לידה ללא מיילדת

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

אני כמובן אשמח לעזור ולעודד ולענות על שאלות בדף בית שלי אם מישהי רוצה.
סיגל, מזל טוב! @} אבל אין לך דף בית
אפשר לפתוח לך אם את רוצה (בחרי כינוי עם קו תחתי )

[טל*]

איזה כיף שהגעת סוף-סוף למחשב!
מקסים לקרוא, למרות שכבר שמעתי את הסיפור, וכל הכבוד על ה"שליחות" החברתית.
ולמתענינים, את סיגל אפשר למצוא ב סיגל ניצן.

[הולכת_את_מעימי*]

מעתיקה לכאן את מה ששאלתי את סיגל, אולי מישהי אחרת תוכל לענות לי או להפנות את תשומת ליבה:
שלום, סיגל
קודם כל מזל טוב להולדת אורי!!
ראיתי בסיפור שלך שמלתם אותו (ואני מתארת שבזמן) ואם לא אכפת לך הייתי רוצה להמטיר עלייך כמה שאלות פרוצדורליות בנושא:
האם לצורך כך הייתם צריכים לרשום אותו במשרד הפנים תוך 24 שעות מלידתו?
איך בכלל רושמים במשרד הפנים כאשר אין טופס אישור ממילדת? הם לא דורשים שום אישור שילדת? (כאילו דה?)
האם המוהל לא דרש שהיילוד יקבל ויטמין K בלידה? איך השגתם (אם בכלל)?
האם המוהל לא דרש שתעברו בדיקת רופא לפני הברית, האם עשיתם זאת? שוב, זה לא יצר בעיה שאין לכם מילדת מוסמכת והוכחה ללידה?
אני חושבת שהבנת את רוח השאלות, למרבה ההפתעה רוב החששות שלי לקראת לידה לבד ממוקדות בזה ואני רוצה להסיר ממני את החששות האלה כדי לפחד כבר מהלידה עצמה
אודה לך מאוד אם תעני לי כאן או בדף בית שלי.
תודה

[עדי_ל*]

טוב כבר כתבתי המון ואין לי מושג אם זה עזר למישהו או לא כי כבר נורא מאוחר בלילה
מזל טוב . היה מאוד מעניין ומרגש לקרוא את המילים שלך, ביחוד את אלו על הפחד .. כ"כ נכון ופשוט וחיים ומוות ופשוט..
תודה.

[יעלי_לה]

האם המוהל לא דרש שהיילוד יקבל ויטמין K בלידה?
לא ידוע לי שמוהלים דורשים את זה בכלל (אצלינו לא דרש; מצד שני, כן נתַנו בטיפות). אם משהו מעניין אותם חוץ ממשקל, זה בדר"כ רמות בילירובין, כמובן רק אם יש גוון צהבהב.

[נעמי_בן_שיטרית*]

איך בכלל רושמים במשרד הפנים כאשר אין טופס אישור ממילדת? הם לא דורשים שום אישור שילדת? (כאילו דה?)

יש מספר מסמכים הדרושים על מנת לרשום תינוק שנולד בלידת בית בין היתר אישור מרופא נשים שראה את היולדת בתוך 24 שעות מהלידה ואישור מרופא ילדים שראה את הילוד. כדאי לברר במשרד הפנים הקרוב אלייך מה הם דורשים.

[אנונימי]

האם לצורך כך הייתם צריכים לרשום אותו במשרד הפנים תוך 24 שעות מלידתו?

על מנת לרשום את היילוד במשרד הפנים בלי להסתבך עם בירוקרטיה, בתי משפט, בדיקות רקמות וכו', עליך להמציא אישור הריון מרופא נשים, שראה אותך אחרי שבוע 28.
(נוסח האישור פשוט מאוד, לא דורש בדיקה מיוחדת, כן דורש רופא עם ראש פתוח: ת.ו.א: 02/02/2222 תל"מ: 11/11/1111).
לאחר הלידה, כמו שכתבה נעמי בן שיטרית -
אישור מרופא נשים שראה את היולדת בתוך 24 שעות מהלידה ואישור מרופא ילדים שראה את הילוד.
זה לא אומר שהם צריכים לבדוק אותך (למעט לחיצות על הרחם לודא שאכן עברת לידה ואולי להראות תחבושת עם דם) או את היילוד, הם רק צריכים לראות אתכם ולתת את האישור.



האם המוהל לא דרש שהיילוד יקבל ויטמין K בלידה? איך השגתם (אם בכלל)?
בחיים לא שמעתי על מוהל שדרש דבר כזה.



האם המוהל לא דרש שתעברו בדיקת רופא לפני הברית, האם עשיתם זאת? שוב, זה לא יצר בעיה שאין לכם מילדת מוסמכת והוכחה ללידה?

ממש לא. זה בכלל לא שייך אליו.


למרבה ההפתעה רוב החששות שלי לקראת לידה לבד ממוקדות בזה ואני רוצה להסיר ממני את החששות האלה

הסירי דאגה מליבך. הכל פתיר. טוב שאת מבררת קודם כדי להגיע בנחת לרגע האמיתי ולדעת הכל. תזכרי שאף אחד לא יכול להכריח אותך לשום דבר.

[פלונית*]

הי בנות
קראתי כל מה שמצאתי בנושא... ועדיין מלאת שאלות.
תגידו : אז אם אני יולדת לבד איך אני יודעת אם יש או אין קשר בחבל התבור, אם חלילה יש קשר כמו שקורה, לפי מה שקראתי, בכשליש מהלידות - מאיך להתירו לבד ?
ועוד שאלה ממש טפשית אבל - אם לא לחתוך את חבל התבור אלא לחכות להתייבשותו, כמה שעות - איך מלבישים את התינוק עם החבל?

[Manty_T*]

מכניסה לפה pop]לינק player[/po].asp?LaunchPageAdTag=Inside&ClipID1=1441084&h1=Great%20Expectations%2C%20Part%205&vt1=v&at1=News&d1=3 לתוכנית טלביזיה קצרה בה סוקרים אפשרויות לידה. מהדקה ה3.20 יש התייחסות ללידה עצמית.
מראים קטע מסרט של bv2]לידת תאומים בבית psalm zoya[/po].html, ללא מיילדת. יש גם ראיון עם האם והאב.
אני מאד מאד ממליצה לכל אחת שזקוקה לקצת בוסט בבטחון ללדת בכלל (כל שכן בבית, ולבד) לצפות בסרט המלא. להבנתי, ניתן לרכוש אותו בארץ (אך אני לא יודעת אצל מי. מסתבר שמכרו אותו ביום העיון של קרן סטריינג').

צפיה מהנה

[אורני*]

Manty ושרה ובכלל לכולם,מדהים לקרוא את כל מה שכולם כותבים פה ואני מודה לכם מאד על השיתוף במידע האישי,זה עוזר כל כך.....הסרטון הלינק של מנטי היה מדהים,אני מעוניינת לרכוש אותו,אבל מהאתר של לורה שנלי לא הבנתי איך,לשלוח צ'ק לחו"ל,אז אם מישהו יודע איפה אפשר לרכוש בארץ או איך מחו"ל,זה יעזור....
בנוסף,זו תהיה לידתי הראשונה(אני עדיין "רק" מתכננת להיכנס להריון) ואני כל כך אשמח לשמוע וולשוחח עם מישהי שילדה בלידה ללא מילדת,כמובן בבית, בלידתה הראשונה ושחשה,אולי כמוני,שזה הדרך הנכונה בעבורה.
אני מאמינה לגמרי ביכולת של הגוף שלי ללדת,אך יש בעיה אחת,אין לי מספיק ידע להתמודד עם מצבים מסויימים,וכמו שבסרטון שמנטי פירסמה,בלידת התאומים המדהימה,הרגשתי בצורה חד משמית שהיולדת היתה לגמרי בטוחה במה שקורה ולא רק בגלל שהגוף יודע ללדת,אלא גם בגלל שהיא מלמדת על לידות ולכן יודעת כמעט הכל ובצורה מושלמת ואף כי היא ילדה כבר בעבר....
היתי רוצה להשיג את כל הידע שהיא הרגישה בטוחה בעזרתו,ואיני יודעת מאיפה מלבד האפשרות להפוך למורה על לידות.....אני לא מכירה מקום בארץ שמלמד או שממש נותן חומר תיאורטי מעמיק על כל הנושא-ושוב אציין כי אני מעוניינת בלידה עצמית לחלוטין,אני מאמינה לגמרי בעצמי,אודה לכן על כל עזרה:)

[Manty_T*]

הי אורני
איזה כיף לקרוא אותך! איזה כיף לקרוא על כזו אמונה וקבלה של הגוף.
אם את שואלת אותי, את כבר עשית 90% מהדרך.
ה 10% האחרונים שאת "צריכה" לעשות הם השתחררות מהמחשבה שאת צריכה ללמוד בשביל ללדת עצמאית.
כל הידע הנצרך ללידה נמצא בתוך גופך. בדיוק כפי שלא קראת ספרים בכדי ללמוד ללכת, לרוץ, לחרבן ולישון כך אין שום צורך ללמוד איך ללדת. זוהי פעולה שגופך נברא לעשות.
מעבר לכך, אני מאמינה שבבחירה של ללדת לבד, את נותנת לגופך את מקסימום התנאים המתאימים ללדת ללא הסתבכויות.

עדיין, אני מבינה את הרצון ב"ארגז כלים" כדי לדעת איך להתמודד עם מצבים שונים.
לדעתי אין שום צורך ללכת ולרכוש אותם ע"י לימוד פורמאלי.
החוכמה הנשית ניתנת "חופשי" בהרבה מקומות ברשת.
אני מאד ממליצה על הפורום לידה פעילה וביתית של תפוז (אם כי, לאחרונה היא הפכה יותר פעילה מביתית ).
אם את קוראת אנגלית טוב, הקבוצה של יאהו מראש הדף c-birth (דורש רישום) הוא מקור מעולה לאינפורמאציה על לידה ללא מיילדת.
כמו כן, הנה מקבץ מאמרים של What ifs שאולי יעזור לך להתמודד עם חששות ספציפיות.

לגבי הסרט, תשלחי ללורה אימייל, והיא כבר תסביר לך איך לשלם עבור הסרט.
(אני מגיעה לארץ בחודש הבא ובמסגרת מפגש הפורום של "לידה פעילה וביתית" אני מתכוונת להקרין את הדיוידי. את בהחלט מוזמנת (פרטים בפורום).

[אורני*]

אני כל כך מודה לך.....אני בהחלט ארשם לקבוצה של יאהו,מקבץ המאמרים ששלחת לי נהדר.....בהחלט מכיל מספיק מידע,אני גם אשלח ללורה אימייל.....כמה נעים להרגיש את התמיכה....כמה מילים עשו לי את היום....ואני בהחלט מכירה את הפורום בתפוז,גם אותו חרשתי לאורכו ולרוחבו....יום נעים!

[נעמי_בן_שיטרית*]

אורני שלום, אני ילדתי את בתי השלישית בלידת בית ללא מילדת. בדיעבד הבנתי שהייתי צריכהלעשות את זה מהלידה הראשונה ומסיבות שונות זה לא יצא לפועל. אני ממליצה לך לא להתפשר! (מיילדת, דולה וכו')
מה שעזר לי כהכנה לכל הלידות היה סיפורי לידה שקראתי באתר.
את מוזמנת ל סיפור הלידות של נעמי בן שיטרית

.

[אורני*]

נעמי,קראתי את סיפורי הלידה שלך והתרגשתי מאד!!!אם היתי יכולה להודות באופן אישי לכל מי שכתבה סיפור שקראתי על הלידה שלה,זה היה נפלא!אז, תודה רבה על העוצמות המדהימות שלך!!תודה על הסיפור גם לך,מנטי....
אני לא אוותר על הלידה שאני רוצה,אני מקווה שבבוא הזמן בעלי יתמוך בהחלטה וכמובן שמשפחתי האהובה תתמוך בה.אני יודעת שאני מסוגלת להסביר את עצמי היטב ולענות על שאלות מסובכות שהתשובות שלהם נמצאות באינטרנט והמוטיבציה שלי באה גם מכן,נשים מקסימות להפליא!
מחשבה שמעסיקה אותי,אך לא מטרידה במיוחד,היא-איך להתמודד עם כל אותם אנשים שאני אוהבת,שלא אצליח לשכנע בביטחון שלי בעצמי ובטבע שלנו??אני יודעת שיהיו כאלה,למשל חברות טובות שילדו לידה קשה וארוכה,עם המון התערבויות רפואיות בבתי חולים וחושבות שכל מי שבוחרת ללדת בבית ועוד בלי מיילדת היא חסרת אחריות....קשה להתמודד עם זה....גם אמא שלי,שאני יודעת שאני יכולה לשכנע אותה בכל,ילדה בבית חולים עם התערבויות רבות ולמרות שיש לה מעט חברות שילדו בבית(אבל עם מיילדת),לעולם לא היתה שוקלת ללדת בבית בעצמה....בקיצור,אין לי סביבה תומכת כלל!!!עדיין לא דיברתי עם כולם על הנושא ברצינות,למרות שאני בטוחה ברצוני,אך מגישושים,כרגע,אני חוששת שיסתכלו עלי מוזר,במיוחד מי שאני זקוקה לקבלה שלו.....מה יהיה?יהיה בסדר...אני אמשיך לעדכן....חבל שאני לא אוכל להגיע למפגש שלך,מנטי,אני סטודנטית ועסוקה מאד בתקופה זו של השנה...

[טליה_טקאוקה*]

לגבי הסביבה...את יכולה אולי לשים הפרדה (את יכולה בדמיון ממש לעשות הפרדה) כאילו שהדברים לא ממש יגיעו אלייך...כי זה לא שלך!! החברה שמספרת את החוויה הקשה שהיתה לה בלידה-זה השעור והספור שלה...את יכולה להקשיב ולתמוך ולהיות אמפטית אליה אבל לזכור שזה לא שלך!! אלו הפחדים שלה...
ואת את החוויה שלך והשעור שלך תעברי בדרך הנכונה לך (בבית או בבית חולים...) דרך הקשבה לעצמך..
מצד שני,חברה פעם אמרה לי שהתגובות האלה מהסביבה זה בעצם קולות הפחד שאצלנו...וזה טבעי שיש פחד .גם לי היה פחד למרות שהיה לי בטחון מלא בגוף שלי וידעתי שאלד בלידה קלה ללא מילדת...זה פשוט לא היה "עניין" מבחינתי (לא לדאוג יש לי "ענינים" אחרים בחיים...p-:)
חוץ מזה בשביל תמיכה יש לך אותנו!!
את יכולה גם לקרוא את הספור שלי סיפור הלידה טליה טקאוקה@}

[אורני*]

טליה מתוקה,תודה תודה על התמיכה,את צודקת,אני לא סומכת על התהליך והפחד מהלא נודע לא מגביל אותי בחיי ואף לא ממה יחשבו עלי,אני מאד נאהבת,גם מעצמי,הסיפור שלך נורא יפה....תודה רבה עליו ועל כך שהגעתי למקום הזה(אפילו ממש הכיסא בחדר שלי מול המחשב) שאני פוגשת אתכן,גם אם דרך התכתבות בלבד, ובאמת שואבת השראה,עוצמה ואמונה.....יש לי אמונה נסתרת שכשיגיע הזמן אני ארגיש בסביבה התומכת והאוהבת שלכן,ואני כולי תקווה שגם בסביבה הקרובה אלי אני אחוש בכך ואתעצם...אני אוהבת אתכן על הכל,אתן מקסימות ושוב תודה לך טליה המדהימה!(())איזה כיף לי!!!(-:

[טליה_טקאוקה*]

בשמחה...[-:

[פלוני_אלמונית*]

רציתי לעדכן על קומונה בתפוז על לידה ללא מיילדת http://communa.tapuz.co.il/birthlove אתן מוזמנות בהמוניכן...

מרגיעון: "אפשר להזמין הזדמנויות" איזה כיף!!!

[מעדיפה_בעילום_שם*]

אני עומדת ללדת כל יום. התכנית שלי היא ללדת לבד בבית. אני אם חד הורית , ובתי בת הכמעט 9 תהיה שם איתי או שתלך לחברים, זה הסיכום בינינו. יש לי דולה נפלאה שגרה בית לידי, מיילדת מקצועית ונהדרת שגרה 10 דקות נסיעה מכאן, ועוד חברה טובה שהיא גם דולה מקצועית . לכל אחת מהן אני יכולה לקרוא בשעת הצורך. אני מתלבטת אם להכין תיק לבית חולים כאופציה, ואני דוחה את זה כל הזמן. אני מרגישה מעולה, נראית מדהים ובכושר מעולה. הבית כולו מוכן ללידה , וכך גם אני - מוכנה ומזומנה. קצת מתלבטת אם ללחוץ על הוסף לדף או לא. האתר הזה הוא כבר הרבה שנים הבית השני שלי, און אנד אוף. יחד עם זאת , לא בא לי להזדהות. בטוח יש כאלה שידעו מי אני, אבל לא נראה לי שצריכה להיות לי בעיה עם זה.בעצם אין לי בעיה עם זה. אזדהה אחרי הלידה.
קודם הרגשתי משהו כמו צירונים קטנים, אבל אולי זה עבר. אין לי מושג. נראה לי שאלך לישון עכשיו. לילה טוב בינתיים. המשך יבוא ( כנראה...).

[ה_עוגיה*]

בהצלחה @}

[Manty_T*]

בהצלחה

[טליה_טקאוקה*]

מעדיפה בעילום שם
בהצלחה@}
לדעתי בשביל ללדת בלי מילדת צריך בעיקר אמונה חזקה שזו הדרך שמתאימה לך. אם את מחפשת אלטרנטיבות או דרכי מפלט אולי את לא מספיק בטוחה בעצמך.. אני לא כותבת את זה כביקורת ובעצמי מתלבטת אם בכלל לכתוב את זה או לא...@} אבל רק בשביל הסיכוי שעוד לא ילדת והדברים שלי יכולים לעזור לך אני אקח את הסיכון....@}
מה שאני אומרת זה שתאמיני בעצמך וביכולת המדהימה של הגוף שלך וגם בתהליך ובחיים שהדברים קורים במילא כמו שאמורים לקרות (גם אם נזרום וגם אם נתנגד...).
אני מאמינה בך ויודעת שאת יכולה ללדת כמו שאת רוצה!! ברגעים הקשים של הלידה יכול להיות קול קטן שיגיד לך "אוף למה אני צריכה את זה...." ולבחור באופציה יותר נוחה אבל זה לא תמיד באמת מקל על הלידה, ההיפך....
מה שאני מנסה להגיד וקצת מסתבכת...זה שלא משנה איך בסוף תלדי העיקר שתהי מחוברת לעוצמה הפנימית שלך!!! לי זה היה הכי קל לבד, בחושך ,במים .
אם תצליחי להשאר מחוברת לעצמך אז גם אם במקרה תצטרכי עזרה את תדעי למי או לאן לפנות!
על תדאגי!!
אם את צריכה תמיכה את יכולה למצוא אותי בסקייפ talia takaoka אנחנו 7 שעות לפני ישראל.
שוב בהצלחה!@}
מחכה לקרוא את סיפור הלידה...

[טליה_טקאוקה*]

מנטי תראי איזה תלפטיה!!!! בוקר טוב ויום טוב....

[טליה_טקאוקה*]

רציתי להוסיף (אם עוד לא ילדת...ואם כן אז לאחרות אולי) -לסמוך...על עצמך, היקום ,אלוהים..
תזכירי לעצמך כל הזמן במהלך הלידה שאת יכולה ואת יודעת...כמו מנטרות...
בהצלחה!@}

[מעדיפה_בעילום_שם*]

טליה ומנטי, תודה על החיזוקים. אתמול בשיחה עם החברה שלי שהיא דולה , קיבלתי חיזוק על כך שבשלב זה אני מרגישה שחוץ ממני ומהתינוקת אין לי מושג מי יהיה בלידה. אני משאירה את זה פתוח. עד שדיברתי איתה אתמול, הלחיצה אותי שבכל פעם שאני שומעת מישהי מדברת על הלידה הצפויה שלה, זה עושה רושם שהיא יודעת בדיוק מי יהיה שם ורק אני לא יודעת. היא הרגיעה אותי בכך שאמרה שרק כשזה יגיע אני אדע באמת. מאז אני הרבה יותר רגועה כאמור, עשיתי לט גו. כאמור, אמשיך לעדכן. ו... אתמול כנראה שאלו לא היו באמת צירים, כי זה לא המשיך.
טליה הסיבה שפניתי למיילדת, היא שרציתי בק-אפ, כך שאם ברגע האחרון אחליט שבכל זאת אני רוצה לקרוא לה, היא תהיה מוכנה לבוא. זה ההסכם בינינו. היא יודעת שאני מתכוונת ללדת לבד. גם הדולה שלי יודעת מזה. זה בסדר גמור שכתבת מה שכתבת. אני רוצה כמה שפחות הפתעות, כך שחשוב לי לדעת מה אני משדרת. אם קלטת שאני משדרת שאני לא בטוחה לגמרי, לא יודעת, אולי זה נכון, פשוט חשוב לי לעשות את הדברים בצורה אחראית ולהשאיר לעצמי את כל האופתיות פתוחות. היה לי חשוב לדעת שאם בכל זאת ארצה מיילדת לצידי, תהיה מישהי בראש שלי שתהיה בהיכון, מוכנה להגיע. נותן לי הרגשה טובה לדעת שהאופציות פתוחות בפני. אני לא אומרת- בטוח שאלד לבד, רק אומרת שזה החלום הרטוב שלי... מעניין מה ילד יום...

[קט_קטית*]

אני לא אומרת- בטוח שאלד לבד, רק אומרת שזה החלום הרטוב שלי.

ומה יקרה אם תגידי "בטוח אלד לבד"?
זה אומר שסגרת את האופציות האחרות?
גם אם תתקשרי לשכנה שלך באמצע איזה לילה בלי לסכם איתה מראש היא תבוא
ואם לא היא אז אחרת 0-:
הדלתות תמיד פתוחות.
תמיד יש לך השליטה על המצב.
אם תצטרכי עזרה - היא תהיה שם.
לגבי התיק לבי"ח - אין מה לטרוח.
בגדים, מגבות, פדים ואוכל נותנים שם חינם
במקרה חירום תזכרי לקחת איתך ארנק וטלפון, זה המקסימום

מהניסיון של הלידות שלי יכולה לספר לך שאני תמיד ילדתי לבד.
אף אחד לא ילד איתי או במקומי.
גם כשעוד אנשים נכחו בחדר, תפקידם היה קטן, והם לא ילדו.
תפקידי היה גדול, ואני כן ילדתי.
את יודעת על מה אני מדברת?

שתהיה לך לידה חזקה ויפה

[אהבה_טהורה*]

בהצלחה @}

[מעדיפה_בעילום_שם*]

תודה לכן אהבה וקטקטית.

[שחרור*]

אני לא אומרת- בטוח שאלד לבד, רק אומרת שזה החלום הרטוב שלי
זה גם החלום שלי וגם אני לא מעיזה לומר בפה מלא "אני אלד לבד בבית". תמיד זה בא עם הסתייגויות.
אני משתדלת לחשוב על זה כך- כשאני נוסעת ברכב אני הרי לא אומרת "כנראה שאגיע למקום כזה או אחר- אלא אם כן אפגע בתאונה" למרות שזה נכון. למה לי לחשוב שלילי?
מאד מחזק אותי כשאני מזכירה לעצמי שכך הרבה נשים ילדו פעם. סבתי שגדלה בכפר סיפרה שהאשה הייתה מוצאת איזו פינה שקטה (והיו להם בתים קטנטנים...) בבית ויולדת- אם היא הייתה מרגישה שצריך עזרה, הייתה שולחת מישהו שמזדמן לה שיקרא לזקנה החכמה (המיילדת). סבתי סיפרה שהרבה פעמים כולם היו מגלים פתאום את אמא עם תינוק.
עוזר לי לחשוב שזה לא הטירוף שלי אלא מה שקורה בבתי החולים, למשל זה הטירוף האמיתי.
אצלי הלידה עוד רחוקה מאד- אבל אני מתאמנת כבר מעכשיו (-;
בהצלחה אם עדיין לא ילדת.

[פלונית_אלמונית*]

האם יהיה איתך איזה שהוא מבוגר שיוכל לקרוא למיילדת באם תחליטי שאת רוצה?
המיילדת נשמעת לי מאוד גמישה - אולי את יכולה לסכם איתה שתבוא ותהיה במטבח רק ב'סטנד-ביי' למקרה שתרצי אותה. זה יכול גם לעזור לך להמשיך לבד במקרה של התלבטות שאולי, לבד, היית מחליטה ללכת לבי"ח.
בהצלחה

[טליה_טקאוקה*]

מסכימה עם מה שכתבה קטקטית בחלק הראשון (קטקטית-איך את תמיד כותבת כל כך יפה וברור...@}) וגם עם שחרור.
מעדיפה בעילום שם אני נזכרת שלפני הלידה כל פעם שנכנסתי לאמבטיה (ידעתי שאלד באמבטיה) הייתי כורעת בתנוחת לידה ומדמיינת את הלידה שלי קלה ופשוטה ואותי עוצמתית ויכולה (בלידה הראשונה בבית עם מילדת ההרגשה שלי היתה ש "אני לא יכולה...") ואכן כך היה. ההדמיה מאד עזרה לי.
מתרגשת בשבילך! איזה כייף!!@}

[פלוני_אלמונית*]

מעדיפה וגו'
נראה לי שאת מסודרת יופי, אני מתכוונת - מוכנה לזרום עם כל תרחיש שלא יהיה, מכינה גיבויים וכו'. אחלה.
חוץ מדבר אחד - הילדה שלך בת ה- 9. כתבת שיש לה אפשרות ללכת לחברה אם היא תרצה. האם דיברת איתה על אפשרויות אחרות? אולי היא תעדיף להשאר איתך ולהיות בלידה, אבל תרצה לא להיות שם לבד?
אולי היא תרצה בהתחלה להישאר, אבל כשהעניינים יתקדמו היא תפחד לעזוב אותך לבד ותשאר איתך אבל בלי תמיכה שהיא תזדקק לה?

בקיצור, האם את דואגת לה למספיק עזרה לזמן שבו את לא תהיי כתובת. היא ילדה.

(למען הסר ספק, וברבות ההיעלבויות באתר - אני לא אומרת את זה בקנטרנות או בכעס או.... אלא כנקודה למחשבה ובכל הכוונות הטובות)
וכמובן בהצלחה ושתקבלי את לידת החלומות שלך....

[מעדיפה_בעילום_שם*]

פלוני תודה לך על החיזוקים והאיחולים. את צודקת. אני מתחילה להשתכנע שבכל מקרה אולי כדאי לי לקרוא למישהי מיתוך השלוש.אני סומכת על עצמי שברגע הנכון אדע למי לקרוא.

[חוט_השני*]

בהצלחה{@

[ריש_גלית*]

בהצלחה!
מחכה לסיפור הלידה...

[Manty_T*]

my keyboard is recked, so I'm back in English..
Just wanted to let you know I'm here as well, thinking of you and sending you positive birthing vibes.
I find giving birth alone to be the most freeing way to birth because you have no one to answer to but to yourself.
At this stage I would say: just let go and open up

[אהבה_טהורה*]

just let go and open up

[מעדיפה_בעלום_שם*]

חוט, ריש ומאנטי, תודה ושוב תודה על החיזוקים

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

_בהצלחה!
מחכה לסיפור הלידה..._
שיהיה בשעה טובה @}

[סלט_פירות*]

_בהצלחה!
מחכה לסיפור הלידה..._

ומתכוננת ללידה בעצמי. לא לגמרי ללא מיילדת, אבל עם הסכמת המיילדת שבעיקר תעשה קולות של שטיח בזמן הלידה. מקווה שכך יהיה ולא יהיה צורך ליותר מזה.
כל סיפור לידה עצמית נותן לי יותר כוח ואמונה בעצמי ובגופי.

[אמונה*]

שמעתי שיחה של שני נגנים שאמרו שלהתאמן בנגינה זה תמיד לבד, מרגע שיש עוד מישהו בחדר זה כבר הופעה (אתה כבר חושב איך אני נשמע באוזני השני).
ואולי זה ככה בלידה. מרגע שמישהו נוכח איתך בחדר, חלק ממך חושב על איך אני נראית בעיניו. ואולי זה גוזל מכוחות הנפש. מהקשב פנימה.
אני ילדתי בבית עם מילדת שישבה בצד. והיתה בי תחושה שלבד הייתי יותר מחוברת לעצמי

[אור_מגיע*]

_שמעתי שיחה של שני נגנים שאמרו שלהתאמן בנגינה זה תמיד לבד, מרגע שיש עוד מישהו בחדר זה כבר הופעה (אתה כבר חושב איך אני נשמע באוזני השני).
ואולי זה ככה בלידה. מרגע שמישהו נוכח איתך בחדר, חלק ממך חושב על איך אני נראית בעיניו. ואולי זה גוזל מכוחות הנפש. מהקשב פנימה.
אני ילדתי בבית עם מילדת שישבה בצד. והיתה בי תחושה שלבד הייתי יותר מחוברת לעצמי_
מאוד מתחברת למה שכתבת. זה ממש כך. אני עדיין שוקלת מה לעשות לגבי הלידה הבאה שלי. ברור שזה יהיה בבית בע"ה, אבל השאלה היא עם או בלי מיילדת, או מיילדת שעושה קולות של שטיח. נראה.

[אם_אוהבת*]

הקטנה שלנו נולדה בלידת בית עם מיילדת. כל התהליך עד הלידה בעלי תמך בי, חיבק ונשם יחד איתי. המיילדת באה רק כשכבר הייתי לקראת לידה. גם במהלך צירי הלחץ התמודדתי בכוחות עצמי כשבעלי אוחז בידי לסירוגין והמיילדת יושבת מולי בנחת. הרגשתי שאנחנו בעצם יכולות ללדת לבד כשהלידה זורמת ללא סיבוכים חלילה. מה שבעצם המיילדת עשתה: בדקה פתיחה, מתחה בזמן יציאת הראש והוציאה את התינוק. כמובן בדקה את התינוקת והוציאה גם שילייה, חתכה חבל הטבור וליוותה אותי.
כמו שהרגשתי בהריון הראשון שזה מה שמרגיש לנכון, לידת בית ולא בית חולים, יודעת שזה מה שטוב לי ואמיתי גם בפעם הבאה.
אך לאחר ניסיון של צירים ולידה מרגישה הרבה יותר בטחון ויודעת איך גופי מרגיש ויודע לעבור את חווית הלידה לבד.
אני לא מזלזלת חלילה בנוכחותה של המיילדת, היא העניקה לנו תחושת בטחון בעצם היותה שם במיוחד ללידה ראשונה.
בכל מקרה הייתי רוצה מיילדת בסביבה במידה ויש צורך אך לצערינו מיילדת בית שרשומה באגודה לוקחת 4500 ש"ח וזה המון וגם ככה מקווים שלא נזדקק לשרותיה בעת משבר.
ישנם מיילדות רבות שאינם רשומות ולוקחות סכום סימלי. מעוניינת לקבל מידע על כך ומה החסרונות מול אלו הרשומות באגודה.
במידה וזה לא מתאים לדף הזה אפשר להעביר למקום אחר.

[ה_עוגיה*]

רקפת ב (06.06.2008 12:04):
יש לי שאלה שעלתה בפורום אחר.
יש מישהי שילדה ללא מיילדת - רק עם תומכת לידה.
מבקשים ממנה ומהתינוק לעשות בדיקת רקמות. כדי להוכיח שהיא האמא.
מישהו שמע על זה? יש מקום שאני יכולה להפנות את אותה בחורה?

טאו להורות (06.06.2008 12:12):
יש מישהי שילדה ללא מיילדת - רק עם תומכת לידה.
מבקשים ממנה ומהתינוק לעשות בדיקת רקמות. כדי להוכיח שהיא האמא.
מישהו שמע על זה? יש מקום שאני יכולה להפנות את אותה בחורה?

למי היא צריכה להוכיח ?
רקפת ב (06.06.2008 12:16):
אמרו לה שבכדי לרשום אותה בתעודת הזהות היא חייבת לעשות בדיקת רקמות (מכיוון שאין לה אישור לידה מבית חולים)

[תבשיל_קדרה*]

החוק אומר שצריך אישור של רופא או מיילדת (מוסמכת ומורשית) מפחות או יותר מיד אחרי הלידה.
יש שמועות על פקיד ידידותי במשרד הפנים בירושלים.
היו דיונים בפורום לידה פעילה וביתית בתפוז, ויש שם גולשת שעשתה בדיקה.

[שירי_בן_דב*]

אפשר להתקשר לקופת חולים והם נותנים טלפונים ל רופאי ילדים שמוכנים לבוא לביקור בית. בקופת חולים מכבי זה עולה 170 ש"ח במזומן ומקבלים החזר תמורת חשבונית. זה צריך להיעשות למיטב הבנתי תוך ים או יומיים מהלידה.

[רקפת_ב*]

תודה לכל מי שענתה.
אז כנראה שיצטרכו לעבור בדיקת רקמות - מכיוון שלא היו מודעות לחוק. והם הרבה אחרי הלידה.

בכל מקרה טוב לדעת. את הלידה הבאה שלי (עוד שנתיים) אני מתכננת שתהיה בבית, לבד. (-:

[סיגל*]

אנחנו היינו ב"סרט" הזה גם כן. ביגלל שלקחנו עו"ד ויתרו לנו על בדיקת דנא וקיבלו את ההוכחות שהגשנו. האם הם ניסו להגיש את הבקשה בעזרת עוד או לבד?

[מיכל_שץ*]

וקיבלו את ההוכחות שהגשנו
איזה הוכחות הגשתם?

[אלמונית*]

אנחנו היינו בסרט הזה, ואכן עשינו בדיקת רקמות.
אני מתפלאת לשמוע שבמקרה של סיגל עו"ד פתר את זה אחרת כי לחברה שלי היתה השיליה בתור הוכחה(!!) וזה לא עזר, היא נדרשה לבדיקת רקמות.
וסתם שאלה לסיגל מתוך עניין (למה למה אני חוזרת לסיוט הזה?) העו" עלה יותר או פחות מ 2500 ש"ח? מקוה שלא אכפת לך לענות.

[מתאים_לי*]

אני כרגע בתחילת הריון.
בלידה הקודמת ילדתי עם מיילדת בבית. היחסים בינינו היו טובים. לא יכמיה מדהימה, לא חברות נפש, אבל בכל מקרה חוויית הלידה היתה טובה מאוד. קשה לי לראות את עצמי יוצרת קשר מיוחד עם מילדת כלשהי. יש ליהרבה חברים וחברות, אני אדם פתוח, אבל מעטים האנשים שקרובים לי באמת.

לאחר הלידה שמעתי מחברהשילדה עם אותה המיילדת משהו שמאוד לא מצא חן בעיני מבחינת ניהול הלידה. עכשיו אני מרגישה ממש בבעיה: אני לא מסוגלת לראות את עצמי יולדת שוב איתה, בטח שלא בבית חולים, ומיילדת אחרת - בשביל מה? "כולן אותו הדבר", אם לא מהבחינה הזו, אז מבחינה אחרת. זה מעצבן. הייתי רוצה לשכפל את עצמי למיילדת שלי, ככה שיהיה תיאום מושלם בציפיות ובגישה - מבינים? וגם - מה אם המיילדת תשמע שילדתי עם מיילדת אחרת? לא נעים!

אז גם בגלל מה שסיפרתי על האופי שלי - באמת שהפנטזיה היא לידה ללא מיילדת. אבל האם אני באה מהסיבות הנכונות? האם אני באמת מוכנה, או שרק בגלל ה"לא זה ולא זה ולא זה" אני מגיעה ללידה לבד?

[אום_אל_קיצקיצ*]

מה אם המיילדת תשמע שילדתי עם מיילדת אחרת? לא נעים!
את באמת עושה חשבון כזה?

[קרוטונית_מהמרק_הגדול*]

מה אם המיילדת תשמע שילדתי עם מיילדת אחרת? לא נעים!
זה לא שיקול רלוונטי כלל.

ומיילדת אחרת - בשביל מה? "כולן אותו הדבר", אם לא מהבחינה הזו, אז מבחינה אחרת. זה מעצבן.
תלוי על אילו בחינות את מדברת. אם היתה לך לידה טובה, ממה את לא מרוצה בעצם? מלידה של מישהי אחרת?

[טאו_להורות*]

"כולן אותו הדבר", אם לא מהבחינה הזו, אז מבחינה אחרת.
?????

_הייתי רוצה לשכפל את עצמי למיילדת שלי, ככה שיהיה תיאום מושלם בציפיות ובגישה -????????

[לנגר.א*]

אני מצטערת שאני רואה את הדף הזה רק עכשיו. אני שלושה שבועות אחרי לידה רביעית. אחרי שתי לידות ראשונות שהיו בבית חולים. הראשונה שהסתיימה בקיסרי והשניה בחיתוכים. הרגשתי שאני רוצה להיות לבד בלידה שלישית. שלא יפריעו לי ולא ישכיבו אותי ושלא ינחו אותי. אני מדריכת טיולים וקיוויתי שהלידה תתפוס אותי בטבע מרוחקת מהציווליזציה. בסוף בלידה שלישית הלידה החלה בבית. התקשרנו לאימי שתבוא לשמור על הילדים מתוך כוונה ללכת לבית החולים. בינתיים כשכל הזמן אני בעמידה בשקט הלידה התקדמה לה. בעלי שבה לבדוק איתי האם אכן זה מתחיל , גילה שכבר הראש מציץ. ושוב כל הזמן עמדתי. לא דחפתי, לא לחצתי, לא עשיתי כלום. הגוף עשה הכל לבד. בינתיים הגיע ציר לחץ ותפסתי את ראשו של התינוק ומייד עוד ציר ואז תפסתי את התינוק והרמתי אותו אל חיקי. ושוב הכל בעמידה. הייתי ב"הי" . זו היתה חוויה מתקנת. גיליתי שלגוף יש עוצמות מדהימות ושרק צריך לקבל את צירי הלחץ בפוזיציה המתאימה כדי שהלידה תתקדם מהר. בלידה הרביעית תכננתי שזה יהיה בבית בחיק המשפחה באוירה אינטימית ללא אנשים זרים. החלו הצירים שלאט נהיו כואבים יותר ויותר. (אגב לידה שלישית ארכה לכל היותר חצי שעה.) כעבור שעה וחצי של צירים שכל הזמן אני הולכת או עומדת. לא יושבת וחלילה לא שוכבת, הרגשתי שאני לא יכולה לעמוד בזה יותר. לצערי בעלי לא עבר איזה הכנה מוקדמת ולא יכול היה לעודד ולומר לי שכנראה זה קרוב... גם אני לא ידעתי למה לצפות. אז בקשתי את בעלי שיקח אותי לבית החולים כי אני לא יכולה לשאת את הכאבים. באותו הרגע הרגשתי שלא אכפת לי גם מהתינוק ושאני לא יכולה לסבול. כעבור שעה הייתי אחרי. אמנם בבית חולים אך בעמידת ברכיים על הריצפה. זה הסתיים בלידה טבעית. אמנם לא כמו שתכננתי. אין לי ספק שיכולתי לבד בבית, אך חשוב שיהיה מישהו מלווה (בעל, אחות, שכנה) שיעזור ויתמוך בשלבים הקשים.

[תבשיל_קדרה*]

מה אם המיילדת תשמע שילדתי עם מיילדת אחרת? לא נעים!
אם זה שיקול, אז המיילדת לא מספיק "בוגרת" במערכת היחסים ביניכן, וזו סיבה לבחור מיילדת אחרת.

[רחל_ברמן*]

מה דעתכן ליצור דף תיוג לסיפורי לידה ללא סיוע המערכת הרפואית?
דף לידה עצמאית
דף סיפור לידה עצמאית

(דף סיפור לידה ללא מיילדת נשמע לי ממש ארוך מידי)
(ומה בקשר לשינוי שם הדף? הוחלט שלא או שזה סתם התמסמס?)

[תבשיל_קדרה*]

בדף-_דף סיפור לידה יש החלטה ישנה (מלפני שהיו קימים תיוגים בצ'יקצ'יק) לכתוב בראש דפי סיפורי לידה מילות מפתח. זה רעיון טוב להפוך את כולן לתיוגים.
נעבור לדון שם?

[אליס*]

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1095582.html

בטח זה לא ישאר און-ליין לנצח אז אולי כדאי לעשות העתק/הדבק של כל הכתבה לכאן...

[אמא_לאסף_יואב_עידו_וליבי*]

שלום,

בהריון חמישי בשבוע 12+4. בלידה ה-4 ילדתי עם מיכל בלידת בית מצויינת.
אני חושבת המון על אנאסיסטד, נראה לי מאוד נכון ללדת רק אני עם עצמי, לבד. זה מאוד הגיוני בעיני, בלי צופים.
הבעיה שבעלי מתנגד וחושש. האמת היא שגם אני די חוששת. זה אומר לקחת המון אחריות ולהתכונן לכלמיני תרחישים אפשריים.

כבר יצרתי קשר עם מיכל והיא מאוד מאוד שמחה לשמוע על ההריון החדש. היא מקסימה בעיני.

בלידה האחרונה, ליבי יצאה בתוך הקרומים (כמו שאפשר לראות בתמונות הלידה) ומיכל קרעה את השק מעל פניה (די במאמץ). אני לא יודעת אם הייתי יודעת שצריך לעשות את זה אם הייתי יולדת לבד.
נשמע הגיוני שאלד לבד בחדר ומיכל תהיה בסלון? האם זו לידת אנאסיסטד בכלל במהותה, או שעצם נוכחות המיילדת יכולה להשפיע על התגובות של הגוף שלי (שאני מאמינה שצריך להיות לבד)?

אני לא יודעת איך היא תגיב לבקשה כזאת בכלל. אני גם לא מסוגלת לשקר לה ו/או לבעלי ולהיות במעקב כל ההריון, וכשארגיש שהלידה מתקרבת, פשוט לא לקרוא לה.

לא יודעת, אני מאוד מבולבלת.

[רוני_של_4*]

שלום יקרה
אני לא יודעת איך זה משפיע או לא משפיע על הגוף... אבל אני כן מכירה נשים שכך ביקשו מהמיילדת לעשות. אחת מהן סיפרה לי שהיא הזמינה את המיילדת שאכן ישבה בסלון, והיא ילדה את התינוקת לבד עם בעלה. בזמן יציאת התינוקת המיילדת כנראה קלטה שזהו, יש ממש לידה, והיא ניגשה לדלת החדר ורצתה להכנס והבעל פשוט הדף אותה בעדינות וביקש שלא תכנס. הם סיכמו את זה איתה מראש ככה שזה לא היה משהו לא ידוע והיא לא נעלבה או משהו... כששאלתי את אותה אשה מדוע אם כך היא בכלל הזמינה מיילדת, אז היא אמרה לי שמבחינתה, היא ידעה שהיא יכולה ללדת לבד, אבל היא לא ממש יודעת איך בודקים את התינוקת אח"כ ומה עושים, וגם מבחינת הרישום אח"כ זה הקל עליה אחרת היתה צריכה הוכחות אחרות, כמו בדיקות מההריון, ואת זה היא לא עשתה בכלל (שום בדיקות בהריון אאל"ט, או שלא הבנתי אותה נכון...). היא שוב בהריון עכשיו ותעשה את אותו הדבר עם אותה מיילדת.

אני חושבת שחלק מהמהות של לידת אנאסיסטד זה הלבד והאמונה בגופך וביכולתך, ואולי עצם זה שיש מיילדת בחוץ "ג'אסט אין קייס" הופך את הקטע הזה של האמונה לקצת פחות חזק (אחרת לא היה ג'אסט אין קייס...). אני חושבת גם שחלק עצום מהצורך שלנו בתמיכה בלידה של מישהי עם ידע שתהווה עזרה רפואית או תדע לחלץ אותנו מבעיות, נובע מזה שתרבותית, אנחנו לא רק שלא יודעים לסמוך על עצמנו, אלא גם לא מסוגלים לסבול כל תרחיש של אבדן. בתרבויות אחרות, האבדן הוא חלק מהחיים - ילדים נולדים, ילדים מתים, אמהות לא תמיד שורדות... גם אם אלו מספרים זעומים, הם עדיין קיימים ויש לקבל אותם. בתרבות שלנו זה לא קיים - אנחנו לא מסוגלים לזה, פשוט. זה לא טבוע בנו כחלק מהחיים שלנו. ואולי לפני החלטה כזו על לידת אנאסיסטד כדאי לשאול את עצמך האם את מוכנה לתרחיש שכזה...

חוצמזה, היא בכלל תהיה בארץ כשתלדי?

[נעמי_בן_שיטרית*]

האם זו לידת אנאסיסטד בכלל במהותה, או שעצם נוכחות המיילדת יכולה להשפיע על התגובות של הגוף שלי (שאני מאמינה שצריך להיות לבד)?

חלק משמעותי מבחירה בלידה ללא מיילדת הוא המוכנות להשתמש באינטואיציה ולא רק בידע מבחוץ.
לדעת שכל המידע שתזדקקי לו קיים בך או בסביבתך ויהיה נגיש לך בבוא השעה.
זה אומר שאת יכולה להחליט שאת רוצה ללדת לבד , ויחד עם זאת תשארי פתוחה וקשובה לאפשרות שהאינטואיציה (לא הפחד) תכוון אותך להזמין מיילדת.
את פשוט תדעי... זה לא שיקול הגיוני אלא אינטואיטיבי.

[אוד_ליה*]

נשמע הגיוני שאלד לבד בחדר ומיכל תהיה בסלון?
המיילדות ששאלתי לא הסכימו, והסוף כבר ידוע לך
אנחנו הלכנו להכנה ללידה אנאסיסטד אצל מיילדת, והיא הכינה אותנו לתרחישים האפשריים. דווקא על מצב כזה (שהתינוק יוצא בקרום) לא דיברנו, אבל גם אצלי הקרום כיסה את הראש (אבל לא היה סגור לגמרי... והורדתי לה אותו.
אני זוכרת שקראת את סיפור הלידה שלי, ו"דיברנו" שם- אם את רוצה דברי איתי- המייל שלי בדפבית...

[בשמת_א*]

נשמע הגיוני שאלד לבד בחדר ומיכל תהיה בסלון? האם זו לידת אנאסיסטד בכלל במהותה, או שעצם נוכחות המיילדת יכולה להשפיע על התגובות של הגוף שלי (שאני מאמינה שצריך להיות לבד)?
לי נשמע מאוד הגיוני.
לגבי ההגדרה של הלידה - לא יודעת. זה חשוב לך איך קוראים לזה?
או שיותר חשוב לך ללדת כמו שאת רוצה, ועם גיבוי למקרה הצורך בחדר השני?
את יכולה ללדת לבד, בקטע שאת רוצה וזקוקה להיות לבד, קשובה לעצמך ולעובר שלך.
ואחרי שהוא יוצא - יש מיילדת בחדר השני, לעזור עם כל מיני דברים שהם כבר מעבר ושאת לא רוצה להיות בהם לבד.

אני זוכרת סיפור לידה אחד של יולדת שרצתה ללדת לבדה, איך היא הרגישה בזמן הלידה שמשהו לא בסדר, והלכה לבית החולים. ובאמת היה משהו לא בסדר, והכל נגמר בשלום. כלומר: היא באמת לקחה אחריות על הלידה, היא באמת היתה קשובה לגוף שלה ולעובר, ולכן הרגישה שיש שם תקלה ושהיא זקוקה לעזרה רפואית.
זה אומר, שבחירה בלידה ללא מיילדת אין פירושה גם להישאר לבד בכל מחיר - זה אומר שאת המנווטת ושאת גם יודעת ומרגישה מתי מתאים לקבל עזרה.

[שרה_לה*]

הקטע עם הקרומים ש"נצמדים לראש של התינוק" מזכיר לי קטע מהסידרה "האסיר". בכל פעם שהוא ניסה להימלט, רדף אחריו בלון ענקי שאיים להצמד לגופו ולהחניק לו ת'צורה. נראה לכן שהקרומים של שק מי השפיר יכולים לעשות אותו דבר? הלא ממילא, אחרי שהראש יוצא, הקרומים ניתקים מהשליה ויוצאים יחד איתו. זה לא שצריך אביזרים מיוחדים כדי להפריד אותם מהפנים, או שהם נצמדים בצורה כזו שמפריעה לתינוק לנשום... אפשר בעדינות להסיר אותם, אם נראה שהם מכסים את האף.
זה מעניין איך אצל כל אחת יש באג במקום אחר. ואיך לא תמיד זה מאוד רציונלי.

[אסנת_ש*]

נשמע הגיוני שאלד לבד בחדר ומיכל תהיה בסלון? האם זו לידת אנאסיסטד בכלל במהותה, או שעצם נוכחות המיילדת יכולה להשפיע על התגובות של הגוף שלי (שאני מאמינה שצריך להיות לבד)?

כשאני הייתי לפני הלידה שלי. רציתי ללדת לבד. והיה לי ברור שברגע שתהיה שם אשת מקצוע אני פחות אצלול לאינטואיציה שלי ואסתמך על הידע החיצוני של האשת מקצוע. כשאת לגמרי לבד את סומכת על הגוף שלך במאה אחוז, את בידיע שהגוף שלך ואת תדעי מה לעשות.
בלידה שלי בשלב היציאה של התינוק הייתי בבריכה, התינוק התקדם נורא לאט, ובשלב האחרון של הלידה הרגשתי שאני חייבת לצאת מהמיים, אך מיכיוון שכבר לא יכולתי פיזית לעשות את זה, פשוט נשענתי על בן זוגי והתרוממתי מהמיים.
לאחר הלידה יצא לי לקרא, שתינוקות גדולים כדאי ללדת לא בתוך מיים. (הוא באמת יצא משהו כמו 4.5 קילו).

מה שאני מנסה לומר זה שנוכחות מיילדת יכולה להשפיע לשני כיוונים. אחד זה באמת לדעתי נוכחות הכי מינמלית של אדם מקצועי, מוציאה את האישה מקשב פנימי מלא. וכיוון שני, אם האישה לא שלמה עם ההחלטה ו/או נוכחות מיילדת מאוד מרגיע אותה. אז זה חשוב כי פחד וחרדה ממש מגבירים את כאב הצירים ויכולים לעקב את הלידה. ומה גם להעזר במיילדת גם זו החלטה של לידה לבד. את אינטואטיבית יודעת שאת בלידה הזו זקוקה לעזרה.

[תזמורת_הים*]

רק רוצה להוסיף
בלידה השניה שלי המיילדות היו בהחלט בתוך החדר- אבל פסיביות לגמרי ואפילו לא נגעו בי.
מבחינתי, ילדתי לבד. הן רק הסתכלו. לא תמכו בפרינאום, לא אמרו לי ללחוץ או להפסיק ללחוץ, כלום.
אני לא מרגישה צורך ללדת יותר לבד מזה.
אגב, מיד אחרי הלידה הן כן נכנסו לפעולה- כי התינוק נולד שמוט ולבן והיה זקוק לעיסוי נמרץ כדי להתחיל לנשום. אז בהחלט שמחה שהן היו שם ויכלו לטפל בו בשניה שהגיח החוצה.

[אסנת_ש*]

שרה לה D-: נורא הצחקת אותי...
באמת אצל כל אחת הפחד בלידה לובש צורה אחרת.

[ד.ק.*]

שרהלה
איזו אסוציאציה משעשעת

אצל כל אחת יש באג במקום אחר. ואיך לא תמיד זה מאוד רציונלי. - לדעתי זה מוכרח להיות דו כיווני- גם אצל יולדות וגם אצל מלווים/ות.




באמת אצל כל אחת הפחד בלידה לובש צורה אחרת.

לא פחד. פחד הוא אויב לידה. יולדת לא יכולה ללדת כמו שצריך אם יש שם פחד. אי אפשר ללדת ולפחד בו זמנית.

[שרה_לה*]

_לא פחד. פחד הוא אויב לידה. יולדת לא יכולה ללדת כמו שצריך אם יש שם פחד. אי אפשר ללדת ולפחד בו זמנית.

זו אמירה קצת קשה. היא מחלקת לנכון/לא נכון, אפשר/אי אפשר, צריך/לא צריך, כשבעצם, פחד יכול להיות בלידה לצידו של הביטחון, ולצידה של האמונה. כי פחד, הוא יצר הישרדותי, והוא קיים בנו גם ולמרות שאין לו סיכוי להשפיע או לשנות את הבחירה שלנו.

מכיוון שאנחנו יודעות שהוא איתנו, במקום להסיט כוחות למלחמה איתו, אפשר לתת לו מקום בפינה של החדר, להושיב אותו שם, שלא יפריע, ולהמשיך במעשינו. כי מעשינו הם עיסוק באהבה, ואפשר לאהוב את כל הרגשות שלנו, כשפחד הוא אחד מהם.

לא שאני מנסה לעשות פרופגנדה למיילדות, אבל מיילדות מכירות את השלב הזה שפתאום העיניים של היולדת נראות רדופות והיא מתכווצת ונסוגה ומשהו בה מתערער, ויודעות לשים את המילה או המגע שמחזיר את האמונה. רק בגלל זה אי אפשר בלעדינו. או שכן.

[אסנת_ש*]

לא פחד. פחד הוא אויב לידה. יולדת לא יכולה ללדת כמו שצריך אם יש שם פחד. אי אפשר ללדת ולפחד בו זמנית.

פחד הוא גם חבר. הוא פתח לעולם הפנימי, אפשר לעבוד משם. מה זה ללדת כמו שצריך? האם יש רף שכולן צריכות להגיע אליו?

[ד.ק.*]

מה זה ללדת כמו שצריך? האם יש רף שכולן צריכות להגיע אליו?

ללדת כמו שצריך זה פשוט ללדת. לזה התכוונתי. אינספור נשים בעולם יולדות והן יולדות ללא פחד. לא שלפחד אין מקום בהוויה שלנו, אלא, שבזמן הלידה הוא לא צריך להיות/לעלות אחרת לא תתרחש לידה. זה פשוט דבר והיפוכו. פחד מכווץ, לידה מתקיימת במצב של הרפיה. יש יראה שמלווה את התהליך, אבל לא פחד.


זו אמירה קצת קשה. היא מחלקת לנכון/לא נכון, אפשר/אי אפשר, צריך/לא צריך, כשבעצם, פחד יכול להיות בלידה לצידו של הביטחון, ולצידה של האמונה. כי פחד, הוא יצר הישרדותי, והוא קיים בנו גם ולמרות שאין לו סיכוי להשפיע או לשנות את הבחירה שלנו.

פחד קיים בנו, אבל בזמן לידה הוא פשוט לא יאפשר מעבר של תינוק.


מכיוון שאנחנו יודעות שהוא איתנו, במקום להסיט כוחות למלחמה איתו, אפשר לתת לו מקום בפינה של החדר, להושיב אותו שם, שלא יפריע, ולהמשיך במעשינו. כי מעשינו הם עיסוק באהבה, ואפשר לאהוב את כל הרגשות שלנו, כשפחד הוא אחד מהם.

בודאי! לזה אני מכוונת - בזמן הלידה אין לו מקום. אין לו מקום בתוכנו בשעה כזו וודאי שבזמן לידה אין זמן ובעיקר יכולת למלחמות בפחד.



לא שאני מנסה לעשות פרופגנדה למיילדות, אבל מיילדות מכירות את השלב הזה שפתאום העיניים של היולדת נראות רדופות והיא מתכווצת ונסוגה ומשהו בה מתערער, ויודעות לשים את המילה או המגע שמחזיר את האמונה. רק בגלל זה אי אפשר בלעדינו. או שכן.

זהו, שלא תמיד כמו בכל פלח שוק ומקצוע, יש ויש.. גם כאן יש גישות שונות (למיילדות וליולדות והפער ביניהן..), יש את ההוויה של כל אחד מהנוכחים (בין אם הוא מיילדת, יולדת או מלווה לא מקצועי) ובקיצור- צריך את החיבור הנכון, את הזמן הנכון ו... מזל. אף פעם לא מזיק.

[תמי_גלילי*]

לא פחד. פחד הוא אויב לידה. יולדת לא יכולה ללדת כמו שצריך אם יש שם פחד. אי אפשר ללדת ולפחד בו זמנית.
זה משפט שיכול לגרום ליולדת לפחוד מהפחד. מיותר לגמרי.
זה מעניין איך אצל כל אחת יש באג במקום אחר. ואיך לא תמיד זה מאוד רציונלי.
כל כך נכון. אצלי הפחד היה מהפסקת נשימה. זה מתחפש לרציונלי אבל זה לא (וזה היה ברור לי, אבל עדיין בחרתי לכבד את הפחד הזה).

[דלית_ב*]

למה לעשות דמוניזציה לפחד? מותר לפחד לפעמים זה גם כיף @}

[ניצן_אמ*]

שלא לדבר על זה שמה לפחד ולרציונאליות?

אני מסכימה עם אסנת:
<ההדגשה שלי>
_אצל כל אחת הפחד בלידה לובש צורה אחרת.
פחד הוא גם חבר. הוא פתח לעולם הפנימי, אפשר לעבוד משם._

[אם_פי_3*]

המון נשים יולדות כשהן מפחדות. זו עובדה - בלי להתייחס כרגע לטוב או רע.
אי אפשר לומר שפחד מונע לידה.
כנראה שלידה זורמת טוב יותר, בהעדר פחד, אבל תינוקות נולדים גם באימה גדולה.
מצד שני, לידה גם מציפה הרבה פחדים חבויים.


אני לא יודעת איך היא תגיב לבקשה כזאת בכלל. אני גם לא מסוגלת לשקר לה ו/או לבעלי ולהיות במעקב כל ההריון, וכשארגיש שהלידה מתקרבת, פשוט לא לקרוא לה.
ממש לא לעניין - לשקר למיילדת. חייב להיות אמון בין היולדת והמיילדת שלה.
אם היא לא מסכימה לבקשתך, את יכולה - לוותר על בקשתך, לוותר על נוכחותה או לחפש מיילדת שזה כן מתאים לה.
לבנות במכוון תסריט שבו הסיכום ביניכן הוא נוכחות שלה, כשבעצם אין לך שום כוונה לקרוא לה, נראה לי לא הוגן, ברמה של יחסי אנוש בסיסיים. זה לפעמים קורה בטעות, אבל זה אחרת.
(ובתור מישהי שזה קרה לה - היה סיכום של ליווי לידה, והודיעו לי רק אחרי כמה ימים שכבר נולד...(ידעתי קודם אבל לא ישירות) זו הרגשה ממש לא סימפטית, ומאד יוצרת אנטגוניזם. לא מדברת על מישהי שהכל הלך מהר ולא הספיקה לקרוא).

[נהר*]

לגבי הפחד, אני זוכרת באחת הלידות שהייתי מאוד מפוחדת, אחרי הריון מלא חרדות, ואמרתי לעצמי: אני מפחדת למות, אני מפחדת שהתינוקת תמות, אבל אין דרך חזרה, אז על החיים ועל המוות, אני מתחילה ללדת עכשיו. הילדה דרך אגב יצאה עם בטחון עצמי שיכול להחזיק את המשפחה כולה (מה אין סימן לחמסה?)

לגבי דבריה של אם פי 3 ,
לבנות במכוון תסריט שבו הסיכום ביניכן הוא נוכחות שלה, כשבעצם אין לך שום כוונה לקרוא לה, נראה לי לא הוגן, ברמה של יחסי אנוש בסיסיים
באופן עקרוני אני מסכימה, ובכל זאת מצאתי את עצמי נוהגת ממש כך. כיוון שגם כך אישה שבוחרת בחירה יוצאת דופן בלידה מוצאת את עצמה מתמודדת עם כל מני לחצים, ובמצב הורמונלי עדין לא כל כך פשוט להתמודד עם כולם החלטתי לסכם עם בעל מקצוע כאילו אזמן אותו ללידה ולא להעלות את נושא הלידה ללא סיוע, למרות שידעתי שאני לא רוצה את נוכחותו. מצד אחד לא רציתי להתמודד עם ביקורת על רצוני ומן הצד השני שמרתי לעצמי את האופציה לקרוא לו במידה ונזדקק לו. ואכן אחרי יציאת התינוק זוגי חש צורך להזמינו.

[אמא_לאסף_יואב_עידו_וליבי*]

וואו, כמה דברים כתבתן לי, דברים חכמים, ואני רק עכשיו מתאוששת מהקושי הפיזי שעבר עליי בימים האחרונים ויכולה להתחיל לעכל הכל.

אם פי, אין סיכוי שאני אשקר למיילדת שלי ואעשה דבר כזה מאחוריי גבה. חייב להיות אמון בין היולדת והמיילדת שלה אין יותר ברור מזה.

האם את מוכנה לתרחיש שכזה... רוני, אני מוכנה לתרחיש כזה ללא מיילדת באותה המידה שאני מוכנה לתרחיש כזה עם מיילדת. כלומר, היחס שלי לנושא הזה לא משתנה בגלל שמדובר באנאסיסטד.
ולגבי החופשה - את זה היא אמורה לדעת בקרוב. אני בכלל מדריכה את הגוף מעכשיו ללדת כמה ימים לתוך חודש ספטמבר, אחרי שחצאי הימים במסגרות השונות של הילדיםם ייגמרו סו"ס. התל"מ שלי 24.8.

אנחנו הלכנו להכנה ללידה אנאסיסטד אצל מיילדת אודליה, מי המיילדת? ובכלל, אני בעלי לא פתוח לרעיון של לידה עצמית,כך שאני מרגישה עדיין מול חומה.
אני מרגישה שהדרך היחידה להגשים ולעשות את מה שאני מרגישה שמאוד נכון עבורי, יהיה כרוך בלרמות חצי מהעולם סביבי. מבוי סתום לגמרי.


לגבי ההגדרה של הלידה - לא יודעת. זה חשוב לך איך קוראים לזה? - לא, זה לא ממש חשוב, סתם עניינה אותי ההגדרה.

ככל שאני חושבת על זה יותר, בעקבות כל הדברים שכתבתן לי, זה שאני רוצה ללדת ל-ב-ד, אני רוצה גיבוי מבעלי להחלטה הזאת. נניח אם אני מפנטזת על הלידה הזאת, אז המיילדת כן קיימת - אבל היא מגיחה בפתח הדלת דקה אחרי שהתינוק/ת שלי יצא/ה לאוויר העולם. כלומר, איפשהו אני אשמח אם לא כל האחריות תהיה עליי בסיפור הזה. כי אני כן יודעת שהלידה הזאת לא תשתבש בלי שאני ארגיש את זה, ולכן רוצה להיות בצירים ובלידה לבד. מצד שני, אין לי ביטחון מלא ביכולת שלי לטפל במצב חירום לאחר הלידה.

יוצא משהו ברור מכל המילים שלי?

למה לעשות דמוניזציה לפחד? מותר לפחד לפעמים זה גם כיף - מסכימה. אני חושבת שלחנוק את הפחדים שלי כלא היו, רק גורם לי מועקה גדולה יותר מהפחדים עצמם. נראה לי נורמלי לפחד.


החלטתי לסכם עם בעל מקצוע כאילו אזמן אותו ללידה ולא להעלות את נושא הלידה ללא סיוע - נהר, מה חשב בן זוגך על כך?


תודה לכולכן. האמת, אני מרגישה שעוד לא עברתי את המשוכה הראשונה - בעלי.

[נהר*]

התרחיש שאני דמיינתי לפני הלידה הוא שאם אני יולדת בלילה אני אעשה את זה לבד ואם זה יהיה במהלך היום אאלץ להזמין עזרה כדי שבעלי לא ילחץ יותר מדי, כששתפתי אותו בהרהורי הוא אמר שהוא לא רוצה שאני אשנה את התוכניות שלי בגלל הפחד שלו ושהוא רוצה שאלד בדרך שלי גם אם הוא יהיה נוכח וער.
כך החלטתי שהמיילד יהיה לגיבוי במידה ונרצה או נצטרך , אחת הסיבות שהוא נבחר היה קרבת מקום מגוריו (כמובן בכך שהחלטנו לשתף אותו בלווי ההריון והלידה התחייבנו גם לתשלום).

כיוון שהתוכניות שלי היו בגדר פנטזיה, שרק אחרי התגשמותה הפכה לאפשרית בעיני זולתי , לא הרגשתי שאני מוליכה שולל. הלידה התרחשה לפני שש שנים וחצי ואז לידות ללא סיוע מקצועי היו די נדירות בחברה שלנו.

[פלוני_אלמונית*]

אני אמנם עדיין לא בהריון (נראה לי, למרות שאי אפשר לדעת) אבל רוצה הריון ורוצה ללדת אנאסיסטד.
החצי השני תומך.
איזה מיילדות יסכימו לתת הנחיה לקראת לידה כזאת? (אם יש כאלה ואם הן מוכנות להחשף, כמובן)
איפה אפשר למצוא חומר כדי ללמוד יותר לקראת הלידה?
הלידה הקודמת הייתה לידת בית נהדרת, אבל הפעם הייתי רוצה ללדת ללא נוכחות מיילדת.
המיילדת הייתה מאד טובה ונחמדה (היא נגד אנאסיסטד) ובכל זאת מרגיש לי נכון בפעם ללדת לבד.

[אסנת_ש*]

לגבי חומר לקריאה תקישי unassisted childbirth בגוגל ותמצאי אוקינוס שלם.
אני מאוד ממליצה על האתר של לורה שנלי. http://www.unassistedchildbirth.com/
בהצלחה!

[אמא_לאסף_יואב_עידו_וליבי*]

אודליה,

אצל איזו מיילדת עברתם הכנה לקראת לידת אנאסיסטד?

[אמא_לאסף_יואב_עידו_וליבי*]

אז מה צריך שיהיה בבית לקראת לידה ללא מיילדת? עם מה חותכים את חבל הטבור, למשל?

ובכלל, איך מתכוננים לכלמיני תרחישים? יש עצות מבעלות ניסיון?


תודה,
דניאלה

[אוד_ליה*]

בעקרון- לא צריך כלום
מספריים לחיתוך חבל הטבור קנינו כמה שעות אחרי הלידה, צריך כאלו בלי פלסטיק על הידיות כדי שיהיה ניתן להרתיח אותן במשך 5 דקות כדי לחטא. וגם חוט כותנה (אצלנו השתמשנו במין קליפס מאריזה סטרילית שנתנה לנו המיילדת)- אבל מניסיוני אם אתם הולכים לבי"ח כדאי להשאיר את התינוק מחובר לשיליה- אצלנו בגלל שניתקנו בבית עשו לי בעיות ולחצו עלי לתת אנטיביוטיקה, כמובן שלא הסכמתי אבל עשו לי הרבה בעיות, באו לפחות שלושה רופאים עם כל מיני תרחישי אימה (בלה בלה בלה...) לגבי הזיהומים שיכולים להיות. הסברתי להם שחתכנו עם מספריים סטריליים וגם הקליפס היה סטרילי, לא עזר, בסוף הסכמתי שייקחו דם לבדיקת הזיהום ואם יש זיהום, בבוקר אני אחליט לגבי זה (בשביל למשוך זמן)... בבוקר כבר השתחררתי וכבר לא היה להם מה לעשות

אופציונלי:

ללידה:
רסקיו רמדי
מיץ תירוש לאספקת אנרגיה ללידה (אני בסוף נגעלתי מזה וזה עבר להורים שלי...)
מצלמה (אנחנו לא השתמשנו אבל קצת חבל לי)
בריכה אם אין אמבטיה

לאחרי הלידה:
חיתולים- לתפוס את התינוק אם אתם יולדים במים- שלא יחליק... (אופציונלי ביותר אבל לי הרגיש יותר בטוח)
מגבות/ שמיכות וכו' לחמם את התינוק- הכי חשוב כובע (אני פשוט התכרבלתי איתה בשמיכות ודאגתי שהראש יהיה מכוסה...)
כוח עזר לפינוק אחרי הלידה ההורים שלי לקחו את הגדול, השני הלך לגן וחמותי שלחה לי פירות טריים חתוכים...
צמח ילקוט הרועים- עוזר לרחם להתכווץ או משהו כזה

[אוד_ליה*]

ולגבי איך להתמודד וכו'-
כתבתי לך במייל ואני ממש ממליצה ללכת למיילדת להדרכה. (הלכנו לשעתיים- שלוש, שילמנו על הפגישה לא סכום היסטרי)
בת'כלס, לי היה ברור שיש מצבים שאני כן אתפנה לבי"ח: מיים מקוניאלים, דימום מאסיבי, או אם אני לא ארגיש תנועות (וכמובן אם במהלך הלידה אני ארגיש שמשהו לא תקין)
חוץ מזה- המיילדת דיברה איתנו לגבי כלמיני מצבים- למשל אם חבל הטבור כרוך אז פשוט להתיר אותו, אם התינוק לא נושם מה לעשות, וכאלה אבל זה ממש מידע חלקי כי זה קצת רחוק ממני... אז ממש רצוי ללכת ולקבל מידע מלא אצל מיילדת.

[אמא_לאסף_יואב_עידו_וליבי*]

אהלן אודליה,

כן, קראתי מה שכתבת לי במייל (תודה), אבל לא נראה לי שבעלי יילך מבחירה למיילדת להכנה שכזאת. האמת......נראה לי שאני פשוט אתעכב עוד ועוד בלי לקרוא למיילדת. כלומר, לומר לבעלי לקרוא לה רק כשאני מרגישה שאני ממש יולדת.
אני לא רואה שום אפשרות אחרת לצערי.

קשה לי מאוד עם המחשבה שאני אצטרך להיסחב לבי"ח אחרי הלידה בשביל להוכיח שהתינוק שלי. החותמת של המיילדת תהיה מעולה לצורך הזה. מצד שני, קשה לי עם לא להודיע למיילדת בזמן, וקשה לי עוד יותר עם לוותר על לידת אנאסיסטד.

אוףףףףףףףףףף

[אוד_ליה*]

קשה לי מאוד עם המחשבה שאני אצטרך להיסחב לבי"ח אחרי הלידה בשביל להוכיח שהתינוק שלי.
את לא...
את יכולה להזמין רופא הבייתה, לשלם לו איזה 500 ש"ח, וזהו.
מאיזה אזור את בארץ?
בכל מקרה, אם זה התכנון, לפחות תלכי את לפגישה הזו... כי אם תחכו לרגע האחרון, יכול מאוד להיות שהיא לא תספיק להגיע.
את רוצה לדבר? אפשר להיפגש, אולי גם להפגיש את הבעלים...

[טאו_להורות*]

אני מנסה להבין את הרציונל שעומד אחרי לידה עצמונית. מה באמת מניע אותך לא לקרוא למיילדת?
מה מפריע במיילדת שיושבת בפינה , בלי לדבר ,שמדי פעם מקשיבה יחד איתכם לדופק התינוק ואולי מגישה לך כוס מים שאת צריכה?

[אוד_ליה*]

לי הפריע. פשוט הרגיש לא נכון.
זה מתחיל בזה שפשוט לא מתאים לי עוד אנשים בלידה. ולא משנה אם זו המיילדת או אמא שלי לצורך העניין...
אני מאוד קנאית לפרטיות שלי וקשה לי לחלוק את האינטימיות של הלידה עם עוד אדם חוץ מבעלי.
דבר שני, ברגע שיש מיילדת, העניינים יוצאים מהשליטה שלי- אם לא ימצא חן בעינייה משהו היא יכולה להעביר אותי לבי"ח, או סתם לשדר לי "אנרגיות שליליות".
המיילדות שאני דיברתי איתן לפני הלידה האחרונה לא היו מוכנות לתת לי ללדת בעצמי. אני מדברת על השלב של היציאה של הראש, כל מיילדת שדיברתי איתה (מהאזור שלי) אמרה שהיא חייבת לתמוך בפרינאום כשהוא יוצא, לי לא מתאים שידחפו ידיים בשום שלב של הלידה. יותר מזה, לא מתאים לי שמישהו יישב ויסתכל עלי כשאני יולדת...
אני בטוחה שיש הרבה שלא יסכימו איתי פה, אבל בשבילי ללדת עם מיילדת זה להיות בלי ולהרגיש עם... עם עין בוחנת, מישהו שמפריע לי להתכנס בתוך עצמי בתהליך שלי.

הלידה הראשונה שלי הייתה בבית חולים. היה ממש טראומטתי מבחינת החדירה לפרטיות (למרות שהלידה עצמה הייתה טבעית, בחדר חשוך רק אני בעלי והמיילדת, ואפילו בלי תפרים.
הלידה השניה שלי הייתה בבית עם מיילדת, הייתה יותר פרטיות אבל עדיין זה לא היה זה. אני ממש מרגישה צורך ללדת לבד. מרגיש לי סוג כזה של אינטימיות שכל נוכחות נוספת מפריעה.
הלידה השלישית הייתה ללא מיילדת בכלל, רק אני ובעלי, וזה כל מה שהייתי צריכה.

[עדינה_ניפו*]

אמא לאסף יואב עידו וליבי
קראת סיפורים של הלידות אנאסיסטיד כאן באתר?
אם לא, אני מאד ממליצה לך לקרוא.
יש גם את הסרט של Laura Shanly שהוא מאד מומלץ לטעמי. אני ראיתי אותו יחד עם בעלי.
יש לי אותו כאן איפשהו אם את רוצה אני יכולה לשלוח לך.
זאת החלטה לא קלה לעשות, אני יודעת.
לפעמים צריך הרבה מאד זמן להבשיל עם הרעיון.
וזה לא קל לבעל.
אני מצאתי שאני הייתי צריכה כל הזמן לבחון מחדש את הבחירה שלי ולהיות אמיצה מספיק בשביל לקחת אחריות על ההחלטה שלי עד הרגע האחרון.
לאט לאט... אם יש לך עוד זמן אז (לא יודעת איפה את בהריון הזה) תני לעצמך את הזמן.