה להשתמש בציבור בלי לחשוש שמישהו יבין.
גם חישובית נשמע לי מוכר, אפעס.

סליחה אבל אני לא מבינה למה בזאת נסגר הדיון המרתק שלמלפני 4 חודשים
הרי זה לא שמישהו שתל מישהו אחר בשורת מחץ או כדומה. חבל
אני לא יודעת אולי זו שעה מאוחרת וזו שטות לחזור לדיון, התחלתי לקרוא את הדף מאוחר ולא יכולתי להפסיק..
אבל רק רציתי לציין ששרון ג אני איתך לאורך כל הדרך
טושים זה ברור שזה הדק ואפשר לסמוך עלי בעניין כי אני מאיירת הרבה בטושים ואם הייתי מאיירת בלורדים לא היו רואים כלום
וגם ממזמן כבר הייתי מתמסטלת מהריח!
אני חושבת שבכלל הטושים היו קיימים קודם בציביליזצית הכלי כתיבה ואז פשוט היה נהוג להגיד על הכל טושים טושים,
ואז פתאום הגיעו הלורדים וחרבו את כל הסדר הקיים.

ובנוגע למילקי- נקודה חשובה שראוי שיאמצו בארץ: אצלינו המעדן המקביל למילקי ארוז בקופסא שטוחה וככה יש קצפת ושוקולד ביחד עד
לביס האחרון! כך שממש לא צריך לערבב! שלא לדבר על זה שעירבוב מילקי הוא בכלל נגד החוק.
טוב רק רציתי להשמיע גם את קולי שלמרות שהוא קטן ורחוק הוא עז ונחוש.

_אני חושבת שבכלל הטושים היו קיימים קודם בציביליזצית הכלי כתיבה ואז פשוט היה נהוג להגיד על הכל טושים טושים,
ואז פתאום הגיעו הלורדים וחרבו את כל הסדר הקיים._

בדיוק. הטושים העבים היו קודם ואחר כך באו הלורדים. ללורדים הראשונים קראו "עטושים" על משקל עט-טוש וליושבי השפלה זה היה יותר מדי מבלבל ומפה מתחיל הבלאגן.

בועז! יש לי הרגשה שאתה גם מערבב את המילקי!!!!
אני צודקת?

שיהיה בריא, הדף הזה.
בתור ירושלמית, אז ככה:
לורדים זה הדק וטושים זה העבה.
אג'ויים ולא גוגואים
מאאאתיייים.

באארוד! - זו קריאת האזהרה על פיצוץ של אבנים בהר, בכביש וכיו"ב (אחר כך שקט, אח"כ רעש, ואח"כ אבק נופל). זה גם מסעדה בחצר שליד סאקורה.

FAWEL - בהחלט. כי זה מה שזה, אחר הכל.

סטנגה - מכירים? תנאי בסיס: רצפה חלקה וטובה. חבורת נערים פרועים ומיוזעים.

מילקי - שיטת גילה חורש: ביסים לעומק. ודאי. אין דרך אחרת.

אין שום BEBE, יש קקי, מחרבנים, משתינים. זו עיר עם לובן מסנוור, שחור זה שחור ולבן זה לבן. בלי שמות מוזרים. תסלחו לי!

בקשר ללחם קימל, באמת, כשהייתי בסביבות בת 5 אמא שלי היתה שולחת אותי לקנות לחם שחור עם קימל ואם אין אז לחם שחור בלי קימל. אני הייתי הולכת כל הדרך למכולת ומשננת לעצמי "לחם שחור עם קימל ואם אין אז לחם שחור בלי קימל" "לחם שחור עם קימל ואם אין אז לחם שחור בלי קימל" ובסוף הייתי מביאה לחם לבן.

הרשלה והעגבניות והמלפפונים. זה רק בירושלים.

אין לי משהו מצחיק לכתוב, בעצם. זה כזה רציני.

זה מה שקורה כשמעבירים את הדיון לארכיון.
באים אנשים חדשים ומתחילים אותו מהתחלה... (-;

_בועז! יש לי הרגשה שאתה גם מערבב את המילקי!!!!
אני צודקת?_
לא, כדברי תמרול ה בירושלים ביסים לעומק. ודאי. אין דרך אחרת

סליחה בועז שלא כתבתי הרבה זמן מההלם..
מאוד התפלאתי שאני לא צודקת לגביך בקשר למילקי, זה פשוט מתבקש לחלק את האנשים שמערבבים לאותה קבוצה של הטושים העבים..
רק מלרשום את זה אני מתחפלצת.. טושים זה נשמע פשוט כ"כ דק!!!
לורדים זה נשמע עבה וכבד!... לא מצלצל לכם ניגונית שזה נכון?
אגב האיש שלי (החמוד והלא ישראלי) מקלף את הג"חנון ואוכל אותו עלה עלה...
למישהו יש משהו להגיד בנידון? או שזה כבר באמת קונצנזוס?...

<הגמד מנסה להעסיק עצמה בדיון תרבותי קצת לפני שהיא מטפסת על הקיר בעוד אחותה בחדר לידה כבר 36 שעות...>

נו, את יודעת לאן מובילות הכללות...
ולאישך, אני מציע לקצוץ את הג'חנון דק דק, לערבב במחית העגבניות, ולשתות בקש. זה יותר מקורי.
רק שיהיה קש עבה...(-:

כמובן, זה חבור של שתי המילים teneme-aka בלאדינו, שפירושו: תחזיקו אותי כאן. כששולחים את הילד להביא קצת 'tenemaka' מהשכנה, והיא כבר יודעת מה לעשות..
היה פעם טריק של ישראלים שגרו בחו"ל (יורדים!), לעשות שיחות בינלאומיות חינם. היו מתקשרים דרך המרכזייה הבינלאומית, ומבקשים שיחת גוביינא לאדון "המכולה הגיעה". כמובן שהוא אף פעם לא היה בבית.

אני בדרך כלל קורא, לא כותב, אבל עכשיו אני באמת חייב. דבר מחיק - דבר שניתן למחוק אותו, ורק אותו, ולא דברים אחרים שקשורים אליו. אילו טושים היו העבים, כלי הכתיבה שבו כותבים על הלוח, שהוא עבה, היה טוש; אך כידוע - כלי הכתיבה נשמר גם אחרי שמוחקים את הלוח, ואינו נמחק, לעומת הטוש, שיכול להמחק כי הוא מחיק, לכן כלי הכתיבה הוא לורד, לכן טושים הם הדקים, ולורדים הם העבים. האם בנוסף על הטרמינולגיה המוזרת, גם הלוגיקה של הירושלמים שגויה?
או, במילים אחרות - טושים זה הדק!
אני, אגב, מחיפה.

שלום לאגב מחיפה.
לא הבנתי אותך. אתה טוען שהמונח "טוש מחיק" מתיחס לדיו ולא לכלי הכתיבה, של מה שאתה קורא לו לורד ומסיק מכך שאם כלי הכתיבה הזה דק יותר אז גם טוש? מה???
אתה אולי חושב שהדק הוא הוא המילוי של העבה? הוא לא, בחיי, תשבור אחד ותראה.
מישהו שדובר חיפאית יכול לפרש?

מוזרים החיפאים האלה...
כדאי לראות בדף חוכמות של ילדים,
ילד אחד שאל, כשאמרו לו שנוסעים לחיפה, אם מדברים שם עברית...

מוזרים החיפאים האלה...
זה לא החיפאים מוזרים.
המוזרים הם אלה שחושבים שחיפה זה חוץ לארץ...

בהמשך לויכוח על כיוון האכילה של הקרמבו - כתבת תחקיר מרתקת: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3176738,00.html

בועז, פשוט מאלף, נזכרתי גם למה אני אוהבת טלויזיה בעיברית וגם למה אני שונאת טלויזיה בארץ... בעת ובעונה אחת!!
<ברור שמלמעלה>
<בברלין הקרמבו נגמר בביס אחד כי הוא גמדי>
<בברלין הטלויזיה היתה מתה להיות כמו בארץ..>

וגם:
קוקו שקר או קוקו בלוף?

ברור שקוקו בלוף, ומי שאומר אחרת פשוט משקר!

וקרמבו אוכלים מסביב (קודם את השוקולד, אח"כ את הקצף הדוחה ורק בסוף את הביסקוויט כדי שלא יתלכלכו הידיים)

מעניין איזו שרון זו שנכנסת גם לדפים רפואיים וגם לדפי שטויות....

וכן, ברור שקוקו בלוף,

ברור שקוקו בלוף,
מי שאומר אחרת פשוט משקר

וקרמבו אוכלים מסביב (קודם את השוקולד, אח"כ את הקצף הטעים ביותר, משאירים ממנו מעט, ואז את שארית הקצף+ רוב
הביסקוויט כדי שלא יתלכלכו הידיים)
קרמבו זה עניין רציני מאוד!!

הוצאת אותי מהארון....
ובאמת אין מה לעשות "בלוף" הרבה יותר מעביר את המסר מ"שקר"
<גם פולניה, גם עקשנית וגם נשמעת כמו סבתא שלי>

שנכנסת גם לדפים רפואיים וגם לדפי שטויות
חיפשתי במיוחד דף שטויות כדי להקל על הזיהוי...

(בהכל אשמות יסמין ובת-דוד של בעלי שילדה בן, מה שגרם לכך שכווולם בברית ורק אני לבד בבית)

מילון ירושלמית באתר נחמד במיוחד
שפה עברית

מה, זהו? (-;

שלום כרובית

מי מדרדר אותך לדפים כאלה?
סיימת כבר לקרוא את ירק או פרי?

התגעגעתי ובאתי לבקר.

אז אם כבר הדף הוקפץ, אנצל את ההזדמנות לשאול שאלה מטרידה:

למה טושים זה הדק ולא טושים זה הדקים?

(ולמען הסר ספק - טושים זה הדק)

את מצפה להטיה נכונה ממי שמאמין שטושים זה הדק ?
(ואין ספק, זה לא!)

_את מצפה להטיה נכונה ממי שמאמין שטושים זה הדק ?
(ואין ספק, זה לא!)_
כל מילה בסלע!
חשוב להאיר את עיני הקורא התם שאינו יודע לאן נקלע ולסבר את אזנו בהבהרה הידועה על ההטיה הנכונה בה יש להטות את ההגיה "טושים זה הדק" שאכן אין הדבר נכון.
שכן, יש לציין שלורדים הם הדק וטושים הם העבה.
ובאשר לשאלת ההטיה הנוגעת לריבוי הטושים וליחידות ה"דק", אין זאת אלא להבהיר שכגון המכנס, התחתון, השול וכגון אלה - לא כאן מקומם ואין הדבר נוגע להם.
הדק בהגיה זו לעומת העבה בהגיה הדומה. למה הדבר דומה? לזה מול זה, זה לעומת זה.
הדק מול העבה.
לא הטושים זה הדק
הטושים זה העבה אל מול הלורדים זה הדק.
מ.ש.ל.

תודה תמרול ה על הביאור, עד עכשיו חשבתי שהכוונה ב-'הדק' היתה להדק שגר בשמורה. זה שלוחצים עליו, נוטה להיות נפיץ. בחור עצבני פיצוץ, ממש חור בראש. ואז, בתוך החור, ניתן להכניס טוש. אבל בקוטר של 5.56, זה טוש או לורד?

גם אני מצטרפת לתודה הגדולה לתמרול ה, כי גם אני כמו צל הימים חשבתי על הדק של אקדח ולא הבנתי כלום

<נבוכה מהפירגון ומצטנעת בשקט בפינה>

טושים (ולורדים) אף פעם לא מתים. הם רק מתחלפים.

הכלבים עוברים והשיירה נובחת.

בוודאות טושים זה הדק ולורדים העבה!!!
וכהוכחה איך קוראים ל"ארטליין"- לורדים...

_בוודאות טושים זה הדק ולורדים העבה!!!
וכהוכחה איך קוראים ל"ארטליין"- לורדים..._

תודה לך מישהי על דברי החוכמה האלה.

_בוודאות טושים זה הדק ולורדים העבה!!!
וכהוכחה איך קוראים ל"ארטליין"- לורדים..._
מה????
כבר נכתב ונומק במעלה הדף המקורי ל"ארטליין " קוראים טוש!!
וכמו שנכתב כבר אז:
בלוח משתמשים בטוש מחיק והוא עבה!! ומכאן שלורדים זה הדק!!
איפה תוספות יום טוב כשצריך אותו

נא לקרא את הדף הקודם (תחילת טושים זה הדק) יש שם את כל ההוכחות:

טוש מחיק (עבה)
טוש זוהר (עבה)
חברת ארטי לפני מעל עשרים שנה יצאה עם מוצר מהפכני בשם עטושים (עט-טושים) שזה הלורדים, כי הם נראים כמו עט ועובדים כמו טוש (עבה)

וגם שוב ושוב את ההוכחה שמי שלא רוצה להכיר באמת ימשיך לצעוק "טושים זה הדק" עד אין קץ.

טוש מחיק (עבה)
זאת בכלל לא הוכחה!!
לפי ההיגיון הזה אפשר היה לומר שהוואן והמשאית שמובילים גלידה וזבל הם "אוטו" בגלל הצירופים "אוטו גלידה" ו"אוטו זבל".
אבל הם בכלל לא אוטו. אוטו זה הקטן.
וטושים זה הדק.

לפי ההיגיון הזה אפשר היה לומר שהוואן והמשאית שמובילים גלידה וזבל הם "אוטו" בגלל הצירופים "אוטו גלידה" ו"אוטו זבל".

בימי כילד קט ורך בשנים ניהלתי פעם וויכוח עז וסוער עם סבי ז"ל לגבי גולים בכדורגל: אני טענתי בנחישות של ילד בן חמש ש-"גול!!!" (אז עוד לא אמרו "גוווואאאוווווווולל!!!!!!!) זה בשיחים, ו-"שער" זה בשער. וכל זה כי למה? כי בצ'כונה, הקטנים שיחקו פסים בדשא המוקף גדר חיה, להלן השיחים , והשער היה בין שני שיחים קבועים ששימשו למטרה זו, ובהתניה פבלובית אופיינית, ה-"גול!!!" והשיחים התחברו להם. יש לציין לסבי המסכן הוויכוח נגע בנקודה רגישה, מכיוון שבצעירותו שלפני המחנות הוא שיחק כדורגל ברמה לא רעה בכלל.

<ולמי שעוקב אחרי הפרוזה שלי ותוהה איך אפיזודה זו מתחברת עם תקופת עוד באירופה_ שלי, זו ההזדמנות להסגיר שהיתה לי תקופה מקדימה בארץ הקודש, להלן _ישראל בשנות השבעים >

אצלינו היו תמיד רק דקים והם תמיד היו גם טושים וגם לורדים. לא היו עבים בכלל.

קלמנטינה,

דף הזוי לקח לי כמה דקות טובות להבין את שם הדף
ומה עם אג'ואים??? חברי הירושלמיים אתם אוספים עכשעו מתחילה העונה

אוטו זה הקטן
מה???
גם אוטובוס זה הקטן?
ואיך נקרא "הגדול"?

אתם לא חדלים להפתיע...
(או לא ממש להפתיע, כמו שאמרתי מי שלא רוצה להכיר באמת ימשיך לצעוק "טושים זה הדק" עד אין קץ)

ומה עם אג'ואים??? חברי הירושלמיים אתם אוספים עכשעו מתחילה העונה
זה נמצא ב תחילת הדף הזה שנמצאת בדף תחילת טושים זה הדק

גם אוטובוס זה הקטן?
בועז, לא הבנת, אוטובוס זה לא אוטו, אוטו זה הקטן!

כמו שאמרתי מי שלא רוצה להכיר באמת ימשיך לצעוק "טושים זה הדק" עד אין קץ

והנה עוד מחלוקת מ-ז-ע-ז-ע-ת:

איך קוראים אצלכם למיצים שבאים בשקיות קטנות להקפאה?
שלוקים? פופ-אייס? איגלו?

אחותי טוענת שבפ"ת השם שלהם הוא "קפואים"

אתם יכולים להגיד את המשפט "תקנה גם קפואים" בלי לחשוב על עוף ואפונה?

קפואים?? מה זה?? שטויות.

קוראים לזה "פופאי", "קרחונית" או "שלוקים".

קרחונים

שלוקים

שלוקולים...

בדרום המנומנם היתה גרסה אחרת לשקיות הניילון הקפואות עם המיץ:

קראנו לזה: פופיס...יענו Popis

(לא רוצה לגלות מתי הבנתי איך מבטאים את זה נכון)
(-;

דף הזוי ומעולה

קראנו לזה: פופיס...יענו Popis
לא קוראים לזה פופאיז או משהו בסגנון? אני כבר לא זוכרת

יש גם את החומיות (סוכריות werthers) - גם אצלכם קראו לזה ככה?

שקיות קפואות

יש גם את החומיות (סוכריות werthers) - גם אצלכם קראו לזה ככה?
קראנו להן סוכריות חמאה, סוכריות קרמל - עד שהגיע הנכד וקרא להן "סוכריות כוח" (לנמק למה הוא צריך לאכול אותן...). מאז זהו שמן ללא עוררין.

איך קוראים אצלכם למיצים שבאים בשקיות קטנות להקפאה?
אמא שלי פשוט קראה להם "לא!!"
סימני הקריאה במקור.
בחיי.
הם פשוט עוררו בה כזו חלחלה שהיינו ננזפים בהרצאה של שעה על צבעי מאכל וסוכרים ריקים אם היינו רק מעלים את הרעיון.
כבר היה עדיף לבקש ארטיק ירוק ולהושיט ישר את הצואר למליקה.

והנה לפני שבוע הציעו לילד קרחונים, והוא מיד תיקן אותי בזלזול מסוים: "זה שלוקים!" (כאילו אמרתי שזה חטיף גזעי, או איזו מילה אחרת של תרחים שעבר זמנם)

שליחה על ידי gani* » 08 אוגוסט 2008, 17:36

לא רוצה לגלות מתי הבנתי איך מבטאים את זה נכון
לי כבר אין סודות. בגיל 27, 27 !!!, נפל אצלי האסימון שזה לא אבן-יארו-מספריים אלא "אבן - נייר - ומספריים":-D אני נשפכת מצחוק רק מלכתוב את זה...
[ובערך שנה אחרי זה לפענח את "אן-דה- טרוווו-אח!" (un-deux-trois בצרפתית...)]
פאדיחות...

מוכרחה להודות באותה רוח שאני חשבתי שנים ש"נייר אספת לחייל עזרת" זה (לא יודעת לנקד)
niar asefet - lachayal azeret
ורק לפני כמה שנים נפל אצלי האסימון...

שאלה כבדת משקל: מה ההבדל בין גיהוק לשיהוק?

גיהוק זה מה שמנסים להוציא מהתינוק אחרי הנקה, וסבתא ברכה יודעת לעשות את זה הכי טוב.
שיהוק זו התכווצות לא-רצונית של הסרעפת (היק-אפס).
כך על-פי המילונים. דוברי העברית לא בהכרח מצייתים.

גיהוק - HICKUP (מקוה שהאיות נכון). אני חושבת שהוא מהסרעפת והוא מחזורי.
שיהוק - גרעפס, חד פעמי לרוב (נקוה) ומשחרר גזים מהקיבה.

אמרתי שהם לא מצייתים, ומיד הבאתי דוגמה (-:

_גיהוק - HICKUP (מקוה שהאיות נכון). אני חושבת שהוא מהסרעפת והוא מחזורי.
שיהוק - גרעפס, חד פעמי לרוב (נקוה) ומשחרר גזים מהקיבה._
לפי האקדמיה - בדיוק להפך.
אבל מה - הם לא מצייתים .
אנשים מן השורה אומרים גיהוק על Hickup, ו"מוציא אויר" או "עושה גרעפס" על השני.
"שיהוק" נמצא רק במילונים ובפרסומים של האקדמיה.