ארמגדון והחלטות של ילדים

[אנונימי]

ראו גם: החלטות של ילדים.

[גוני*]

לפני כמה ימים ראיתי את הסרט "ארמגדון", אני מניחה שכמה מכם ראו את הסרט
בכל מקרה אני אספר בקצרה,
יש אסטראויד שהולך להשמיד את כדור הארץ, ונא"סא גילו אותו שבועיים לפני שהוא הולך ליפול.
הם הגיעו למסקנה שכדי לפוצץ אותו בלי שהוא יפגע בכדור הארץ צריך לקדוח בו ולפוצץ אותו מבפנים.
נא"סא יצרו קשר עם חברת הקידוחים הטובה בארה"ב וביקשו מהם לבצע את המשימה.
מנהל החברה שמו הארי הסכים לבצע את המשימה רק עם הצוות שלו.
להארי יש בת ששמה גרייס והיא מאוהבת באחד מהצוות ששמו איי.ג'יי והם מאורסים.
חברי הצוות יצאו למשימה, עשו את כל הטעויות האפשריות, והכל הסתבך.
הם קדחו באסטרואיד ומישהו היה חייב להישאר כדי להפעיל את הפצצה (ולהתפוצץ יחד עם האסטוריד).
הם עשו הגרלה ויצא שאיי.ג'יי (הארוס) צריך להישאר, ואז מחליט הארי (האב) להישאר בעצמו.
הוא נפרד מהבת שלו (דרך הלווין) ואמר לה שהוא עוזב אותה ואיי.ג'יי יחזור להיות איתה.
הארי התפוצץ עם האסטרואיד והציל את האנושות כולה! איי.ג'יי חזר לכדור הארץ והתחתן עם גרייס.

חשבתי לעצמי אם הייתי יכולה להחליט במקום גרייס, מה הייתי מחליטה - אבא שלי או בעלי לעתיד.
זאת החלטה באמת קשה ... זאת החלטה שרק מישהו אחר יכול להחליט בשבילי.
הארי החליט בשביל גרייס שהוא יתפוצץ ולא איי.ג'יי, הוא עשה את השיקולים שלו וזה נראה לו הדבר הנכון בשבילה.
תארו לכם שהארי היה הורה שדוגל בחינוך האלטרנטיבי והיה נותן לגרייס להחליט הכל בעצמה,
במקום להתפוצץ וזהו, הוא היה צריך להסביר לה אתה המצב, לשאול אותה מה היא מעדיפה, לתת לה להחליט.
ואז:
א. זה לא פייר לתת לגרייס במצבה, להחליט כזאת החלטה קשה.
ב. הסרט היה ממשיך עוד שעתיים לפחות וזה היה נעשה ממש משעמם.

מזל שהארי דוגל בחינוך ביד קשה והוא יכול להחליט בשבילה.}

[רועי_שרון*]

אני דווקא אהבתי את הסרט. זה בצבע? יש פיצוצים? יש אפקטים מיוחדים? נו אז מה הבעיה? חבל שלא היו עוד שעתיים.

תני לי לשאול אותך משהו יותר פשוט מהדילמה אבא/בעל שהיתה יכולה להיות לגרייס, ושרק בגלל הבמאי הלא יוצלח לא זכינו לראות: בין שני המצבים, מה עושה סרט יותר טוב -- כשהאבא מקריב את עצמו לטובת בעלה לעתיד של ביתו, או כשהבעל לעתיד מקריב את עצמו לטובת אבא של אהובתו? נכון שהמקרה הראשון עושה סרט יותר טוב? עכשיו תשאלי את עצמך למה. זה מוזר, לא? כאילו לסיפור הראשון יש עתיד, ואילו לסיפור השני אין. אבל זה ברור שזה לא נכון, כי גם במקרה השני גרייס היתה ממשיכה בחייה ואולי פוגשת מישהו אחר ומתחתנת איתו (בהנחה, כמובן, שזה הטוב האולטימטיבי, ושהיא לא פתאום תחטוף חרופה אדירה ותחליט שייעודה בחיים להיות נזירה מסיונרית בקמצ'טקה). אז למה הסיפור הראשון נשמע טוב יותר? אולי כי עתיד שניתן על מגש של כסף שווה יותר? או שסתם כמו שדוד אומר כולנו אלטרואיסטים (מוכנים להקריב את עצמנו לטובת החברה) בהחבא? (חסרות לי כמה שעות שינה. לא מרגישים, נכון?)

[אורנה_וצפריר_שפרון*]

ואני ממש אהבתי את הסרט. זה סרט כל כך מטומטם שעשוי כל כך גרוע עד שהוא הופך ליצירת אומנות.
ככה זה - הטמטום הוא לעתים פאר היצירה - ראו - מחשב!
דווקא כאן, לשמחתי, ממש לא כדאי לחשוב, אפשר להצטרף לרוב בני האדם - לפי משנתו של רבנו רועי שרון (בסדר יונת גם את...) לא לחשוב ופשוט להתפוצץ מצחוק.
ובקשר לבעל או האבא, חסר לגוני שהיא תצדד בבעל. אבא יש רק אחד!!!!!!!!!!!!!!!
צפריר.

[יפעת_גת*]

צריך לבדוק יש במיתולוגיה מיתוס הפוך לתסביך אדיפוס של בנים (להרוג את האבא ולהתחתן עם האמא)
זה נקרא תסביך אלקטרה (לבנות)
אבל אני לא זוכרת מי נגד מי שם
אולי זה קשור לבחירה של התסריטאי

[נעה_גל*]

ושבוע שעבר שאלו אותי שאלה ממש דומה על ארמגדון התנ"כי - תיבת נוח.
אמרו לי כך: נניח שזו "תיבת נעה" העלת כבר את כל החיות ועכשיו את יכולה להעלות רק עוד בן אדם אחד על התיבה (חוץ ממני), את מי את מעלה?
השאלה כמובן נשאלה בקונטקסט של בעלת משפחה עם ילדים.

[נעה_גל*]

אהה...

הודעתי שאני יורדת מתיבה ונותנת את הזכות לזוג אחר. לא הייתי יכולה לחיות את חיי בידיעה שאני מוותרת על מישהו מבני משפחתי. הייתי מעדיפה ללכת לאבדון עם כולם.
על החלטה זו חטפתי קריאות "בוז" מחברי הפאנל (שהם חברים שלנו) שאמרו לי (ששוב) אני מתחמקת מהכרעות בחיי (כמו בענין הברית)

[אילנה_קל*]

בוז??
אני הייתי נוהגת בדיוק כמוך.
החלטה אמיצה!

למה זה מזכיר לי את יאנוש קורצ'אק?

[ברקת_לוין*]

המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש לדילמה תיבת נוח היא שאם רק שני אנשים יכולים להיות על התיבה אז הייתי יורדת מהתיבה ומעלה לשם את שני הבנים שלי.
מה, יש הורה שהיה עושה אחרת? (איזה מזל שיש לי רק שני ילדים)

[נעה_גל*]

אבל ברקת.... אם את אחראית על המשך המין האנושי, זו לא נראית לך קצת בעיה להעלות עליה את שני הבנים שלך?

[רועי_שרון*]

יסלחו לי כל אוהבי החיות למינהן, אבל אני הייתי בועט החוצה כמה חיות ומכניס את כל המשפחה וגם כמה חברים. למה מה, היפופוטם טוב יותר מיונת או מהילדים?

[אחיק*]

תפסיקו לערב עיזים בדיונים אנושיים.
המבול מתקרב - רמות האוזון מעל כדור הארץ מצטמצמות, כדור הארץ מתחמם, יש מתיחות בין הודו לפקיסטן - דבר היכול בקלות, להדרדר למלחמה גרעינית.הכור בדימונה (אופס, סליחה אין שם כור אלא מפעל לקרמבו) הוא לא הדבר הבטיחותי בעולם (WELCOME TO BOPAL, HELLO CHERNOBIL), שום תיבת נוח לא מחכה לנו. אז במקום דיון היפותטי את מי נעלה לתיבה , איזה חיה נזרוק לים ומי אחראי על המשך המין האנושי - כדאי אולי למנוע מהמבול להגיע.

לא קשור אבל: נעה שמת לב שבאנגלית תיבת נוח נהגית teivat noah

[עמית_מלמוד*]

אני ממש לא יכולתי להסתכל על הסרט, לאומת זאת גל, (בן 10, בגיל יותר צעיר)....
הסתכל על הסרט בלי בעיות ואפילו נהנה ממנו.....

[נועה_ברקת*]

חשבו!
השאלה הבאה נשאלה בראיון קבלה לעבודה. רק אדם אחד קיבל את העבודה מתוך 200 מועמדים, בהתבסס על תשובתו הנכונה. האם תוכלו לגלות מה היתה תשובתו?

את/ה נוהג/ת בבמכוניתך בלילה, במזג אוויר פרוע וסוער. את/ה חולף/ת על פני תחנת אוטובוס ורואה שלושה אנשים ממתינים לאוטובוס: 1. אישה זקנה הנראית כאילו היא עומדת למות, 2. חבר/ה ותיק/ה שפעם הציל/ה את חייך. 3. הגבר (האישה) המושלמים שעליהם תמיד חלמת. למי תציע/י טרמפ, ביודעך שיש רק מקום אחד במכונית?
האם תיקח/י את האישה הזקנה בגלל שהיא עומדת למות וצריך להצילה או שתיקח/י את החבר/ה הותיק/ה שהציל את חייך וכעת זוהי הזדמנות להשיב לו כגמולו? אבל כך את/ה עלול/ה להחמיץ את ההזדמנות למצוא את אהבת חייך...

למועמד שענה את התשובה המתאימה לא היתה שום בעיה למצוא את התשובה הנכונה.
מה הוא ענה?
(טוב, אני אגלה למרות שהייתי יכולה לשמוע קצת תשובות אחרות)
הוא ענה: אני אתן את מפתחות המכונית לחברי הותיק ואבקש ממנו לקחת את האישה הזקנה לבית החולים. אני אשאר בתחנת האוטובוס עם גבר/אשת החלומות שלי.

[רועי_שרון*]

שמעתי כבר על קריטריונים דביליים בקבלה לעבודה, אבל זה באמת משהו. ופרט לזה נראה לי שהתשובה די ברורה מאליה, לא? (לי לפחות היא היתה ברורה עוד לפני שהגעתי לתשובה שלך). בכל מקרה, מה הקשר ל-ארמגדון והחלטות של ילדים?

[ברוס ויליס*]

רועי, אני חושב שהקשר ברור:

_חשבתי לעצמי אם הייתי יכולה להחליט במקום גרייס, מה הייתי מחליטה - אבא שלי או בעלי לעתיד.
זאת החלטה באמת קשה_

נניח שזו "תיבת נעה" העלת כבר את כל החיות ועכשיו את יכולה להעלות רק עוד בן אדם אחד על התיבה (חוץ ממני), את מי את מעלה?

כששאלו אותי את החיים של מי להציל מתוך רשימה, בקבוצה דינמית כחלק מראיון קבלה

אם לצטט רק כמה מההתייחסויות כאן למעלה.

לא שהייתי שואל דווקא את השאלה הזאת בראיון קבלה לעבודה, אבל הסיפור בטוח לא פחות דבילי מערימת הניירת, סליחה - התעודות, שבעזרתן אנשים פוסעים מעלה בשלבי הקריירה, ללא קשר לתכונות שוליות כמו אישיות, יצירתיות ושאר זוטות שאין להן מקום בפורמט הסטנדרטי של כתיבת סי.וי.
אבל זה כבר שייך ל-מקצוענים בלי תעודות , למשל.

[בשמת_א*]

בניגוד לרועי שרון האינטליגנטי, לי לא היה מושג איך לענות.
בשאלות היפותטיות אני בכלל לא יצירתית.
אני טובה במציאת פתרונות יצירתיים לבעיות אמיתיות.
על שאלות מהסוג הזה אני חושבת מחשבות כמו:

• בחיים האמיתיים הבחירה שלי היתה לקחת את כולם. למה מי שהמציא את השאלות המטומטמות האלה תמיד רוצה להציל רק אחד?
• איך אפשר לראות במזג אויר כה סוער שיש שם זקנה שמצבה כה קריטי?
• במזג אויר כזה - או בכלל בכל מזג אויר - אפשר לזהות בראיה חטופה את "בן הזוג המושלם"?! איזה מוח מטומטם המציא את זה?!

[בשמת_א*]

מזל שמעולם לא עברתי ראיון עבודה.

[ענת_ג*]

[לי_אורה*]

אני אתן את מפתחות המכונית לחברי הותיק ואבקש ממנו לקחת את האישה הזקנה לבית החולים. אני אשאר בתחנת האוטובוס עם גבר/אשת החלומות שלי
וגם הפתרון של צפריר - שני הפתרונות נראים לי.

פעם שמעתי את השאלה הזו ושאלתי אותה כמה וכמה אנשים. אתם ממש לא רוצים לדעת איזה תשובות מזעזעות שמעתי... אסתפק בכך שאומר שאלו שהשיבו תשובות מזעזעות יצאו מחיי בדרך זו או אחרת...

[אור*]

אחלה דף מן העבר, תהנו

[אור*]

יסלחו לי כל אוהבי החיות למינהן, אבל אני הייתי בועט החוצה כמה חיות ומכניס את כל המשפחה וגם כמה חברים. למה מה, היפופוטם טוב יותר מיונת או מהילדים?
גדול(-:

[אהבת_עולם*]

דף היסטורי. איזה כיף !


רק פעם היו יכולים לפתוח דף כזה (ועוד שכל אושיות האתר ישתתפו בו).
היום היו קופצים: 'מה, בשביל זה לפתוח דף?! תשאלי ב-ככר השוק' .

[ג'וניפר_והמשפחה*]

אבל אבל אבל... נוח כן הכניס את כל המשפחה שלו לתיבה...

וגם אני התפקעתי מצחוק בארמגדון בזמנו. הפיצוצים, האפקטים, משפטי הקאלט.
וכנראה אני נזכרת בזה כרגע כי אין לי מושג מה אני הייתי עושה. באמת מעצבן שבכל המקרים האלו צריך לבחור רק בנאדם אחד.

כשהייתי קטנה יותר הייתי עושה רשימות שלמות שעסקו בנושא "לו כדור הארץ היה עומד להיחרב ובכוחי היה להציל אנשים מהאבדון, את מי הייתי בוחרת להציל?".
ולמרות שאין הגבלה מספרית, זה לא היה כל כך פשוט.
האם בעולם החדש שייווצר אני באמת רוצה את ההורים שלי, נגיד? שהם ייצרו את האנושות החדשה? אני ממש לא בטוחה. מצד שני, לדעת שיכולתי למנוע את מותם של ההורים שלי ולא עשיתי את זה? גם לא קל.

אני חושבת שהייתי ילדה מתוסבכת משהו, אם בזה התעסקתי.

[אילה_א*]

טוב זה דף עוד מהימים שברוס ויליס היה כותב כאן