לדמותך הנעלמת

[לדמותך_הנעלמת*]

הבת שלי מתה, העוברית היפה-פיה והנהדרת שלי הפסיקה לנשום. זה קרה בתוך הרחם שלי. בשבוע ה- 40 להריון. הגעתי לבית החולים לביקורת שיגרתית כדי לגלות שהיא מתה. זה קרה בתוך הרחם שלי.
ילדתי תינוקת שלווה ושקטה ויפה ומתה. אני כותבת ומנסה להבין ולעכל. איך בבת אחת נגדעו כל החלומות והתוכניות שלנו. ומה עושים עכשיו עם כל הגעגוע והערגה למשהו הקטן והמקסים הזה???
החזקתי אותה עליי והיא בכל זאת לא התעוררה. שום דבר לא גרם לגוף הכל-כך סגול שלה לחזור לצבע הטבעי שלו.
כואב לי כל-כך ואין לי מושג מאיפה מתחילים להתעודד.
והאח הגדול שלה שבא אליי היום לבית חולים צרח בקולי קולות: "תינוקת !!! איפה התינוקת שלנו ?" ולא הצליח להרגע.
אני לא רוצה להפיל את הכאב שלי ושלנו על אף אחד, רק לפרוק ואולי גם לשמוע ממשהו שעבר משהו קרוב ולקבל קצת כוחות על איך עושים את זה.
המחשבה על מיליון הפעמים שבהם אצטרך להסביר למי שיאחל לי "מזל טוב" שהמזל הפעם, לא היה כל-כך טוב...
אהבתי אותה ורציתי אותה כל-כך, אולי יותר מדיי. כל הזמן הבטחתי לעצמי שבמקסימום זה עוד שבועיים עד שאני אחזיק אותה, אריח אותה, אנשק אותה ואניק אותה.
מישהו (אולי היא?) החליט אחרת. ילדתי תינוקת שקטה ויפה וכל-כך מושלמת. ומתה.

[תזמורת_הים*]

[עוף_החול*]

אוי ואבוי.
אני שולחת לך חיבוק ענק ממני. לא יודעת מה לאמר כדי להעביר את ההרגשה.
אני רוצה לנחם אבל לא בטוחה שיש לזה מקום.
אני אחשוב עליך היום ואדליק נר לזכר ביתך ולמענך.

[סיגל_ב*]

[מיכל_שץ*]

אביב יקרה.
באמת קשה למצוא את המילים מול צער כ"כ גדול.
שולחת לך חיבוקים חמים, מקווה שתמצאי את הכוחות להתמודד יחד עם משפחתך.
משתתפים בצערכם ומקווים שלא תדעו עוד צער.
מיכל והמשפחה

[פטריוט_כחול_לבן*]

אני לא יודע מה לומר.
המון חיבוקים חמים ושלא תדעו עוד צער.
משתתפים בצערכם.

[טרה_רוסה*]

אוי ואבוי.
אני לא יודעת מה לומר. צמרמורת.

[נאוה_פרנס*]

אבל - תהליך קשה שעובר דרך ים של רגשות.
ההלם, הכאב הבלתי נסבל, האובדן, התנפצות החלומות.
ואז באים הכעס, והזעם, ורגשות אחרים, עד שלבסוף יש קבלה והשלמה.
כשאת לבדך - אפשר לצלול לתהום העמוקה.
כשיש לך ילד - את אמורה לשמור בשבילו על גחלת של צחוק ותקווה והתחלות חדשות.

קשה לדעת למה זה קרה - זה קורה הרבה מדי לצערי.
הרופאים יסבירו כל מיני מונחים רפואיים, אבל זה לא יקטין את הכאב אפילו בקצת.
הנשמה שלה באה אליך, ואז עזבה בפתאומיות בטרם עת.
קוסמית, תמיד יש סיבה - שעורשלך, תיקון שלכן.
אבל גם הסברים כאלו לא יקטינו את הכאב הצורב של עוברית שאיננה.

מה אפשר לעשות?
קודם כל לכאוב ולבכות ולהצטער את האובדן.
אח"כ (תני לקצת זמן לעבור), דברי איתה, בתוכך, בליבך.
אולי יהיו לה תשובות בשבילך.

הרשי לעצמך לחוות את התהליך, וחבקי את בנך באהבה.
חשוב לזכור שגם הוא איבד (אחות) ושהרבה יותר קשה לו להכיל,
ובעיקר, שהוא צריך לדעת שהוא חשוב מספיק בשבילך לחיות מתוך שמחה.

כן, זה קשה...
הכל קשה: האובדן, העיתוי הלא מוצלח, הצורך להמשיך לחייך ולשחק עם מי שחי.
אבל...
את יכולה!!

אני רוצה לאחל לך שאסון זה שנפל עליך יהיה אחרון,
אני רוצה לאחל לך שנה של צמיחה, גדילה והמון אהבה.
ומצרפת ענק לכל אלו שכבר נשלחו אליך.

[אלמוני*]

מצרפת חיבוק לקודמים.
כואב הלב.

[יול_יול*]

תנחומיי,
בוכה איתך עכשיו.
שולחת לך הרבה כח להתמודד ולצמוח מהאסון הזה.

[נועה_ברקת*]

אוי ואבוי, ממש אין מלים מתאימות...
איזה כאב..
חיבוק.

[מ_י_כ_ל*]

אף אנו נדליק היום נר לזכרה של ביתך.
את והיא ושאר בני משפחתך עימנו במחשבותינו.

[תבשיל_קדרה*]

כמה נורא.

היי חזקה. לא מיד - אלא כשתוכלי.


אם את מחפשת קבוצת תמיכה - קיים בתפוז פורום אובדן הריון - תמיכה

[דנה_ה*]

אני שולחת לכם אהבה וחיבוקים. משתתפת בצערכם הגדול.

[לוטם_מרווני*]

כל כך עצוב, כל כך כואב, כל כך נורא.
שולחת לך חיבוק אמא אדמה, משתתפת בצער העמוק שאת חווה.

[ענת_גביש*]

כמה נורא. בוכים איתך.
משתתפת בצערך

[זהבית*]

אוי ואבוי. אוי ואבוי.
טוב שאת כותבת ובעיקר כאן. זה מאד חשוב.
עברתי לידה כזו. בשבוע 36
אני כרגע רק יכולה לאמר לך שאפשר לעבור את זה.
עכשיו זה זמן הכאב. הזמן שהנפש שותתת דם.
בכי כמה שאת זקוקה, וקחי לך את כל הזמן שבעולם. את זקוקה עכשיו להמון המון מרחב להתאבל.
אל תנסי להיות בסדר עם אף אחד.
יש מין תחושה כזו בהתחלה של" איך אפשר להמשיך לחיות" ?
ממשיכים.
וכואבים ובוכים ומתפרקים לחתיכות ויש זמן של שיגעון ממש.

המעבר הנורא הזה בין האושר הכי גדול שציפית לו לבין הכאב והסבל הכי נורא שאפשר לחוות כאן.
מוות של תינוק.

הידיים שציפו לטפל , החזה שהתמלא בשבילה ומשתוקק להניק והלב שנפתח לקבל תינוקת יקרה כל כך באהבה.

אח"כ יבוא זמן ההשלמה,
אולי, אם יהיה לך מזל תוכלי גם לראות ולהבין מדוע זה קרה וכיצד צמחת מזה.
אבל עכשיו זה הזמן להתאבל ולכאוב ולכעוס ולבכות את כל החלומות שלך והתקוות שלך לגביה.
שלעולם לא יתגשמו ולא יקרו. לא עם התינוקת היקרה הזו.

תבכי ותבכי ותבכי. קרה לך דבר נורא .
בשלב מסויים אפילו הבכי לא עוזר.
הזמן יעזור. באמת . קלישאה כ"כ שחוקה וכ"כ נכונה.

זו שנה חדשה בפתח ואני מתפללת עבורך שיהיה לך הכוח לעבור את הזמנים הקרובים.

[אמא_ל_5*]

אין מילים שיכולות בכלל לומר משהו שיכול להקל.
אתם תהיו במחשבותי כל הזמן, למרות שאני כלל לא מכירה אותכם,
חיבוק.

[מונו_נוקי*]

הכותרת הזו כל כך קשה והסיפור לא יאומן. ממש לא יכול להיות! איך פתאום זה קרה?? אחרי שכבר נראה שהכל בסדר! זה הכל כל כך טרי אבל חשוב שתעדכני איך נראה הכאב שלך כל יום שעובר.

[אמא_אינקובטור*]

אוי אלוהים. לא יודעת מה לומר לך. הלוואי שיכולתי לומר איזו מילת קסם ולהקל על הכאב.
מאחלת לך כוח, כוח לעלות מהתהום, כוח להתמודד עם העולם, כוח לחזור לחיים.
שהשנה הזו תהיה שנה של החלמה.

[טרה_רוסה*]

לא מפסיקה לחשוב עליך ועל הכאב שאת בוודאי חשה. קשה לי לדמיין.

[סיגל_ב*]

גם אני לא מפסיקה לחשוב עליך ועל כאבך.
שולחת לך כוחות להתמודד.

[זהבית*]

רבינדראנאת טאגור כתב בשורות המסיימות של שירו "הסוף":
"דודה יקרה תגיע עם המתנות ותשאל: 'היכן עוללנו, אחות?' ואמא, את תאמרי לה ברכות :
'הוא באישוני עיני. הוא בעצמותי. הוא בנשמתי, "

(מתוך הספר 'מי מת' של סטפן לוין)

[מיץ_פטל*]

איזו בשורה קשה.
אני דמעות בעיניים.אין לי מילים.
חיבוק גדול.

[מיץ_פטל*]

המחשבה על מיליון הפעמים שבהם אצטרך להסביר למי שיאחל לי "מזל טוב" שהמזל הפעם, לא היה כל-כך טוב...
חשבתי על זה בדיוק.

[מנג_בין*]

אני משתתפת בכאבך,
שלא תדעי עוד צער.

[ב_דרך*]

חיבוק לכל המשפחה.

[ענת_גיגר*]

[מאמא_מאוהבת*]

[יולי_פעלולי*]

כמה כואב.. שהשנה הזו תהיה שנה של החלמה.

[ענת_שן_לוי*]

אין מילים. מאחלת לך הרבה כוח

[רקפת*]

לבי אתך.
דמעות..

[חגית_ל*]

כואב הלב
ל-2 שכנות שלי זה קרה. לא מובן. כואב. מזעזע. אין מילים. לבכות.
היום שתיהן אמהות @} אחרי תקופה ארוכה.

[שגית_רי*]

איתכם באבלכם הכבד. אני שולחת לך ולגופך שילד אהבה וחיבוק.

אני מצרפת קישור והמלצה על הספר "להיפרד לפני שמכירים" של יעל בשור.

http://www.leida.co.il/message.asp?qt=21229

[נועה_ברקת*]

קשר אמיתי - ורד סער

ספר זה הוא תיאור מרגש של עולמה של אישה אחרי מותה של תינוקת סמוך ללידה. המחברת פורשת לפני הקורא את מחשבותיה וכאביה, את תחושותיה ואת מעשיה מן הרגע שנודע לה על מות התינוקת ועד להולדתו של בן בריא ושלם. ניתן להשיג את הספר אצל ורד, בטלפונים: 056-534230 04-8262148.


להיפרד לפני שמכירים -

סיפור אישי מאת יעל בשור ספר זה מביא את סיפורה האישי של אם, שילדתה נפטרה ברחמה שבועות ספורים לפני הלידה הצפויה. כמו כן משולבים בו קטעי סיפורים מנקודת מבט האב, של בני משפחה נוספים ושל אנשים אחרים שעברו אירוע דומה. הכותבת יעל בשור, יועצת חינוכית ומטפלת משפחתית. ניתן לקנותו ישירות אצלי.

לפרטים נוספים צרו קשר: יעל של עדי ,טלפון : 08-6512750

[יעל_צ*]

איתכם בצערכם ובכאב העמוק.

[לילה_טוב*]

מכירה מישהי שקרה לה מקרה כזה ממש לא מזמן. אציע לה להיכנס לכאן.

[פלוני_אלמונית*]

אני כל כך כל כך מצטערת.


דקל נור

[פלוני_אלמונית*]

סמדר נ

[אנונימי]

איזה כאב נורא.
לבי איתך ועם בני ביתך.

[דינה*]

דמעות ועוד דמעות.....
אני מחזיקה לך ידיים חזק, חזק שלא תברחי. שולחת חיבוק גדול ומסתירה אותך מן העולם.
אם את יכולה, כחי את בנך ואת אישך ופשות תתחבקו ותחזיקו זה את זה.
אם יורשה לי עצה קטנה, אולי לא במקום, אבל חשוב מאוד. אל תזניחי את שדייך. תדאגי להם.
יש מספר אופציות לטפל בהם. אם מתאים לך, אני אשמח לעזור!

[נועה_ברקת*]

רצתי להגיד עוד משהו, במקרה שאת נכנסת לקרוא...
לפי ההלכה אין הלוויה וישיבת שבעה במקרה כזה ולפי מה שאני יודעת יכול להיות שגם לא יציעו. למרות הקושי, והרצון להמשיך הלאה, הלוויה וישיבת שבעה היא חלק חשוב מעיבוד האבל. גם לכם וגם לסובבים אותכם יש הזדמנות להשתתף בצער, להביע תנחומים וזה מאד חשוב. גם מתן שם הוא חשוב לעיבוד האבל.

[שרון_ג*]

בצער רב קראתי את מילותיך המכאיבות.
אני יודעת ששום מילה או מעשה לא יקהו את הכאב. רק הזמן לבדו יצליח לגרום לכאב להיות נסבל ברוב הזמן.
השיתוף יכול לעזור. אני שמחה ששיתפת אותנו.

[דיקושה*]

אני כל כך מצטערת! אני קוראת ויש לי דמעות בעיניים.
שלא תדעי עוד צער

[עדי_יותם*]

אני כל כך מצטערת. הלוואי שידעתי מה עוד לומר שיעזור.

[סבתא_מתנות*]

מכל הלב

[לוסי*]

בוכה איתך..זה כל-כך עצוב,אין מה להגיד. רק שתעברי את התקופה הקשה הזו עם המון תמיכה
ואהבה. כל-כך מצטערת.

[שיבולת_שועל*]

את ודאי חווה כאב נורא. אין מילים בכלל שיוכלו לעזור. רק בכי ובכי ובכי, שייתן מוצא לכאב. שולחת לך כוח לבכות הרבה ולהצטער מכל הלב כדי להתמודד עם האימה. מחבקת אותך חזק חזק בבכייך ובוכה איתך.

[אביב_חדש*]

לדמותך הנעלמת היקרה
צר היה לנו לקרוא את הודעתך. מחבקים אותך חיבוק חזק.

[בשמת_א*]

אוי ואבוי. ממש אין לי מלים.

[אמא_נוגי*]

אני בוכה איתך.

[ב_דחילו*]

לדמותך הנעלמת היקרה, עצוב לי נורא

[אם_פי_3*]

)': ליבי איתך.
כל כך עצוב, כל כך מותיר חסרי מילים, חסרי אונים וחסרי עונים.
ויודעת שהפצעים לא ירפאו, אבל אולי, עם הזמן יגלידו מעט.
מצטרפת להמלצות על פורום אבדן הריון בתפוז. יש שם תמיכה חמה, מאנשים שעברו סיפורים דומים (ושונים).
מקווה שתצליחי לראות קצת שמש גם בחשכה.

[עירית_לוי]

קראתי בדמעות.
עצוב נורא.

[ליזה_ליזה*]

אין מילים. שולחת חיבוק.

[קרן_אור*]

בוכה על שקרה לכם.
מקווה שתמצאו את הכוחות להתמודד ומהר מאוד תצרו תקווה חדשה ואולי גם תינוק/ת חדש/ה...
שלא תדעי יותר צער ושיהיה לך למשפחתך רק טוב!!! והרבה אור!!! אמן.

[אמא_אדמה*]

כל כך מצטערת לשמוע!
כל כך עצוב!
בדיוק השבוע שמעתי על מקרה כזה והצטמררתי!
שלא תדעו עוד צער ...

[עודד_המחפש*]

גם מכאן שלוחים לך חיבוקים ותמיכה. הלוואי שלא תדעו עוד צער ושהשנה הקרובה תביא לכם איזשהו מרפא!

[ה_עוגיה*]

[אסף_ש*]

נשיקה וחיבוק עוצר נשימה
לב אל לב מתחבר
מנסה לתת כוח

[ג'ינ_ג'ית*]

מאחלת לכם שיהיה לכם הרבה כח להתמודד עם הכאב הזה.
שלא תדעו עוד צער.

[Pלונית_אחרת*]

|חיבוק| הלוואי והייתי יכולה להקל.

[שולה_חתולה*]

אביב, רצית לשמוע על מקרים דומים...
כשהייתי עובַרה היה לי תאום. גם הוא לא שרד... כל ילדותי תמיד אמרתי לכולם ש"הלוואי והיה לי תאום" ורק בגיל 20 גיליתי שאכן היה לי, ברחם... עד היום המחשבה על כך גורמת לי צער עמוק. אז סליחה... אני לא יכולה לייעץ לך "איך מתגברים"... אני רק יכולה להשתתף בצערך.
חזקו ואמצו, ושהשנה שמתחילה תביא בכל זאת אושר וצחוק לבֵיתכם! הלוואי שתשאבו את הכח להמשיך אחד מהשני ומכולנו פה.
גדול.

[שולה_חתולה*]

אביב,
מצאתי את זה http://www.ujafedny.org/site/DocServer/[po]flash shofar[/po].swf?docID=2301&JServSessionIdr005=yuny30qhy1.app25a
ומיד חשבתי עליך... קול שופר תמיד מחבר אותי לרגשות הכי עמוקים שלי... הולכת לתקוע בשופר שלי בשבילך.

< עמדתי בין שלושת עצי האלון הענקיים שלנו, וליד האלון הקטן שלידם בחצר... בַשקט, בַחושך... השמעתי תקיעה נמוכה, ארוכה, וכואבת, שנגמרת בצעקה גבוהה חדה. ובתפילה. מקווה שעוזר טיפה... >

[צופה_מכוכב*]

כל הלילה חשבתי עליך. עליך ועל הבן שלך.
ועל הבת שלא תהיה. כמה כח צריך בשביל לעבור את זה?
הלוואי והייתי יכולה לתת לך.
חושבת עלכם עוד

[יונת_שרון*]

איזה הלם
שלא תדעי עוד צער

[בועז_חן*]

מתוך האין לומדים להוקיר את היש.
חיזקי ואימצי

[הייתי_שם*]

חושבת עליכם המון. ושלא תדעו עוד צער.
אני ובעלי עסקנו בהרבה כעס על רופא שהתרשל. כתבנו מכתב. קיבלנו תשובה
שקרית ומטייחת.
האשמתי את עצמי זמן רב.
עדיין בליבי רואה ומחבקת את תאומותי העדינות והרכות.

הזמן עוזר. נולדו לי עוד שניים מתוקים סמוך לגיל ארבעים.
מחבקת חזק חזק.

[אורית_אוקו_ערוסי*]

קראתי ובכיתי ובכיתי.
זה נורא!
אתך באבלך הקשה.
@}

[חיוך_ביתי*]

אתך בכאבך הנורא.

[שרון*]

קשה, קשה לעכל....קראתי, קראתי שוב.
העיניים נרטבו וכך שוב כל פעם שאני נתקלת בשם הדף....
מאחלת לך חוזק נפשי ומי יתן ולא תדעו יותר צער!

[עודד_לבנה*]

הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא על אשה שבין הילד הראשון לשני איבדה שלושה הריונות.
אבל היא הגיעה לילד השני, ואחריו לשלישי וגם לרביעי.

[אור_יום*]

נסתרות הן דרכי האל.
מחבקת אותך.

[POOH*]

[אש''י_ר*]

לא בטוח שיש לי או לאדם אחר בעולם מילים שיכולות להוות נוחם או אפילו הקלה.
תתאבלי כמה שאת צריכה, זמן להיות "חזקה" יהיה לך מספיק.

[פטריוט_כחול_לבן*]

אני בן בכור, אימי איבדה שלושה הריונות אחרי ואז נולדה אחותי.

[מיכל_צמות*]

איתך בצערך. מפחיד. מבעית. שלא תדעי עוד צער.
אדליק בשביל בתך נר היום.

[שכנה_של_זורבה*]

שלום למשפחה,
הרבה דמעות בנהר שלכם,
גם לנו במשפחה היה מקרה כזה.
זה ממש סיפור קוסמי מצמרר, אמא שלי ודוד שלי הלכו לקבור באותו יום את יקיריהם,
את התינוק הקטן ואת סבא שלי.
אחרי הרבה שנים עוד פעם אותו סיפור
לבת, נולדה תינוקת מתה.
ראיתי את שני ההורים אבודים, שואלים למה זה קרה,
לפני חודש נולדה ילדה יפהפיה לזוג הכואב, וראיתי איך זה נתן כוח, כל המשפחה התרוממה
כולם היו קרועים מאושר ומעצב, לא היו לנו מילים רק בכינו ובכינו,
זה היה בלתי נתפס לעמוד בבי"ח ולהחזיק את הילדה בידיים.
הגרון נחנק מדמעות, מי יתן לכם כוח להמשיך? רק אתם לעצמכם.
אני מאחלת לכם כל טוב. ושכולכם תהיו בריאים וחזקים.

[שרון_ברקת*]

וחיזוק
איתכם בכאבכם )':

[עפרה*]

משתתפת בכאבכם הנורא, ולא מוצאת מילים מעבר לזה.

[מור_וקנמון*]

אוי אלוהים... משתתפת בכאבכם, בוכה איתכם...

[חלי_ש*]

עצוב מאוד מאוד.

שלא תדעו עוד צער.
אני מכירה מישהי שעברה כמה הפלות והיום יש לה שני ילדים מדהימים.

[ענ_בל*]

איתכם באבלכם הכבד.

שלא תדעו עוד צער.

[תות_שדה*]

כל היום את במחשבותיי. כל- כך קשה, שנראה כאילו אי אפשר לצאת מזה.
אבל הזמן יעשה את שלו. הזמן יעשה את שלו.
תני לזמן לעשות את שלו.':

_הכל קשה: האובדן, העיתוי הלא מוצלח, הצורך להמשיך לחייך ולשחק עם מי שחי.
אבל...
את יכולה!!_

את יכולה

[אמא_של_אופק*]

עכשיו שוטטתי באתר וראיתי את הכותרת המצמררת. כשתאזרי כוחות תספרי איך את כרגע. בינתיים קבלי חבוק של תמיכה

[הדס*]

שולחת לך כח ותמיכה

[בועז_חן*]

ממש במקרה הדף הבא שביקרתי היה משהו למחשבה.
זה בטח עוד לא הזמן למחשבה כזו, אבל תשמרי למתי שמתאים...

[אביטל_צ*]

משתתפת בצערך
עברתי משהו דומה - לידה בחודש חמישי אחרי הסתבכויות ההריון
אין מילים על הכאב הזה, זה שינה לי את החיים ואת עצמי

צריך לתת לעצמכם להתאבל על האובדן, לעכל אותו
ורק אחרי ממשיכים הלאה

[ליאורה*]

כל כך מצער וכואב לשמוע. תני לעצמך זמן להתאבל, להתאושש, להיות עם הבן שלך ועם בן הזוג שבטח זקוקים לך ואת להם. זה בטח קשה, קשה, קשה.
שולחת לך חיבוק ותקווה שהשנה החדשה תביא איתה רק שמחות.

[שירי_בן_דב*]

חיבוק ענק ותנחומים שלוחים שליך ואל משפחתך ממני. אני מאחלת לך לשנה החדשה הריון בריא ולידה מאושרת ומייטיבה של תינוק נפלא, וכל מה שאת מאחלת לך לשנה החדשה.