רוצה הריון

[רוח_ערב*]

אני קוראת פה המון באתר כבר תקופה ארוכה. הרבה זמן סביב דף הפוריות, היום נכנסתי אליו בפעם הראשונה וקראתי חלק נכבד ממנו.
אנחנו רק בראשית הדרך ואני מרגישה צורך לפרוק וכולי תקוה שלא אגיע לסיפורים והטיפולים שאתן משתפות בהם.
וזה הסיפור שלי:
מספר חודשים לפני החתונה אני הולכת לרופאת נשים ע"מ שתתאים לי גלולות היא שואלת אותי שאלות שונות על סדירות המחזור והיסטוריה משפחתית. מעולם לא היה לי מחזור סדיר ואני בת כמעט 25 ובהיסטוריה המשפחתית יש איזה משהו. היא שולחת אותי לבדיקות דם שונו. בבדיקות מתברר שיש לי בעיה בקרישת דם ושאסור לי לקחת גלולות, כמו כן היא אומרת לי שיתכן שיקח לי זמן להיכנס להריון. מה שמטריד אותי באותו זמן הוא זה שאסור גלולות, לא רוצה להיכנס להריון אני עוד צעירה ,רק בתחילת חיי הנישואים עוד לא סיימתי ללמוד, בן הזוג בקושי התחיל. מי בכלל רוצה ילד? אני רוצה להיות בזוג קודם.
החתונה מגיעה כול הימים שלפניה רווים במתח ,מה יהיה אם אני אקבל? לא רוצה חופת נידה, זה מה שמטריד אותי.

חתונה ,לא משתמשים באמצעי מניעה הרי אמרו לי שיקח לי זמן להיכנס להריון
כעבור חודשיים הריון
אין בו אושר ולא שמחה מצידי, לא רוצה את ההריון הזה אמרו לי שיקח לי זמן מה פתאום קרה כ"כ מהר, זה משבש לי את כול התוכניות.
טעם של החמצה בפה. עוד לא הספקנו לעשות כלום ביחד לבד. אפילו לא נסענו לאנשהוא אחרי החתונה כי אמרנו שבקיץ ועכשיו קיץ ואי אפשר להשתמש בכסף לדברים כאלו כי אנחנו בהריון וצריך לחסוך כי אין לנו ואף מקום עבודה לא רוצה אותי- בהריון , מי רוצה את הילד הזה בכלל???
עבר כבר הרבה זמן מאז התחושות הקשות עולות בי שוב. אני אמשיך אח"כ

[רוח_ערב*]

הריון, הריון אמיתי, אני במצב נפשי קשה מתפללת שהעובר יעלם. מחשבות על הפלה, אין לי אומץ.
אמי ואחותי הן היחידות שיודעות (חוץ מאישי כמובן) על כך שאני לא שמחה בלשון המעטה. מנסות לעודד.
כלפי חוץ מדגמנת הריון למופת, בפנים המצב קשה. אני מופנה להריון בסיכון גבוה עקב בעיות קרישת הדם, רוצים שאני אזריק לעצמי חומרים שונים, אני מסרבת. הרופאים מתפלאים,זה יעזור לך לשמור על ההריון, מי רוצה את ההריון הזה בכלל?
לא מתחברת להריון ,לעובר לכך שאני צריכהלעשות שינויים בחיים.
מתוסכלת, עוברים דירה המצב החברתי שלי גרוע, אין לי עבודה, אף אחד לא רוצה מישהי בהריון.
חברים שלמדו איתי עושים דברים מעניינים, אני לא יכולה להצטרף זה מטורף לסוע ככה בהריון וגם ככה אני לא אוכל להיות שותפה לכול התהליך
אין לי חיים, כול היום בבית.
ר"ה כאבי בטן מטורפים אמבולנס לבי"ח האם התפילות שלי התגשמו? מפחדת מאוד.
בדיעבד אני קולטת כמה היה אומלל בן הזוג שלי באותה תק' הוא הולך להפוך לאבא, זה היעוד שלו מבחינתו ואני לא איתו.
הוא נורא עסוק עבודה ולימודים, מצבנו הכלכלי מזעזע- אני לא עובדת, בקושי נפגשים אני אומללה משגעת אותו. לא יכולה לאפשר לעצמי חוג או משהו אין כסף ואני לא יכולה לתרום.
הרבה מכרות סביבי בהריון אני שותפה לשיחות הריון כאילו כלום, אומרת שלא זקוקה לכלום מלבד הזוגי ללידה, מכחישה את הלידה.
אמא שלי מתעקשת על קורס הכנה ללידה ומממנת אותו.
לידה- באיחור של כמעט שבועיים עם זרוז עקב מצוקת עובר, כמעט קיסרי באורך פלא לא.
התינוק עלי אחרי הלידה, אני כמו בול עץ
מניקה, האמת שלא חשבתי שיש אופציה שלא. כולן סביבי מניקות.
8 חודשים איתו בבית, מוצאת עבודה לא כדאית מבחינה כלכלית-מטפלת, ההורים שלי מחליטים שאני חייבת לצאת מהבית ומממנים מטפלת.


היום - בן שנתיים וחצי מקסים, מצחיק, חברותי, חכם אני איתו שעות הוא גומר אותי מצחוק. כול מי שרואה אותו מתאהב.
הוא מעדיף את אבא שלו באופן מובהק.

אני במקום אחר, רוצה הריון ועם אפשר אז עכשיו.
הרופאה הראשונה צדקה כנראה. יש בעיות. מנסים כבר כמה חודשים טובים עוד לא ברורה הבעיה אבל ברור שיש.
אתמול קיבלתי סוף סוף מחזור אחרי חודשיים זה קרה בעזרת כדורים, גם המחזור שלפני.
כנראה שזה דף תמיכה

[רוח_ערב*]

המחזור הזה כואב לי בטירוף, אתמול שכבתי רוב היום מקופלת על הספה.
אני קולטת שקראתי לדף רוצה הריון ולא רוצה ילד.
הייתי היום בברית, היו שם הרבה נשים בהריון, רציתי להיות כמוהן, אחת החזיקה תינוק בן חודש רציתי אותו, שיהיה שלי.
חברה טובה שלי אמרה לי במהלך הברית שהיא ובעלה (חבר טוב גמכן) נפרדים, זה לא הפתיע אותי, אני משמשת על תקן אוזן בחודשים האחרונים.
אין להם ילדים, הם ניסו כבר תקופה ארוכה להיכנס להריון זה לא הלך, אני מניחה שזה היה עוד גורפ בפרידה שלהם.
זה מפחיד אותי.

[חגית_פ*]

כנראה שזה דף תמיכה

(קוראת).

[אמא_נמרה*]

<בהתחלה לא הבנתי אם את מספרת על משהו שקרה בעבר או שקורה עכשיו.>

[רוח_ערב*]

תודה, נעים לדעת שקוראים.
עברתי היום עוד בדיקת הריון, קצת מוזר לי אני הרי במחזור אז איך יכול להיות שאני בהריון? הרופאה שלי אמרה שדימום לא מבטל הריון אז עשיתי.
עשיתי איזה מיליון בדיקות הריון בזמן האחרון. מכיוון שאין לי מחזור אז כול פעם שרוצים שאני אקח איזה שהם כדורים עושים בדיקת הריון.
כול פעם זה ממלא אותי תקווה. מוזר לי היה ברור לי שבשניה שאני אפסיק לקחת גלולות זה יקרה.

המחשבות הן על הריון אבל האם אני מסוגלת להתמודד עם מה שבא אח"כ עם ילד? אני באמת רוצה עוד אחד?
אני יודעת שאני ארד למקום האחרון והילדים במקום הראשון.
ככה אני מדברת על זה נורא יפה- הנקה עד גיל מאוחר, ויתור כרגע על שאיפות מקצועיות. זה מה שאני אומרת לאנשים, שככה צריך להיות. האם באמת שכנעתי את עצמי? האם אני באמת מפנימה?
אני עושה כרגע ויתורים מבחינה מקצועית. הוצעו לי פרויקטים מאוד מעניינים אבל הם במרחק שעה נסיעה מהבית וזה יהיה אחה"צ, סרבתי, אמרתי לעצמי שבעתיד. אבל בעתיד יהיו עוד ילדים...
כמה חברים מתק' הלימודים מתחילים להתפרסם במשהו, איפה הם מבחינה מקצועית ואיפה אני, איך הם הספיקו לעזאזל?
דברים יותר יומיומיים- לבלות שעות עם ילדי בלי להיות מתוסכלת. חינוך ביתי נשמע לי מדהים. בעלי מגחך "את עכשיו רוצה לירות בו לפעמים" ואני לא באמת נמצאת איתו כ"כ הרבה שעות לבד.הכול אצלי זה בתאוריה, בשיחות אני מעולה, במימוש אין לי סבלנות.
אולי בגלל זה יש קשיים עם הכניסה להריון, כדי שאני יוכל לעבד.

[הרגע_הזה*]

[רוח_ערב*]

איזו הפתעה, אני לא בהריון..
חשבתי שהיום יהיה לי יום קשה בגלל הצום, ששנינו צמים והצורך להעסיק את השמנדריק בתוך הבית. הכנו מלא הפעלות (משחקים, יצירה) לא היה צורך בשום דבר מיוחד בינתיים.
קשה לי מסיבות אחרות, החדשות העצובות על ההרוגים
ועכשיו גם בעלי קיבל צו מילואים לפחות לא צו 8 של מעכשיו לעכשיו אלא צו לעוד שבוע...להחליף את המילואימניקים שהחליפו את הסדירים שעלו לצפון...
העיתוי ממש גרוע. זה הזמן היחידי בשנה בו שנינו יכולים לקחת חופש ביחד!!! והיו לנו כ"כ הרבה תוכניות, אחרי שבשנה שעברה היתה ההיתנתקות והתבטל לו החופש ושנה קודם גם היו לו מילואים. ולא אין מצב שנוכל לקחת חופש בזמן אחר. אבל הדבר הכי מבאס זה שבגלל כול הכדורים זמן הבייוץ שלי יהיה בדיוק כשהוא יהיה במילואים!!!!
מה עושים?

[אמא_נמרה*]

אבל הדבר הכי מבאס זה שבגלל כול הכדורים זמן הבייוץ שלי יהיה בדיוק כשהוא יהיה במילואים!!!

להוציא מכתב מהרופא שהוא צריך להישאר בבית. ברצינות, לא בצחוק.

[רוח_ערב*]

אמא נמרה
להוציא מכתב מהרופא שהוא צריך להישאר בבית. ברצינות, לא בצחוק.
באמת? זה אפשרי? ידוע לך על מקרים כאלה?

[רוח_ערב*]

דיברתי עם בעלי והוא אמר שממילא בהתחלה זה אימון אז לא יוותרו על זה. והדבר השני שאנחנו עוד לא נחשבים לממש טיפולי פוריות (וטוב שכך).
ז"א אנחנו עדיין לא בטיפולים פולשניים ממש וכדו' והזמן שאנו מנסים לא נחשב לזמן רב לפי הרופאה אבל אני כן מטופלת במרפאה לפוריות.
חוצמזה זמן רב אצלה בטח נחשב לזמן ממש ארוך יותר משנתיים.
אבל הוא בכ"ז הרגיע אותי ואמר שמן הסתם יהיו אחוזי התייצבות גבוהים אז זה לא יהיה 30 יום אלא חצי תק' בלי יציאות ושזה לא יהיה כ"כ רחוק והוא יוכל לבקש יציאה או משהו. טוב שמישהו אופטימי..

[רוח_ערב*]

שבוע קשה. קשה לי מבחינה נפשית, עם מה שקורה בארץ. הזוגיות ביננו שוב במתח,בסיר לחץ כבר תק' ארוכה היא מתנדנדת.
היה תכנון שנצא לחופש רק שנינו, כדי לרענן. עם כול מה שקורה אין מצב שזה יקרה בעתיד הנראה לעין. זה מסוכן לנו, לפעמים אני מרגישה שאני והוא על כרעי תרנגולת. ועכשיו ההתנהלות עם הילד הנוכחי מעלה שוב התחבטות לגבי הריון נוסף.
שזה יחזור על עצמו- הדיכאון, העצב האפטיות שלי? אני מרגישה שאני במקום אחר אני יותר בטוחה בעצמי, ברצונות שלי. אומנם אני מתחילה עבודה חדשה אבל מאוד יפרגנו לי שם הריון ולידה.
מה שהכי מפחיד אותי זה שמערכת היחסים שלי עם הילד הבא תהיה כמו עם הילד הנוכחי.
"רק אבא, רק אבא" אומנם הוא גם אומר "אמא חמודה שלי" אבל ת'כלס זה רק אבא. הוא משתף פעולה רק עם אבא גם כאשר אני מציעה את ההצעה לפעמים "בואו נלך לטייל" רק אבא צריך לממש אותה. אם שנינו בבית אז היחס הוא כמעט אך ורק אליו- אבא תשחק,תאכל,תרחץ, תקריא... איתי. גם עם אבא עושה את הפעולות שהוא לא אוהב חפיפת שיער, גזירת ציפורניים מתוך הבכי או מיד אחריו הוא יבקש את אבא.
אז נכון אני רואה חברות שנחנקות כי אצלם הילד הוא רק אמא, אבל אני אשמח לא לרק אלא אפילו לקצת..

[רוח_ערב*]

אני תוהה אם מישהו קורה אותי בכלל
לא חשוב, בינתיים זו תרפיה לעצמי
אני נורא רגישה, כול דבר כואב לי, ריחות עושים לי בחילה , אני מרגישה נפוחה. לקח לי זמן לקלוט שזה כנראה בגלל ההורמונים שאני לוקחת.
אני רואה את שמנדריק עם תינוקות, זה פשוט מדהים- נולדו לו לא מזמן כמה בני דודים וכשהוא נמצא עם אחד מהם הוא נורא מתרגש, יושב לידו ומלטף אותו, היינו השבוע אצל חברים שיש להם ילד בגילו ותינוק, הוא רצה רק לשחק עם התינוק.
אני מרגישה כאילו הוא משדר שהוא רוצה אח, גם עם זה שהוא נהיה פתאום מאוד מפונק (ראה ערך רק אבא מלמעלה)
ילד בו אלי כבר

[רוח_ערב*]

העולם קורס, השמועות אוכלות אותי, שיגידו כבר מה קרה ולמי כי אני עומדת להשתגע.

[אמא_בגובה_דשא*]

אני תוהה אם מישהו קורה אותי בכלל

אני קוראת.
מקשיבה.

[תוש_תושית*]

_אני קוראת.
מקשיבה._

גם אני

[רוח_ערב*]

מה יהיה? לא נעים לי להתעסק בעצמי, כשהכול בוער מסביב. המלחמה הזו מתסכלת אותי, עוד שמות, עוד הרוגים ופצועים הפחד שמישהו שקרוב אלי יפגע.
ואין לי בושה אני מקטרת על זה שהלך לנו החופש... לפחות המילואים שלו במקום יחסית בטוח. אבל יש אחים ,גיסים קרובים וחברים שנמצאים ממש בעין הסערה.
ובתוך כול זה אני, שצריכה ללכת לטבול הערב ושכנראה אטבול גם בחודש הבא- הוא הרי יוצא למילואים...
יהיה טוב, לחשוב חיובי

[רוח_ערב*]

ותודה רבה כמובן על ההקשבה
(אני לא קוטרית, זה מותר ולגיטימי להיות מתוסכלת)
(רוח ערב כותבת לעצמה מרגיעונים

[גם_אני_רוצה_היריון_ורוצה_מאד_ילד*]

אני קוראת ומזדהת. כבר שלושה חודשים שאנחנו מנסים ואין היריון, בעבר זה בא בקלות. כל הזמן עושה חישובים מתי הביוץ הבא ואם כן אז מתי יוולד הילד הבא, אני מנסה להרפות כי זה נראה לי הדבר הנכון לעשות, אבל זה קשה לי. יחד עם זה אחד הדברים שלמדתי בחיי שתכלס אין לנו באמת שליטה לא על הולדת ילדים ולא על מוות. תחילת החיים וסיומם הם לא בידיים שלנו. ולמרות זאת אני יודעת שיהיה לי ילד. העיתוי כבר לא תלוי בי.
אני מופנה להריון בסיכון גבוה עקב בעיות קרישת הדם, רוצים שאני אזריק לעצמי חומרים שונים, אני מסרבת. הרופאים מתפלאים,זה יעזור לך לשמור על ההריון,
למרות שמצאו אצלך בעיה בקרישת דם עברת היריון שלם בלי לקחת את החומרים הנ"ל (הקלקסן)?

[רוח_ערב*]

הוא יצא למילואים
בהתחשב בעובדה שזה קרה שלשום אני עדיין בסדר..
עקב ה"שלום" שפרץ זה יהיה "רק" שלושה שבועות.
אחרי הטבילה היה זוועה(אצלי בלב) כול החישובים רצים בראש- כדאי שנקיים יחסי מין כי הוא לא יהיה פה אז זה הצ'אנס היחידי שלנו החודש...
עכשיו אני כמובן מתחרטת שלא עשינו את זה יותר..
היינו הרבה עכשיו עם המשפחה המורחבת כול האחיינים היה ממש כיף ראיתי איך השמנדריק נהנה. לא היה צריך אותי בכלל , הוא היה הילד הכי מוערץ שם שרוצים בחברתו, אחריו יש רק תינוק שעוד לא עושה הרבה. והוא לעומת זאת יכול לקפוץ איתם ולשחק פשוט נהנו ביחד.
ויש את ההערות- "נו זה לא עושה לך חשק?"
"חשבנו שאם כ"כ מהר אחרי החתונה היה אחד אז..." ועוד כיוצא בזה. אוף! זה ממש מעצבן אותי! (ההערות הן לאורך תקופה הן לא פרצו עכשיו)
מה אתם רוצים? אני מתה לילד אתם לא רואים? אבל עם אני אגיד את זה כולם יתחילו לרחם, ישיאו עצות וכיוצא בזה. לא רוצה לשתף בזה את כול העולם, אפילו לא את מחציתו!
ודווקא אתמול נפלט לי בטעות, לגיסתי- עשינו ערב בנות (גם בעלה במילואים..) הילדים נשארו אצל הסבאסבתא והסתובבנו לבד. ואז אמרתי לה שיש משהו שאני רוצה להגיד לה שרק בעלי יודע והיא קפצה "את בהריון?" ואני אמרתי שלא אבל איכשהו התחלתי לספר לה על הבלאגן, כשבעצם רציתי לספר לה על משהו טוב ומעניין שיש מצב שיצא לפועל מבחינה מקצועית.. אז סיפרתי גם וגם...
דווקא היא לא מהמתעניינות והשואלות ,אבל כנראה שפשוט רציתי לשתף בעניין מישהו, מישהו לא וירטואלי...


למרות שמצאו אצלך בעיה בקרישת דם עברת היריון שלם בלי לקחת את החומרים הנ"ל (הקלקסן)?
כן, עברתי הריון שלם, אפילו הריון עודף..
חוצמזה הרפואה מתפתחת- היום אומרים שמי שיש לה את הבעיה שלי הספציפית לא צריכה להזריק!!
רוח ערב פורצת דרך ברפואה המודרנית...

[גם_אני_רוצה_היריון_ורוצה_מאד_ילד*]

בטח הרופאים היו בשוק.
אצלי מצאו חשד קל שבקלים ובעיה בקרישיות דם והמליצו לי לקחת קלקסאן למרות שאף אחד לא יכול להגיד בוודאות שזאת הבעיה להפלות חוזרות
מרגיש לי לא נכון להזריק כל ההריון חומר שהגוף לא צריך
ושאני בטוחה שהוא יגבה את המחיר שלו למרות שהם אומרים שאין לזה תופעות לוואי

[שרון_המתחדשת*]

אני תוהה אם מישהו קורה אותי בכלל

גם אני פה קוראת אותך.
וגם מקווה שחלומך לילד נוסף יתגשם במהרה!

[ענבר*]

קוראת אותך ומאחלת לך שבמהרה תיכנסי להריון רצוי ומאושר.
גם לי יש בעיה עם קרישיות הדם שבהחלט באה לידי ביטוי בקשיים להכנס להריון ובקשיים רבים במהלך ההריון הראשון.
בהריון השני הזרקתי קלקסאן במהלך כל ההריון וברוך השם ההריון היה תקין וההרגשה היתה נפלאה להיות בהריון נורמלי וללדת ילד במשקל נורמלי..
מעניין אותי לשמוע באיזה מצב אין צורך עוד להזריק קלקסאן. אני חושבת על הריון שלישי ובהחלט חוששת מהזרקה נוספת.
אני יודעת שזה לא נושא הדף אז אם לא מתאים לך לענות בהחלט אבין.

[טליה_אלמתן*]

יש לי משהו להגיד שאני "שומעת" בדברים שלך בדף, אבל אם לא נשמע לך נכון וסתם מעצבן (וחצוף) אז תמחקי בכיף! באמת!
בסיפור שלך ובדברים שלך אני שומעת כל הזמן שני דברים: "נכשלתי באימהות" (את מספרת שאת רואה שהילד מעדיף את אבא,לדוגמא) וגם "לא מגיע לי להיות אמא" (סיפרת שלא רצית את ההריון הקודם, לדוגמא).
אני מאמינה גדולה בנצחון הרוח על החומר ובקשר בין רוח לגוף, ואני שואלת את עצמי אם את לא מענישה את עצמך ומונעת את ההריון בעצמך מעצמך.
מצטערת שאין לי זמן כרגע לפרט עד כמה לדעתי את טועה בשתי ההערכות שלך (אם את אכן מרגישה וחושבת כמו שהבנתי, ואני מקווה שטעיתי גדול). בכל אופן, אם ייתכן שזה נכון, ממילא לא יעזור כל מה שאני אגיד, וכדאי שהשינוי יגיע מהעומק ולעומק.
ואגב - אני מתנהגת ומרגישה כמו שבעלך אמר 95% מהזמן שלי עם הילדים, אם זה מעודד

[רוח_ערב*]

ענבר וגם אני -לגבי אי לקיחת הקלקסן. אם תקראו שוב את מה שכתבתי תראו שאי לקיחת הקלקסן שלי נבעה בין השאר (כמה שלא נעים לי להגיד) מכך שלא רציתי בהריון הראשון, רציתי שהוא יעלם..
כמובן שבתוך זה היה גם איזה שהוא היגיון, זה היה ההריון הראשון שלי לא היו לי הפלות קודם או הריון לא תקין. עצם זה שידעו על הבעיה כבר בהריון הראשון זו חריגות- בדר"כ עושים את הבדיקות רק אחרי הריון לא תקין, הפלות חוזרות וכדו'.
אני מניחה שאם הייתי אחרי הפלות חוזרות וכו' המצב היה קצת שונה, אבל הוא היה שונה מאוד הרבה בחינות.
מה שיש לי זה MTHFR ועוד כול מיני מרעין ובישאין. האמת שאני לא סגורה על כך לגמרי.
ברגע שהחלטתי לא להזריק ואחרי ההריון הייתי אצל המטולוג שאישר לי אפילו לקחת גלולות הדחקתי את הנושא עד הפעם הבאה..
דרך אגב לקחתי מיליון כדורים אחרים בהריון, נגד קרישה וכו'.. ובנוסף חומצה פולית למשך שארית חיי
(עקב כול הפרטים הנ"ל כול מי ששמע אי פעם משהו על ההריון שלי בטח מזהה אותי..)
דרך אגב עקב בעיית מחזור שהייתה לאחותי הצעירה התברר שלכול בנות המשפחה יש את הדבר הזה בשינויים קלים, אחת ילדה עכשיו תינוק מקסים ובריא בלי שהייתה צריכה להזריק ואילו אחות אחרת תצטרך להזריק גם בהריונות וגם בטיסות ארוכות...
כפי שאתן מבינות העניין הוא גנטי, מה שלא הפריע לאימי ללדת מספר מכובד ביותר של ילדים ללא בעיות מיוחדות...
דבר נוסף לגברים אשר יש להם את הדבר הזה יש סיכוי גבוה ללקות בהתקף לב בגיל צעיר. בקיצור אחלה.
טוב יצא לי הסבר ממש ארוך אז על מה שעובר עלי בימים טרופים אלו ממש אני אכתוב אחרי שהשמנדריק ירדם..

[רוח_ערב*]

אוקי אז בעלי במילואים וכנראה שלא נראה את זיו פניו במשך שלושה שבועות רצוף!!! והיום הייתי עם השמנדריק בבריכה והיה ממש כיף הוא נהנה לאללה עד שאמרתי לו שנצלם אותו ונשלח לאבא לסלולרי ואז הוא התחיל להגיד שאולי אבא יבוא לפה, היה לי ממש עצוב להגיד לו שאין מצב ואבא לא יבוא.
האמת היא שאני די מתפלאת כי כפי שכבר הזכרתי הילד מחובר לאבא שלו ובכ"ז הוא כמעט לא מזכיר אותו.
אבל מה שיותר מוזר הוא מה שקורה לי, הוא לא כ"כ חסר לי. חוץ מהקטעים הטכניים מהחלוקה בנטל הוא לא חסר לי.
אני קוראת את המשפט האחרון שכתבתי ותמהה עליו.

עשיתי הפסקת עיכול המשפט ואני אנסה לבדוק את זה ולא למחוק שזה מה שחשבתי לעשות
אני לא נהנת לדבר איתו בטלפון, השיחות הן קצרות טכניות ולא כייפיות
מצד שני חשבתי לי היום שוב , מה היה קורה עם היה קורה לו משהו האם עדיין הייתי רוצה הריון והתשובה היא לא, אני רוצה הריון ממנו לא מעניין אותי (כרגע ) ללדת עוד ילדים עם הוא לא יהיה האבא שלהם.
אני צריכה הפסקה לחשוב על מה שכתבתי.
משהו שקשור- יצא לי לדבר שיחה גלויה עם קרובת משפחה שיש לה ילד אחד שנולד תוך שנה מאז החתונה הילד כבר בן שש ואין להם עוד ילדים, איכשהו השיחה התגלגלה ושאלתי אותה עם היא רוצה עוד. היא אמרה שהיא רוצה אבל בעלה לא רוצה יותר, הוא רוצה ילד אחד.
זה מאוד הפליא אותי מעולם לא שמעתי על מישהו שזו בחירתו, בדר"כ זה מלווה בעצב.
מוזר לי.
אולי זה מה שמעורר בי שאלות פתאום?

[דירוש*]

אבל מה שיותר מוזר הוא מה שקורה לי, הוא לא כ"כ חסר לי. חוץ מהקטעים הטכניים מהחלוקה בנטל הוא לא חסר לי.

לאחרונה נפתח דף על נושא דומה לא מתגעגעת לבעלי.

[רוח_ערב*]

דירוש תודה על ההפניה לדף, הלכתי לבקר שם ואכן תובנות מעניינות
היום יום די מזעזע, הילד רוצה כול הזמן לראות סרט- זה ילד שבכלל לא רואה טלויזיה, ראה קצת אצל סבתא השבוע ומאז מתעורר ונרדם עם הדרישה הזו מאז. זה גם כול הזמן אותו סרט, שרק מעציב אותי ומבעס אותי כרגע (החתונה שלנו..)
הוא האמת כול זמן קופץ על הספה ולא ממש מסתכל אבל עם אני מעזה להנמיך אני חוטפת מטר תחנונים.
אני יודעת שאני פשוט צריכה לצאת איתו (גם כדי שיוציא אנרגיה ואולי ירדם בשעה נורמאלית... אבל אין לי כוח!!! אין לי חשק ואני מבואסת מעצמי באופן כללי. אני צריכה לעשות מיליון דברים והוא הרי דווקא מעסיק את עצמו אבל אני לא עושה, אני רק על המחשב או בטלפון, קוראת פשוט כלום. בטטה רצינית
אני מתביישת לכתוב שאני עדיין עם הפיג'מה של הבוקר, דבר שלא קרה כבר הרבה זמן ( אפילו אחרי הלידה הקפדתי להתקלח וללבוש שרוול נקי כול בוקר..)
אוף!! ואני בטח גם אלך לישון מאוחר סתם. ומחר אני עוד צריכה לבשל ולנקות. הכביסה שקיפלתי לפני יומיים עדיין על הספה, פשוט מזעזע!
אני קוראת את מה שכתבתי ,מאוכזבת מעצמי אבל מן הסתם לא אעשה כלום בנידון..
אני צריכה אנרגיה!!!

[דר'_סוס*]

אני גם מאוד רוצה הריון אני איתך

[רוח_ערב*]

אני מסיימת את ההורמונים או מה שזה לא יהיה מחר
זה מתסכל אותי מאוד עקב העובדה שתוצאות בדיקת הדם יהיו מן הסתם שליליות...חודש שהלך לאיבוד!
ואולי קרה קסם?
שיהיו רק בשורות טובות

[רוח_ערב*]

בעלי עדיין במילואים והבן שלנו אצל הורי, אני הייתי חייבת לחזור לעבודה...
פעם ראשונה שאני לבד בבית (לא רק לכמה שעות) מאז הלידה, בלי שום אחריות, זה מאוד מוזר לי אני לא יודעת מה לעשות עם עצמי.
בשנה שעברה נסענו בלעדיו לחופש הוא היה אצל הורי לילה אחד, עכשיו בגיל שנתיים וחצי יהיה הלילה השני בחיי ובחייו שהוא לא ישן איתי תחת אותה קורת גג.
הוא מאוד מתגעגע ומבקש אותי אבל אין ברירה, הוא יחזור מחר.כול הזמן חיכיתי לקצת חופש ממנו ועכשיו אני לא יודעת מה לעשות עם החופש הזה.
בא לי נורא לצאת הערב לאנשהו אבל אין לי עם מי ולאן, מה בסוף הערב הזה יעבור מול הטלויזיה, מחשב? זה יהיה פשוט בזבוז..

מחר בבוקר אני הולכת שוב הולכת לעשות בדיקת הריון, אני די סקפטית לגבי זה שאני אהיה בהריון אבל לא מגיע לי שום מחזור, טוב זה לא חדש..
אמרתי לאמא שלי שיש בעיות, זה נפלט לי אבל זו היתה ממש אנחת רווחה בשבילי, לא ממש דיברנו מכיוון שזה היה תוך כדי נסיעה עם אבא שלי ואחי.
אמרתי לה שהבכור הוא אכן סוג של נס ואמרתי שיש בעיות, זה היה תוך כדי שיחה על בדיקות שאחותי הצעירה עוברת אמרתי לה שזו היתה בעצם הזנחה שהיא לא לקחה אותי בגיל ההתבגרות לבדיקות. היא אמרה שאני צודקת. בכמה משפטים המועטים שדיברנו על הנושא היא שאלה עם יש לזה כיסוי מהקופה ובאותה נשימה שאם צריך אז שנגיד להם אמרתי לה שאנחנו יודעים שהם וההורים של הזוגי יתנו לנו מה שצריך בשביל זה וזה מרגיע, (מצבם הכלכלי של הורי לא מזהיר..) אבל אין צורך עדיין.
היא שאלה איך הרופאה שלי ואולי כדאי ללכת למישהו פרטי, אמרתי שאני סומכת על הרופאה. אמא שלי אמרה שיהיה בסדר.
מוזר לי לא דיברנו כ"כ הרבה רק כמה משפטים והיא לא הפתיעה אותי בתגובות שלה, ידעתי שזה מה שהיא תגיד כשתישמע אבל זה מאוד הקל עלי.
עוד לא אמרתי אפילו לזוגי שאמרתי לה. נקווה שהיא לא תעיק.
יהיה טוב נכון?

[אני_רוצה_הריון_ורוצה_מאד_ילד*]

ואולי קרה קסם?
גם בשבילי...
הלוואי
אמן

[לוטם_מרווני*]

ואולי באמת קרה קסם...
@}

קסם באבקת כוכבים...
מקשיבה לך.

[רוח_ערב*]

נראה לי שלא יהיה שום קסם,
עשיתי היום את הבדיקה, אומנם התוצאות יהיו רק מחר אבל התחיל לי כאב בשיפולי הבטן...
אני צריכה לקבוע שוב תור לגניקולוגית ולמדקרת. מזל שבעבודה היה יום חביב
תודה

[לוטם_מרווני*]

מה עם מקל השתנה? התוצאה מיידית יותר...מקשיבה כאן(())

[רוח_ערב*]

אכן לא קרה שום קסם

חברה טובה שהיא גם שכנה סיפרה שהיא בהריון, בהתחלתו, זה מאוד משמח אבל גם ממלא בקנאה, הייתי כ"כ רוצה להיות איתה, ללכת איתה ליוגה וכו' היא עומדת ללדת בדיוק בזמן שאני רציתי ללדת...
מתחילים שוב

[רוח_ערב*]

אני לא מצליחה להרדם
לוטם מרווני ראיתי את ההודעה שלך רק עכשיו. אני לא עושה עם מקל השתנה כי אין לי איחור של וסת, אני לוקחת כדורים וכשהם מסתיימים אני צריכה לעשות בדיקה כדי שיוחלט מה הלאה, אז סיימתי בשישי האחרון.
ערב ולילה קשים, התפרקתי. השמנדריק חזר מהורי היום, היו לי תוכניות לנקות לפני כן את הבית שמצבו לא משהו.. הן לא התממשו, בצהרים פשוט קרסתי מכאבי המחזור בדיוק כמו שקרה במחזור הקודם- בגלל שזה מחזור יזום. מזל שהגיע חברה והחליטה לבשל לנו ארוחת ערב אחרת גם לא הייתי אוכלת.
בקיצור הוא הגיע בערב רגוע ושלו, אחרי שנמנם ברכב והיה ברור שירדם, זה לא קרה..
ההשכבות שלו נהיו סיוט במילואים האלו הוא כול הזמן נושך ומושך לי בשיער כי הוא לא רוצה ללכת לישון העניין הוא שהוא מסטול לגמרי בקיצור עד שהוא נרדם כבר לא היה לי חשק וכוח לעשות כלום וסתם ישבתי על המחשב ובהייתי בטלויזיה.
החלטתי לא ללכת מחר לעבודה יש לי יום השתלמות- לא קריטי בעיניי לפחות והחלטתי שזה לא הוגן כלפיו להיות שוב עם דודים או משהו והוא צריך להיות איתי פשוט בשקט בבית, גן שעשועים מקסימום. ביום ד' הוא ישאר עם סבתא שלו ובצהריים אבא שלו צריך לחזור!!!!
בערב דיברתי עם הזוגי ופשוט בכיתי לו בלי הפסקה, על הילד שנושך ומרביץ על המחזור שהגיע על זה שהוא רחוק והודעתי לו שהוא צריך לחזור מחר וזהו, שאני לא מסוגלת יותר ושיגיד למפקד שלו שיש מצב שיאשפזו אותי, אני לא אשרוד עוד ערב כזה! אמרתי לו שבפעם הבאה הוא פשוט ישתמט וזהו, שהאחוזים הרבים שלא עושים שיעשו, אנחנו סיימנו!גם פיספסנו חודש קריטי וגם מצבי הנפשי הפך לגרוע ביותר.
המילואים האלו באו לנו בזמן כ"כ גרוע מבחינה זוגית שאני מפחדת על הזוגיות שלנו.
כ"כ רציתי שהבית יהיה נקי ומסודר כשהוא יחזור ואוכל מבושל ופרחים והפתעות, כי נכון שזה מלאכותי אבל אנחנו צריכים את זה כרגע.. ומה שיקרה זה שהוא ימצא אותי כבויה, בשרוול מסריח ודירה מטונפת. ואם אני הייתי חוזרת הביתה לאחר תקופה ממקום מבאס כמו מילואים ולא היה מחכה לי שום דבר נחמד הייתי יורה בבן זוגי, אז נכון שהוא אומר שזה לא חשוב לו אבל זה מאוד חשוב ללנו שלנו.
אני חייבת להתרומם איכשהו, אני צריכה אנרגיות, מאיפה לקחת?

[רוח_ערב*]

קצת יותר טוב הבוקר.
אומנם משום מה השמנדריק קם מוקדם, בדר"כ אם הוא הולך לישון מאוחר הוא גם קם מאוחר ודווקא בניתי על זה כדי שאני אשן..
הוא קם וישר ביקש לצחצח שיניים אני עוד בכלל לא הייתי מחוברת, הוא ביקש סרט ואני חשבתי שכך אני אוכל לישון עוד קצת, זה לא עבד. הוא רצה חביתה וסלט וכו'. והאמת שקרה משהו מוזר. הוא שכב קצת לידי ואמר לי שהוא נמר והוא אוכל אותי, הוא נשך אותי בטעות ודי בקטנה ביחס לנשיכות שלו בדר"כ ואמרתי לו שיזהר כשמשחקים כי זה לא נעים, אז הוא אמר לי שהוא הולך לחדר, נכנס סגר את הדלת ויצא כעבור חצי דקה חזר אלי ואמר שהוא נשך אז הלך לחדר להירגע ונתן לי נשיקה, הכול מעצמו! אנחנו אומרים לו ללכת לחדר להירגע כשהנשיכות והמכות שלו הם בכוונה ובעצבים.. והוא כמובן לא מסכים ללכת..
זה מדהים איך שהוא פשוט גדל לי (הוא גם מדבר שיחות שלמות, ומסביר ויוזם אחרת, זה גם כיף וגם מפחיד..)
ולענייננו עדיין כואבת לי הבטן בטירוף ופתאום נזכרתי שכדאי שאקבע תור לגניקולוגית, שאלו אותי מספר שאלות(מרפאה אחרת) ואמרו לי טוב את צריכה לבוא מחר בבוקר כדי לא לפספס את החודש, איזה מזל! מה שמעציב אותי זה שהתכנון היה שלתור הקרוב אני יבוא עם הזוגי ועושה רושם שהסיכוי שזה יקרה לא גבוה. הוא יבקש להשתחרר מוקדם אבל זו גם נסיעה ארוכה.. להיות אופטימית! אני לא רוצה להיות שם מחר לבד!

[רוח_ערב*]

הגעתי למרפאה האחרת כשבתוכי פחד והתרגשות, הנה מתקדמים עוד שלב אנחנו בדרך ומצד שני- זה הולך ומסתבך..
והזוגי עוד לא שוחרר, אז זה לבד ו.. ו.. ו..
והגעתי לשם, והסתבר שזו היתה טעות לא הייתי צריכה להגיעה היתה איזו אי הבנה ופשוט עמדתי שם והתחלתי לבכות, בלי שליטה, לא מתחושת פיספוס החודש אלא מהכול ביחד, מהלחץ ,מהלבד, דיכאון.
הגעתי הביתה ועמדתי לצלצל לקבוע למרפאה הרגילה והם צלצלו אלי ומסרו שהרופאה ביקשה שאצור איתה קשר בבוקר בגלל אי ההבנה.
אנחנו פשוט לא נחשבים עדיין לכאלה שמנסים זמן ארוך, אפילו שקצת מוזר לי כי ידוע שיש בעיה אז למה לחכות?
הזוגי הבטיח לי שלתור הבא הוא יבוא איתי ושנכין מראש דף עם שאלות כדי שלא נשכח כלום. ישנה גם מחשבה שלו שאם יגידו שלא מתחילים איתנו משהו יותר ברור פונים לרופא פרטי. הרי הוצעה עזרה כספית בזה אז אולי פשוט צריך להחליט? צריך להחליט גם עם עוד ילד זה באמת מה שאנחנו רוצים..

[רוח_ערב*]

הזוגי חזר, אנחנו ביחד בבית הרבה שעות, אני התחלתי היום עבודה חדשה שקצת מלחיצה אותי, המון נהלים הרבה אחריות. אני לא בטוחה שאני אהיה טובה בזה. השמנדריק התחיל גן חדש הרבה התחלות חדשות, בשאיפה שהיו עוד

[אמא_מתחדשת*]

גם אני רוצה רוצה רוצה
מותר להכנס לך לדף?
מה שהכי עוזר לי זו הידיעה -הגוף שלי יודע להרות. צריך לסמוך עליו וגם אם הוא לוקח לעצמו את הזמן...
העובדה שהרית בעבר היא החשובה -אפשר!
המרגיעון-מילים יוצרות מציאות

[ציפ_ציף*]

לקראת שנה חדשה ,מאחלת לכל מי שמיחלת,
הריון טוב,לידה טובה ותינוק בריא ושלם.
בשורות טובות@}

[רוח_ערב*]

תודה על האיחולים והתפילות ומותר להכנס לדף, בשמחה, ברוכה הבאה..
המרגיעון שואל אותי "מה את רוצה?" אתה לא רואה לאן הגעת? לא שמת לב איך קוראים לדף?
ואולי זו שוב שאלה לי, מה אני רוצה מחיי, האם אני באמת רוצה ילד?
ואין לי תשובה על זה, יש ימים שזה הדבר שאני הכי רוצה בעולם ויש ימים שבהם אני פשוט רוצה לסוע לטייל לתקופה ארוכה במקום לא נודע.
וזמן לא רע מבחינה משפחתית זה בעוד שנה, אבל השאיפה היא להיות אז עם תינוק קטן אז זה לא ממש לעניין. וכשהוא יגדל הוא ירצה אח קטן...
ויש ימים שרק ההיבט הכלכלי של חיי מעסיק אותי- מה יהיה, האם נוכל לנשום יום אחד, ולא לחשב כול הזמן גם כשאוכלים גלידה כמה היא עלתה, ואולי היה עדיף להתאפק עד הבית כי יש במקרר ו...
והיום באופן ספציפי מה שאני רוצה זה למצוא שמלה , מחמיאה, לא פרובוקטיבית, חגיגית ונעימה שאני ארגיש שהיא נוצרה בדיוק בשבילי ולא בגד של בערך..
(רוח ערב כבר החליטה לפרגן לעצמה בגד, אבל זו משימה בלתי אפשרית למצוא אחד.. P-: )
ומחר תור אצל הגניקולוגית , צריכים לזכור לשאול את השאלות הרבות ולקבל איזה שהוא כיוון, מה עושים עכשיו


_מה שהכי עוזר לי זו הידיעה -הגוף שלי יודע להרות. צריך לסמוך עליו וגם אם הוא לוקח לעצמו את הזמן...
העובדה שהרית בעבר היא החשובה -אפשר!_
מה שמפחיד אותי בזה , זה שאולי הגוף שלי זוכר כמה כעסתי עליו על ההריון ההוא (ובשקט בשקט: אני עוד כועסת עליו לפעמים) והוא מחזיר לי?

[רוח_ערב*]

היינו אצל הגניקולוגית ובסימן טוב ומזל טוב אובחנו והוחלט שנתחיל בטיפול- אין טעם לחכות כי הסיכוי שיקרה משהו באופן טבעי די שואף לאפס...
וכך מאשרים לנו להתחיל טיפול מוקדם יחסית, אז זהו מחר אני אקבע לי תור לפוריות ונתחיל!
בטח יהיו עוד מיליון בדיקות דם שונות ומשונות וכדורים ועוד בדיקות אבל לא איכפת לי! (כרגע..) העיקר שיודעים כנראה מה זה!
בדרך חזרה מהמרפאה החלטנו למלא לוטו למרות שכבר "דפקנו" (יותר נכון "נדפקנו..") את הסטטיסטיקה יותר מידי פעמים בחיים... אבל אולי יקרה גם משהו חיובי מבחינה סטטיסטית?
תיקון טעות, קרה משהו ניסי מבחינה סטטיסטית, היום הבנתי עוד יותר כמה השמנדריק, בכורי הוא פלא..
שיהיו רק בשורות טובות!!!!

[רוח_ערב*]

התחלנו, לא כ"כ מתרגשים מאיתנו, ראו כבר מקרים יותר מסובכים מאיתנו. האמת יותר נעים במרפאת הפוריות הזמן אצל הרופא יותר ארוך מ-10 דקות.
אוירה נעימה, רואה זוגות אחרים מדברים בסבבה עם האחיות קולטת שהם מכירים כבר הרבה זמן...
קובעים מלא תורים למלא בדיקות,דם ואחרות. המון מידע, המון פרטים "נעשה X השבוע ואם יהיה Y אז נעשה ככה, אבל במקרה של Z נעשה אחרת, מה שאומר שתצטרכי לנשום כך או אחרת ולבוא לפה 3 פעמים בשבוע הבא..." אבל מה אני מקטרת ,אני צריכה לשמוח..
יחסי מין מתואמים מול כול העולם וכיוצא בזה הנה אני באה...
שתהיה שנה טובה!!!!!

[רוח_ערב*]

ילד שלי , אהוב שלי.
קראתי את הדף מההתחלה היום וראיתי כמה היה לי קשה איתך. ואני מסתכלת עליך עכשיו, ישן כמו מלאך, איך קיבלת את פני כשהגעתי היום, נשקת לי על המצח (כמו אבא) ואז רצית עוד אחד על הלחי. איך גדלת ובגרת ילד שלי, זה אומר שאין ברירה וגם אני..
כמה כעס היה בי על עצם קיומך וכמה אני אוהבת אותך.
רוצה שיהיה לך אח קטן ואז תהיו 2 נינג'ות מצחיקות שעושות שטויות, אני אוהבת אותך ילד שלי שתהיה לנו שנה נפלאה , פוריה וטובה ביחד.

[רוח_ערב*]

בפוריות ביקשו שנקבע תור ליעוץ גנטי האם אנחנו צריכים לערוך עוד בדיקות, חוץ ממה שעשינו בהריון הקודם. ביקשו ששני בני הזוג יבואו זו היתה קצת לוגיסטיקה למצוא זמן באמצע היום אבל מצאנו. אנחנו מגיעים לשם ומסתבר שזה יעוץ עם אחות ולא עם רופא ובנוסף מה שהיא עושה זה כולה להזין את הנתונים שאנחנו סיפקנו לה בתוכנת מחשב ומשם יוצא פירוט של בדיקות שצריך לעשות. זו היתה פשוט בדיחה, בשביל מה היה צריך את שנינו? כדי להגיד מאיזה מוצא אנחנו? ובנוסף היא לא הסתכלה היטב על הבדיקות שכבר ערכנו וכך יצא שהיא אמרה שאין צורך שנעשה עוד משהו- מזל שאני הסתכלתי וראיתי שיש בדיקה אחת שהתוספה. ואז היא אמרה טוב מכיוון שיש בדיקה שתצטרכו לעשות אז נקבע לכם תור לרופא גנטיקאי, מזל ששאלנו מה הרופא יעשה והיא אמרה ישלח אתכם לבדיקה , אז שאלנו אם אנחנו יכולים פשוט ללכת לעשות את הבדיקה וזהו- למה ללכת לראות עוד רופא בשרשרת? מחיר הבדיקה נשאר אותו הדבר. אז הם אמרו אה, נכון. פשוט מרגיז ביזבזנו שם זמן רב, אי אפשר להכניס את התוכנה לאתר שלהם ושאנשים יבדקו מהבית ושלמי שיש בעיות מיוחדות שיבוא? הזלזול הזה בזמן של אנשים, כאילו אין לנו חיים מעבר. זה היה כ"כ לא יעיל והאחות היתה גם כ"כ איטית שזה הוציא מהדעת...
מחר אני הולכת לעשות עוד בדיקות דם ולקבל עוד הורמונים, שיהיה בהצלחה.

[אמא_בהתחלה*]

שיהיה בהצלחה !!!!

[לוטם_מרווני*]

באיחולי שנה פוריה במיוחד@}

[רוח_ערב*]

ערכו לי בדיקת אולטראסאונד והרופא אומר פתאום " אני רואה פה משהו , יכול להיות שזה זקיק ויכול להיות שזה ציסטה..." כאילו מה , מספיק לאיים אל השחלות שלי וזהו? טוב בסופו של דבר הסתבר שזה לא זקיק אבל נצפה ביוץ בימים הקרובים מה שאומר שצריך לקיים יחסי מין הבעיה היא שבכלל אין לי חשק ואנחנו לא נפגשים בכלל בגלל ענייני עבודה.. נקווה שיסתדר היום, אתמול היה לנו על זה ריב די רציני.
לפחות יש קצת בשורות טובות בתחומים אחרים הזוגי התקבל לאיזה פרויקט שהוא מאוד רצה והוא מאוד שמח, מה שעושה אותי לשמחה. זה דורש המון עבודה, גם מהבית בערבים ככה הוא אמר בהתנצלות. אבל זה לא שאנחנו יוצאים לאנשהו.
בתכנון חופשה אחרי החגים, הלוואי שנמצא משהו טוב לכמה ימים ובמחיר סביר, בכ"ז אחרי העונה.

[רוח_ערב*]

ושוב אני אחרי הבדיקות של היום בהם היה וידוא סופי האם היה ביוץ בשבוע שעבר או לא (התוצאות ב-4)
ומכאן בדיקת הריון בשבוע הבא , ותוצאה של הריון או של קבלת מחזור ,או לא זה ולא זה כי ככה זה אצלי...
ובנתיים לצרות אחרות: הילד נפל מהכיסא אתמול. אני הייתי לידו אז ניגשתי אליו והוא מתוך בכיו "אבל לא רציתי אותך רציתי את אבא.." התרחקתי ממנו ורק רציתי לבכות. בן זוגי ניסה לנחם את שנינו אמר לילד שאמא נעלבה ולי הוא אמר שהוא מקווה שהילד הבא ירצה רק את אמא כי לו נמאס..והיה די אומלל מהסיטואציה זה הכול בגלל מה שקרה בהריון? איך אפשר לפתור את זה? כ"כ מתסכל!!
ו אמא בהתחלה ו לוטם מרווני תודה על הברכות והאיחולים. הידיעה שמקשיבים נעימה לי

[רוח_ערב*]

מפחדת לכתוב. מפחדת שאם אכתוב שעוד לא קיבלתי אז אקבל מחר בבוקר..
אני באיחור של כמה ימים, הבדיקה הרישמית תתקיים בעוד שבוע, וגם אם אני לא אקבל זה לא אומר שאני בהריון...
לא לשגות באשליות ולפתח תקוות שווא. להיות אופטימיים ולתכנן את הנופש שלנו.

[רוח_ערב*]

מפחדת שאם אכתוב שעוד לא קיבלתי אז אקבל מחר בבוקר..
אז לא כעבור יום אחד אלא כעבור יומיים! קיבלתי מחזור, לפחות באופן טבעי
עוד בעסה שיוצאת מזה היא שכנראה בגלל זה לא ניסע לחופשה הרומנטית שלנו שנדחית בערך מיום נישואינו.. גם בגלל שמחזור לא ממש עושה לי חשק לחופשה שכזו וגם בגלל שאני צריכה להתיצב במרפאה בין היום השלישי ליום החמישי של המחזור לקבל זריקות וזה יוצא בדיוק על הימים שתכננו לסוע..
אני לא זוכרת אם אני צריכה לקבל כמה ימים זריקות ברצף או שזה רק יום אחד (מחשבת ,אולי נוכל ליסוע ליומיים?)
טוב זה לפחות אומר שמתקרב לעברנו צ'אנס חדש.
פינת הקיטור: איך זה שאנחנו לא מצליחים לסוע לשום חופש? העולם נגדנו? לא מדובר בנופש רהבתני אלא ביותר צנוע מצנוע, אני מרגישה כמו באיזו בדיחה גרועה, איך זה שכולם פשוט קמים ונוסעים? אנחנו דווקא שני אנשים ספונטנים למדי? אוווווווף!!!!!!!!!!
אם למישהו יש רעיון לנצח את הנאחס אשמח לשמוע!

[רוח_ערב*]

כדורים, כדורים בכול מיני צבעים וזוהי רק ההתחלללללה
ויש לי גם זריקה שמחכה בתוך קופסא
מתי יבוא ילדי הבא?

[רוח_ערב*]

היום היתה עוד בדיקה אבל לא רואים את הביוץ מתקרב. זה אחרי שלקחתי איקקלומין שהבנתי שזה לא הדבר הכי טוב לגוף אבל מה לעשות.
חוץ מזה חזרתי לטיפולים בדיקור. נקווה שביחד זה יעבוד ומהר.
חוץ מזה כואב לי הראש בלי הפסקה והשעון חורף מאוד מקשה עלי. פשוט אין לי חשק לעשות כלום, לבקר חברים או גן שעשועים השמנדריק לא נראה סובל מידי אפילו שאין לי כ"כ סבלנות בשבילו. נראה לי שהחשכה המוקדמת משפיעה גם עליו הוא נשפך ורוצה לישון כבר בשש וחצי. ואני בכלל לא מספיקה להיות איתו,
מה אפשר לעשות נגד דיכאון חורף?

[רוח_ערב*]

הראש עדיין כואב זה דומה לכאב שהיה לפני כ-5 שנים. כאב מתמשך טורדני, מציק ו- חיים איתו. בסיבוב הקודם נערך C.T ולאחריו- MRI בגלל תוצאות חשודות בסופו של דבר לא נמצא כלום והכאב נעלם. הרופא קצת מודאג והפנה לנוירולוג בכיר. מה קורה לגוף שלי? שיניתי תזונה אני לא שותה או מעשנת- מעולם לא ובכ"ז לא טוב לי! אווווף!
צריכה לחשוב מחשבות חיוביות "הגוף שלי יודע להיות בהריון וללדת וזה מה שאני רוצה וצריכה עכשיו"
בהצלחה!

[מיטל_מ*]

רק רציתי לההגיד שאני קוראת אותך כבר זמן מה. אני רוצה לחזק אותך ממקום של הזדהות עם המצב.
אומנם לא נכנסנו עדיין למערבולת של לחכות, להתאכזב ולהתחיל מחדש. אנחנו מנסים לחיות כרגיל, ונזהרים לא לגעת בנושא יותר מדי.
האמת שלאחרונה בעלי התחיל להלחץ ולהלחיץ יותר מהרגיל.
אני לא יודעת מה אני מנסה לומר, רק שאני מכירה את זה, יודעת שזה קשה, ומאחלת לך הצלחה. @} @} @}

[ציפ_ציף*]

אולי כדאי קצת להרפות...לעשות השתדלות,לטפל ,אבל להניח ,
לזרום עם החיים ולהבין שכל מה שקורה הוא לטובתי,לכל דבר יש סיבה,דברים לא קורים סתם...
לפעמים המתח הנפשי עוצר את הגוף,תרפי,
תנשמי נשימות מודעות ותשלחי חמצן לכל מקום ומקום בגוף שלך.
להיות רגועה שאת עשית כל מה שיכולת והשאר כבר שייך למישהו יותר גדול שמסובב את העינינים...

[די_נור*]

שמעתי על משהו שנשמע ממש מבטיח ורציני,קוראים לזה איזופתיה,תחפשי בגוגל,זה פיתוח מהומיאופתיה אבל הרבה יותר מדוייק,בהצלחה...

[רוח_ערב*]

תודה על התגובות זה נעים..
אני חושבת שאני די מרפה, פה זה המקום היחידי שאני אומרת, פורקת. טוב , פעם אחת גם התפרצתי על בעלי.. יהיה טוב!

[רוח_ערב*]

חשבתי אולי להתחיל ללמוד יוגה, שזה יוכל לעזור באופן כללי ובאופן ספציפי.
מישהי אולי יודעת על שיעורים המתקיימים בירושלים, רצוי במרכז העיר?

[מיקה*]

אני קוראת וכל כך, כל כך, כל כך מזדהה... (המתח, ה'לחכות', הבדיקות אם יש או אין הריון) היום הגננת של הבן שלי שאלה אותי אם אני בהריון, אמרתי ש'לא, אני סתם שמנה' וזה כל כך מעליב ומתסכל כי קיבינימט זה לדרוך על הפצעים (וכן, כולם רומזים שהבן שלי צריך אח..)
אני גם חשבתי על מדיטציה או משהו כזה כדי להרגע.
יש מישהי שאני מכירה שחמש שנים לא הצליחה להכנס להריון ואני שיגעתי אותה שתכל לטיפול פסיכולוגי (היא נראתה מאוד לחוצה ומתוחה) אז היא היתה בטיפול ו.. עכשיו היא בהריון!
כנראה שזה נכון שגוף ונפש עובדים ביחד, וגם אם יזריקו המון חומרים לגוף, והנפש במקום 'תקוע' מבחינה פסיכולוגית (וכולנו תקועים במידה מסוימת..) אז (אולי) לכן לגוף קשה לקלוט הריון..
זה מה שנראה לי...
מקוה בשביל כולנו שנצליח.

[נהר_זורם_ביניהם*]

הי רוח ערב אני מכירה מדריכה ליוגה צחוק מירושלים. אם זה מעניין אותך תגידי ואתן לך את הפרטים שלה.

בכל אופן קוראת אותך ומאחלת לך רק טוב.

ביי
נהר

[רוח_ערב*]

טוב אין לי מושג מה זה יוגה צחוק אבל אני אשמח לשמוע!

וכן, כולם רומזים שהבן שלי צריך אח..) הסבתות שלי מציקות לי עם העניין... ואי אפשר להגיד להן כלום.
אבל כשכול שיחה מסתיימת ב "שיהיו לנו בשורות טובות" , " נו מה נשאר לי, אלו הדברים שהופכים אותי למאושרת " ובניסוחים ישירים יותר זה מטריף!!!
במקרה שלנו ההורים של שנינו יודעים שיש בעיות ובנוסף אחות אחת שגם הטרידה ברמזים ובשאלות, אבל יש עוד אנשים דורשי טובה.
היום הייתי בבדיקות ועדיין הביוץ לא נראה באופק עם כול האיקקלומין וכו'. נלך ל"בקר" שם שבוע הבא.

[רוח_ערב*]

מדהים, עדיין לא רואים ביוץ באופק, זה פשוט מוזר!
אבל מה היום ראו באולטראסאונד 2 זקיקים גדולים ומפותחים שאלתי את הרופאה אם יכול להיות מה שאני חושבת שיכול לקרות והיא אמרה שכן!
בקיצור ישנה אופציה לתאומים, אפילו שאצלנו ממילא יש סיכוי כי יש במשפחה... טוב אני עדיין לא בהריון..
ת'כלס נושא הדף הוא רק ההריון המיוחל אבל אני לא יכולה להתעלם מבני הנוכח..
בזמן האחרון הוא כול הזמן מבקש שנכתוב לו דברים על הציורים שלו ואומר לנו גם מה לכתוב ובנוסף הוא כול הזמן חוזר על האותיות. זה מדהים אותי הילד כולה בן שנתיים ותשע. "הנה ג' והנה ד'" האמת לרוב הוא טועה בזיהוי אבל מאיפה הוא יודע שיש בכלל ג' ו-ד' בעולם?

[מיטל_מ*]

אני לא יודעת אם זה בסדר שאני כותבת כאן, אם לא את מוזמנת למחוק מיד.
לאחרונה אני חושבת עלייך הרבה. מדהים כמה "הסיפור" שלנו דומה. גם אני נכנסתי להריון ראשון מהר מאד עוד לפני שידעו שיש לי איזושהיא "בעיה". אומנם שמחתי לקראתו מיד. ועכשיו מנסים ומנסים. אני לא מדברת על זה עם אף אחד, אבל כמובן שלפי הברכות שאני מקבלת מכולם אז מנחשים.
אתמול זה היכה הכי חזק. עד כה לא התעסקנו בזה בכלל. אמרתי תמיד כל דבר בעיתו, וכנראה שעכשיו זה לא הזמן. החודש משום מה הייתי סגורה על זה שאני בהריון, ומדהים כמה שקיבלתי את זה בתור עובדה, שזהו אני יודעת וזה זה. אז אתמול נסעתי לעשות בדיקה והפלא ופלא שלילי. ממש התרסקתי מזה בפעם הראשונה. אפילו לא אמרתי לבעלי שהלכתי להיבדק, לא יודעת למה הרגשתי כאילו אני מאכזבת אותו, למרות שהוא תומך והכל.
אחרי זה לקחתי את פיצ איתי לחנות מוצרי תינוקות לקנות מתנה לאחותי שילדה לפני זמן קצר. לפני שהלכנו הוא ביקש שאקנה לו תינוק. ניסיתי להסביר לו שתינוקות לא קונים, אבל שאני יכולה לקנות לו בובה של תינוק. נתתי לו את הבובה, והוא התחיל לבכות בשקט שהוא לא רוצה תינוק כזה מגעיל הוא רוצה תינוק חמודי כמו של אורנית אחותי.
אני כבר הייתי באפיסת כוחות אז התחלתי לבכות יחד איתו. מיותר לציין שהמוכרות חשבנו שיש לי איזה בעיה נפשית כששילמתי על מיליון מתנות עם דמעות שליש בעיניים.P-:

[מיקה*]

מיטל מתוקה
בינתיים לא מחקו את מה שכתבת ואני חייבת להגיב.. קבלי ממני חיבוק מבין...
זה כאילו שהילד שלך מרגיש את מה שאת מרגישה ו"מדבר" את הכאב שלך. אנחנו שקופים מול הילד שלנו..

[מיטל_מ*]

זה כאילו שהילד שלך מרגיש את מה שאת מרגישה ו"מדבר" את הכאב שלך
לא יודעת אם זה באמת כך. כמו שאמרתי אני באמת ממש לא חיה את זה. סתם פשוט היה לי דחף לשתף את רוח ערב, ולהגיד לה שאני מבינה ומכירה באיזשהו מקום את מה שהיא חווה, וגם לפרוק קצת את האכזבה הראשונה. בכל מקרה תודה על החיבוק (-:

[רוח_ערב*]

מיטל מ אני ממש לא מתכוונת למחוק את מה שכתבת, אין לך מה לדאוג בנושא..
סתם פשוט היה לי דחף לשתף את רוח ערב?, ולהגיד לה שאני מבינה ומכירה באיזשהו מקום את מה שהיא חווה
ותודה על השיתוף, מותר לשאול מה "הבעיה" או שזה לא מוגדר עדיין ואתם מנסים באופן עצמאי?
לי גם אין כ"כ את מי לשתף ולכן נוצר הדף הזה.
תיקון טעות יש חברים קרובים אבל קשה לי לשתף אותם. איך אני יכולה לספר את כול זה לחברה מאוד טובה אבל רווקה. לא רוצה לזרות לה מלח על הפצעים. אז היא יודעת שיש בעיות אבל אם היא לא שואלת אני לא מספרת..
טוב חוצמזה הביוץ באמת לא באופק, אני צריכה לבוא השבוע שוב ושוב זה צריך להיות ממש מוקדם כדי שלא אאחר שוב לעבודה.. בהצלחה!

[מיטל_מ*]

מותר לשאול מה "הבעיה" או שזה לא מוגדר עדיין ואתם מנסים באופן עצמאי?
למעשה הבעיה שלי בכלל לא נובעת ממערכת הרבייה. יש לי איזושהיא "תופעה" אוטואימונית שאחרי הרבה סיבובים גם גורמת להפרעות הורמונליות. זה על רגל אחת אין לי בעיה לפרט לך, אבל מעדיפה במייל או משהו כזה.
ת'שמעי קטע מצחיק/מעצבן. אתמול הייתי במרפאה. הייתה שם אחת המטופלות עם אמא שלה כנראה. אישה מאד מבוגרת, כשהבת שלך נכנסה לרופא לפני. האמא פונה אליי ואומרת: " איי, איי איזה דור מקולל אתן" ואני: " מממה???" היא אומרת: "אנחנו היינו נקלטות רק מהריח, ואתן צעירות ויפות, ומה כלום".
ואני אומרת לעצמי איזה מזל שחינכו אותי לא להתחצף למבוגרים אחרת כבר הייתי מראה לה איזה מקוללת אני, עם כל התופעות העצבניות של רכבת שדים הורמונליתP-:
מדהים איך החברה מתייחסת לזה. בטח גם את מקבלת שלל עצות.

טוב חוצמזה הביוץ באמת לא באופק
מחזיקה לך אצבעות.בהצלחה!!!

[רוח_ערב*]

ואו היתי מתחרפנת.. אני דווקא לא מקבלת עצות שונות ומשונות אבל תמיד מצחיק אותי הביטוי "נקלטת" בקשר להריון.
ואין לי כוח למחר. זו תהיה הפעם השניה בשבוע אחד במרפאת פוריות אין לי כוח לזה! ואני צריכה להתייצב שם ב7 בבוקר! אבל אי"ה זו תהיה הפעם האחרונה!

[ציפ_ציף*]

אי"ה זו תהיה הפעם האחרונה! אמן !@}

[אנונימי]

קראתי עכשיו את כל הדף. מתפללת שתצליחי, שתשתחררי.

[מיטל_מ*]

אבל אי"ה זו תהיה הפעם האחרונה!
אמן. מבטיחה להחזיק אצבעות. בהצלחה!

[רוח_ערב*]

טוב עידכון מהשטח: היום במהלך הבדיקה ראו שיש ביוץ. אבל לא קיימנו יחסים אתמול.. האיש חזר ממש מאוחר וסיכמנו שהוא יעיר אותי אבל הוא לא הצליח להעיר. אני התעוררתי ב5 בבוקר וניסיתי אבל אז הוא היה אפוף לגמרי.. במרפאה אמרו לי שזה בסדר- היו יחסים יום קודם. אז אין לי מה לעשות חוץ מלקוות שתהיה השרשה לכבוד זה אני צריכה לקבל מחר זריקה שתעזור לנושא. אוף.
מדהים אותי איך שאני יושבת שם עם האחיות ומשוחחת איתם על חיי המין שלי, פשוט מוזר.
ואכן אין מה חוץ מ-
להחזיק אצבעות

[דגנית_ה*]

אי"ה זו תהיה הפעם האחרונה! אמן !

מצטרפת לאיחולים.

ובכלל, קוראת את כל הדברים שכתבת, וחושבת עליך.

גמני בשלב מאוד דומה לשלך (גם לי ילדה בת 2.9 ) ומנסה - רק שאינני מוסברת...

אז שיהיה בהצלחה

[רוח_ערב*]

טוב אז יש אופטימיות באוויר: פתאום רירית הרחם שלי צמחה פלאים, אחרי שכבר רצו לעשות שינוי בטיפול. ואתמול עשיתי בדיקת דם והתוצאה היתה שהם מאוד מבסוטים מההורמונים שלי.
שבוע הבא בדיקת הריון...
האמת שאני לא מרגישה משהו מיוחד לעומת זאת בעלי טוען שבטוח אנחנו בהריון אז התערבנו והמפסיד צריך לעשות הפתעה למנצח!
אני צריכה רעיונות חוץ מארוחת ערב כדי להכניס אופטימיות בעצמי..
ת'כלס מצבנו הזוגי לא מזהיר. חוץ מהימים שאומרים לנו אנחנו לא מקיימים יחסי מין- אני לא רוצה. ומכיוון שכבר למעלה משבוע לא אמרו לנו אז שבוע כבר לא..
ושאר הפעמים טכניים למדי..
דיברנו על זה, אבל אני לא מצליחה להגיע למקום שארצה. ובעלי מחמיא ומפרגן אבל אני מרגישה שהוא היה יכול לעשות יותר וכשאני אומרת יוצא שאנו מתחילים לריב.. "את כול הזמן מצפה שאני אפתיע אותך אולי את תיזמי משהו?"
הוא לא מבין שאם הייתי מסוגלת ליזום אז לא הייתי במצב הזה?

[נהר_זורם_ביניהם*]

סליחה על העיכוב בתשובה.
מסתבר שהחברה שלי מדריכה יוגה צחוק רק בסדנאות סגורות, אך היא אמרה שאפשר לקבל מידע על קורסים שונים בעכבר העיר או משהו כזה.

שבוע הבא בדיקת הריון...
המון בהצלחה, מקווה ומתפללת שתקבלו בשורות טובות.

ביי נהר

[רוח_ערב*]

טוטוטוטוטוטו
אני בהריון!!!!!!!!!!!!
היום בבוקר עשיתי בדיקת דם ובצהריים הגיע התשובה.
אף אחד לא יודע (חוץ מבעלי כמובן) אז אתן הראשונות!
האמת שגם אף אחד לא ידע כ"כ מהר מכיוון שזו ממש ההתחלה- אני שבוע שני בערך..וחוץ מזה אני עוד צריכה להמשיך בבדיקות דם כול שבוע עד השבוע השמיני או משהו כזה ורק אח"כ אולי ישחררו אותי למרפאה רגילה..
בעלי מהמר על תאומים בגלל ההורמונים וגם כי יש קצת גנטיקה..
ועכשיו אני צריכה להביא\ להכין לו משהו מכיוון שהוא ניצח בהתערבות- שאני אהיה בהריון כבר עכשיו. אז מי שיש לה רעיונות מוזמנת
(ואם יש גבר שקורה אז מוזמן..)
שיהיה לנו בהצלחה עם ההריון- העניין הוא שבגלל שאני יודעת כ"כ מוקדם ההריון יהיה עוד יותר ארוך..

[אחת_מהג'ונגל*]

שיהיה המשך מוצלח ומשמח.

[שובי*]

איזה יופי!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אנחנו לא מכירות בכלל אבל אני קוראת אותך באדיקות ואני כ"כ כ"כ שמחה!!
כתבתי פה פעם,כבר לא זוכרת באיזה שם.
גם אני נורא רוצה ומחכה ובחודשים האחרונים חכינו יחד והתאכזבנו יחד...
אצלי אין "בעיה" כלשהי רק שזה כנראה לא לפי התכנון שלי-
בעזרת ה' יבוא בזמנו.
המון ברכות ושמחה
והריון קל ומעצים
מדהים לראות איך כשכ"כ קשה הישועה מחכה לנו מעבר לפינה...
מודה איתך לה'
ושולחת המון שמחה!
(המרגיעון:אפשר להזמין הזדמנויות..)

[נהר_זורם_ביניהם*]

איזה יופי!!!

שולחת לך הרבה אנרגיות טובות, בשבילך ובשביל העובר/ים.
שיהיה המשך מוצלח ומשמח. בהחלט!

[רוח_ערב*]

תודה על כול האיחולים, זה מאוד נעים!
האמת שהדחקתי ועכשיו החשש יוצא. אני מחכה לבדיקה הקרובה מכיוון שאין מה לעשות יש הרבה יותר אופציות לבעיות מכיוון שזה בטיפולים.
החל בהריון חוץ רחמי וכלה בילד עם בעיה. אז לילד עם בעיה יש עוד זמן ואין לי מה להיחלץ אבל האופציה של הריון מחוץ לרחם תפיל אותי.
אז עכשיו אפילו שאני יודעת שאסור יש לי תסריטים בראש.. מצד שני רצים תסריטים לשלישיה והתסריט הוא ששוב אני לא ארצה בהריון (כמו בהריון הראשון)
אני מסתכלת על שם הבלוג ואכן זה לא רק שאני רוצה הריון אני רוצה בהריון וזה השינוי המשמעותי שעברתי..
בהצלחה לכול המייחלות..
מבטיחה לעדכן בחדשות החיוביות שיהיו!

[אחת_מהג'ונגל*]

אולי להחליף את השם ל שמחה בהריון , מלים יוצרות מציאות וכל זה.

[דגנית_ה*]

יוווו.. רק עכשיו אני קוראת!
איזה יופי!

מזל טוב ובהצלחה. היריון כייפי ומוצלח @}

[רוח_ערב*]

לא נכנסתי לכאן כול השבוע מתוך דאגה.
היו לי כאבי גב חזקים כמו לפני מחזור וכול הזמן היו לי חלמומות שאני מקבלת וסת
אז היום הייתי בבדיקה הקבועה אצל הרופא והכול בסדר ב"ה, מתפתח כצפוי ההריון בתוך הרחם ובשבוע הבא צריך יהיה לראות דופק. אחרי שאראה במו עיני דופק נספר להורים. יצא שנספר יותר מוקדם ממה שככה ההינו מספרים אבל הסיטואציה קצת אחרת.. הם מאוד דואגים, שואלים מידי פעם אם אנחנו בטוחים שאנחנו במקום הנכון והרופאים הנכונים אז החלטנו שמגיע להם לדעת.
מתפללת לטוב, לדופק תקין ולעוד בשורות טובות שכאלה להרבה אנשים.
אני מבינה כמה מזל יש לי שהצליח לנו סה"כ די מהר ולא בטיפולים חודרניים מידי. ישבו לידי היום בתור אחת שילדה לפני שנה וכבר מתחילה שוב כי הפעם הקודמת הצליחה רק אחרי 6 שנים ועוד אחת שיש ילד כבר גדול למדי והיא בטיפולים כבר תק' ארוכה.
תודה על כול התמיכה מכול הנשים כאן. ובהצלחה!

[שובי*]

בעזרת ה' שיעבור בשמחה ובקלות!
ממש שמחתי לראות אותך שוב ב"מה חדש"..
תעדכני מידי פעם טוב?
זה משמח!

[מיקה*]

רוח ערב?
את שם? רציתי לדעת מה שלומך.. אני עוקבת ורואה שנעלמת. הכל בסדר?

[רוח_ערב*]

כול פעם מתכננת לעדכן ולא הולך לי אז הנה:
יש דופק והכול תקין -נכון ללפני שבועיים. אמרנו להורים ולעוד מספר חברים שהיו בסוד העניינים התור הבא שלי הוא רק בעוד שבוע והאמת שזה קצת מלחיץ אותי
זה נראה לי רחוק מידי. בינתיים הייתי מאוד חולה, הסינוסים שלי אמרו שירה ולקח לי זמן לקלוט כי חשבתי שאולי זה ההריון.
בינתיים התחושות שונות מההריון הקודם. יש בחילות אבל לא מחרידות ואני לא מקיאה (מקווה שמרפי לא שומע..) בהריון הקודם הטרימסטר הראשון היה נוראי.
כולן יולדות סביבי ואני רגועה כי גם אני בהריון! מזל ,אחרת לא הייתי עומדת בזה.
מצד שני אני מוצאת את עצמי קוראת את הדף של חווה כרגע הפלה וחשה כ"כ הרבה רחמים והזדהות עם התיסכול ומפחדת שזה יכול עוד לקרוא לי ומה הזדרזתי לספר לאומה?
אחד הדברים המדהימים הוא איך שבהריון הקודם שיגעו אותי עם זריקות ומיליון בדיקות ועכשיו יש לי בדיקות בתדירות ממש נמוכה והרופאים אומרים לי שההריון נחשב לרגיל ביותר, אז למה לעזאזל הוציאו לי את המיץ בהריון הקודם??
זהו בינתיים, אני מבטיחה להמשיך לעדכן ואני מקווה שזה יהפוך להיות בלוג של מישהי בהריון משעמם ובנלי. בהצלחה

[רוח_ערב*]

אז הייתי בביקורת והאמת שלא קרה שם שום דבר מעניין, הרופאה אפילו לא עשתה לי אולטרסאונד כי השקיפות העורפית בדרך.
אבל מבחינת ההורות שלי אני מרגישה בבעיה, השמנדריק מוציא אותי מדעתי! באחד הערבים הוא פשוט התחיל התקף זעם (מעולם לא היה לו משהו כזה) וצרח ונשכב על הרצפה במטבח, בכה בלי הפסקה ואני איבדתי עשתונות וצעקתי עליו בחזרה.. ואח"כ צילצלתי לבעלי ואמרתי לו שכדאי שישוב מהר הביתה כי אני שוקלת לקפוץ מהחלון.. אבל הוא לא יכל לחזור ואיכשהו השמנדריק נרגע והלך למיטה וחיכה שם לאבא שיחזור מהעבודה (היה כבר ממש מאוחר) ונרדם בינתיים.
אני מפחדת ליפול שוב לדיכאונות של ההריון הראשון.
אני רוצה להתחיל באיזו פעילות בשביל עצמי אבל אני עומדת להיכנס לתקופה מוטרפת למדי בעבודה עד פסח וגם אח"כ לא עומד להיות קל- יהיה טירוף אחר.
אולי כדאי בכ"ז להתחיל משהו, דווקא בתוך הלחץ, זה יהיה מקום השחרור שלי מהלחץ והתסכול? אולי אני אתחיל לברר
אני מרגישה שאני לא מספיק מתייחסת להריון הזה, דווקא ציפיתי לו כ"כ ובסוף? אני אלך לקרוא קצת דפים על הריון, בדיקות וכו'..