מלים הורגות יומן קריאה

תודה לכולכן על התמיכה ועל שפתחתן את עיני והארתן את דרכי לבאות. אני לא אתן לעצמי להישאר במלכודת של גבר מתעלל. אני אשאב את כל הכוחות שניתן כדי לא להיות שם.
תודה ויום טוב

הילה יקרה,

אנא המשיכי לשתף. יותר קל לעשות צעדים בדרך חדשה כשיש תמיכה. ועדיף לארגן תמיכה גם בסביבתך הקרובה אם יש אפשרות, ולוודא שזו תמיכה אמיתית (לא ביקורת, הנמכה, שתלטנות...).

לו היתה לך חברה אהובה במצב דומה, איך היית עוזרת לה? מהי העזרה המיטבית שהיית מעניקה לה?
ככה תארגני את העזרה בשבילך ואת רשת התמיכה שלך.

יום של אור לך!

אני מאוד מסכימה עם לא אלמונית יותר לגבי הסוגיה, שלא כדאי בכלל להחליט אם הוא מתעלל או לא, ושהשאלה הכי חשובה היא: טוב לי או לא טוב לי?
ואם לא טוב, אז פשוט להגיד תודה ושלום, ולא להתבחבש בכלל ביחס אליו.
גם לגבי החבר הבא שלך. אותו דבר. תבדקי אם טוב לך. אם יש חברות ותקשורת וכבוד הדדי ואיכפתיות והתחשבות. אם היחסים טובים ואת מאושרת.

_לא כדאי בכלל להחליט אם הוא מתעלל או לא, ושהשאלה הכי חשובה היא: טוב לי או לא טוב לי?
ואם לא טוב, אז פשוט להגיד תודה ושלום, ולא להתבחבש בכלל ביחס אליו._

גריינתי.

הייתה לי פעם חברה טובה ולה בן זוג מקסים. אדם טוב לב, עם חוש הומור אמפתיה. היא אהבה אותו מאד אבל הייתה גם מאד מתוסכלת ממנו מבחינה אינטימית ומינית.
כל דחיה, כל קוויקי קצר ומאכזב, כל התחמקות כל התעלמות כל סירוב להגשים פנטזיות את כל אלו היא פירשה כהתעללות שלו בה.
היא הרגישה כאילו שהוא מחזיר לה כתף קרירה על איזה משהו חסר חשיבות שקרה מוקדם יותר באותו יום.
היא הרגישה שזו הדרך האכזרית שלו לסגור איתה חשבונות.
מבחינתה, הוא היה גבר מתעלל. כזה שפוגע בה במקום שהיא כל כך רוצה אותו ובגלל דברים פעוטים וחסרי חשיבות. שהוא פוגע בה במזיד.
לימים, התברר שזו הייתה רק הפרשנות שלה להתנהגות שלו. התברר שכל הנושא המיני לא מעניין אותו בכלל. הוא לא חשק בה כי לא עניין אותו לחשוק בה בעוצמה ובתדירות שהיא רצתה. אני חושבת שאם החשק שלה היה זהה לשלו, הם היו זוג מושלם. הם היו נישאים וחיים באהבה ענקית עם חשק קטן.

אני מספרת את זה כדי להבהיר שהתעללות איננה בהכרח משהו שעושים לי אלא האופן שבו אני מפרשת ומבינה את מה שקורה סביבי. לא כל מה שקורה סביבי קורה בגללי.
ברור שכאשר יש אלימות, גסות רוח, ודברים לא מקובלים אחרים זו התעללות אבל הרבה דברים שנתפשים כהתעללות אינם כאלו.
ברור גם שאדם ינסה להתחמק מאשמה המוטחת בו אם אינו מרגיש אשם.
ברור שאדם יסרב לקחת אחריות על משהו שהוא לא מרגיש אחריות כלפיו.
אין אלו הופכים אותו למתעלל.

הילה. צאי לדרכך החדשה. בהצלחה.

לא אלמונית יותר תודה על תשובתך. אני מבינה את הדוגמה שנתת, שאפשר להבין שהיה שם פער בין הצרכים שלו לצרכים שלה. אך במערכת יחסים שאני נמצאת עם הגבר המתעלל, זאת לא פרשנות שלי למצב, ולא קיים אצלי פער בין הצריכים שלנו, זה בכלל לא הכיוון, אלא ממש תסמינים חד משמעיים של התעללות כל שכן, שהגבר עצמו קורבן של הוריו כך שזה מה שהוא מכיר וממשיך בדרך הזאת כי הוא לא מכיר אחרת. ואני קראתי פה לא מעט על המאפיינים של התעללות ושמצבי הוא ממש לא פרשנות שלי. עצם זה שעכשיו יכול להיות טוב איתו ועוד שעתיים יבוא רעם שאיני יכולה לדעת לאן זה יוביל.

כל עוד אין תסמינים מוחצים של התעללות וכמו שבשמת א ויולי קו אמרו, שאני מסכימה עם זה וזה ממש נכון, שאם לא טוב במערכת יחסים (ולא בגלל משהו ספציפי שמפריע) אלא תחושה של סבל של כאב. משהו פה לא תקין.
ולפי דעתי יש הבדל גדול בין פער בין צרכים בין בני זוג להתעללות.

תודה לכולכן על התמיכה והעצות החכמות

ולפי דעתי יש הבדל גדול בין פער בין צרכים בין בני זוג להתעללות.

לחלוטין!
התעללות היא התעללות. מבנה מתעלל של יחסים הוא אובייקטיבי ולא תלוי פרשנות.
לא אלמונית יותר, הדברים שלך הם מבחינתי די מסוכנים. אחד הדברים שמאפיינים קורבנות של התעללות זה ניסיונות לטעון שאפשר לפרש את ההתעללות בדרכים שונות. זה גורם לקורבנות של התעללות להישאר בזוגיות כזאת.

הילה, אני מציעה לעשות כל מה שבשמת מציעה ופשוט לקום וללכת. חבל על כל דקה. בנוסף, לפעמים בנות זוג של מתעללים נוטות לשקוע בהתעסקות אינסופית בזה. זה כאילו נותן סוג של תוכן ועניין ואפילו ממכר. לעזוב כמה שיותר מהר.

אני מספרת את זה כדי להבהיר שהתעללות איננה בהכרח משהו שעושים לי אלא האופן שבו אני מפרשת ומבינה את מה שקורה סביבי. לא כל מה שקורה סביבי קורה בגללי.

אה... לא. ממש לא. גלקסיה שלמה של לא.
יש כזה דבר "התעללות", וזה אמיתי כמו שמכות פיזיות הן אמיתיות, ואני חושבת שהנטייה החברתית להגיד ש"זה רק בראש שלה" וזה עניין של פרשנות היא הרסנית ונוראית.

יש כזה דבר "התעללות". מבחינה אובייקטיבית. וזה פשוט לא הוגן כלפי נשים שעברו או עוברות התעללות להגיד שזה עניין של פרשנות. הדבר האחרון שאישה שמתעללים בה צראיכה היא שיגידו לה "זה רק נדמה לך, זו רק הפרשנותש לך" - גם ככה זה מה שכל החברה אומרת. זו הרי הנורמה החברתית - להאשים את הקורבן, ולהגיד שזו רק הפרשנות שלו ורק נדמה לו שמתעללים בו. העיקר שימשיך לסבול בשקט ולא יערער את הסדר החברתי הקיים.

הילה היקרה
היות ואת נמצאת במצב לא קל ובעין הסערה אני לא חושבת שנכון מבחינתי לפתוח דיון פילוסופי בנושא.
אני מרגישה ומבינה את מצבך, חשה אליך אמפתיה ענקית, מאחלת לך שהניתוק מבן הזוג הנוכחי יהיה מהיר, קל ולא כואב לשניכם.
לאור מה שכתבת, לדעתי, נכון לכם להיפרד. כך גם כתבתי מהתחלה.

לא אלמונית יותר, הדברים שלך הם מבחינתי די מסוכנים. אחד הדברים שמאפיינים קורבנות של התעללות זה ניסיונות לטעון שאפשר לפרש את ההתעללות בדרכים שונות. זה גורם לקורבנות של התעללות להישאר בזוגיות כזאת.

אין הם מסוכנים כלל. אני רוצה להאיר ולומר שיש להיות זהירים. זהירים מאד. אולי, לא סתם, שם הדף הזה הוא מילים הורגות יומן קריאה.
האם לקרוא למישהו מתעלל זה לא הרג של אותו אדם? האם אנחנו לא חוטאים פעם אחר פעם בלשון הרע בגלל פרשנות מוטעית?
איננו יודעות האם הוא מתעלל באמת. אנחנו כן יודעות שלהילה לא טוב איתו ושנכון לה לסיים איתו את הקשר. על כך אין עוררין.
אולם, אם הוא התעלל בה, הרי יש להגיש נגדו תלונה במשטרה והוא ראוי לעונש משלטונות החוק.
אולי גם יש לפרסם את שמו ומעשיו ברבים כדי למנוע מנשים אחרות ליפול למלכודת של יחסים איתו.
האם זה המצב איתו? לא התרשמתי שכך....

עניין של פרשנות היא הרסנית ונוראית.
אני חושבת שזה מה שעשית למה שכתבתי. אבל זו את ואני מקבלת את זה באהבה.

האם לקרוא למישהו מתעלל זה לא הרג של אותו אדם?
לא.
כמה גברים נרצחים או מתאבדים (כלומר, באמת מתים) בגלל אלימות של בנות זוגן? וכמה נשים? תשווי את המספרים.

אני חושבת שצריך להיות זהירות - כי המון נשים שהתעללו בהן סיפרו איך אמירות כמו שלך מנעו מהן לברוח מההתעללות, ושכנעו אותן לתת להתעלל עוד צ'אנס. ויש נשים, שזה עולה להן בחייהן. במובן המילולי ביותר.
לעומת זאת, גבר שיקראו לו מתעלל... מה? יתבאס?

אני לא חושבת שפירשתי אותך. לדעתי המילים שלך, כמו שהן רשומות כרגע וכמו שנשים שבני זוגן מתעללים בהן (וגברים שבנות זוגן מתעללות בהן, ובמובן הזה מצבם אפילו יותר גרוע ונוטים אפילו יותר להגיד שהאישה לא באמת מתעללת ולהאשים את הקורבן), מזיקות. זה לא טענה פרשנית. זו טענה עובדתית-אמפירית, גם אם קשה לבדוק אותה.

ולדעתי מספיק לקרוא את הדף הזה בשביל למצוא ראיות. רמז: כמה נשים שהצליחו לעזוב בן זוג מתעלל סיפרו שהאמירה שזה רק פרשנות שלהן והוא לא באמת מתעלל עזרה להן? וכמה נשים אמרו שהיא הזיקה להן?

יש יותר מפרשנויות בעולם הזה. יש מציאות אובייקטיבית שם בחוץ.

ברור שכאשר יש אלימות, גסות רוח, ודברים לא מקובלים אחרים זו התעללות אבל הרבה דברים שנתפשים כהתעללות אינם כאלו.
ההיפך הוא הנכון.
במציאות, הרוב המכריע של נשים שחיות בתוך התעללות (לא יודעת לגבי גברים שחיים בתוך התעללות, אבל יש כמה הבדלים מהותיים פה בין נשים לגברים) חיות בהסתרה של ההתעללות ובהכחשה.
הסתרה, כי הן פשוט לא מספרות.
הכחשה, כי הן לרוב לא מבינות ולא יודעות.
וגם אם יש בהן חלק שכבר מבין שיש איזו בעיה עם הגבר שלהן? זה כל כך בלתי נתפס, שהן לא באמת מבינות.
וכל מי שמסביבן, מכחיש את המציאות שלהן.
גם אם האשה תגלה לסובבים אותה כמה דברים על מה שקורה? יגידו לה שהיא מגזימה, או שהוא אוהב אותה, או שהיא מפרשת אותו לא נכון, או שזו אשמתה כי "היא עיצבנה אותו" או כל מיני דברים כאלה.
אנשים לא אוהבים לשמוע מאשה, שום תלונה על בן הזוג שלה.
כל דבר לא חביב ולא חיובי שהיא אומרת, נחשב "תלונה" ואנשים לא אוהבים את זה. תגובת הבטן שלהם היא להכחיש את מה שהיא אומרת.

היא מנסה לקבל "תמונת מציאות", או אישור לתחושות שלה, הכרה במה שעובר עליה.
במקום זה היא מקבלת כמעט תמיד ביטול.

במיוחד בדברים שאינם פיזיים ברורים. לקח עשרות שנים עד שהסכימו להקשיב לנשים שהגברים שלהן היכו אותן פיזית. פעם גם את זה היו פשוט מבטלים: "זה בעלך, אנחנו לא מתערבים". יעני ברגע שהתחתנת עם מישהו, מותר לו להרוג אותך ולא נתערב. ככה זה היה מבחינת המדינה והמשטרה.
עכשיו יש הכרה במכות, אבל אם זה לא מכות רצח - "הוא סתם אמר לך כמה מלים", "כל אחד מתנהג ככה", "את לא מבינה אותו", "את לא יודעת איך להתנהל עם גברים". איזה דברים שאומרים לנשים שסובלות מגבר כזה... וזה לא רק בני משפחה וחברים, אלה גם בעלי מקצוע.
הכי גרועים היועצים הזוגיים. הם פשוט לא מבינים התעללות. והנזק שהם גורמים אסטרונומי.

אז בבקשה, בדפים האלה, אל תעלו את האנקדוטות על ההיא שחיתה בעולם משלה ולכן ייחסה כל סבל שלה לאכזריות של החבר שלה, לא בצדק.
ולכי תדעי אם זה היה לא בצדק.

כי הדבר הכי בולט הוא שמתעללים עושים הכל בסתר. נדיר מאוד שמישהו אחר עד למה שקורה. כשיש אנשים אחרים בסביבה, הוא מתנהג מאוד יפה והיא, שמגיבה בלחץ ובהיסטריה לכל מיני דברים שנראים תמימים - נראית מטורפת. רק מי שנמצא שם 24/7 יכול לזהות, שהיא קופצת כי היא מזהה את האיום בקול שלו ובמבט שלו, והיא יודעת שהוא עכשיו כועס, מעמיד פנים ליד אחרים, ואחר כך יגרום לה לשלם ביוקר על משהו. ומה היא תגיד? מה היא תגיד עכשיו ליד אנשים, שיגרום למישהו להאמין לה או להבין על מה היא מדברת?
מה גם, שהקורבן של המתעלל - כל מה שהיא רוצה, זה שמישהו יגיד למתעלל להפסיק להתעלל בה.
היא לא מבינה שאין כזה בנאדם.
ושאפשרות כזאת לא קיימת.
אפשר רק לעזוב אותו.

גם המתעללים הבודדים שעשו שינוי מהותי ויצאו מזה? למעשה הדוגמאות היחידות ששמעתי עליהן היו, של כאלה שעזבו אותם.
אחרי שהאשה עזבה, והגבר הבין כמה ביוקר הוא שילם על התנהגותו, אז ורק אז, יש גברים שמתפכחים והולכים לעשות שינוי.
בודדים ונדירים.

_אז בבקשה, בדפים האלה, אל תעלו את האנקדוטות על ההיא שחיתה בעולם משלה ולכן ייחסה כל סבל שלה לאכזריות של החבר שלה, לא בצדק.
ולכי תדעי אם זה היה לא בצדק._

אני למשל יכולה להבין את המשפט הזה כסתימת פיות (לא להעלות), הפחתה של הערך של דברי (אנקדוטה) מושא ההתייחסות שלי אזוטרי ואינו מייצג (ההיא שחייתה בעולם משלה) וגם לקינוח, להניח שאפריורי גבר תמיד אשם (לכי תדעי...).

אגב, מכאן המרחק לכך שאוכל לטעון בכיכר העיר שאת מקטינה אותי ובזה לדברי ומתעללת בי אינו גדול. הרי יש לי הוכחה מוצקה שתתמוך בגרסתי.
אולם, אני משערת, אחרי שקראתי את כל הדברים היפים החכמים ומאירי העיניים שכתבת שזה לא כך.

אגב, מכאן המרחק לכך שאוכל לטעון בכיכר העיר שאת מקטינה אותי ובזה לדברי ומתעללת בי אינו גדול. הרי יש לי הוכחה מוצקה שתתמוך בגרסתי.

לא אלמונית יותר, דברים אלה הם מקוממים בצורה בלתי רגילה ובעיקר מעידים על חוסר ידע עצום (ומוחלט) בתופעת ההתעללות הרגשית והלא רגשית בזוגיות.
הרי יש לי הוכחה מוצקה שתתמוך בגרסתי.
ממש לא. לא הבנת כלום ואני קוראת לכל מי שקוראת אותך לדעת שאינך יודעת דבר וחצי דבר בהתעללות.

התעללות רגשית בזוגיות היא מבנה מאוד מסוים, מאוד מורכב ומסועף עם תוצאות מאוד ברורות של נשים (בדרך כלל, אך גם גברים) שחיות בתוך אלימות רגשית ופיזית שנים, מעוכות ומדוכאות כל כך באופן כזה שאו שלוקח להן שנים בכלל להבין מה קורה להן או שהן בכלל לא ממש מבינות עד הסוף, כי הן כל כך מוקטנות והפתולוגיה סביבן גדולה. התעתוע, חוסר המוכנות מצד החברה להודות במה שקורה להן ועיוות המציאות הקבוע מהצד המתעלל, כל אלה מגדילים את הקושי להבין ולצאת ממעגל ההתעללות.
כך שהוא גם נשען על מערך חברתי של אלפי שנים ומקבל תגובות קבועות.
אף אחד שמתייחס לנושא ברצינות לא היה עושה מה שאת מציעה (לוקח מקרה ספציפי באינטרנט--לא בחיים ממש של התעללות) ומתפלפל במין סכולסטיקה כזו וקורא לזה התעללות!!

מה שאת עושה פה זה מסוכן ממש. ואת זה אני אומרת מניסיון גם שלי וגם ניסיון רב בתחום (כי כשלי חברה אמרה דברים דומים לשלך, זה השקיע אותי בתוך התעתוע של ההתעללות ובזבז לי עוד זמן בתוך מחשבות שמה שקורה זה רק עניין של פרשנות. וכל דקה שמישהי כמוך גורמת לאשה בהתעללות לפקפק בעצמה, אחרי שגם כך חיסלו לה את החוסן העצמי, מקשה על עזיבה של היחסים). אני מאוד מקווה שנשים שעוברות התעללות וקוראות פה יבינו את זה שמה שאת אומרת לא קשור אליהן בכלל ומסוכן לאימוץ.

התעתוע שמקבלים בהתעללות הוא גדול, והבלבול הוא עצום, ולכן מה שאת עושה הוא פשוט מסוכן ונובע מבורות.

אני למשל יכולה להבין את המשפט הזה כסתימת פיות
הדף הזה הוא דף עם אג'נדה. זה מה שרשום בצורה ברורה בהודעת הפתיחה. אם תבואי לפורום צמחונים ותתעקשי לדבר על מתכון הבקר הנפלא שלך, וימחקו אותך, גם אז תצעקי - סתימת פיות?

לכל, זמן; ועת לכל-חפץ, תחת השמים.

ולבוא לדף שנועד להפיץ אג'נדה מסויימת ולהתעקש דווקא פה, מכל המקומות בעולם, לכתוב את זה, ואז כשלא נותנים לך להגיד שזה סתימת פיות. זה התנהגות מפוקפקת בעיניי, בלשון המעטה.

< ולמען הסר ספק, ולמקרה בו תופיע אישה שבאמת תאמין בזה ולא תשתמש בזה כמניפולציה - לאף אחת אין זכות להגיד כל מה שהיא רוצה בכל זמן ובכל מקום.
"סתימת פיות" זה או כשמפעילים כוח כדי למנוע ביטוי דעה מסויימת. נניח, תביעה או איום ברצח,
או כשמישהו חושב שיש לו זכות להגיד מה שבא לו בכל מקום, ומשתמש בזה בתור נימוק ללמה לאף אחד אין זכות לקבוע כללים במקומות שלו, שמגבילים דעות מסויימות או צורות ביטוי מסויימות.

כולי תקווה שמי שקראה את הדף הזה תדע להבחין במניפולציה ולא להאמין לאנלוגיה הכוזבת בין הודעה (מאוד רצינית ומכבדת, שלדעתי מבוזבזת על הממוענת) באינטרנט להתעללות אמיתית. הרי אפילו כותבת האנלוגיה עצמה מראה שהיא לא מאמינה באנלוגיה הזו, ונדבקת למקרה קצה היפוטטי, כי טיעונים טובים יותר - אין לה.>

אף אחד שמתייחס לנושא ברצינות לא היה עושה מה שאת מציעה (לוקח מקרה ספציפי באינטרנט--לא בחיים ממש של התעללות) ומתפלפל במין סכולסטיקה כזו וקורא לזה התעללות!!
אבל זה מה שאתן עושות כאן.
אנחנו לא באינטרנט? ראיינת אותה אישית? שמעת מהגבר בסיפור? אולי יש קצר תקשורתי ביניהם?
הדף הזה הוא דף עם אג'נדה.
אז אסור להביע דעה אחרת? הרי לא יהיה דף לדעה מעט אחרת.
סתימת פיות, זה כשמציגים עמדה או דעה כלא לגיטימית. כלא ראוייה. כלא מוסרית. כמוטעית מיסודה. ולא
כשמפעילים כוח כדי למנוע ביטוי דעה מסויימת

הרי לא יהיה דף לדעה מעט אחרת.
אם לא תפתחי, באמת לא יהיה. אם תפתחי, יהיה. זה מה שעשיתי בכמה נושאים בבאופן בהם לא אהבתי את הגישה הכללית של האתר - פתחתי דף, והבעתי בו את הדעה שלי. ובדרך כלל, הדף התפתח והתמלא בדיונים מעניינים. פעם אחת הוא גווע במהרה. גם זה קורה. זה נראה לי עדיף בהרבה מאשר להכנס לדף "מתכונים צמחוניים" ולספר בו על תזונת הפליאו הנפלא שלי.

אז אסור להביע דעה אחרת?
זה בדיוק מה שאת עושה. מנסה להשתיק את הביקורת עלייך. כי לפי הגישה שלך, מותר לך להביע את הגישה שלך. אחרת זו סתימת פיות. אבל לאחרות אסור לבקר אותך, אחרת זו סתימת פיות. (וזה שאת מציגה את הביקורת שלי כלא לגיטימית ולא ראויה, כשגויה מיסודה זה לא סתימת פיות? ההגדרה שלך סותרת את עצמה. או ליתר דיוק, בנויה מאוד בנוחות ככה שלך מותר להביע את דעתך, אבל לאחרות אסור לבקר אותך.)

קוראת
לא אלמונית יותר, דברים אלה הם מקוממים בצורה בלתי רגילה ובעיקר מעידים על חוסר ידע עצום (ומוחלט) בתופעת ההתעללות הרגשית והלא רגשית בזוגיות.

הרי אינך מכירה אותי. אינך יודעת מה אני יודעת. אינך יודעת דבר עלי אולם את טוענת שיש לי חוסר ידע עצום ומוחלט....
ובעצם, באמת, מה זה חשוב? מי שהאירה את עיני (ועל כך נאמר מכל מלמדי השכלתי) היא לא אחרת מאשר אישה במסע שכתבה:

הדף הזה הוא דף עם אג'נדה.

אישה במסע צודקת. אני טועה, מבינה ומודה לך.

הבנתי שהדבר דומה למצב בו אדם עם השקפת העולם הימנית מנסה להסביר את תפיסת עולמו במועדון של אנשי שמאל (או להפך). זה לא דף. זה דף עם אג'נדה. טרם נפתח הדף הזה כבר נקבע מי צודק ומי אשם (כאילו שיש כאלו) ומה צריך לעשות לאותו אשם תמיד כדי להביא לעולם סוף סוף את השלום המיוחל.

כולי תקווה שמי שקראה את הדף הזה תדע להבחין במניפולציה ולא להאמין לאנלוגיה הכוזבת בין הודעה (מאוד רצינית ומכבדת, שלדעתי מבוזבזת על הממוענת) באינטרנט להתעללות אמיתית.

ניסוח מופתי. תודה!

_אבל זה מה שאתן עושות כאן.
אנחנו לא באינטרנט? ראיינת אותה אישית? שמעת מהגבר בסיפור? אולי יש קצר תקשורתי ביניהם?_

לא הבנת כלום! כשמישהי מתארת באופן מפורט מבנה יחסים שכולל את רוב המאפיינים של ההתעללות, אזי המבנה מאופיין פה כמבנה של התעללות בחיים. זה מבנה מורכב מאוד עם תוצאות קשות. ובחיים, לא באינטרנט, עזיבה של מבנה מתעלל היא קשה בצורה בלתי רגילה, ופעמים רבות בלתי אפשרית. כל כך קשה לנשים לזהות שהן קורבנות ולהעיז בכלל להודות בזה, שזאת הבעיה! והחברה עושה להן חיים קשים מאוד ולא מוכנה להכיר בזה. רק בבאופן היו כמה נשים שאפילו חטפו מכות מהבעל ובטח הקטנה קבועה, אלימות רגשית, מניעת חופש, אימה קבועה, ובהתחלה קראו לזה "בעייתיות בזוגיות". לקח להן חודשים להבין איפה הן נמצאות. מתחילה להבין המדהימה בהתחלה אמרה בפירוש שהיא לא בזוגיות מתעללת ושיש לה בעיות די מינוריות. אחר כך התברר שבזמן ההריון בן הזוג שלה העיף אותה מהמיטה, שהוא נוהג לפעמים באלימות ממש, שהוא מתפרץ עליה באופן קבוע ושהוא מגביל את החופש שלה ולא נותן לה שום ביטוי בבית שלהם (חלק קטן).

אז דף כזה הוא נקודת אור בחיים של קורבנות להתעללות. זה נראה לך סביר שפה צריך להחזיר הכול אחורה ולהגיד שזה עניין של פרשנות? בדף נדיר כזה?

לא אלמונית יותר עשתה פה מניפולציה קשה של בורות קשה: היא לקחה הערה של בשמת ואמרה שאפשר לקרוא לה התעללות. מעבר לזה שההערה של בשמת לא היתה בעייתית כלל וכלל, הערה באינטרנט היא לא התעללות רגשית. זאת נקודה קטנטנה שאפשר למחוק או לסגור את הדף. להשוות את ההערה של בשמת למבנה עמוק של חיים עם מתעלל שבאים לידי ביטוי בכל דקה ודקה בחיים, שמשפיעים על התודעה, שמחרבים את הביטחון, שיוצרים בדידות איומה, שיוצרים אימה קבועה וכו' וכו'--זאת מניפולציה רעה, בורה, ובעיקר מסוכנת.

_אז אסור להביע דעה אחרת? הרי לא יהיה דף לדעה מעט אחרת.
סתימת פיות, זה כמציגים עמדה או דעה כלא לגיטימית. כלא ראוייה. כלא מוסרית. כמוטעית מיסודה. ולא_

אין שום בעיה בהצגה של דעה כלא לגיטימית. להגיד שאונס זה בסדר אם הוא מקובל בחברה זו דעה לא לגיטימית. להגיד שיש גזעים נחותים זו דעה לא לגיטימית. להגיד בדף שפורש את מבנה ההתעללות שנשים רבות כל כך סובלות ממנו ורק לאחרונה התחילו לזהות אותו בחברה וקצת לתת להן תמיכה זה שהתעללות זה עניין של פרשנות זה בדיוק כמו להאשים אישה מוטרדת מינית בכך שהלבוש שלה גרם לכך.
לגרום לנשים, שמעיזות לקרוא פה ולהבין שאולי הן עוברות התעללות, לסגת אחורה שוב למחשבה שזו פרשנות שלהן זאת רשעות.
נשים הן מגדר שהיה מוחלש מאוד שנים רבות ועדיין. מה שמדהים הוא כמה הנשים בעצמן לוקחות חלק בדיכוי נשים אחרות.

זה לא דף. זה דף עם אג'נדה.
אה... איפה בדיוק כתוב שאסור שלדף תהיה אג'נדה, ומי בדיוק כתבה את זה?

טרם נפתח הדף הזה כבר נקבע מי צודק ומי אשם (כאילו שיש כאלו)
בדיוק! בדף הזה חושבים שלהתעלל באנשים אחרים זה רע. מי שמתעלל (או מתעללת) באחרים צריך להפסיק את זה מייד. מי שקורבן להתעללות צריכה ויכולה לעזוב את המתעלל/ת.
אין פה שיוויון מזוייף בין מתעללים וקורבנות, אין פה האשמת הקורבן, את הנטייה הרווחת לשאול את האישה המוכה מה היא עשתה כדי לגרום לבעלה להכות אותה.
פה אומרים לאור - אור, ולחושך - חושך, ולא מעמידים פנים שיש שיוויון בין התוקף לקורבן, בשם הפוסט מודרניזם.

<אני מתעלמת פה מדקויות. למשל, התפיסה של "אשמה" לא מקובלת פחות או יותר על אף אחת בבאופן. אבל פה זה לא המקום לדקדוקי עניות על ההבדל בין אחריות לאשמה. או על מה לעשות כשיש ילדים עם המתעלל. אבל אפשר להזניח זמנית את הדקויות האלו אם יש צורך לומר שהתעללות זה לא בסדר, והקורבן לא אשם בזה שמתעללים בו>

לא אלמונית יותר, את עושה צחוק? 0-: הפכת פתאום לטרול? מישהו מתחזה לך אולי? 0-: https://i.pinimg.com/736x/37/68/88/376888ed7f5eb47ae88fc3914f1dfd1d.jpg]סתימת[/img] פיות?! התעללות בך?!

הבנתי שהדבר דומה למצב בו אדם עם השקפת העולם הימנית מנסה להסביר את תפיסת עולמו במועדון של אנשי שמאל (או להפך).

לא אלמונית יותר שלום, המשפט הזה שלך מראה שאת באמת כנראה לא מכירה את התופעה. ואם את מכירה ועורכת את ההשוואה הזו זה די מזעזע וזה גם מניפולציה.
יש מצב בחברה שבו יש הרבה נשים שסובלות מהתעללות רגשית ופיזית. זאת תופעה כמעט לא מדוברת ולא מספיק מוגדרת ומיוצגת על אף שהיא רווחת. אין גם חקיקה נגדה. אם את חושבת שדף שנפתח לעזור לנשים לזהות את זה משול למועדון של אנשי שמאל שקשה להם לשמוע דעה ימנית אז דעי שאת בדיוק אחת הסיבות לכך שנשים לא מעיזות לספר על ההתעללות. כי התגובה היא בדיוק מהסוג הזה. מועדון אנשי שמאל בעלי ביטחון עצמי ובמות רבות נראה לך דומה באיזשהו אופן לדף יוצא דופן שמנסה לתמוך בקבוצה חלשה מאוד שסובלת מאלימות בתוך חברה שעדיין לא מכירה בתופעה?

בני זוג ובנות זוג מתעללים יוצרים מצב שבו הקורבן מבולבל מאוד כי הוא לא מבין מה קורה, כולם מכחישים והמתעלל כל הזמן מאשים אותו ומצליח לגרום לו להרגיש אשם בהתעללות. כשהקורבן/ית מספר לחברים או לבני משפחה הם אומרים שזה עניין של פרשנות ואפילו מאשימים אותו (אותי אבא שלי האשים וגם אח וזוג חברים). כשאמרו לי שזה עניין של פרשנות זה הכניס אותי למצוקה איומה ובלבול מטורף. וזה כשהבעל קילל אותי, הפחיד אותי בהתפרצויות קטנות, כל הזמן הקטין אותי. כמו שבשמת אמרה זה נחבא. בחוץ הוא היה מקסים, גם איתי זה לא היה ברור כאילו. ובגלל תגובות כמו שלך השליטה שלו הלכה וגדלה, פחות ופחות מותר לדבר (פתאום גם כסף שלי הולך אליו, ההורים שלי נותנים סוף סוף כסף, אני עובדת כמו חמור והכסף הולך לממן את הבזבזנות שלו וזה הכל באימה כי אסור לי להעיז אפילו להעלות את השאלה אם אולי נחסוך קצת). אבל הכל לא ברור כי לפעמים הוא מקסים. אבל אי אפשר לדעת מתי תגיע ההתפרצות או "טיפול השקט" או האיום המרומז. אבל זה עניין של פרשנות לפי מה שאת אומרת, אה?

אז מרוב שאמרו לי שזה עניין של פרשנות, היה לי יותר ויותר קשה לעזוב כי ההתעללות מחלישה יותר ויותר.

אם למרות שאת מכירה את תופעת ההתעללות (ואת רומזת שאת מכירה), דחוף לך בדף הזה להעביר את המסר שהתעללות זה עניין של פרשנות אפילו שאת יודעת כמה קשה לקורבנ/ית להעיז להודות בפני עצמם שהן תחת משטר אימה ואלימות, אז מה שאת עושה זה נזק נוראי. ואם את לא מכירה טוב את התופעה, אז כדאי להיזהר ממשחקים פה. זה לא משחק.

ההשוואה של דף על קורבנות התעללות עם מועדון של כותבי שמאל עשתה לי צמרמורת רעה.

_בדיוק! בדף הזה חושבים שלהתעלל באנשים אחרים זה רע. מי שמתעלל (או מתעללת) באחרים צריך להפסיק את זה מייד. מי שקורבן להתעללות צריכה ויכולה לעזוב את המתעלל/ת.
אין פה שיוויון מזוייף בין מתעללים וקורבנות, אין פה האשמת הקורבן,_

תודה על הדברים האלה, אישה במסע!
זאת גם תשובה צלולה וטובה למניפולציה נוספת (טרם נפתח הדף הזה כבר נקבע מי צודק ומי אשם (כאילו שיש כאלו))

בשמת, גם אני פתאום חשבתי שמישהו מתחזה ללא אלמונית יותר

פה אומרים לאור - אור, ולחושך - חושך, ולא מעמידים פנים שיש שיוויון בין התוקף לקורבן, בשם הפוסט מודרניזם.

בשמת, גם אני פתאום חשבתי שמישהו מתחזה ללא אלמונית יותר

פה אומרים לאור - אור, ולחושך - חושך, ולא מעמידים פנים שיש שיוויון בין התוקף לקורבן, בשם הפוסט מודרניזם.

נכון. כן, יש אשמים. מתעללים הם אשמים.

תודה לכל הנשים הנפלאות שכותבות פה ומחזקות קורבנות של התעללות. תודה לכן.

במקום אפילוג

כאמור, אני אוהבת ללמוד. נהנית ללמוד. מאמינה בזה כדרך חיים. לכן, קראתי היום שוב ושוב את כל מילותי. ניסיתי להבין מה אמרתי שגרם לכך שהטחתן בי מילים קשות, מאשימות, מזלזלות ומשפילות. מילים שאף פעם אינן מופנות כלפי בשום מסגרת של חיי. לא מצאתי. באמת שלא. למרות שניסיתי.
כדי להיות בטוחה שזו לא שגיאה שלי הראיתי גם לכמה חברות וחברים בעבודה. גם הם לא מצאו.

מה שכן, הם האירו את עיני שמה שאתן עשיתן לי הוא בדיוק הדבר שכנגדו אתן קמות ובו אתן נלחמות בדף הזה. הגבתן כלפי התבטאות תמימה (לפחות מבחינתי) בצורה אלימה, מתעללת, משפילה ומאשימה. בדיוק כמו שבני זוג מנוולים עושים לפעמים בשם הצדק הטהרנות והמידות הטובות בבני זוגם למשהו שנראה להם לא תקין. כמו שכתבתן, מן הסתם אפילו אינכן מרגישות בכך. בדיוק כמו אותם גברים (אלו תמיד הגברים) שאתן טענתן שהם מתעללים.
כן - הפוסל במומו פוסל ועוד ביום הכיפורים.

למזלי הרב, עברתי מספיק בחיים ואני מעריכה את עצמי מספיק כדי להבין שאין בדבריכן דבר מלבד המצוקה האישית שלכן.
לכן, אני מקבלת את ההתנסות הזאת באהבה ובשמחה. למדתי ממנה הרבה אל אלו שלוחמים בחירוף הנפש למען שלום.
כמה צריך להיזהר ולא להניח שאותם אלו שטוענים שהם נגד אלימות, אינם אלימים בעצמם.

כנראה שלא אדע לעולם מה תגובתכן לדברי.
כמו שכל אדם צריך לעשות במקום בו יש התנהגות כזאת, אני פורשת
תמשיכו להיות צודקות.

לא אלמונית יותר, איזה היעדר ביקורת עצמית! ואיזו התנסחות אכזרית!

כדי להיות בטוחה שזו לא שגיאה שלי הראיתי גם לכמה חברות וחברים בעבודה. גם הם לא מצאו.

שוב את חוזרת למניפולציות. מדובר בנושא שצריך להבין בו. זאת תופעה כל כך מורכבת וסבוכה ועוד לא ידועה. ואת מחפשת אישור מאנשים שלא מבינים בה. אבל מנשים שעברו התעללות, שכותבות לך שדברים כמו שלך הפילו אותן אחורה וגרמו להן לסגת, את לא מוכנה לשמוע דבר. נורא

.

בדיוק כמו אותם גברים (אלו תמיד הגברים) שאתן טענתן שהם מתעללים.

עוד טענה אכזרית.

הדברים שכתבת הם אכזריים. ההשוואות שערכת הן פוגעניות.

נשים מספרות על מבנים עמוקים והרסניים של התעללות שהן נמוגות בהם במשך שנים על שנים. את אומרת בהשוואה שמשפט אחד שבשמת כתבה באינטרנט לך יכול להיתפס כהתעללות.
נשים מספרות על אלימות שנשים חוות יומיום ומקבלות דף נדיר שמוקדש לנושא. את משווה את הדף לקבוצה פוליטית באינטרנט שלא רוצה לשמוע דעה מנוגדת.
נשים מספרות על דיכוי שמבלבל אותן ומתעתע בהן. הן מקבלות תמיכה באמירה שמה שהן מספרות הוא אכן התעללות. ואת סותרת את זה ואומרת שהתעללות זה עניין של פרשנות.

התנהגויוות כמו שלך הן חלק מאלה שמונעות מנשים לספר על התעללות שהן עוברות.
כמו שנאמר, נשים הן חלק גדול מאוד מדיכוי נשים.

מסכימה עם כל מה שקוראת אמרה. רציתי לצטט, אבל בסוף היה יוצא שאני צריכה לצטט כל מילה.

לא אלמונית יותר, מה שעשית פה גרם לי לייאוש ממש.

לו הייתי חושבת שיהיה בזה תועלת, הייתי מוסיפה לדוגמאות הרבות של מניפולציות וההסבר להן שיש בדף הזה את הניתוח של של ההודעה הזו. במקום זה, אקרא לדברים בשמם. באנגלית יש מילה מצויינת: gaslighting. (הערך שלה בויקיפדיה גרוע, וממש כדאי להתעלם ממנו)
המילה מציינת את המצב בו המתעלל גורם לקורבן להטיל ספק ביכולת שלו להבין את המציאות, בפרשנות שלו את המציאות.

ממליצה על המאמר המצויין הזה. הנקודה הראשונה במאמר היא שגסלייטינג לא חייב להיות מכוון. המגסלייטת (כמו רוב המניפולטורים) לא עושה את זה בכוונת תחילה, היא מאמינה באמת ובתמים שכמה הודעות בדף באמת שקולות להתעללות, או שכולנו כאן עסוקות בלהיות צודקות ורק היא רוצה לעזור לנשים (הטיית האישור קיימת אצל כולם, והיא מאפשרת לשכוח בנוחות את כל הדוגמאות ההפוכות).

לא מצאתי תרגום נאות למילה, ואני לא חושבת שתרגום כזה יכול להתקיים (היא באה במקור מסרט אימה ישן), אבל כבר מזמן חשבתי על כמה המונח הזה שימושי ונחוץ בעברית, והנה, נקראה לפתחי הדגמה חייה של גסלייטינג, ועוד בדף שעוסק בהתעללות, במניפולציות, ובחשיפת המניפולציות.

הרעיון בגסלייטינג הוא שהמגסלייט הוא זה שקובע מה היא תמונת המציאות. מה אמיתי ומה לא, מה סביר ומה לא, מה שפוי ומה לא. ואילו את תמונת המציאות של הקורבן הוא מוחק. לקורבן לא מושארת אפילו הזכות לקבוע מה הוא חושב, מרגיש, מתכוון. המגסלייט יקבע זאת במקומו. רוצות דוגמא? הסתכלנה למעלה.

צירופי מקרים- האם במקרה?
זה מה שעולה לי בראש כשאני רוצה לשתף במשהו שקרה לי שלשום ואולי יעזור לכולנו לנשום קצת אויר פה בדיון.

שלשום התקשרה שלי חברה (הבנים שלנו התחברו, ודרכם גם אנחנו). אנחנו עברנו מהעיר שבה הם גרים, אבל הקשר בין הילדים נשמר, וגם ביני לבינה.
היא יוצאת דופן בכל מקום שבו היא נמצאת כי: היא גאונה במתמטיקה מצד אחד, רגישה לרעשים מצד שני, ספורטאית מצטיינת בכמה סוגי ספורט אקסטרים (אפילו יחסית לאוכלוסיה המקומית, וזאת עיר שידועה בספורטאים ובסנוביות שלה), כהת עור באיזור שבו כולם כמעט לבנים, יש לה שלושה ילדים ביולוגים שלה, ששנים מהם כהים יותר ממנה ואחד לבנון כמו האבא שלו (אז מציקים להם בלי הרף על נושא אימוץ), דוברת את שפת המקום באופן בינוני ביותר, לאחרונה התברר לה שהמון מהקשיים שלה הם כי היא על קשת האספרגר (אף פעם לא מאוחר לאבחן).
היא מבריקה, נחמדה, יפה, עוזרת לבעלה בהמון דברים של העבודה שלו (ברמה שבלעדיה הוא מתקשה לעבוד היטב, היא מכינה לו מחקרי שוק והצעות מחיר ועוד). היא אמא קשוחה ואוהבת. הילדים שלה מעריצים אותה. האמת- גם אני... באמת מדהימה. נושא לקנאה.

אז היא השאירה לי הודעה להתקשר דחוף, וספרה לי שהאבא (ספורטאי, מפרנס היטב, נחמד, נראה מצויין) מכה אותה ואת הילדים ברמה של לזרוק אותם מהמדרגות, לדרוך עליהם ועוד, ושהיא היתה כל-כך תלויה בו וגם התביישה וגם היתה בטוחה שלא יאמינו לה שהיא החביאה את כל זה. החביאה 12 שנים! כל פעם שהוא היה בבית (הוא נוסע לרגל העבודה לשבועות כל פעם) אי אפשר היה לבקר אצלם ולישון. כשהוא היה לרוב היו לה תירוצים למה אי אפשר לבקר, כי היא פחדה שהוא ישתולל על כל דבר קטן. הקיץ בעקבות אפיזודה אלימה כלפי הבכור והרבה עבודה נפשית שלה היא הפעילה לחץ על טיפול בשבילו ושלא תהיה אלימות כלפי הילדים. בשבוע שעבר הוא הכה (מאוד) את הבן הגדול, היא פנתה למשטרה והוא יצא מהבית.

זה מדהים איך מישהו שיש לו עמוד שדרה חזק מאוד (היא אשה מאוד דומיננטית) יכול לחיות תקופה ארוכה בהסכמה לדיכוי כזה (הסכמה מבחינתי זה אומר להיות שם, חשופה לאלימות הזאת). אילולי הייתי מכירה את הנושא (בזכותכן!) ומלווה פה בדפים נשים בתהליך ההחלצות מהתעללות גם אני לא הייתי קולטת איך זה אפשרי בכלל שאשה כזאת תמצא את עצמה במצב כזה.

אני פשוט גאה בה.
היא מצאה הקיץ עבודה אחרת, וזה עזר לה להיות יותר עצמאית כלכלית, ואיפשר מבחינתה את הניתוק.
כרגע יש תלונה במשטרה, וחקירה. הוא מחוץ לבית.

מצידה היא היתה מופתעת שלא הבעתי אי אמון בסיפור ה׳לכאורה הזוי׳ שלה, ומיד תמכתי ועודדתי. אני מניחה שרוב האנשים כנראה מתקשים להאמין.

שהיא היתה כל-כך תלויה בו וגם התביישה וגם היתה בטוחה שלא יאמינו לה שהיא החביאה את כל זה. החביאה 12 שנים!

איזה סיפור! זה נורא

. 12 שנים של מכות וגם לילדים

. אפשר רק לדמיין את גודל המצוקה.

יולי קו יקרה, תודה על ששיתפת. זה מרשים שנתת לה את ההרגשה שהיא יכולה לספר לך ושתאמיני לה.

מצידה היא היתה מופתעת שלא הבעתי אי אמון בסיפור ה׳לכאורה הזוי׳ שלה, ומיד תמכתי ועודדתי. אני מניחה שרוב האנשים כנראה מתקשים להאמין.

זאת אחת הסיבות לכך שנשים נשארות כלואות בתוך המבנה המתעלל. לי עד היום לא כולם ממש מאמינים. וחלק מאמינים ואז נסוגים. לרבים אני בכלל לא מספרת. נפגשתי עם חברה ותיקה, שהיא חברה קצת גם שלו. והיא שאלה מה קרה, למה התגרשנו. התלבטתי ובסוף החלטתי לא לספר. בדיוק בגלל אמירות כמו של לא אלמונית יותר, שזה עניין של פרשנות, שהמון דברים יכולים להתפרש כהתעללות. כשנאמרו על ידי אנשים פשוט זרקו אותי לתהום.
כמו שבשמת אמרה בתחילת הדף: ההתעללות קורית במסתרים, בתעתוע.

רמזורית כתבה פעם שהיא מעדיפה שבעלה היה מרביץ, כי אז זה יותר ברור (ובעלה אלים מאוד ומשפיל ומגביל אותה כל דקה). אבל גם כשמרביצים יש תעתוע (הנה, לא אלמונית יותר קובעת שאין מישהו שהוא בהכרח אשם).

זה מדהים איך מישהו שיש לו עמוד שדרה חזק מאוד (היא אשה מאוד דומיננטית) יכול לחיות תקופה ארוכה בהסכמה לדיכוי כזה (הסכמה מבחינתי זה אומר להיות שם, חשופה לאלימות הזאת)

זה בגלל התעתוע, הרציונליזציות מהצד של הבעל האלים, ההחלשה הקבועה שגורמת לכך שכל הכוחות מופנים להישרדות של היום יום ואין כוחות לפתוח בחיים עתידיים. זה בגלל הבדידות כי רבים ורבות בחברה ממש מתנגדים להוצאה לאור של המקרה הפרטי והתופעה (אישה במסע כתבה על זה יפה בדף שלי).

ראנה כמה כוחות והשוואות וטיעונים והתפתלויות והאשמות השקיעה לא אלמונית יותר בניסיון להפריך את הטענה שיש מצבים של שבהם ההתעללות היא אובייקטיבית

כמו שבשמת אמרה:

אנחנו מוסיפים חטא על פשע לדיכוי של כל מי שחי בתוך הסבל המתמיד הזה, בכך שאנחנו מנסים להציג את זה בהכחשה ובטישטוש.

אז יולי קו, את לא מתארת לעצמך כמה עזרת לחברה שלך בזה שפשוט האמנת לה.

אני רוצה לכתוב פה כמה דברים כלליים.
אקדים ואומר, שלא בטוח שמי שכותב/ת פה בדף בניק לא אלמונית יותר זה אותו אחד שכותבת גם בדפים אחרים. בכל מקרה לא מכירה אותה (או אותו, זה יכול להיות גבר עם ניק נשי לצורך ההסוואה) ולא יודעת עליה כלום.

הדבר הכללי שברצוני לומר הוא, שאנשים שאינם מתעללים ואינם קורבנות, אינם מודעים בדרך כלל לחומר הכתוב פה. כשהם קוראים את הדברים לראשונה, הם חווים ו/או מבטאים במקרים רבים אי אמון. אבל כאשר נתקלים לא ב"אי אמון" אלא באדם שמתעקש, וחוזר ומתעקש, להתווכח ולטעון להד"ם (ראשי תיבות של "לא היו דברים מעולם"), במיוחד אם זה מלווה באמירות מופרכות, בהשוואות לא תקפות, בהאשמות הזויות במיוחד וכדומה -
מה שאני גיליתי מנסיוני, שתמיד יש דברים בגו. כלומר, אדם כזה מגיב ככה מתוך מצוקה אישית .
מה המצוקה האישית?
אין לי מושג, אבל גיליתי שכדאי לקחת בחשבון את האפשרות הזאת.

יש פה שלושה אספקטים שכדאי לחשוב עליהם: המניע, אופן הפעולה והמשמעות.

לגבי המשמעות של תגובות כאלה: בכל מקרה כזה במציאות גיליתי שאותו אדם שכביכול "מתנגד לתיזה" מסיבות כביכול-ענייניות, אינו אלא מרעיל/מתעלל בחייו האמיתיים.
אבל לגבי זה אי אפשר להתחייב כשמדובר באלמונים באינטרנט, אז רק אומרת.

לגבי אופן הפעולה של אנשים כאלה: צורות ההתבטאות שלהם מתאימות אחת לאחת ל"מילים הורגות".
תבדקו את הפוסטים האלה לפי הציטוטים שהבאתי מהספר, ותראו שהם עונים על כל הקריטריונים. משפט אחרי משפט אפשר לנתח ולהתאים לפרקי הספר. שאלות שאינן שאלות, האשמות שאין להן שום בסיס, השוואה בין דברים שאין שום מכנה משותף ביניהם או בסיס להשוואה, וכן הלאה.
זה כלל אצבע לא רע: מי שמתנהלת בדיון בשורה של "משתיקי קול" וברעל מילולי וכדומה - מתנהלת כאדם מרעיל/מתעלל. זו הצורה שהיא מתנהלת בה בתוך הדיון. מה צורת ההתנסחות שלה מעידה עליה?

האם כל אדם שמתבטא בצורה מרעילה הוא מתעלל?
לא.
אבל אם הוא או היא ממשיכים בזה גם אחרי שקיבלו תגובות הגיוניות ושקולות, ואף מסלימים לכיוון של מניפולציות דמגוגיות עוד יותר זולות (כגון, איומי פרישה מהדיון שמפוזרים בכל מיני מקומות כדי לגרום לזולת לרגשי אשמה כאילו "אחרים מתייחסים אלי לא יפה פה!" כשהאמת היא, שהיא זו שמתנהגת בצורה לא יפה אבל אף אחד אחר לא עשה דבר נגדה), מציעה לחשוד...

לגבי המניע: יש הבדל מהותי בעיני בין כאלה שמנסים לעזור למישהו בדף לבין כאלה שפועלים הפוך. השאלה אם המניע של הכותב בדף הוא רצון לעזור מתוך דיעותיך הפרטיות, או מניע אחר.
אם אני לא רואה שום מניע לטובת אדם אחר, יכול להיות מניע נאצל, להוציא אמת לאור.
[בהערה מוסגרת: נכון, לאף אחד מאיתנו אין מונופול על "האמת", אבל דחיל רבכ, זה לא אומר שאין "אמת"]
אם מה שנכתב הוא לא לטובת שום אדם בדף, אלא להיפך - נגד. ואם האדם כותב כאילו מטרתו היא "האמת" אבל התוצאה היא להיפך - נגד האמת, אז אני חושדת.
אני חושדת שיש אג'נדה.
ומי שיש לה אג'נדה נגד הקורבנות ובעד המתעללים, מה זה אומר על האג'נדה שלה?

בשמת, הדברים שאת כותבת הם מאגר של מים חיים וצלולים ומשיבי נפש.
אי אפשר לתאר כמה שזה עושה לי טוב לקרוא אותם, ואין ספק שגם לקוראות רבות נוספות.
@}

תבדקו את הפוסטים האלה לפי הציטוטים שהבאתי מהספר, ותראו שהם עונים על כל הקריטריונים. משפט אחרי משפט אפשר לנתח ולהתאים לפרקי הספר. שאלות שאינן שאלות, האשמות שאין להן שום בסיס, השוואה בין דברים שאין שום מכנה משותף ביניהם או בסיס להשוואה, וכן הלאה.

ואללה, זה נכון!!

_בשמת, הדברים שאת כותבת הם מאגר של מים חיים וצלולים ומשיבי נפש.
אי אפשר לתאר כמה שזה עושה לי טוב לקרוא אותם, ואין ספק שגם לקוראות רבות נוספות._

מצטרפת

יולי קו, כמובן שמה שסיפרת על החברה המקסימה שלך הרס לי את הלב. טוב שהיא בחוץ.

עכשיו אני צריכה לגלות איזו עזרה היא צריכה, ואיך לתת אותה, כי היא גרה רחוק ממני ואני (שעתיים וחצי נסיעה ברכב, או 4 שעות נסיעה ב 2 רכבות).
אני חושבת שעכשיו יותר טוב לה מאשר קודם. היא מנסה לייצב את המשפחה. כרגע היא דואגת לבכור שלה, שנפגע יותר מאחיו.

עכשיו אני צריכה לגלות איזו עזרה היא צריכה, ואיך לתת אותה, כי היא גרה רחוק ממני ואני (שעתיים וחצי נסיעה ברכב, או 4 שעות נסיעה ב 2 רכבות).

גם להתקשר בתדירות קבועה ולהגיד מלים טובות, וכמה שמה שהיא עושה זה מצוין ושהיא גיבורה, ולהביע הבנה בנוגע למה שעברה--זה מאוד עוזר. הבדידות היא מרכזית ביציאה מהתעללות, וכל שיחה מעודדת היא בבחינת עזרה חשובה.

רוצה להוסיף כאן עוד משהו:
זה בגלל התעתוע - נכון.
ויכולים (לא בהכרח!!!! הכי לא בהכרח שבעולם!!!!!!) להיות גם גורמים נוספים שמאפשרים לתעתוע להתקיים.
אלה גורמים שחוזרים על עצמם שוב ושוב בדפים באתר התמיכה והשיתוף:

תחושת חריגות של בת הזוג (כאשר האישה היא הנפגעת) כלפי מאפיינים של עצמה.

תחושה כאילו האינטרארציה הפוגעת היא סוג של "תשלום" שמגיע לה על עצם היחסים, כי מי בכלל ירצה אותה, כי..
זה יכול להיות כי היא מבריקה אינטלקטואלית וגדלה בסביבה בה זה נתפס כחיסרון בנשיות.
יכול להיות כי יש לה רגישות יתר חזקה שמשפיעה על ההתנהלות בשדות חברתיים.
יכול להיות בגלל מאפיינים אחרים.
על כל פנים, האלימות הנפשית יכולה (יכולה!!!! לא בהכרח!!!!!) להתלבש על תחושה של אישה שמשהו בה "פגום", שמשהו בה הופך אותה לחסרת ערך, במטבע של נשיות וערך זוגי בעיני עצמה או בעיני החברה כפי שהיא תופסת את החברה.

יותר מזה: לפעמים זה נורא נורא כואב, אבל אחרי תהליך ארוך אישה מספרת: בעצם, הוא הראשון שאהבתי בכלל. או שהתפתחה לי איזו מערכת יחסים איתו.

בגיל יחסית מאוחר (בנורמות שסביבה) ואחרי הרבה דייטים שלא הובילו לשומקום.
לפעמים, המוכנות של אישה להיפגע יושבת על תחושה של פגם ביכולת לאהוב, להתאהב.
אפשר לשמוע משפטים כאלה: עד שסופסוף אני אוהבת מישהו..
זה מקום מאוד מאוד פגיע, להגיד בקול רם שבעצם לא אהבתי אף אחד קודם.
לכן בדרך כלל הוא יצא רק בהבלחות מאוד קצרות.
בעיני, התגובה היחידה שיכולה להועיל לפצע הזה היא תגובה מאוד מאוד רכה.
כל דבר אחר, רק מעמיק את הפציעה.

לפעמים המוכנות של האישה להמשיך להיפגע יושבת על תפיסות של מחוייבות בהקשר של זוגיות.

תפיסות שמקדשות קשר זוגי, שישנה שם תפיסה שקשר זוגי לא שוברים, אלא אם כן.. (תמיד ה"אלא אם כן" הוא תחנה אחת או שתיים מעבר למה שהפוגע כבר כן עשה. הרבה פעמים ה"אלא אם כן" יהיה אלימות פיזית ברורה, לא משתמעת בשום צורה לשתי פנים, משהו שמעבר להתפרצות חד פעמית קשה או דחיפות או התנהגויות אחרות שבנורמות הקיימות עדיין נתפסות איפהשהו על הגבול).

זה לא בהכרח הסיפור של החברה שלך, יוליקו. זה פשוט סיפור שהציף עוד תגובות.
רק באה לומר - תמיד שווה להקשיב עוד, ממקום שהכי לא שופט שאפשר.
כי הרבה פעמים ישנם מבנים מחשבתיים שאיפשרו לזה לקרות. (נגיד: "ממילא לא יאמינו לי כי הוא נראה כזה מקסים ולא תהיה לי תמיכה אז עדיף כבר שאשאר תקועה איתו ואלמד להסתדר איתו").

ותמיד, תמיד, תמיד, בעיני, יהיו הנשים שזה קרה להן לא בגלל איזו פגיעות מאוד גדולה שהביאו מהבית אלא כי זה פשוט קרה. ואז נסחפו למערבולת.
יכול להיות תקופת חיים קצת קשה, יכול להיות הרכב תכונות מסויים שקסם להן ואז מצאו את עצמן כבר בפנים.
רוחב הפסיפס הוא אינסופי.

לגבי מה גורם לאנשים כמו לא אלמונית יותר להגיב תגובות מהסוג הזה:
לפעמים עוד גורם הוא פשוט שההתנהגויות של אלימות נפשית הן מאוד מאוד על רצף. חלקן פעם נתפסו כסמל הנורמטיביות ואפשר לראות ביטוי שלהן בסדרות ישנות כסמל של נורמטיביות (שובינסטית, כמובן).
במינון מסויים, אפשר למצוא אותן בהרבה משפחות שהן באמת סך הכל נורמטיביות. כי יש גם פן תרבותי, תלוי הקשר תרבותי. נכון שישנן משפחות שעבדו קשה על לנקות מתוכן סגנונות דיבור מסויימים. זה באמת מבלבל.
צריך לשמוע את כל הסיפור וצריך חיישנים מסויימים כדי להיות רגישים לאלמנטים מסויימים ולמכלול.

ועוד דבר - ואת זה לא אלמונית יותר כתבה במפורש - ישנה תפיסה שבעיני היא מאוד שגוייה, שאם אנחנו מעניקים תמיכה לצד אחד כנפגע אלימות נפשית, אוטומטית אנחנו מכתימים ומתייגים את הצד השני.
ותפיסה מקבילה שתיוג של אלימות נפשית אוטומטית משמעו עבירה פלילית, משטרה וכו'.

לשתי התפיסות הללו אני מאוד מתנגדת.
זה נכון שהעולם הולך לכיוון של הכרה באלימות נפשית ובאלימות כלכלית כעבירות פליליות.
בעיני זה רע.
פשוט כי הדינמיקות האלה כל כך חמקמקות.
לתת לאדם שלישי יהא מקצועי ככל שיהיה כוח בידיים להחליט שמשפטים שנאמרו (מילולית!!!!!) הם עבירה פלילית, בעיני זה להחזיר את החברה הרבה הרבה אחורה לימים שבהם פסיכיאטר מחוזי היה יכול לאשפז בכפייה או שפסיכוחוג חינוכי בועעדת השמה הוא שקבע איפה הילד ילמד ולא ההורים שיצאו משם בוכיים.

החברה חייבת למצוא דרכים אחרות לתמוך בנפגעי אלימות נפשית שאינן מערבות חוק ועבירה פלילית.

כל זמן שהמשוואה הזו קיימת בראש של אנשים, דווקא היא מויצרת יותר עצימת עיניים.

בעיני, אלימות נפשית היא תופעה מובחנת, שצריך להכיר.
החברה צריכה לפתח כלים רציונאליים והגיוניים לתמוך בנפגעים. לתת כוח לאדם שלישי לשפוט אינטראקציות שההבנה שלהן היא המכלול, ההקשר, טון הקול, הבעות הפנים - זה בעיני להעצים פוטנצייאלית ללא שום הצדקה שופטים, עובדים סוציאליים ושוטרים שממילא אין לי אמון רב בהם. ומייצר תחושה שמה שלא עבר איזה קו אדום פלילי הוא "בסדר".

בעיני, המפתח הוא: זה לא חייב להיות פוטנצייאלית פלילי כדי שזה יהיה מאוד, אבל מאוד מאוד, לא בסדר, לא נורמטיבי, כדי שנתגייס לתמוך וכדי שנרגיש מחוייבות למעורבות כלשהי כשזה מופיע לנו מול הפרצוף ומשום מה נבחרנו לתפקיד הקהל.

לב שומע,
כתבת מאוד יפה וברור.
תודה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לב שומע תודה לך על המילים המדוייקות

החברה חייבת למצוא דרכים אחרות לתמוך בנפגעי אלימות נפשית שאינן מערבות חוק ועבירה פלילית.
משהו ששמתי לב אליו באופן כללי בחברה, בעיקר בהקשרים אחרים לגמרי - העלמות האתיקה. את המקום של המוסר, והאמירה הברורה "זה לא בסדר! זה לא מוסרי! זה לא אתי!" לוקח המשפט הפלילי, והשאלה "זה חוקי?" ואם זה חוקי אז זה בסדר. ואפילו יהיו אנשים שיגידו שזה לא מוסרי לפעול נגד התנהלות כשרה, אבל מסריחה.

אני לא חשבתי בכלל על האפשרות להתערבות המשפט הפלילי. ההיסטוריה מראה שהמשפט הפלילי הוא אינרטי ושמרני. שאלת ההוספה של התעללות למשפט הפלילי תעלה רק אחרי, הרבה אחרי, שהתופעה תהיה מוכרת חברתית בצורה רחבה מאוד, ותהיה הסכמה נרחבת מאוד שתופעה כזו קיימת ושהיא לא בסדר.

אני גם כן לא חושבת שמשפט פלילי יועיל בהקשר הזה, לפחות לא כמו שהוא כרגע (קודם שיפסיקו להתעלל בנאנסות). ולמה ממש ברור לי מאיפה הנושא הזה עלה בכלל בדף.

אני בעד חברה בה אנשים לא מאפשרים התנהלות כזו, אלא אומרים בצורה ברורה שהיא לא בסדר. חברה בה תומכים בקורבנות במקום לא להאמין להם ולהשתיק אותם בכל מיני דרכים. לדעתי בלאו הכי זה החלק החשוב.

בעיניי, המשוואה הזו של מוסר שווה לחוק זה חלק מהבעיה, אחד התירוצים שמתעללים ותוקפים למיניהם מסתתרים אחריהם, בתור סיבה ללמה לאנשים אסור לפעול נגדם. אף אחד לא פועל לחקיקה שממסדת את התעללות הנפשית. זה לא קיים, ומבחינתי יצירת ההשוואה הזו זה חלק מהפעולות האקטיביות שנוקטים אנשים כדי להגן על התוקפים.

לא אלמונית יותר
לבי עם מי שעברו התעללות ובלי להיכנס לגופו, של עניין ההתנפלות עלייך מוגזמת.
הייתי שם פעם ומרגישה צורך לומר זאת לאוויר העולם.

לבי עם מי שעברו התעללות.

האומנם? כי מה שלא אלמונית יותר עשתה היה אכזרי ופוגעני כלפי אלה שעברו/עוברות התעללות.

ההתנפלות עלייך מוגזמת.

???

כנראה לא קראת את השתלשלות הדברים או שפספסת משהו.

למרות הדברים המתעתעים והמפקפקים של לא אלמונית יותר, בשמת א השיבה לה באופן מקסים, מכובד, מפורט ומלא מחשבה. בתגובה לא אלמונית יותר סיפקה ניתוח שטחי ומניפולטיבי של בשמת ככזה שיכול להיתפס כהתעללות. בדף שבו כותבות נשים שעברו התעללות! כלומר מי שעברה סבל בלתי נסבל של התעללות (ואת מוזמנת לקרוא את רמזורית ומתעוררת בדף התמיכה, שעכשיו הבעל שלה השתלט לה על הדף בבאופן!!) צריכה לראות שאומרים שהדברים המקסימים של בשמת גם הם יכולים להתפרש כהתעללות.
אז את קולטת כמה פוגענית ורעה ההתנהגות של לא אלמונית יותר?

ועדיין, השיבו לה בכבוד ובלי מניפולציות.
והיא המשיכה ולא משנה כמה אמרו לה שהדברים שלה מזיקים לנשים שעוברות התעללות ומעיזות לשתף.

עדיין עושים חוכא ואיטלולה מנשים שמתלוננות על אונס, אז מה אפשר לצפות?
איזה ייאוש.

הייתי שם, חבל על המאמץ שלך. תארי לך שהתמיכה שמקבלת התנהגות טרולית בדף היא חלק מהטרולית עצמה. המבין יבין.

אני לא חשבתי בכלל על האפשרות להתערבות המשפט הפלילי. ההיסטוריה מראה שהמשפט הפלילי הוא אינרטי ושמרני. שאלת ההוספה של התעללות למשפט הפלילי תעלה רק אחרי, הרבה אחרי, שהתופעה תהיה מוכרת חברתית בצורה רחבה מאוד, ותהיה הסכמה נרחבת מאוד שתופעה כזו קיימת ושהיא לא בסדר.

ללא ספק המשפט הפלילי לא תמיד קשור לאתיקה ובוודאי לא מייצג אותה. לעתים חקיקה עוזרת, למשל היום היא קצת עוזרת בהתמודדות עם הטרדות מיניות. אם כי החברה עדיין עוינת את המתלוננות (מעניין איך מתלוננת מרגישה אם היא נופלת לידי מישהי כמו לא אלמונית יותר או למ, "המגינה שלה", שיגידו לה שזה שבוס דרש ממנה לשכב איתו בתמורה לקידום בעבודה זה פרשנות שלה. כך הן גם אומרות לנאנסות? או שרק לכאלה שעוברות אלימות בתוך הזוגיות הן אומרות שזה עניין של פרשנות?

).

בוודאי שלב שומע צודקת שזה רע מאוד להפקיד את הזיהוי של התעללות בידי שופט או שופטת. זאת צריכה להיות קטגוריה חברתית שמזוהה על ידי כל אחד ואחת.

מעניין איך מתלוננת מרגישה אם היא נופלת לידי אמא שלי, שחושבת שיש מקומות בהם זה נחשב חלק מהעבודה
וזה בסדר ולגיטימי?

חקיקה יכולה לעזור, אבל ההיסטוריה מראה שהחקיקה באה באיחור אחרי הנורמות. כך שאני לא רואה סכנה (או אפשרות בכלל) של חקיקה שתגדיר התעללות בעתיד הקרוב

<וכן, יש אנשים שאומרים לנאנסות שזה עניין של פרשנות. אני מתאפקת שלא לאחל להם כל מיני דברים רעים>

קוראת אני לא היא אם לזה רמזת

וברור שבמקרים שאמרת כולל אלימות בזוגיות זה לא עניין של פרשנות אלא חד משמעי .

הרבה שמחה ואור לכולן

תמיד זכרי זאת מאריַם, כמו המחט של המצפן שמצביעה על הצפון, אצבעו המאשימה של הגבר, תצביע על אשה.
חאלד חוסייני - בספר אלף שמשות זוהרות

הציטוט הזה נכתב כדי להדגים איך נראית פטריארכיה, או ברצינות? כי אני לא ממש בטוחה, חוק פו וכל זה.

תמיד זכרי זאת מאריַם, כמו המחט של המצפן שמצביעה על הצפון, אצבעו המאשימה של הגבר, תצביע על אשה.
"ויאמר האדם האשה אשר נתת עמדי הוא נתנה לי מן העץ ואוכל"

ברצינות?
אלא אם כן חאלד חוסייני לא התכוון ברצינות וכל זה

אלא אם כן חאלד חוסייני לא התכוון ברצינות.
לא קראתי את הספר, ואת הכוונה של חאלד אפשר להבין רק מההקשר.
לאן נעלמה ההודעה של קוראת?

הספר יפהפה, קראתי רק קטעים ממנו כי הוא קשה קשה קשה. הציטוט מאוד מדוייק ולטעמי מאוד מתאים לכאן. הספר כולו מתקשר לדף הזה כי הוא מתאר בדיוק דינמיקות כאלה מוקצנות בכמה סדרי גודל שקשה לדמיין עד כמה אפשר יותר בתוספת אלימות פיזית קשה ובעיקר כשההקשר כולו הוא אקלים תרבותי שמייצר ומאפשר ומבנה את זה ועוד הרבה הרבה יותר גרוע מכך במידה בלתי נתפסת. בדיוק את נקודת המפגש בין האישיותי לתרבותי. קשה קשה קשה וממש לא ציני.
הוא מתאר ברגישות רבה מאוד את האלימות הנפשית בתוך מארג של חיים שמורכב גם מתרבות וממבנה שלטוני וממאפיינים אישיים ועוד. שום דבר לא כשלעצמו והמכלול - לא לאנשים שמרגישים לא טוב בלאו הכי..

הילה שחר היקרה,

מה שלומך? מה קורה אתך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי יולי קו
תודה. אני עובדת על זה.
מאז השבוע האחרון אני התרחקתי מהחבר שלי הייתי הכי אדישה שאפשר. ולא ניתן לתאר איך הוא השתנה ללא הכר.
בינתיים זה בתהליך
שוב תודה

ולא ניתן לתאר איך הוא השתנה ללא הכר.

אבל היזהרי. אם הוא בעל מבנה אישיותי מתעלל, הוא יחזור לדרכיו המתעללות מיד כשתחזרי להיות נחמדה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

קור את
אכן, אני כבר יודעת ומודעת. וזה מה שחשוב. לכן זה בתהליך. תודה

לכן זה בתהליך.

לא כדאי לך להיות בתהליך. כדאי לך לעזוב. רבות מאלה שנכנסו לזוגיות עם מתעלל נשארו שם שנים רבות. יש משהו ממכר בלנסות להציל אותו, להציל את הקשר, לעסוק בניתוחים אינסופיים של המצב ושל האישיות שלו ושל האישיות שלך וכו'.

כל זה הוא בזבוז של החיים." חיים רק פעם אחת. חבל לבזבז אפילו דקה על חיים עם מתעלל. זה לא כמו אתגר טוב שממנו את יוצאת מחוזקת. זה בזבוז זמן, כי את יכולה לבחור בן זוג שלא מתעלל, ואז לא להצטרך בכלל להתעסק באתגרים שהזוגיות עם מתעלל מציבה לך.

היזהרי. חבל על כל דקה. קומי ולכי.

_מאז השבוע האחרון אני התרחקתי מהחבר שלי הייתי הכי אדישה שאפשר. ולא ניתן לתאר איך הוא השתנה ללא הכר.
בינתיים זה בתהליך_
הילה היקרה, לא ברור לי בכלל מה את עושה.

"התרחקתי" ו"הייתי הכי אדישה שאפשר" - זה נשמע כאילו את משחקת משחקים. למה??? מה את רוצה ממנו? איזה מין יחסים אלה שאת משחקת אותה אדישה? ובשביל מה? לגרות אותו לרדוף אחרייך? לתת לך אשליה כוזבת כאילו את שולטת בו או שולטת בסיטואציה?
תשמעי, הקטע הוא שאם את מוצאת את עצמך עם גבר שמתייחס אלייך לא בצורה חברית, מכבדת ואוהבת, את אמורה לזהות שהוא לא מספיק טוב בשבילך ולהחליף אותו .
לא לנקום בו על ידי זה שגם את תתחילי להתייחס אליו בצורה לא חברית, לא מכבדת ולא אוהבת.

כאשר צד אחד מתייחס בצורה לא יפה ולא אוהבת לצד השני, אלה לא יחסי אהבה.
כאשר שני הצדדים עושים את זה - נראה לך שזה מגביר את הסיכוי לאהבה?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה לכן.
אני יודעת מה אני עושה כי זה התהליך לקראת סיום לכן גם לא רשמתי פה כלום עד שזה לא יסתיים. אני בדרך לשם. אעדכן ברגע שהכל יגמר
תודה

בהצלחה!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה

הילה יקרה,
אני מוסיפה למה שנאמר, זה נכון: ככל שתתרחקי ותהי הכי אדישה, אכן הוא יחוש בזה ויהפוך למחזר ונעים. אבל ברגע שתאמיני למצג השווא הזה, במידה והוא בעל אישית מתעללת כמו שתארת, הוא יחזור להתנהגות הלא אוהבת שלו.
אם את עושה זאת כדי לעזור לעצמך לצאת משם- אז מה שטוב לך. אבל אם המטרה היא "להעמיד אותו במקום", דעי שזה לא מחזיק מעמד.
מאחת שניסתה את זה שנים רבות...

בעצת בשמת אני חוזרת וכותבת כאן. אני יכולה להזדהות עם חלק נכבד מאוד מהמתואר בספר "מילים הורגות", אלא שאצלי עיקר הנשק שלו הוא שתיקה רועמת. הוא נעלב או כועס ממשהו (שלרוב אינו מוצדק ולא מלווה בשום טענה מצידו) ואז מסתגר ימים רבים, נמנע מלהביט אלי או לדבר מה שלא הכרחי, מתרחק מסביבתי. בדרך כלל, או:
שאחרי כמה זמן הוא מנסה להתפייס ואני משתפת פעולה בגלל שנחנקתי מההתנהגות הזו, אבל הוא חוזר די מהר לדפוס הביקורתי והפוגע, ומשם לעונשי השתיקה.

או.. שאני מנסה לפייס אותו בלב חצוי כי ברור לי שזה יחזור ואני פגועה מהברוגז שלו

או: שהוא מנסה להתפייס ואני לא מסכימה כי נמאס לי מההתנהגות המתעללת הזו. כמובן שזה גורם לו לטפס בחזרה על עץ הברוגז.

בזמן האחרון הוא מוסיף לזה גם מימד של תעתוע, וטוען שהוא בכלל לא ברוגז הנה, למה פעם שאלתי אותו משהו והוא לא ענה?! והוא סתם עסוק ואני חיה בסרטים.
הוא משקר.
כל ניסיון לדבר על זה כשני אנשים בוגרים עולה לי בשפיכת כל האשמה עלי באופן בוטה, סירוב להכיר באחריות כלשהי וטענה שאני חולת נפש ומעוותת.
אין הסכמה כמובן לפנות לגורם מקצועי.
מהי התגובה הכי נכונה להתנהגות כזו בשטח? (חוץ מלהעיף אותו לכל הרוחות)

התגובה הכי נכונה היא לא להתייחס אליו בכלל. לא לעשות אתו ברוגז (שזה יחס) ולא להתעלם ממנו - אלא לא להזדקק לו בכלל. תיצרי לך חיים משלך בלעדיו - אפילו שהוא בסביבה.

ולא להתרגש בכלל מהברוגז -שיעשה ברוגז עם עצמו.

(חוץ מלהעיף אותו לכל הרוחות)

למה חוץ מ.. למה?
פלוניתית, קראי את כל הדפים על ההתעללות שבאתר המרכזי פה ובאתר התמיכה. את חיה עם מתעלל קלאסי: מעניש על ידי טיפול השתיקה הקלאסי, מקטין אותך, מנסה להוכיח שאת משוגעת, יוצר תעתוע קבוע על ידי הכחשות, מאשים, לא לוקח אחריות. הם לא משתנים והוא יהרוס לך את החיים. חיים רק פעם אחת!

אני אומרת לך בביטחון מלא: החיים איתו יהיו איומים, הוא לעולם לא ישתנה, את תבזבזי את שנותייך על פתולוגיה של מישהו אחר וייקח לך זמן מאוד רב להחלים. כל יום איתו מזיק לך.
אם היה לי את כל המידע שיש היום כשהייתי נשואה למתעלל... (וגם כך עזבתי אותו אחרי שנים ספורות).
היום כל המידע קיים. זאת תופעה מוגדרת ואפשר לקרוא עליה.

לעזוב אותו מיד!!

_"אני אמרתי דבר כזה? את חולמת".
"את פשוט לא נורמלית. אין לי מילים".
"מאיפה את מביאה את כל הדברים המצוצים האלה?_

התפניתי לקרוא סופסוף את הדף הזה. נתקעתי פה.
ופה:

_בין הדוגמאות:
"את זוכרת רק את הדברים הרעים".
"איזה זוג לא רב לפעמים?"
"את תקועה בעבר כל הזמן. מה זה נותן לך?"_

זהו. נתקעתי.
עד עכשיו קראתי וחלק זיהיתי שאני עושה, אמא שלי עושה וכדו'.
וכמובן שהוא היה ועודנו עושה לי. אבל פה נתקעתי.
כי זה פשוט מילה במילה מה שהוא אומר לי.
וואו. ממשיכה לקרוא.
חייבת את הספר הזה...
תודה בשמת על הדף הזה!
אולי כאן אצליח להבין האם אני המתעללת או הוא.
כי התעללות בוודאי הייתה כאן. השאלה היא מצד מי.
מפחדת שהוא צודק ואני סתם מתקרבנת לי...
למרות שמה לי לפחד? ואם אכן אני המתעללת?????
א. זה לא משנה לזוגיות שלנו, כי אני לא רוצה לחיות איתו יותר.
ב. אני בעבודה וטיפול. אז מקסימום אבין שהעבודה היא יותר לכיוון של לא להתעלל ופחות לכיוון של איך לא ליפול להתעללות.

אחד האמצעים להבדיל בין מתעלל לקורבן הוא בבדיקה, מי מסוגל לעשות שינוי של 180 מעלות מהר ומי לא.
אז אולי בכל זאת אני לא אדם מתעלל...
אוף. אני גם לא מבינה למה זה כל כך בוער לי להבין את זה.
אני יודעת שהיה לי רע איתו.
אני יודעת שאני לא רוצה לחזור אליו.
בחג הילדה הייתה אצלו וכשהוא החזיר אותה הרגשתי איך כולי מתכווצת, איך אני בודקת לפני שהא הגיע מה אני לובשת, כי יש מצב שהוא יעיר איזו הערה עוקצנית על הבגדים שלי.
וכן, מהרגע שהבנתי שיש בחי אנשים שפוגעים בי: הוא ואבא שלי.
חתכתי את הקשר.
ניתקתי קשר לחלוטין עם אבא שלי והתחלתי ללכת לכיוון של גירושין ממנו.
אוף. יצאתי מבולבלת.
וכבר כואב לי הראש מרוב קריאה.
כל דקה פנויה שיש לי אני קוראת.
באתר וספרים.
מתפוצץ לי כבר השכל.

אוף. אני גם לא מבינה למה זה כל כך בוער לי להבין את זה.
כי אחד הדברים שמתעללים עושים זה לערער את תחושת המציאות של הקורבן ולגרום לו לחשוב שהוא זה שמתעלל?

כי אחד הדברים שמתעללים עושים זה לערער את תחושת המציאות של הקורבן ולגרום לו לחשוב שהוא זה שמתעלל?
מדויק ונפלא

אז אני לא היחידה שנואשת להוכיח לעצמה שהיא לא מתעללת?
אני לא היחידה שבנהזוג שוטף לה את המוח שהיא אוכלת סרט, ומגזימה, ובכלל את התעללת בי, ואני מקבל את השדים שלך ואת לא מקבלת אותי. ושמספיק כבר לנתח כל מילה שלי בכל מיני שטויות והגדרות מעוותות??

אז אני לא היחידה שנואשת להוכיח לעצמה שהיא לא מתעללת?
לא, זה ממש חלק בלתי נפרד מטקטיקת ההתעללות שנקראת גסלייטינג. מקשרת שוב מאמר שמסביר עליה באנגלית. זה נפוץ ומוכר. ואת לגמריי לא היחידה.

מהי התגובה הכי נכונה להתנהגות כזו בשטח? (חוץ מלהעיף אותו לכל הרוחות)
לצערי, פלוניתית - התגובה הכי נכונה היא להעיף אותו לכל הרוחות S-:
לפי דברייך, גם מעניש בשתיקה, גם מבקר, גם מתעתע, גם משקר לך במצח נחושה, גם מאשים וגם במקביל לא לוקח אחריות אישית.
ונוסף לכל עוד אומר עלייך דברים כל כך מכוערים, מרושעים ואיומים, שאת חולת נפש ומעוותת 0-: אין שום אפשרות להבין אמירות כאלה כאילו הן מבטאות אהבה כלשהי. מי שאומר עלייך דברים כאלה, גם ממך לא איכפת לו (מי מדבר ככה אל האשה שהוא אוהב?) וגם מהאמת לא איכפת לו (די ברור שהדברים שאמר מצוצים מהאצבע).

ממה שאת מתארת, הוא קודם כל אדם לא הגון, פשוט לא הגון. זה לא משהו שאת יכולה לשנות. אין לו אינטגריטי. ולך יש.
ונוסף לכך, גם פשוט לא אוהב אותך. את לא חשובה לו. זכרי שאנחנו בוחנות את מערכת היחסים לא ברגעים הכי טובים שלו (אילולא היו כאלה לא היית נשארת שם אפילו עוד רגע אחד, זה חלק מהתעתוע) אלא ברגעים הכי רעים שלו.

זו מסקנתי אחרי שקראתי אותך בעיון בשני הדפים.
כי יש מצבים שבהם אדם יוצר "ברוגז" או מגיב בשתיקה כעוסה, ולא בתוך מערכת יחסים מתעללת. זו סתם תכונה חרא שלו אבל זה בא בתוך הקשר נורמלי ועם מכלול שהוא סך הכל אוהב ובריא.
אבל פה לא. את מתארת מכלול די אינטנסיבי שכולל כמה ביטויים שונים של רעל זוגי.

אם השליחות שלי בעולם היא אך ורק לעזור לנשים לקצר את שעות-החיים שהן מבזבזות על הטיפוסים האלה, ולהפסיק את ההדרדרות בערך העצמי שקורית כתוצאה מכך שאת חיה עם מישהו שדורך עלייך באופן יומיומי - אז אני אהיה מאושרת על כל אחת שעודדתי להציל את עצמה בהקדם האפשרי.

ג'ו אמויה מסביר בסרטון הקצר הזה (3:15 דקות) איך מזהים במהירות שאת לא עם הגבר המתאים בשבילך, על פי הרגשות שאת מרגישה רוב הזמן כשאת איתו.

פורשת כנף, אישה במסע כתבה לך הכי מדוייק ויפה.
וכל הכבוד לך. התהליך שאת עוברת לא מובן מאליו בכלל.
לא מפליא אותי שיש קשר כזה בין אבא שלך לאקס שלך. ואני שוב מדגישה: אין מתעלל שקורא דפים כאלה ושואל את עצמו בדאגה "אוי ואבוי, אני מתנהג ככה?" רק קורבנות ואנשים נורמליים דואגים שאולי הם פוגעים בזולתם.
לעומתם, המחשבות שעולות במוחו של המתעלל הן - הנה, הנה, תראו כמה אני קורבן מסכן! הנה בדיוק זה מה שעושים לי!
והוא גם מאמין בכך. זה לא שקר.
המניע העיקרי שלו להתעלל הוא בדיוק תחושת הקורבן שלו. ה"סיפור" שלו הוא שפוגעים בו ומנצלים אותו כל הזמן והוא רק מתגונן. אבל הטריגר ש"פוגע" בו יכול להיות שבדיוק כשעברת לידו השמלה שלך השמיעה רחש שעיצבן אותו והוא רואה בזה עלבון כבד שמצדיק התנפלות על הטעם שלך בשמלות, בלי שהוא אפילו מבין מה עצבן אותו. ואת, מה פשעך ומה חטאתך? שלבשת שמלה? שעברת לידו? שאת חיה ונושמת גם ברגעים שלא קיבלת ממנו רשות לנשום?

ואני שוב מדגישה: אין מתעלל שקורא דפים כאלה ושואל את עצמו בדאגה "אוי ואבוי, אני מתנהג ככה?"
מדי פעם צצים פה ושם מתעללים עם מידה מסויימת של מודעת עצמית. אם הם כותבים, הם כותבים "אני מתנהג ככה!" (+ מידת מודעות משתנה לכמה זה נורא ומידה משתנה של תירוצים והצדקה עצמית + מידה משתנה של רצון לשנות).

עוד לא ראיתי מתעלל אחד ששואל את עצמו את השאלה הזו. זה כי אצל מתעלל שיש לו אפילו שמץ של רצון לראות את האמת, התשובה ברורה כשמש.

_מהי התגובה הכי נכונה להתנהגות כזו בשטח? (חוץ מלהעיף אותו לכל הרוחות)
לצערי, פלוניתית - התגובה הכי נכונה היא להעיף אותו לכל הרוחות_

רציתי לכתוב את זה מההתחלה, אבל לא רציתי ללכת בניגוד לבקשה מפורשת. ועדיין, התגובה היחידה שאני חושבת עליה היא להתעלם ממנו ומיני להעיף אותו. שום דרך תגובה אחרת לא עולה בדעתי. ואם את חיה באותו בית אם אדם שאת לא מדברת איתו ולא מתקשרת איתו בכלל, אז המרחק מלהעיף אותו פיזית הוא פשוט קטנטן...

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

זהו. תם ונשלם. סיימתי את המערכת יחסים הקשה עם החבר שלי. אני חייבת תודות פה לכל מי שעזרה, עודדה, האירה את פניי, תמכה ונתנה לי כוח לצאת ממקום כואב, סובל ולא מכבד.
אני שמחה שכתבתי פה, אומנם לצערי שבכלל הייתי במערכת יחסים עם בן זוג מתעלל, אבל לפחות היה לי את המקום לשתף ולקבל תמיכה, הכוונה ותובנות שלא ידעתי אלא בזכות הדף החיוני הזה.
מה שבטוח שלמדתי המון ואין חכם כבעל נסיון. וזה אומר שהמערכת יחסים הבאה שלי תהיה בריאה, אוהבת ומכבדת. מה שמאחלת לכל אחד ואחת.
תודה

אישה במסע, תודה על ההמלצה על המאמר שעוסק בגסלייטינג. יוצא מן הכלל! אני כבר מחוץ למעגל ההתעללות מזה 3 שנים ועדיין זה מדבר אלי לגמרי.

זהו. תם ונשלם. סיימתי את המערכת יחסים הקשה עם החבר שלי.
שמחה מאוד לשמוע

ועדיין זה מדבר אלי לגמרי
אחד הדברים שעדיין לפעמים מפתיעים אותי זה המצב בו אני קוראת מאמר באנגלית, שכתבו אנשים שאני לא מכירה בשפה שהיא לא שפת האם שלי, והמאמר פשוט מתאר במדוייק אנשים שאני מכירה! אני אשכרה יכולה לראות את התמונה, צלולה וברורה, בעיניי רוחי!

גסלייטינג, יחד עם דריילינג ועבודה רגשית הם מושגים באנגלית שבעצם ההגדרות שלהם עזרו לי מאוד, ואני אשמח אם אצליח להכניס אותם לשיח העברי.

DERAILING זה בעיקרון הסבת נושא הדיון, אבל בעיקר במקרה בו עושים את זה בצורה מאוד בעייתית. נניח, כל פעם שמישהי מנסה לדבר על נושא X, יגידו לה "אבל מה עם נושא Y" ובעצם ישתיקו את השיחה על הנושא.
או, שכמישהי מספרת על משהו רע שקרה לה והמתעלל מייד גורם להכל לסבוב סביבו. נניח, מישהו מספר לאבא שלו שהוא חלה בסרטן הריאות, והאבא מייד גוזל את הדיון. במקום שהדיון יהיה על הבן ומצבו הבריאותי, הוא הופך להיות על האבא ועל כמה שהוא מרגיש אשם שהוא גרם לבן שלו להתחיל לעשן, והבן אמור להגיד לאבא שלו שזה בסדר ושהוא סולח לו.
והנה, במקום שהאבא יתמוך בבן שלו שמתמודד עם מחלה קשה, הוא מנסה להפיל על הבן שלו את העבודה הרגשית שלו, של התמודדות עם רגשות האשמה שלו.
במקום לקבל תמיכה, הוא נלאץ לתת אותה, או להמודד מול לחץ והתקפות (סיפור אמיתי
)

בשבילי, היכולת לקרוא לדברים בשמם, להבין שזה ביקורת, וזו התקפה, וזה דרליניג (במקום התחושה העמומה והמעורפלת "משהו לא בסדר פה") עוזר מאוד להתמודד עם דברים.

הילה שחר, כל הכבוד.
מה שבטוח שלמדתי המון ואין חכם כבעל נסיון. וזה אומר שהמערכת יחסים הבאה שלי תהיה בריאה, אוהבת ומכבדת. מה שמאחלת לכל אחד ואחת.
בטוח! הפגנת פה הרבה בריאות נפשית ומודעות למה שקורה.

הילה יקרה,

אני שלוחת לך חיבוק ענק!
המשיכי לשמור על עצמך, אוצר יקר.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה יקרות קור את ו יולי קו מודה לכן מקרב לב זה לא פשוט לעבור זאת לבד @):-

פסיכופת לעולם לא צוחק כבני אנוש אלא צחוק מעושה.

טוב, זה המשפט שהרס אותי לגמרי. את זה קלטתי רק עכשיו. וואלה, כמה נכון. כמה מפחיד.

כבר כמה שבועות שאני קוראת את הדף הזה, לאט לאט, לא יכולה להכיל יותר מכמה הודעות בכל יום.
אבא שלי, ואז בנזוג.
והיום, במקום שונה לגמרי, עם בנזוג שונה לגמרי.
ועכשיו הדף הזה, בבת אחת.
קוראת אותו ושוכחת לנשום.

ובעקבותיו, שלשום, שיחה אקראית עם אבא של הבנזוג, שניסה שוב להבין למה לא דיברתי עם אבא שלי, כמה? שמונה שנים?
ואני, בפעם הראשונה, בלי להכנס לדוגמאות, בלי לנסות לשכנע, בלי תירוצים, בלי להסתבך, אמרתי לו "כי הוא אישיות מתעללת, וזאת היתה הדרך היחידה שלי לקבל שקט, ולהגיע למצב שאין לו כוח עלי".

מהממות שאתן. אין לי מילים.

הילה, כל הכבוד! איזה יופי לקרוא!

זרח הפרח, שולחת לך

על החוכמה והתובנות.

זרח הפרח איזה מושלם שכתבת מה שכתבת על אבא שלך!!
היום הייתי בבית ההורים לאסוף את אחותי.. הייתי שם בדיוק 10 דקות.
אני לא מדברת עם אבא שלי כבר כמה חודשים ...
הוא ניסה לעשות את המבט המאיים שלו. ולראשונה בחיי ידעתי מה הוא עושה והבנתי את המילים שהוא אומר. הרמתי יד הסתכלתי לו בעיניים ואמרתי לו: מספיק. אני לא מעוניינת לשמוע ולדבר. תפסיק מיד.
הוא התרתח עלי. ממש.
את לא תרימי את היד שלך ככה עלי בבית שלי. תצאי מהבית. הוא אמר.
אז יצאתי והוא ניסה להמשיך וללכת אחרי.
אמרתי לו : אמרתי די! אל תלך אחרי. תפסיק מיד!
והלכתי.
וחראשונה לא הרגשתי מעורערת... הרגשתי הרגשה עצומה של סיפוק. של לעמוד על שלי. להישאר אני!!!
תודה לכן אהובות על התהליכים שאני עוברת בזכותכן!

אמרתי לו : אמרתי די! אל תלך אחרי. תפסיק מיד!

נפלא! עקומת הלמידה שלך מרשימה. זה בדיוק מה שהיית צריכה לעשות.