התמודדות של מבורכת

ברוכה הבאה

(זה דף בית ?) .
שאלת אם כולנו מכירים. אז רובינו כבר מכירים. בדיוק מהדרך בה את מתחילה עכשיו...

אני מנסה עם דף בית לא הולך לי

ברוכה הבאה.

העברתי את קטע הפתיחה שלך לכאן, ועכשיו לא תצטרכי להציג את עצמך מחדש בכל פעם.
האם ראית את מדור בעיות התפתחות ?

אגב, גם אני נשואה לעולה ותיק (מארה"ב) וגרים ברעננה...

שלום מבורכת, ברוכים המצטרפים.

כל הכבוד על הפתיחות שלך מיד בהתחלה.
לגבי יום ההולדת - שפע ברכות!
לגבי הפעלה באופן עצמאי - נראה שדבר כזה יגזול כמות רצינית של אנרגיות, את חייבת להיות מוכנה לזה.
את מוזמנת להיכנס לבלוג שלי בלוג אנחנו מתמודדים, ולקרוא על ההתמודדות שלנו...
אגב גם אני נשואה לעולה חדש ובודד (עכשיו כבר ותיק) מפולין, גרה בישוב קהילתי קרוב למרכז ואמא לשתי בנות.

ברוכה הבאה @} @}

ברוכה הבאה!
יופי שבאת.

ברוכה הבאה!
לי נולדו שלושה ילדים תוך שלוש שנים (שניים מהם תאומים), אז אני רואה שיש כאלה שהגדילו לעשות... @} .

עירית_לוי

ברוכה הבאה!

ברוכים הבאים
ושבת שלום

WOW- תודה על בלת הפנים.
רחלי תודה על הטיפ!
מס]ר 4 כבר רשום לגן של אלו"ט בהרצליה - נפתח לא מזמן ואנחנו מצטרפים בספטמבר- אגב ראיתי שיש גן של 'ילדים בסיכון' ברעננה אולי את מכירה?
מחר התאומים שלישנקראים כאן 3 ו 4- שניהם על שמות הסבים, חגגים שנתיים-מחרתיים מספר 1הבכור) כבר בן 4.
החלטתי לעשות לעצמי הנחה ולהזמין הפעלה, לא אורה איך אני מסתדרת בלהפעיל 30 ילד לבד.
מדהים איך החיים משנים כיוון השנייה.
אם לפני שבוע חלמתי על להתפטר, אז הינה זה קרה!! כבר נתתי הודעה ומחכה לתשובה. אולי אזכה חמיות את החלום עוד לפני שהאמנתי שאני יכולה. מאמא במשרה מלאה ועובדת בהי טק -משרה ++ הבנתי פתאום שאי אפשר להילחם בכול החזיתותוגם לא רוצה. לפעמים צריך לעשות החלטות אמיצות.
אמנם כבר חשבתי על זה ודיברתי עם זוגי, חשבנו הרהרנו שקלנו ודשנו. עדש יום אחד בישיבת הנהלה שגרתית הדמעות התחילו לרדת. והמועקה עלתה וגברה בקושי כ\יכולתי לסיים את הפגישה. יצאתי להפסקה קצרה לנשום אוויר - ולא היה אוויר. הבנתי שכלו כל הקצים והגעתי לתחתית.
כלמה שרצית באותו רגע זה לחבק את הילדים
עכשיו אני מחכה לתגובה לאט לאט מתרגלת לרעיון של מציאות חדשה.
אמנם במהות אני אמא במלוא מובן המילה, אבל עדיין חוששת מהבחירה - בהחלט מקווה שאני מוכנה. העבודה אצלי היתה מין אי כזה של עשייה - מין מפלט לחיים של המבוגרים- והנה זה חלק מהויתורים.

אז איך הולכת הססמא שהמצאנו לילדינו
מה שיוצא אני מרוצה? - נראה כבר מה יהיה.
תאחלו לי בהצלחה

ברוכה הבאה
כל הכבוד על הצעד האמיץ - אחרי ההלעם של ההסטגלות זה נהיה נעים מאוד לעבוד מעט / מהבית / לעבוד רק בבית
שיהיה בהצלחה

איכן את? האם הכל בסדר? מה שלום ילדים?
מחכה בקוצר רוח לתשובה.

אני כאן - שלומינו מצויין.
מתנצלת על העדרות ממושכת החופש הגדול, ןתחילת שנת לימודים לא הותירה לי אפילו רגע פנוי של גלישה.
עכשיו אניקצת חזרה בעבודה אחרי התלבטות ממושכת ( עברתי ל 50% משרה!) ומציאות ישראלית של משכנתא וקצת בריחה.
מספר 4 שלנו התחיל בספטמבר גן מיוחד של אלוט ( אלוטף) בהרצליה. הגן משלב את כל הטיפולים שאני מאמינה בהם,
היום אני מספרת בגאווה ש-4 לא עוזב אותי, כל הזמן רוצה חיבוקים ונשיקות. יותר ויותר מצטרף למרחב שלנו ומבקש את חברת האחים שלו.
השאר מתייחסים אליו כאל התינוק במשפחה ולכן אפשר להפעיל אותם בתקראו ל4- תלמדו אתו וכאלה.
אני חיה במסלול המהיר של החיים -אין לי (לנו) רגע דל.

אני חייבת לציין שהזוגיות די מוזנחת ואותי זה מפחיד- אבל יש בכוונתי לתקן אין שום רצון להתעורר עוד שנתיים שלוש כשהילדים יותר עמצאיים ולגלות שאני לבד - ואני גם לא רוצה לעבור את השנים האלה לבד ולשמש רק כפונקציית הורה.

אני מרגישה חזקה ואוהבת - למרות הקשיים. אין לי שאלה של למה דוקא לא - 4 נותן לי יופי של שיעור על החיים ודרכו אני גודלת יותר ולומדת על עצמי. במקרה של ההתמודדות היא לא רק של ילד עם צרכים מיוחדים אלה ברקע של בית עם 4 קטנטנים.
חייבת לחזור לעבודה
נתראה בהמשל אמא עם ילד דומה לשלך אשמח לעזור אם אפשר

מבורכת ילדים שלום!
אשמח מאוד אם תספרי כצת יותר על המסגרת שבה נמצא בנך. אך מתקדם ובאיזה טיפול בחרתם.

אורית?
מספר 4 שלנו נמצא היום בגן של אלו"ט – אלוטף הרצליה. זהו אחד מהגנים שהקימה אלוט כמענה לחטיבה הגיל לפעוטות עד גיל 3 וכמו הגן שלנו פזורים גנים כאילו ברחבי הארץ – לצערינו לא מספיק וברוב המיקרים קיימת רשימת המתנה.

כשהתחלנו את התהליך השלב הראשון היה בירור תחושות בטן עם הגננת של הילדים שלנו דאז וראות אם היא רואה מה שאני ראיתי גם קצת מניסיונה עם עבודה עם ילדים. אני חייבת לציין שעצם העובדה שגדליה לא ילד ראשון בהחלט הביאה לזיהוי 'שוני' התפתחותי בגיל מוקדם.

מעולם לא חשבתי על אוטיזם או PDD, גם לא הכרתי משפחות שמתמודדות עם מצב כזה.
לקח לי קצת זמן – חשבתי ש-4 לוקח את המקום שלו המשפחה וזה האופי שלו- מספר 1הגדול היה רק בין 3 הנסיכה שנתיים והתאומים 3+4 היו תינוקות. אבל כש- מספר3 התחיל עם מילים ראשונות , ו4 כלל לא הגיב לשם שלו ולנוכחות שלי בגן נדלקו לי נורות אזהרה.
זמן אבל התקשרתי התחלתי לגשש קראתי כתבה על מכון או שתיים יצרתי קשר ראשוני אבל לא הייתי סגורה על עצמי. לבסוף פניתי ל-'מכון להתפתחות הילד' וברר מה עושים כהבנתי שזהו סיפור גדול ויש פגישה עם עובדת סוציאלית נבהלתי – עו"ס זו למשפחות במצוקה – לא הרגשתי ככזו. במחשבה משותפת עם בן זוגי (בעלי) החלטנו ללכת על אבחון פרטי ברמה הראשונה וחיפשנו מאבחן דובר אנגלית ( בעלי עולה חדש מדרום אפריקה). לאחר שבילנו אצלו שעה וחצי יחד עם 4י וענינו על השאלות צפינו בו בחדר אצל הרופא הבנו שמשהו באמת לא תקין. בסוף הפגישה קיבלנו לראשונה אבחון - בעית קשר ותקשורת ונמצא איפה שהוא על ספקטרום ה PDD כלומר אוטיזם. שנינו יצאנו ספק בהלם ספק בהסכמה ובקושי מבינים מה זה אומר. דבר אחד ידענו צריך לטפל ומייד.
זה השלב שפניתי שוב למכון ועברנו את כל התהליך שוב.
שלחתי אליהם את כול החומר ומענה לא אחרנו לקבל – פגישה עם הפסיכולוגית שלהם ותאום עם העובדת סוציאלית. עופרה – הפסיכולוגית מייד נתנו לנו אינפורמציה של מה ואיך והסבה את תשומת ליבנו לאלו"ט ואלוטף ונתנה לנו טיפ כי גן חדש נפתח ממש באותה תקופה באזור מגורני בהרצליה.
מייד פנינו לקבלת המידי-אולם הדרך לאלוטף הייתה עדיין ארוכה. ועדות קבלה אבחונים נוספים – משרד רווחה ועוד כל מיני – כמעט נגמרה לה שנת הלימודים.
כהגעתי לראשונה להכיר את הגן ידעתי כלום על שיטות טיפול ואוטיזם בכלל – אבל נראה כי הן יודעים את העבודה. היום אני יודעת כי 4 אכן נמצא במקום הטוב ביותר מבחינת טיפול וקבלת עזרה – אבל כמו כל העולם אנחנו יודעים עדיין כלום על אוטיזם – פשר החידה.
אף מחקר עדיין לא הצליח לפענח את חידת האוטיזם מאיפה ולמה זה קורה – גם לא מה הטיפול הנכון ביותר – את יודעת מה – זה כבר לא משנה. אנחנו לא שואלים למה ואיך נתקן – 4 לא חולה- הוא ילד מיוחד עם צרכים מיוחדים ואנחנו רק מקווים לתת לו את הטוב ביותר עבורו ופתוח וטפח אותו – בדיוק כמו את שאר ילדינו.
מספר 4 היתה התינוק הכי קל תמיד רגוע וחייכן לא דורש לא בוכה, ואחיו היה צרחן קטן – תמיד בלילה שהייתי מחבקת אותו הייתי אומרת 'אתה בכל במהומה הזאת בבית (להזכירך 4 תינוקות שנולדו בטווח של שנתיים0 - אנחנו לא דתיים הם כולם הפתיעו אותנו) המתנה שלי!.
היום אני מאוד מרגישה כך – 4 נשאר המתנה – שלי – הוא מצריך אותי לעבוד ממקומות שלא הייתי מגיעה אליהם אלה בשל התמודדות שכזו – הוא מוציא המון אהבה מלמד אותנו סבלנות ומזכיר לנו שאך ילד לא בא לעולם למלא אחר ציפיות הוריו – אלה להיות הוא עצמו העולם. ואת שהוא מלמד אותנו אנחנו מעבירים גם לשאר הילדים.
הוא שם לנו מראה מול העיניים והכריח אותנו לשנות סדרי עדיפויות, לראות את המציאות כמו שהיא- והמציאות עולה על כול דמיון!.
היום אני קודם כל אמא 24 שעות ביממה שעובדת במשרה חלקית (עדיין בתחום ההי טק).
קצת על המסגרת:
האלוטפים השונים מפעילים שיטות טיפול שונות, בהתאם לצוות הגני הפועל שם ול האני המאמין של כל גן וגן. לשמחתי אולטף הרצליה פועל בשיטה המשולבת – כלומר משלב מספר גישות טיפוליות : ABA,גרינשפן, רגשי ועוד. מפעיל צוות פארא-רפואי 0 קלינאית תקשורת (3פעמים בשבוע) מרפא בעיסוק(פעמיים) ריפוי במוסיקה (פעמיים). צוות הגן בונה תכנית אישית שבועית עם מטרות עבור כל ילד 0 המיישם אותה הן בגן והן בחדרי הטיפול. ישנו גם יום הורים שכרגע מתנהל אחת לשבועיים בו ההורים נוכחים בפעילות עם הילדים וכן אנחנו ההורים משתתפים גם בקבוצת ההורים במסגרת הגן. בהחלט יש דרישה למעורבות הורים בכול הקשור למתנהל בגן סביב הטיפולים התקדמות וכדומה. בכול יום א' הוא מסיים מוקדם וחוזר הבייתה ב: 12:30 בניגוד ל-16:00.
נשאלת השאלה האם זה מספיק??? – אני לא יודעת . חלק מההורים מוסיפים עוד ועוד פעיליות לאחר הצוהריים ומשלבים טיפולים נוספים כלל דיאטות וביופידבק. אנחנו חושבים שההחלטה צריכה להתאים יותר לילד על פי מה שהוא צריך ( גם אם זה לא מה שאתה) למשפחה ולאופי שלה, התחשבות בילדים אחרים שגם להם צרכים ורצונות מיוחדים להם ןכן משהו שאפשר לעמוד בו נפשית וכלכלית ולא לשכוח – זוגית.

זהו בנתיים צריך לחזור לעבודה

נב.
באתר של אלו"ט ניתן למצוא המון מידע ועזרה - http://www.alut.org.il

קראתי בעניין רב מה שכתבת.
גיליתם בעיה בגיל מוקדם והתחלתם לטפל, כל הכבוד! ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר מתקדמים יותר וזה בדוק.
לגבי השאלה "האם זה מספיק?" לדעתי לא. צריך להוציא מהילד מקסימום שאפשר דווקא כשהוא צעיר. לכן אני מאוד ממליצה על תוכנית ביתית לאחר גן, לפחות שעתיים כל יום.
זה קשה מאוד כלכלית אבל בסופו של דבר משתלם. תאמיני לי. אני כותבת מתוך נסיון (לצערי).

מתוך ניסיון, אשמח לשמוע על רעיונות.
אישית אנחנו חשבנו על שילוב של מוסיקה - לאחר שקראנו(בעלי) והחלטנו שזה תחום שיכול לתרום המון.
אפשר לשמוע קצת על הנסיון שלך?

יום שישי עברתי חוויה כואבת,
בעוד הצעירים חשנים \, החלטתי לקחת את הגדולים לשחרר קצת אנרגיה. ארזנו בקנוקי מיים סוודרים כורים ויצאני לספורטק.
לשמתחם גילינו את מתקן המתנפח שילדיי רצו ורצו לקפוץ. לאחר כמה זמן הצטרפו עליהם זוג עוללים נוסף - תאומים מתברר.
ישבתי לי בצד והסתכלתי על הארבעה שתיים שלי ועוד זוג תאומים ופתאום הבנתי שהתמונה הזו יכול מאוד להיות שלעולם לא תהייה חלק ממשפחתי.
ואולי התאומים שלי לעולם לא ייקפצו יחד ויקראו אחד לשני. ואולות 'קשר' של תאומים שכולם מדברים עליו - אולי לעולם לא יהיה חלק מהתאומים שלי.
כאב לי , כאב לי מאוד, כואב לי גם עכשיו.

מבורכת ילדים, את חייבת להיות חזקה!!!
אני כל כך מבינה אותך....אצלי כל יציאה למקום עם ילדים היה נגמר בבכי ודכאון.כל הזמן הייתי משווה ובוכה עוד יותר. ולפעמים גם עכשיו.
אני משתדלת להתמקד בדברים הטובים. אני רושמת כל התקדמות, כל צעד וזה מעודד. מן יומן התפתחות, הכל מתועד.
תספרי כצת יותד על בנך. מה הוא יודע לעשות, באיזה שלב הוא נמצא? אך הוא מתנהג?
אני אשמח מאוד לעזור.

לאלמונית: טיפול במוסיקה זה נפלא. בדרך כלל מקבלים אותו בגן תקשורתי. אנחנו נותנים טיפולים מכל הכיוונים וכולם עוזרים (גן תקשורתי שעושים בו עבודה נפלאה עד חמש , תכנית ביתית ABA כל יום שעתיים, חוג התעמלות).אני בדעה כמה שנותנים יותר מקבלים יותר ואין לפחד מעומס יתר, אין דבר כזה.

זוכרים את הפרסומת - רפי - שגרה זה רע???
אז הייתי רווקה חשבתי שזה מצחיק ובטח שלא הייתי בעד שגרה אבל היום תנו לי קצת ממנה- אוויר לנשימה.

איזה כיף, היום מספר 4 אכל לבד בפעם הראשונה (עם כפית הכוונה). אני מאוד משתדלת לשמור על הרגלים, ארוחת ערב יחד סביב שולחן בשלב זה מדובר על הילדים, אבל עם כל החגים יש גם צוהריים ובוקץ מה שנתן לי קצת יותר זמן איתם.
הוא מאוד אוהב קוסקוס, טוב בדרך כלל אוהב.
לאחר שבאחד מארוחות החג השונות קלטתי אותו לוקח כף ריקה ושם בפה בזמן משחק, סימנתי את האירוע. היום החלטתי הזמן שוב לנסות. פעם אחת ראשונה אין שיתוף פעולה אבל, לאחר שהאכלתי אותו מספיק והוא רגוע שמתי את הכפית שוב בידו ושוב נסיון ונתתי לו לנסות, עוד קצת עזרה - ויחי הנצחון הקטן!!!
את הארוחה שלו הוא כבר סיים לבד - כמובן עם עזרה והתלהבות גדולה .

מה שאומר: תמיד לנסות, לא לתייג , לא לצפות להתנהגות X , כול הזמן לנסות, רק ככה נגלה את ההצלחות.

ממש נבהלתי,
הידעתם שאנו חשופים לחלוטין למנועי החיפוש!!!!!!!!!!
כל מילה אנו מכניסים כאן עולה במנועים - אני השוק
האים עלי לוותר על הדף הבית - נחשפתי קצת יותר מידי לטעמי!
משהו יודע על פתרון אחר

מבורכת יקרה,
אכן הדפים כאן חשופים למנועי החיפוש. אל לך להבהל, הדברים שכתבת בדף כנים ומעוררי השראה. אם בכל זאת אינך מעוניינת שיופיעו כאן, נראה לי שתוכלי לעשות אחת משתי פעולות עיקריות:

לערוך את הדף ולשנות או למחוק כרצונך (לחצי על המילים "עריכת כל הדף", ערכי ושמרי שינויים) - הגרסה הישנה תישמר במשך כשבועיים, רחוק ממנועי החיפוש, ואז תתפוגג.
לנסות ליצור קשר אישי עם מי שאת רוצה, למשל באימייל, ולהמשיך משם.

יש גם אפשרויות לדיון פתוח אבל מוגבל משתתפים, למשל דרך "גוגל קבוצות", אבל זה במקומות אחרים ואיני יודעת איך לעשותם.

מחשבות תודה לך
אכן השתמש בכלי של עריכת כל הדף. האמצעי הזה אכן חשוב לי לתת דרור לבכות להרהר לקבל פרופורציות על הדברים

יש ימים פשוט טובים
אחרי יום הורים נעים הגן של מס4 חזרנו הבייתה , ושהוא התעורר משנת הצהריים ישבתי קצת לשחק איתו 'זמן ריצפה' כך הבנתי שקראים לזה בהגה הטיפולי.
הוא קיבל משחק חדש, מין הרכבת גלגלי שיניים כאלה של ikea, חמוד שלי. פתחתי את המשחק והוא כולו התלהבות , לקח את היד שלי וביקש שאראה לו איך. ממש התרגשתי.
אחר הצהריים שכל הילדים היו בביית -עשו 'תזמורת' (אלוהים איזה רעש אני מפתלא שהשכנים לא דפקו על הדלת) הוא פשוט עמד ורקד בנהם.
בלילה שכולם ישנו, ישבתי עם קפה ולידו כפית המקסים שלי, לקח את הכפית טבל בקפה ושם בפה שהוא אומר אמממממ.
all in a day job
ילד מיוחד

אז מה עכשיו
וועד הורים
גן ילדים
מטפלים
שגרה
ושם דבר לא קרה

אז בכל זאת מה קורה?

שלום
חיבוקים
יש חדש?
תוכלי לספר מתי הוא אובחן?

בהחלט הרבה זמן
יושבת פה בשעות הקטנות וקוראת התקדמות של כולם של רוני, אורית רחלי ועוברי אורח אחרים של תיוג ילדים.
גם אני עברתי כברת דרך ותהליך של כאב סליחה וקבלה.

הנה שנה חלפה עברה 0 ממש לא יאומן. שוב מתכננת מסיבת יומהולדת.
והגוזל הקטן בין 3.
מסיים שנה שלמה באלוטף - כמה לבטים וכאבים של דרך . רוב הזמן מרגישה ברת מזל. - אבחון מוקדם גן מוצלח, התקדמות לאט לאט.
מדהים איך הספקטרום הפך כמו פטריות אחרי הגשם- האם זה אומר שמקילים ראש באבחונים?

החופש הגיע יחד עם החום הגדול -הבן שלי מושףך אותי ביד וקורא בואי ואחר כך בואי אמא לפני שנה לא ראה אותי בכלל
ועכשין לא זז ממני ובלעדיי.
יופי עכשיו אני בוכה...
היום היה יום הורים , וקבוצת הורים וכניסה לטיפולים. דברנו על הקיץ ואיך מתארגנים, מה עושים עם טיפולים.

לא יודעת מה נכון אבל אני החלטתי שהקיץ עוברים בלי טיפולים!
גוזלי יהיה חלק אחד כמו האחים. המטרה העיקרית שלי ליצור בונד בין התאומים. אני צריכה ליצור יותר ויותר מצבים של שניהם יחד במשחק הדדי. נקרא לזה השילוב הבייתי.
לא דואגת שאני משתמשת בילדיי כמו מטפלים.

אני פשוט איתך, קוראת איך ילד מיוחד הופך אמא לכל כך מיוחדת. וחושבת שאולי זאת המתנה שמביא ילד מיוחד הביתה, שהוא מגלה את הלב של אמא שלו במלוא הדרו. תודה לך שאת כותבת. אני לומדת איך מציאות מורכבת כל כך יש בה עולם ומלואו והאהבה בתוכה היא כרקמה עדינה, חזקה, נדירה, כל כך לא מובנת מאליה.

שהוא מגלה את הלב של אמא שלו במלוא הדרו.i
כ"כ נכון.
קוראת,מזדהה,
מתפעלת מהכוחות המדהימים שיוצאים מאמא שמקבלת ילד מיוחד שכזה.

תודה
החיזוקים שלכן מעניקים לי כח

תמשיכי לעדכן.
מה לגבי מסגרת לשנה הבאה?

שנה הבאה?
הגוזל שלי מצטרף למסגרת של גן תקשורתי בהרצליה (חדש). מסגרת יום ארוכה 7:30 עד 17:00. קצת קשה לי לחשוב עליו מחוץ לבית כל כך הרבה שעות אבל במסגרת הזו למעשה הוא אמור לקבל את מירב הטיפולים.
בלחץ שלנו ההורים הגן ייתמך על ידי עמותת ילדים בסיכון כך שנטו שעות טיפול לילד בשבוע עומד על 7+ שהם בעצם 10טיפולים (קלינאית,מ בעיסוק, קבוצתית, ורגשית) מעבר לכך עבודה פרטנית על פי בניית תוכנית אישית.
הגן יעבוד בשיטה האינטרטיבית קצת מכל שיטה - שזה מתאים לאופי של הילד ושל המשפחה.
אני מעודדת כי למעשה המתכונת דומה מאוד לאלוטך - ובכל אופן לגושל רק עכשיו מלאו 3 שנים והוא הבחלט מתקדם יפה.

בהצלחה בגן החדש!!!
תספרי כצת על התקדמות מה הוא יודע לעשות. האם הוא מדבר?

הי אורית,
כשנכנסתי לכאן הלילה התכוונתי לפתוח בלוג חדש ולקרוא לו על פרשת דרכים והסטת אותי לדרך הישר לדבר על ילדיי, את זה אני עושה הכי טוב!

ממש השבוע עזינו שוב אבחון 'ADOS' עם מוכר לך השם - מעקב של אסף הרופא, שוב שאלון הורים. מ\נזכרתי בי יושבת שם התחילת השנה בסביבות אוקטובר בערך - שלו אותי הוא מדבר - אז עניתי לי בקול ובבטן חשבתי אולי הוא אף פעם לא ידבר!.
לפני כמה ימים פתחתח את מחברת הקשר וזכרתי את היום שהגעתי לגן בבוקר יום א' ללוות אותו לטיפול , והוא הסתובב אליי ואמר 'שלום אמא' -זה היה בהחלט רגע גדול. כל זה קרה קצתאחר פסח.
מאז הוא מדבר ומוציא מילים חדשות כל הזמן, אומר את הא"ב, מכיר משפטים קצרים. והחביב עליו מכל איך שאני סוף סוף מתיישבת הוא בא מושך לי ביד ואמר 'אמא בואי'.

דולי אלוף הגימיקים בכול פעם יש איזה גימיק תורן לפעמים זה פאזל אותיות והוא בוחר אותיות ספצפיות, לפעמים זה מספרים. פעם זה משחק בלונים, חלקים של משחק הרכבה. בדרך כלל זה שתיים רצוי זהים והוא מספר יתם סיפורים. היפה בעניין המדאיג הזה הוא כשאני קוראת תוך כדי מחק הוא מייד מרים טת הראש ומסתכל אליי ועליי.
בעקר הוא אוהב פרפרים .
ויש לו יכולת ראייה לפרטים אפילו הכי קטנים.
הוא אוהב נשיקות וחיבוקים - זה טוב כי יש במי להתנחם.

הנקודה הקשה מכל זה הרגלי השינה הירודים. - אי אפש לכפות עליו לישון את שנת הלילה הוא נרדם כשהוא מחליט ןבשופ פנים ואפון לא המיטה שלו שדיי מיותמת (חבל על המקום)

זהו בינתיים
נב אורית ספרי קצת את - מה קורה ??

אני מאוד שמחה לשמוע על התקדמות. בן כמה הוא עכשיו?
בן שלי גם לא דיבר עד גיל 3. עכשיו ברוך השם לא סותם את הפה.
השנה הוא יילך לגן חובה רגיל (הוצאנו אותו מחינוך מיוחד לפני כמה חודשים) עם סעיית.
אז זהו ככה בקצרה.
הדבר הכי חשוב הוא להאמין בילד וללכת לפי תחושות הבטן שלך ולא תמיד להקשיב ל"אנשי מקצוע".

יושבת פה שוב בשעת לילה מאוחרת, מדי פעם אני מדפדפת בדפים ומתעדכנת. רואנ איפנ התחלתחואיפה אני היום.
אני זוכרת איך ישבתי פה בלילה וחלמתי על " בית קרן בערבה",הרבה מיים זרמו ביקרון - חייבת לציין שקרו גם הרבה דברים חלקם טובים חלקם קשים.
אש ישבתי עם אבחון אחד וילד שאובלן 'אוטיסט' כתבתי כבר לא כואב ומקבלת - כמעט שנתיים אחי גם התאום אובן בספקטרם אומנם ברמה שונה לגמרי אבל שם.
כבר לא עובדת -ובימים אילו יש סטודיו אבל אוטוטו מתגרשת.

התאומים יחד בגן תקשורת האחד כבר מתחילת השנה והשני נצטרף אחרי החגים. האחד פורח ומתקדם יפה- והשני המסגרת ממש לא מספקת. אני די מבוהלת. מרגישה כי לא רק שאינו מתקדם יש מידת מה של רגרסיה. לאחר שנה באלוטף גן הגן התקשורתי לא כל כך מוצלח. חשוב לציין שזהו גן בהקמה.
עד היום תוכנית ביתית או כל התערבות נוספת לא הייתה רצויה מבחינתי - היות ויש עוד אחים בבית חשוב היה לשמר סביבה טבעית מקום להתפתחות וחיקוי נורמטיבי - הרי הם כולם קרובים בגיל.
היום אני יודעת כי יש צורך להתערהות דחופה!!!
אבל איך עושים ומה???

תוכנית טיפולים ביתית לPDD

על מי עובדת.
עם דמעות בעניים חנוקה בגרון - אובדת עצות וחושבת על החיים האילו. המציאות הזו שלי, לא יכולהיות שזה אמיתי. אין לי תשובות. עולות בי המון חרדות. זה לא הולך לשום מקום. רק עכשיו אני מבינה את זה. צריך להתעורר להתחיל לרוץ. מרגישה שבזבזת את הזמן- המון רגשות אשם.

כותבת את המילים ומחליטה. עושים מעשה. אבל איך מתחילים? למי פונים? למי יש את המידע? קשה לי עם זה.

בתחילת השבוע יש שיחה עם הפסיכולוגית - נראה איפה היא יכולה לעזור.

גוזליי מאובחן כבר שנתיים. היום קראתי את הדף שוב, אכן יש רגרסיה - עכשיו אני רואה. תחושת הבטן צדקה.
תהליך האבחון עם דויד היה שונה לחלוטין. בעודי עסוקה עם גוזלי י, לא ראיתי את דויד - כי כשמתי אותו ליד גוזלי י קשה יה לראות אותו כי נופל מאחור.
בחופש הגדול ניתקלתי בקשיים - הילד לא יכל לבחור- דיבר קצת לא ברור, תהליך הגמילה לא היה מוצלח. וכששנת הליומודים החלה, וראיתי איתו בגן עם ילדים אחרים בגילו הקושי שלו במסגרת, לאט לאט הבנתי שגם פה יש בעייה. נטשתי הכול בשביל לבדוק מה קורה איך קורה ק"ת, אבחון פרטי- אכן הילד עם בעייה התפתחותית -קשה לראות אותו בספקטרם-אבל אני יודעת שהוא שם. תפקוד גבוה, מאוד מטעה אבל כן. דויד שלי אני יודעת שילד המלאך הזה מקבל טיפול טוב - נכון לעכשיו, בקורב מאוד אצטרך לחשוב מה קורה שנה הבאה- צריך לחשוב על כיוון של סייעת אולי גן שפתי - לא יודעת. אבדוק.

תהליך הפרידה של ושל בעלי, נמצא בעיצומי וגוזל המון מכוחות הנפש שלי, לטובת הילדים עלי לשות הכול כדי לקצא את התהנליך ולהכינס חשגרת חיים רגועה- בה אני יכולה לשלוט במצב. לדעת איפה אני עומדת ולראות את התמונה כולה.

בכורי עולה לכיתה א' והנסיכהתצטרף כבר לחטיבה הצעריה שוב מסגרות חדשות לכולם - ויהיה עליהם התמודד עם שבירת המשפחה.

תפני לרמי כץ אני מצרפת לך לינק הוא יכול לעזור לך
http://www.kishurei-lemida.com/
חוצמזה יש לי חברה עם ילד שאובחן PDD הוא לומד ומתפקד כילד רגיל אם את רוצה אני אתן לך את הטלפון שלה והיא יכולה לעזור לך מאוד.
אם את רוצה את הטלפון שלה תשלחי לי מייל ל: THORN ֲ017.NET.IL
בהצלחה

צר לי, אבל לגבי טיפול הומאופתי לא אוכל לעזור לך. נסי לקבל המלצות כאן באתר או מקתרין שוורץ, מנהלת "טיפול משלים בקשיי ילדים".
לגבי טיפול ביו רפואי - אני ממליצה על חיה לוטנר, הנה מספר הטלפון שלה: 02-9914712
היא קצת יקרנית אבל לדעתי היום היא הכי טובה בארץ.
את מוזמנת גם להתקשר אלינו לאמריקה, 914-533-7235.

מרגע היותינו הורים - אמהות לצורך העניין נולדות הספקות. ושיש לבאמתחתינו ילדים עם צרכים מיוחדים - אנו הופכים לחסרי אונים
השאלה הנשאלת מידי יום - האם אני עושה מספיק-. לאחרונה אני עונה לא. עבר מספיק זמן מתחילת השנה ותחילת הדרך בגן החדש, עברה תקופת ההסתגלות והחסד - רגע האמת מגיע.
אבל הגוזל שלי לא ממש מתקדם - דברים שעשה כבר לא עושה או עושה פחות.
מסתכלת מסביב ורואה הרבה הצלחות אבל של אחריםגם הסיפורים שקוראת מרמזים על דברים טובים. אבל אצל דולי הכול עומד במקום .
במקום לדבר אומר אאא. במקום להצביע מושך אותי. עוסקת בלנחש כל הזמן. גוזרת המון - כי הוא אוהב גזירות ואותיות.
אובדת עיצות.
החלטתי צריך לעשות.
זה רוקם עור וגידים וכבר יש שני מנחות על הכוונת. אחת לוצת על המון שעות - מאוד מנוסה והשנייה קצת יותר גמישה.
איך בוחרים???
אני אלך על אינטואיצייה - איזה עוד כלים יש לי???
זהו דרך דרך צלחה - גם זו תהא ארוכה.

אנונימי

^{דף תמיכה}

כבר שבועות שאני רוצה לארגן לילדיי יומהולדת אמיתי שמזמינים בו את כל החברים עם הפעלה ומפעיל וכל הקשקושים אפילו עשיתי ברורים, עד ש..
לפני שבוע היינו ביומהולדת שונה מהרגיל -
במקום קוסם, או ליצן המשפחה החליטה את הילדים להפעיל.
הרימו כמה תחנות יצירה, והשאירו אותי פה פעורה.
מודה, התכוננתי לשבת לנוח, לפטפט ועם שאר האמהות לשוח
אולם ילדיי את שלהם רצו,ושאשב איתם יעזור והן ייצרו.
בחיפושי אחרי הפעלות יומהולדת - נקלעתי באופן טבעי.
דפדפדתי קראתי, הזלתי דמעה- שמעתי את אבא חרד, ועל מרים ואיתיי. גם אני שם בתחילת הדרך.

אנחנו הרצליינים זוג מעורה הוא עולה חדש(כבר לא כל כך) מ-דר'אפ ואני ישראלית מבטן ולידה.
הורים עייפים ל 4 מקסימים (4, 3 2*2) .
צעיר ילדיי אובחן עם PDD, כבר לא מפחיד ולא מבהיל- אבל כואב.
יודעת כי המציאות עולה על כל דמיון ומשתוקקת לראות מה קורה בסוף הסרט.

חולמת איך אני מתפטרת מהעבודה ומגדלת את ילדייבשלווה- עוברים לצפון בבית עם גינה, אולי סטודיו קטן ליצירה.