בהריון מבועתת וצריכה תמיכה

אנונימי

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מרגישה שנפלו עליי השמיים...נכנסתי להריון לא בדיוק מתוכנן מבחור שחיפש פרטנרית להורות משותפת. יצאנו תקופה כדי להכיר ובזמן הזה הוא עשה הכל כדי שיהיה הריון. אכן נכנסתי להריון והייתי מאושרת. הייחסים איתו לא הסתדרו מבחינה זוגית כבר מתחילת ההריון וגם כל הניסיונות לייצר תיקשורת טובה הצליחו לרגעים. בגדול אני בחודש רביעי וכל פעם הוא ממרר לי את החיים על שטות אחרת.

אתמול ישבנו סוף סוף לדבר על התנאים והחלוקה בצורה רגועה וטובה וכל כך שמחתי, עד שהבין שנפגשתי עם האקס שלי שהוא חבר טוב מאוד והיה בינינו משהו רומנטי ביום ההולדת שלי,(הוא במהלך כל הזמן של ההריון עושה מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה, והטענה שלו הייתה שכל עוד יש אצלי בבטן משהו ששיך לו אסור לי לעשות שום דבר עם גבר אחר, ובינינו אין שום עיניין רומנטי או פיסי) מאותו הרגע הבן אדם לא מפסיק לשלוח לי הודעות של קללות ואיומים ברמה הנמוכה ביותר שחוויתי, הוא דרש ממני להחזיר לו את כל הכסף ששילם על השתתפות בבדיקות, ואני מבינה שנכנסתי לצרה ממש צרורה ושהוא הולך למרר לי את החיים. כל כך עצוב לי ורע לי שאני מביאה תינוקת למציאות כזו ומבינה שגם עזרה כלכלית אני לא אקבל ממנו.

כרגע אני לא מצליחה להירגע ודואגת שאני מזיקה לעוברית, חושבת אם מוסרי יותר להפסיק את ההריון או מה נכון לעשות

שליחה על ידי יעלי* » 14 יוני 2020, 12:05

אוי ואבוי.
אני מבינה שלהוציא אותו מחייך וחיי ילדתך ולגדל אותה לבד - זו לא אופציה, כי הוא לא יאפשר את זה. אני מבינה נכון?

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 12:29

יש כאן שתי אפשרויות שאני רואה:

אפשרות ראשונה -

להחליט על הורות משותפת בראבק, ואז לעבוד חזק על מיטוב התקשורת בינכם, בעזרת טיפול זוגי ממוקד.
שבו הגבלות מובהרים בצורה חדה וברורה (הגוף שלי ברשותי, אני לא מחטטת לך בתחתונים, אתה אל תחטט בשלי וכו')
או,

האפשרות השנייה -

להחליט שהוא לא פרטנר להורות שאת מעוניינת לקבל ולהכיל. את לא מעוניינת לגדל איתו את התינוקת הזאת.
ואז, לנסות בכל דרך אפשרית, להוציא אותו מחייך:
להחזיר לו את הכסף
לשמור את כל הקללות והאיומים בגוגל דרייב כדי שלא יעלמו אף פעם ואולי להגיש בקשה לצו הרחקה, או תלונה על הטרדה מאיימת
לגרום לו לא לרצות להיות בשותפות הורית איתך

ככה או ככה, במסגרת טיפול זוגי או לאו, חשוב ממש להבהיר, גם לעצמך, אבל גם לו, בצורה ברורה שזה הגוף שלך,
ואין לאף אחד שום יכולת לקבוע לך מה לעשות איתו.
גם אם הייתם בזוגיות באמת זה תקף.

ואם את רוצה לשכב עם גברים אחרים (או נשים אחרות,כו כל טווח הביניים שיש

) - את תעשי את זה.
את לא בת הזוג שלו, ואת לא מחוייבת אליו בשום צורה.
ואם את תרצי זוגיות ארוכת טווח עם מישהו אחר - זכותך ומותר לך.

בכלל, את לא מחוייבת ליידע אותו איפה את גרה, את לא מחוייבת לתת לו את מספר הטלפון שלך
את לא מחוייבת לעדכן אותו בבדיקות, את לא מחוייבת לקרוא לו בלידה, או לעדכן אותו בכלל.
את לא חייבת לענות לו להודעות
את לא חייבת לשמור איתו על קשר בכלל. את לא.

בא לי למחוק את כל זה, לשלוח לב ולשאול אותך אילו תגובות את רוצה לשמוע ולקבל, מה יעזור לך
אבל חלק בי רוצה לשלוח את זה ככה.
מה את אומרת?

המשפט "משהו ששייך לו" שיש אצלך בבטן מאד בעייתי.
חשוב שיהיה לך גיבוי משפטי לנושא הזה. לכל האפשרויות שהן.
אני ממליצה שתחפשי גורם מקצועי להתייעצות לגבי הזכויות וההגנות המשפטיות העומדות לרשותך.

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 13:12

גם ילד/ה לא "שייך לו"
ואי, כלכך מחייב עכשיו (!!) התייעצות משפטית ובדיקה ברורה של המקום שלך, חובות וזכויות.

אין לך שום דבר בגוף ששייך לו, גם לא עובר.
לראייה: אם אישה מחליטה לעשות הפלה, היא לא חייבת בקשת רשות מ..אף אחד (למעט קבלת אישור מוועדה, אבל זה לעניין אחר)
אני יודעת שזה לא הנושא בכלל, אז לא רוצה לפתוח את זה בככל, זאת הייתה רק דוגמה שמבהירה שאין לעובר שום "שייכות" לאף אחד מבחינה משפטית, והוא חלק מגוף האם.

שליחה על ידי ליב* » 14 יוני 2020, 13:16

בנוגע לדאגה לעוברית:
את לא מזיקה לה.
לא משנה כמה מתח וחרדה את מרגישה, כל עוד את לא זקוקה להתייעצות עם פסיכיאטר/ית, ואני מניחה שאת לא, אחרת כל התמונה נראת שונה, את בסדר ולא מזיקה לה.

האם לסיים את ההריון הזה?
לא יודעת. זה עניין שלך ושלך בלבד.
מה את חושבת שהכי נכון לך?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יעלי להוציא אותו מחיי זה מפחיד קצת מהבחינה שלא יהיו מזונות וגם כי אז אני מונעת מהילדה את הזכות שיהיה לה אבא

ליבי אני שמחה שכתבת את זה ככה ולא נראה לי שיש על מה לדבר איתו על טיפול זוגי, הבן אדם מתקמצן על לעשות הסכם אצל עורך דין.
כל כך רציתי ילד\ה והמחשבה על הפסקת הריון נובעת מהמחשבה האם הוגן להביא ילד למציאות כזו, מבחינה כלכלית אני מאמינה שבלי מזונות זה לא משאיר הרבה ויהיה קשוח ואני גם לא יודעת אם חוקית מותר לי להוציא אותו מהתמונה כל עוד הוא דורש אבהות...

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 13:51

א. הוא לא יכול "לדרוש אבהות" על ילד/ה שלא נולד/ה.

ב. מנסיון אישי ועגום שלי - בחרתי כן להתעקש על קשר אב/ילדה, והיום אני ממש מתחרטת על זה, ההתנהלות שלו בחיים ודפוסי התקשורת שלו ממש פוגעים בה, לא משנה כמה אני מנסה למסך את זה.
אז כרגע אני בלופ של רווחה ורשויות סביב הסדרי הראייה בניהם, זה לא באמת עוזר, כי אי אפשר לשנות את מי שהוא, אבל גם אי אפשר למנוע קשר הורי גם אם הוא פוגעני, כי ככה המערכת בנוייה.
אם הייתי יכולה לחזור לליבי ההיא של לפני תשע שנים הייתי אומרת לה: "שחררי אותו, תני לו ללכת, את תלמדי להסתדר בלי כסף ממנו, תמצאי זוגיות בעתיד ויהיה לה אבא שהוא לא ביולוגי אבל הרבה יותר נוכח ואוהב מהביולוגי. זה לא שווה את זה."

ג. שימי אותו רגע בצד, הוא לא מעניין כאן:
את רוצה לעשות הפלה, ולהיכנס להורות ממקום אחר?

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 13:58

הסכם אצל עו"ד זה בסיסי. ממש.

אני חושבת שגם טיפול אישי ממוקד לך יכול לתמוך בך.
להבין מה את רוצה, מה הכי נכון לך, איך את רואה את העתיד שלך?

מה שאני יכולה להגיד לך בצורה מאוד אמיתית וחדה:
הוא לא ישתנה.
הוא לא יהפוך להיות פחות קמצן או פחות מקלל.
כל מי שחושב שהעוברית היא "משהו שייך לו" ולכן מנסה לצמצם את צעדייך - הוא מישהו שימשיך לחשוב שהילדה שתיוולד "שייכת לו" ולכן ינסה לשלוט בה, ובך דרכה.
כל מי שלא מפגין כלפיך כבוד עכשיו, בעודך הריונית, לא יפגין כלפיך כבוד אליך אחרי לידה או כשתהיה ילדה בת 9 ותישן אצלו לילות ותבקשי דברים מסויימים.
כל מי שלא מעוניין לעשות הסכם מחייב ומסודר אצל עו"ד, לא יכבד שום הסכם שתעשו בע"פ
כל מי שדורש חזרה את "הכספים שלו" כי את בוחרת לחיות את חייך - לא ייתן שקל לילדה שלו מעבר למה שבית משפט יחייב אותו, וגם זה לא בטוח.

שליחה על ידי חווה* » 14 יוני 2020, 14:38

היי יקרה,
אין לי שמץ של מושג
ואין לי כלים לתמוך בך

רק רציתי להגיד לך שאני כאן, מקשיבה

ולהציע לך להקשיב לליבי. מכל הלב.
הרעיונות שלה פרקטיים אבל מאוד מרגישים.
ליבי, זה כל כך שופע, עד לפה @}

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה ליב על הזווית שלך, היא מאוד ריאליסטית וחבל לי מאוד לשמוע שאת גם החוויה שכזו. אני לא באמת רוצה לעשות הפלה, רק חשוב לי לתת לה חיים טובים ושלא תהיה אומללה. האם הוא יכול לדרוש אבהות אחרי שהיא תיוולד?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה חווה על התמיכה

נראה לי מזל גדול גדול שאין לך חוזה של עורך דין אתו. נתקי אתו את הקשר ותברחי על נפשך. תוציאי לו צו הרחקה. הבילד שלך לא מפסיד כלום, זה אדם אלים ומסוכן.

אם הוא יעשה עבודה עם אצמו במהלך החיים, אולי תתני לו את הזכות להכיר את הילד שלו. תלכי לעו"ד להתייעץ לגבי הזכויות שלך (אם את לא עושה בדיקת דנא, איך הוא יכול להוכיח שזה ילד ממנו?).

יעלי להוציא אותו מחיי זה מפחיד קצת מהבחינה שלא יהיו מזונות וגם כי אז אני מונעת מהילדה את הזכות שיהיה לה אבא
את מונעת מהילדה את הטראומה של הורה אלים.

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 15:56

לא. אם מנתקת קשר, אז מנתקת קשר.
בלי "אם יעשה עבודה על עצמו אז.."
שום דבר כזה.
אם כבר לנתק - לנתק בלי להביט אחורנית
אנשים כאלה לא משתנים.
הורות רק מקצינה דברים קיימים

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 16:02

בנוגע לדרישת אבהות אחרי הלידה:

אין לי מושג.
מניחה שאם תעלמי מחייו (אבל זה דורש באמת התנהלות פיזית: החלפת דירה, החלפת טלפון וכו' אחרי שתבהירי לו שהילדה לא שלו/עשית הפלה/כל שקר אחר - הוא ירד ממך, ולא יוכל לדרוש אבהות על ילדה שהוא לא יודע שקיימת

אני רק לא יודעת כמה בא לך לעשות פעולות פיזיות של בריחה מאדם אלים.

אם כי, האלטרנטיבה, של להיות כבולה למישהו כזה, שגם יפגע בילדה בוודאות (פגיעה לא פיזית, אולי, אבל פגיע. עצם ההתנהלות כלפי אמא שלה בפוגעניות זאת פגיעה בילדה. מה הסיכוי שאיש שמנסה לכפות עליך התנזרות מקשרים באמת יהיה אבא מיטיב?) היא לא אלטרנטיבה משהו

לכן התייעצות עם עו"ד כלכך חשובה כאן

שליחה על ידי יעלי* » 14 יוני 2020, 16:33

צריך לקחת בחשבון שיום אחד הילדה אולי תחפש אותו.

מעניין שהתגלגלתי לדף הזה, ודווקא עכשיו.
אני נולדתי לסיפור קצת דומה.
אני הרבה חושבת, ובתקופה האחרונה ביתר שאת, על אמא שלי ועל ההחלטה שלה בזמנו, לעשות מהדרעק ההוא אבא בשבילי, על כל המשתמע מכך - רישום בת"ז, הסדרי ראייה וכו'.
לפעמים אני מאוד כועסת עליה.
לפעמים אני מודה לה ולגברת קארמה-איז-א-ביץ' על הכול.
הנה, עכשיו למשל מסתבר שאני זכאית לדרכון פורטוגלי.

מה אני באה להגיד?
נכנסת להרפתקה של החיים. אם תלדי אותה.
כמו שזה נראה מפה, הרפתקה משוגעת במיוחד. בכל צורה שתבחרי להתנהל. הכול ישפיע עליה לטובה ולרעה.
היא תכעס עלייך ותודה לך, כמו כל אדם בשלבים שונים בחייו.
והכול יהיה עלייך. כל האחריות. חד הוריות מלאה. (גם אני חד הורית, לגמרי. זה עול קשה.)

חיבוק

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 16:56

צריך לקחת בחשבון שיום אחד הילדה אולי תחפש אותו.
לא אם היא תגדל בידיעה שאין מושג מי האבא ואיך ליצור איתו קשר.

ואת יודעת מה?
גם אם הילדה בת ה-20+ תרצה ליצור קשר עם תורם הזרע הנ"ל - תפאדל.
הילדות בצל גבר אלים תחסך ממנה.

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 16:57

הייחסים איתו לא הסתדרו מבחינה זוגית כבר מתחילת ההריון וגם כל הניסיונות לייצר תיקשורת טובה הצליחו לרגעים. בגדול אני בחודש רביעי וכל פעם הוא ממרר לי את החיים על שטות אחרת.

פלונית אלמונית הריונית
אני רוצה להתעכב רגע על המשפט למעלה...בא לך לפרט קצת?

שליחה על ידי יעלי* » 14 יוני 2020, 17:34

_גם אם הילדה בת ה-20+ תרצה ליצור קשר עם תורם הזרע הנ"ל - תפאדל.
הילדות בצל גבר אלים תחסך ממנה._

נכון מאוד, ברור.
אני רק אומרת, שכדאי לקחת את זה בחשבון.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליבי הכוונה הייתה שהייתה הסכמה הדדית שאין בינינו התאמה זוגית ושאנחנו הולכים על הורות משותפת. עדיין היו ניסיונות (בעיקר ביוזמתו) להיפגש ולבלות זמן ביחד, רק שכל פעם שהיה מגיע זה היה נגמר באיזו דרמה וריב שהוא גם יזם בדרך כלל על שטויות אז לא עשיתי מזה עיניין, הנחתי שזה יעבור לו ושאני צריכה למצוא את הדרך לתקשר איתו ברוגע ובלי דרמות...היו גם ימים טובים שבהם הרגשתי שיש התקדמות אבל אחרי אתמול זה כבר סיפור אחר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אין מקריות טוב שהתגלגלת לפה ותודה על השיתוף, מסקרן אותי אם בדיעבד את חושבת שהיית צריכה לפעול אחרת?

חיבוק גדול בחזרה

שליחה על ידי ליבי* » 14 יוני 2020, 22:52

אוייש.
דמייני לעצמך את הדרמות האלה כל החיים.
אחרי לידה, בגיל שנה, בגיל שנתיים, בגיל חמש, בגיל עשר, בגיל 17.

דמייני את הדרמות האלה מופנות כלפי ילדה בת שנה וחצי
בת חמש שרק לומדת אוטונומיה, בת תשע, שמגלה עצמאות
בת 13 עם רצונות ברורים
בת 16 שצריכה תמיכה
בת 18, שצריכה ורוצה לצאת לחיים חופשיים.

הורות זה כלכך הרבה מעבר לאינטנסיביות של ההתחלה
הורות זה כלכך הרבה יותר מהריון, לידה והכאוס שאחרי הלידה, או אפילו מהעשור הראשון להורות.
שום תמיכה כלכלית לא שווה את זה

זה לא יעבור, לא משנה כמה גרועה תהיי כשתדברי איצו או כמה רגוע הוא יהיה. הוא לא ישתנה בגלל שאת היית רוצה שהוא ישתנה

(הוא במהלך כל הזמן של ההריון עושה מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה, והטענה שלו הייתה שכל עוד יש אצלי בבטן משהו ששייך לו אסור לי לעשות שום דבר עם גבר אחר, ובינינו אין שום עיניין רומנטי או פיסי) מאותו הרגע הבן אדם לא מפסיק לשלוח לי הודעות של קללות ואיומים ברמה הנמוכה ביותר שחוויתי, הוא דרש ממני להחזיר לו את כל הכסף ששילם על השתתפות בבדיקות, ואני מבינה שנכנסתי לצרה ממש צרורה ושהוא הולך למרר לי את החיים.
אני יודעת רק להגיד שיש פה רכושנות כלפייך. ושרכושנות זו נורת אזהרה חזקה מאוד בכל מה שקשור לצפי לאלימות.

שליחה על ידי שקטה* » 14 יוני 2020, 23:13

היי הריונית,
גם אני מצטרפת למה שכתבו לך כאן ובטוחה שזה לא ישתנה ולא ישתפר. ברור שהוא טיפוס בעייתי בעל צורך חולני בשליטה ועדיף לך להתרחק ממנו כמה שיותר. עם טיפוסים כאלה הדבר היחיד שעוזר זה להרים את הרגליים ולברוח, כי בכל אינטראקציה אחרת איתם את תמיד, אבל תמיד יוצאת מפסידה. לדעתי יהיה לך קשה לקבל ממנו כסף ועל מה שכן תקבלי תשלמי בריבית דריבית.
עדיף לך להסתדר לגמרי לבד במקום לנסות לסמוך עליו כי זה רק יגרום לך לצרות, אכזבה ועוגמת נפש. ומצטרפת להמלצה לנתק לגמרי קשר ולא לתת לו שום מידע עלייך ועל התינוקת, אם כי לדעתי נשמע שלא תצליחי לעמוד בזה. כדי לעמוד בזה את צריכה להיות לגמרי משוכנעת שלא ייצא לך שום דבר טוב מהקשר איתו, ונראה לי שאת עדיין רוצה להאמין שכן יכול לצאת מזה משהו טוב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

ליבי את כל כך צודקת, תודה על האיפוס...אני אגדל את הילדה הזו ואתן לה כל מה שאני יכולה ואת כל האהבה שבעולם ולא אתן לאף אידיוט לפגוע לה בשלווה ובשמחה

אני יודעת רק להגיד שיש פה רכושנות כלפייך. ושרכושנות זו נורת אזהרה חזקה מאוד בכל מה שקשור לצפי לאלימות.
ממש כך. נשמע קנאי, אלים ומסוכן.

(הוא במהלך כל הזמן של ההריון עושה מה שהוא רוצה עם מי שהוא רוצה, והטענה שלו הייתה שכל עוד יש אצלי בבטן משהו ששיך לו אסור לי לעשות שום דבר עם גבר אחר, ובינינו אין שום עיניין רומנטי או פיסי) מאותו הרגע הבן אדם לא מפסיק לשלוח לי הודעות של קללות ואיומים ברמה הנמוכה ביותר שחוויתי, הוא דרש ממני להחזיר לו את כל הכסף ששילם על השתתפות בבדיקות, ואני מבינה שנכנסתי לצרה ממש צרורה ושהוא הולך למרר לי את החיים.

תחזירי לו את הכסף. בכל מקרה. תנתקי אותו מהחיים שלך. זה מחיר קטן מאד בשביל החופש והחיים שלך ושל הילד שלך.תבקשי ממשפחה, חברים או תקחי הלוואה אם צריך.

אין מקריות טוב שהתגלגלת לפה ותודה על השיתוף, מסקרן אותי אם בדיעבעד את חושבת שהיית צריכה לפעול אחרת?
את מתכוונת לאמא שלי? אין לי תשובה על זה. משתדלת לא להיכנס לספקולציות של אילו, אלא להיות עכשיו...

הריונית יקרה,

אני מסכימה עם כל מה שכתבו לך, ומקווה שאת פחות מבועתת עכשיו, ושיש לך כיווני מחשבה מה לעשות בשביל לצאת מהבור הזה של חיים עם מתעלל והורות משותפת שכמעט נפלת לתוכם. את מוזמנת לקרוא בדף סימני התעללות בזוגיות את רשימת השאלות, ואני בטוחה שהיא תחזק אותך בהבנה מאיזה גורל את מצילה את עצמך כשאת מתנתקת בכל מחיר מהאיש הזה.

בקשר לשאלה ששאלת בתחילת הדף בקשר להפלה, אני רוצה שוב להעלות את השאלה הזו. אין בזה שום דחיפה שלך לכיוון הפלה. שאלת, אז אני מזמינה אותך להתבונן בנושא.

אני חושבת שקודם כל ראוי לדעת מה את חושבת על הפלות באופן כללי. כדאי גם לקחת בחשבון את הגיל שלך, ואת האפשרות להכנס להריון נוסף, שיורדת עם הגיל, אבל אם תקרה, היא כנראה תקרה עם שותף יותר סביר, או בלי שותף ובלי הסיבוך הקיים כרגע ,שכולל לפי דעתי סכנה גדולה וממשית לחייך ואולי גם לחיי העוברית אחרי הלידה בנסיונות אפשריים של נקמה בך מצד אביה).

אפשר גם להתבונן בזה על ידי בחינת מקרי קיצון:
במידה ותבחרי בהפלה - האם תוכלי לחיות עם העובדה הזאת את שאר חייך?
במידה ותבחרי בהפלה ולא תוכלי להרות שוב, האם את יכולה לחיות בצורה סבירה את שארית חייך?
במידה ותבחרי להמשיך את ההריון והוא (האיש) יהיה חלק גרוע מחייכן כך או אחרת (לא משלם, פוגע, מתערב, מקבל אותה לידיו ופוגע בה, ואין לך אפשרות חוקית למנוע את זה), האם את יכולה לחיות עם זה?
ברור שיש גם גווני ביניים, ולא כל הדברים הגרועים חייבים להתקיים, אבל בשביל זה תצטרכי להתאמץ מאוד מאוד מאוד. הורות היא מאוד דורשנית ממילא, ועל אחת כמה וכמה לחד הורית, ועוד יותר לאמא שנמחקת ביחסים מתעללים.

שולחת לך חיבוק ענק.

שכולל לפי דעתי סכנה גדולה וממשית לחייך ואולי גם לחיי העוברית אחרי הלידה בנסיונות אפשריים של נקמה בך מצד אביה)

יוליקו מאוד מעריכה את הכתיבה שלך, המשפט הזה נחווה אצלי כמאוד קשוח עבור אישה בהיריון שכנראה מעוניינת בתינוק. אומנם סייגת אבל בכל זאת משפט מאוד מאיים בעיניי. אם תעיף אותו מחייה לחלוטין, אז כמובן שעדיין קיימת הסכנה, אבל סכנות קיימות תמיד.

שלום אני מליה יקרה,

אני מסכימה איתך, לצערי. זה באמת משפט עם משמעות קשה. תיכף אסביר למה כתבתי אותו. רק חושבת שכדאי להיות מודעים ל(כל ?) הצדדים האפשריים לפני שמחליטים, כל עוד אפשר להחליט, ושעדיף פיקחון מעיוורון.

הריונית יקרה,
אני מקווה שלא פגעתי בך. אם פגעתי, אנא הרגישי חופשיה למחוק וגם לסמן לי לעדן. אני פה לטובתך, ורק רוצה לעזור. אני אישית בעד מה שתבחרי לעצמך. הרי אלו החיים שלך! הבחירה בידיך, וזה מה שחשוב, וחשוב שתזכרי את זה.

כתבתי מתוך כאב גדול. חברתי הטובה היא בת לאב/בעל מתעלל שרצח את האמא אחרי שנים של התעללות בשביל להעניש, ואז התאבד. הוא גזל מהאם את חייה ואת כל מה שיכלה לתת ולקבל מילדיה, מנכדתה הבכורה שהיתה אז בת מספר חודשים, ומכל הנכדים האחרים לא זכתה להכיר, ולא זכתה להיות להם סבתא אוהבת. בשנים האחרונות, וגם בשבועות האחרונים זה קורה יותר ויותר- גברים שנוטלים חיים של נשים שהיו בני זוג שלהן, ואפילו לתקופה קצרה. מתחילת השנה (קראתי לפני כחודש) היו כמדומני 10 נשים כאלה, אחת אפילו לא חיה עם האיש, אלא רק יצאה איתו כמה חודשים. אחת הקורבנות היא תינוקת בת 10 חודשים. זה אולי מפחיד, אבל לא תסריט מופרך, לצערי. לכן צריך לקחת את זה בחשבון.

מסכימה מאוד עם יוליקו. היום היתה עוד כתבה מזעזעת על מיכל סלה בווי-נט. מיד קפץ לי הדף הזה לראש.

תודה לכן על כל התגובות ויוליקו ממש לא נפגעתי...אני מעריכה מאוד את הכנות והזוויות השונות ומזדעזעת מהסיפור! עצוב נורא!
עזרתן לי להבין שאני שלמה לחלוטין עם זה שאני הולכת לגדל אותה לבד ושאין שום מצב שבעולם שאוותר עליה ושהיא חשובה לי יותר מהכל.
בנוסף יידעתי את האחיות שלו ואת הסביבה שלי שכולם יהיו מודעים למה שקורה לפני שאני פונה למשטרה וקיבלתי הרבה תמיכה. הן לוקחות אחריות על לדאוג שהוא לא יעשה שום דבר טיפשי ולשים אותו במקום, וטענו שהוא לא בן אדם אלים אלא פשוט ילד קטן שמתנהג בצורה ילדותית ושגוייה.
אם הוא יצוץ בהמשך אגיד שההריון לא ממנו ולמזלי אני מוקפת במשפחה וחברים שנותנים לי גב ומוכנים לעמוד מולו אם צריך, אחרי שיצאתי מהלחץ הבנתי שאני יותר חזקה ממנו ושאשתמש בכל הדרכים כדי להזיז אותו מהדרך אם הוא יעשה צרות.

הריונית יקרה,
וואוו. כל הכבוד. עם עמוד שדרה חזק את יכולה לעשות ההההכל.
זה הזמן להתחיל לחשוב על איך לגייס עזרה ממקורות שונים ומגוונים בשביל להכין לך רשת ביטחון לסוף ההריון, ללידה, ולחודשים שאחריה.

בהצלחה, והרבה בריאות ואושר לך ולמתוקה שלך!

שליחה על ידי ליבי* » 15 יוני 2020, 20:29

שהוא לא בן אדם אלים אלא פשוט ילד קטן שמתנהג בצורה ילדותית ושגוייה.

שני דברים יש לי להגיד על זה:

בדיוק מהמקום הילדותי בן אדם אלים מתנהל.

אם הוא ילד קטן שמתנהל בצורה ילדותית, אין סיבה שייקח על עצמו את האחריות להיות הורה.

אני מנסה להבין איך בכלל האחיות שלו נכנסות לתמונה ולמה...מה?

בכל מקרה, לדעתי חשוב לנתק את עצמך גם מהאחיות שלו ומהמשפחה שלו.
אם ההריון לא ממנו - אין סיבה לשמור על קשר איתן

ליבי,
ממש מעולה. הארת יפה את המצב. תודה על ההערה הזאת.

לדעתי חשוב לנתק את עצמך גם מהאחיות שלו ומהמשפחה שלו. אם ההריון לא ממנו -אין סיבה לשמור על קשר איתן

<מותר לתקן שגיאת כתיב בשם הדף? מבועתת במקום מבועטת>

רווח לי לשמוע שאת מרגישה שאת יכולה לסלק אותו מהדרך.זו כבר עמדה טובה יותר. ומסכימה עם ליבי. מעבר לזה אין לי המון ניסיון בנושא, ויכולה רק לאחל את כל הטוב

ליבי הרגשתי שאני מפחדת ולא יודעת למה לצפות ושכדאי שמישהו מהצד שלו יהיה מעורב במה שמתרחש וידבר איתו ויוודא שהוא לא הולך לעשות משהו בעייתי.
וכן פדיחה 0-: ניסיתי לתקן אבל זה לא מתקן את הקישור להודעה (-:
תודה על האיחולים

פלונית יקרה, כל הכבוד לך על ההתמודדות. תמשיכי לבקש עזרה ולהקיף את עצמך בתמיכה. בעתיד גם את תוכלי לעזור לאחרות. כעת זה הזמן שלך להיעזר. בהצלחה!

שליחה על ידי אחת* » 16 יוני 2020, 12:49

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי פלונית.
אני רוצה להגיד משהו על כל העצות "לחתוך אותו מהחיים שלך", "להיעלם לו" וכו'.
בעיניי אלה לא עצות ישימות או רלוונטיות, מכל מיני סיבות. למשל, כי זה עלול לדון אותך לחיים של בריחה מתמדת ממנו, שלא בטוח שתצלח, אבל בטוח שתפגע קשות באיכות חייך וחיי הילד או הילדה. למשל, כי אם הוא האב יש לו זכות חוקית לדרוש אבהות וזה יכול להכניס אתכם לפלונטר משפטי גדול מאוד, ולא בהכרח תוכלי למנוע ממנו לראות את הילד או הילדה. ויש עוד סיבות.
לכן אני רוצה להציע לך נקודת מבט קצת יותר מפוקחת, גם אם קשה:
החליטי את ההחלטות שלך מתוך הבנה שיש סיכוי טוב שהאדם הזה יישאר בחייך ובחיי הילד/ה, גם בעל כורחך.
אני חושבת שכל האפשרויות עשויות להיראות אחרת לאור זה.
בכל מקרה, כל הכבוד שאת מזהה על ההתחלה את נורות האזהרה ולא מתבלבלת ומספרת לעצמך סיפורים על מי הבנאדם הזה יכול להיות.

שליחה על ידי סיון* » 16 יוני 2020, 13:46

אחת תודה רבה על העמידה נגד העצות החד צדדיות "לחתוך אותו מהחיים שלך", "להיעלם לו" וכו'. גם לדעתי זה לא מוחלט או פשוט בכלל, שווה מאוד לבדוק אפשרות של גישור או הבנה משותפת בטובת הנולד, אם אין אפשרות לקשר כלשהו עם האב, שווה כמו שרשום למעלה לפנות למישהו קרוב אליו ע"מ שיגשר בניכם, בכל מקרה לוודא שכל שיחה או התכתבות תהיה מתועדת (זה די פשוט, סתם נשמע מסובך), את בשום אופן לא אמורה להרגיש מאוימת או מפוחדת, כמו שהבנתי אתם לא מכירים מספיק, יש מצב שתכירו יותר אולי תדעו איך להתנהל אחד עם השניה, ואולי הלידה תבגר אותו, זה גם תהליך די טבעי, נסי לקבל מכאן את ההצעות וסנני רק את מה נשמע לך נכון, אנחנו כאן לעזור, פלוני אלמונית הריונית שיהיה במזל גדול ובהצלחה בכל דרך שתבחרי

מבינה שהעובר לא הגיע מבחירה מלאה שלך בו אלא מתוך תוכנית כללית להיות בהורות משותפת.
זה כמו לקבל ילד שבצידו יש עונש (האבא)
כמו שאני רואה את זה את ראויה לילד בלי המחיר שאת משלמת עכשיו.
עוברים לפעמים מגיעים לזמן קצרצר.

חושבת ההודעה שלך קצת קשה לי, אני בת 37 בחודש רביעי עם עוברית בריאה ברוך השם
ומרגישה אליה אהבה ודאגה עצומה, אם אאבד את ההריון הזה זה יהיה לי קשה ברמות שקשה לי לחשוב על זה אפילו

טוב, בכל זאת - הייתי ממהרת להתייעץ עם עורך דין לפני כל פעולה נוספת.

אני חושבת שלהסתמך על השערה או תקווה שהלידה והאבהות ישנו אותו מיסודו לכיוון התנהלות חיובי (אני מתבססת על מה שתיארת על קצה המזלג, כך שאני מניחה שיש עוד ועוד מקרים שלא תיארת), משמעה להכניס ראש בריא למיטה חולה. נקודה. הבעיה היא שזה עתיד להשפיע גם על האוצרונת היקרה שלך, ומרגע שתכניסי אותו רשמית לחייכן לא תוכלי לשלוף אותו משם בקלות.

_חושבת ההודעה שלך קצת קשה לי, אני בת 37 בחודש רביעי עם עוברית בריאה ברוך השם
ומרגישה אליה אהבה ודאגה עצומה, אם אאבד את ההריון הזה זה יהיה לי קשה ברמות שקשה לי לחשוב על זה אפילו_
מבינה ומכבדת כל החלטה שלך

מסכימה עם כל מלה של אחת. פלוני אלמוני הריונית, תרגישי חופשייה להתעלם/למחוק אם לא מתאים, אבל נראה לי שכדאי בכל זאת לחדד עוד קצת את הזוויות שהיא העלתה. את עומדת לצאת למסע שיימשך כל החיים, עם פרטנר שכבר עכשיו נראה מאוד מאוד בעייתי. כמו שאחת כתבה, את לא תוכלי להיעלם או למחוק אותו מחייכן. גם אם בעינייך הוא רק תורם זרע, אם הוא יגיש תביעה לבדיקות אבהות ויוכח שהילדה אכן שלו, בנוסף על חובות יהיו לו גם זכויות שייתנו לו הרבה מאוד כוח להשפיע על חייך ועל חיי הבת שלך. זכויות כמו זכות ראייה, זכות החלטה בעניינים שקשורים לחיי הבת (חינוך, מקום מגורים - למשל, צו איסור יציאה מהארץ אם תבקשי לעבור למדינה אחרת, התנגדות למעבר שלך לעיר אחרת, וכו'). אני רוצה להדגיש שוב, אי אפשר להחליט שזהו, הוא לא קיים, ולהתעלם ממנו, מפני שבעיני בית המשפט יש לו זכויות ואם יחליט לנסות לממש אותן את עלולה למצוא את עצמך בצרות צרורות. אני חושבת שתמיד כדאי לחשוב קודם כל על Worst case scenario , לבחון את ההשלכות והאפשרויות הכי גרועות, לעשות את כל הבירורים - כולל המשפטיים - ואז לברר עם עצמך אם גם בהינתן כל אלה את מוכנה להמשיך במסע הזה.
(אם לא מתאים, תמחקי בבקשה).

מבינה ומכבדת כל החלטה שלך
ומוסיפה: האדם החשוב ביותר בכל ההתרחשות הזו הוא את.
יכול להיות שהעוברית הזו באה להעיר אותך. ונראה שהיא עשתה זאת.
בעיני השאלה הבאה שאת יכולה לשאול את עצמך (אם מתאים תוכלי להיעזר בייעוץ מקצועי לשם כך ) היא: מה יהיה הצעד הבא לטובת עצמך?

שליחה על ידי ליבי* » 17 יוני 2020, 23:29

טוב, כתבתי מלא, ומחקתי כי הרגיש לי לא נכון להגיד שוב את דעתי.

פלוני אלמונית הריונית - מה שלומך?

היי, תודה שאת שואלת

כרגע אחרי 3 ימים בלי שינה הצלחתי להרגע ולחזור לשקט. הלכתי לרווחה וקיבלתי ייעוץ מעורך דין ואלך לשמוע עוד אחד, לפי התחושה והתשובות שהם נותנים נראה שאני יכולה לקבל הגנה ועזרה ולפעול בכל מיניי צעדים. אני תוהה אם כמו כל דבר אחר במדינה זה באמת משהו שאני יכולה לסמוך עליו...
אני גם שומעת כל מיניי סוגים של סיפורים, חלק באמת קשים ולחלק הצעדים האלו באמת עזרו והן הגיעו למקום שקט וטוב אז זה גם קצת מבלבל כי אין שום וודאות מה יהיה מן הסתם, אבל להפסיק את ההריון בשבוע 17 אחרי שכבר ראיתי אותה בסקירה ובגילי זה גם משהו שלא אוכל לחיות איתו.
יש עוד איזה משהו שאני מקווה שישחק לטובתי מבחינת בית משפט זה שיש לו נכות נפשית והוא מקבל קצבה מביטוח לאומי אז אולי זה יכול לעזור בלהעיד שהוא לא כשיר. ממה שאני מבינה הדרך היחידה שאני יכולה לנתק אותו היא לברוח...מבחינת החוק אם אני לא דורשת מזונות אני לא יכולה לקבל את העזרה מהמדינה וגם לא מביטוח לאומי, לא בטוחה שהבנתי הכל עד הסוף אבל אמשיך לברר את הכל

כמו שהבנתי עד עכשיו מהעובדת הסוציאלית, אני יכולה לקבל הורה משמורן ולחייב אותו משפטית ללכת לקבל טיפול אם הוא רוצה לראות את הילדה והוא יפגוש אותה רק בפיקוח במרכז קשר ושאני יכולה להוציא צווי הרחקה, זה נשמע מרגיע...אולי בפועל זה לא באמת עובד ככה?

זה שאת יכולה לקבל הורה משמורן לא אומר שבאמת תקבלי. ייתכן שהעובדת הסוציאלית אומרת לך אפשרויות אבל לא אומרת לך מה הסיכוי של האפשרויות האלה להתגשם במקרה שלך. הייתי מבקשת כסף מהמשפחה והולכת לייעוץ בתשלום עם מישהו שיעמוד 100% בצד שלך ויגיד לך מה ריאלי ומה אפשר לעשות.

אני מליה, זה לא עובד ככה שאם הם רואים שההתנהגות שלו בעייתית ולא שפויה אז הם הולכים לטובת הילד והאמא?

הלוואי, אבל לא הייתי מניחה שההתנהלות הגיונית, אלא בודקת

תודה! אני אברר זאת לעומק

שליחה על ידי ליבי* » 19 יוני 2020, 16:03

הו, רגע רגע רגע.

אני אקח את עצמי כדוגמה:
אני המשמורנית.
זה לא משנה את זה שהוא עדיין אפוטרופוס שלה, וכל בחירה כמו: מסגרת חינוכית, טיפולים רפואיים, נפשיים וכו' זאת מלחמה מולו או מעבר דרך בתי משפט.

(גם בסיפור שלי גם לו יש קצבת נכות מלאה מהמדינה, חלקה פיזית חלקה נפשית)

אי אפשר לחייב מישהו לעבור טיפול...לא באמת.
הרווחה אצלנו חשבה שזה הפתרון: לשלוח אותו להדרכה הורית! ללמד אותו הורות! בליווי של אשת מקצוע!
פתרון נהדר, לא?

בפעם הראשונה הוא קם והלך אחרי שני מפגשים.
המטפלת לא הייתה מוכנה להכיל בולשיט, והוא הגיע רווי בבולשיט.
ועדיין איפשרו לו לקחת אותה ללינה אצלו (אחרי עדויות של דברים הזויים שהוא עשה בזמן שהיא הייתה בהשגחתו, אבל אני לא אפרט, בכל זאת, אינטרנט)

כמה שנים אח"כ, בפעם השניה שהרווחה שלחה אותו להדרכה הורית (עיר אחרת?כל התהליך מתחיל מההתחלה) - הוא כאילו משתף פעולה, למד מהעבר.
אז עכשיו בכלל אין למערכת שום סיבה לא לאפשר לינה והרחבת השהות שלה אצלו...

אז נניח שהוא יגיע לטיפול, יסמן וי וזהו - זה ישנה משהו?
לא.
הוא ימשיך להיות זה שמנסה להגביל אותך ומקלל אותך, ורואה בילדה "משהו שלו שנמצא בך/משהו שלו שנמצא אצלך".

מפגשים במרכז קשר אלו מפגשים זמניים{{}}.
כל ליווי של הרווחה הוא זמני ביותר, כלום ביחס לחיים שלמים.
מרכז קשר?
ליווי של לא יותר משנה, אולי שנתיים במקרים קיצוניים.
אח"כ יש תהליך של הסדרת זמני שהות של הילדה עם אבא שלה.
לא פיתרון יישים לטווח ארוך, של חיים שלמים

הורות זה עניין של טווח ארוך, לא קצר

ואז, האלטרנטיבה היא ללכת לבית משפט על כל עניין קטן.
וזה נורא, באמת.

להוציא צו הרחקה עבור מישהו שיתבע הסדרי ראיה מגיל עלום שיכללו לינה זה חתיכת עניין בעייתי.

כרגע?
היא בגוף שלך
אח"כ היא תצא, היא תגדל
מתישהו היא תהיה בגיל שברווחה ובבית משפט יגידו לך:
הקשר עם האב חשוב ביותר, יותר חשוב לשמר קשר עם האב, זה הקשר בינהם ולא קשור אליך.
אז תביאי אותה אליו בנקודת מפגש שהיא לא הבית שלך, וזהו.
כי ככה המערכת חושבת ולשם היא חותרת

ליבי, זה נשמע כמו סיוט אני מצטערת. תודה לך שהבאת את הפרספקטיבה הזאת לכאן.

אוי ליבי איזה באסה! תודה רבה על השיתוף הזה, הוא חשוב לי מאוד.
האם נעזרת בעורך דין? ואם כן, זה כל מה שהוא יכל לעשות כדי לעזור לך?

שליחה על ידי ליב* » 20 יוני 2020, 00:21

אני במקום טוב, והכל בסדר ומדוייק, באמת.

האם נעזרת בעורך דין? ואם כן, זה כל מה שהוא יכל לעשות כדי לעזור לך?
זה באמת לא רלוונטי לכאן, אבל בגדול אני אגיד שברגע שעשיתי את הטעות של להתעקש שיהיה חלק מהחיים שלה בתמימותי הצעירה - אין שום עו"ד שיוכל/תוכל לעשות הרבה, לא בלי להוציא הון עתק שאין לי, ותוך פגיעה בכולנו. בי, בה, במשפחה שלי, בו.

ברגע שהוא הוכר ברשויות כאבא שלה, אז גם אם התפקוד שלו מאוד מוזר הזוי וחלקי....הוא עדיין תפקוד

ראבק, נותנים זמני שהות גם לגברים ממש ממש ממש מתעללים עם הוכחות, זה לא חדש.

המצב שלי יחסית טוב, ומורכב, מאוד מאוד מאוד מורכב.
וזה בסדר, למדתי לחיות עם המורכבות, עם האיזון העדין הזה של "מה נכון"

כי בסופו של דבר יש כאן ילדה, שמכירה אותו כאבא שלה, ואוהבת אותו, ולא משנה כמה אני לא סובלת את האיש, טובתה עומדת לי מול העיניים.
ומגיע גיל מסויים (שלוש? ארבע? חמש?) שאין ברירה אלא להשאיר אותו בחיים שלי ושלה, ולו בגלל שהוא חלק מהחיים שלה.
היא לא שייכת לי, אתן מבינות?
היא שייכת לעצמה.
זאת הבחירה שלי שגרמה לה להיקשר אליו כהורה, ולכן היא קשורה אליו כהורה.
ניתוק ממנו עכשיו ממש ייפגע בה, לכן לא רלוונטי, אלא רק לדאוג שהקשר בניהם לא ייפגע בה

אני בהמשך המסלול, הרבה קדימה, ואת הבחירות שלי, לטוב ולרע - כבר עשיתי.

מנסה להראות רגע את ההשלכות ארוכות הטווח למסלול הזה, כי אם הייתי יודעת בעבר שזה מה שמחכה לי ולה בעתיד, סיכוי סביר שהייתי מתנהלת אחרת לגמרי.

שליחה על ידי אחת* » 20 יוני 2020, 08:40

לכי לעורך דין לפני הכל.
עורכת דין בעצם.
לנשום עמוק.
את לא הראשונה במצב הזה, תתמקדי במה שאת רוצה וחשוב לך וגם מה הגיל שלך לעניין החלטות כאלה ואחרות.
לגביו- לא כל תרחישי האימה יכולים להתקיים.
הוא יכול להתחתן מחר ולשכוח מכל זה ולא להטריד
הוא יכול לקבל דרישה למזונות שתבריח אותו לחול.
ממש לא לדאוג עכשיו ממה שיקרה אח''כ.
לא לחתום איתו על שום דבר - לכי לעורכת דין כיתת זהב ואל תזלזלו בה כמו רובינו שחשבנו שמסתדר - את צריכה הכוונה מקצועית.

שליחה על ידי אחת* » 20 יוני 2020, 08:42

בכל מקרה תפסיקי כל קשר איתו הוא יכול להקליט אותך שאת מוותרת על זכויותיך או להקליט אותך שאת רבה איתו ולהשתמש בזה בביהמש אח''כ אם ירצה להתחמק ממזונות - ואת תצטרכי מזונות.

באופן כללי דברים מאוד דינמיים בהורות.
אני לא יודעת מאיפה את אבל עורכת דין איילה תל פז מצויינת נסי לקבוע איתה.

לשמחתי הזמנית השגתי שקט ממנו לכרגע בזכות אבא שלי. אני מרגישה שאני ממש אוהבת אתכן על האינפורמציה והרצון לעזור, השיתופים האלו מאוד עוזרים להתפקח אז תודה גדולה! אני אשיג את הכסף שצריך לעורך דין טוב ולפי מה שאני יודעת עליו עד היום, הוא כל כך קמצן שברגע שיצטרך לשלם לעורך דין או משהו כזה יש איזה סיכוי שהוא יעלם ואני הכי אשמח שזה יקרה...כלכלית אני מרוויחה יפה ואסתדר גם בלי הגרוש וחצי שאקבל ממנו(אחת תודה על השם אני אבדוק אצלה)
ליבי הייתה לך איזו שהיא אופציה לא להתעקש שהוא יהיה חלק? יכולת לבחור שהוא לא יהיה?

שליחה על ידי ליבי* » 20 יוני 2020, 18:44

לא, אבל המצב אצלי היה שונה לחלוטין משלך.
את בהריון, לפני לידה

הוא לא ידוע בציבור שלך, ואתם לא נשואים.
הוא יצטרך להוציא הון תועפות כדי להוכיח שהילדה שלו, במידה ותגידי שאת לא יודעת אם היא שלו, ולא תצהירי שהוא האבא

תודה ליבי. המספרים בסוף ההודעה הם קישור למשהו?

המספרים זה כנראה אייקון שהתבלגן

שליחה על ידי מיכל* » 28 יוני 2020, 11:10

פלוני אלמונית הריונית היי חשבתי עליך המון בסופ"ש איך את מרגישה, האם יש חדש, את צריכה עזרה ?

היי מיכל איזו מקסימה, תודה רבה על ההתענינות! אני מרגישה בסדר, לא שומעת ממנו יותר בנתיים ונראה שהתפייד.
אני מתייעצת ומקבלת תשובות שונות לגביי מה כדאי לי לעשות ובנתיים דיי הנחתי לזה ומתרכזת במה שיש כרגע ובתיכנונים כלכליים להמשך.
מנסה לקבל תמונה של איזה סכום חודשי ייתן לנו לחיות בנוח.
מאוד משתדלת להשאר חיובית, המורה ליוגה שלי טוענת שעובר מרגיש את כל התחושות שהאמא מרגישה כולל אם הוא בא מאהבה או הגיע כפנצ'ר,
אז אני ממש משתדלת לא ליפול למחשבות כאלו

שליחה על ידי מיכל* » 29 יוני 2020, 16:44

מאוד שמחה לשמוע, אני משוכנעת שאת ממש חזקה ושתשארי חיובית

אם את צריכה עידוד או חיזוקים אני מאמינה שיש כאן בקהילה המון חיזוק ותמיכה

פלוני אלמונית הריונית מה נשמע איך את מרגישה, את עדיין מגיעה לכאן, את רגועה יותר ?

היי פלונית אלמונית(-: תודה על השאלה(-: האמת שאני מוצאת את עצמי קוראת פה הרבה לאחרונה ובעיקר פוסטים של חד הוריות. אני הרבה יותר רגועה תודה (-: אני לא שומעת ממנו ונראה שנעלם אז זה נותן לי שקט, לפחות בנתיים אני יכולה להשמין בשקט...

פלונית אלמונית הריונית היי מה שלומך, איך את מתקדמת?

היי מיכל תודה על השאלה(: ההריון מתקדם יפה ובצ'יק הגעתי כמעט לסוף חודש שישי.
בשבוע האחרון קצת נפלתי לעצבות והרגשה של קושי גם מהלבד שהופך פתאום יותר קשוח וגם כי המטומטם הזה והעיסוק במה יהיה איתו מטריף את דעתי ואני לא מצליחה לא להיעלב מכמה שלא איכפת לו מהמצב שלי והוא רק ממשיך להרעיל לי את הימים... הדבר החיובי היחיד שיצא ממנו לאחרונה זו הצעה שנחתום על הסכם תרומת זרע ושהוא לא יהיה בתמונה, הבנתי שזה לא ממש חוקי אבל מחפשת דרך שכן אפשר למנוע ממנו את האפשרות לדרוש זכויות [L]

פלוני אלמונית הריונית מעולה, טוב מאוד שהגעתם להסכם והבנה, מקווה שיכבד את ההסכם.

פלוני אלמונית הריונית , קראתי עכשיו את הדף מההתחלה לסוף בלי לעצור, שולחת חיבוק גדול גם אם מאוחר.
מקווה שאת עוד פה, אולי קופצת.
כבר ילדת? (אין לי כוח לחשב D-: , מקווה שהשאלה לא שטותית מידי)
איך עובר ואיך את מרגישה?

היי מעופפת בשמיים תודה רבה על החיבוק(-: שולחת בחזרה
עדיין לא ילדתי אבל ממש ממש קרובה לשם בימים ספורים(-: מצד אחד התרגשות וציפיה ולא יכולה להפסיק לנקות ולהכין לה דברים וזה כיף לי נורא ומצד שני גם עולים פחדים פתאום מהלא ידוע וקשה להגיד את זה כי זה קצת צורם אבל גם עולות ספקות אם הבחירה שעשיתי הייתה הנכונה או שגזרתי עלינו חיים קשים מידיי, בימים שעולות המחשבות האלו אני גם מרגישה שאני פחות מחוברת אליה... אני מאוד מקווה שהמחשבות האלו יעלמו מהר

איזה כיף לקרוא אותך שוב, בהצלחה ותדווחי שיעבור בשלום, אני מושכנעת שתהיי מהממת

מאחלת בהצלחה ושתהיה לידה קלה
וגם אני מצטרפת לבקשה...תדווחי שיעבור בשלום
תמשיכי להיות חזקה אוהבת מלא

הריונית יקרה,

רק בשביל להוריד את תחושת האשמה ממך אשתף שנולדה לי תינוקת שלישית יפיפיה, בריאה, נחמדה וחכמה, ולקח לי חצי שנה עד שנה לצאת ממצבי רוח בהם בכיתי לאישי שטעיתי שהתעקשתי על שלושה ילדים, שזו היתה טעות, שזה יותר מדי, שזה פוגע ביכולת שלי להעניק לשני הילדים הגדולים. לקח לי שנה להתרגל לאיזון החדש במשפחה ולקבל אותה לגמרי, וזה עם לידה מדהימה קצרה וקלה, אפס הפרדה, הנקה זורמת קלה ובלעדית, פשפושים מגיל שלושה שבועות, ועוד.

אז בטח שמחשבות עולות בראש, אבל אתן תהיו בסדר.

תודה (-: מאוד נעים לי לקבל את המילים שלכן וזה גם מדהים בעיניי שהן ליוו אותי בתחילת ההריון ועלו פתאום שוב בסוף ההריון,זה ממש מעגל...אדווח בקרוב3>

יקרה,
ממש מתרגשת איתך
מסכימה עם יולי קו
בכל מיני מצבים יש מחשבות, זה בסדר
הן חלק מאיתנו, מהדרך שלנו.

מה שחשוב לא פחות מהמחשבות אלו המעשים
והמצב של טרום לידה גם מציף במחשבות, בחויה שלי, כי אין הרבה מה לעשות, בשלב הזה.

עוד מעט ידייך תמלאנה באושר צרוף
והמחשבות, כבודן במקומן מונח
את תעשי את הכי טוב שאת יכולה
ותמשיי לבחור
באור

מחזקת אותך מאוד בבחירה שלך.
זה הדבר הנכון לשתיכן, באמת.

גם אם ההתחלה האינטנסיבית תהיה קצת קשה - כל התחלה של הורות היא לא פשוטה. גם כשהיא כאילו קלה.
אבל במבט של עשור קדימה? זה ממש בקטנה.

(רק מניחה כאן שעודיותר נורא להתחיל את החיים עם מישהו שלא מעוניין בילדה שלו...באמת שעדיף ככה, רק שתיכן, עם הגב המשפחתי שאמרת שיש לך)

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלוני אלמונית הריונית מה איתך?
איך את מרגישה? איך עבר? מה קרה? מה היום?
אני מוצפת בשאלות שמסקרנות אותי (-:
את עדיין כאן, כן? אני מקווה..

פלוני אלמונית הריונית איך את מרגישה, הכל בסדר ?
ממש מסוקרנת ובאה לבדוק כאן מידי פעם מה התחדש.

היי הריונית, את עדיין כאן או משהי כאן בקשר איתה או יודעת מה שלומה?

היא בסדר. יש לה ילדה שרואה את האבא במרכז קשר וממרר לה את החיים...
מקווה שהמצב ישתפר

אמיליה את מכירה אותה? או שזו את?
איך האבא ממרר לה את החיים? לילדה או לאם?