נראה לי שחוסר היכולת להתעבר בזמן הנקה מעיד על תפקוד בריא של הגוף ולא להיפך
מה זאת אומרת בעצם? שהגוף לא מאפשר הריון נוסף כיוון שהוא עדיין לא התאושש מההריון הקודם ומהלידה?
שהוא לא מאפשר כיוון שהתינוק עדיין קטן וזה מנגנון שמאפשר לתינוק "זמן אמא" לבד?
אולי שניהם?
אחרי הלידה הראשונה לקח לי שנה וחצי להרגיש שהגוף חזר למקום. ואז נכנסתי להריון.
אחרי השניה בערך שנה. ואז שוב נכנסתי להריון.
אז יש שאומרים שזה בדיוק העניין והתעברות "לפני הזמן" מעלה סיכוי להפלות / מומים / בעיות.
האם טבעי להניק ילד עד גיל שש? ומה אז? אני מניקה אז בריא לי לא להתעבר? או שמרגע שהוא גם אוכל מוצקים זה כן בריא לי?
ואם אני מניקה שניים? מה, יש חוקים כתובים לעניין הזה?
אני חושבת שאין כזה דבר "בזמן". זה מאוד אישי.
הפעם, אפילו אם אני עכשיו, חודש וחצי מהלידה נכנסת להריון, אני יודעת שזה יהיה מעולה. הגוף שלי חזק, לא מרגישה שלילדים שלי חסרה אמא.
פשוט חיים ביחד. משפחה. טבעי שיש אחים.
אישה אחת צריכה שנתיים כדי להגיע למצב פיזי, רגשי, נפשי שיאפשר לידה, אחרת צריכה חמש שנים ושלישית צריכה חצי שנה.
להגיד למישהי שזה מוקדם מידי זה לא לעניין. זה אולי בריא לאחת, לאו דווקא לאחרת.
הערסית מהשכונה :
באיזה מצב את ? קחי עשר דקות ותבדקי עם עצמך אם את מוכנה באמת לעוד הריון.
הגוף שלך חזק? תפני את תשומת הלב שלך לאיברים הפנימיים - רחם, שחלות
תבדקי את הזוגיות, את המצב הרגשי שלך ושל כל בני הבית
ועוד - כל מה שעולה.
מרגישה מוכנה? שלמה באמת עם הרצון הזה? או רק משתעשעת ברעיון כמו שכתבת? זה מה שחשוב.
ולגבי:
וכיוון שלאמא שלי היה קשה להתעבר בהתחלה...(בעיה עם השחלות -פרידה מהצד הילדי?) אז טחנתי לעצמי במוח שבטח גם אני! ולא משנה שהרופא אמר שהכל בסדר..
אז איזה זכות גדולה נפלה בחלקך, להיות זאת שמסוגלת לשנות את דפוס הלידות המשפחתי!!! פשוט כיף לך! (הבנת את הגישה שלי?
)
<
אמא לביאה משתעשעת ברעיון שהיא כבר שוב בהריון >