איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
תקציר האירועים הקודמים-
כשנולי היתה בת שלושה חודשים בערך, גיליתי את האתר הנהדר הזה.
נוכחתי אט- אט לדעת שחיתולים הם לא כורח המציאות ושקיימת אלטרנטיבה. למען הגילוי הנאות, נראה לי בשעתו שמי שבוחר באלטרנטיבה הם חבורת תמהונים שמשתעבדים לילדיהם טוטאלית. למה תמהונים? למה שעבוד? כי הרעיון של קשב לצרכים זעזע את תפיסת המציאות שלי. הייתי צריכה להתבשל ולנער המון אינפורמציה חסרה ומוטעית ממוחי הדל והמאובק.
החודשים חלפו וזה אכן קרה.
פגשתי מפשפשת מקסימה, בשר ודם בעולם האמיתי. לא היה לה שום זנב נראה לעין וגם לא קשקשים.
הבישול עבר לאש גבוהה. הרגשתי שפספסתי את החלון והחלטתי לחכות שנולי תלך ולהוריד חיתול ודי.
חיכיתי.
לפני חודשיים- שלושה הקטנה שלשלה נורא. משהו מחריד- שני קקי בשעה. תוך יממה איומה כזו הטוסיק שלה הפך רשמית לעגבניה נפוחה ודואבת.
חיפשתי עצה ונתקלתי בקרוטונית היקרה שהציעה להוריד את החיתול לאלתר.
הורדתי לכמה שעות כל יום עד שהפריחה חלפה לה.
אבל חיכיתי שנולי תלך.
וחיכיתי.
ועוד קצת ודי. חלאס, נמאס. נמאס לי, אבל יותר מכל נמאס לסופניית המרוץ הדעתנית שאני מגדלת בעונג רב.
לא מוכנה לחיתול. מתפתלת ומתעצבנת. למה שאכפה עליה? אומרת כבר פיפי אחרי שהיא עושה ובכלל מאוד ורבלית ומודעת לעולם.
החיתול לסל וחסל!
הורדנו את החיתול לפני שבוע וחצי, כמה ימים אחרי יום הולדת שנה. מאז אנחנו שוחים בשלוליות, מנגבים במרץ ונהנים( כמעט )מכל רגע.
זהו בערך. רציתי שיהיה לי בלוג שילווה אותי בתהליך הזה. גילו נאות מס' 2- מעולם לא היה לי בלוג ועד לפני שנה חייתי בלי מחשב כלל.
ככה שאני בתולה מצחקקת וסמוקת לחיים בשני התחומים
כשנולי היתה בת שלושה חודשים בערך, גיליתי את האתר הנהדר הזה.
נוכחתי אט- אט לדעת שחיתולים הם לא כורח המציאות ושקיימת אלטרנטיבה. למען הגילוי הנאות, נראה לי בשעתו שמי שבוחר באלטרנטיבה הם חבורת תמהונים שמשתעבדים לילדיהם טוטאלית. למה תמהונים? למה שעבוד? כי הרעיון של קשב לצרכים זעזע את תפיסת המציאות שלי. הייתי צריכה להתבשל ולנער המון אינפורמציה חסרה ומוטעית ממוחי הדל והמאובק.
החודשים חלפו וזה אכן קרה.
פגשתי מפשפשת מקסימה, בשר ודם בעולם האמיתי. לא היה לה שום זנב נראה לעין וגם לא קשקשים.
הבישול עבר לאש גבוהה. הרגשתי שפספסתי את החלון והחלטתי לחכות שנולי תלך ולהוריד חיתול ודי.
חיכיתי.
לפני חודשיים- שלושה הקטנה שלשלה נורא. משהו מחריד- שני קקי בשעה. תוך יממה איומה כזו הטוסיק שלה הפך רשמית לעגבניה נפוחה ודואבת.
חיפשתי עצה ונתקלתי בקרוטונית היקרה שהציעה להוריד את החיתול לאלתר.
הורדתי לכמה שעות כל יום עד שהפריחה חלפה לה.
אבל חיכיתי שנולי תלך.
וחיכיתי.
ועוד קצת ודי. חלאס, נמאס. נמאס לי, אבל יותר מכל נמאס לסופניית המרוץ הדעתנית שאני מגדלת בעונג רב.
לא מוכנה לחיתול. מתפתלת ומתעצבנת. למה שאכפה עליה? אומרת כבר פיפי אחרי שהיא עושה ובכלל מאוד ורבלית ומודעת לעולם.
החיתול לסל וחסל!
הורדנו את החיתול לפני שבוע וחצי, כמה ימים אחרי יום הולדת שנה. מאז אנחנו שוחים בשלוליות, מנגבים במרץ ונהנים( כמעט )מכל רגע.
זהו בערך. רציתי שיהיה לי בלוג שילווה אותי בתהליך הזה. גילו נאות מס' 2- מעולם לא היה לי בלוג ועד לפני שנה חייתי בלי מחשב כלל.
ככה שאני בתולה מצחקקת וסמוקת לחיים בשני התחומים
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
פתאום עלה בדעתי ששם הדף מעט מטעה ומרמז על אופי נודיסטי משהו. אהממם.
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
פתאום עלה בדעתי ששם הדף מעט מטעה ומרמז על אופי נודיסטי משהו. אהממם.
לפני שנה ביקרנו משפחה בארה"ב עם ילד שגדול מילדנו במספר חודשים.
הילד שלנו היה אז בן שנה וקרובי המשפחה נכנסו למתח כל פעם שהוא הסתובב קצת בלי חיתול (אצלם בבית כמובן הוא היה מחותל לגמרי) וזה מאד שעשע אותי. הוא לא פספס כל כל הרבה וזה הצחיק אותי כמה לא נורמלי זה בשבילם שתינוק מסתובב ככה, כמה זה מלחיץ אותם.
היום הוא בן שנתיים וחודשים, גמול כבר קרוב לשנה, מסתובב לו בבית בלי חלק תחתון חלק מהיום כי הוא מתעקש ללכת לשירותים לבד ולהתפשט לבד ולעיתים קצת מסתבך עם זה. הסתכלתי עליו היום, חשוף טוסיק, וחשבתי לעצמי כמה זה רגיל ושפוי בעיני שהוא ככה, כמה אני לא מוטרדת מזה, ככה זה צריך להיות .
קרוב המשפחה שלו בארה"ב עדין מחותל.
שיהיה לך בהצלחה @}
לפני שנה ביקרנו משפחה בארה"ב עם ילד שגדול מילדנו במספר חודשים.
הילד שלנו היה אז בן שנה וקרובי המשפחה נכנסו למתח כל פעם שהוא הסתובב קצת בלי חיתול (אצלם בבית כמובן הוא היה מחותל לגמרי) וזה מאד שעשע אותי. הוא לא פספס כל כל הרבה וזה הצחיק אותי כמה לא נורמלי זה בשבילם שתינוק מסתובב ככה, כמה זה מלחיץ אותם.
היום הוא בן שנתיים וחודשים, גמול כבר קרוב לשנה, מסתובב לו בבית בלי חלק תחתון חלק מהיום כי הוא מתעקש ללכת לשירותים לבד ולהתפשט לבד ולעיתים קצת מסתבך עם זה. הסתכלתי עליו היום, חשוף טוסיק, וחשבתי לעצמי כמה זה רגיל ושפוי בעיני שהוא ככה, כמה אני לא מוטרדת מזה, ככה זה צריך להיות .
קרוב המשפחה שלו בארה"ב עדין מחותל.
שיהיה לך בהצלחה @}
-
- הודעות: 216
- הצטרפות: 20 נובמבר 2008, 22:37
- דף אישי: הדף האישי של רויטל_S*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
נכון אין על טוסיק חשוף וקטן !!! אני איתך
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
גם אני איתך
במיוחד בקטע של מנגבים
במיוחד בקטע של מנגבים
-
- הודעות: 337
- הצטרפות: 25 אפריל 2009, 21:39
- דף אישי: הדף האישי של ורד_דרור*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
נראה שהם פשוט יודעים. בשלב שהוא מפסיקים להסכים לחיתול ואז זה האות. מהם. לא מהאגיס.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
מה היה לנו היום?
יחס של 50 50 בין הסיר לרצפה.
פספוס משמעותי במיוחד בגן השעשועים.
(פעם ראשונה שהרגשתי שתקעו בי מבט מלוכלך בגינה. לרב יש פרגון מנדנדה לנדנדה אצלנו)
כל הקקי, שוב, בסיר.
מאז שהתחלנו היה פספוס קקי אחד בלבד וגם הוא עם אבא. האמת, אבא עולה אף הוא על כל הציפיות, אבל על קקי היא לא מודיעה בכלל פשוט מתאמצת ועושה.
מודיעה על פיפי לפני! הרבה פעמים זו הודעת סרק, אבל עדיין, איזה יופי.
אהה, הפתעת היום היתה קימה בבוקר יבשה כמעט לחלוטין. עד כה היא קמה בחיתול מלא עד להתפקע. בשנות היום כבר ללא שמץ של חיתול. מה שכן, אני חייבת למצוא שעונית סימפטית למשתמש, יש לנו מזרן שוה ויקר, ממש חבל. אני משכיבה אותה על מגבות בינתיים.
מזרן הפעילות הוא גם סוגיה שאני נדרשת אליה.
יחס של 50 50 בין הסיר לרצפה.
פספוס משמעותי במיוחד בגן השעשועים.
(פעם ראשונה שהרגשתי שתקעו בי מבט מלוכלך בגינה. לרב יש פרגון מנדנדה לנדנדה אצלנו)
כל הקקי, שוב, בסיר.
מאז שהתחלנו היה פספוס קקי אחד בלבד וגם הוא עם אבא. האמת, אבא עולה אף הוא על כל הציפיות, אבל על קקי היא לא מודיעה בכלל פשוט מתאמצת ועושה.
מודיעה על פיפי לפני! הרבה פעמים זו הודעת סרק, אבל עדיין, איזה יופי.
אהה, הפתעת היום היתה קימה בבוקר יבשה כמעט לחלוטין. עד כה היא קמה בחיתול מלא עד להתפקע. בשנות היום כבר ללא שמץ של חיתול. מה שכן, אני חייבת למצוא שעונית סימפטית למשתמש, יש לנו מזרן שוה ויקר, ממש חבל. אני משכיבה אותה על מגבות בינתיים.
מזרן הפעילות הוא גם סוגיה שאני נדרשת אליה.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
-
- הודעות: 2934
- הצטרפות: 03 דצמבר 2004, 17:39
- דף אישי: הדף האישי של רוקדת_לאור_ירח*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
מזרן הפעילות הוא גם סוגיה שאני נדרשת אליה.
אני כיסיתי איזו תקופה את מזרן הפעילות. אני לא זוכרת אם בשעוונית או ניילון גדול ועל זה בד או סדין.
אני כיסיתי איזו תקופה את מזרן הפעילות. אני לא זוכרת אם בשעוונית או ניילון גדול ועל זה בד או סדין.
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אבל על קקי היא לא מודיעה בכלל פשוט מתאמצת ועושה.
לא נורא, "קל" לתפוס את זה יחסית לפיפי, רצים לשירותים\סיר ואומרים לה מה היא עושה. בסוף היא גם תאמר משהו אבל בנתים תחדדי חושים לקלוט בזמן .
אני חייבת למצוא שעונית סימפטית למשתמש
בלי חיתולים גם בלילה , יש שם עצות טובות.
לא נורא, "קל" לתפוס את זה יחסית לפיפי, רצים לשירותים\סיר ואומרים לה מה היא עושה. בסוף היא גם תאמר משהו אבל בנתים תחדדי חושים לקלוט בזמן .
אני חייבת למצוא שעונית סימפטית למשתמש
בלי חיתולים גם בלילה , יש שם עצות טובות.
-
- הודעות: 549
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2009, 22:35
- דף אישי: הדף האישי של אנד_לוסיה*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
בהצלחה. אנחנו חיינו בשלוליות חודש. אחר כך הן פחתו מאוד. אין אין אין על וסיק חשוף וגם על טוסיק קטן ארוז במכנסיים צמודים.
דרך אגב, כשמורידים חיתול אפשר להלביש לילד בן שנה מכנסיים של ניו בורן. יש שם תמיד המון מקום לחיתול, וכשהוא מתפנה יש מקום לילד!
דרך אגב, כשמורידים חיתול אפשר להלביש לילד בן שנה מכנסיים של ניו בורן. יש שם תמיד המון מקום לחיתול, וכשהוא מתפנה יש מקום לילד!
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
לפני חודשיים עשיתי סדר כולל בבגדי הסופגניה והשארתי את המכנסיים הצמודים והגבוליים מתוך מחשבה שעם רדת החיתול הם יחזרו לככב בראש הערימה.
כפי שמרמז עליה שמה, הסופגנייה ניחנה במידות נדיבות ובמיוחד באזור המדובר הקיצר- איזה ראש ערימה ואיזה נעליים. גם ה12-18 עולה בקושי...
(מעצבי בגדי התינוקות הם שונאי נשים וחובבי קולבים )
כפי שמרמז עליה שמה, הסופגנייה ניחנה במידות נדיבות ובמיוחד באזור המדובר הקיצר- איזה ראש ערימה ואיזה נעליים. גם ה12-18 עולה בקושי...
(מעצבי בגדי התינוקות הם שונאי נשים וחובבי קולבים )
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
מעצבי בגדי התינוקות הם שונאי נשים וחובבי קולבים
-
- הודעות: 192
- הצטרפות: 24 מאי 2009, 11:08
- דף אישי: הדף האישי של ולריה_י*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אני היום הייתי אמיצה פעם ראשונה והורדתי חיתול (בן שנה ו-4 מהמם) עקב פריחה לא סימפטית, וחטפתי מה- זה קקי.... מממ.....
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
יום ארוך, נפלא ומוזר כאחד
הבוקר היה יוצא מן הכלל. שני פיפים וקקי אחד בסיר.
יצאנו לגינה. זיהיתי בזוית העין חברים רבים ואטרקציות בשלל צבעים וחשבתי כי מוטב שנתפשפש מראש. הסופגניה חשבה אחרת.
יצאה מיד מהסיר, טיפסה על המגלשה כשימפנז פוחז והשתינהלמראשות המגלשה בשמחה רבה.
ניקיתי, החלפתי,"בפעם הבאה..." וכיו"ב.
משם המשכנו לבית הורי למנוחת צהריים.
כשקמה מהשינה, שוב סירבה לפשפש. ידעתי ששלפוחיתה עמוסה והצעתי שוב. סירבה מפאת עניין גובר בסביבתה( למה לשבת על הסיר אם אפשר לשבור את הואזה של סבתא?) ואז ארע המאורע- כעסה עלי כשלקחתי את הטלפון מידיה באמצע שיחה מדומה עם סבתא כדי לענות לשיחה אמיתית מסבתא.
הכעס הפך ליבבה ובעקבותיה סילון פיפי חמים ונעים על הרגל של אמא. היבבה הפכה לבכי מופתע ורוגז והסילון התגבר.
למישהי מוכרת תופעה כזו?
התגברנו, אכלנו, התנקנו, עברנו פיפי נוסף בסיר והיידה, לפיקניק בים עם חברים.
(אני לוקחת פאוזה ממאורעות היום כדי להרהר בקול. אילו ידעתי איך לכתוב באותיות קטנות את הפסקה הזו, הייתי עושה זאת בחפץ לב כמחווה לידידי היקר אריך קסטנר.
היום חשבתי לעצמי אגב עוד להג מיסיונרי עם אמהות מחתלות שהגזמתי. כל כולי תעמולה מהלכת לבלי חיתולים\ גמילה מוקדמת. יש לציין שאני לא יוזמת שיחות אלו אלא זולגת לתוכן עם כל העולם ואשתו שמשתוממים למראה פיצית שכזו על הסיר. אני יכולהב לדוח בשמחה וגאוה על עבודת שטח באמת מוצלחת, לפחות חמש אמהות לגילאי שנה עד שנה וחצי מחוג מרעי משתעשעות עם המחשבה בעוד אנו מדברים!
אמ-מה, אני מרגישה שקצת נסחפתי, אני כל- כולי ללא חיתולים עשרה ימים בלבד, אל יתהלל, לא ככה?
בעודי חושבת להתמתן עם הפרופוגנדה הנלהבת שלי...)
הקטנה מטפסת עלי, מכריזה "פיפי" קבל עם ושמיכת פיקניק, פורשת הצידה בחברת אמא וסיר ועושה פיפי.
נשבעת בזוהר המלך
פעם ראשונה אי פעם שהיא מכריזה ועשה בחוץ. מיליון כלבים, אוכלים, מטוסים בשמיים ופיפי אחד בסיר.
איזה כיף, יא אללה.
בקיצור לא צריך להסביר ולהטרחן, אפשר פשוט להיות.
קיפלנו את הפיקניק, חברותי הלכו לדרכן ואני החלטתי להכניס את הקטנה לים( עד עכשיו היינו בפארק הילטון שחולש על הים)
ירדתי למטה ובלי לחשוב הרבה נכנסתי, על כל מלבושי, עם הקטנה וחליפת ההולדת המתוקה שלה למים. 7 בערב, בריזה מענגת, משגע.
יצאתי מטפטפת, יבשתי את הקטנה במכנסי ספייר שהיו בתיק, מצאתי מונית שמסכימה להסיע תמהוניות רטובות שכמותנו ויצאנו לדרך. כל הדרך הקטנה אומרת פיפי. ואני תכף, עוד רגע מתוקה. הנהג תוקע בי מבט מאיים במיוחד.
מה עושים?
הגענו הביתה, הקטנה פשפשה כבר בחדר המדרגות. התנצלתי שלא יכולתי לתת לה סיר בזמן.
בבית, לפני השינה, אני מרגישה שמיד יבוא הקקי. אני מושבה אותה על הסיר, היא יוצאת וזוחלת אל מתחת לשולחן, אזור חירבון חביב עליה מתקופת החיתולים.
מפליצה הפלצת אזהרה, אני לוקחת אותה שוב ומושיבה על הסיר.
רק כשאני לוקחת אותה אני רואה שהיא התחילה כבר לעשות קקי.
היא צועקת, יורדת מהסיר וזוחלת בבכי אל הקקי שלה בידיים שלוחות.
אני קוראת לאבא שלה, מבקשת שייקח לסלון וינסה עם סיר אחר בזמן שאני מנקה.
לא יוצא.
גם לא על הרצפה.
המצב רוח מצויין, התקרית נשכחה, היא הולכת לישון מאושרת. אבל אני מרגישה שטעיתי ופוחדת( ולא בפעם הראשונה) שצילקתי את הקטנה לעד.
מה אתן אומרות?
(בהנחה שנשארה כאן מישהי אחרי הפוסט המייגע הזה. עם הקוראות סליחה.)
הבוקר היה יוצא מן הכלל. שני פיפים וקקי אחד בסיר.
יצאנו לגינה. זיהיתי בזוית העין חברים רבים ואטרקציות בשלל צבעים וחשבתי כי מוטב שנתפשפש מראש. הסופגניה חשבה אחרת.
יצאה מיד מהסיר, טיפסה על המגלשה כשימפנז פוחז והשתינהלמראשות המגלשה בשמחה רבה.
ניקיתי, החלפתי,"בפעם הבאה..." וכיו"ב.
משם המשכנו לבית הורי למנוחת צהריים.
כשקמה מהשינה, שוב סירבה לפשפש. ידעתי ששלפוחיתה עמוסה והצעתי שוב. סירבה מפאת עניין גובר בסביבתה( למה לשבת על הסיר אם אפשר לשבור את הואזה של סבתא?) ואז ארע המאורע- כעסה עלי כשלקחתי את הטלפון מידיה באמצע שיחה מדומה עם סבתא כדי לענות לשיחה אמיתית מסבתא.
הכעס הפך ליבבה ובעקבותיה סילון פיפי חמים ונעים על הרגל של אמא. היבבה הפכה לבכי מופתע ורוגז והסילון התגבר.
למישהי מוכרת תופעה כזו?
התגברנו, אכלנו, התנקנו, עברנו פיפי נוסף בסיר והיידה, לפיקניק בים עם חברים.
(אני לוקחת פאוזה ממאורעות היום כדי להרהר בקול. אילו ידעתי איך לכתוב באותיות קטנות את הפסקה הזו, הייתי עושה זאת בחפץ לב כמחווה לידידי היקר אריך קסטנר.
היום חשבתי לעצמי אגב עוד להג מיסיונרי עם אמהות מחתלות שהגזמתי. כל כולי תעמולה מהלכת לבלי חיתולים\ גמילה מוקדמת. יש לציין שאני לא יוזמת שיחות אלו אלא זולגת לתוכן עם כל העולם ואשתו שמשתוממים למראה פיצית שכזו על הסיר. אני יכולהב לדוח בשמחה וגאוה על עבודת שטח באמת מוצלחת, לפחות חמש אמהות לגילאי שנה עד שנה וחצי מחוג מרעי משתעשעות עם המחשבה בעוד אנו מדברים!
אמ-מה, אני מרגישה שקצת נסחפתי, אני כל- כולי ללא חיתולים עשרה ימים בלבד, אל יתהלל, לא ככה?
בעודי חושבת להתמתן עם הפרופוגנדה הנלהבת שלי...)
הקטנה מטפסת עלי, מכריזה "פיפי" קבל עם ושמיכת פיקניק, פורשת הצידה בחברת אמא וסיר ועושה פיפי.
נשבעת בזוהר המלך
פעם ראשונה אי פעם שהיא מכריזה ועשה בחוץ. מיליון כלבים, אוכלים, מטוסים בשמיים ופיפי אחד בסיר.
איזה כיף, יא אללה.
בקיצור לא צריך להסביר ולהטרחן, אפשר פשוט להיות.
קיפלנו את הפיקניק, חברותי הלכו לדרכן ואני החלטתי להכניס את הקטנה לים( עד עכשיו היינו בפארק הילטון שחולש על הים)
ירדתי למטה ובלי לחשוב הרבה נכנסתי, על כל מלבושי, עם הקטנה וחליפת ההולדת המתוקה שלה למים. 7 בערב, בריזה מענגת, משגע.
יצאתי מטפטפת, יבשתי את הקטנה במכנסי ספייר שהיו בתיק, מצאתי מונית שמסכימה להסיע תמהוניות רטובות שכמותנו ויצאנו לדרך. כל הדרך הקטנה אומרת פיפי. ואני תכף, עוד רגע מתוקה. הנהג תוקע בי מבט מאיים במיוחד.
מה עושים?
הגענו הביתה, הקטנה פשפשה כבר בחדר המדרגות. התנצלתי שלא יכולתי לתת לה סיר בזמן.
בבית, לפני השינה, אני מרגישה שמיד יבוא הקקי. אני מושבה אותה על הסיר, היא יוצאת וזוחלת אל מתחת לשולחן, אזור חירבון חביב עליה מתקופת החיתולים.
מפליצה הפלצת אזהרה, אני לוקחת אותה שוב ומושיבה על הסיר.
רק כשאני לוקחת אותה אני רואה שהיא התחילה כבר לעשות קקי.
היא צועקת, יורדת מהסיר וזוחלת בבכי אל הקקי שלה בידיים שלוחות.
אני קוראת לאבא שלה, מבקשת שייקח לסלון וינסה עם סיר אחר בזמן שאני מנקה.
לא יוצא.
גם לא על הרצפה.
המצב רוח מצויין, התקרית נשכחה, היא הולכת לישון מאושרת. אבל אני מרגישה שטעיתי ופוחדת( ולא בפעם הראשונה) שצילקתי את הקטנה לעד.
מה אתן אומרות?
(בהנחה שנשארה כאן מישהי אחרי הפוסט המייגע הזה. עם הקוראות סליחה.)
-
- הודעות: 549
- הצטרפות: 27 אוקטובר 2009, 22:35
- דף אישי: הדף האישי של אנד_לוסיה*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
לא צילקת את הקטנה לעד.
בכלל, לא כל כך קל לצלק אותם לעד. ולא הכל זה את.
בכלל, לא כל כך קל לצלק אותם לעד. ולא הכל זה את.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אני יודעת, אני יודעת. אבל מה אני אמורה לעשות בסיטאציות כאלו? זה לא מרגיש כמו פספוס קקי, אלא יותר כמו מאבק כח סביב הקקי. כבר קרה לנו פעם אחת סיפור מאוד דומה. אני ממש מרגישה שהעניין פה הוא סירוב לעשות בסיר ומאבק לעשות על הרצפה. את כל זה אני אומרת, כמובן בדיעבד ובזמן אמת לא זיהיתי את המאבק, אילו זיהיתי כמובן שהייתי מאפשרת ודי.
בכלל לאחרונה אני מרגישה במאבק עם הסופגניה.
בכלל לאחרונה אני מרגישה במאבק עם הסופגניה.
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אולי לשים את הסיר מתחת לשולחן, אם אפשר?
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אני מקריאה להם ספר כשהם על הסיר (יותר על השירותים).
קצת משעמם להם בהתחלה לשבת שם לעשות, א"כ הם מקשרים בין לחכות קצת ולעשות בסיר\שירותים וזה כבר אחרת.
קצת משעמם להם בהתחלה לשבת שם לעשות, א"כ הם מקשרים בין לחכות קצת ולעשות בסיר\שירותים וזה כבר אחרת.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ברור, כל חיינו הם שעת סיפור אחת ארוכה מאז שהתחלנו...
אין לה התנגדות לשבת על הסיר. יש לה רצון (נראה לי) למפגש בלתי אמצעי עם הקקי שלה שכולל לישה ומישוש, שלא לאמר טעימה.
אני חושבת שהיא מנסה לעשות קקי רחוק ממני, שאני לא אפריע למפגש המרגש. ככה אני קוראת את זה.
זה גם קרה פעמיים בלבד, ככה שלא נורא.
אין לה התנגדות לשבת על הסיר. יש לה רצון (נראה לי) למפגש בלתי אמצעי עם הקקי שלה שכולל לישה ומישוש, שלא לאמר טעימה.
אני חושבת שהיא מנסה לעשות קקי רחוק ממני, שאני לא אפריע למפגש המרגש. ככה אני קוראת את זה.
זה גם קרה פעמיים בלבד, ככה שלא נורא.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ולמען הסר ספק, היא מעולם לא הצליחה לממש את הפנטזיה הזו. אבל אתמול עצרתי אותה רגע לפני המישוש ואני חייבת להודות שהמחשבה שהיא תצליח לגעת מחלחלת אותי עמוקות. ממש מפחיד אותי.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ניסיתי לדחות את הקץ, אבל היום הייתי חייבת כבר לגשת לסידורים בגן העיר. קפיצה לעדן טבע, קניית תחתונים לקטנה, גוזיית הנקה( גאוני! 70 שקלים בדלתא.)
ארוחת בוקר בבית קפה( איזה כייף!) קצת ג'ימבורי...
מפה לשם היא הייתה שעתיים עם חיתול.
הגענו הביתה, ילדה רדומה עם חיתול ביאמו, כך שגם שנת צהריים עוברת עליה עם חיתול
מבאס אותי ביותר. אני יודעת שזה לא נורא, אבל אתמול גם היה חיתול למשך שעתיים עם הבייביסיטר.
אני מרגישה שכשיש כמה ימים רצופים ללא חיתול כלל ( סוף שבוע ) הפספוסים יורדים משמעותית.
טוב, באמת לא נורא, אבל יש למישהי אלטרנטיבה להתנהלות בקניון?
לא בילוי חביב עלינו במיוחד, אבל פעם בשבוע- שבועיים אנחנו קופצים לגן העיר.
ארוחת בוקר בבית קפה( איזה כייף!) קצת ג'ימבורי...
מפה לשם היא הייתה שעתיים עם חיתול.
הגענו הביתה, ילדה רדומה עם חיתול ביאמו, כך שגם שנת צהריים עוברת עליה עם חיתול
מבאס אותי ביותר. אני יודעת שזה לא נורא, אבל אתמול גם היה חיתול למשך שעתיים עם הבייביסיטר.
אני מרגישה שכשיש כמה ימים רצופים ללא חיתול כלל ( סוף שבוע ) הפספוסים יורדים משמעותית.
טוב, באמת לא נורא, אבל יש למישהי אלטרנטיבה להתנהלות בקניון?
לא בילוי חביב עלינו במיוחד, אבל פעם בשבוע- שבועיים אנחנו קופצים לגן העיר.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אומרת פיפי, מתיישבת בשמחה על הסיר, מיד קמה והולכת לעשות בצד.
כבר ארבע פעמים ככה בדיוק.
כבר ארבע פעמים ככה בדיוק.
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
גם האפרוח שלי (מפושפש עם חיתול מגיל כלום, בלי חיתולים מגיל 6 שבועות) בן שנה וחודשיים, לא אוהב לעשות בסיר. פעם הוא עוד אהב את הכיור (כיור אחד ויחיד בבית, חלילה לא כיורים זרים) ואת הגינה... היום הוא מעדיף באופן ברור לעשות על הארץ, ואם אפשר אז כמה שיותר רחוק ממני. הוא מיד קורא לי כשסיים (לפעמים גם תו"כ או קצת לפני, אבל אני לא יכולה לסמוך על זה)... מכיוון שהוא עוד לא הולך, כל פשפוש וקשקוש די נמרחים. אני מעריכה שכשיתחיל ללכת הוא פשוט יכרע בנחת, או יעמוד וישתין בקשת, ויהיה אפשר לאסוף/לנגב בקלות. אגב, הוא מודיע יפה - אומר קקי ופיפי מאוד ברור. רק שלרוב ההודעה באה אחרי... אה, ומה שכתבת על הקקי שהתחיל ואז הפסיק ברגע שקלטת והזזת אותה - מאוד מאוד מאודדדדד מוכר גם פיפי. השדון יודע להתאפק היטב. אז רק רציתי לשתף אותך שלא רק אצלכם זה ככה, שזה יכול להיות ככה גם אצל ילדים שרגילים להיות בלי חיתול מגיל קטן מאוד, ובכלל, שהמון ילדים לא אוהבים את הסיר או השירותים אלא מעדיפים לעשות על הארץ. אולי ככה יותר טבעי להם...
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אפשר גם להוריד את החיתול כדי לפשפש מעל שירותים ציבוריים או פינת השקיה .
יש חיתולים שנפתחים ונסגרים נוח (האגיס, למשל).
יש חיתולים שנפתחים ונסגרים נוח (האגיס, למשל).
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
יש חיתולים שנפתחים ונסגרים נוח
התכונתי שהם יכולים להיפתח ולהיסגר כמה פעמים בלי להתפורר.
התכונתי שהם יכולים להיפתח ולהיסגר כמה פעמים בלי להתפורר.
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
רוצה לשחק עם הקקי זה נשמע לי כמו זמן מצויין להכין כדורי שוקולד
לקנות חימר
להכין קובבות מבוץ
או בקיצור לספק לה "קקי" לא מלוכלך
אצלנו לא פשוט
אבל כרגע עקב יציאת שן וחום אנחנו עם חיתול (בד בד לא להתבאס עלי) אבל היו שני פיפי בסיר וקקי של הבוקר גם
וגם אני משויצה בפראות לכל הורה שמזמן לדרכנו ורואה אותה עם התחתונים החמודות שלה
לקנות חימר
להכין קובבות מבוץ
או בקיצור לספק לה "קקי" לא מלוכלך
אצלנו לא פשוט
אבל כרגע עקב יציאת שן וחום אנחנו עם חיתול (בד בד לא להתבאס עלי) אבל היו שני פיפי בסיר וקקי של הבוקר גם
וגם אני משויצה בפראות לכל הורה שמזמן לדרכנו ורואה אותה עם התחתונים החמודות שלה
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
_כל הדרך הקטנה אומרת פיפי. ואני תכף, עוד רגע מתוקה. הנהג תוקע בי מבט מאיים במיוחד.
מה עושים?
הגענו הביתה, הקטנה פשפשה כבר בחדר המדרגות. התנצלתי שלא יכולתי לתת לה סיר בזמן._
כבר קרה שעצרתי מונית לשנייה בפינת הרחוב כדי שהתינוק יעשה פיפי. למה לא בעצם? נהג המונית בטח ישמח לעצור מאשר להסתכן בפיפי על המושב.
ואם הגעתן הביתה, והיא כבר ביקשה המון זמן, את יכולה להרים ולפשפש אותה מעל כל עץ רענן אשר בקרבת מקום מגוריכן. לא צריך לחכות לסיר.
מה עושים?
הגענו הביתה, הקטנה פשפשה כבר בחדר המדרגות. התנצלתי שלא יכולתי לתת לה סיר בזמן._
כבר קרה שעצרתי מונית לשנייה בפינת הרחוב כדי שהתינוק יעשה פיפי. למה לא בעצם? נהג המונית בטח ישמח לעצור מאשר להסתכן בפיפי על המושב.
ואם הגעתן הביתה, והיא כבר ביקשה המון זמן, את יכולה להרים ולפשפש אותה מעל כל עץ רענן אשר בקרבת מקום מגוריכן. לא צריך לחכות לסיר.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אפשר גם להוריד את החיתול כדי לפשפש מעל שירותים ציבוריים
מודה ומתודה- יש לי רתיעה נוראית משירותים ציבוריים...
אילה, נשמע יופי של רעיון. עכשיו חזרנו מהים והיא פשוט התגלגלה בחול כהתגלגל שניצל בבלילה. כנראה היא באמת זקוקה למגע עם חומרים.
כבר קרה שעצרתי מונית לשנייה בפינת הרחוב כדי שהתינוק יעשה פיפי. למה לא בעצם? נהג המונית בטח ישמח לעצור מאשר להסתכן בפיפי על המושב
כל אעשה להבא. אבל להתפשפש מעל כל עץ רענן היא מסרבת.
אך ורק סיר. אולי אני לא מחזיקה אותה נכון, כי גם לי זה מאוד לא נוח.
מודה ומתודה- יש לי רתיעה נוראית משירותים ציבוריים...
אילה, נשמע יופי של רעיון. עכשיו חזרנו מהים והיא פשוט התגלגלה בחול כהתגלגל שניצל בבלילה. כנראה היא באמת זקוקה למגע עם חומרים.
כבר קרה שעצרתי מונית לשנייה בפינת הרחוב כדי שהתינוק יעשה פיפי. למה לא בעצם? נהג המונית בטח ישמח לעצור מאשר להסתכן בפיפי על המושב
כל אעשה להבא. אבל להתפשפש מעל כל עץ רענן היא מסרבת.
אך ורק סיר. אולי אני לא מחזיקה אותה נכון, כי גם לי זה מאוד לא נוח.
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
גם שלי מסרבת להתפשפש בטבע (אלק טבע שיח בגן מאיר )
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
טוב הימים האחרונים קשים בכל החזיתות.
היום שני קקים ושני פיפים בסיר ואינסוף שלוליות על הרצפה.
מריירת כבולדוג, עצבנית כערס בפקקים, מקטרת כרכבת....
( אבל מתוקה משהו פחד, לא להאמין) בטח שן.
לא ישנה כלל ועיקר. איזו באסה. עד שהגענו לאיזו נורמליות בשינה, ריגרסיה נוראית.
כבר כתבתי את השאלה הזו ב גמילה מחיתולים בגיל צעיר ובכל זאת-
יכול להיות שהמודעות לפיפי מעירה אותה? שהיא לא מסוגלת לעשות בחיתול מתוך חצי שינה?
בשנת הצהריים, כאמור כבר מזמן בלי חיתול. לא קמה מעולם רטובה אמ-מה, ישנה גג שעה וגם זה ביום טוב.
אז אולי בעבר היתה משתינה מתוך דמדומים כאלו וממשיכה לישון ועכשיו נקטעת שנתה? ואם כן, מה אפשר לעשות בנדון? אני מציעה סיר לפני השינה, כמובן, אבל אז מניקה אותה עד לשינה מוחלטת.
חוץ מזה, לאכול אותה. היא כבר כמעט הולכת לגמרי. היום נספרו ארבעה צעדים לבד.
היום שני קקים ושני פיפים בסיר ואינסוף שלוליות על הרצפה.
מריירת כבולדוג, עצבנית כערס בפקקים, מקטרת כרכבת....
( אבל מתוקה משהו פחד, לא להאמין) בטח שן.
לא ישנה כלל ועיקר. איזו באסה. עד שהגענו לאיזו נורמליות בשינה, ריגרסיה נוראית.
כבר כתבתי את השאלה הזו ב גמילה מחיתולים בגיל צעיר ובכל זאת-
יכול להיות שהמודעות לפיפי מעירה אותה? שהיא לא מסוגלת לעשות בחיתול מתוך חצי שינה?
בשנת הצהריים, כאמור כבר מזמן בלי חיתול. לא קמה מעולם רטובה אמ-מה, ישנה גג שעה וגם זה ביום טוב.
אז אולי בעבר היתה משתינה מתוך דמדומים כאלו וממשיכה לישון ועכשיו נקטעת שנתה? ואם כן, מה אפשר לעשות בנדון? אני מציעה סיר לפני השינה, כמובן, אבל אז מניקה אותה עד לשינה מוחלטת.
חוץ מזה, לאכול אותה. היא כבר כמעט הולכת לגמרי. היום נספרו ארבעה צעדים לבד.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
היא קמה היום בבוקר, התיישבה, הכריזה "פיפי" ומחאה לעצמה כפיים.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ומאז הלך והדרדר בהדרגה. היום הכי גרוע, עד כה, מאז שהתחלנו. עכשיו אין לי ספק שהיא במכון לא עושה בסיר. אני מושיבה אותה, היא משתעשעת, שומעת סיפור, זוחלת מתחת לשולחן לפשתן שם. וגם לעשות קקי. הפיאסקו של הקקי חזר על עצמו. עשתה על הרצפה וכשהרחקתי אותה משם היה משבר נוראי- רוצה לגעת. נתנו לה, כעצת אילה, לשחק בחומרים אתמול בארוחת ערב והיא היתה באקסטזה, שפכה את היוגורט על השיער, על כולה, התפוצצה מצחוק ובעודה מציירת איתו על השולחן היא צוחה בחדוה "פיפי והצביעה על היוגורט.
מה יהיה?
מה יהיה?
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
יש שיפור, אבל לא להיט. לא יודעת איך להמנע ממאבק. מאוד מתסכל. דוקא עם אבא, הפישר הקטן והחוצפן הולך יותר טוב.
ממש נכנסנו לאיזו פינה ואני לא יודעת איך לצאת ממנה.
ממש נכנסנו לאיזו פינה ואני לא יודעת איך לצאת ממנה.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
את שביתת פשפושים קראת כבר?
וגם: להרפות. תזכרי שזה אחד היתרונות של הגיל הצעיר שלה: השלוליות קטנות... מנגבים אותן צ'יק צ'אק.
וכשהרחקתי אותה משם היה משבר נוראי- רוצה לגעת
שתתמודד... ואם היתה רוצה לדחוף מסרגה לשקע? לא מקובל.
לא יודעת איך להמנע ממאבק.
מבינה אותך, כי זה כל כך מתבקש "ברור שיש לך פיפי, תעשי כבר".... אבל עכשיו קיץ. צאי איתההחוצה לפארק בתחתונים או בחולצה ארוכה בלי כלום מתחת, ואל תסתכלי בכלל על מה שהיא עושה.
וגם: להרפות. תזכרי שזה אחד היתרונות של הגיל הצעיר שלה: השלוליות קטנות... מנגבים אותן צ'יק צ'אק.
וכשהרחקתי אותה משם היה משבר נוראי- רוצה לגעת
שתתמודד... ואם היתה רוצה לדחוף מסרגה לשקע? לא מקובל.
לא יודעת איך להמנע ממאבק.
מבינה אותך, כי זה כל כך מתבקש "ברור שיש לך פיפי, תעשי כבר".... אבל עכשיו קיץ. צאי איתההחוצה לפארק בתחתונים או בחולצה ארוכה בלי כלום מתחת, ואל תסתכלי בכלל על מה שהיא עושה.
-
- הודעות: 3574
- הצטרפות: 23 אוקטובר 2004, 18:09
- דף אישי: הדף האישי של אילה_א*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
למה לא לשים סיר אחד מתחת לשולחן ?
גם אצלנו ימים לא פשוטים
קמה מהסיר ועושה פיפי לידו
כל הכבוד
גם אצלנו ימים לא פשוטים
קמה מהסיר ועושה פיפי לידו
כל הכבוד
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
יש סיר מתחת לשולחן, לא עוזר.הבעיה שלי היא לא עם השלוליות, אלא אם אופן ההתמודדות שלי.
כמובן שאני לא מפגינה כלפיה כעס, אבל עולה בי כעס, כי אני ממש מרגישה שהיא" עושה לי דוקא"(כמה שאני אלרגית למינוח הזה ולאופן החשיבה הזה, בדיוק כך אני מרגישה). אני פוחדת שהיא מרגישה משהו ומסלימה את מאבקה וכך העימות מתגבר במקום לדעוך.
אין לי שום בעיה להרפות ולנגב כל רגע, השאלה אם בכך אני לא "נותנת יד" להתנהגות לא רצוייה ומבלבלת אותה.
אוי הברוך.
כמובן שאני לא מפגינה כלפיה כעס, אבל עולה בי כעס, כי אני ממש מרגישה שהיא" עושה לי דוקא"(כמה שאני אלרגית למינוח הזה ולאופן החשיבה הזה, בדיוק כך אני מרגישה). אני פוחדת שהיא מרגישה משהו ומסלימה את מאבקה וכך העימות מתגבר במקום לדעוך.
אין לי שום בעיה להרפות ולנגב כל רגע, השאלה אם בכך אני לא "נותנת יד" להתנהגות לא רצוייה ומבלבלת אותה.
אוי הברוך.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אהה, עוד משהו ואפילו חשוב.
לא משתלם לה לעשות בסיר. כל זאת למה?
כשהיא עושה בסיר קוראים איתה ספר, מסתכלים על תמונות, מוחאים כפיים, קצת שירי הלל וביי קקי, פיפי ודי.
כשהיא עושה על הרצפה-
לא משתלם לה לעשות בסיר. כל זאת למה?
כשהיא עושה בסיר קוראים איתה ספר, מסתכלים על תמונות, מוחאים כפיים, קצת שירי הלל וביי קקי, פיפי ודי.
כשהיא עושה על הרצפה-
- היא משחקת עם הפיפי שלה בהנאה.
- היא נלקחת אחר כבוד לשטיפה במקלחת שם היא משחקת במים.
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
- דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אין לי שום בעיה להרפות ולנגב כל רגע, השאלה אם בכך אני לא "נותנת יד" להתנהגות לא רצוייה ומבלבלת אותה
שני הסנט שלי: לדעתי (ממה שזה נשמע) היא יודעת מה ההתנהגות הרצוייה, עכשיו הזמן להיפטר מהסטרס והציפיות שמלווים את התהליך. אם תנמיכי ציפיות לאפס, רק תנגבי (ותוסיפי את ה"בפעם הבאה..." אבל בלי לחשוב על הפעם הזאת שהיתה כרגע) ותעברי הלאה כאילו לא קרה דבר, לדעתי היא תבין שאין עניין (ואת גם תיפטרי מה"עניין"), ודברים יחזרו למסלולם התקין. בזמנם{{}}. הניחי לשליטה בסיטואציה.
זו דעתי. אבל היא מבוססת על התנהלות עם בן שנתיים שעושה 'קונצים'. אני לא ממש זוכרת איך זה בגיל שנה...
שני הסנט שלי: לדעתי (ממה שזה נשמע) היא יודעת מה ההתנהגות הרצוייה, עכשיו הזמן להיפטר מהסטרס והציפיות שמלווים את התהליך. אם תנמיכי ציפיות לאפס, רק תנגבי (ותוסיפי את ה"בפעם הבאה..." אבל בלי לחשוב על הפעם הזאת שהיתה כרגע) ותעברי הלאה כאילו לא קרה דבר, לדעתי היא תבין שאין עניין (ואת גם תיפטרי מה"עניין"), ודברים יחזרו למסלולם התקין. בזמנם{{}}. הניחי לשליטה בסיטואציה.
זו דעתי. אבל היא מבוססת על התנהלות עם בן שנתיים שעושה 'קונצים'. אני לא ממש זוכרת איך זה בגיל שנה...
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
היא יודעת מה ההתנהגות הרצוייה והיא גם יודעת איך להקפיץ את אמא שלה.
"יו, איזה קטעים פה, איך אמא מגיבה מצחיק למה שאני עושה, אולי אני אעשה את זה עוד פעם".
נשמע שלילדה שלך יש חוש הומור .
"יו, איזה קטעים פה, איך אמא מגיבה מצחיק למה שאני עושה, אולי אני אעשה את זה עוד פעם".
נשמע שלילדה שלך יש חוש הומור .
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
רק תנגבי (ותוסיפי את ה"בפעם הבאה..." אבל בלי לחשוב על הפעם הזאת שהיתה כרגע) ותעברי הלאה כאילו לא קרה דבר
זה מה שאני מציעה לעשות למרות שאני יודעת כמה זה קשה לא להתחרפן.
אבל לא נורא, ככה זה בהתחלה ועל אחת כמה וכמה לכאלה שהתרגלו לחיתול ושלומדים עכשיו איך זה להוריד חיתול. זה משהו שמפתיע תמיד איך הוא עובר בדיוק כשאנחנו מפסיקים להתרגש מזה.
תזכירי לעצמך שאנחנו עכשיו אוהבים טוסיק חשוף ומעדיפים את זה על הרצפה מאשר סגור בנילונים על העור שלהם.
ותחזיקי מעמד .
זה מה שאני מציעה לעשות למרות שאני יודעת כמה זה קשה לא להתחרפן.
אבל לא נורא, ככה זה בהתחלה ועל אחת כמה וכמה לכאלה שהתרגלו לחיתול ושלומדים עכשיו איך זה להוריד חיתול. זה משהו שמפתיע תמיד איך הוא עובר בדיוק כשאנחנו מפסיקים להתרגש מזה.
תזכירי לעצמך שאנחנו עכשיו אוהבים טוסיק חשוף ומעדיפים את זה על הרצפה מאשר סגור בנילונים על העור שלהם.
ותחזיקי מעמד .
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
חוץ מזה, ברגעים הקשים אצלנו, לא ספרתי את הפספוסים, רק את ההצלחות.
-
- הודעות: 745
- הצטרפות: 07 מרץ 2008, 17:36
- דף אישי: הדף האישי של ע_ע_ע*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
בחיפוש המילים "טוסיק חשוף" בגוגל, הדף הזה מופיע כתוצאה ראשונה.
התיוג כ{{}}דף מוצנע (הנה תייגתי) לא יעזור, גוגל לא משתפים פעולה (לפי עדותה של יונת).
ממליצה לשנות את השם.
התיוג כ{{}}דף מוצנע (הנה תייגתי) לא יעזור, גוגל לא משתפים פעולה (לפי עדותה של יונת).
ממליצה לשנות את השם.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
תודה רבה. איך אני משנה את השם?
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ותודה לכולכן. אתן מחזקות, משמחות ומתוקות מאוד באופן כללי
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ממליצה לשנות את השם.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אבל איך?
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אם מסתובבת כאן איזו נשמה טוב ויקרה שיודעת איך ומוכנה לשנות את השם בשבילי, אשמח להחליפו ל-
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול.
תודה רבה.
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול.
תודה רבה.
-
- הודעות: 745
- הצטרפות: 07 מרץ 2008, 17:36
- דף אישי: הדף האישי של ע_ע_ע*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
יש הסבר ב{{}}שינוי שם דף,
אבל אני יכולה להקל עלייך ופשוט להחליף לאיזה שם שתבחרי.
אבל אני יכולה להקל עלייך ופשוט להחליף לאיזה שם שתבחרי.
-
- הודעות: 745
- הצטרפות: 07 מרץ 2008, 17:36
- דף אישי: הדף האישי של ע_ע_ע*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אה, כתבנו ביחד.
יבוצע תוך דקתיים
יבוצע תוך דקתיים
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
יופי- טופי! המון תודה לך!
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
קרוטונית צודקת, כמובן. שכחתי את כלל הזהב.
ובהתאם לזאת היום נספרו-
2 קקי בסיר ו2 פיפי בסיר, הוריי! ועד להודעה חדשה נספור הצלחות בלבד.
ובאמת הרפיתי.
ואני מרגישה הרבה יותר טוב.
ובהתאם לזאת היום נספרו-
2 קקי בסיר ו2 פיפי בסיר, הוריי! ועד להודעה חדשה נספור הצלחות בלבד.
ובאמת הרפיתי.
ואני מרגישה הרבה יותר טוב.
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
_ובאמת הרפיתי.
ואני מרגישה הרבה יותר טוב._
ואני מרגישה הרבה יותר טוב._
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ועוד יותר טוב. 4 פיפי ושני קקי בסיר
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ומודיעה כמעט כל פעם. לא בהכרח מוכנה לשבת על הסיר, אבל מודיעה.
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
ומודיעה כמעט כל פעם. לא בהכרח מוכנה לשבת על הסיר, אבל מודיעה.
אז תנסי להיות יצירתית ולמצוא עוד מקומות חוץ מסיר- בחוץ, במקלחת, בכיור, ישבנון על שירותים וכ"ו.
אז תנסי להיות יצירתית ולמצוא עוד מקומות חוץ מסיר- בחוץ, במקלחת, בכיור, ישבנון על שירותים וכ"ו.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
עוד יום מוצלח. היינו בים ובגינה, החלפנו זוג תחתונים אחד(!) בלבד.
כמעט כל הפיפי בסיר.
קקי שחציו הראשון בסיר והשני על הרצפה.
אושר אדיר בים, פשוט אקסטזה. היא צריכה ממש מגע תמידי עם חומרים.
כמעט כל הפיפי בסיר.
קקי שחציו הראשון בסיר והשני על הרצפה.
אושר אדיר בים, פשוט אקסטזה. היא צריכה ממש מגע תמידי עם חומרים.
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
היא צריכה ממש מגע תמידי עם חומרים.
קראתי פעם שאומרים שזה טוב לאינטיליגנציה .
קראתי פעם שאומרים שזה טוב לאינטיליגנציה .
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אני כל הזמן שוכחת לקנות ישבנון, יוטי, אבל רשמתי לפני ובקרוב אקנה ואדוח.
הולך יופי מאז ששחררתי. תענוג צרוף.
לא שאין פספוסים, יש מלא, אבל לא אכפת לי יותר
מישהי יכולה להסביר איך זה שבשלוש השעות הראשונות בכל יום אין שום פספוס ואחר כך זהו? שביתת סירים?
והיא גם קמה יומיים יבשה. עדיין נראה לי מוקדם לשקול הורדת חיתול בלילה ובכל זאת, איזה יופי.
הולך יופי מאז ששחררתי. תענוג צרוף.
לא שאין פספוסים, יש מלא, אבל לא אכפת לי יותר
מישהי יכולה להסביר איך זה שבשלוש השעות הראשונות בכל יום אין שום פספוס ואחר כך זהו? שביתת סירים?
והיא גם קמה יומיים יבשה. עדיין נראה לי מוקדם לשקול הורדת חיתול בלילה ובכל זאת, איזה יופי.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
איזה יופי שכתבתי ואני יכולה לראות את כל התהליך עד כה.
שמחה גדולה, שמחת תיעוד הצמיחה.
שמחה גדולה, שמחת תיעוד הצמיחה.
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
מישהי יכולה להסביר איך זה שבשלוש השעות הראשונות בכל יום אין שום פספוס ואחר כך זהו? שביתת סירים?
כי אם תפסיקי לספור פספוסים ותתמקדי בהצלחות פחות תשימי לב לזה .
והיא גם קמה יומיים יבשה. עדיין נראה לי מוקדם לשקול הורדת חיתול בלילה ובכל זאת, איזה יופי.
תזכרי רק שה"מוקדם" לא קשור למוכנות שלה אלא למוכנות שלך. כל זמן יכול להיות טוב להוריד חיתול בלילה, השאלה היא מתי את מרגישה נוח עם זה (וזה בסדר גמור אם את עדין לא מרגישה נוח ).
אני כל הזמן שוכחת לקנות ישבנון
ממליצה לקנות אחד כזה שיהיה לה נוח. יש הרבה שמיועדים לילדים יותר גדולים ואז לקטנטנים הטוסיק לא נוח או יוצא שהם יושבים עקום. שימי לב לזה.
איזה יופי שכתבתי ואני יכולה לראות את כל התהליך עד כה.
נכון! זה כלי עזר טוב והבלוג שלך חביב ביותר.
כי אם תפסיקי לספור פספוסים ותתמקדי בהצלחות פחות תשימי לב לזה .
והיא גם קמה יומיים יבשה. עדיין נראה לי מוקדם לשקול הורדת חיתול בלילה ובכל זאת, איזה יופי.
תזכרי רק שה"מוקדם" לא קשור למוכנות שלה אלא למוכנות שלך. כל זמן יכול להיות טוב להוריד חיתול בלילה, השאלה היא מתי את מרגישה נוח עם זה (וזה בסדר גמור אם את עדין לא מרגישה נוח ).
אני כל הזמן שוכחת לקנות ישבנון
ממליצה לקנות אחד כזה שיהיה לה נוח. יש הרבה שמיועדים לילדים יותר גדולים ואז לקטנטנים הטוסיק לא נוח או יוצא שהם יושבים עקום. שימי לב לזה.
איזה יופי שכתבתי ואני יכולה לראות את כל התהליך עד כה.
נכון! זה כלי עזר טוב והבלוג שלך חביב ביותר.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
היה יום מצוברח ביותר ובערב יצא המרצע והקטנה התחילה להתחמם עד כדי התלהטות
ממש רותחת. כל כך קשה לי כשקשה לה. היא בוכה ואני מחבקת ומניקה ורוקדת איתה וכל הזמן יש לי גולה בגרון .
אבל היו היום המון הצלחות מסחררות ממש.
וגם הלכתי לדיאדה והשוצתי עד מאוד.
אני מקוה שהיא תקום נפלא מחר.
אהובה קטנה של אמא.
ממש רותחת. כל כך קשה לי כשקשה לה. היא בוכה ואני מחבקת ומניקה ורוקדת איתה וכל הזמן יש לי גולה בגרון .
אבל היו היום המון הצלחות מסחררות ממש.
וגם הלכתי לדיאדה והשוצתי עד מאוד.
אני מקוה שהיא תקום נפלא מחר.
אהובה קטנה של אמא.
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אוי, שתרגיש טוב והחלמה מהירה.
כשהם חולים הם מפספסים יותר, תהיי מוכנה לזה.
וגם הלכתי לדיאדה והשוצתי עד מאוד.
וואי וואי וואי, את מזמינה צרות (זה חוק מרפי ידוע ב בלי חיתולים) .
כשהם חולים הם מפספסים יותר, תהיי מוכנה לזה.
וגם הלכתי לדיאדה והשוצתי עד מאוד.
וואי וואי וואי, את מזמינה צרות (זה חוק מרפי ידוע ב בלי חיתולים) .
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אז ככה, למרבה הזועה זה שוב(!!!) הרפאנגינה.
כמו הפה והטלפיים רק עם גרון כואב וחום נוראי.
פעם שלישית בחודשיים. אני לא מבינה איך זה קורה- סיוט.
מה שכן, הכנתי את עצמי לפספוסים למכביר- כלום.
אך ורק בסיר. אני חוששת שזה בגלל שהיא נמצאת על הידים כל הזמן ולא רוצה ממש לחקור את העולם. אז כשמניחים אותה על הסיר היא פשוט עושה את שלה וחוזרת לידיים. אני גם פוחדת שהיא קצת התייבשה. לא זו בלבד שהיא לא אוכלת או שותה, היא גם לא מצליחה לינוק אז יש פחות פיפי בכלל.
אוי,מסכנולי שלי. אני כותבת על זה ונהיה לי עצוב מכף רגל ועד ראש.
אבל- אנחנו כבר בעיצומו של היום השלישי, כך שעוד רגע זה יהיה מאחורנו.
<המרגיעון אומר לי שמותר לכעוס. אז אני כועסת בעיקר על עצמי ששוב נתתי לה להכנס לארגז החול המדגרתי המגעיל בגינה. כל פעם שאני נשברת, היא תופסת משהו. לא עוד.>
כמו הפה והטלפיים רק עם גרון כואב וחום נוראי.
פעם שלישית בחודשיים. אני לא מבינה איך זה קורה- סיוט.
מה שכן, הכנתי את עצמי לפספוסים למכביר- כלום.
אך ורק בסיר. אני חוששת שזה בגלל שהיא נמצאת על הידים כל הזמן ולא רוצה ממש לחקור את העולם. אז כשמניחים אותה על הסיר היא פשוט עושה את שלה וחוזרת לידיים. אני גם פוחדת שהיא קצת התייבשה. לא זו בלבד שהיא לא אוכלת או שותה, היא גם לא מצליחה לינוק אז יש פחות פיפי בכלל.
אוי,מסכנולי שלי. אני כותבת על זה ונהיה לי עצוב מכף רגל ועד ראש.
אבל- אנחנו כבר בעיצומו של היום השלישי, כך שעוד רגע זה יהיה מאחורנו.
<המרגיעון אומר לי שמותר לכעוס. אז אני כועסת בעיקר על עצמי ששוב נתתי לה להכנס לארגז החול המדגרתי המגעיל בגינה. כל פעם שאני נשברת, היא תופסת משהו. לא עוד.>
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
החלמה מהירה מהירה ושתרגיש טוב @} .
אין לך מה לכעוס על עצמך, היא מפתחת מ"ע חיסון עכשיו וגם ההנקה מאד עוזרת לך.
רפואה שלמה.
אין לך מה לכעוס על עצמך, היא מפתחת מ"ע חיסון עכשיו וגם ההנקה מאד עוזרת לך.
רפואה שלמה.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
היא מרגישה יותר ויותר טוב. אחרי יומיים כאלו עלובים בכל החזיתות וכאלו מוצלחים בחזית הגמילה היום התהפך קצת. היום הכל היה בסיר, למעט פעם אחת שבה הצהירה "פיפי" הושבה אחר כבוד על הסיר, קמה, זחלה אל מבצרה מתחת לשולחן, עשתה שם עם חיוך ממזרי ושיחקה בפיפי.
מה אני אגיד, שמחתי מהפספוס הזה כמו ששמחתי מהפיפי הראשון אי פעם בסיר
הסופגניה המתוקה שלי חוזרת לעצמה.
מה אני אגיד, שמחתי מהפספוס הזה כמו ששמחתי מהפיפי הראשון אי פעם בסיר
הסופגניה המתוקה שלי חוזרת לעצמה.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
חזרה לעצמה כמעט לגמרי ועדיין לא נרשמים כמעט פספוסים( טפו, טפו, חמסה וכיו"ב) 2 פיספוסים בסך הכל לאורך כל היום.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
טב, אני לוקחת את זה בחזרה. עדיין לא חזרה לעצמה לגמרי ונרשמים גם נרשמים פספוסים...
אבל היא קמה יבשה מדי בוקר כבר זמן רב. מחר נקנה שעוונית. מרגש ביותר
אבל היא קמה יבשה מדי בוקר כבר זמן רב. מחר נקנה שעוונית. מרגש ביותר
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
טוב, קניתי שעוונית משבוחת של פריד, אבל היא מרשרשת ביותר. למי העצה?
<המרגיעון טוען שהחסרונות הם היתרונות >
<המרגיעון טוען שהחסרונות הם היתרונות >
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
כזו עם מגבת?
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אבל היא מרשרשת ביותר. למי העצה?
גם אצלנו זה מרשרש.
כמו לראות מונדיאל עם הצפצפות האלה ברקע על הזמן .
גם אצלנו זה מרשרש.
כמו לראות מונדיאל עם הצפצפות האלה ברקע על הזמן .
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
עם מגבת, בטח. שעוונית באמת שווה. עוד שאלה- ריח של פיפי על הסדין זה דבר שאין לטעות בו, נכון? היא קמה עם שלולית באזור הראש בלי טיפת ריח. זיעה בטוח, נכון?
(המזגן כבה והיה ממש חם...)
(המזגן כבה והיה ממש חם...)
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
היא קמה עם שלולית באזור הראש בלי טיפת ריח. זיעה בטוח, נכון?
ברור.
ברור.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
טוב, הוחלט להשהות קצת את לילותינו ללא חיתול אף על פי שלפחות שבעת הלילות האחרונים היו יבשים לחלוטין וכמובן שנות הצהרים יבשות מההתחלה.
למה? כי אוטוטו שבדיה. נראה הרבה יותר סביר להתחיל בתהליך אחרי.
הלילות יהיו קרים, הבית לא שלנו, ללא מכונת כביסה- קיצר, לא מי יודע מה מתאים.
אבל בינתיים מבאס אותי לחתל אותה כשבאמת נראה שאין כל צורך. חבל על הזיהום וחבל על המסר שזה משדר לה, נראה לי.
מחד, אני באמת ובתמים מאמינה שזה ילך יופי טופי. אז למה לא, בעצם.
מאידך, אני חוששת שלא ילך יופי, ואז אתקע בשבדיה במצב ביש. להחזיר חיתול אחרי שהורדנו נראה לי כמו אפשרות רעה מאוד.
מה אתן אומרות, יועצות סתרים שלי?
למה? כי אוטוטו שבדיה. נראה הרבה יותר סביר להתחיל בתהליך אחרי.
הלילות יהיו קרים, הבית לא שלנו, ללא מכונת כביסה- קיצר, לא מי יודע מה מתאים.
אבל בינתיים מבאס אותי לחתל אותה כשבאמת נראה שאין כל צורך. חבל על הזיהום וחבל על המסר שזה משדר לה, נראה לי.
מחד, אני באמת ובתמים מאמינה שזה ילך יופי טופי. אז למה לא, בעצם.
מאידך, אני חוששת שלא ילך יופי, ואז אתקע בשבדיה במצב ביש. להחזיר חיתול אחרי שהורדנו נראה לי כמו אפשרות רעה מאוד.
מה אתן אומרות, יועצות סתרים שלי?
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אני אומרת לא להחזיר עכשיו חיתול אם הכל הולך בסדר, גם אם תחתלי בשודיה.
שודיה זה שודיה והבית זה הבית, זה עדין שני דברים שונים.
שודיה זה שודיה והבית זה הבית, זה עדין שני דברים שונים.
-
- הודעות: 43441
- הצטרפות: 19 אוגוסט 2001, 22:52
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמונית*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אני קניתי שעוונית לא מרשרשת בכלל. אנחנו גם ישנים עם אחת כזאת במיטה שלנו, והבן הגדול ישן עם אחת במיטה שלו. זה כאילו אין שעוונית בכלל.....
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
יוטי, לא הבנתי את תגובתך. את כנראה לא הבנת אותי. אנילא מתכוונת להחזיר חיתול, חל וחסיסה. אמרתי שאני חוששת להתחיל בגמילת לילה כאן ואז להחזיר חיתול בשבדיה ולכן עוד לא הורדתי את החיתול.
איפה יש שעוונית לא מרשרשת, פלונית? איפה קנית חיה כזו?
איפה יש שעוונית לא מרשרשת, פלונית? איפה קנית חיה כזו?
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
הלילות יהיו קרים
בטוח? תבררי. לפעמים תנאי הבידוד/חימום שם יוצרים בית חמים יותר מאשר בישראל באביב למשל.
ולכמה זמן אתם נוסעים? אם זה מספר לילות, הייתי כבר מורידה חיתול, וממגנת מאוד את המיטה שם.
כשנסענו לבית הארחה למשל, 2-3 לילות, פשוט מיגנתי. כביסה של 5 טטרה או של מגבת לא יותר גרועה מכביסת הבגדים.
בטוח? תבררי. לפעמים תנאי הבידוד/חימום שם יוצרים בית חמים יותר מאשר בישראל באביב למשל.
ולכמה זמן אתם נוסעים? אם זה מספר לילות, הייתי כבר מורידה חיתול, וממגנת מאוד את המיטה שם.
כשנסענו לבית הארחה למשל, 2-3 לילות, פשוט מיגנתי. כביסה של 5 טטרה או של מגבת לא יותר גרועה מכביסת הבגדים.
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
לשלושה שבועות, אחרת לא הייתי סופרת את זה.
אם נגמול עד אז, נביא איתנו כמובן את השעוונית. הטיסה היא עוד שלושה שבועות. כלומר, אם אנחנו מחכים, עלינו לחכות חודש וחצי.
אם נגמול עד אז, נביא איתנו כמובן את השעוונית. הטיסה היא עוד שלושה שבועות. כלומר, אם אנחנו מחכים, עלינו לחכות חודש וחצי.
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
הייתי מורידה חיתול לילה ולוקחת שעוונית.
וזאת מפני שאת כותבת ש שבעת הלילות האחרונים היו יבשים לחלוטין
במצב כזה, שלושה שבועות יספיקו כדי לבסס גמילת לילה מלאה.
ודליפות/תאונות יכולות לקרות גם עם בני שלוש שגמולים מזמן...
וזאת מפני שאת כותבת ש שבעת הלילות האחרונים היו יבשים לחלוטין
במצב כזה, שלושה שבועות יספיקו כדי לבסס גמילת לילה מלאה.
ודליפות/תאונות יכולות לקרות גם עם בני שלוש שגמולים מזמן...
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
טוב לא עידכנתי זמן רב, כי אנחנו בעיצומה של מחלה. אחת הולכת והשנייה מיד בעקבותיה, פשוט נורא.
ושוב ככל שהיא חולה יותר יש פחות פספוסים. היו היה יבש לחלוטין. אפילו לא טפטוף על הרצפה.
אבל כן היה חיתול רטוב בלילה. עוד לא החלטנו סופית לגבי גמילת לילה, נראה כשנצא מהסיוט הזה.
בקרוב, אינשאללה.
ושוב ככל שהיא חולה יותר יש פחות פספוסים. היו היה יבש לחלוטין. אפילו לא טפטוף על הרצפה.
אבל כן היה חיתול רטוב בלילה. עוד לא החלטנו סופית לגבי גמילת לילה, נראה כשנצא מהסיוט הזה.
בקרוב, אינשאללה.
-
- הודעות: 599
- הצטרפות: 31 מרץ 2008, 03:49
- דף אישי: הדף האישי של רוניתה_פיתה*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
תרגישו טוב!
אולי תנסו חיזוק של מערכת החיסון על ידי צמחי מרפא? כדאי להתכונן גם בשביל הסתגלות קלה לשינויים הבאים עליכם לטובה (אותי מרגשת באופן אישי הנסיעה שלכם (-;{{}})
בכל מקרה, אני מציעה, כל עוד אתם עם חיתול בלילה, לעבור לחיתול בד. גם ככה הוא שם רק למנוע פספוסים נדירים. כך לפחות את הזיהום חסכתם...
רפואה שלמה!!!
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
טוב חיתולי הבד הם רעיון באמת נהדר. אני ממש אוכלת את עצמי על השנה שבה זרקנו מאות חד"פים לפח.
אבל כמה לקנות ואיפה קונים? מצד אחד מבאס אותי להוציא כסף על משהו שמיועד לתקופה כל כך קצרה, מצד שני אולי שניים שלושה יספיקו.
יד שניה לא נשמע לי כל כך.
מישהי יודעת אם אפשר לקנות בודדים,איפה ובכמה?
אבל כמה לקנות ואיפה קונים? מצד אחד מבאס אותי להוציא כסף על משהו שמיועד לתקופה כל כך קצרה, מצד שני אולי שניים שלושה יספיקו.
יד שניה לא נשמע לי כל כך.
מישהי יודעת אם אפשר לקנות בודדים,איפה ובכמה?
-
- הודעות: 1182
- הצטרפות: 14 אוגוסט 2001, 19:35
- דף אישי: הדף האישי של פלוני_אלמוני*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
מישהי יודעת אם אפשר לקנות בודדים,איפה ובכמה?
כולם ימכרו לך בודדים. מהמשווקים בארץ, נסי את חגית משיח הטבע, או את רובינא.
אם כי ראיתי גם חיתולים יד שלישית ורביעית שמחזיקים בסדר ובינינו, כביסה הגונה אחת ואין בעיה להשתמש שוב. זה לא שהיא צריכה לפדר בהם את אפה הענוג או משהו
<קרוטונית>
החלמה מהירה!
כולם ימכרו לך בודדים. מהמשווקים בארץ, נסי את חגית משיח הטבע, או את רובינא.
אם כי ראיתי גם חיתולים יד שלישית ורביעית שמחזיקים בסדר ובינינו, כביסה הגונה אחת ואין בעיה להשתמש שוב. זה לא שהיא צריכה לפדר בהם את אפה הענוג או משהו
<קרוטונית>
החלמה מהירה!
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אני מוכנה להשאיל לך חיתולי כיס לנסיעה. מעולם לא עשו בהם קקי הם שימשו רק ללילה.
תכתבי לי [email protected] .
תכתבי לי [email protected] .
-
- הודעות: 348
- הצטרפות: 18 יולי 2009, 02:44
- דף אישי: הדף האישי של אמא_של_נוקי*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
אנחנו בריגרסיה לא נורמאלית. אחרי כמה שבועות של מחלות ואומללות שהתאפיינו ביובש כמעט מוחלט, עם לא מעט ימים יבשים לחלוטין- היא פשוט עושה פיפי בכל מקום, בלי להודיע ואפילו נספר קקי אחד על הרצפה.
אב היא מרגישה יותר טוב
<טפו טפו, חמסה- חמסה, מלח מים, בן פורת יוסף, טאץ' ווד>
אב היא מרגישה יותר טוב
<טפו טפו, חמסה- חמסה, מלח מים, בן פורת יוסף, טאץ' ווד>
-
- הודעות: 907
- הצטרפות: 05 אפריל 2009, 21:21
- דף אישי: הדף האישי של יוטי_בעיר*
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
טפו טפו, חמסה חמסה .
זה יעבור בסוף, זה יעבור בסוף!
זה יעבור בסוף, זה יעבור בסוף!
-
- הודעות: 8400
- הצטרפות: 25 יולי 2004, 19:10
איך הפסקתי לפחד והורדתי את החיתול
זה יעבור בסוף, זה יעבור בסוף!