אבנים בכיס המרה

אנונימי

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי אנונימי »

ראו גם: ניקוי טבעי לאבנים בכיס המרה
וגם במסגרת התזונה מעוטת השומן: אנא ממרחים ללחם למאותגרת שומנית

אתרים שונים העוסקים בנושא:

מה זה? ולמה זה?
הגדרות המרכז הרפואי סוראסקי
הסברים באתר טבעלייף
אבני מרה ושימוש בגלולות - סעיף ד' ב חסרונות

מה עשוי לעזור?
לשתות מים...!
פעילות גופנית
article]ועוד פעילות גופנית !! 04[/po].html
פעילות גופנית עשויה למנוע את הצורך בניתוח להסרת אבני מרה
נשים העוסקות בפעילות גופנית יותר משלוש שעות בשבוע, הינן בעלות סיכויים קטנים ב-31% להזדקק לניתוח להסרת אבנים בכיס המרה, לעומת נשים אשר כמעט ואינן עוסקות בפעילות גופנית. עם זאת, גם ביצוע פעילות גופנית מועטה עשוי להועיל: ממוצע של שעתיים עד שלוש של פעילות גופנית בשבוע, יכול לצמצם את הסיכוי בצורך בניתוח בכ-20%.

ויטמינים ותוספי מזון

יש הטוענים כי לקפה פעולה ממתנת על אבנים בכיס המרה, קחו זאת בעירבון מוגבל. צמחי מרפא וצמחים מסייעים
ארטישוק
שן ארי
תה עולש
in]ברבריס herbs b 03[/po].html
צמחי מרפא שונים

שיטות טיפול
article]ניתוח id[/po]=2016
"שרון קוצר, ברא צמחים"www.baraherbs.com , מטפל בעזרת צמחי מרפא, 04-9596453
שטיפת המרה - חן פרופסורסקי
"אורי מאיר-צ'יזיק" www.mazon-izun.com מסייע באמצעות שינויים תזונתיים ושינויים באורח החיים.
'שטיפת כבד' וציורים טובים של האיברים
שטיפה נוספת
שטיפה על פי [po]שרה ק[/po]
"שטיפה באתר של דcleanses]ר חולדה קלארק clean[/po]-ups/liver cleanses.php
אורי ע כתב כאן על דיקור סיני

ראו גם ניקוי טבעי לאבנים בכיס המרה
מחצבה*
הודעות: 4
הצטרפות: 13 נובמבר 2004, 00:55

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מחצבה* »

חברים יקרים שלום!
בכיס המרה שלי נתגלתה במהלך הריון מחצבה של אבנים והוסבר לי שלאחר הלידה עלי לעבור ניתוח להוצאתה.
לפני שאני מפקירה את גופי לסכין המנתחים, אודה לכם באם מי מיכם מכיר שיטות אלטרנטיביות להיפטר מהאבנים...
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

לי יש גם.
אמרו לי - לא אבנים, לבנים. לבנים בכיס המרה

גילינו אותן לפני חמש או שש שנים, כשהן התמרמרו מאוד על משהו שמן שאכלתי והכאבים הטריפו אותי, כאילו משהו נקרע מבפנים. בטיפול נמרץ בבית חולים הרופא אמר - אל תאכלי ביצים, עגבניות, מטוגנים ושמֱנים, ולא היה מוכן להגיד לי מה זה או למה, רק שאקבע תור לאולטרסאונד ואז ידעו... מיסתורין.
באולטרסאונד אמרו לי שמדובר באבנים בכיס המרה ואח"כ הבהירו שמבחינת הרפואה-של-בית-חולים הדרך היחידה המוכרת להיפטר מזה היא לנתח.
אני עד אותו זמן (גיל 21?) עברתי כבר כ-6 ניתוחים בחיי, חלקם בהרדמה כללית. האחד לפני האחרון שעברתי בהרדמה כללית היה כזה שבאמצעו התעוררתי מבחינה עיצבית (מישהו שם הסביר לי מאוחר יותר מה כנראה קרה, אז כמובן לא ידעתי) והרגשתי, שמעתי וחשבתי הכל - רק לא יכולתי להזיז כלום, אף שריר... למה אני מספרת את זה? אחרי זה אני כבר לא ששה אלי פתרון ניתוחי, לא שלפני זה התלהבתי, אבל זה גם לי לחשוב. אחרי זמן מה של ערות ללא יכולת להגיד- זה שאתם חופרים לי באף זה כואב ואני ערה ומרגישה את זה - נרמדתי שוב והתעוררתי בחדר ההתאוששות עם דמעות, האחות אמרה לי - למה את בוכה? ואני? אני בכיתי לא רק בגלל הכאב והאימה אלא גם כי כשהתעוררתי באמצע הניתוח חשבתי לבכות, אולי לבכות אני אצליח...
מאז אני קודם פוסלת ניתוחים על הסף. ואח"כ נראה.

אז - גילו לי אבנים ואמרו לי שאפשר רק לנתח וזהו. אמא שלי גם שלחה אותי לפגישה עם כירורג כדי שישכנע אותי ללכת לניתוח. הוא אמר לי - זה בסדר שאת לא רוצה ניתוח, אני לא מתווכח, רק שתדעי שאם האבנים יוצאות ונוצרת דלקת, אז ישר מנתחים אותך.
אמרתי - בסדר. אני אנסה אחרת, אם תיווצר דלקת ממילא לא ישאלו אותי וזהו.

מאז אני מנסה להתייחס לאבנים בתור אבני דרך. אני שואלת - מה יש כאן שאני צריכה עוד ללמוד?

אז - אבנים.
להרבה אנשים יש אבנים בכיס המרה. בעצם - להרבה נשים. חושבים שבערך אחת מכל ארבע ורובן לא יודעות על זה.
האמת שאולי גם להרבה גברים יש, אבל אצל נשים מגלים את זה בהריון אז יודעים.
אצל הרבה אנשים האבנים נוצרות, נשארות קטנות, ויוצאות יום אחד בצואה וזהו. ולא נודע כי...
אצל נשים בהיריון (כך הוסבר לי) כל האיברים הפנימיים נוטים לעלות כדי לפנות מקום לרחם וכך נוצר לחץ על כיס המרה, אם יש שם אבנים זה עשוי לעורר כאבים ו"לגלות" את האבנים, שאחרת אולי לא היו מודיעות על קיומן כלל.
אם לא גילית את האבנים עד היום, יכול מאוד להיות שאת מאלה שלא חשים בהן ושאין לך צורך בשום טיפול.
הרבה רופאים ששים לנתח כי הם רואים בזה בעיה שעשויה להיווצר בעתיד והם רוצים למנוע, לא בטוח שיש כאן בעיה.

אבנים בכיס המרה

האבנים בנויות (וכאן אולי יהיו אנשי מקצוע שיתקנו אותי, כי אני לא לגמרי זוכרת) או מכולסטרול או מסידן, או מתערובת של שניהם.
אגב, לי אין בכלל שומן גבוה בדם ולא כולסטרול גבוה. כך שאין קשר.

כיס המרה יושב בתוך הכבד ותפקידו לסייע בעיכול השומנים במזון. הוא אוגר את מיצי המרה וכשיש שומנים לעכל הוא מכווץ ומוציא את מיצי המרה למערכת העיכול.
הכיווץ יוצר את הכאב בגלל שהאבנים שם.
פתח המרה הוא קטן מאוד ולכן לא ניתן (לפי רופאים-של-ניתוחים) להוציא רק את האבנים, צריך להוציא את האיבר. רופאים לא מוכנים להגיד שזה איבר (שמעתי ש- זה כמו אפנדיציט, מה לאפנדיציט יש תפקיד?) אבל ברפואה הסינית הוא איבר, עם משמעות ומרידיאן משלו, בן זוגו של הכבד.

אז, בגלל מצב עיכול השומנים הרגיש, דבר ראשון שכדאי לשים אליו לב - האוכל.
לא לאכול מעל 5% שומן, כי זה מעורר את המרה יותר מידי. לא להימנע משומנים בכלל כי הגוף זקוק להם.

עוד דברים ששמעתי (חלקם ניסיתי), לא בסדר של חשיבות -
1) שיטה של חליטת מיץ מבצל ושתייתו לפני השינה במשך שבוע.
2) שיטה של ניקוי במיץ תפוחים, הכוללת חוקן של קפה. בסופה שותים בלילה חצי כוס של שמן וחצי של חומץ תפוחים או לימון סחוט. (בבוקר האבנים אמורות לצאת עם הצואה)
3) לשתות כל בוקר קפה שחור עם דבש. סיפרו לי שזה ביטל ניתוח להוצאת כיס מרה של מישהו (הוא הגיע וראו באולטרסאונד שכבר אין לו אבנים) אבל מצד שני כשמבשלים קפה הוא מוציא שומנים רווים ובכלל הוא גם מונע ספיגת ברזל בדם. אז....
4) שני ריף-פרופסורסקי סיפרה לי כי בעלה, חן פרופסורסקי, שהוא נטורופת מסייע בניקוי שמוציא את האבנים. הם גרים ביקנעם.
5) צמחים שנאמר לי שעוזרים - כורכום, נענע או מנטה (בעיקר בעת התקף) ואני אזכר בעוד אז אני אוסיף.
6) ביקרתי אצל מרפאים רבים שביקשו לעזור חלקם במפורש (אני חושב/ת שנוכל גם להיפטר מהאבנים) וחלקם פחות. רופא סיני אחד אף סיפר לי שעזר למישהי אחרת להוציא בו-זמנית גם אבנים מהכליות וגם מכיס המרה. אני יודעת שכל התנסות כזו קידמה אותי. אך לאבנים שלום.

בינתיים, אני מתייחסת לכאבים העזים (כשהם עולים) בתור מורי דרך. "רק" פעמיים הגעתי לבית חולים בגלל כאבים. ולמרות שניסיתי את הניקויים המוצעים טרם הצלחתי להוציא אותן... יש לי עוד מה ללמוד ;-)

זה מה שיש לי לכתוב בינתיים.
רציתי להגיד שאני שמחה מאוד שפתחת את הדף @}, הנושא היה אחד הנושאים הראשונים שחיפשתי באתר כשמצאתי אותו לראשונה. גם אני אשמח לשמוע עוד רעיונות, מידע והצעות.

<היא>

הערה מאוחרת: <הוא> קרא והעיר לי שלא ברור שההתייחסות שלי לאבנים היא בעיקר פחות פיסית והשיעורים שלי הם בעיקר במישורים הרגשיים והמנטליים. אז אני מבהירה שבמילים "אבני דרך" ו"ללמוד", זה סוג המסע שלי בעקבות הלבנים (follow the yellow brick road)
מחצבה*
הודעות: 4
הצטרפות: 13 נובמבר 2004, 00:55

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מחצבה* »

מא צ'י יקרה/ים,
קודם כל תודה על התשובה המפורטת!
נתחיל מזה שאני מעולם לא נותחתי... וסיפורי הזוועה שלך בהחלט מחזקות את חוסר החשק הקולסאלי להתחיל עכשיו.
אבל חוץ מזה... ההתקף הראשון היה כשהייתי בשבוע 20 להריון (הריון ראשון ויחיד עד כה) ואז כמובן שעוד לא היה לי מושג מה זה... רק ידעתי שאני עומדת למות מכאבים ומפחד (על העובר) אבל זה היה מייד בתום ארוחה אז ייחסתי את זה למה שאכלתי ולעובדת היותי בהריון. עשיתי את הלא ייאומן מבחינתי והקאתי (אני לא יודעת להקיא) וזה עבר. כך חשבתי... בשבוע 24, התעוררתי ב-4:00 בבוקר מכאבי תופת הערתי את בנזוגי וטסנו למיון כשמחשבות על הגרוע מכל (על העובר) בראשנו. אולטרסאונד ביולדות הראה שהכל איתו בסדר, ואני (עדיין מתפתלת מכאב) נרגעתי. בחדר המיון נבדקתי ואמרו לי בדיוק את מה שאמרו לך אלא שהרופאה הוסיפה שזה כנראה אבנים בכיס המרה... שאלתי מה אפשר לעשות, והיא אמרה שניתוח אבל רק לאחר הלידה, שאלתי מה בנתיים והיא הסבירה שכל אוכל גורם להתכווצויות של כיס המרה אבל אוכל שומני יותר, ולכן לנסות ולהמנע מכזה עד לניתוח. רופא המשפחה שלי הוסיף שלאור הנ"ל הדרך הטובה ביותר להמנע מהתקפים היא להפסיק לאכול.. :-) וכך עשיתי, פחות או יותר... אכלתי כפי שייעצת רק פחות מ-5% שומן, הורדתי ל-ג-מ-ר-י ביצים מהתפריט, והשמן היחיד שעבר את קו שפתי היה שמן זית... בשבוע 28 היה עוד התקף שהביא אותי למיון הפעם הוא גרם לצירים (מדומים) והורו לי להשאר להשגחה של 24 שעות. זה לא ממש נראה לי מה עוד שמ-מ-ש לא רציתי ללדת שם- ובטח לא בשבוע 28, אז השתחררתי בניגוד לעצתם. התקשרתי לרופא שניהל לי את מעקב ההריון והוא הרגיע אותי ואמר שכוס יין עשוייה להרגיע את הצירים. למחרת היום שוב דיברנו הוא שאל אם זה אכן הרגיע ואמרתי שאת הצירים לא אבל אותי כן! תוך כמה ימים של מנוחה בייגלה וגבינה לבנה הפסיקו הצירים, והיה בסדר...עד שבוע 32 - שוב התקף...בקיצור (זה כבר לא יכול להיות בקיצור) העניין הפח את כל ההריון לחרדה בין התקף להתקף : שרק אצליח לסיים את ההריון כמו שצריך...
הסוף היה טוב, ובאמצע שבוע 40 נולד בני המדהים בלידה טבעית מדהימה ובא לציון גואל.
(בעקבות הדיאטה העליתי בהריון רק 4.5 ק"ג וכשבוע לאחר לאחריה שקלתי 6 ק"ג פחות ממה שהתחלתי את ההריון.) אבל עכשיו, כשמתחילים לחשוב על אח/ות לא בא לי עוד הריון כזה!!!!!
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

(()) (()) (משנינו)

אם כך, אז אולי לא מתאים הדרך האיטית שלי (עקב בצד אגודל = כאבים בצד "למה זה קורה?" בצד "מה לשנות?"), ואולי כדאי להתייעץ עם חן פרופסורסקי. על שיטת הניקוי (שבגדול משמשת גם אותו, כפי שהבנתי) שמעתי בארצות-הברית ונראה לי שהיא סייעה לרבים.
מחצבה*
הודעות: 4
הצטרפות: 13 נובמבר 2004, 00:55

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מחצבה* »

מא צ'י יקרים (!) @}
מי זה חן פרופסורסקי ואיך מגיעים אליו?
תודה על הסימפטיה
(()) חזרה,
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

חן פרופסורסקי הוא נטורופת שגר ביקנעם ושם יש לו ולאשתו "חוות בריאות".
liver]לדף באתר הבית שלהם שמתאר את הניקוי protocall[/po].html
הם היחידים ששמעתי בארץ שעושים ניקוי כיס המרה עליו דיברתי (זה שקשור במיץ של תפוחי עץ), אבל בטח לא היחידים ממש (אלא רק היחידים שאני שמעתי עליהם).
בכל אופן - יש באתר כתובת אימייל ואת יכולה לכתוב להם ולשאול במה הדבר כרוך, אני עוד לא עשיתי את הבירור הזה.
אם יהיו לך יותר פרטים - אני אשמח אם תחזרי ותפרסמי אותם כאן.

<היא>
חן_ושני_פרופסורסקי*
הודעות: 1
הצטרפות: 14 נובמבר 2004, 21:47

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי חן_ושני_פרופסורסקי* »

ציפור קטנה לחשה לנו שזקוקים לעזרתנו.... :-). אכן אנחנו נטורופתים המבצעים את הניקוי המדובר כפי שמפורט באתר. מוזמנת לגלוש.
אנחנו כנראה לא היחידים בארץ הפועלים לפי השיטה הזאת, היא מוכרת בעולם מזה שנים רבות, אך אנחנו שכללנו אותה במשך הזמן בהתאם לנסיון שצברנו עם מטופלים רבים - למרות שכל אחד הוא מקרה בפני עצמו. מי שמכיר עוד נטורופתים המשתמשים בשיטה הזו בארץ, נשמח לדעת מזה גם כדי להפנות למטפלים קרובים יותר לאזור המגורים (אנחנו גרים ופועלים ביקנעם, וחן מגיע יום בשבוע לרמת-גן), גם כדי לפרגן לעמיתינו וגם כדי לפנות אותנו לעיסוקים נוספים מלבד ה"מחצבה"... כל התלמידים של חן למדו על התהליך, לא ברור אם מי מהם מבצע אותו בפועל.
אותם מקרים שבהם התהליך לא הצליח (פרט לאחד שבו האבן היתה בגודל של למעלה מ-4! ס"מ וסרבה לצאת) היו מקרים שבהם משהו בתהליך לא נעשה לפי ההנחיות.
נתקלנו בלא מעט נשים שבמהלך ההריון גילו אצלן אבנים בכיס המרה והוצע להן ניתוח לאחר הלידה. במקרים רבים יש צורך בתקופת חיזוק (בעזרת צמחים, ויטמינים ותפריט) לפני שעושים את התהליך האינטנסיבי. על אחת כמה וכמה כשמדובר באישה אחרי לידה. לכן חשוב להגיע לפגישה המקדימה, גם אם את התהליך עצמו את עושה בסופו של דבר בבית עם תמיכה טלפונית.
עד שמתחילים את הניקוי, חשוב להקפיד על תפריט שמכיל בערך 0.3 גרם שומן על כל ק"ג גוף. פחות מזה לא מספק לגוף את מה שהוא צריך (וגם עלול לגרום להצטברות מרה ולכיווץ הכיס ברגע שתיכנס אפילו כמות סמלית). יותר מזה עלול לגרום להתקפים. עוד יותר מזה, חשוב להקפיד על איכות השמנים: אך ורק מהצומח ומכבישה קרה - לא רק שמן זית, רצוי לגוון ועדיף להשתמש במקורות שלמים של שמן כגון אבוקדו או אגוזים וזרעים. מומלץ לצרוך גרגרי לציטין, שבין השאר עוזרים לעיכול השומנים. עדיף להימנע לגמרי ממוצרים מהחי (ביצים, מוצרי חלב כולל "דלי שומן", בשר, דגים), לפחות למשך התקופה הקרובה. אחרי הניקוי אפשר יהיה לחזור אליהם במידה ובהדרגה.
אם את רוצה עוד פרטים מעבר למה שכתוב כאן או באתר, את מוזמנת לשלוח מייל או להרים טלפון למספר המופיע באתר. אם זה מידע שנראה רלוונטי לפורום הזה, נשמח להוסיף אותו.
הרבה בריאות בינתיים
לילה טוב
שני וחן פרופסורסקי
אורי_ע*
הודעות: 32
הצטרפות: 03 אוקטובר 2004, 16:58
דף אישי: הדף האישי של אורי_ע*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי אורי_ע* »

עוד אפשרות לריפוי אבנים בכיס המרה - דיקור סיני

דברתי עכשיו בטלפון עם חיים בנדר (המורה שלי לטאי צ'י שעזר לי עם הדיוק בכמה בעיות רציניות) והוא סיפר לי שבעזרת הדיקור ניתן לרפא באופן מלא אבנים בכיס המרה.

הוא אמר שמשך הטיפול קשור במשך המחלה, גיל המטופל ועוד כמה גורמים, אולם באופן כללי זו בעיה שיחסית קל להתגבר עליה בעזרת המחטים. לדבריו, הוא ריפא מספר אנשים שסבלו מבעיה זו.

הרבה בריאות,
אורי.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

איך מגלים אבנים במרה? מה הסימנים?
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

פלוני,
איך מגלים אבנים במרה? מה הסימנים?

מרגישים כאב, בד"כ חזק מאוד, באיזור הבטן העליונה או החזה התחתון. כיס המרה נמצא ממש מתחת לכבד, שזה מתחת לצלעות בצד ימין. יש מי שחש את הכאב ממש שם, ויש מי שחש התכווצויות במרכז החזה, כי הסרעפת מתכווצת גם היא, באמפטיה.
הכאבים הם בד"כ אחרי ארוחות גדולות ולרוב (אבל לא תמיד) האבנים מתגלות בעקבות התקף איום של כאבים, כמו שמחצבה תארה. כזה שנדמה לך שזה התקף לב.
כאב כזה בדרך כלל מביא את האדם לבקש סיוע רפואי והאבנים מתגלות באולטרסאונד של הבטן העליונה.
אם חשים בכאבים לא חזקים והרופא רוצה לבדוק, אז הוא שולח לאולטרסאונד ואז יודעים.


אורי ע
אני אשמח אם תספר עוד על הדיקור - כמה זמן, האם מדובר רק בדיקור או גם בשינוי תזונתי ובטיפול אחר (רגשי?) וכו'
אני מבקשת משתי סיבות - האחת- אני חושבת שחשוב שיהיו פה כמה שיותר פרטים כדי לאפשר הבנה מושכלת של האפשרויות.
השניה - כי אני הייתי בטיפול בדיקור ובצמחי מרפא אצל רופא סיני (כלומר- גם שעוסק ברפואה סינית וגם שבא מסין, סיני) במשך זמן לא קצר ואמנם הרגשתי טוב, אך האבנים מעולם לא הראו רצון לצאת בעקבות הטיפול.

<היא>
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

תודה מאצ'י.
האם הכאב מקרין גם לגב? או שמרגישים אותו באופן מובהק רק מלפנים?
האם למישהו ממי שסבלו היו כאבים קלים באיזור הזה לפני ההתקף?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

ועוד שאלה : מה האספקטים הרוחניים של אבנים בכיס המרה?
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

אכן מקרינים גם לגב, אבל עד כמה שידוע לי רק באיזורים המדוברים (אף פעם לא שמעתי על כאבים בגב התחתון או בבטן התחתונה, למשל)
ו-אכן לפעמים יש "כאבי אזהרה" לפני כן. אני מכירה מישהי שבעקבות כאבים כאלה שלח אותה הרופא לאולטרסאונד, גילו שיש לה אבנים.
לעומת זאת - אני לא מכירה דרך אחרת לדעת שמדובר באבנים אלא באמצעות אולטרסאונד - אז אולי אם יש חשש או מחשבה כדאי לעשות בדיקה, ולו כדי לשלול ולהיות שקטים. הבדיקה לא פולשנית או קשה במיוחד.
בעצם - אנשים שעשו את הניקוי בארה"ב סיפרו לי שהם עשו אותו פשוט כדי להועיל לפעולת האיברים ו"על הדרך" גילו שהיו אבנים שיצאו. אולי אפשר פשוט לעשות ניקוי...?
אורי_ע*
הודעות: 32
הצטרפות: 03 אוקטובר 2004, 16:58
דף אישי: הדף האישי של אורי_ע*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי אורי_ע* »

הי מא צ'י,
אנסה להוסיף על דיקור סיני כטיפול לאבנים בכיס המרה.

בעקרון רוב הטיפולים של חיים בנדר הם של דיקור נטו ואינם מלווים בשינוי תזונתי, תרופות מסורתיות או טיפול רגשי-פסיכולוגי.
חיים מאמין שהדרך הכי יעילה לרפא אדם חולה היא בעזרת המחטים. כדי למנוע את השנות המחלה ולהמשיך ולטפח את הבריאות, הוא מאמין שיש לעבוד עם הגוף - תרגול של צ'י קונג ו טאי צ'י לעבודה זו יש כמובן פן רגשי ונפשי אולם הוא מאמין שעבודה זו צריכה להתבצע במסגרת עבודה פיזית של תנועה (בתחתית התגובה שלי אני מצרף מאמרון קטן שחיים כתב שנקרא הנפש, התנועה ושמחת החיים בהתמודדות במחלות).

משך הטיפול תלוי בהרבה גורמים - כמה זמן סובלים מהאבנים וגיל במטופל הם שני גורמים מרכזיים. ביחס למחלות אחרות אבנים בכיס המרה ניתנות לריפוי בקלות.

היכולת של חיים מתבססת על אמונים יומיומיים של יותר מעשרים שנה בצ'י קונג וטאי צ'י. אימונים אלו הקנו לו יכולות ומיומנות גבוהה באופן שבו הוא מפעיל את המחטים. חיים חי הרבה מאוד שנים (17) בטאיוואן ויפן ולמד באופן יומיומי במשך שעות רבות ממורה שגם הוא הקדיש את חיו למיומנויות אלו. כמה מטפלים סיניים (מסין או מהארץ) יכולים להגיד שריפאו (לגמרי) אדם מאפילפסיה, מדלקת פרקים, משיתוק של הפנים... חיים הוא לא קוסם, יש לו יכולת גדולה לעזור בעזרת המיומנות שלו אולם הרבה פעמים הטיפול דורש זמן.

עוד קצת על איך הדיקור עובד כתבתי ב הצילו מיגרנה.


הנפש, התנועה ושמחת החיים בהתמודדות במחלות
מאת חיים בנדר
אם אדם לקה במחלה, הוא יהיה חייב להיאבק בה באמצעות הנפש.

מספרים על הסיני צ'ין קאו פיי שהיה חולה בשחפת במשך שנים רבות אך לא ידע על כך. ככל הנראה, חוסר המודעות למחלתו, אפשר לו לנהל אורח חיים כשל אדם בריא.

הפחד מהמחלה עלול להחמיר את המצב. אם מבשרים לאדם, הנוטה לפחד, שהוא חולה, תגובה המלווה בפחד עלולה להחמיר את המחלה. לפחד יש כוחות שליליים העלולים להקשות על ההחלמה.

ככל שהגוף נמצא זמן רב יותר במצב של חוסר פעילות, נוצרות יותר ויותר מחשבות שליליות הכרוכות בצער, בתסכול ובכעס. מחשבות אלו עלולות לדרדר את המצב הנפשי והגופני.

לעיתים, כאשר אדם חולה במחלה קשה מצווים עליו לחדול לגמרי מפעילות גופנית, לשכב ולנוח. אולם, אם לעיתים החולה אינו זקוק למנוחה, העדר הפעילות עלול לגרום לשקיעה בדיכאון והחרפת המחלה.

העדר תנועה גורמת לנשימה להיות חלקית ולתפקודיי הריאות להתדרדר. בעקבות זאת, חלה ירידה בתפקוד מערכת העיכול המלווה באובדן שמחת החיים.

ברפואה הסינית מתארים את התופעה כך: "כשהאדם במצב נפשי קשה, הלב (המיוצג ע"י אלמנט האש) שורף את הריאות (המיוצגות ע"י אלמנט המתכת)". כשהתהליך נמשך השרפה מתפשטת לשאר מערכות הגוף.

לכן, כדאי לאדם שלקה במחלה קשה בכל זאת לנסות ולהיות בתנועה, להימנע ממחשבות שליליות ולטפח את שמחת החיים.
מחצבה*
הודעות: 4
הצטרפות: 13 נובמבר 2004, 00:55

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מחצבה* »

תודה לכל המגיבים ולהנהלת האתר על האינפורמציה הרבה, אעדכן אותכם מה יצא מזה.... :-s
הדדי_ענתי*
הודעות: 2
הצטרפות: 01 פברואר 2005, 16:49

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי הדדי_ענתי* »

אמא שלי היא אשה שמאוד שומרת באוכל אוכלת אוכל בריא ללא שומנים ולוקחת ויטמינים ולא שמנה הכל תקין ולמרות זאת היא קיבלה אבנים בדרכי מרה שגרמה לה לצהבת ויש לה בוצ ביס מרה שהיא חייבת לעבור שליפת כיס המרה בניתוח נו אז מה אתם אומרים מה עוד אפשר לעשות כדי למנוע אבנים בעתיד
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

אוכלת אוכל בריא ללא שומנים ולוקחת ויטמינים ולא שמנה
הרופאים אומרים שאבנים בכיס המרה קשורות בארבעה Fים:
fat, fertile, fair ושכחתי את הרביעי
זה גם אמור להיות קשור בשינויים קיצוניים במשקל (דיאטות חריפות)
גם אני לא ולדנית ולא בלונדינית, ויש לי אבנים...
אבל זה מה שהרופאים אומרים.
אגב - אם היא אוכלת בריא, אז למה הויטמינים?

לגבי צהבת -
עד כמה שאני מבינה הצהבת לא נגרמת מהאבנים אלא מהמנעות משומנים
לכן מומלץ לאכול כן לאכול שומנים, עד 5% (אני אוכלת יוגורט 3%, או שמה כפית שקדיה בכוס מים חמים, או קצת שמן זית בסלט וכו')

נו אז מה אתם אומרים
מה עוד אפשר לעשות כדי למנוע אבנים בעתיד
את שואלת על עצמך או על אימך?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

האם תחושה של מיצי מרה או גרפסים בטעם של קיא ללא כל כאבים קשורים לאבנים בכיס?מה המשמעות ההוליסטית של כיס המרה?
כפיר_בר*
הודעות: 2
הצטרפות: 28 יוני 2005, 22:12

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי כפיר_בר* »

מידע על אבנים בכיס המרה במהלך הריון
כפיר_בר*
הודעות: 2
הצטרפות: 28 יוני 2005, 22:12

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי כפיר_בר* »

מי יכול לעזור איפה מקבלים תשובות לשאלותי
תודה
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

מחצבה,
אם את עדיין כאן - אשמח לשמוע מה עשית בסוף.
סלעית*
הודעות: 431
הצטרפות: 28 יולי 2003, 05:24

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סלעית* »

ה F הרביעי הוא כמובן FEMALE.
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

אוח שיט,
כמעט הריון שלם בלי התקפים.
טוב, אבל מה חשבתי כשהחלטתי שאבוקדו על הלחם ולבנה 9% זה בסדר בסוף שמיני?
רציתי לחכות ולדווח על הריון נטול התקפים, אבל במקום זה אני מדווחת על כמעט.
אני מניחה שגם זה שהזמנתי את האבנים לחזור ולהזכיר לי שאני יודעת איך להתמודד עם כאב (הכנה ללידה) לא עזר במיוחד להימנע מהם... :-)
מכל מקום, רציתי להגיד גם שעברתי כמעט שנתיים בלי התקפים, תודות להרגלי אכילה נכונים וגם תודות ל-שרון קוצר.

ידעתי שההריון הוא תקופה רגישה יותר, אבל...
אני בטוחה שאם הייתי נמנעת מאותם מזונות שמנים היה מצליח לי יותר.

עוד משהו ששרון אמר לי - שכדאי להימנע גם מלאכול חלבונים ושומנים ביחד, כי זה מקשה על העיכול.

טוב. עד כאן, נשאר עוד חודש בערך...

<מא>
יפית*
הודעות: 17
הצטרפות: 02 פברואר 2005, 20:43

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי יפית* »

היי,
גם אצלי גילו אבנים ודלקת ובעצם אושפזתי למשך שבוע עם דלקת חריפה, צום ואנטיביוטיקה. אני רזה ואוכלת די נכון אז
מה שנראה כמשחק תפקיד זה המצב המנטלי - אני פקעת עצבים. יש בספר של ריקה זראי "הרפואה הטבעית שלי" תחליטים
לכיס המרה והכבד. לא ניסיתי וכמובן שכדאי להתייעץ עם בעל מקצוע. הספר עצמו, באופן כללי, מרתק. יש לי אותו מגיל 15 ואני
קוראת בו שוב ושוב. (רק קוראת..). שאלה: היכן משיגים חמאה טרייה ולא מפוסטרת? מהם הסיכונים באכילתה?
תודה ובריאות לכולנו.
חזרתי_מאשפוז*
הודעות: 2
הצטרפות: 04 אפריל 2007, 14:56

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי חזרתי_מאשפוז* »

שלום לכולם.
אני רוצה להתייעץ:
כבר מס' שנים היו לי התקפים בבטן לאחר אוכל, בהפרשי זמן הולכים וקטנים (בתחילה חודשים, ואח"כ שבועות וימים), עד שבשבוע שעבר קיבלתי התקפים יום אחר יום ונאלצתי להקיא כל מה שאכלתי, מבלי יכולת לאכול.
כיוון שכך, אושפזתי בביה"ח, והתגלתה אצלי דלקת בלבלב, שלדברי הרופאים נובעת מאבנים בכיס המרה.

המלצת הרופאים היא חד משמעית: ניתוח להוצאת כיס המרה.
הניתוח, הם אומרים, הוא ניתוח קל, בלי פתיחה של ממש של הבטן, אלא רק באמצעות מס' חורים.

זה נשמע באמת קל יחסית, ובכל זאת נראה לי שלשום סוג של ניתוח לא כדאי לרוץ. אני בכלל לא מתלהבת לעשות ניתוח.

אך, השאלה, האם יש איזושהי אפשרות להירפא מאבנים בכיס מרה?
כי כל זמן שהאבנים קיימות, נראה שהן עושות לי צרות צרורות.

האם מישהו מכיר איזושהי שיטת ריפוי טבעית (או אחרת) שידוע לו שבאמת יכולה לרפא דבר כזה?
יענו, לגרום להעלמת האבנים מהמרה, או לפחות לכך שלא יזיקו...
הילינג? תזונה? אייפק? כל דבר...
ואם יש שמות של מרפאים ספציפיים שידוע לכם כי בכוחם באמת לעזור בדבר כזה - אשמח לקבל.

כמו כן, אם ידוע לכם על אתרים ספציפיים שאפשר להתייעץ שם בעניין - גם אשמח. או כל עצה נוספת.

תבורכו {@
סמדר_נ*
הודעות: 2106
הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סמדר_נ* »

שלום לך חזרתי מאשפוז,
ככה:
את הניתוח עשיתי לפני קצת פחות מחודש. על האבנים אני יודעת מאז שבני היה בן חודשיים בערך. כשבוע לאחר ששבתי מהניתוח מלאו לו שנתיים.
בכל הזמן הזה נעזרתי רבות בעצות שהופיעו בדף הזה: שתיתי הרבה שן ארי (הוא יכול היה למנוע התפתחות של התקף אם תפסתי את זה בזמן), ובעיקר "למדתי" את ההתקפים: ידעתי מאיזה מזון להימנע, באילו שעות, ואיזה מזון "להטביע" בהמון מים וירקות טריים כדי לנטרל את הפוטנציאל הבעייתי שלו. לי אישית לא כל שומן עשה בעיות -- רק שומן מעובד, מוקשה או כזה שעבר חימום (טחינה שהתחממה אפילו קצת כי ישבה על עדשים מבושלים היתה צרות צרורות. טחינה קרה היתה בסדר גמור). אפילו שוקולד, בכמויות סבירות, היה בסדר, אבל זה אינדיבידואלי. שמעתי על אנשים שהתפתלו ממזונות שלא הזיזו לי ולהיפך.
הצלחתי כך להעביר הרבה זמן בלי התקפים. כשבכל זאת הם קרו, זה היה כי "נרדמתי בשמירה". זה לא קרה הרבה פעמים.
אבל לאורך זמן השמירה הזו מעייפת (ואני בחורה רזה שאוכלת בריא). מה גם שכולנו בני אדם ומתישהו נמצמץ, ויש גבול לכמה שהייתי מוכנה להתעסק עם אוכל -- כלומר, לבשל אני מאד אוהבת, אבל לתכנן כל ארוחה רק בפחד מההתקף העתיד לבוא זה מאד לא נוח.
ואחרי התקף קשה במיוחד החלטתי שזהו, והתחלתי בהליך -- ה-א-ר-ו-ך -- לניתוח (ארוך כי הניתוח נפוץ וברוב המקרים לא דחוף, ולכן יש הרבה תור, לפחות בקופ"ח כללית). במשך חצי שנה לאחר ההחלטה הזו לא היו התקפים כלל. ההתקף האחרון שהיה קרה שבוע לפני הניתוח -- והיה ארבע שעות אחרי ארוחת ערב קלה מאד ובלתי שומנית בעליל, כלומר -- על קיבה ריקה. זה חיזק את ההחלטה שלי ללכת לניתוח, כי הבנתי שיש גבול לכמה שאני שולטת בדברים. בדיעבד הבנתי שכיס המרה שלי גם לא אוהב קיבות ריקות. זה היה מוסיף עוד משתנה למערכת שהייתי צריכה להקפיד עליו. מה גם שתמיד יכול להיות שתגלי דברים שלא ידעת: רוטב פסטו ביתי על פסטה היה בסדר גמור, אבל על אורז מלא היה אסון. למה? אין לי מושג. כימיה וביולוגיה וכל אלה מעולם לא היו תחומי העניין שלי. אני ערה לכך שגם הלחץ שהייתי נתונה בו לפני הניתוח היה יכול לגרום להתקף -- אבל גם זה משהו שהשליטה בו מוגבלת.
וכל דבר כזה שלא ידעת יכול לעשות עוד התקף, ובכל התקף את בסיכון.

[h=3]

אבל[/h]
לי היה איזשהו מרחב תמרון שלך, לפי תיאורך, ממש ממש אין. מעולם -- גם לא בהתקפים שהובילו לאשפוז, והיו שניים כאלה -- לא אובחנה אצלי דלקת בדרכי המרה או בלבלב. מעולם לא הייתי במצב של התקפים מדי יום (הממוצע היה פעם ב 3 חודשים). לא ברור לי מה נאמר לך באשפוז -- אולם דלקת בלבלב עלולה להיות מצב מסכן חיים (היתה לי איזו בוסית שכמעט מתה מזה). ודווקא זה מקרה שבו ה"זבנג וגמרנו" של הרפואה הקונבנציונלית (עד כמה שאני מסתייגת ממנו בתחומים אחרים) הוא במקום. יש שיטות טבעיות לטיפול באבני מרה, אני לא מומחית, אולם מאמינה שחלק מהן עוזרות. ויש לינקים כאן בדף. אבל אף אחת מהן לא מבטיחה שהאבנים לא יחזרו, ויש להן בדרך כלל נטייה כזו. ובמצב של דלקת בלבלב -- לדעתי את לא יכולה להרשות לעצמך את הסיכון הזה (יש לך ילדים בבית?).

והניתוח: אשפוז כמה שעות לפני, הרדמה מלאה, נתיחה לפרוסקופית (חתך קצר בטבור ועוד שניים קצרים בדופן הבטן, למעט אם יש סיבה מיוחדת לנתח בניתוח פתוח. קורה, אבל נדיר, ואין אפשרות לדעת זאת מראש). מתעוררים עם כאב גרון שחולף תוך יום יומיים, כאבי גזים שנמשכים עוד כמה ימים, מתחילים לאכול ולשתות שעות מספר אחרי הניתוח. אי נוחות כללית במערכת העיכול יכולה להימשך כמה שבועות, כמו התקפים אבל ממש קטנים (אבל לא שמעתי על אף אחד שזה קרה לו חוץ ממני).
זה לא קליל, אבל באמת יש צרות יותר גדולות. דלקת בלבלב, למשל.

בריאות שלמה.
סמדר_נ*
הודעות: 2106
הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סמדר_נ* »

ורק עוד תוספת קטנה:
שמתי לב שהמילה "שליטה" מופיעה הרבה במה שכתבתי.
אני חושבת שבמקרה שלי, דווקא ההחלטה על הניתוח פירושה היה לשחרר, ולהשתחרר.
להשתחרר מהצורך לעמוד על המשמר.
להשתחרר מדימוי הגוף השלם והמושלם שהאמנתי שחייב להיות לי (זה בסדר, הוא מושלם גם ככה ;-)).
נראה לי שאני אוכלת אותה כמות של שוקולד, אבל אני כבר לא סופרת את הקוביות.
חזרתי_מאשפוז*
הודעות: 2
הצטרפות: 04 אפריל 2007, 14:56

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי חזרתי_מאשפוז* »

סמדר, המון תודה. חיזקת אותי. ומאוד הזדהיתי עם: לאורך זמן השמירה הזו מעייפת [...]. מה גם שכולנו בני אדם ומתישהו נמצמץ, ויש גבול לכמה שהייתי מוכנה להתעסק עם אוכל – כלומר [...] לתכנן כל ארוחה רק בפחד מההתקף העתיד לבוא זה מאד לא נוח.

איני בטוחה כמה כוחות נפש יש לי ללכת על השיטות הטבעיות, במיוחד אם מדובר בשינוי תזונה.
אני כמעט מטפסת על הקירות מרוב כמיהה לשוקולד, וכמעט בכל הימים בבית החולים חלמתי בלילות שאני טורפת מאכלים ובפרט עוגות מוס וגלידה.

ביומיום אני רגילה לאכול מתוק, אבל לא כ"כ הרבה כמו שעולה לי בחלומות כאשר אסור לי. והנפש שלי מאוד סובלת מזה.
כמובן שאני רוצה לעבור לתזונה בריאה יותר, אבל לא מתוך פחד, ומעדיפה תהליך הדרגתי ולא הגבלות פתאומיות ומוחלטות.

בכל זאת, גם אם הניתוח פשוט אני חוששת. ומה אם הוא יסתבך וייאלצו לפתוח את כל הבטן? ומה אם יהיו תופעות לוואי לאורך זמן? וכו'.

כך, שאם יש שיטות נוספות שיכולות לטפל באבנים במרה, שאינן כרוכות בשינוי תזונה קפדני, אשמח לשמוע.
שרה_ק*
הודעות: 1317
הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי שרה_ק* »

בבלוג שלי כתבתי בפירוט איך לנקות אבנים מהמרה
סמדר_נ*
הודעות: 2106
הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סמדר_נ* »

גם אם הניתוח פשוט אני חוששת. ומה אם הוא יסתבך וייאלצו לפתוח את כל הבטן? ומה אם יהיו תופעות לוואי לאורך זמן? וכו'.
מובן לגמרי. אלו היו גם החששות שלי.
מה שעזר לי היתה מחשבה סטטיסטית (מהסוג שלא מאד פופולרי כאן לאחרונה): ההסתברות להתרחשותם של כל אלה מול ההסתברות להסתבכות אם כיס המרה יישאר במקומו.
אני לא יודעת מספרים מדויקים, אבל נראה לי ששמעתי יותר על דלקות בלבלב ובדרכי המרה מאשר על סיבוכים פוסט-ניתוחיים. פגשתי מישהי אחת שנאלצה לעבור ניתוח פתוח -- כשזה קורה, זה קורה כי דלקות חוזרות או בעיות מבניות (אני מקווה שאני מצטטת נכון את הכירורג) גרמו לאי-אלו הידבקויות במערכת ואז קשה לעבוד בשיטה לפרוסקופית. היא שוחררה אחרי שבוע בערך.
ואני חוזרת שוב: דלקת בלבלב זה מסוכן.
שיטות נוספות לטיפול באבני מרה שאינן כרוכות בשינוי תזונה קפדני -- נשמע לי תרתי דסתרי. כל שיטה טבעית ולא פולשנית שתנסי בהכרח תהיה כרוכה בשינוי תזונה (מידת הקפדנות שלו תלויה בנקודת ההתחלה שלך). אחרת היא לא תוכל להיות אפקטיבית. הרי זה בדיוק כל העניין של הרפואה המשלימה: לטפל במכלול, לא בסימפטום.
שרה, לגבי הפוסט מהבלוג שלך, כמה הערות:
א. לא ברור לי מאין המספר 2500-3000 אבנים. כבר ראיתי תכולות של כמה וכמה כיסים ואף אחד מהם לא הגיע למספר הזה וגם לא קרוב (לי היו 14 אבנים בגודל של גרגירי כוסמת לפני בישול. ספרתי. כמות של פי 200 מזה -- אני לא רוצה לחשוב מה היתה עושה לכיס המרה. וכמובן, יש להתייחס גם לגודל האבנים. יכול להיות שתהיה רק אבן אחת גדולה, כמו בלורה, נגיד).
ב. מה זה "רוב האנשים"? המספרים שאני מכירה מדברים על 20%-25%, וגם מתוכם הרוב ללא סימפטומים.
ג. הקישור לכולסטרול, סוכרת, השמנת יתר וכו' אינו נכון בכל המקרים. כותבת שורות אלה אוחזת בערכי כולסטרול ומשקל נמוכים מהנורמה, וגם הסוכר שלה מעולם לא היה בשמיים. ואני בהחלט לא היחידה -- ראי דברי מא צ'י במעלה הדף. כמו כן, אני נמנעת מכל ג'אנק שהוא, ואין לי תאווה מיוחדת למתוק. נו, אז? אין ערוך לחשיבותה של תזונה בריאה לכל אדם, בכל מצב, עם אבני מרה או בלעדיהן, אך היא אינה תעודת ביטוח. לא הכל בידיים שלנו. ככה פשוט.
ד. מה זה "אבנים שתקועות עמוק"? כיס המרה הוא איבר גמיש ולא גדול במיוחד. האבנים פשוט יושבות שם ויכולות לפעמים לזוז ולגרום כאבים.
ה. יציאות סדירות וקלות (הנובעות מתזונה עתירת סיבים וכו') אינן בהכרח ערובה לכך שגם האבנים יוצאות, ואם הן יוצאות -- שלא נוצרות חדשות.
ו. ייתכן שהייתי מנסה את השיטה שלך, לולא האבנים היו סימפטומטיות. ל חזרתי מאשפוז יש כבר דלקת בלבלב. אני לא בטוחה שהיא יכולה לחכות עד הניקוי ה 18.
שרה_ק*
הודעות: 1317
הצטרפות: 05 יוני 2003, 21:32
דף אישי: הדף האישי של שרה_ק*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי שרה_ק* »

הסקפטיזם זה מה שמונע מהאנשים לנסות דברים חדשים. השיטה שבבלוג שלי עזרה להרבה אנשים. אין מה להפסיד. אבנים בגודל כוסמת גם נכללות בספירה. הניקוי יכול לעזור לדלקת כי הלחץ של האבנים ירד. הניקוי יכול להקל כבר בהתחלה אפילו אם לא כל האבנים יצאו. שווה לנסות. חוץ מזה פותחת הדף רוצה להמנע מניתוח.
מא_צ'י*
הודעות: 293
הצטרפות: 28 ספטמבר 2004, 20:36
דף אישי: הדף האישי של מא_צ'י*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מא_צ'י* »

סמדר נ, תודה רבה על נקודת המבט המעניינת שלך.
כמו שכתבתי, את השחרור שאת הרגשת בהחלטה על הניתוח אני חוויתי בתובנות שלי לגבי אופי החיים שלי והתזונה שעלו כששאלתי את עצמי למה יש לי אבנים. אבל נקודת המבט שלך מעניינת מאוד עבורי.

באשר לשינויי-תזונה. תפקידו של כיס המרה הוא לעבד את השומנים באופן מדוד ומדויק. בהיעדרו הכבד נוטל חלק מן התפקיד, אך לא את כולו.
עד כמה שידוע לי ניתוח לא פוטר מן הצורך בשינוי תזונתי.

חזרתי מאשפוז,
אני חותמת את שתי ידי על דבריה של סמדר אליך. לי היה ברור מהתחלה שאם אגיע למצב של דלקת אני הולכת לניתוח.
בשביל זה יש ניתוחים.
אני גם לא בעד לנסות שום שיטה של העלמת האבנים מבלי שינוי תזונתי. אבל לדעתי כל אחד ראוי לו שישנה כך את תזונתו ממילא... האבנים רק מלמדות על צורך ברור ודחוף יותר לכך.

השיטה ש שרה ק מציעה דומה לפרוטוקול של חן פרופסורסקי. את יכולה ללכת להתייעץ איתו.
אילן*
הודעות: 12
הצטרפות: 13 דצמבר 2004, 12:18

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי אילן* »

מומלץ לבדוק מים חיים מים ממוגנטים מפרקים אבנים
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי טלי_מא* »

רציתי לכתוב שילדתי ב-15.11.07, אחרי הריון נטול התקפים ועמוס בטחינה ובשר (התחשק לי :-P)!!

היום, יותר מתמיד, אני משוכנעת בכוחם של שינויים תזונתיים לעזור ל{{}}אבנים בכיס המרה.
מיכה*
הודעות: 3
הצטרפות: 17 מאי 2004, 10:47

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מיכה* »

הטיפול הטיבעי והפשוט לא חודרני וגאוני לאבנים הוא של Dr Hulda Clark זה נקרה ניקוי כבד עשיתי אותו ויצאו לי המון אבנים. זה היה מדהים. זה טיפול שעושים לבד ולוקח יום וחצי. וגורם לשילשול של האבנים לאסלה רואים אותם בעיניים. לפי מה שקראתי והבנתי זה מנקה את האבנים גם מכיס המרה.

זה הלינק- http://www.draclark.net/en/[po]cleanses clean[/po]-ups/liver cleanses.php
שם יש הסבר. צריך להשתמש במילון טוב כי האנגלית לא קלה.
נתתי עד היום ל 5 אנשים לעשות את הניקוי אבנים הזה. וזה היה מוצלח.
לפני הניקוי הזה צריך לעשות ניקוי של הגוף מפרזיטים. כפי שמוסבר בלינק.
אז בהצלחה גם לכם
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי טלי_מא* »

מיכה, זה דומה מאוד לניקויים האחרים שכתוב עליהם כאן.
כמו הפרוטוקול של חן פרופסורסקי, למשל.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אני מכירה את הדף אבנים בכיס המרה.
אז זה יכול להיות דף זמני, ואחר כך לעבור לשם.

אבל עכשיו אני צריכה עזרה אישית בעניין.

אני אתחיל מהסוף:
הרופאים אומרים שעליי לעשות ניתוח בכיס המרה.
אני פוחדת.
גם פוחדת מסיבוכים.
גם חוששת שזה לא בריא לגוף לטווח הארוך.
  1. הייתי רוצה לשמוע מאנשים שעברו ניתוח כזה, או מכירים אנשים כאלה - איך זה. האם באמת יש ממה לפחד. האם זה באמת כ"כ פשוט כפי שהרופאים אומרים.
  2. יחד עם זאת, הייתי רוצה לשמוע מאנשים שהתנסו בדרך חלופית שעזרה להם להשתחרר מהאבנים. אבל באמת !
או, לחלופין, מכאלה שהתנסו בזה וזה לא עזר להם.
(שמעתי על דרכים כאלו, אך אני לא ממש מאמינה בהן. לכן אני רוצה לשמוע רק מאנשים שהתנסו בזה בעצמם, או שמכירים ממש מקרוב אנשים שהתנסו בזה).

************

עכשיו לסיפור הארוך:

במשך כמה שנים היו לי התקפים בכיס המרה. בהתחלה בהפרשים של כמה חודשים, אחר כך שבועות, אחר כך ימים.
עד שלפני כשנה וחצי התאשפזתי בגלל דלקת בלבלב, שנגרמה מגירוי של האבנים.

מאז במשך כשנה הקפדתי באדיקות לאכול רק עד 5% שומן.
כמו כן, עבדתי הרבה עם חשיבה חיובית ודמיון מודרך, מתוך מטרה להתרפא.

לקראת סוף אותה שנה התחלתי קצת 'לזייף' עם השמירה על אחוזי השומן.
וככל שראיתי שהכול בסדר - התחלתי לזייף יותר ויותר.
חשבתי שאולי החשיבה החיובית עזרה לי.

כך במשך כ-5 חודשים כבר ממש זללתי שומנים בלי חשבון, והכול היה בסדר.
ופתאום לא מזמן, התחילו לחזור ההתקפים. (וזה היה גם הכשלון של החשיבה החיובית. :-P)
אמנם לא חדים כפי שהיו בזמנו, כאב קהה (באזור הבטן והגב), אבל מאוד מציק.

בד"כ הקאה עוזרת לשחרור הכאב.
אבל לפעמים גם אחרי ההקאה נמשכת הרגשה לא טובה עוד זמן מה עד שזה נרגע.

גם אם אני לא אוכלת דברים שומניים באופן היסטרי, זה קשה לי לשמור על הרמטיות בעניין.
כמעט כל המאכלים סביבנו הם שומניים במידה כזו או אחרת.
מצד אחד, יוצאת לי הנשמה לדברים שאנשים סביבי אוכלים.
ומצד שני, יש הרבה דברים בריאים שהם שומניים ולכן אסורים לי, כמו אבוקדו, אגוזים, שמן זית וטחינה.
מה שגורם לכך שאני מוצאת עצמי, בנוסף להרבה סלט ירקות, אוכלת המון פחמימות. שזה ממש לא בריא.
יוצא ש'דיאטת השומנים' הזו, היא מאוד תובענית, גם למי שרוצה לאכול ג'אנק וגם למי שרוצה לאכול בריא.
ומאוד קשה לי לא ליפול לאורך זמן.
זה קצת מייאש.

מה שקורה זה, שמרוב פחד אני שומרת, וכשקצת נדמה לי שכבר בסדר, אני משחררת את החבל - ואז שוב באה נפילה.

כן, אני רוצה לשמור על תזונה בריאה אך לא מתוך פחד. זה לא טוב. וגם לא מחזיק מעמד.
וגם, כפי שכבר כתבתי, האיסור לאכול שומנים יוצר אצלי תזונה דווקא לא בריאה ולא מאוזנת של המון פחמימות, שאין בה אפילו שומנים מהסוג הבריא. (נכון שאני אוכלת הרבה פירות ירקות, אבל אני עדיין לא מסוגלת להסתפק רק בזה).

די נמאס לי מהמצב הזה.
מצד שני - אני פוחדת לעשות את הניתוח.
  1. למרות שאומרים שזה ניתוח מאוד פשוט, שלא עושים בו חתך גדול, רק ארבעה חתכים קטנים - אני פוחדת מסיבוכים.
שמעתי שיש מצבים שכן צריך בסופו של דבר לעשות ניתוח פתוח. אני לא רוצה !
  1. חוצמזה, עובדה קצת מביכה, אך משמעותית בשבילי: אחד החתכים הוא באזור הטבור, שזה אזור מאוד ארוגני בשבילי. אני מאוד חוששת לפגיעה בו.
  1. ובנוסף, יש את המחשבות לטווח הארוך:
אומרים שהכבד מפצה על החוסר בכיס מרה. אך האם זה לא מעמיס עליו מדי? האם זו לא פגיעה לטווח הארוך?

מרוב שנמאס לי לחיות כל הזמן בחרדה מההתקף הבא, אני שוקלת ברצינות ניתוח.
חשבתי גם על אפשרויות טבעיות שמופיעות בדף אבנים בכיס המרה, אך מניסיון עבר שלי עם טיפולים מהסוג הזה, אני די סקפטית. זה להוציא הון כסף (שלא ממש אפשרי לי) בלי לדעת אם בכלל זה יעזור.

כפי שכתבתי למעלה,
הייתי רוצה לשמוע מאנשים שעברו את זה, אם זה באמת עבר בקלות, ואם לא נשארו שום נזקים ידועים.
וגם מאנשים שהצליחו לפתור את הבעיה עם טיפולים טבעיים. (אבל, אני יודעת, שפסיכולוגית, אין לי היכולת לאורך זמן לאחוז בתזונה מחמירה).

ובכלל, מה דעתכם. מה כדאי לעשות.

(אני צריכה להחליט מהר, כי בעבר זה הגיע לדלקת בלבלב, ואמרו לי שזה מאוד מסוכן.
וכיוון שלאחרונה היו לי יחסית הרבה התקפים, אני קצת פוחדת....)

תודה על הסבלנות לקרוא ולענות... {@
חופש_גדול*
הודעות: 61
הצטרפות: 20 יוני 2007, 12:44
דף אישי: הדף האישי של חופש_גדול*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי חופש_גדול* »

חפשי את הניקוי של חולדה קלארק.
חן פרופסורסקי יכול לעזור לך.
שרון_של_שחר*
הודעות: 145
הצטרפות: 01 נובמבר 2005, 12:13
דף אישי: הדף האישי של שרון_של_שחר*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי שרון_של_שחר* »

יקירה
אני עברתי ניתוח כיס מרה אחרי חודשים ארוכיםשל התקפי כאבים.
בתחילה לא ידעו מה זה ואבחנו את זה כאולקוס..........
נאמר לי שצריכה ללמוד לחיות עם הכאבים.
בגלל אורח החיים טבעי וקיצוני שהיה לי אז ניסיתי מיני דיאטות שונו וכלום
הכאבים המשיכ והפכו לב ל ת י נ סב ל י ם, לפחות עבורי.

לבסוף אושפזתי עם דלקת מאוד קשה, הייתי תקופה בבי"ח משום שלא הסכימו לנתח מחשש לסיבוכים- זה היה מאוד מודלק. בתקופה הזו אסור היה לי לאכול כלום!!!!!! ולא לשתות- הכל ניתן דרך הוריד. כשהוטב לי חתמתי על אחריות ויצאתי מבי"ח. הלכתי ואכלתי משהו קטן... וקיבלתי כזה התקף- מזעזע.

חזרתי אחרי יומיים ונותחתי.
זה עבר בקלות!!!!!!!!!!!!!!!

הייתה עוד תקופה שמעין כאבים פנימיים שנראו כמו כיס המרה.
עם הזמן זה הפסיק

אז מה בעצם אומרת
כן הניתוח מפחיד ולא- לי הדיאטות וכל מיני הטיפולים האלטנרנטיביים לא עזרו.
אולי כי כשהוציאו את זה ראינו שהיו שם המון אבל ה מ ו ן אבנים.
בהצלחה
סלעית*
הודעות: 431
הצטרפות: 28 יולי 2003, 05:24

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סלעית* »

עברתי את הניתוח אחרי שהיה לי התקף שבו שאלתי את נפשי למות, פשוטו כמשמעו. כבר הייתי אמא, והסתכלתי על עצמי מהצד ושאלתי איך את יכולה לחשוב ככה להשאיר את הילדים לבד - אבל פשוט רציתי למות, רק שיפסיק. זה היה נורא.
הניתוח אכן עלול להסתבך לניתוח פתוח, אבל אין לדעת מראש. זה גם תלוי במצב בפנים, ואם מחליטים לפתוח כנראה שהמצב ממש חמור.
בניתוח עושים 4 חתכים. דווקא זה שבטבור החלים הכי טוב, מראש היה הקטן ביותר, לפעמים קשה לי למצוא את הצלקת. בדיעבד אני יודעת שנותחתי ע"י סטאז'ר ואת התוצאה הלא מחמיאה רואים בצלקת גדולה יחסית בין החזה לטבור.
אל תאמיני לרופאים שאומרים שאחרי כמה ימים אפשר לאכול רגיל. אפשר, ואז יש כאבי תופת (שמעתי על זה מעוד מנותחות). אחרי כמה חודשים אפשר לאכול רגיל.
קחי בחשבון שאת עלולה לצאת כמוני עם דלקת בדרכי השתן בגלל שמכניסים קטטר בזמן הניתוח. כדאי לדעת מראש שזו אפשרות.
אחרי הניתוח לא תסבלי מעצירות. גם לא בהיריון. זה דווקא יתרון... :-)
תרגישי טוב.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

תודה גדולה על התגובות.
אשמח כמובן לעוד שיתופים....

בעניין השיטות הטבעיות כמו של פרופסורסקי, אז כפי שכבר כתבתי - אני מעדיפה שיתופים אישיים (כי קשה לי לדעת מקריאה באתר שלהם אם זה באמת עוזר).
אבל בכל מקרה, תודה. אולי בכל זאת יהיה לעזר.

{@

*********

שאת עלולה לצאת כמוני עם דלקת בדרכי השתן בגלל שמכניסים קטטר בזמן הניתוח
אמאל'ה ! לא רוצה !
יש לי גם ככה נטייה לדלקות בדרכי השתן.
ואני פוחדת מהן פחד מוות. (ובטח שאני לא יכולה להרשות לעצמי לקחת אנטיביוטיקה)
  • האם יש דרך להימנע מהקטטר הזה?
*********
  • כמו כן, האם לוקחים אחר-כך אנטיביוטיקה בגלל הניתוח? כמה? האם היא חזקה?
  • אם כן, האם יש דרך להימנע מאנטיביוטיקה?
  • חוצמזה, לא הבנתי אם הניתוח הוא בהרדמה מלאה.
תודה לכולם.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אל תאמיני לרופאים שאומרים שאחרי כמה ימים אפשר לאכול רגיל. אפשר, ואז יש כאבי תופת

מה זה אומר כאבי תופת? אותו סוג כאבים כמו של התקף כיס מרה?
(ממה נובעים הכאבים?)
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

חוצמזה, לא הבנתי אם הניתוח הוא בהרדמה מלאה.
כן. כיף נורא ;-).
כמו כן, האם לוקחים אחר-כך אנטיביוטיקה בגלל הניתוח? כמה? האם היא חזקה?
רוב הניתוחים עוברים ללא זיהומים ולא סיבוכים, ולכן אין צורך באנטיביוטיקה אחרי הניתוח כדבר שגרתי.
מה זה אומר כאבי תופת? אותו סוג כאבים כמו של התקף כיס מרה?
כן, אם כי אצלי הם היו חלשים בהרבה, אבל אותו סוג כאב. זה, אגב, לא היה תלוי בתזונה ספציפית -- גם ירקות יכלו לגרום לכך. פחדתי לשחרר רסן בעניין השומנים לפני שהכאבים חלפו (אחרי כמה שבועות).
בניתוח עושים 4 חתכים.
אצלי היו שלושה. הצלקות קטנות ומחווירות. אצל אמא שלי, שעשתה את הניתוח לפני קצת יותר מעשור, צריך להתאמץ מאד כדי להבחין בהן. אין שינוי בתחושות באיזורי הצלקת (אחרי שמורידים את הסיכות והן מפסיקות לגרד).
האם יש דרך להימנע מהקטטר הזה?
צ'מעי, אין לי מושג. בגיליון הניתוח שלי לא היה כתוב שום דבר על קטטר -- הייתי זוכרת אם כן. אם הניתוח הוא בשיטה לפרוסקופית הוא די קצר (אם אני זוכרת נכון 30-45 דקות). לא היתה לי דלקת בדרכי השתן, ככל הידוע לי, לפני או אחרי. ייתכן שהמציאות שונה כשמגיעים לניתוח פתוח -- אבל זה לא המקרה השכיח.
אומרים שהכבד מפצה על החוסר בכיס מרה. אך האם זה לא מעמיס עליו מדי?
אני הרגשתי שזה "כמעט אבל לא אותו דבר". אני מאמינה שתוכלי לחוש בכך (וזו "תחושה", כלומר לא כואב או משהו כזה, פשוט תחושה), ובמידת הצורך להעמיס פחות (בסך הכל, גם עם כיס מרה בריא אף אחד לא אמור להסתער על שומנים בלי חשבון). אין לי מושג לגבי הטווח הארוך.

אני רוצה לשמור על תזונה בריאה אך לא מתוך פחד.
זה המשפט שהוביל אותי לניתוח בסופו של דבר. הרגשתי שאני כל כך עסוקה בתכנונים סביב אוכל בניסיון למנוע את ההתקף הבא, שזה כבר גזל אנרגיה רבה מדי. וזה אף על פי שבגלל ההקפדה ההתקפים בדרך כלל היו בסדרי גודל של פעם בכמה חודשים, מעולם לא אובחנו אצלי דלקות בדרכי המרה או בלבלב, ואחרי הניתוח גיליתי שהיו הרבה פחות אבנים ממה שראו בא"סים בשנתיים שעברו מהאבחון עד לניתוח, כלומר, חלק מהן כנראה נספגו או יצאו החוצה (אבל אלה שנשארו הספיקו בשביל לעשות צרות). הצרה הנוספת היא שלא תמיד ברור על מה להקפיד. כתבתי על זה קצת בדף אבנים בכיס המרה. לכל מערכת עיכול ישנם השטיקים שלה בנושא הזה. אני דווקא כן יכולתי לאכול אבוקדו וטחינה, בתנאי שהטחינה היתה קרה ולא חוממה במקרה, אפילו לא קצת. למעשה, כמעט כל מזון שומני לא מעובד ולא מחומם יכולתי לאכול, בתנאי שיוטבע בהר של מים, ירקות ועלים ירוקים. ובכל פעם את מגלה צירופים אבסורדיים כגון "פסטו על פסטה זה בסדר אבל על אורז לא" ושבוע לפני הניתוח גיליתי שגם קיבה ריקה עושה התקפים בתור שכזו. ומזה אני באמת לא יודעת איך נמנעים -- אני אישית לא נוהגת לאכול בלילות. וכמה, כמה אפשר עוד להקדיש להתעסקות הזו?

והנקודה האחרונה והחשובה -- אם את כבר אחרי דלקת בלבלב, עשי לעצמך טובה והסירי את האיום הזה מחייך. הפעם יצאת מזה בשלום -- אל תנסי את זה שוב ואל תחכי לפעם הבאה. הניתוח מפחיד, נכון, הוא לא תענוג גדול, גם נכון -- אבל הנזקים האופציונליים שלו בטלים ומבוטלים לעומת מחירה של דלקת נוספת בלבלב. כשהספינה טובעת, לא דואגים למפות השולחן -- וסליחה על ההתנסחות הבוטה. אני שמחה בכל לבי שאת כאן איתנו עכשיו, ועדיף שזה יישאר כך בשנים הקרובות, לא ככה?
מיכלול_ה*
הודעות: 1273
הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מיכלול_ה* »

אני מכירה מישהי שעברה את הניתוח לפני שנים רבות. אני יודעת שעד היום יש דברים שהיא לא יכולה לאכול בגלל זה. חוץ מזה היא מטפלת הוליסטית מאוד מוכשרת כך שאולי יהיו לה תובנות נוספות בשבילך לא רק מהניסיון שלה. לא נראה לי נכון לרשום פה את שמה אז אם את רוצה פרטים עלייה צרי איתי קשר.
סלעית*
הודעות: 431
הצטרפות: 28 יולי 2003, 05:24

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סלעית* »

גם אצלי בגיליון הניתוח לא היה כתוב שהוכנס קטטר, אבל רופא הנשים הרים טלפון למחלקה הרלבנטית ודיבר עם רופאה שהייתה נוכחת בניתוח והיא אמרה שאכן היה. אני זוכרת שזה ממש הכעיס אותי שאף אחד לא אמר לי על זה כלום, לכן היה לי חשוב לספר לך על זה מראש.
למיטב ידיעתי אין דרך להימנע מהקטטר, כי לא בא להם שהמנותחת תשתין עליהם באמצע.
אין אפשרות להרדמה מקומית, ביררתי.
איזה סוג כאבים יש אם אוכלים כרגיל כמה ימים אחרי הניתוח - לא זוכרת להשוות, זוכרת שפשוט כאב והתחרטתי שלא הקשבתי לאלה שאמרו לי לחכות עם זה.
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

למיטב ידיעתי אין דרך להימנע מהקטטר, כי לא בא להם שהמנותחת תשתין עליהם באמצע.
האמת היא שזה די מוזר. מגיעים אחרי צום מלא ( 8 שעות שכמעט תמיד מתארכות להרבה יותר כי אף פעם הלו"ז הוא לא בדיוק כמו שהם תכננו. אני זוכרת שפחדתי שרק מזה אני אקבל התקף). במהלכו מרוקנים כמה פעמים. מה כבר נשאר שם להשתין דווקא בחצי שעה שהניתוח לוקח?

בכל מקרה, נראה לי שתוכלי לברר את הנקודה הזו לפני.
אני מעזה לומר שבמצב של דלקת בלבלב בעבר והתקפים תכופים בהווה, ברור לי מה אני הייתי בוחרת, עם כל החששות והבאסה. אני כל כך מבינה שניתוח זה מפחיד.
מיצי_החתולה*
הודעות: 2041
הצטרפות: 21 פברואר 2005, 22:27
דף אישי: הדף האישי של מיצי_החתולה*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מיצי_החתולה* »

למיטב ידיעתי אין דרך להימנע מהקטטר, כי לא בא להם שהמנותחת תשתין עליהם באמצע. למיטב ידיעתי-אני, כאשר מעורבת הרדמה מלאה בתהליך, שלפוחית השתן לא כ"כ עובדת - ולכן הקטטר הוא חיוני. אני עברתי יתוח בהרדמה מלאה לפני המון שנים (כשהייתי בת 14), ואחרי שהסירו את הקטטר - לא עשיתי פיפי איזה 8 שעות - הוא פשוט לא יצא (ואז הבינו שהשלפוחית שלי טרם חזרה לתפקוד, והחזירו את הקטטר לחצי יום, שאחריו חזרתי להשתין עצמאית :-)).
רוקדת_לאור_ירח*
הודעות: 2934
הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי רוקדת_לאור_ירח* »

הי מתוקה,
לא קראתי את כל מה שכתבו לך אבל כן קראתי את זה שזה הגיע לדלקת בלבלב.
אני רוצה להציע משהו בשיא החומרה, יש לך לטעמי אחת משתי ברירות: או לטפל בזה ,לגמרי לטפל, להתלבש על זה ולא משנה איך. לא רק בתזונה, שזה מצויין, יש עוד דרכים שאני יכולה להציע, אבל לטפל, גם אם יעלה כסף (ולא חייב לעלות).
ברירה שניה היא לנתח.

כשקראתי את ההתחלה, חשבתי לעצמי "אבנים בכיס מרה, צריך להזהיר אותה מדלקת בלבלב" ואז ראיתי שאת כבר שם. זה די רציני העניין הזה, בעצם מאד. לא משהו שהייתי מזניחה <אבא של רוקדת כמעט הלך מכאן לעולמות אחרים בגלל אבנים בכיס מרה שגרמו לדלקת מאד מסובכת בלבלב, אישפוזים פנימה החוצה במשך חצי שנה ועוד דברים שאת לא רוצה לדעת>.
ובקשר לקטטר- לי שמו בלידה (זוכרת שהסכמתי , היתה לזה סיבה שנראתה לי הגיונית מספיק) ואחר כך באמת היתה לי שם תחושה לא נוחה ודלקות, אמנם סבלתי מדלקת גם בהריון, אבל לא לפני כן ולכן ציפיתי שאחרי הלידה לא יהיו לי וכן היו. בכל מקרה בעייני זו הסיבה האחרונה להימנע מניתוח.
בתור התחלה, אני מציעה שתשימי יד על הספר "המסע" של ברנדון בייס (פרק ראשון ברשת חינם) ותקראי אותו. אני לא חושבת שחייבים לעבוד בשיטה שלו או להתרפא בשיטה שלו, אבל אותי הוא דחף לטפל בכל מיני דברים שמציקים/הציקו לי בכל מיני שיטות שהן לאו דווקא השיטה שבספר.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

המון תודה על ההשקעה בתגובות.
אני אקח את הדברים שלכם לתשומת לבי.

אז מכל מה שפחדתי ממנו, אני הכי פוחדת עכשיו דווקא מאפשרות של דלקת בדרכי השתן.
אוף.

מיכלולה,
אני יודעת שעד היום יש דברים שהיא לא יכולה לאכול בגלל זה
את יודעת איזה דברים?
ולמה זה קורה? האם זו תוצאה רגילה של הניתוח, או שהיה לה איזה סיבוך? (אחרות שסיפרו כאן על ניתוח לא הזכירו דבר כזה)

אשמח אם תתני לי פרטים שלה למייל ahavatolam ב- walla.com. תודה.

*************

אז אני פונה גם לאחרות שעשו את הניתוח - האם גם אתן אינכן יכולות לאכול דברים מסוימים מאז הניתוח? (איזה דברים?)

אם יהיו עוד הארות, טיפים, תובנות או שיתופים - אשמח לשמוע.
מיכלול_ה*
הודעות: 1273
הצטרפות: 26 ספטמבר 2005, 22:49
דף אישי: הדף האישי של מיכלול_ה*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי מיכלול_ה* »

שלחתי לך עכשיו תגובה למייל.
סלעית*
הודעות: 431
הצטרפות: 28 יולי 2003, 05:24

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סלעית* »

אני אוכלת כמו קודם
נאוה_פרנס*
הודעות: 2105
הצטרפות: 05 אוגוסט 2001, 00:39
דף אישי: הדף האישי של נאוה_פרנס*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי נאוה_פרנס* »

בניתוח בהרדמה מלאה גם מכניסים צינור הנשמה
כדאי לדעת - יוצר אי נוחות בגרון - עובר מהר
שרון_של_שחר*
הודעות: 145
הצטרפות: 01 נובמבר 2005, 12:13
דף אישי: הדף האישי של שרון_של_שחר*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי שרון_של_שחר* »

אחרי הניתוח חזרתי לאכול כרגיל- אך כמו שאמרתי ממילא האוכל שלי היה טבעוני.
מה שכן- יש לי חיבה לאלכוהול ואותו הפסקתי לכמה שנים. היום , שזה כמה שנים טובות אחרי, אני מרשה לעצמי לשתות אבל בשום אופן איני מגזימה - ושותה בעיקר יין אדום או בירה ושניהם תמיד מאיכות טובה.

עוד משו קטן- בזמנו זוכרת שניתוח לפרוסקופיה לא היה כל כך שכיח עמו היום, הנטיה הייתה לפתוח ו"לגמור עם זה".
עם הלפרסקופיה זה הרבה יותר פשוט ובטוח.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

כתבתי את זה בבלוג שלי, אבל רוצה להתייעץ על זה, אז כותבת כאן במילים דומות:

פגשתי אתמול מישהו שהוא יועץ בריאותי.
כששמע על עניין הכיס מרה, הציע לי לעשות לבדי שיטת ניקוי, בעזרת מים עם מלח אנגלי, ושמן זית עם מיץ לימון (בלי להיכנס לפרטים של איך בדיוק).
צריך לשתות כמה כוסות של כך וכך בערב ובבוקר שאחריו, ואז הגוף מתחיל לעבוד.
הוא טוען שזה גורם להתכווצויות שמשחררות את האבנים.

סיפר לי שעשה זאת על עצמו רק בשביל לבדוק למרות שלא היו לו בעיות בכיס המרה, וגם חברים שלו עשו זאת - ובאמת יצאו להם אבנים - או בשלשול או בהקאה. (כמעט לכולם יש אבנים, אפילו כאלו שאין להם מלכתחילה בעיה עם האבנים).
אומר שמכיר אנשים שכך השתחררו מהבעיה של אבנים במרה.

זה מזכיר לי את השיטה של חן פרופסורסקי שהזכירו כאן נדמה לי, או בדף אבנים בכיס המרה, אבל שם מציעים לעשות את זה עם התארחות אצלם ותמיכה, וזה עולה משהו כמו 3000 שקל. ואפילו אם רק קונים את המוצרים שהם ממליצים ועושים בבית - זה סכום די גדול.
אז התפלאתי לגלות שאפשר לעשות לבד כ"כ בזול.

זו נראית לי אופציה טובה, אם אכן עובדת, ואם לא כואבת מדי או, יותר מזה, מסוכנת.

אבל, אני די חוששת.
כי שמעתי שיש מקרים שאבן יכולה להיתקע בדרך, ואז זה כאבי תופת. ואולי גם מסוכן. (ואולי יכול להגיע למצב של ניתוח?)

אני שוקלת לעשות את זה. אבל פוחדת.
ומצד שני - האופציה של ניתוח לכתחילה גם לא נראית מלבבת.
ושוב מצד ראשון - אם השיטה הזו עלולה להסתבך עד כדי שאבן תיתקע ויצטרכו ניתוח - זה בטח יהיה יותר גרוע מניתוח לכתחילה.


אשמח לשמוע תובנות על הסיכון שעלול להיות בשיטה כזו, האם באמת עלול לקרות מצב של היתקעות אבן שמוביל לניתוח - או רק לכאבי תופת? :-P ומה אחוזי הסיכון, והאם לדעתכם כדאי לעשות את זה כדי להימנע מניתוח.

אנא ענו לי בהקדם, כי רק השבוע יש לי מקום להתארח בו אם אני רוצה לעשות את זה (צריכה מקום להיות בו לפחות לזמן של ההתכווצויות ואולי עוד יום, מקווה שלא יותר, כדי לנוח מזה).
כריסטופית_רובין*
הודעות: 109
הצטרפות: 01 אוגוסט 2008, 21:10
דף אישי: הדף האישי של כריסטופית_רובין*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי כריסטופית_רובין* »

היי לך סוסת פרא, מה שלומך?
נשמע אכן מצב לא נעים ולא כל כך פשוט, אני מאוד מזדהה עם הדילמות שלך.
בקשר לשאלתך האחרונה-אני רואה שלא היו תגובות וגם אני אישית לא מבינה בנושא הספציפי, אך זה נשמע לי סיכון מאוד משמעותי לקחת. לא שמעת על מספיק אנשים שהתנסו בדרך הזו-וגם אם תשמעי על כמה שכן "הצליח להם" אין לך דרך לדעת איך הגוף שלך יגיב. אולי כדאי להתייעץ אם הרופאים בעניין (גם אם הם יעקמו את האף וישללו את זה על הסף-אולי יוכלו לתת לך הערכה מהי מידת הסיכון) אני גם מאמינה שבהחלט יכול להיות שגם אם זה 'יעבוד' והאבנים תופרשנה עלולים להיות נזקים נלווים
מכך כיוון שזו פעולה נקודתית בגוף (בשונה מטיפול הוליסטי) ודי דרסטית (שלשול,הקאות...) וטרם נפתר המקור לבעייה (עצם היווצרות האבנים בגוף)

חשבת אולי להיות מטופלת באופן מסודר וע"י שיטה יותר מקיפה? דמיון מודרך זה נפלא,אך לפעמים זה לא מספיק. אני חושבת שלפעמים צריך עזרה מעבר לעבודה אישית מודעת- רפואה סינית, הומאופתיה,איורוודה ועוד (הכי הכי חשוב למצוא מטפל/ת מקצועי/ת עם המלצות )

יתכן שאת מה שמצוי בגוף כרגע ניתן לסלק רק ע"י ניתוח,אך טיפול מקיף הוליסטי יעזור בהתאוששות מהירה ממנו ולמניעת הישנות של מה שיש לתקן.

אני כרגע לומדת הומאופתיה ויודעת שיש נסיון מאוד טוב בסיוע והתאוששות מניתוחים. אולי זה כיוון לחשוב עליו.....


ועוד מילה-(בעצם משפט:) ) המסע שלך נשמע דבר מגניב לאללה,אך כשהגוף במצב כה רגיש-אולי יש מקום לתת לו לנוח ולהתאושש מעבר להקצבה של יומיים, אלא לתת לו להוביל את הקצב גם עם זה לא מסתדר עם התכניות.


בכל אופן-תהיי בריאה! בכל דרך אשר תמצאי.
תמרי*
הודעות: 390
הצטרפות: 23 מאי 2004, 10:55

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי תמרי* »

ראשית, הרי לך מבחר קישורים שמצאתי פה, וגם קצת במקומות אחרים:
http://www.draclark.net/en/[po]cleanses clean[/po]-ups/liver cleanses.php
http://www.tapuz.co.il/blog/viewEntry.a ... passok=yes
http://naturopath.co.il/protocall.html
את כולם אפשר לעשות בבית, לבד, בחינם. רק לקוות שכלום לא ייתקע בדרכי המרה...
אני בינתיים ממתינה, נותנת לגוף להתחזק (ילדתי לפני 4חודשים) ואולי עד שהילד ייגמל ימציאו שיטה לחיסול האבנים ללא ניתוח.
שנהיה בריאות וחזקות!
סימנים_בדרך*
הודעות: 103
הצטרפות: 18 אפריל 2007, 10:52
דף אישי: הדף האישי של סימנים_בדרך*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סימנים_בדרך* »

אולי שווה להתקשר לשרה חמו שמטפלת בשיטת קינסטון קליניק. יתכן שיש לה נסיון גם בתחום הזה..
המס' שלה(שמופיע באתר שלה "הבית הטבעי"): 02-6411288

בכל מקרה בהצלחה!!! ורפואה שלמה...
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אומר שמכיר אנשים שכך השתחררו מהבעיה של אבנים במרה.
זה, האמת, נשמע לי קצת מוזר. זה באמת מה שהוא אומר?
כלומר, בהחלט ייתכן שהיה ניקוי של האבנים (או, לפחות, אני לא יכולה לקבוע אם כן או לא) אבל אין בכך שום הבטחה שהן לא יבואו שוב (מעבר לענייני תזונה וכד' -- יש פשוט עניין של נטייה של הגוף), כך שאי אפשר לומר על מישהו שהוא "השתחרר" מזה כל עוד יש לו כיס מרה. לכל היותר ניתן לומר שבמשך כך וכך זמן אחרי הניקוי לא נראו אבנים בא"ס ולא נצפו סיבוכים אחרים.
שוב, בעיני -- שקלי אם אחרי דלקת בלבלב את יכולה להרשות לעצמך להסתכן. התשובה שלי היתה שונה לולא עניין הדלקת בלבלב.
ניצן_אמ*
הודעות: 6808
הצטרפות: 28 נובמבר 2005, 19:35
דף אישי: הדף האישי של ניצן_אמ*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי ניצן_אמ* »

בקישור של ד"ר קלארק יש תוצאת בדיקה שמראה שמה שיצא מהגוף כתוצאה מהפרוטוקול (אצל מישהו ששלח לבדיקה) אלה אכן אבני מרה.
מעניין מאד.
חמי עבר ניתוח להסרת כיס המרה בגלל אבנים. על פניו נראה לי בהחלט עדיף לנסות פרוטוקול טבעי קודם להסרת איבר מן הגוף. (אולי זה שאין יותר כיס מרה (בלי לפתור את הבעיה שגורמת להצטברות האבנים) שמה את הכבד בסכנה גדולה יותר בהמשך החיים?)
מאידך, הייתי עושה מחקר יסודי להבין למה זה פועל, ומה קורה אם זה לא פועל. (או איך זה יכול להסתבך)
עוד שאלה רלבנטית היא מי עושה את הניקוי (המטופל). אם זה מישהו שכבר יש לו בעיה חריפה האם זה שם אותו בקבוצת סיכון? האם זה פרוטוקול שמומלץ לסובלים או לבריאים שרוצים לעשות ניקוי בסבבה שלהם?
תמרי*
הודעות: 390
הצטרפות: 23 מאי 2004, 10:55

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי תמרי* »

למיטב הבנתי (וגם לפי חן ושני פרופסורסקי), מיועד גם וגם, אבל כאמור, החשש להתקעות אבנים בדרכי המרה מעיבה על החדווה שבניקוי
תמרי*
הודעות: 390
הצטרפות: 23 מאי 2004, 10:55

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי תמרי* »

הי פראית.
עוקבת אחרייך... אשמח אם תעדכני פה על שינויים במצבך בעקבות הטיפול של אגרונום וחללית .
שיהיה בהצלחה.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

תודה לכולם. רק עכשיו ראיתי את התגובות.
אני אעבור ברצינות על האפשרויות, ומקווה לספר טובות.

תודה על כל האכפתיות והדאגה. {@
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

וכמובן שאם יהיה למישהו מידע נוסף, אשמח לשמוע.
גנגה_לילה*
הודעות: 75
הצטרפות: 06 מאי 2008, 11:05
דף אישי: הדף האישי של גנגה_לילה*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי גנגה_לילה* »

שאלה לי- לפני כ 7 חודשים גילו אצלי אבנים בכיס המרה, סתם במקרה בבדיקה כללית שכללה בדיקת אולטרסאונד, האמת היא שזו כנראה אבן אחת בגודל 28 ממ. כאבים אין והבנתי שהאבן יכולה להשאר "ישנה" או משהו כזה.
השאלה היא: האם יש צורך לטפל גם אם אין כאבים? אני מאוד פעילה פיזית ואוכלת בריא. אפשר פשוט לחכות או שרצוי להקדים תרופה למכה? דרך אגב- נחמד לגלות את הדף הזה. קצת כמו קבוצת תמיכה.
סמדר_נ*
הודעות: 2106
הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סמדר_נ* »

האם יש צורך לטפל גם אם אין כאבים?
לא.
בכל אופן לא מנקודת הראות של הרפואה הקונבנציונלית. כמובן שהקפדה על תזונה טובה תמיד (וספציפית לאבנים -- הרבה נוזלים, הרבה ירקות ופירות ומעט שומן -- לא מעט מדי).
לא רצוי "להקדים תרופה למכה" כי בכל זאת (שוב, מבחינת הרפואה הקונבנציונלית) מדובר בניתוח ובכריתת איבר, ועם אבן שלא מציקה אפשר לחיות עד מאה ועשרים. אבל יכול להיות שבהתייעצות עם מומחה את יכולה לנסות את הפרוטוקולים של הניקוי. מה שאת מתארת זו אבן גדולה מאד, אני לא יודעת מה תהיה התגובה לניקוי, אבל קשה לי להאמין שהיא יכולה פשוט לצאת סתם כך. ייתכן שהיא יכולה להתמוסס לה בתהליך ארוך. מאחר שאת לא במצוקה ולא בסכנה, יש הרבה דברים שאת יכולה לנסות, ואין לחץ.
גנגה_לילה*
הודעות: 75
הצטרפות: 06 מאי 2008, 11:05
דף אישי: הדף האישי של גנגה_לילה*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי גנגה_לילה* »

תודה סמדר. האם יש דרך פשוטה שעוזרת למוסס את האבנים?
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

האם יש צורך לטפל גם אם אין כאבים?
בדיוןק אושפזתי בגלל זה לפני כיפור.
אז התשובה היא כן.
לפחות זה מה שהוסבר לי - ברגע שזה מתחיל הדרך היחידה להפסיק היא הוצאת כיס המרה.
הסכנה באבנים היא שהן יגרמו דלקת [בזמן דלקת אי אפשר לנתח מטפלים בדלקת] או יחסמו איזשהו מעבר לאיבר אחר
[במקרה שלי אבן אחת קטנה חסמה מעבר לכבד - לא יכולה להתחיל לתאר את רמת הכאבים שסבלתי מהם..].
הוסבר לי שגם אם תזונה מתאימה וכו' יש סיכוי גדול מאד שזה יחזור.
או כמו שאמרה לי מישהי, שיש לה נגיעה גם לרפואה המשלימה - זה אחד המקרים בהם לרפוןאה הרגילה יש מענה טוב ויעיל לבעיה.
אז אני צריכה עוד לעבור כמה בדיקות וכד' ומתישהו ניתוח.
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי טלי_מא* »

לטעמי הדיון על מתי כדאי לעשות משהו הוא אינדיבידואלי וכדאי מאוד להתייעץ עם בעלי מקצוע (גם רופאים וגם מישהו מן הרפואה המשלימה המתמחה בתחום), על כן לא אכתוב על כך.
עם זאת, חשוב לי לכתוב שגם אם הולכים על ניתוח ומוציאים את כיס המרה כדאי מאוד לשמור על תזונה מתאימה.
אם כיס מרה עם אבנים אינו מתפקד כיאות בפירוק שומנים, קל וחומר שגוף ללא כיס (מיצי המרה זורמים ולא מופרשים במועד המתאים) זקוק לתמיכה נוספת.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

אולי כדאי בכל זאת לפני ניתוח לחשוב על ניקוי טבעי של האבנים?

כתבתי על זה בדף ניקוי טבעי לאבנים בכיס המרה.
לפעמים צריך לעשות את הניקוי כמה פעמים.
עשיתי כבר פעמיים -לפני חודש ולפני שבוע - ובשתיהן יצאו לי המון אבנים. (תכף אשים את התמונות של האבנים שם)

וגם כתב על זה 'מיכה' פה לעיל:

_הטיפול הטיבעי והפשוט לא חודרני וגאוני לאבנים הוא של Dr Hulda Clark זה נקרה ניקוי כבד עשיתי אותו ויצאו לי המון אבנים. זה היה מדהים. זה טיפול שעושים לבד ולוקח יום וחצי. וגורם לשילשול של האבנים לאסלה רואים אותם בעיניים. לפי מה שקראתי והבנתי זה מנקה את האבנים גם מכיס המרה.
זה הלינק- http://www.draclark.net/en/[po]cleanses clean[/po]-ups/liver cleanses.php
שם יש הסבר. צריך להשתמש במילון טוב כי האנגלית לא קלה.
נתתי עד היום ל 5 אנשים לעשות את הניקוי אבנים הזה. וזה היה מוצלח._

טלי כתבה למיכה:
_מיכה, זה דומה מאוד לניקויים האחרים שכתוב עליהם כאן.
כמו הפרוטוקול של חן פרופסורסקי, למשל._

אז, נכון, טלי, זה נראה די דומה.
רק שאצל פרופסורסקי זה עולה סכום עתק. ולעשות את זה לפי השיטה שהצגתי - זה עולה מקסימום 20 שקל.
ולא נראה לי שיש הבדל מבחינת התוצאות או מבחינת הבטיחות.
סוסת_פרא*
הודעות: 2750
הצטרפות: 29 ספטמבר 2007, 21:16
דף אישי: הדף האישי של סוסת_פרא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סוסת_פרא* »

תכף אשים את התמונות של האבנים שם
טוב, אז שמתי שם את התמונות. וגם שיתוף של הניקוי האחרון.

כיוון שעדיין לא הגעתי לסוף התהליך, אני לא יכולה לומר בוודאות שזה עדיף על ניתוח.
אבל כשרואים ממש בעיניים את האבנים שמתנקות מהגוף - זה מאוד מעודד, וגורם לחשוב שזה בהחלט אפשרי להבריא באופן טבעי.

יהיה טוב אם יהיו עוד שיתופים מאנשים שהחליטו ללכת בדרך של הניקוי הטבעי.

(פו, מה דעתך על העניין?)
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

טלי. מסכימה עם כל מה שכתבת.
באמת קיבלתי המלצות תזונתיות שאני חייבת להודות שדי דומות למה שאכלתי קודם אבל קודם הרשיתי לעצמי לא להקפיד לגמרי ועכשיו אני מקפידה לחלוטין.
מה שכן נאמר לי שאחרי הניתוח אין הגבלות.
צריך לחזור לאט לאט אבל בעיקרון תוך שבועיים או יותר אין הגבלה לפי מה שהוסבר לי.



פו, מה דעתך על העניין?)
אין לי כוונות לנסות.
אני מניקה ולא בטוחה בהשפעה הניקוי הטיבעי על הקטנה.
לא יכולה להרשות לעצמי להסתכן ולבדוק.
וגם לא יכולה להרשות לעצמי לחכות כל כך הרבה זמן כל פעם לחזור לעצמי ובעיקר שצריך לעשות את הניקוי יותר מפעם אחת.
במקרה הזה אני בוחרת ברפואה הרגילה כי זה יזרז את הטיפול ויביא מזור לכאבים.
כמו שנכתב מעלי ואני רק מצטטת:
אבל לאורך זמן השמירה הזו מעייפת
מה גם שכולנו בני אדם ומתישהו נמצמץ, ויש גבול לכמה שהייתי מוכנה להתעסק עם אוכל
לתכנן כל ארוחה רק בפחד מההתקף העתיד לבוא זה מאד לא נוח.

התחלתי בהליך – ה-א-ר-ו-ך – לניתוח (ארוך כי הניתוח נפוץ וברוב המקרים לא דחוף, ולכן יש הרבה תור, לפחות בקופ"ח כללית).
אני מקווה לקצר את ההליך דרך המושלם... נראה מה יהיה...

וסמדר תודה על כל מה שכתבת על הניתוח - קצת הרגעת אותי..
טלי_מא*
הודעות: 1707
הצטרפות: 14 דצמבר 2005, 10:27
דף אישי: הדף האישי של טלי_מא*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי טלי_מא* »

_מה שכן נאמר לי שאחרי הניתוח אין הגבלות.
צריך לחזור לאט לאט אבל בעיקרון תוך שבועיים או יותר אין הגבלה לפי מה שהוסבר לי._

אז חשוב לי מאוד להזים/להפריך את הטענות האלה.
יש רופאים שאומרים כך ויש רופאים שאומרים אחרת, בכל אופן - גם מהיכרות עם בעלי מקצוע בעולם התזונה וגם מהיכרות עם מנותחים - חשוב לשמור על אותן הגבלות כמו לפני הניתוח.
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי בשמת_א* »

צריך לחזור לאט לאט אבל בעיקרון תוך שבועיים או יותר אין הגבלה לפי מה שהוסבר לי.
זה מפני שלרופאים רבים פשוט אין מושג בשני דברים:
  1. תזונה.
  2. מניעה.
|-:

אני מניקה ולא בטוחה בהשפעה הניקוי הטיבעי על הקטנה.
קראתי את כל הפרוטוקולים של הניקוי הטבעי (יש כמה וריאציות). אין שם אפילו פרוטוקול אחד שבעייתי בהנקה.
רק צריך להקפיד לשתות (זה ממילא חלק מהפרוטוקול). לא רק זה, אלא שהפרוטוקול שכולל מלח אנגלי - הבן שלי עבר אותו, כאשר הוא עצמו היה תינוק יונק (הוא נאלץ לעבור בדיקת קולונוסקופיה בגיל שנה ורבע )-: ).
בוודאי שאין בזה שום בעיה כשאת האמא.
מה שכן, עם תינוקת צריך עזרה בשעות שאת חייבת לשכב ולא יכולה לקום. אבל כולנו יודעות שאפשר להניק בשכיבה (-:
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

תודה בשמת..
אבל לא נראה לי שמתאים לי הניקוי.
מה שכן, עם תינוקת צריך עזרה בשעות שאת חייבת לשכב ולא יכולה לקום.
גם בגלל זה ואין ממש מי שיעזור וגם כי יש עוד שניים שצריכים אמא ואני לא יכולה להיעלם ל- 3 ימים.
ובנתיים גם ככה יש בעיות עם ההנקה אחרי האשפוז ולא יודעת איך זה יגמר..
וגם כי הכאבים כל כך הפחידו אותי שאם הניתוח פותר את זה מעדיפה לעשות, הפעם, בום וגמרנו. [אפילו עם המשך הקפדה על התזונה]
אוף.. יהיה בסדר בסוף..
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי בשמת_א* »

וגם כי הכאבים כל כך הפחידו אותי
יודעת על מה את מדברת. הולכת תיכף לבית החולים (עוד עשר דקות) להיות עם אבא שלי ששם עם הכאבים שאת מתארת )-:
POOH_והתוספות*
הודעות: 1091
הצטרפות: 19 ספטמבר 2004, 11:38
דף אישי: הדף האישי של POOH_והתוספות*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי POOH_והתוספות* »

הולכת תיכף לבית החולים (עוד עשר דקות) להיות עם אבא שלי ששם עם הכאבים שאת מתארת sad
החלמה מהירה מהירה...
בשמת_א*
הודעות: 21563
הצטרפות: 28 יולי 2001, 13:37
דף אישי: הדף האישי של בשמת_א*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי בשמת_א* »

תודה, חזרתי. עוד מחכים לתוצאות שם במיון. הוא שלח אותי הביתה. אני הולכת לכתוב ל שרון קוצר.
יעלוש*
הודעות: 4
הצטרפות: 15 אפריל 2008, 22:30

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי יעלוש* »

שלום לכולם
אני רואה שהדף הזה קצת ישן, אבל אם הנסיון שלי יכול להועיל ולו למישהו אחד, אז שווה לי...
מאוד הזדהתי עם הסיפור של סמדר (נראה לי), שעשתה ניתוח...
אני גיליתי שיש לי אבנים בכיס המרה לפני קצת יותר משלוש שנים. בני הבכור היום בן 4 וכשהוא היה בן חצי שנה התעוררתי באמצע הלילה עם כאבי תופת באיזור הסרעפת...
מובן שחשבתי שאכלתי משהו מקולקל ובאופן טבעי הלכתי להתפנות ולנסות להתרוקן. כשזה לא הצליח פשוט גרמתי לעצמי להקיא.... איכשהו בסוף זה עבר...
למחרת טרחתי ליידע את כל מי שאכל איתי בערב הקודם שהאוכל היה מקולקל ושייזהרו ויזרקו את שארית המרק לפח... איזו תמימות... מובן שלא חשבתי שהשניצל שאכלתי אחרי המרק הוא האחראי לבלגן...
בקיצור עבר ההתקף והמשכתי כרגיל.
אחרי כמה חודשים היה לי שוב התקף ואחרי שהוא עבר התחלתי להילחץ.. מה זה הדבר הזה??????

אני מאוד נרתעת מהרפואה הקונבנציונלית כך שדחיתי את ביקורי אצל הרופאה המשפחתית עד ההתקף השלישי שחל כמה שבועות אח"כ. כשהוא קרה כבר רצתי אליה בהיסטריה...
הרופאה איבחנה ישר על פי הסימפטומים שמדובר או באולקוס או באבנים בכיס המרה ושלחה אותי לאולטראסאונד, תוך ציון העובדה שכדאי לי בינתיים?! להימנע מאוכל מטוגן ושומני...
התברר באולטראסאונד שיש לי אבנים, מחצבה על פי הטכנאית, והופניתי לכירורג. כשהכירורג אמר לי שהדרך היחידה היא ניתוח, הייתי בשוק ואמרתי לו שאם אני ארצה אני כבר אתקשר אליו וברחתי החוצה...
היה לי ברור שאני לא עושה ניתוח!!!
אני לא אאריך יותר מדיי ורק אומר שבשלוש שנים האלו ניסיתי הרבה מאוד שיטות טבעיות לטיפול באבנים. בהתחלה ניסיתי רפואה סינית, דיקור עם שילוב תזונה. זה היה קשה לי מאוד השינוי בתזונה... אני אוהבת את כל מה שאסור למי שיש אבנים אבל אמרתי שכדי להימנע מניתוח אני מנסה... אחרי 3 שבועות גיליתי שאני בהריון ולא יכולתי להמשיך בטיפול...
ברוך ה', בנס ממש לא היה לי התקף כל ההריון!!!!!!! רק פעם אחת התחלתי להרגיש משהו קטן והתינוק זז בבטן ובזכות התנועה ההתקף לא התפתח. מה גם שבהריון לא הקפדתי בכלל על התזונה אלא נמנעתי רק מהמטוגן. אכלתי פיצות, עוף וכל מיני אחרים בלי חשבון...
אחרי הלידה, שעברה בשלום בחסדי ה', קיבלתי הכל ובגדול... 3 ימים אחרי הלידה היה לי התקף קשה עד כדי כך שחמותי (שהיא גם המיילדת שלי) חשבה שיש לי תופעה נדירה שעלולה לקרות אחרי לידה משהו בריאות וטסנו לחדר לידה לבדוק... בדרך אולי בגלל התנודות בנסיעה כבר עבר ההתקף אבל רק בשביל להיות בטוחים, בדקנו...
מאז המרווחים בין התקף להתקף רק התגברו...
ממש ניסתי הכל... שמן זית ולימון כל בוקר ואח"כ תקופה של חומץ תפוחים על הבוקר וגם תקופה של תה וכל זה עם שינוי תזונה, כל התקף, מה שאכלתי ירד מהתפריט, וכל פעם כשחשבתי שיש התקדמות, הייתי הולכת לעשות אולטאסאונד והמצב היה אותו דבר, מחצבה!
הייתה איזו תקופה ארוכה נטולת התקפים, משהו כמו 7 חודשים, לאחר שהיה לי התקף בראש השנה אחרי שאכלתי פיצה ובעלי היה באומן, והתפללתי לה' שירחם עליי ויעביר את ההתקף עד שהילדים יתעוררו, זה היה בלילה ואיך שהתינוק פקח עיניים והתחיל לזחול אליי זה עבר!!!! אבל אח"כ ההתקפים חזרו ובגדול למרות שהמרכיבים בתפריט רק הצתמצמו מהתקףלהתקף...
לפני חודשיים כשאני במהלך טיפול אינטנסיבי של תה 3 פעמים ביום וגם התקף פעם או פעמיים בשבוע, נשברתי והחלטתי לעשות ניתוח!!
ההחלטה היתה קשה אבל ראיתי שכבר לא היתה לי איכות חיים... לא אכלתי כבר כלום, רק לחם יבש!!!!!! ובכל זאת היו לי התקפים וחייתי בפחד מתמיד, מתי יה ההתקף הבא? האם זה יהיה כשאני לבד בבית רק עם הילדים? או בשבת שאני לא אדע אם זה חמור מספיק כדי ליסוע למיון?? בקיצור פחד מתמיד ורעב... שילוב גרוע לאם המניקה והמנסה להיות בשמחה...
לפני חודש עשיתי את הניתוח. באמת אשפוז קצר, פחות מ24 שעות, הניתוח היה בערב ולפני הצהריים למחרת כבר נסעתי הביתה ויחסית חורים קטנים (בשיטה הלפרוסקופית). לי אישית היו בחילות נוראיות ביום שאחרי אבל הכאבים מהפצעים היו סבירים, לא נוראיים אבל גם לא קלי קלות. מה שכן ההחלמה לקחה לי שבוע שבועיים, אולי כי גם אני מניקה ולוקח יותר כוחות...? אני חשבתי שתוך 3-4 ימים אני כבר על הרגללים ומתפקדת כרגיל.... לא נורא, הייתה לי תמיכה ואהבה מהמשפחה והשכנות...
כיום מאיפה שאני כותבת, יש לי נחת.... אני מכניסה אוכל לפה ואין את הפחד הזה שרדף אותי ולא נתן לי מנוחה. אני מרגישה כאילו שוחררתי מכלא ושאני יכולה לחזור לחיות ולנשום שוב ברוגע...
אני לא יודעת מה יהיה הלאה ואני מקווה לקיים אורח חיים בריא ועם תפריט מאוזן, כי מאז ומתמיד היתה לי נטייה ואהבה לג'אנק פוד... אבל אני יודעת שלי אישית לא היתה ברירה( מבחינה נפשית שלי) ואני יודעת שמבחינתי עשיתי את הניתוח בדיוק בזמן, לא מוקדם מדיי ולא מאוחר מדיי.
במכתב שחרור ראיתי שהיה כתוב שהכיס שהוציאו היה מודלק כרונית ,מה שמבחינתי אומר לי שה' הוביל אותי באהבה ובזמן הנכון לי לתהליך שהיה הכי נכון לי... באמת לא הבנתי איך אני כבר לא אוכלת כלום ובכל זאת יש לי התקפים כל יומיים...
בטבעיותי אני ממש לא ממליצה על ניתוחים ומשתדלת להימנע מהרפואה הקונבנציונלית, אבל אני יודעת היו שהכי חשוב זה השמחה וההרפיה. לא תמיד הכל שחור או לבן, טוב או רע. יש הרבה באמצע וגם דרך מיוחדת ונכונה לכל אחד בצורה ספציפית לו...
אם יש למישהו שאלות, אני מרגישה שחקרתי את הנושא על בוריו, אשמח לעזור או להקשיב. אני יודעת שחוסר ההחלטה הוא המצב הכי קשה. לפעמים כבר הייתי מבקשת להגיע לניתוח חירום רק בשביל לחסוך מעצמי את ההחלטה... כמובן שאח"כ התחרטתי... ניתוח חירום הוא לא לפרוסקופי ובכלל עדיף להימנע מניתחי חירום למיניהם...
שתהיו תמיד בריאים...
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

יעלוש, וואו, איך אני מזדהה כמעט עם כל מה שכתבת.
(דרך אגב, אני כתבתי כאן בזמנו בתור סוסת פרא).

גם אני סחבתי את זה יותר משנתיים עם ניסיונות אינסופיים למצוא פתרון בדרך אחרת + חשיבה חיובית ועוד ועוד, וגם אני סבלתי מאוד מאוד מחוסר היכולת לאכול כמעט שום דבר - תפריט שהלך והצטמצם עם הזמן (בעיקר סלט ירקות עם לחם), והתייסרתי גם מהפחד המתמיד מפני התקף.
כפי שכתבת פחד מתמיד ורעב....

וכל זה עד שבשבוע שעבר עשיתי את הניתוח - פשוט כי כבר לא הייתה לי ברירה, כי בדומה אלייך הגעתי למצב שלא הצלחתי להכניס כלום לפה (מלבד אבטיח) בלי לקבל התקף. ובמשך שבוע חייתי רק על אבטיח עד הניתוח (למזלי, לאחר שהתחננתי, הצליחו למצוא לי תור לניתוח ל-3 ימים אחר כך. לרוב זה לוקח יותר).

במכתב שחרור ראיתי שהיה כתוב שהכיס שהוציאו היה מודלק כרונית ,מה שמבחינתי אומר לי שה' הוביל אותי באהבה ובזמן הנכון לי לתהליך שהיה הכי נכון לי... באמת לא הבנתי איך אני כבר לא אוכלת כלום ובכל זאת יש לי התקפים כל יומיים...
אצלי לא מצאו דלקת, ובכל זאת לפני הניתוח הגעתי למצב של התקף כל יום - מכל דבר שהכנסתי לפה.
אמאל'ה.

אם זה היה תלוי בהחלטה רגילה - בטח הייתי מושכת את זה עד זיקנה ושיבה.
ורק בגלל שלא הייתה לי ברירה - עשיתי ת'ניתוח.
אולי עדיף לא להגיע למצב כזה.

מאוד הצטערתי להגיע בסוף לניתוח. ממש ממש רציתי למצוא דרך אחרת.
במיוחד היה לי חבל לוותר על איבר מגופי.

אבל מאחר שלא הייתה ברירה - אז כנראה טוב שעשיתי.

אני מרגישה כאילו שוחררתי מכלא ושאני יכולה לחזור לחיות ולנשום שוב ברוגע...
ממש !

ומזדהה גם עם ואני מקווה לקיים אורח חיים בריא ועם תפריט מאוזן, כי מאז ומתמיד היתה לי נטייה ואהבה לג'אנק פוד....
באמת, חששתי שאם יהיה לי מותר - אז אתנפל פתאום על הכול (ועוד לחשוב שיותר משנתיים לא נגעתי, אז בכלל).
ועדיין - אני חושבת שעדיף למצוא את האיזון באוכל מתוכי, ולא להגיע לזה מתוך מחלה או מתוך פחד.
התזונה שהייתה לי, אולי לא הייתה מאוד משמינה (בלית ברירה) - אבל העדפתי להיות בריאה ושתהיה לי היכולת לבחור.
וגם, אי אפשר לומר שהתזונה שהייתה לי הייתה יותר מדי מאוזנת - כי גם שומנים בריאים היה אסור לי (כמו אבוקדו, שמן זית, טחינה, אגוזים, זיתים וכו'). ובנוסף - כדי לפצות עצמי על זה שאסור לי כל מיני דברים טעימים - אכלתי יותר לחם, וקרטיבים וסוכריות וכל מיני דברים ממש לא לעניין.

אני רוצה לציין שאני זו שפתחתי בזמנו את הדף פוחדת מניתוח כיס מרה אנא עזרה.

כמו כן, אני פתחתי גם את הדף ניקוי טבעי לאבנים בכיס המרה.
זו שיטה שעשיתי 4 פעמים. ואחרי שראיתי בעיניי המון אבנים שיצאו, (זהות לתיאורים ולתמונות באינטרנט) - באולטרסאונד ציפיתי לבשורות טובות, והנה אומרים לי שהכיס שלי מפוצץ מאבנים.
זה ממש הוריד לי את המוטיבציה.

אני יודעת שבקליניקה של חן פרופסורסקי עושים ניקוי דומה. והם טוענים שזה עוזר לאנשים אחרי פעם או פעמיים.
אז אולי זה עוזר למי שאין לו כלכך הרבה כמו שלי. אין לי מושג.

בכל אופן, אני באופן אישי התייאשתי מלהמשיך עם הניקויים.
כי גם אם האבנים שראיתי באמת יצאו מכיס המרה (קשה לי לחשוב מאיפה עוד הן יכלו להגיע, כי היה ברור שזה אבנים) - לא היה ברור לי כמה ניקויים עוד אצטרך לעשות, ואולי יש אבנים גדולות מדי שלא יוצאות בניקוי ואולי גם לא ייצאו.

אם יש מישהו שבכל זאת ינסה את הניקוי וזה יעזור לו - אני אשמח לשמוע !
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

רציתי לומר גם, שבין שאר הסיבות שהרתיעו אותי מלעשות את הניתוח - היה גם מה שסלעית כתבה - שהכניסו לה קטטר ובעקבות כך קיבלה דלקת בדרכי השתן.
וכבר יותר משפחדתי מהניתוח פחדתי מאפשרות של דלקת בשתן.

אבל, אני שאלתי שוב ושוב לפני הניתוח - במחלקה הכירורגית, את הרופא המרדים, את הרופא המנתח, רופא מרדים אחר - וכולם כולם אמרו שאין קטטר בניתוח כזה.
זה ניתוח קצר ולא צריך קטטר.

(נדמה לי שהבנתי שהסיבה ששמים קטטר, זה לא מפחד שהמנותח ישתין באמצע, אלא להפך - שאם הוא מורדם הרבה שעות, אז תהיה עצירת שתן).

בקיצור, יכול להיות שהמקרה שלך, סלעית, היה יוצא דופן. וחבל בשבילך.
אבל נראה שלרוב לא שמים קטטר בניתוח הזה.

בכל זאת, מי שזה מטריד אותו - עדיף שישאל ויוודא לפני הניתוח.

בהצלחה לכולם, ושלא תצטרכו....
יעלי_לה
הודעות: 4316
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי יעלי_לה »

יעלוש אני בשוק, דיברנו בטלפון ולא סיפרתי לי כלום? זה חדשות רציניות הייתי אומרת...
אני שמחה בשבילך שאת אחרי זה. (())

(זוכרת שאמרתי לך שיש לי חברה שעשתה את הניקוי? זאת אהבת עולם שכתבה מעלי)
יעלוש*
הודעות: 4
הצטרפות: 15 אפריל 2008, 22:30

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי יעלוש* »

יעלי לה , תאמיני לי ממש שכחתי...
הייתי כל כך שמחה מהחדשות שלך שאלו נראו לי לא רלוונטיות...
עשיתי את הניתוח לפני חודש בערך וברוך ה' אני מרגישה ממש טוב עכשיו.
כמו שכתבתי, לא הייתה לי כבר ברירה...

אהבת עולם , אחד הדברים שהכי הפילו אותי הייתה התחושה שנכשלתי, שהנה לא הצלחתי להתגבר בצורה טבעית וזה עוד אחרי שהטפתי לכולם שבי לא ייגע סכין המנתחים. באיזשהו מקום מאוד התביישתי בעצמי. אבל אחרי כל ההתקפים ולאחר שקיבלתי החלטה, הכל התפוגג. ידעתי שזה לא שנכשלתי, כי הנה הגעתי עד לפה ונכון שעשיתי את הניתוח, אבל לקח 3 שנים!!!!! עד שזה קרה וכן עשיתי השתדלות!!!!!! להימנע... אחד העצות של רבי נחמן,שמנחם אותי תמיד הוא שהעיקר הוא הרצון, אני מבחינתי לא רציתי להוציא איבר מגופי ורציתי טיפול טבעי ... ה' עושה הטוב בעיניו ואנחנו צריכים להאמין, במיוחד לאחר מעשה, שהכל לטובתנו.
מכל הסיפור הזה היה לי לימוד ועכשיו התפקיד שלי הוא להרפות. להרפות ולדעת שמאיפה שאני נמצאת עכשיו, בהסתכלות אחורה, לא הייתה לי שום ברירה אחרת....

כשיצאתי מהניתוח קיבלתי מבחנה מלאה באבנים, וזה שימח אותי, שימח אותי שזה היה פתאום מוחשי, ממש אבנים שאפשר לגעת בהם, זה לא היה רק בראש שלי ולא הקצנתי את המצב יותר ממה שהוא... באמת הם היו שם והם הכאיבו לי מאוד...

אני מאוד מקווה שכל מי שמטפל טבעי לא יתייאש וממש ויצליח לנצח ולהוציא אותם, אבל למי שנשבר, אותו אני רוצה לעודד ואותו אני רוצה לחזק כי יש משהו בהחלטה המודעת הזו של ללכת לניתוח על דעת עצמי שהוא קשה מאוד וממש צריך לדעת שמי שמגיע לניתוח בסוף : לא היה לו ברירה אחרת!

בריאות לכולם...
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

אחד הדברים שהכי הפילו אותי הייתה התחושה שנכשלתי, שהנה לא הצלחתי להתגבר בצורה טבעית וזה עוד אחרי שהטפתי לכולם שבי לא ייגע סכין המנתחים. באיזשהו מקום מאוד התביישתי בעצמי.
בדיוק ככה גם אצלי.

כי הנה הגעתי עד לפה ונכון שעשיתי את הניתוח, אבל לקח 3 שנים!!!!! עד שזה קרה וכן עשיתי השתדלות!!!!!!
נכון.

(גם אני ביקשתי את האבנים. הן ממש יפות. בחיי. כדאי לכם ! :-D)
יעלי_לה
הודעות: 4316
הצטרפות: 08 ספטמבר 2005, 09:00
דף אישי: הדף האישי של יעלי_לה

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי יעלי_לה »

אין שמחה כהתרת הספקות :-)
סובלת_חדשה_בהריון*
הודעות: 1
הצטרפות: 08 פברואר 2010, 23:54

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סובלת_חדשה_בהריון* »

חזרתי עכשיו מאישפוז בן שבוע, עם גילוי של הרבה אבנים קטנות בכיס המרה ודלקת בכיס המרה.
אני בשבוע 20 להריון, והומלץ לי לעבור את הניתוח ברגע שההריון יסתיים. עד אז הומלץ לי על תזונה דלת קלוריות, כמו שנכתב כאן למעלה.
קראתי על הטיפולים השונים כי גם אני מאוד לא רוצה ניתוח בסיום ההריון. נדהמתי לגלות שאמנם יש שיטות רבות להוצאת האבנים בצורה טבעית, אך לפי מה שכתבו פה סמדר ואהבת עולם אף שיטה לא עזרה! ואני קוראת שהיה לכן נסיון עשיר בתחום.
אני לא יודעת אם אעמוד בהתקפים חוזרים ונשנים לאורך זמן כמו שאתן עשיתן, ובאומץ רב יש להודות! (-:
לפי מה שכתבתן, עדיף לי פשוט ללכת על הניתוח כדי לא להסתבך, ולא להתחיל בדרך ארוכה ומפותלת (שבכל מקרה תסתיים בניתוח).
השאלות שלי הן-
מאחר ועברו מספר חודשים מאז הניתוח תוכלו לספר לי מה מצבכן עכשיו?
האם ההתקפים חדלו?
האם אתן מקפידות על תזונה דלת שומנים?
מה ההמלצות שתוכלו לתת לאור ניסיונכן בביצוע הניתוח, והאם זה מומלץ בפרספקטיבה של כמה חודשים אחורה?

ושאלה למומחים שבינינו-
מה המשמעות הגופנית של הוצאת איבר מהגוף, גם אם אפשר להסתדר בלעדיו?
זה נשמע לי קצת אבסורד שיש איברים שאפשר סתם כך להוציא פשוט...
ה' ברא לנו גוף שלם כדי שכל איבר יהיה במקומו ויעשה את עבודתו... אז להוציא איבר זה הפתרון היחיד?
פלוני_אלמונית*
הודעות: 43441
הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי פלוני_אלמונית* »

אצלי לא מצאו דלקת, ובכל זאת לפני הניתוח הגעתי למצב של התקף כל יום - מכל דבר שהכנסתי לפה.
רציתי רק לשפוך אור על הקשר של הכאב לאבנים - לא חייבת להיות דלקת בכיס כדי שיהיה התקף. כי כיס המרה מתכווץ באופן רפלקסיבי כמעט בכל פעם שאוכלים משהו, אפילו לעיסת מסטיק יכול לגרום לזה. אם אוכלים מזון שומני, זה יגרום לכיס להתכווץ חזק יותר כדי להפריש את מיצי המרה החשובים לעיכול שומנים. אבל גם אם לא נאכל טיפת שומן הכיס מתכווץ מכח רפלקס שקשור באכילה עצמה.
אז למה זה כואב? כשיש דלקת, ברור שזה כואב - כמו כל דלקת גרון, אזניים, שלא נדע. וכשאין דלקת, זה עשוי להכאיב בגלל מיקומן של האבנים שהכיס מתכווץ מולן, או בגלל שהאבנים עשויות לחסום את זרימת המרה למעי ואז שוב יש שם לחץ של נוזלים שמצטברים וזה יוצר כאב.

בברכה לבריאות איתנה.
סמדר_נ*
הודעות: 2106
הצטרפות: 17 אוגוסט 2003, 20:40
דף אישי: הדף האישי של סמדר_נ*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי סמדר_נ* »

קראתי על הטיפולים השונים כי גם אני מאוד לא רוצה ניתוח בסיום ההריון. נדהמתי לגלות שאמנם יש שיטות רבות להוצאת האבנים בצורה טבעית, אך לפי מה שכתבו פה סמדר ואהבת עולם? אף שיטה לא עזרה! ואני קוראת שהיה לכן נסיון עשיר בתחום.
לי לא. רק "למדתי" את הגוף וזה הגיע למצב של שליטה לא רעה בהתקפים. אבל, שוב -- במחיר די גדול.
אני לא בטוחה שכדאי לך לעשות ניתוח בסיום ההריון. ההריון עצמו הוא זרז להתפרצות הסימפטומים, וייתכן שבסיומו לא יהיו סימפטומים ותוכלי לשקול במנוחה את מצבך (אכן, ניתוח לאחר לידה ועם תינוק פיצי שצריך את אמא 24/7 זה משהו לא רצוי אם לא ממש חייבים). אולי תתייעצי עם עוד רופא? אולי תוכלי לחכות לפחות עד הזמן שהתינוק שלך לא יהיה תלוי לגמרי בהנקה ויוכל לקבל שאוב+מוצקים ליום-יומיים? או לפחות לחכות עד שההנקה תהיה מבוססת ולא יהיה חשש לבלבול פטמות, ומצד שני את תהיי מיומנת בשאיבה? כמובן, כל הנ"ל בתנאי שאת מרגישה טוב -- אני מתכוונת שאולי כדאי לחכות ולראות איך תרגישי.
(אם את מתכוונת להאכיל מלכתחילה בתמ"ל אז ניתוח מייד לאחר הלידה נראה לי קצת פחות בעייתי, אבל זו לא הבחירה הנפוצה בין גולשות האתר, אז הלכתי עם הסטטיסטיקה...)
מאחר ועברו מספר חודשים מאז הניתוח תוכלו לספר לי מה מצבכן עכשיו?
אה, עבר מספר די גדול של חודשים. 35 ליתר דיוק. בני שהיה בן שנתיים כבר כמעט בן חמש, ויש לו עוד אח בן שנה.
האם ההתקפים חדלו?
כמובן. אין כיס אין אבנים.
האם אתן מקפידות על תזונה דלת שומנים?
לא במיוחד, אבל גם לפני הניתוח לא הייתי צרכנית שומנים היסטרית. חטיפים תעשייתיים עושים לי איכסה בעיניים עוד מילדות, ומשומנים בריאים באמת שקשה לאכול הרבה. אצלי מה שעשה את ההתקפים היה סוגי שומן מסוימים וצירופי מזון מסוימים. משומנים מוקשים ושות' אני נמנעת גם היום (חוץ מכמויות קטנות של שוקולד, שגם לא הובילו להתקף לפני הניתוח). וגם לא מרשה לאישי ולילדי. זה לא בריא לאף אחד.
מה ההמלצות שתוכלו לתת לאור ניסיונכן בביצוע הניתוח, והאם זה מומלץ בפרספקטיבה של כמה חודשים אחורה?
אם יש התקפים כואבים, התשובה לדעתי ולצערי היא כן.
המלצות:
  • לא לפחד. ברוב המקרים מדובר בפרוצדורה פשוטה, ובאי נוחות תקופה קצרה אח"כ.
  • דאגי לעזרה צמודה בשבוע שלאחר הניתוח. ביום יומיים הראשונים הגרון כואב וגם קצת קשה ללכת בגלל הגזים שמחדירים לך בניתוח.
  • חזרי לאכילת שומן במתינות ולא בבת אחת. אני בהחלט הרגשתי שהגוף מאותת לי להיזהר עם זה. ובכל מקרה הקפידי על תזונה בריאה -- זה שהכיס הבעייתי מוצא זה לא אומר שאפשר לאכול שומן (וסוכר) ללא הגבלה (כלומר, אפשר, אחרי הרבה זמן שאוכלים בריא -- כי אז הגוף מגביל אותך בעצמו ופשוט לא בא לך מעבר לכמות שלה הגוף זקוק). גם להרבות בפירות, ירקות ומים זו עצה טובה תמיד.
אני כותבת כללית, כי שאלת, ולא בכוונה להטיף. ייתכן שגם את, כמוני, עם נטייה גנטית משני הצדדים, והמשקל הנמוך, הכולסטרול הנמוך, הטריגליצרידים הנמוכים והסוכר הנמוך (ולחץ הדם הנמוך, והגובה הנמוך... סתאאאם :-)) וכל שאר הפרמטרים הנחשבים כמפחיתי סיכון -- לא עזרו הפעם.
  • מאחר שלא תנותחי בהריון, למעט במצב חירום חלילה -- אז מנסיוני הרבה ירקות, פירות ומים עשויים לצמצם את תדירות ההתקפים. באופן טבעי הם גם יפחיתו את אחוז השומן במזון שאת צורכת.
  • אל תהרי בשנית לפני שהסיפור הזה גמור. בהריון השני שלי הייתי במצב כרוני של הרעבה והתייבשות במשך שני שלישים של ההריון, עקב הקאות יתר. העדר הנוזלים הזה תורם לייצור האבנים, ואין לי ספק שכיס המרה שלי היה משתולל לו הוא עוד היה שם.
שיהיה הריון קל, בריא ומעצים ולידה טובה!
אהבת_עולם*
הודעות: 5866
הצטרפות: 12 ספטמבר 2008, 01:17
דף אישי: הדף האישי של אהבת_עולם*

אבנים בכיס המרה

שליחה על ידי אהבת_עולם* »

סובלת, לבי איתך :-(.

מאחר ועברו מספר חודשים מאז הניתוח תוכלו לספר לי מה מצבכן עכשיו?
עברה יותר מחצי שנה. תודה לאל אין עוד התקפים.
אני לצערי לא מקפידה יותר מדי על תזונה. יכול להיות שזה לא טוב לטווח הרחוק, אבל לפחות אין ההתקפים הנוראיים האלו במיידי.

לי לא הייתה כבר ברירה אחרת מלבד ניתוח, כי המצב שלי מאוד הידרדר. לכן אני בהחלט מרוצה שעשיתי אותו.
נראה לי שאם במילא עשיתי אותו בסוף, אז די חבל שסחבתי שנתיים עם כל הסבל הזה. (אבל לא יכולתי לדעת מראש. ובאמת רציתי למצוא פתרון אחר.)

לפחות אחרי הניתוח כן נראה לי שכדאי להיזהר עם השומנים.
ובאמת כואב כמה ימים אחרי הניתוח. אבל נסבל.
המלצות כלליות שקיבלתי לנושא של ניתוח - העברתי לדף שפתחתי בזמנו במה להיעזר לפני ואחרי ניתוח.

דרך אגב,
שכנה שלי גם עברה את הניתוח הזה קצת אחריי, והיא הייתה עם שני ילדים קטנים ואחרי לידה.
זה היה לא קל, אבל עם עזרה מהמשפחה, היא צלחה את זה.

אני תוהה אם כדאי לך לבדוק אחרי ההיריון את המצב ורק אז להחליט על ניתוח, או להתנתח בכל מקרה.
איני יודעת אם יכול להיות שאחרי היריון המצב יחזור לקדמותו. אולי תבררי את זה.


בהצלחה רבה,
{@
שליחת תגובה

חזור אל “מחלות מין”