יום העיון השנתי של באופן טבעי יתקיים השנה ביום שלישי 24/5/16 בפארק הלאומי ברמת גן.
זו הנקודה שתשימו בוויז (ללחוץ על הקישור) כדי להגיע לחניה (קצת לפני הכניסה לספארי - "חניית שער התותים". כאן הנקודה המקורבת ביותר שהצלחתי למקם את המחצלת שלנו...
ניפגש החל מהשעה 10:30, כדי לפגוש חברים חדשים וישנים על הדשא ולאכול ארוחת בוקר/צהריים (שנביא איתנו).
החל מהשעה 12:00 נקיים שני סבבים של מעגלים, כשעה וחצי כל מעגל. המעגלים הראשונים בשעה 12:00, והסבב השני בשעה 15:00. בין לבין נחגוג 20 שנה (21) ל"באופן טבעי".
אחרי המעגלים נמשיך להיפגש ולקשקש ולדבר ולקשקש (כן, שוב), לרוץ על הדשא או... מה שנרצה עד רדת החושך.
עלות: 50 ש"ח למשפחה. כל ההכנסות מהוות תרומה להמשך תפעול האתר והקהילה לשנה הקרובה. התשלום בשולחן הקבלה (משמאל מתחת לעצים).
היות שהתשלום הוא תרומה, כל אחד מוזמן לשלם ע"פ יכולתו ורצונו, או לא לשלם בכלל.
תכנית יום העיון
להלן המעגלים בשעה 12:00
מגירות שקופות – תרומתו של הפייסבוק לשינוי חברתי בתחום החיסונים - שירי גורמן
כמו בתחומים רבים בחיי האזרחים בישראל, מתחילה התעוררות ולצידה הבנה שהרגולטורים נרדמו. רשת של קשרים והשפעות גורמת לעיתים להפקרה של בריאות וטובת הציבור ומעודדת אותנו כאזרחים להעמיק את לקיחת האחריות על בריאותנו ועל עתידנו.
כיכר העיר החדשה, הפייסבוק, מפגישה הורים עם מידע שלא היו חשופים לו בעבר, הזלזול של מנהיגי ממסד החיסונים בציבור ההורים, מחזק עוד את הרצון בבחירה חופשית, עצמאית ואישית. ההתנערות המוחלטת מאלו שנפגעו- מכרסמת באמון שהציבור מוכן לתת במי שמבקשים לשכנעו ולהובילו.
נראה כי אנו נמצאים בעידן של שינוי מאד עמוק ביחסי הכוחות בין הציבור לממסד. בכל אחד מתחומי חיינו. כולל בבריאות. ימים יגידו מה מחכה לנו בקצה התהליך – האם נשתחרר מהשחיתות, האם תתגלה האמת? בינתיים, כל אחד ואחת מאתנו מחוייבים לדעתי לחיפוש כן ואמיץ אחריה.
- שירי גורמן, כמעט 40, נשואה ליעקב, אמא לחמישה ילדים אהובים שלוש בנות ושני בנים. מתגוררת בכרכור.
מלמדת ימימה, מודה על כל הטוב שבחיים.
ההיסטוריה והאבולוציה של ברית המילה (וגם מעגל תמיכה למעוניינים) - רני כשר
במקרא מוזכר המנהג פעמים ספורות, ורק פעמיים מדובר על מילת תינוקות בגיל שמונה ימים. לא ברור גם מה בדיוק מלים, איך, ובעיקר למה. בשיחה, נלווה את אברהם, יצחק ויעקב (וכן את דינה, שמעון ולוי בני יעקב), את משה וציפורה, יהושע, ואת שאול ודוד – לכל אחד מהם היו מפגשים שקשורים למילה. וכן, ננסה להתחקות אחר התפתחות המנהג, השינויים שחלו בו באופן משמעותי לאחר מרד בר-כוכבא, התוספת המוזרה שקיבל לאחר המאה השמינית, וההתקבעות שלו בתרבות היהודית כפי שהוא נהוג כיום. נספר מעט על תולדותיו בתרבות האמריקאית, רק כדי לבחון ולנחש מה עתידו בתרבות המערבית כולה בשנים הבאות.
- רני כשר, אב נימול לבת אחת ו-5 בנים, חלקם שלמים וחלקם פחות. פעיל ב"באופן טבעי" כבר 21 שנים. מחשבה שנייה על ברית מילה
ואף על פי כן נוע תנוע - גילה חורש וטל שרת
כמה מילים על תנועה ועל הקשר שלה לתזונה לחינוך ולבריאות, ודיון על מקומה בחיינו.
- גילה, אמא בחינוך ביתי לארבעה (שבהחלט פעילים פיזית), חזרה לזוז אחרי שצעיר ילדיה נגמל ושחרר אותה. מתאמנת בקפואירה ארבע שנים, מלמדת מתמטיקה בניגוד לאידאולוגיה של עצמה, ובמקביל מתלבטת מה תעשה כשתהיה גדולה.
- טל, אמא בחינוך ביתי לאחד (שבהחלט פעיל פיזית). בעיקר מזיזה אחרים. פיזיותרפיסטית התפתחותית ומורה לפלדנקרייז בעשרים השנים האחרונות. עוסקת בטיפול התפתחותי בתינוקות וילדים, גם בקבוצות, ובטיפול פרטני בבעיות נוירולוגיות ואורתופדיות לכל הגילאים.
אפס הפרדה – על הפרדת התינוק מאימו מיד אחרי הלידה - אליענה עובדיה
ההפרדה הזו לא מתרחשת כבר ברוב בתי החולים באירופה, ובחצי מבתי החולים בארה"ב. היא מזיקה, אין בה כל הכרח רפואי, אלא רק נוחות בירוקרטית של בתי החולים. מחקרים ועדויות מזהים את ההשלכות שיש להפרדה הזו על כל חלקי המשפחה המופרדת: פגיעה בהנקה, ביצירת הקשר בין האם לתינוק, בייבי בלוז, חוסר ביטחון וקושי בטיפול בתינוק ועוד.
בבתי חולים בעולם עובדים בשיטת ה-Zero Separation.
קבוצת אמהות שהופרדו מתינוקם לאחר הלידה, וחוו גם לידות ללא הפרדה, החליטו להביא לידיעת ההורים בישראל שיש להם זכות מלאה לא לפרק את התא המשפחתי לאחר הלידה, ולשמור על הבטיחות הן של האם והן של התינוק גם ללא ההפרדה הזו.
איך עושים אפס הפרדה? באילו בתי חולים זה אפשרי?
על כך ועוד במעגל.
- אליענה עובדיה, אמא לארבעה ילדים מקסימים (שמשלושה מהם נפרדתי לאחר הלידה), מדריכת הנקה שנמצאת כבר שנים בתינוקיות בבתי חולים שונים בישראל וכבר מזמן רוצה לצאת החוצה ולצעוק לכולם – על תתנו את התינוקות שלכם,
החינוך הביתי בגיל חטיבת הביניים - מיכל מוסקוביץ
מהניסיון המועט שלנו כמשפחה עולה כי בגיל זה צרכי הילד משתנים בכמה היבטים:
בהיבט הלימודי – עולה הצורך בגורם מקצועי להקניית נושאי למידה מתקדמים.
בהיבט החברתי – גובר הצורך באינטראקציה חברתית עם בני גיל דומה.
בהיבט המשפחתי – נבנית העצמאות של הילד בתוך המשפחה.
בדיון נתמקד בשאלות הבאות:
- מה היתרונות שיש לחינוך ביתי בגילאים אלה?
- מה החסרונות שעולים מחינוך ביתי בגילאים אלה?
- האם קיימות שיטות/כלים שונים לחינוך ביתי הנכונים ליישום בגילאים אלה?
- מהם האתגרים העומדים בפנינו ביישום שיטות אלה?
- מיכל מוסקוביץ, יועצת שיווקית ומומחית מחשבים. גרה בשרון עם משפחתי. לנו שני ילדים: ילדה בת 20 בצבא וילד בן 12 וחצי בחינוך הביתי.
לאורך ההיסטוריה, נשים, ברחבי הגלובוס נהגו לשבת יחד בזמן הדימום החודשי, לדבר, לשתף ולחוות ביחד את הנשיות העוצמתית על עליותיה ומורדותיה. בנות צעירות עברו טקסי מעבר בהגיען לגיל בשלות ונכנסו לעולם הנשיות כשהן מוכנות ומצויידות בחכמת נשות השבט. זקנות השבט תפסו מקום של כבוד בחינוך, חניכה וסיוע לילדות, לנערות ולנשים.
והיום?
הצטרפו אלי, בנסיון לגשר על החלל הפעור בימינו ובתרבותנו, אל מעגל נשי בו נשתף ונקשיב לפניה הרבות של הרחם שלנו.
נדבר על מצבי רוח, הפרשות, חלומות, חששות וכמיהות ממעמקי הרחם. ניתן מקום לכעסים, פחדים, עצב וקנאה. נשווה סימני פוריות במהלך החודש ולאורך החיים. נגלה כמה כל אחת שונה וייחודית ועם זאת נמצא את העורק המקשר בין כל נשות העולם בכל הזמנים.
נשים בכל גיל מוזמנות לדבר על המחזוריות החודשית והשינויים הפיזיולוגיים, ההורמונליים והרגשיים במהלך החודש, תוך שימת לב למה הרחם מנסה לומר לנו ואיך להקשיב לה ולעזור לה.
- נטע לפורט, אישה, אמא, גינקולוגית הוליסטית, מלווה ומרפאה נערות ונשים, דולה ומדריכת הכנה ללידה.
החיים כדרך עיכול - הילה עוגן-מירקם
במעגל נלמד כיצד להיות שותפים פעילים במצב הבריאותי שלנו ברמה היום יומית; כיצד לשפר את תפקוד המעי הגס ולהרגיש הרבה יותר טוב; כיצד להיות בתקשורת עם מוח הבטן, ולהתייחס אל הגוף בכבוד הראוי לו, תוך לקיחת אחריות אישית על מצב הבריאות שלנו.
בהרצאה נדבר על:
• חוכמת המעי הגס – מוח הבטן: המקור לבריאות וחולי
• המעי הגס בראי הנפש
• המעגל הסגור של הרעלה עצמית
• כיצד לשתות וללעוס נכון
• ישיבה נכונה בשירותים
• נשימות לבטן
• כיצד להיות טובים אל עצמנו
• ניקוי של המעי הגס
- הילה עוגן-מירקם, בת 37, חיה עם אהובי נדבי עוגן, אמא ליהאל בת 9 ומיאיה בת 6, מתגורררים ביורט במושב תלמי יפה, מחנכים בבית. חיים קרוב לטבע.
להלן המעגלים בשעה 15:00
מגבולות למנהיגות ברוח "הורות כמעשה ניסים" - גילה ישראל וחגי קירשבלום
ויש כל מיני חששות ופחדים ודאגות – שלא יהיו חשופים יותר מידי למסכים, שיאכלו בריא, שלא ירביץ לאחותו, שלא תצעק כשהקטנה ישנה.
במפגש הזה נשאל את השאלות האלה מזווית שונה – איך את/ה חוזר/ת להיות המנהיג/ה של הבית - ששווה ממש ללכת אחריה/ו? ניצור חזון שמורכב ממה כן ולא ממה לא. נצא לרגע מכל מה שאוטומטי אצלנו למרחב חדש של חופש, דימיון ומנהיגות.
- גילה ישראל, אמא לאביב, גרה בחוקוק. מלוות הורים על פי גישת "הורות כמעשה ניסים" ומנחה קבוצות של הורים. הגעתי ללמידה הזאת מתוך המון שאלות שהיו לי כאמא ותחושה שחייב להיות משהו טוב יותר מזה. שאני רוצה לתת לבן שלי ילדות טובה ולעצמי הנאה בהורות. זה הפך להיות חלק ממסע להעמקת ההקשבה.
- חגי קירשבלום, נשוי לגילי ואבא ליפתח ונונה, מלווה הורים לפי גישת "הורות כמעשה ניסים", מעביר סדנאות ומנחה מעגלי הורים.
איך לדבר עם ילדים (בכל גיל) כשיש קונפליקט - לילך בנימיני-קורש
אבל מה לעשות כשהחיים מזמנים לנו גם רגעי קונפליקט וקושי - מצידנו ומצידם?
על הרקע הזה אנחנו מנסותים לדבר וליצור תקשורת מכבדת שמניעה תהליכי שינוי וצמיחה -
אבל לא תמיד פשוט ולא תמיד 'יוצא' לנו כפי שרצינו.
במעגל אנסה להביא כמה עמודי תווך מתוך גישת ה'התמקדות בהורות מכבדת' שכוללת את גישתי האישית ורכיבים מתוך ההתמקדות - Focusing, מיומנויות - נוכחות רחבה, הקשבה עמוקה, מושגים - 'סדר האהבה' - קונסטלציה משפחתית ורעיונות - קבלה רדיקלית ואינטקראציה חופשית בתוכי בין כל חלקי.
מתוך היסודות הללו, נתבונן וננסה להנביע מסילות חדשות, נשמע סיפורי מקרים ונצמח ביחד.
מאד סקרנית ונרגשת לקראת ההזדמנות ליצור שיח, חקירה והתבוננות משותפות ממשפחות והורים ששותפים לדרך של חינוך ביתי ולקראת הפירות שינבעו משיח כזה.
- לילך בנימיני-קורש - הכנה ללידה ודולה מדריכת הנקה ייעוץ הורות בגישת הורות מכבדת * ליווי רגשי – BOT
איך מעוררים תודעה ציבורית?
איך מגייסים כוח אזרחי להשגת שינוי במציאות?
איך משפיעים על השיח הציבורי?
על שאלות אלו ועוד תענה אור-לי ברלב, ותספר על מאבק הגז שהינו אחד המאבקים המצליחים והמהדהדים שידע הציבור הישראלי.
- אור-לי ברלב, פעילה חברתית, ממובילי מאבק הגז וממקימי חדר המצב.
הפלרה זה רע? – בואו לשמוע ולהחליט בעצמכם - מיכל רוזן
כל אלו ועוד במעגל על הפלרת המים בישראל.
ההפלרה היה פרוצדורה של הכנסת חומצת פלואורוסיליצית לתוך מי השתייה כדי להגן על התושבים מפני עששת. החומצה מכילה פלואוריד וכן רעלים מסוכנים כמו עופרת וכספית. למרות שההפלרה התקיימה בישראל משנת 2002 ועד 2014, סקר של משרד הבריאות הראה שבשנים אלו העששת עלתה ב-9%.
בנוסף, בישראל שיעור העששת גדול כמעט פי שניים מאשר במדינות אירופה בהן נאסרה ההפלרה. מחקרים רבים מצביעים על סיכוני ההפלרכה לבריאות. באירלנד, שהיא המדינה היחידה בעולם מלבד ישראל בה קיימת חובת ההפלרה, שיעור מקרי הסרטן גבוה משאר מדינות אירופה שאינן מפלירות. מחקר שהתפרסם ב"לנסט" – ירחון רפואי חשוב – קבעו החוקרים שהפלואוריד הוא נוירוטוקסין רעיל למערכת העצבים.
בואו לשמוע מה אפשר לעשות כדי להפחית את נזקי ההפלרה לכם ולמשפחתכם, ואיך אפשר לפעול במישור החברתי, המשפטי והפוליטי כדי להפסיק את ההפלרה.
- מיכל רוזן, אזרחית שלווה שגילתה לפני ארבע שנים את הסיפור הלא-יאומן של הונאת הפלואוריד, ומאז היא פעילה למן מים נקיים בישראל בעמותת "איזון חוזר" ומנהלת קבוצת פייסבוק "אני בעד מים נקיים".
על הורים וסבים באופן טבעי – אנחנו, הורינו וגידול ילדינו - סוניה זרחי
האם שיתפנו אותם בבחירה שלנו?
האם הם מבינים אותנו?
האם הם תומכים בנו?
האם הם מטפלים גם בנו או רק בנכדים?
האם הם מתערבים, מנדנדים, מביעים ביקורת, כמו כל הסבים והסבתות?
האם לסבים וסבתות של חינוך ביתי יש קשיים ודאגות נוספים, אחרים?
בואו נדבר על היחסים והקשרים והקשיים.
- סוניה זרחי - מקשיבה באופן טבעי להורים אנשים וילדים. לומדת מכל אדם ומכל מפגש. מחפשת את הדרך המתאימה לי, ומלווה הורים בהקשבה לדרך שמתאימה להם. מתרגשת בכל פעם כשבמפגש, בהקשבה, בשיחה ובפתיחת הלב, מופיעה הבנה, מתגלה דרך, משהו נירגע ולפעמים גם מתחולל שינוי.
השיבה הביתה - צפריר שפרון
הפרדת האדם מביתו מקדשת את הפקרת המשפחה והאינטימיות הבסיסית לידי הצדקות חברתיות אלימות, והזנחת הבריאות אל תפיסה מרעילה ואל רודנות הסמים המסוכנים מכל - בדמות תרופות.
היא מוקיעה את האינטימיות המשפחתית אל האינטימיות החוץ משפחתית. מטפלים, מלמדים, חוגים ושאר המשימות המוטלות על הילד – עולות בעיקר על מנת שלא תתממש אינטימיות מוגזמת.
על כך, נשוחח.
- צפריר שפרון, אב בחינוך ביתי, אוטודידאקט,
מרגע לידתו ועד אחרון ימיו מוקף אדם ברצף של מאורעות וסטיואציות: לידות ופרידות, מחלות וקשיים, עוני ועושר, עונג ומכאוב וכו'.
לא פעם אנו חווים חוויות זהות או דומות לחוויות של אחרים, ובכל זאת כל אחד חווה אותן באופן שונה, מרגיש אחרת, וזוכר זיכרונות שונים לגמרי.
מדוע אנחנו חווים את החוויות כל כך שונה זה מזה? איך, לשם דוגמה, יכול להיות ששני אחים בני אותו זוג הורים חווים את חווית הנעורים בבית בדרך כל כך שונה? איך זוכר כל אחד זכרונות אחרים לגמרי מאותם ההורים?
האם זה עניין של גורל? האם יש בידינו בחירה איך לחוות את החיים, איך לקבל או לא לקבל את מה שהחיים מציעים לנו?
ננסה להבין עד כמה הבחירות שלנו אחראיות גם לדברים שאין לנו עליהם בחירה לכאורה.
- שולמית בלוך, כיום, אמא גאה לחמישה ילדים בחינוך ביתי. בעבר, גננת, מורה ומנחה זוגית. עברתי ועוברת דרך ארוכה של חיים בבחירה. יצאנו בשאלה יחד עם חמשת ילדינו, התמודדנו עם מחלה קשה ופרידה של בננו הבכור, בחרנו ובוחרים לחיות חיים של התנסות ובדיקה בכל תחום: זוגיות, חינוך , תזונה, אמונה ועוד...
[/spoiler]
וכאן - רשימת השירים לג'ם-סשן, שיערך בין המעגלים ואחרי המעגלים. מוזמנים להביא כלי נגינה.
בטי בם - סולם לה מינור
לוקח ת'זמן – דו מזור
רוני – לה מזור
אני שוכב לי על הגב – דו מינור
אלף כבאים – פה מזור
חופשי זה לגמרי לבד – דו מזור
בלילות הקיץ – לה מינור
כל השבוע לך – דו מזור
הבלדה על יואל סלומון- סול מזור
קח לך אשה ובנה לה בית – דו מזור
ארץ טרופית יפה- פה מזור
האהבה שלי היא לא האהבה שלו- סול מזור
כשאת בוכה – סול מזור
יויה – רה מינור
שיר הפריחה – לה מינור
לגור איתו – לה מינור
Aquarius - Am
Good morning sunshine – D
Oh darling - C
Love me do - G
Yellow submarine - C
Champions - Dm
Hotel California - Am
{מוזמנים להזמין חברים, להירשם ולשתף את feed]דף האירוע בפייסבוק story type[/po]=22&action history=%5B%7B%22surface%22%3A%22permalink%22%2C%22mechanism%22%3A%22surface%22%2C%22extra data%22%3A%5B%5D%7D%5D וכמובן להגיע!
להתראות